~~~ פֶּרֶק י"א ~~~

שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל מָצְאוּ בָּאוּרְוָה שְׁתֵי שְׁקָתוֹת מְלֵאוֹת מַיִם. הֵם רָחֲצוּ וְלָבְשׁוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַנְקִיִים. בְּכַוָנָה לֹא כִּיבְּסוּ אֶת הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, הַמְלוּכְלָכִים מֵאֲבַק הַדֶרֶךְ, הַחֲמוּצִים מִזֵיעָה. אֶת אֵלֶה הֵם יְכַבְּסוּ מָחָר בַּכַּסְכֶּסֶת לְעֵינֵי הַמֶלֶךְ. הֵם הוֹצִיאוּ קְצָת אוֹכֶל טָרִי וְסָעֲדוּ אֶת לִיבָּם. תוּשִׁיאֵל נָגַס בַּפְּרִי וּבַיָרָק. שְׁלוֹמִית שָׁתְתָה מְעַט מִיץ לֶפֶת שֶׁהֵכִינָה בֶּעֱלִי וּמַכְתֵשׁ.
"מִיטוֹת נוֹחוֹת," חִיֵךְ תוּשִׁיאֵל וְהִצְבִּיעַ עַל הָאֵבוּסִים עִם הַקַשׁ וְהַתֶבֶן שֶׁנִשְׁאֲרוּ פֹּה עוֹד מֵהַיָמִים שֶׁהָיוּ פֹּה סוּסִים.
כַּעֲבוֹר זְמַן הוֹפִיעַ הַקָצִין שְׁלֹומִיָה כְּדֵי לְהוֹבִילָם בְּעַצְמוֹ אֶל מִגְרַשׁ הַמְרוֹצִים. הוּא שׁוּב טָפַח בְּיָדוֹ הַבְּרִיאָה עַל הַכָּתֵף שֶׁל תוּשִׁיאֵל.
"יְדִידַי, הַאִם אַתֶם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי נוֹהֵג בָּכֶם בִּידִידוּת רַבָּה, יוֹתֵר מִמָה שֶׁתַפְקִידִי דוֹרֵשׁ? הֲתֵדְעוּ לָמָה?"
שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל הִסְתַכְּלוּ בּוֹ בִּמְבוּכָה וּבְתִימָהוֹן.
"זֶה מִפְּנֵי שֶׁאַתֶם מַזְכִּירִים לִי אֶת אִימִי וְאֶת אָחִי הַקָטָן. גַם אֲנִי בָּאתִי מִכְּפָר קָטָן. עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא הָיִיתִי שָׁם. עֶשֶׂר שָׁנִים לֹא רָאִיתִי אֶת אִימִי. אָחִי הַקָטָן דוֹמֶה לְךָ בְּשָׁנִים, תוּשִׁיאֵל, אוּלַי צָעִיר מִמְךָ בִּמְעַט. הוּא הָיָה בֶּן שָׁנָה כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. כֵּן, אֶת אִימִי וְאֶת אָחִי אַתֶם מַזְכִּירִים לִי הַיוֹם."
"וְלָמָה לֹא תֵלֵךְ לִרְאוֹתָם?" שָׁאַל תוּשִׁיאֵל.
הַקָצִין נֶאֱנַח מֵעוֹמֶק לִיבּוֹ. הוּא נִשְׁעַן בְּגוּפוֹ הַגָדוֹל עַל שְׂפַת הָאֵבוּס. אַחַר כָּךְ דִיבֵּר בְּקוֹלוֹ הֶעָבֶה וּבִנְמִיכוּת שֶׁל צַעַר.
"בָּרִיא וְשָׁלֵם יָצָאתִי מִבֵּית אִימִי וְאֵיךְ אָשׁוּב אֵלֶיהָ וַאֲנִי שֶׁבֶר כְּלִי, חָבוּל וּמְרוּטָשׁ? מוּטָב שֶׁאִימִי רַק תֵדַע שֶׁאֲנִי חַי וְלֹא תִרְאֶה אֵיךְ אֲנִי נִרְאֶה. אֶמְנַע מִמֶנָה צַעַר וּמַכְאוֹב. שֶׁתִזְכּוֹר אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי פַּעַם. הַאֲמִינוּ לִי, יְדִידַי, רַק לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים הָיִיתִי חָסוֹן כָּאַרְיֵה, מָהִיר כַּצְבִי. עֵינַיִם – עֵינֵי נֵץ, לְחָיַיִם – תַפּוּחֵי עֵץ. הַיוֹם כּוּלִי פֶּצַע וּמַכָּה וְחַבּוּרָה, מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, בַּחוּץ וּבִפְנִים."
הַקָצִין רָאָה שֶׁדְבָרָיו נוֹגְעִים לְלִיבָּם שֶׁל שׁוֹמְעָיו. סוֹף סוֹף מָצָא מִי שֶׁיַקְשִׁיב לוֹ. הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁפּוֹךְ אֶת לִיבּוֹ בִּפְנֵיהֶם.
"לַחְזוֹר אֶל בֵּית אִימִי, אֶל הַכְּפָר? אוּמְלָל וְגַלְמוּד אֶהְיֶה שָׁם. מִי הָאִישָׁה שֶׁתַסְכִּים לְהָקִים אִיתִי בַּית? גַם אֵין לִי כֶּסֶף לִקְנוֹת לִי בַּיִת וְחֶלְקַת שָׂדֶה."
הוּא הִשְׁתַתֵק לְכַמָה רְגָעִים.
"לֹא, זֶה שׁוּם דָבָר, יְדִידַי," אָמַר הַקָצִין בַּעַל הַגוּף וּמָחָה פַּס רָטוֹב שֶׁזָחַל לוֹ עַל לֶחִי אַחַת, "זֶה רַק חֶרֶק שֶׁנִכְנַס לִי לָעַיִן. לֹא, לֹא אֶחְזוֹר אֶל כְּפַר הוּלַדְתִי. מוּטָב לִי לְהִישָׁאֵר קָצִין בִּצְבָא מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. בַּצָבָא נוֹתְנִים לִי כָּבוֹד. שְׁלוֹשָׁה עִיטוּרֵי גְבוּרָה נָתַן לִי הַמֶלֶךְ. הִנֵה הַבִּיטוּ וּרְאוּ. בְּמִצְחִי צָרְבוּ אוֹתָם, לְכָבוֹד וּלְרַאוָה לְעֵינֵי כּוֹל, שְׁלוֹשָׁה קַעֲקוּעִים יְרוּקִים שֶׁל חִיצִים.
"אֶת עִיטוּר הַחֵץ הָרִאשׁוֹן קִיבַּלְתִי עַל אוֹמֶץ לִיבִּי בַּמָצוֹר עַל גִילוֹת עִלִית. שָׁם אִיבַּדְתִי אֶת הָעַיִן הַזֹאת.
"בְּקַעֲקוּעַ הַחֵץ הַשֵׁנִי זָכִיתִי עַל גְבוּרָתִי בִּשְׂדֵה הַקְרָב בְּבֵית-אוֹדֶם. רִיסַקְתִי אֶת יָדִי הַשְׂמָאלִית, אֲבָל הִמְשַׁכְתִי לְהִילָחֵם בַּיְמָנִית. לְהַפְתָעָתִי גִילִיתִי כִּי טוֹבָה הַיָד הָאַחַת מִן הַשְׁתַיִם! וְאִם תִשְׁאֲלוּ אוֹתִי, לָמָה? אַגִיד לָכֶם לָמָה. כִּי כָּל הַזַעַם וְלַהַט הַקְרָב הִתְרַכְּזוּ בְּיָד הָאַחַת וְלֹא הִתְפַּזְרוּ בֵּין הַשְׁתַיִם. בְּיַד הַבַּרְזֶל הָאַחַת הִכֵּיתִי בָּאוֹיֵב מַכּוֹת קָשׁוֹת. עַל זֶה נָתַן לִי הַמֶלֶךְ אֶת עִיטוּר הַגְבוּרָה הַשֵׁנִי. "וּבַקְרָב עַל הָעִיר צוּרוֹן... לֹא תַאֲמִינוּ. זֶה קָרָה בִּקְרָב פָּנִים אֶל פָּנִים, הָאוֹיֵב נֶחְרָד מֵהַמַרְאֶה שֶׁלִי. לִיבּוֹ נָמַס מִפַּחַד – הָפַךְ פָּנָיו וּבָרַח. בְּכִיעוּרִי הִצַלְתִי אֶת הַגְדוּד שֶׁלִי! וְעַל אוֹמֶץ לִיבִּי זֶה צִיוָה הַמֶלֶךְ לִצְרוֹב בְּמִצְחִי אֶת קַעֲקוּעַ הַחֵץ הַשְׁלִישִׁי.
"שְׁלוֹשָׁה עִיטוּרֵי גְבוּרָה לִי, אֲבָל מָה הֵם שָׁוִים... כִּי אֵין מְנוּחָה בְּנַפְשִׁי. לִפְעָמִים אֲנִי נִזְכָּר שֶׁפַּעַם הָיוּ לִי חֲלוֹמוֹת. כְּבָר שָׁכַחְתִי מָהֵם. לִפְעָמִים אֲנִי נִכְסָף אֶל מַשֶׁהוּ, וְאֵינֶנִי יוֹדֵעַ אֶל מָה...
"דַי, דַי, יְדִידַי! לָמָה אֲנִי מְדַבֵּר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה הַיוֹם? מְדַבֵּר כְּמוֹ בֵּן אֶל אִימוֹ וּכְאָח אֶל אָחִיו שֶׁלֹא נִפְגְשׁוּ שָׁנִים. דַי, הַלְוַאי שֶׁבָּלַעְתִי אֶת לְשׁוֹנִי!
"וְאַתְ, שְׁלוֹמִית, מָה לָךְ? לָמָה עֵינַיִךְ אֲדוּמוֹת? אִישָׁה, צַר לִי שֶׁהִכְנַסְתִי צַעַר בְּלִיבֵּךְ. וְעַכְשָׁו, תוּשִׁיאֵל נַעֲרִי, הַגֵשׁ נָא לְאִימְךָ מְעַט מַיִם לִשְׁתוֹת לִפְנֵי שֶׁנֵצֵא אֶל הַמִגְרָשׁ."