~~~ פֶּרֶק ט"ו ~~~

זֶה הָיָה בֶּן הַמֶלֶךְ, אֵלָה הַקָטָן. אִישׁ לֹא רָאָה שֶׁעוֹד קוֹדֶם – בִּגְלַל הַקָצִין הַמְכוֹעָר אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַעֲמֵם מֵהַדִיבּוּרִים – הוּא חָמַק וְהִתְרַחֵק מִן הַפָּמַלְיָה. הַמַלְכָּה נִבְהֲלָה וּמִיָד רָצָה לַמָקוֹם שֶׁמִשָׁם בָּאָה הַצְעָקָה. כּוּלָם בָּאוּ אַחֲרֶיהָ לְחֶלְקָה מִסְפַּר 26.
אֵלָה עָמַד שָׁם לְיַד גִיגִית שְׁבוּרָה, מֵנִיף אֶת אֶצְבָּעוֹ הַשְׂרוּטָה. הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת חִיבְּקָה אוֹתוֹ. הוּא לֹא בָּכָה – אוּלַי הַצְפִיָה בַּמִלְחָמוֹת אָכֵן חִישְׁלָה אֶת רוּחוֹ.
"וּמָה הַדָבָר הַזֶה, קָצִין?" שָׁאַל הַמֶלֶךְ בִּרְאוֹתוֹ גִיגִית עֵץ וְלוּחַ פַּח עֲקוּמִים. הַפַּח הָיָה מְנוּקָב כּוּלוֹ בִּנְקָבִים בּוֹלְטִים וְחַדִים, וּמֵהֶם נִשְׂרַט אֵלָה בְּנוֹ.
"זֶה כְּלִי לִכְבִיסָה... כַּסְ...כַּסְכֶּסֶת..." גִמְגֵם הַקָצִין שְׁלֹומִיָה וְזָז הַצִידָה לְהִתְרַחֵק מִכַּעֲסוֹ הַצָפוּי שֶׁל הַמֶלֶךְ. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהַכַּסְכֶּסֶת הָפְכָה בַּבּוֹקֶר לְרַסֶקֶת. עוֹד רֶגַע, חָשַׁב, יְכַבְּסוּ בְּנֵי הַכְּפָר הַתְמִימִים אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמְלוּכְלָכִים בִּפְנֵי הַמֶלֶךְ וְהַמַלְכָּה. אֲבָל בַּגִיגִית הַשְׁבוּרָה לֹא רָאָה מַיִם. וּבִמְקוֹם בְּגָדִים מְלוּכְלָכִים הוּא רָאָה תַפּוּחַ, גֶזֶר, סֶלֶק, צְנוֹן.
תוּשִׁיאֵל צָעַד קָדִימָה. הוּא זָכַר מָה אָמְרָה לוֹ אִימוֹ, שֶׁלֹא יִפְחַד בְּדַבְּרוֹ אֶל הַמֶלֶךְ, כִּי רַק מְבַקְשֵׁי טוֹב הֵם.
תוּשִׁיאֵל דִיבֵּר בְּרוּרוֹת. קוֹלוֹ רָעַד רַק מְעַט.
"זֹאת לֹא כַּסְכֶּסֶת, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ. זֹאת רַסֶקֶת. רַסֶקֶת – כְּלִי לְרִיסוּק יָרָק וּפְרִי."
שְׁלוֹמִית סִימְנָה לְתוּשִׁיאֵל בְּהִנְהוּן רֹאשׁ שֶׁהַכּוֹל מוּכָן. עַל הַגִיגִית הַהֲפוּכָה הָיוּ מוּנָחִים, לְצַד יְרָקוֹת וּפֵרוֹת, גַם שְׁתֵי קַעֲרוֹת חֶרֶס.
תוּשִׁיאֵל הִשְׁעִין אֶת הָרַסֶקֶת מֵעַל קְעָרָה אַחַת. שְׁלוֹמִית הִגִישָׁה לוֹ תַפּוּחַ. הוּא גָרַר וְגֵרֵד אֶת הַתַפּוּחַ הָלוֹךְ וָשׁוֹב, הָלוֹךְ וָשׁוֹב עַל פִּיוֹת הַנְקָבִים הַחַדִים. הַתַפּוּחַ הַמְרוּסָק יָצָא מֵהַצַד הַשֵׁנִי שֶׁל הָרַסֶקֶת, וּפְתִילִים פְּתִילִים צָנְחוּ עַל קַעֲרַת הַחֶרֶס.
לְפֶתַע יָצְאָה הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת מִתוֹךְ מַעְגַל הַפָּמַלְיָה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה וּבָחֲנָה מִקָרוֹב אֶת הָעֲרֵימָה הַנָאָה שֶׁל פְּתִילֵי הַתַפּוּחַ. סוֹף סוֹף אוֹכֶל לֹא דַיְסָתִי וְלֹא מִיצִי! כֵּן, אֶת הָרֶסֶק הַזֶה אֶפְשָׁר לִלְעוֹס, לַמְרוֹת הַלָשׁוֹן הַדְבוּקָה!
בְּאֵין מַזְלֵג הִשְׁתַמְשָׁה הַמַלְכָּה בִּשְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת. הִיא לָקְחָה מְעַט מִפְּתִילֵי הַתַפּוּחַ, הִטְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְאָחוֹר וְתָחֲבָה לְתוֹךְ פִּיהָ הַפָּתוּחַ כְּשִׁיעוּר אֶצְבַּע. וְאָז לָעֲסָה בִּלְעִיסוֹת קְטַנוֹת, לְאַט לְאַט, בַּעֲצִימַת עֵינַיִם, כְּמִי שֶׁנֶהֱנֵית הֲנָאָה גְדוֹלָה. וְשׁוּב נָטְלָה פַּעֲמַיִם וְשָׁלוֹשׁ מִן הַתַפּוּחַ הַמְרוּסָק.
הַמַלְכָּה סִימְנָה לְתוּשִׁיאֵל לְרַסֵק עוֹד, וְהוּא רִיסֵק בִּשְׁבִילָהּ לְתוֹךְ הַקְעָרָה הַשְׁנִיָה גַם אֶת הַגֶזֶר. הִיא שׁוּב נָטְלָה בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ, הֵבִיאָה אֶל פִּיהָ וְלָעֲסָה בְּלִי לְהִסְתַכֵּל לַצְדָדִים מָה יַגִידוּ. כִּי אַחֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל דַיְסוֹת וּשְׁאָר מִיצֵי יְרָקוֹת, בַּת הַמְלָכִים לֹא הִתְאַפְּקָה וְזָנְחָה אֶת הַנִימוּסִים וְגִינוּנֵי הַמַלְכוּת.
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִסְתַכֵּל בָּהּ נָבוֹךְ וּמְבוּלְבָּל. וְאָז רָאָה אֶת זָוִיוֹת שְׂפָתֶיהָ נִמְתָחוֹת מְעַט. פִּיהָ, שֶׁהָיָה בְּעֵינָיו כִּפְקַעַת סְגוּרָה שֶׁל פֶּרַח, פִּתְאוֹם לִבְלֵב.
כֵּן, הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת חִיְכָה אֵלָיו!
רַק פַּעַם אַחַת רָאָה אוֹתָה מְחַיֶכֶת – לְאַחַר שֶׁמָשְׁתָה אוֹתוֹ מְעוּלָף מִבְּרֵיכַת הַמַיִם בְּצִידוֹן. אֶת הַחִיוּךְ הַהוּא לֹא שָׁכַח מֵעוֹלָם. זֶה הָיָה לִפְנֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים! וְעַכְשָׁו, סוֹף סוֹף, רָאָה חִיוּךְ קָטָן. שְׂפָתֶיהָ חִיְכוּ, עֵינֶיהָ חִיְכוּ. וְגַם רָאָה גוּמָה עַל לֶחִי.
לְצַעֲרוֹ שֶׁל בַּעְשָׁא, הוּא שׁוּב לֹא הִסְפִּיק לִרְאוֹת אִם גוּמָה אַחַת לָהּ אוֹ שְׁתַיִם.