~~~ פֶּרֶק י' ~~~
הָעִיר הַגְדוֹלָה. יוֹם חַג. הַמוֹכֶרֶת בַּשׁוּק כּוֹעֶסֶת שׁוּב. בְּשַׁעַר הָאוּרְווֹת.
תוּשִׁיאֵל נִפְעַם. הַחוֹמָה הָאַדִירָה, מִגְדְלֵי הַשְׁמִירָה הַגְבוֹהִים, הַשַׁעַר הַכָּבֵד. הַאִם כָּל אֵלֶה מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם? בָּתֵי אֶבֶן גְבוֹהִים וּצְפוּפִים. וְהָרְחוֹב הָרָאשִׁי – פֶּלֶא פְּלָאִים – מְרוּצָף כּוּלוֹ מִרְצָפוֹת אֲבָנִים. יָכוֹל אָדָם לָלֶכֶת בְּסַנְדָלִים חֲדָשִׁים בְּלִי שֶׁרַגְלָיו יִתְלַכְלְכוּ בֶּעָפָר. וְהָרְחוֹב – סוֹאֵן וּמָלֵא בֶּהָמוֹן רַב, נָשִׁים וִילָדִים וּזְקֵנִים. בַּחוּרִים אוֹ גְבָרִים צְעִירִים כִּמְעַט שֶׁלֹא נִרְאוּ.
כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבוּ לְכִיכַּר הַשׁוּק גָבְרָה הַהֲמוּלָה. צְלִילֵי מַנְגִינָה, תְרוּעוֹת שֶׁל שׁוֹפָרוֹת. שַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל עַנְפֵי הֲדַס יְרוּקִים נִמְתְחוּ מִגַג אֶל גַג, הִתְנוֹפְפוּ בָּרוּחַ הַחַמָה. מָחָר יוֹם חַג! 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' שֶׁהִכְרִיז הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא. יְלָדִים צוֹהֲלִים. תוּפִּים וּמְחוֹלוֹת. מַקְהֵלָה שֶׁל נְעָרוֹת בְּכִינוֹרוֹת וּבְנֵבֶל וּבִמְצִלְתַיִם. אִישָׁה אַחַת פִּיזְזָה, הִיכְּתָה בְּתוֹף מִרְיָם וְשָׁרָה עִם הַמַקְהֵלָה:
יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ!
רַק שׁוֹטֶה יַגִיד שֶׁאֵין!
יֵשׁ חָדָשׁ, אָמֵן, אָמֵן.
בַּשׁוּק הִסְתַחְרֵר הָרֹאשׁ מִן הַצְבָעִים, מֵהָרֵיחוֹת, מִצַעֲקוֹת הָרוֹכְלִים. תוּשִׁיאֵל לֹא יָדַע שֶׁכָּל הַהֲמוּלָה הַזֹאת הִיא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לְעוּמַת הַשׁוּק בְּעִיתוֹת שָׁלוֹם. הֵם בָּחֲרוּ לִקְנוֹת אֵצֶל אִישָׁה אַחַת זְקֵנָה שֶׁיָשְׁבָה עַל הָאָרֶץ בֵּין הַדוּכָנִים. נֶחְבֵּאת בַּצַד, בְּרַגְלַיִם מְקוּפָּלוֹת תַחַת שִׂמְלוֹתֶיהָ – הִיא חִיכְּתָה לְקוֹנִים. לְפָנֶיהָ, עַל מַחְצֶלֶת, הָיוּ מוּנָחִים יְרָקוֹת וּפֵרוֹת. הִיא כִּיסְתָה אוֹתָם בַּעֲלֵי תְאֵנָה רְחָבִים כְּדֵי לִשְׁמוֹר עַל טְרִיוּתָם.
שְׁלוֹמִית קָנְתָה מֵהַזְקֵנָה אֶת כָּל הָעֲרֵימָה: כַּמָה קִישׁוּאִים וּלְפָתוֹת, צְנוֹנִים וּגְזָרִים. וְגַם תַפּוּחִים. לַמְרוֹת הַחוֹם, הַכּוֹל נִרְאָה עֲדַיִן טָרִי כְּאִילוּ נִקְטְפוּ עַכְשָׁו עִם טַל הַבּוֹקֶר. הַזְקֵנָה הִרְעִיפָה עַל תוּשִׁיאֵל וּשְׁלוֹמִית תוֹדוֹת וּבְרָכוֹת וְקָמָה לָלֶכֶת.
סָמוּךְ לַזְקֵנָה נִיצָב דוּכָן קָטָן לְמִמְכַּר תְאֵנִים, תְמָרִים וְחָרוּבִים. מֵאֲחוֹרָיו עָמְדָה מוֹכֶרֶת גְדוֹלַת גוּף. אֶת הַבִּרְיוֹנִית הַזֹאת הֲלוֹא כְּבָר הִיכַּרְנוּ. עַל שֶׁלֶט הַדוּכָן שֶׁלָהּ הוֹפִיעַ שְׁמָהּ הַמוּזָר: שׁוּבּוּלַבָּמִיבִּית. גַם לְאַחַר בִּיטוּל הַגְזֵירָה, הִיא בָּחֲרָה לְהִישָׁאֵר עִם הַשֵׁם הַכָּבֵד הַזֶה. הִיא לֹא חָזְרָה אֶל הַשֵׁם שֶׁלָהּ שׁוּלַמִית, מִשׁוּם שֶׁהָיָה עָדִין מִדַי לְטַעְמָהּ. אַךְ הַשֵׁם הֶחָדָשׁ הָיָה אָרוֹךְ מִדַי וְכוּלָם קָרְאוּ לָהּ בְּקִיצוּר שׁוּבּוּלַבָּם.
שׁוּבּוּלַבָּם שִׁיבְּחָה אֶת שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל. "מַעֲשֵׂה חֶסֶד עֲשִׂיתֶם עִם הַזְקֵנָה. חֲצִי לַיְלָה הִיא צָעֲדָה עִם הַצְרוֹר הַכָּבֵד עַל רֹאשָׁהּ, מֵהַשָׂדֶה עַד הָעִיר. עַד שֶׁבָּאתֶם הִיא לֹא מָכְרָה פֹּה כְּלוּם."
שׁוּבּוּלַבָּם לִיטְפָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל תוּשִׁיאֵל בְּיָדָהּ הָעָבָה וְהוֹסִיפָה: "רוֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד יִמְצָא חַיִים טוֹבִים, אָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם..." הִיא נָתְנָה לוֹ חָרוּב אֶחָד וְתָמָר אֶחָד וְשָׁאֲלָה: "מֵאַיִן בָּאתֶם?"
"מִכְּפַר רָם-רוֹם שֶׁעַל הַר רוֹם-רָם אֲשֶׁר בְּשֵׁבֶט נַפְתָלִי," עָנָה תוּשִׁיאֵל.
"וּמָה מַעֲשֵׂיכֶם פֹּה?"
"הֵבֵאנוּ דָבָר חָדָשׁ לְחַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים."
מִיָד נִתְקְפָה שׁוּבּוּלַבָּם כַּעַס רַב, פָּנֶיהָ הֶאְדִימוּ, וְאַחֲרֵי שֶׁפָּלְטָה קְלָלָה מְבִישָׁה, צָעֲקָה עַל שְׁנֵי הַקוֹנִים הַנִדְהָמִים:
"זָהָב, זָהָב! זָהָב! הֲגַם אַתֶם, בְּנֵי כְּפָר תְמִימִים?... רוּצוּ, רוּצוּ אַחֲרֵי הַזָהָב וְהַפָּז, וְסוֹף כּוּלְכֶם בַּפַּח!... אֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ!"
שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל הֵטִילוּ אֶת הַצְרוֹרוֹת עַל הַכְּתֵפַיִם וּמִיהֲרוּ לָלֶכֶת אֶל אוּרְווֹת הַמֶלֶךְ.
חוֹמַת אֶבֶן הִקִיפָה אֶת הָאוּרְווֹת. הֵם מָצְאוּ אֶת הַשַׁעַר סָגוּר. זֶה הָיָה שַׁעַר דְלָתַיִם מֵעֵץ, רָחָב וְגָבוֹהַ, כָּל דֶלֶת תְלוּיָה עַל אַרְבָּעָה צִירֵי בַּרְזֶל עָבִים. בְּאַחַת הַדְלָתוֹת הָיְתָה קְבוּעָה עוֹד דֶלֶת קְטַנָה לְמַעֲבַר אָדָם, אַף הִיא סְגוּרָה. וּבַדֶלֶת הַקְטַנָה – אֶשְׁנָב סָגוּר. וּבָאֶשְׁנָב – נֶקֶב צְפִיָה.
שְׁלוֹמִית דָפְקָה עַל הַדֶלֶת הַגְדוֹלָה. דָפְקָה עַל הַדֶלֶת הַקְטַנָה. עַל הָאֶשְׁנָב. אֵין עוֹנֶה.
הֵם הִסְתַכְּלוּ זֶה בָּזֶה בִּדְאָגָה. הַאִם אִיחֲרוּ? וַהֲרֵי עֲדַיִן לֹא שָׁקְעָה הַשֶׁמֶשׁ.
תוּשִׁיאֵל מָשַׁךְ בְּחֶבֶל תָלוּי שֶׁהִשְׁתַלְשֵׁל מִלְמַעְלָה. מִיָד נִשְׁמַע מִבִּפְנִים צְלִיל פַּעֲמוֹן. הֵם לֹא יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הָעַיִן הַצוֹפָה בָּהֶם מִבַּעַד לַנֶקֶב, אֲבָל שָׁמְעוּ אֶת הַקוֹל הֶעָבֶה שֶׁדִיבֵּר מֵאֲחוֹרֵי הַשַׁעַר.
"מָה רְצוֹנְכֶם, יְדִידַי?"
"הֵבֵאנוּ עִימָנוּ דָבָר חָדָשׁ."
הָאֶשְׁנָב שֶׁבַּדֶלֶת נִפְתַח.
לְעֵינֵי תוּשִׁיאֵל וְאִימוֹ הִתְגַלוּ הַפָּנִים הַמַפְחִידוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁרָאוּ מִימֵיהֶם. רְטִיָה שְׁחוֹרָה כִּיסְתָה אֶת הָעַיִן הַשְׂמָאלִית. צַלֶקֶת אֲרוּכָּה עַל הַלֶחִי. קַעֲקוּעִים, שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ כְּוִיוֹת, בָּלְטוּ בַּמֵצַח.
"חֵי נַפְשִׁי, אִישָׁה וְנַעַר!" הִתְפַּלֵא הָאִישׁ הַמַבְעִית מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב, "גַם אַתֶם הֲבֵאתֶם דָבָר חָדָשׁ? אַתֶם? חַכּוּ!"
דֶלֶת הָעֵץ הַקְטַנָה נִפְתְחָה בַּחֲרִיקָה וְדַרְכָּהּ יָצָא אָדָם גְדוֹל גוּף, רְחַב כְּתֵפַיִם, הַר אָדָם. גוֹלְיָת הַיִשְׂרְאֵלִי! כֹּה רָחָב וְגָבוֹהַ הָיָה שֶׁכְּדֵי לַעֲבוֹר בַּפֶּתַח הוּא נֶאֱלַץ לְהִתְכּוֹפֵף וּלְהִידָחֵק עַל צִידוֹ. וְכֵן, אֵין סָפֵק – זֶה הָיָה הָאָדָם הַמְכוֹעָר בְּיוֹתֵר שֶׁהֵם יָכְלוּ לְהַעֲלוֹת עַל הַדַעַת. מְעוֹרֵר צְמַרְמוֹרֶת, מֵטִיל אֵימָה.
הַמַדִים עִם הַפַּס הַכָּחוֹל שֶׁלָבַשׁ לֹא שִׁיפְּרוּ בִּמְאוּם אֶת מַרְאֵהוּ. נוֹסָף לַפָּנִים הַמַזְוִיעוֹת שֶׁלוֹ, הוּא גַם צָלַע עַל רֶגֶל אַחַת, אוֹמְנָם רַק צְלִיעָה קַלָה. וְיָדוֹ הַשְׂמָאלִית הָיְתָה קְצָת עֲקוּמָה וּמְדוּלְדֶלֶת. בִּרְיוֹן – אַךְ שֶׁבֶר כְּלִי!
"חָשַׁבְתִי שֶׁאִישׁ כְּבָר לֹא יַגִיעַ עוֹד, יְדִידַי," אָמַר הָאִישׁ, וּכְשֶׁדִיבֵּר הִתְעַוְתוּ פָּנָיו, אוּלַי הַצַלֶקֶת כָּאֲבָה לוֹ, "רַק לִפְנֵי כַּמָה רְגָעִים סָגַרְתִי אֶת הַדְלָתַיִם הַכְּבֵדוֹת עַל בָּרִיחַ וּמַנְעוּל. אֶגַשׁ וְאֶפְתַח לָכֶם שׁוּב..."
"אַל נָא תִטְרַח, אֲדוֹנִי," אָמַר תוּשִׁיאֵל בְּלִי שֶׁהֵעֵז לְהַבִּיט בְּפָנָיו. הוּא הִצְבִּיעַ עַל שְׁנֵי הַצְרוֹרוֹת שֶׁלָהֶם, "הַדֶלֶת הַקְטַנָה תַסְפִּיק לָנוּ."
"כֹּה קָטָן הַדָבָר שֶׁהֵבֵאתֶם? כּוּלָם בָּאוּ עִם מַשָׂא גָדוֹל בַּעֲגָלוֹת גְדוֹלוֹת, אֶת מְלוֹא הַשַׁעַר פָּתַחְתִי לָהֶם." הָאִישׁ דִיבֵּר אֲלֵיהֶם בַּחֲבִיבוּת, אֲבָל לַחִיוּךְ הַמְעוּוָת שֶׁלוֹ הָיָה הַשְׁפָּעָה הֲפוּכָה. כְּכָל שֶׁחִיֵךְ כֵּן נִרְאָה מַבְהִיל יוֹתֵר.
"אֲנִי הַקָצִין שְׁלֹומִיָה בֶּן גֶבֶר, הַמְמוּנֶה עַל חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים. מִי אַתֶם וּמֵאַיִן בָּאתֶם?"
"בָּאנוּ מִכְּפַר רָם-רוֹם שֶׁעַל הַר..."
"אוּלַי תִשְׁתוֹק קְצָת, יֶלֶד! כָּבוֹד לְאִימְךָ! אוּלַי תִיתֵן גַם לָהּ לְדַבֵּר?"
שְׁלוֹמִית סִימְנָה סִימָנִים לַקָצִין.
"אָה! לֹא מְדַבֶּרֶת... כְּמוֹ הַמַלְכָּה? סִילְחוּ לִי, יְדִידַי," הוּא הִתְנַצֵל וְהִנִיחַ אֶת יָדוֹ הָעֲקוּמָה עַל חָזֵהוּ, כְּמַבִּיעַ סְלִיחָה. "הַנַעַר הַזֶה מְשַׁמֵשׁ לָךְ לְפֶה! טוֹב וְיָפֶה!" בְּיָדוֹ הַשְׁנִיָה, הַכְּבֵדָה וְהַמְחוּסְפֶּסֶת, טָפַח הָעֲנָק בִּלְבָבִיוּת עַל הַכָּתֵף שֶׁל תוּשִׁיאֵל.
הַקָצִין עִיקֵם אֶת פִּיו כְּלַפֵּי תוּשִׁיאֵל וּשְׁלוֹמִית. עִם קְצָת דִמְיוֹן הֵם נִיחֲשׁוּ שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מְחַיֵךְ אֲלֵיהֶם.