~~~ פֶּרֶק י"ד ~~~

הַקָצִין יוֹדֵעַ מִי הַמְחַבְּלִים. הַמֶלֶךְ וְכָל הַפָּמַלְיָה. שְׁתִיקַת הַקָצִין.



בַּ מִגְרָשׁ מְהוּמָה וַהֲמוּלָה וְיֵאוּשׁ. הָאוּמָנִים וּבַעֲלֵי הַמְלָאכָה הִתְרוֹצְצוּ כְּמוֹ נְמָלִים לְיַד קִינָם הֶהָרוּס. הֵם נִיסוּ לְתַקֵן אֶת הַקִלְקוּלִים. קְלָלוֹת וְגִידוּפִים, זֵיעָה וּדְמָעוֹת וּמְרִיטָה שֶׁל שַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ.
רַק בָּמָה 21 נוֹתְרָה שְׁלֵמָה בְּלִי פֶּגַע. כָּל אַבְנֵי בִּלְעָם, אַבְנֵי הַקְלָלוֹת, נָחוּ בִּמְקוֹמָן כְּמוֹ אֶתְמוֹל. בְּרֶגַע שֶׁמִישֶׁהוּ עָבַר קָרוֹב, מִלְמְלָה הַזְקֵנָה הַצְהוּבָּה אֶת לְחָשֶׁיהָ הַמִסְתוֹרִיִים, "...קְלָלָה וּשְׁחוֹר, בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, כָּל אוֹיֵב לַאֲבָדוֹן, כָּל יָרִיב לְכִילָיוֹן..."
הַקָצִין שְׁלֹומִיָה בֶּן גֶבֶר עָבַר בֵּין הַבָּמוֹת וְנִיסָה לַעְזוֹר. לְבַסוֹף אָסַף אֶת כָּל הָאוּמָנִים וּבַעֲלֵי הַמְלָאכָה אֶל מֶרְכַּז הַמִגְרָשׁ.
"יְדִידַי! מַעֲשֵׂה נְבָלָה נַעֲשָׂה פֹּה הַלַיְלָה! הַמֶלֶךְ שָׂם אוֹתִי מְמוּנֶה עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. וַאֲנִי מָעַלְתִי בְּתַפְקִידִי. לֹא שַׂמְתִי שׁוֹמְרִים בַּלַיְלָה, כִּי אֵין אֶת מִי לָשִׂים. וּבִמְקוֹם לִשְׁמוֹר בְּעַצְמִי יָשַׁנְתִי כְּמוֹ אֶבֶן מֵעֶרֶב עַד בּוֹקֶר. פָּשַׁעְתִי, כִּי לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. רַק בִּי הָאָשָׁם."
"לֹא וָלֹא!" קָרְאוּ לְעוּמָתוֹ, "אַתָה נְקִי כַּפַּיִם! רַק מְצָא אֶת מִי שֶׁפָּשַׁע בָּנוּ!"
הַקָצִין, מִמְרוֹם גוֹבְהוֹ וּבְעֵינוֹ הָאַחַת, בָּחַן אֶת קְהַל שׁוֹמְעָיו וְהוֹסִיף: "אֲבַקֵשׁ מִן הַמֶלֶךְ לִדְחוֹת אֶת הַחַג. אִימְרוּ, כַּמָה יָמִים דְרוּשִׁים לָכֶם כְּדֵי לְתַקֵן אֶת הַקִלְקוּלִים?"
יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלוֹשָׁה יָמִים – נִזְרְקוּ הַהַצָעוֹת לָאֲוִיר.
אַחַד הָאוּמָנִים נָגַע בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָצִין.
"אֶת זֶה מָצָאתִי הַבּוֹקֶר." זֶה הָיָה סֶרֶט בַּד שָׁזוּר בְּפַס זָהָב.
"אֵיפֹה מָצָאתָ?!"
"בִּסְבַךְ הַמֵיתָרִים הַקְרוּעִים שֶׁל הַ‏קַשְׁיוּתָה. קַח אֶת זֶה. הֲלוֹא מִי שֶׁאִיבֵּד, אֵלֶיךָ יִפְנֶה."
שְׁלֹומִיָה בָּחַן אֶת הָאֲבֵידָה מִקָרוֹב. עֵינוֹ הָאַחַת כִּמְעַט יָצְאָה מֵאֲרוּבָּתָהּ.
וְהִנֵה הוֹפִיעַ עוֹד בַּעַל מְלָאכָה. הוּא לֹא הָיָה תָמִים כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן. הוּא בִּיקֵשׁ מֵהַקָצִין לָסוּר אִיתוֹ הַצִידָה.
"הַבּוֹקֶר מָצָאתִי אֶת פַּעֲמוֹן הַנְחוֹשֶׁת הַזֶה, תָקוּעַ בְּחַבְלֵי הַבַּלִיסְטְרָאָה. הַפּוֹשֵׁעַ הִשְׁאִיר עֲקֵבוֹת... אַתָה מֵבִין, אֲדוֹנִי הַקָצִין? קַח. אַתָה כְּבָר תֵדַע מָה לַעֲשׂוֹת בָּזֶה."
שְׁלֹומִיָה טָמַן אֶת סֶרֶט הַבַּד וְאֶת הַפַּעֲמוֹן הַקָטָן בְּכִיס בִּגְדוֹ. הוּא עָזָב הכּוֹל וְדָהַר בִּצְלִיעָה אֶל הַתָא שֶׁלוֹ, לְיַד שַׁעַר הַדְלָתַיִם בְּחוֹמַת הָאוּרְווֹת. שָׁם שָׁכַב עַל דַרְגָשׁ הָעֵץ וְהִתְנַשֵׁם בִּכְבֵדוּת, נִסְעָר, מְזוּעְזָע, הוֹפֵךְ בְּרֹאשׁוֹ מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.
'אָרוּץ מִיָד אֶל הָאַרְמוֹן וַאֲגַלֶה לַמֶלֶךְ. הֲלוֹא זֶה בָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ – לְמִי יֵשׁ סֶרֶט רֹאשׁ עִם פַּס זָהָב? וּלְמִי יֵשׁ פַּעֲמוֹן נְחוֹשֶׁת קָטָן שֶׁמִתְנַדְנֵד בִּקְצֵה הַשַׁרְווּל?... אֵין סָפֵק. שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים הֵם אֵלֶה שֶׁחִיבְּלוּ בַּלַיְלָה. וְהֵם שֶׁזָמְמוּ אֶת הַמְזִימָה הַזֹאת, יַחַד עִם הַזְקֵנָה הַצְהוּבָּה. כַּמוּבָן, כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּמְחוֹג הַזָהָב.'
אֲבָל – יְדִידַי – הַקָצִין הָעֲנָק בַּעַל עִיטוּרֵי הַגְבוּרָה רַק בָּהָה בַּקִיר. הוּא לֹא קָם לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁיָדַע שֶׁצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת.
הוּא אָמַר בְּלִיבּוֹ: 'שְׁנֵי הָעַרְמוּמִיִים הָאֵלֶה יוֹדְעִים לַהֲפוֹךְ כָּל אֱמֶת עַל פִּיהָ. וְהַמֶלֶךְ יַקְשִׁיב לָהֶם וּלְבַסוֹף יַאֲשִׁים אוֹתִי. לָמָה לִי לְהִסְתַבֵּךְ? מִמֵילָא הָאֲבָנִים לֹא יָבִיאוּ לָהֶם אֶת הַזָהָב. מִפְּנֵי שֶׁהַמֶלֶךְ לֹא יִמְצָא בַּאֲבָנִים שׁוּם תוֹעֶלֶת.'
הַקָצִין הֶחְלִיט לְחַכּוֹת, עֲדַיִן לִשְׁתוֹק. בְּהַרְגָשָׁה כְּבֵדָה הוּא קָם וְחָזַר אֶל מִגְרַשׁ הַמְרוֹצִים.

הָמוֹן עַם כְּבָר הִתְאַסֵף עַל הַסוֹלְלָה הַגְבוֹהָה שֶׁמִסָבִיב לַמִגְרָשׁ. זְקֵנִים וִילָדִים, נָשִׁים וְעוֹלָלִים. רַבִּים בָּאוּ מֵרָחוֹק, מִכְּפָרִים וְעָרִים. כּוּלָם בָּאוּ בִּפְקוּדַת הַמֶלֶךְ לִרְאוֹת כִּי יֵשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ.
פְּשׁוּטֵי הָעָם יָשְׁבוּ עַל עָפָר הַסוֹלְלָה, רוֹעֲשִׁים וְגוֹעֲשִׁים. הַשֶׁמֶשׁ הַיוֹקֶדֶת עָמְדָה בְּאֶמְצַע הַשָׁמַיִם וְטִיגְנָה אֶת רָאשֵׁיהֶם. נִכְבְּדֵי הָעָם יָשְׁבוּ עַל כִּיסְאוֹת וּמֵעֲלֵיהֶם סָכְכוּ חוּפּוֹת שֶׁל כַּפּוֹת דְקָלִים. הָאֲוִיר עָמַד, שׁוּם מַשַׁב רוּחַ לֹא נָשַׁב. זְבוּבִים זִמְזְמוּ בָּאֲוִיר, נִמְשְׁכוּ אֶל רֵיחוֹת הַזֵיעָה. רוֹכְלוֹת מָכְרוּ תוּפִינִים וּרְקִיקֵי דְבַשׁ. וְהַשְׁתִיָה הַוְרוּדָה, מַיִם מְהוּלִים בְּמִיץ סֶלֶק, חִינָם אֵין כָּסֶף כְּיַד הַמֶלֶךְ לְרֶגֶל הַחַג.
סוֹף סוֹף נִשְׁמַע קוֹל הַשׁוֹפָר.
הַקָהָל קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. אַפִּירְיוֹן מְפוֹאָר הִתְקָרֵב, מְכוּסֶה יְרִיעוֹת מֶשִׁי אַרְגָמָן רָקוּם. בָּאַפִּירְיוֹן הַזֶה הִגִיעָה הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים מִלְבָנוֹן, מִבֵּית אָבִיהָ מֶלֶךְ צִידוֹן. הַפַּעַם הוּא נִישָׂא עַל כִּתְפֵי עֲשָׂרָה אַפִּירְיוֹנָאִים (שְׁנֵי זְקֵנִים וּשְׁמוֹנָה עִיוְרִים צְעִירִים שֶׁלֹא גוּיְסוּ לַצָבָא). אפיריון המלך נישא בידי עשרה אפיריונאים. הָאַפִּירְיוֹנָאִים צָעֲדוּ לְאַט. עִם כָּל טִלְטוּל הִתְנוֹעֲעוּ גְדִילֵי הַזָהָב שֶׁל הָאַפִּירְיוֹן וּפַעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף הַקְטַנִים הִצְטַלְצְלוּ. מֵאָחוֹר צָעֲדוּ בְּלִי חֵשֶׁק שִׁבְעַת הַשָׂרִים הַזְקֵנִים, כְּפוּפֵי רֹאשׁ. הָאַבְנֵטִים הַמְרוּפָּטִים שֶׁלָהֶם הָיוּ חֲגוּרִים בְּרִישׁוּל לְמוֹתְנֵיהֶם.
הֵם נוֹאֲשׁוּ מִן הַמֶלֶךְ אֲשֶׁר כְּבָר מִזְמַן לֹא שָׁמַע לְדַעְתָם, אֶלָא רַק לַאֲחִיתוֹהוּ וַאֲבִיבוֹהוּ, שְׁנֵי יוֹעֲצָיו הַצְעִירִים. הַשָׂרִים כִּינוּ אוֹתָם תוֹהוּ וָבוֹהוּ. וְאִילוּ הַמֶלֶךְ קָרָא לָהֶם בְּחִיבָּה יוֹעֲצַיִם וְהִילֵל אֶת חוֹכְמָתָם וְאֶת נֶאֱמָנוּתָם. עַל אוֹמֶץ לִיבָּם בַּמִלְחָמָה, שֶׁבָּהּ כָּל אֶחָד מֵהֶם אִיבֵּד יָד, רָצָה הַמֶלֶךְ לִצְרוֹב בְּמִצְחָם אֶת קַעֲקוּעַ חֵץ הַגְבוּרָה בְּבַרְזֵל מְלוּבָּן. אֲבָל הֵם אָמְרוּ שֶׁמִתוֹךְ עֲנָוָה יְוַתְרוּ עַל עִיטוּר רַאֲוָה זֶה.
אַךְ בְּלִי שֶׁמֶץ עֲנָוָה, הֵם צָעֲדוּ עַכְשָׁו בְּרֹאשׁ שִׁבְעַת הַשָׂרִים, זְקוּפִים וְגֵאִים בַּחֲשִׁיבוּתָם. אִישׁ לֹא שָׂם לֵב שֶׁמַשֶׁהוּ בָּהֶם נִרְאָה שׁוֹנֶה.
הַפַּעֲמוֹן שֶׁל אֲחִיתוֹהוּ צִלְצֵל כְּתָמִיד בִּקְצֵה שַׁרְווּלוֹ מִלְפָנִים, אֲבָל לַסֶרֶט שֶׁלוֹ לֹא הָיָה זֵכֶר וְתַלְתַלָיו נָפְלוּ עַל מִצְחוֹ. הַהֶפֶךְ אֵצֶל אֲבִיבוֹהוּ – הַסֶרֶט הָיָה קָשׁוּר לְמִצְחוֹ, אֲבָל הַשַׁרְווּל שֶׁלוֹ הָיָה מוּטָל חָבוּי מֵאֲחוֹרֵי כְּתֵפוֹ, בְּלִי הַפַּעֲמוֹן בְּקָצֵהוּ.
הָאַפִּירְיוֹן עָצַר בְּמֶרְכַּז הַמִגְרָשׁ. לְקוֹל שָׁלוֹשׁ תְרוּעוֹת שׁוֹפָר יָצְאוּ מִמֶנוּ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת וּבְנָם אֵלָה. הַמֶלֶךְ – מוּצָק וְזָקוּף כְּקָצִין. הַמַלְכָּה – בְּדִיוּק כְּפִי שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ הַשְׁמוּעוֹת: יָפָה מְאוֹד וַעֲצוּבָה, רָזָה וִירַקְרַקָה כְּמוֹ לוּלָב. וּבֶן הַמֶלֶךְ אֵלָה – כְּבָר בֶּן שֵׁשׁ-שֶׁבַע, אוֹ רַק בֶּן שֵׁשׁ-שֶׁבַע, וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִלְמוֹד אֵיךְ לִהְיוֹת מֶלֶךְ כְּשֶׁיִגְדַל. לָבוּשׁ הָיָה בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת, כְּתוֹנֶת רְקוּמָה, וּלְמוֹתְנָיו חֶרֶב עֵץ.
בִּגְלַל חֲשִׁיבוּת הָאֵירוּעַ, חָבַשׁ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא אֶת כֶּתֶר הַמַלְכוּת לְרֹאשׁוֹ. הוּא הֶאֱהִיל בְּכַף יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְנָשָׂא מַבָּטוֹ אֶל הֲמוֹנֵי הָעָם. עוֹד מְעַט הֵם יִרְאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם שֶׁיֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ. הַמֶלֶךְ הַהוּא מָחוּק.
שְׁנֵי הָאַפִּירְיוֹנָאִים הַפִּיקְחִים הִתִירוּ אֶת הַפְּרָס הַגָדוֹל שֶׁהָיָה קָשׁוּר לְדוֹפֶן הָאַפִּירְיוֹן. הֵם נָשְׂאוּ אוֹתוֹ בְּמוֹט בִּשְׁנַיִם, גָבוֹהַ וּבוֹלֵט מֵעַל רָאשֵׁיהֶם. מְחוֹג הַזָהָב הַגָדוֹל שֶׁל שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ נָצַץ בַּשֶׁמֶשׁ לְמֵרָחוֹק, וְשֶׁבַע אַבְנֵי הַיַהֲלוֹם וְהַסַפִּיר שֶׁבְּקָצֵהוּ הִבְרִיקוּ וְסִינְוְרוּ אֶת אַחֲרוֹן הַצוֹפִים.
קוֹלוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִדְהֵד חֲגִיגִית מִקְצֵה הַמִגְרָשׁ עַד קָצֵהוּ: "הָבָה נִרְאֶה – הַאִם יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אוֹ אֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ!"
הַמֶלֶךְ הִקִיף בְּמַבָּטוֹ אֶת הַמִגְרָשׁ הַגָדוֹל שֶׁבּוֹ נִיצְבוּ כָּל הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים וְהָעֲצוּמִים. הוּא הִצְבִּיעַ עַל אֶחָד מֵהֶם.
"זֹאת בַּלִיסְטְרָאָה אַדִירָה!"
"כֵּן, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ," הִסְבִּיר הַקָצִין שְׁלֹומִיָה בֶּן גֶבֶר בְּלִי חֵשֶׁק, "מִשְׁקָל אֲבָנִים – כְּרֹאשׁ אָדָם. מֶרְחַק הֲטָלָה – אֶלֶף אַמָה."
"אֶלֶף! אַדִיר, כַּבִּיר!" הִתְפַּעֵל בַּעְשָׁא שֶׁהָיָה פַּעַם קְצִין אֶלֶף וְהֵבִין הֵיטֵב בִּכְלֵי מִלְחָמָה. "וְיוֹרֶה הַחִיצִים הַהוּא?"
"זֹאת קַשְׁיוּתָה. בְּמַטָח אֶחָד – עֶשְׂרִים חִיצֵי זֶפֶת בּוֹעֲרִים."
"עֶשְׂרִים! גָדוֹל, עָצוּם!" הַמֶלֶךְ נִפְעַם וְשָׁאַל עַל שְׁאַר הַכֵּלִים. "וְעַכְשָׁו הַרְאוּ לִי אֵיךְ יוֹרָה הַבַּלִיסְטְרָאָה אֶל מֵעֵבֶר לַחוֹמוֹת, וְיִרְאוּ כּוּלָם – יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ!"
הַקָצִין הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בָּאֲדָמָה. הוּא אָחַז בָּרְטִיָה שֶׁעַל עֵינוֹ שֶׁלֹא תִיפּוֹל. אֵלָה הַקָטָן, בֶּן הַמֶלֶךְ, אַף שֶׁהָיָה דֵי מְחוּשָׁל בְּרוּחוֹ, הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ הַצִידָה מִפְּנֵי מַרְאֵהוּ הַמְכוֹעָר וְהַמַפְחִיד שֶׁל הָאִישׁ הָעֲנָק.
"קָצִין, לָמָה אַתָה שׁוֹתֵק?" גָעַר בּוֹ הַמֶלֶךְ.

~~~~