~~~ פֶּרֶק א' ~~~

הַקָצִין בַּעְשָׁא פּוֹגֵשׁ אֶת הַנְסִיכָה אַשְׁתְרָת. טְבִיעָה וְהַצָלָה. גוּמַת הַחֵן. הַמָצוֹר.



אַ שְׁתְרַת נוֹלְדָה לְאֶתְבַּעַל הַשְׁלִישִׁי מֶלֶךְ צִידוֹן, הַצְעִירָה בִּילָדָיו, בַּת הַזְקוּנִים. הִיא גָדְלָה בָּאַרְמוֹן בְּרִיאָה וְעַלִיזָה וּמְאוּשֶׁרֶת. כָּל רוֹאֶיהָ הִילְלוּ אוֹתָהּ עַל יוֹפְיָהּ. אַךְ הֵם לֹא רָאוּ שֶׁהִיא גַם הִתְבָּרְכָה בְּחוֹכְמָה וּבְדַעַת וּבְלֵב יָשָׁר.
שְׁמָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת הִגִיעַ עַד קְצוֹת תֵבֵל, מֵאַסְפַּמְיָא בַּמַעֲרָב עַד שׁוּשָׁן בַּמִזְרָח. מְלָכִים וּבְנֵי מְלָכִים, מִקָרוֹב וּמֵרָחוֹק, בָּאוּ לְבַקֵשׁ אֶת יָדָהּ, הִטְרִיחוּ עַצְמָם עַד לְצִידוֹן אֲשֶׁר בִּלְבָנוֹן. אֲחֵרִים שָׁלְחוּ שְׁלִיחִים עִם מֶרְכְּבוֹת פְּאֵר כְּדֵי לְהַסִיעַ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם. אֲבָל אָבִיהָ הַמֶלֶךְ לֹא מִיהֵר. הוּא יָדַע אֵיזֶה אוֹצָר יָקָר נִמְצָא בְּיָדָיו וְרָצָה אֶת הַטוֹב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל צִידוֹן. הוּא רָצָה לְהִתְחַתֵן עִם הַמַמְלָכָה הָעֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר.
מוּעֲמָדִים בָּאוּ וְהָלְכוּ. וְאַשְׁתְרַת, אוֹתָהּ לֹא שָׁאֲלוּ מָה רְצוֹנָהּ וּמָה דַעְתָהּ. מִיוֹם לְיוֹם הִיא הָלְכָה וְנֶעֶשְׂתָה עֲצוּבָה וְשַׁתְקָנִית.
בְּאַחַד הַיָמִים הָאֵלֶה הִגִיעַ קָצִין מִיִשְׂרָאֵל לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל אֶתְבַּעַל הַשְׁלִישִׁי מֶלֶךְ צִידוֹן. וְשֵׁם הַקָצִין בַּעְשָׁא, וְהוּא בְּדַרְגַת סֶרֶן בִּצְבָאוֹ שֶׁל נָדָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. בַּעְשָׁא נִשְׁלַח בִּפְקוּדַת מַלְכּוֹ כְּדֵי לִקְנוֹת מִמֶלֶךְ צִידוֹן עֲצֵי אֶרֶז שֶׁבָּהֶם הִתְבָּרְכוּ הָרֵי הַלְבָנוֹן. עֲצֵי הָאֶרֶז מְצוּיָנִים לִבְנִיַת בָּתִים, אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִזְקַק לָהֶם כְּדֵי לִבְנוֹת מִגְדְלֵי מָצוֹר וְסוֹלְלוֹת כִּיתוּר בִּשְׁבִיל צְבָאוֹ.
הַצִידוֹנִים הָיוּ אַנְשֵׁי מִסְחָר מְנוּסִים וְיָדְעוּ שֶׁכְּדַאי לְפַנֵק אֶת מִי שֶׁבָּא לִסְחוֹר עִימָם. הַקָצִין הַצָעִיר בַּעְשָׁא קִיבֵּל מִיטָה רַכָּה וּסְעוּדוֹת כְּיַד הַמֶלֶךְ. גַם הִצִיעוּ לוֹ לִרְחוֹץ בַּבְּרֵיכָה הַגְדוֹלָה שֶׁבְּגַן הַשׁוֹשַׁנִים, כָּךְ נִקְרָא גַן הַמֶלֶךְ. הוּא צָעַד בַּשְׁבִיל שֶׁהוֹבִיל אֶל הַבְּרֵיכָה. מִסָבִיב הִדִיפוּ עֲרוּגוֹת הַבּוֹשֶׂם וְהַשׁוֹשַׁנִים רֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים. דְבוֹרִים זִמְזְמוּ, פַּרְפָּרִים הִתְעוֹפְפוּ מִפֶּרַח לְפֶרַח.
וְאָז הִיא הוֹפִיעָה, הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת, צוֹעֶדֶת בֵּין שֶׁבַע שְׁפָחוֹת שֶׁלִיווּ אוֹתָהּ תָמִיד. שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרוּכּוֹת הָיוּ רְטוּבוֹת כֵּיוָן שֶׁעָלְתָה מִן הָרַחְצָה. עֵינֶיהָ פָּגְשׁוּ בְּעֵינָיו שֶׁל הַקָצִין הַצָעִיר, הַיָפֶה וְהֶחָסוֹן. הוּא רָאָה בְּתוֹךְ עֵינֶיהָ הַשְׁחוֹרוֹת וְהַחוֹדְרוֹת מַשֶׁהוּ מְיוּחָד שֶׁלֹא יָדַע לָתֵת לוֹ שֵׁם. חָסְרוּ לוֹ מִילִים, הוּא הָיָה רַק קָצִין.
הַנְסִיכָה חָלְפָה עָבְרָה עִם פָּמַלְיָתָהּ. כְּלִילַת חֵן, תְמִירָה וּזְקוּפָה כְּמוֹ בְּרוֹשׁ. מַשֶׁהוּ הִתְחוֹלֵל בְּתוֹךְ הַקָצִין הָרְצִינִי וְהַמוּצָק הַזֶה, מַשֶׁהוּ שֶׁבִּגְלָלוֹ רָצָה לְקַפֵּץ וּלְדַלֵג. בַּעְשָׁא הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, אַךְ כָּל רֶגַע הֵסֵב אֶת פָּנָיו לְאָחוֹר. עִם רַגְלַיִם קָדִימָה וּפָנִים לְאָחוֹר, לֹא פֶּלֶא שֶׁמָעַד וְנָפַל לְתוֹךְ הַבְּרֵיכָה. לְרוֹע הַמַזָל, זֶה לֹא הָיָה בָּאֵזוֹר הָרָדוּד שֶׁשָׁם הִתְכַּוֵן לִרְחוֹץ.
הַמַיִם הָיוּ שְׁקֵטִים, בְּלִי גַלִים וּמְעַרְבּוֹלוֹת, גַם לֹא עֲמוּקִים מְאוֹד, רַק מְעַט מִגוֹבַהּ אָדָם. אֲבָל בַּעְשָׁא לֹא יָדַע לִשְׂחוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִשֵׁבֶט יִשָׂשכָר אֲשֶׁר לֹא שָׁכַן עַל שְׂפַת יָמִים. הוּא הִיכָּה בְּלִי סֵדֶר וְשִׁיטָה בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו כְּדֵי לְהִישָׁאֵר עַל פְּנֵי הַמַיִם. בְּבֶהָלַת טוֹבֵעַ בִּיקֵשׁ אֲוִיר אַךְ נָשַׁם מַיִם. הַקָצִין הַנוֹעָז אֲשֶׁר חַיָיו נִיצְלוּ בִּשְׂדוֹת הַקְרָב הֵבִין שֶׁעוֹד רֶגַע יִצְלוֹל בִּמְצוּלוֹת. הוּא צָעַק לְעֶזְרָה, זָעַק כְּחַיָה נִיצוֹדָה.
"הַצִילוּנִי! הוֹשִׁיעוּנִי מְהֵרָה!"
יְדִידַי, כָּךְ זָעֲקוּ לְעֶזְרָה בַּיָמִים הַהֵם, וְסִילְחוּ לִי אִם קוֹפְצוֹת לִי לִפְעָמִים מִילִים שֶׁל תָנָ"ךְ לַפֶּה. הַיוֹם הָיָה הַקָצִין צוֹעֵק: "הַצִילוּ! הַצִילוּ!" הנסיכה אשתרת מצילה את הקצין בעשא. הַנְסִיכָה שָׁמְעָה אֶת הַזְעָקוֹת וְעָצְרָה עַל הַשְׁבִיל. אַף אַחַת מִן הַשְׁפָחוֹת לֹא קָפְצָה לַעְזוֹר. מִפְּנֵי שֶׁהַמֶלֶךְ אֶתְבַּעַל הִשְׁבִּיעַ כָּל אַחַת מֵהֶן לִשְׁמוֹר עַל הַנְסִיכָה מִכָּל מִשְׁמָר. וּבְוַדַאי לִשְׁמוֹר עַל כְּבוֹדָהּ מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה אָסוּר, כְּמוֹ לִקְפּוֹץ לַמַיִם וְלֶאֱחוֹז בְּמוֹ יָדֶיהָ בְּגֶבֶר זָר.
אֲבָל הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת לֹא חָשְׁבָה בְּרֶגַע כָּזֶה מָה אָסוּר וּמָה מוּתָר וְזִינְקָה לְהַצִיל אָדָם טוֹבֵעַ. שֶׁבַע הַשְׁפָחוֹת לֹא הִסְפִּיקוּ לֶאֱחוֹז בָּהּ.
הִיא רָצָה בְּמוֹרַד הַשְׁבִיל, וּבְלִי לָחוּס עַל בְּגָדֶיהָ הַמְפוֹאָרִים, צָלְלָה בִּקְפִיצַת רֹאשׁ אֶל תוֹךְ הַבְּרֵיכָה. תָפְסָה בְּשֵׂיעָר רֹאשׁוֹ שֶׁל הַטוֹבֵעַ, חִיבְּקָה אֶת כְּתֵפָיו הַחֲסוֹנוֹת וְהֵרִימָה אוֹתוֹ מֵעַל פְּנֵי הַמַיִם. הִיא מָשְׁכָה אֶת הַגֶבֶר חֲסַר הָאוֹנִים עַד שְׂפַת הַבְּרֵיכָה. לְפִי בְּגָדָיו יָדְעָה שֶׁהוּא קָצִין בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל.
בַּעְשָׁא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה מֵעָלָיו אֶת פָּנֶיהָ. כֹּה קְרוֹבָה הָיְתָה עַד שֶׁחָשׁ אֶת נְשִׁימָתָהּ. הִיא חִיְכָה אֵלָיו חִיוּךְ דַק שֶׁל הֶרֶף עַיִן. בַּעְשָׁא הִסְפִּיק לִרְאוֹת שֶׁעִם הַחִיוּךְ צָצָה גוּמַת חֵן עַל לֶחְיָהּ הָאַחַת. הוּא לֹא הִסְפִּיק לְגַלוֹת אִם גַם בְּלֶחְיָהּ הַשְׁנִיָה הוֹפִיעָה גוּמָה.
בַּעְשָׁא חִיֵךְ אֶל מַצִילַת נַפְשׁוֹ. הִיא קָמָה. וְהוּא רָאָה אוֹתָהּ מִתְרַחֶקֶת וְנֶעְלֶמֶת, שִׂמְלָתָהּ וּשְׂעָרָהּ הָאָרוֹךְ נוֹטְפִים מַיִם, מַשְׁאִירִים שׁוֹבֶל רָטוֹב לְאוֹרֶךְ הַשְׁבִיל בֵּין הַשׁוֹשַׁנִים.
בַּיָמִים הַבָּאִים לֹא מָשׁ הַמְאוֹרָע מִנֶגֶד עֵינָיו. הִנֵה גוּפָהּ הַגָמִישׁ כְּדָג שֶׁל הַנְסִיכָה, הִנֵה יָדֶיהָ הָאֵיתָנוֹת אוֹחֲזוֹת בְּגוּפוֹ הַשָׁקוּעַ בַּמַיִם. וְהַחִיוּךְ, וְהַגוּמָה!
בַּעְשָׁא רָצָה לְהוֹדוֹת לַנְסִיכָה הָאַמִיצָה. אֲבָל הַכָּבוֹד, הַכָּבוֹד וְהַגַאֲוָה! שֶׁנְסִיכָה תַצִיל קָצִין – בִּמְקוֹם לְהֶפֶךְ? מָה יַגִידוּ עָלָיו, וּמָה הוּא עַצְמוֹ יַחְשׁוֹב עַל עַצְמוֹ? חֶרְפָּה וְהַשְׁפָּלָה לְכָל גֶבֶר. כָּךְ הוּא חָשַׁב, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ בַּיָמִים הַהֵם.
שֶׁבַע הַשְׁפָחוֹת לֹא סִיפְּרוּ לְאִישׁ עַל הַמַעֲשֶׂה הַמֵבִישׁ שֶׁל הַנְסִיכָה. שְׁמָהּ הַטוֹב לֹא נִפְגַע וְאָבִיהָ הַמֶלֶךְ לֹא הִשְׁתוֹלֵל מִזַעַם.
בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן בָּאַרְמוֹן, הִסְתִיר הַקָצִין בַּעְשָׁא פֶּרַח שׁוֹשַׁנָה בְּבִגְדוֹ. הוּא הִתְכַּוֵן לְהַשְׁלִיךְ אֶת פֶּרַח הַתוֹדָה לַחֲדַר הַנְסִיכָה, אוּלַי הִיא תְנַחֵשׁ מִמִי. אֲבָל הַמִשְׁמָר עָלֶיהָ הָיָה כֹּה הָדוּק עַד שֶׁבְּסוֹף הַיוֹם נָבְלָה הַשׁוֹשַׁנָה בְּכִיס חָזֵהוּ.

הַקָצִין בַּעְשָׁא חָזַר אֶל אַרְצוֹ מִן הַשְׁלִיחוּת בִּלְבָנוֹן. הוּא הֵבִיא הֶסְכֵּם מִסְחָרִי חָתוּם: מֶלֶךְ צִידוֹן יִמְכּוֹר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶלֶף קוֹרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֶרֶז. בַּעְשָׁא גַם הֵבִיא אִיתוֹ אֶת דְמוּתָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת, וְהִיא חֲקוּקָה עַל לִיבּוֹ כְּמוֹ קַעֲקוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר.
הוּא חָשַׁב עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְחָלַם עָלֶיהָ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה. בָּרוּר הָיָה לוֹ שֶׁשׁוּם דָבָר מִמָה שֶׁחָלַם לֹא יִתְגַשֵׁם לְעוֹלָם. אֲבָל הוּא אָהַב לְהִיזָכֵר בָּהּ. בַּיָדַיִם שֶׁאָחֲזוּ בּוֹ בִּכְתֵפָיו, בִּשְׂעָרָהּ הַנוֹטֵף עַל הַשְׁבִיל, בָּעֵינַיִם הַחוֹדְרוֹת וּבַחִיוּךְ שֶׁחִיְכָה אֵלָיו לְהֶרֶף עַיִן. הַשְׁאֵלָה אִם יֵשׁ לָהּ גוּמָה אַחַת אוֹ שְׁתַיִם בִּלְחָיֶיהָ לֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ. זֶה נִרְאָה לוֹ מְשׁוּנֶה שֶׁהַדָבָר הַפָּעוּט וְהַטָפֵל הַזֶה לֹא יוֹצֵא מֵהָרֹאשׁ שֶׁל קָצִין חָסוֹן כָּמוֹהוּ. גוּמַת לְחַיַיִם! לָמָה הוּא נִסְעָר מִזֶה, לָמָה זֶה מַצִית אֶת דִמְיוֹנוֹ, מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ וְאַף מַעֲלֶה סוֹמֶק בִּלְחָיָיו. סְתָם גוּמַת לְחָיַיִם קְטַנָה, וְהוּא קָצִין הָעוֹסֵק בִּגְדוֹלוֹת...
הַמִשְׁלוֹחַ הַגָדוֹל שֶׁל עֲצֵי הָאֶרֶז הִגִיעַ מִצִידוֹן. כָּאָמוּר, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה נָדָב בֶּן יָרָבְעָם. בִּפְקוּדָתוֹ הֵטִיל צְבָא יִשְׂרָאֵל מָצוֹר עַל הָעִיר הַפְּלִישְׁתִית גִבְּתוֹן. וְעַל הַקָצִין בַּעְשָׁא צִיוָה הַמֶלֶךְ לִבְנוֹת מִן הָעֵצִים מִגְדְלֵי מָצוֹר, סוֹלְלוֹת מָצוֹר וְאֵילֵי מָצוֹר. בַּעְשָׁא הֵקִים בְּהַצְלָחָה אֶת כְּלֵי הַמָצוֹר, עַל כֵּן עָלָה מִדַרְגַת סֶרֶן לְדַרְגַת קְצִין אֶלֶף. אֲבָל הַמִלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וְאָרְכָה יָמִים רַבִּים. הַנִיצָחוֹן לֹא נִרְאָה קָרוֹב.
יוֹם אֶחָד בָּא הַמֶלֶךְ לִבְדוֹק מָה מַצַב הַמָצוֹר עַל הָעִיר. הוּא יָרַד מִמֶרְכַּבְתוֹ מִתְנוֹדֵד כְּשִׁיכּוֹר. עֵינָיו הָיוּ אֲדוּמוֹת מִיַיִן וּכְרֵסוֹ נְפוּחָה מִזְלִילָה וּסְבִיאָה. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁצְבָאוֹ לֹא מְנַצֵחַ בַּמִלְחָמָה, קָצַף וְזָעַף וְהִשְׁתוֹלֵל.
"עֲצֵי הָאֶרֶז עָלוּ לִי הוֹן תוֹעָפוֹת!" צָעַק עַל קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא לְעֵינֵי כָּל הַחַיָלִים, "בָּנִיתִי לָכֶם מִגְדָלִים, בָּנִיתִי סוֹלְלוֹת, בָּנִיתִי אֵילֵי מָצוֹר, וַעֲדַיִן חוֹמוֹת הָאוֹיֵב עוֹמְדוֹת אֵיתָן וְלֹא נָפְלוּ תַחְתָן! אַתֶם, עֲצֵלִים עֲלוּבִים, פַּחְדָנִים מוּגֵי לֵב, מָתַי תָבִיאוּ לִי אֶת הַנִיצָחוֹן וְהַתִפְאֶרֶת?!"
קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא הָיָה קָצִין אָהוּב וּמְכוּבָּד עַל כָּל חַיָלָיו. הַמֶלֶךְ הוֹסִיף לְבַזוֹת אוֹתוֹ וְאוֹתָם וְדָרַשׁ לְהַפִּיל אֶת חוֹמוֹת הָעִיר עַד מָחָר, וָלֹא... וְאָז עָלָה עַל מֶרְכַּבְתוֹ וְנָסַע מִשָׁם, לֹא לִפְנֵי שֶׁשָׁפַךְ אֶל תוֹךְ גְרוֹנוֹ חֲצִי כַּד יַיִן.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּלִי שֶׁבַּעְשָׁא יָדַע, נִדְבְּרוּ הַחַיָלִים בֵּינֵיהֶם מָה יַעֲשׂוּ מָחָר. בְּעֶצֶם, כְּבָר מִזְמַן תִכְנְנוּ זֹאת. הֵם זָעֲמוּ עַל מַלְכָּם, כְּסִיל מְפוּנָק שֶׁנוֹלַד עִם כַּף שֶׁל זָהָב בְּפִיו וְיָדַע רַק חַיֵי מוֹתָרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת.
הַמֶלֶךְ בָּא לְמָחֳרָת לִפְנוֹת עֶרֶב וְהוּא שׁוּב שִׁיכּוֹר כְּלוֹט. בִּרְאוֹתוֹ אֶת חוֹמוֹת הָעִיר וְהֵן עֲדַיִן עוֹמְדוֹת שְׁלֵמוֹת, שׁוּב צָרַח וְהִשְׁתוֹלֵל. הוּא צִיוָה לְהָבִיא לוֹ שׁוֹט מִן הַמֶרְכָּבָה.
"שְׁלוֹשִׁים מַלְקוֹת עַל גַבְּךָ!" צָרַח עַל קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא וְהוֹרָה לוֹ לִפְשׁוֹט אֶת חֲלִיפַת שִׁרְיוֹנוֹ. אַךְ הַמֶלֶךְ נָדָב בֶּן יָרָבְעָם, שׁוּב מִתְנוֹדֵד מִיַיִן, לא הִצְלִיחַ לֶאֱחוֹז בַּשׁוֹט שֶׁהִגִישׁוּ לוֹ. אָז נִיגְשׁוּ כַּמָה חַיָלִים, אָחֲזוּ בַּשִׁיכּוֹר בְּרַגְלָיו מִזֶה וּבְצִיצַת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מִזֶה, הֶעֱלוּ אוֹתוֹ אֶל רֹאשׁ מִגְדַל הַמָצוֹר וְהֵעִיפוּ אוֹתוֹ עַל חוֹמוֹת הָעִיר.
"הַמֶלֶךְ אֵינֶנוּ, עָף כְּמוֹ קַשׁ!" קָרְאוּ הַחַיָלִים, "יְחִי הַמֶלֶךְ, יְחִי הַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ!"

~~~~