הַקָצִין בַּעְשָׁא חָזַר אֶל אַרְצוֹ מִן הַשְׁלִיחוּת בִּלְבָנוֹן. הוּא הֵבִיא הֶסְכֵּם מִסְחָרִי חָתוּם: מֶלֶךְ צִידוֹן יִמְכּוֹר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶלֶף קוֹרוֹת שֶׁל עֲצֵי אֶרֶז. בַּעְשָׁא גַם הֵבִיא אִיתוֹ אֶת דְמוּתָהּ שֶׁל הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת, וְהִיא חֲקוּקָה עַל לִיבּוֹ כְּמוֹ קַעֲקוּעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר.
הוּא חָשַׁב עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם וְחָלַם עָלֶיהָ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה. בָּרוּר הָיָה לוֹ שֶׁשׁוּם דָבָר מִמָה שֶׁחָלַם לֹא יִתְגַשֵׁם לְעוֹלָם. אֲבָל הוּא אָהַב לְהִיזָכֵר בָּהּ. בַּיָדַיִם שֶׁאָחֲזוּ בּוֹ בִּכְתֵפָיו, בִּשְׂעָרָהּ הַנוֹטֵף עַל הַשְׁבִיל, בָּעֵינַיִם הַחוֹדְרוֹת וּבַחִיוּךְ שֶׁחִיְכָה אֵלָיו לְהֶרֶף עַיִן. הַשְׁאֵלָה אִם יֵשׁ לָהּ גוּמָה אַחַת אוֹ שְׁתַיִם בִּלְחָיֶיהָ לֹא נָתְנָה לוֹ מָנוֹחַ. זֶה נִרְאָה לוֹ מְשׁוּנֶה שֶׁהַדָבָר הַפָּעוּט וְהַטָפֵל הַזֶה לֹא יוֹצֵא מֵהָרֹאשׁ שֶׁל קָצִין חָסוֹן כָּמוֹהוּ. גוּמַת לְחַיַיִם! לָמָה הוּא נִסְעָר מִזֶה, לָמָה זֶה מַצִית אֶת דִמְיוֹנוֹ, מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ וְאַף מַעֲלֶה סוֹמֶק בִּלְחָיָיו. סְתָם גוּמַת לְחָיַיִם קְטַנָה, וְהוּא קָצִין הָעוֹסֵק בִּגְדוֹלוֹת...
הַמִשְׁלוֹחַ הַגָדוֹל שֶׁל עֲצֵי הָאֶרֶז הִגִיעַ מִצִידוֹן. כָּאָמוּר, מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיָה נָדָב בֶּן יָרָבְעָם. בִּפְקוּדָתוֹ הֵטִיל צְבָא יִשְׂרָאֵל מָצוֹר עַל הָעִיר הַפְּלִישְׁתִית גִבְּתוֹן. וְעַל הַקָצִין בַּעְשָׁא צִיוָה הַמֶלֶךְ לִבְנוֹת מִן הָעֵצִים מִגְדְלֵי מָצוֹר, סוֹלְלוֹת מָצוֹר וְאֵילֵי מָצוֹר. בַּעְשָׁא הֵקִים בְּהַצְלָחָה אֶת כְּלֵי הַמָצוֹר, עַל כֵּן עָלָה מִדַרְגַת סֶרֶן לְדַרְגַת קְצִין אֶלֶף. אֲבָל הַמִלְחָמָה הָיְתָה קָשָׁה וְאָרְכָה יָמִים רַבִּים. הַנִיצָחוֹן לֹא נִרְאָה קָרוֹב.
יוֹם אֶחָד בָּא הַמֶלֶךְ לִבְדוֹק מָה מַצַב הַמָצוֹר עַל הָעִיר. הוּא יָרַד מִמֶרְכַּבְתוֹ מִתְנוֹדֵד כְּשִׁיכּוֹר. עֵינָיו הָיוּ אֲדוּמוֹת מִיַיִן וּכְרֵסוֹ נְפוּחָה מִזְלִילָה וּסְבִיאָה. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁצְבָאוֹ לֹא מְנַצֵחַ בַּמִלְחָמָה, קָצַף וְזָעַף וְהִשְׁתוֹלֵל.
"עֲצֵי הָאֶרֶז עָלוּ לִי הוֹן תוֹעָפוֹת!" צָעַק עַל קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא לְעֵינֵי כָּל הַחַיָלִים, "בָּנִיתִי לָכֶם מִגְדָלִים, בָּנִיתִי סוֹלְלוֹת, בָּנִיתִי אֵילֵי מָצוֹר, וַעֲדַיִן חוֹמוֹת הָאוֹיֵב עוֹמְדוֹת אֵיתָן וְלֹא נָפְלוּ תַחְתָן! אַתֶם, עֲצֵלִים עֲלוּבִים, פַּחְדָנִים מוּגֵי לֵב, מָתַי תָבִיאוּ לִי אֶת הַנִיצָחוֹן וְהַתִפְאֶרֶת?!"
קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא הָיָה קָצִין אָהוּב וּמְכוּבָּד עַל כָּל חַיָלָיו. הַמֶלֶךְ הוֹסִיף לְבַזוֹת אוֹתוֹ וְאוֹתָם וְדָרַשׁ לְהַפִּיל אֶת חוֹמוֹת הָעִיר עַד מָחָר, וָלֹא... וְאָז עָלָה עַל מֶרְכַּבְתוֹ וְנָסַע מִשָׁם, לֹא לִפְנֵי שֶׁשָׁפַךְ אֶל תוֹךְ גְרוֹנוֹ חֲצִי כַּד יַיִן.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּלִי שֶׁבַּעְשָׁא יָדַע, נִדְבְּרוּ הַחַיָלִים בֵּינֵיהֶם מָה יַעֲשׂוּ מָחָר. בְּעֶצֶם, כְּבָר מִזְמַן תִכְנְנוּ זֹאת. הֵם זָעֲמוּ עַל מַלְכָּם, כְּסִיל מְפוּנָק שֶׁנוֹלַד עִם כַּף שֶׁל זָהָב בְּפִיו וְיָדַע רַק חַיֵי מוֹתָרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת.
הַמֶלֶךְ בָּא לְמָחֳרָת לִפְנוֹת עֶרֶב וְהוּא שׁוּב שִׁיכּוֹר כְּלוֹט. בִּרְאוֹתוֹ אֶת חוֹמוֹת הָעִיר וְהֵן עֲדַיִן עוֹמְדוֹת שְׁלֵמוֹת, שׁוּב צָרַח וְהִשְׁתוֹלֵל. הוּא צִיוָה לְהָבִיא לוֹ שׁוֹט מִן הַמֶרְכָּבָה.
"שְׁלוֹשִׁים מַלְקוֹת עַל גַבְּךָ!" צָרַח עַל קְצִין הָאֶלֶף בַּעְשָׁא וְהוֹרָה לוֹ לִפְשׁוֹט אֶת חֲלִיפַת שִׁרְיוֹנוֹ. אַךְ הַמֶלֶךְ נָדָב בֶּן יָרָבְעָם, שׁוּב מִתְנוֹדֵד מִיַיִן, לא הִצְלִיחַ לֶאֱחוֹז בַּשׁוֹט שֶׁהִגִישׁוּ לוֹ. אָז נִיגְשׁוּ כַּמָה חַיָלִים, אָחֲזוּ בַּשִׁיכּוֹר בְּרַגְלָיו מִזֶה וּבְצִיצַת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מִזֶה, הֶעֱלוּ אוֹתוֹ אֶל רֹאשׁ מִגְדַל הַמָצוֹר וְהֵעִיפוּ אוֹתוֹ עַל חוֹמוֹת הָעִיר.
"הַמֶלֶךְ אֵינֶנוּ, עָף כְּמוֹ קַשׁ!" קָרְאוּ הַחַיָלִים, "יְחִי הַמֶלֶךְ, יְחִי הַמֶלֶךְ הֶחָדָשׁ!"