~~~ פֶּרֶק ט"ז ~~~

הַקָצִין שְׁלֹומִיָה הִשִׂיג אֶת הַפָּמַלְיָה וְצָעַד לְיַד שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים.
כֵּן, בִּקְצֵה הַשַׁרְווּל הָרֵיק שֶׁל אֲבִיבוֹהוּ הִתְדַלְדֵל רַק חוּט קָרוּעַ. וּמֵהַמֶצַח שֶׁל אֲחִיתוֹהוּ נֶעְדַר סֶרֶט הַיוֹעֵץ.
הַקָצִין מִישֵׁשׁ בְּכִיס בִּגְדוֹ וְאַף הֵצִיץ פְּנִימָה. כֵּן, הַפַּעֲמוֹן שֶׁנִמְצָא בַּבּוֹקֶר תָקוּעַ בְּחַבְלֵי הַבָּלִיסְטְרָאָה הַקְרוּעִים, הַפַּעֲמוֹן הַזֶה נִרְאֶה בְּדִיוּק כְּמוֹ הַפַּעֲמוֹן שֶׁל אֲחִיתוֹהוּ. וְהַסֶרֶט עִם פַּס הַזָהָב שֶׁנִמְצָא תָפוּס בֵּין מֵיתְרֵי הַקַשְׁיוּתָה נִרְאֶה בְּדִיוּק כְּמוֹ הַסֶרֶט שֶׁל אֲבִיבוֹהוּ.
'נִבְזִים שֶׁכְּמוֹתָם,' חָשַׁב שְׁלֹומִיָה, 'אַבְנֵי הַקְלָלָה חִיבְּלוּ בַּלַיְלָה? – הֶבֶל הֲבָלִים!.. אֲחִיתוֹהוּ וַאֲבִיבוֹהוּ – הֵם הַבּוֹגְדִים, הֵם הַמְחַבְּלִים! וּשְׁתֵי הוֹכָחוֹת מוּצָקוֹת בְּיָדַי. אָז לָמָה, לָמָה אֲנִי שׁוֹתֵק? לָמָה – מִפְּנֵי שֶׁתוֹהוּ וָבוֹהוּ יַהַפְכוּ אֶת הָאֱמֶת בִּלְשׁוֹנָם הָעַרְמוּמִית וְהַמֶלֶךְ יַאֲשִׁים אוֹתִי...'
הַקָצִין רָאָה אֶת הַמֶלֶךְ מִתְהַלֵךְ זָקוּף, כְּאִילוּ שֶׁכְּבָר נִיצֵחַ בְּכָל מִלְחֲמוֹתָיו, וּכְאִילוּ שֶׁכְּבָר מָחַק אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ הַהוּא. אֵיךְ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא שֶׁהָיָה פַּעַם קְצִין אֶלֶף, אֵיךְ הוּא מַאֲמִין בְּאַבְנֵי כִּישׁוּף? אַבְנֵי בִּלְעָם! לָמָה הוּא מַאֲמִין לְיוֹעֲצָיו הַנוֹכְלִים?
אֲבָל הַמֶלֶךְ פָּנָה אֶל קְהַל הַהֲמוֹנִים וְהִכְרִיז בְּקוֹל אַדִיר:
"יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ! יֵשׁ וָיֵשׁ!"
וְעַל לַאֲנָשָׁיו צִיוָה: "הֲבִיאוּ אֶת מְחוֹג הַזָהָב!"
הוּא כַּמוּבָן הִתְכַּוֵן לָתֵת אוֹתוֹ לְמִסְפַּר 21, לַקוֹסֶמֶת שֶׁל אַבְנֵי הַקְלָלָה. הַזְקֵנָה הַצְהוּבָּה הִמְשִׁיכָה לָשֶׁבֶת עַל הַבָּמָה, כְּאִילוּ כָּל מָה שֶׁקוֹרֶה כְּלָל לֹא נוֹגֵעַ לָהּ.
שְׁנֵי הָאַפִּירְיוֹנָאִים הַזְקֵנִים נָשְׂאוּ אֶת הַמָחוֹג הַגָדוֹל, כְּפוּפִים מִכּוֹבֶד הַמַשָׂא. כָּל הַפָּמַלְיָה הָלְכָה אַחֲרֵיהֶם לְעֵבֶר בָּמָה 21.
"קָצִין!" פָּקַד הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, "גַשׁ לַעְזוֹר לָהֶם!"
שְׁלֹומִיָה לֹא זָז מִמְקוֹמוֹ. 'דַבֵּר, דַבֵּר כְּבָר, גַלֵה לַמֶלֶךְ,' הוּא נֶאֱבַק עִם עַצְמוֹ, 'הָאֱמֶת בְּיָדִי, אָז לָמָה אֲנִי רוֹעֵד?.. לָמָה יוֹתֵר קַל לִי לְהִילָחֵם בִּשְׂדֵה הַקְרָב בְּאוֹיְבִים אַכְזָרִיִים, מֵאֲשֶׁר לְהִילָחֵם פֹּה בִּשְׁנֵי שַׁקְרָנִים? אֵינֶנִי מֵבִין... בְּנֵי הַכְּפָר עָמְדוּ מוּל הַמֶלֶךְ וְהַמַלְכָּה, וְהַנַעַר דִיבֵּר בְּאוֹמֶץ. נַעַר! וַאֲנִי, קָצִין עִם שְׁלוֹשָׁה אוֹתוֹת גְבוּרָה בְּמִצְחִי – שְׁלוֹשָׁה! – וּלְשׁוֹנִי מְשׁוּתֶקֶת מִפַּחַד? דַי, קָדִימָה הִסְתַעֵר!'
"אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ!" הוּא צָעַק פִּתְאוֹם צְעָקָה גְדוֹלָה וּמַבְהִילָה. מְחוֹג הַזָהָב שֶׁנִישָׂא בִּידֵי שְׁנֵי הָאַפִּירְיוֹנָאִים, הִתְנוֹדֵד וְכִמְעַט נָפַל אַרְצָה.
"מַה לְךָ כִּי נִזְעַקְתָ, שְׁלֹומִיָה?" (בִּשְׂפַת יָמֵינוּ הָיָה הַמֶלֶךְ קוֹרֵא: עַל מָה אַתָה צוֹעֵק?)
הַקָצִין הֵנִיף בְּיָד אַחַת אֶת הַפַּעֲמוֹן. וּבְיָדוֹ הַשְׁנִיָה, הָעֲקוּמָה מְעַט, הֶרְאָה אֶת סֶרֶט הַבַּד הַשָׁזוּר פַּס הַזָהָב.
"הַכֵּר נָא, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, לְמִי הַפַּעֲמוֹן וְהַסֶרֶט הָאֵלֶה?"
"שֶׁל אֲחִיתוֹהוּ וַאֲבִיבוֹהוּ?"
"אֵלֶה נִמְצְאוּ הַבּוֹקֶר בִּסְבַךְ מֵיתְרֵי הַקַשְׁיוּתָה וְחַבְלֵי הַבַּלִיסְטְרָאָה."
עֵינֵי הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִתְרוֹצְצוּ בְּחַשְׁדָנוּת.
"אֲבִיבוֹהוּ – לָמָה תַסְתִיר מִמֶנִי אֶת שַׁרְווּלְךָ הַיוֹם? וְאַתָה, אֲחִיתוֹהוּ – לָמָה סֶרֶט הַיוֹעֵץ נֶעְלָם הַיוֹם מִמִצְחֲךָ?"
אֲבִיבוֹהוּ מוֹלֵל בְּעַצְבָּנוּת אֶת הַשַׁרְווּל הָרֵיק. אֲחִיתוֹהוּ מָרַט אֶת הַתַלְתַלִים שֶׁעַל מִצְחוֹ.
"וְלָמָה חָוְרוּ פְּנֵיכֶם?" שָׁאַל אוֹתָם הַמֶלֶךְ בְּמִצְמוּץ עֵינַיִם.
"הָאִישׁ הַזֶה מַאֲשִׁים אוֹתָנוּ בַּחַבָּלָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא נַחְוִיר מֵעֶלְבּוֹן?" דִיבֵּר אֲבִיבוֹהוּ לְבַסוֹף, "אֶת הַפַּעֲמוֹן אִיבַּדְתִי אֶתְמוֹל בְּכִיכַּר הַשׁוּק. נִתְלַשׁ מִבִּגְדִי בֶּהָמוֹן הַצָפוּף."
"וַאֲנִי," אָמַר אֲחִיתוֹהוּ, "אֶתְמוֹל טִיַלְתִי בְּגַן הַמֶלֶךְ וְהַסֶרֶט עָף מֵרֹאשִׁי בָּרוּחַ אֶל מִחוּץ לְחוֹמַת הָאַרְמוֹן."
"דִבְרֵיכֶם נֶאֱמָנִים עָלַי. הֵסַרְתֶם כָּל חֲשָׁד מִלִיבִּי." רָוַח לוֹ לַמֶלֶךְ וּמִיָד נָזַף בַּקָצִין. "שְׁלֹומִיָה, הִיזָהֵר לְךָ! חֲשׁוֹב פַּעֲמַיִם לִפְנֵי שֶׁאַתָה מַאֲשִׁים אֲנָשִׁים הַנֶאֱמָנִים עָלַי."
הַקָצִין הַיָשָׁר רָצָה לְהֵיעָלֵם מִתַחַת לָאֲדָמָה. 'יָדַעְתִי שֶׁאָסוּר לִי לִפְתוֹחַ אֶת הַפֶּה. בַּסוֹף אֲנִי שֶׁיָצָאתִי מוּכֶּה.'
פִּתְאוֹם נִשְׁמַע קוֹל דַק.
"אֶתְמוֹל לֹא נָשְׁבָה שׁוּם רוּחַ, אָבִי." זֶה הָיָה אֵלָה, בֶּן הַמֶלֶךְ.
"מָה אָמַרְתָ, בְּנִי?"
"אֶתְמוֹל שִׂיחַקְתִי בְּגַן הַשׁוֹשָׁנִים, בַּסִירָה הַצִידוֹנִית שֶׁלִי. רָצִיתִי לְהָשִׁיט אוֹתָהּ בַּבְּרֵיכָה. אֲבָל שׁוּם רוּחַ לֹא נָשְׁבָה בַּמִפְרָשׂ."
"אַתָה בָּטוּחַ, בְּנִי?"
"יִשְׁאַל נָא אָבִי אֶת הַגַנָן הַזָקֵן. בְּאֵין רוּחַ צִיוִיתִי עָלָיו לִנְשׁוֹב בְּפִיו בַּמִפְרָשׂ וְהַסִירָה שָׁטָה מְעַט."
"וּמָה תֹאמַר עַל זֶה?" רָשְׁפוּ עֵינֵי הַמֶלֶךְ וּפָנָיו שֶׁל אֲחִיתוֹהוּ הֶאְדִימוּ כַּדָם.
"כַּנִרְאֶה טָעִיתִי. הַסֶרֶט עָף לִי שִׁלְשׁוֹם. לֹא אֶתְמוֹל."
"גַם שִׁלְשׁוֹם וְגַם לִפְנֵי שִׁלְשׁוֹם וְכָל הַשָׁבוּעַ צִיוִיתִי עַל הַגַנָן הַזָקֵן לַעֲשׂוֹת לִי רוּחַ." אָמַר בֶּן הַמֶלֶךְ הַקָטָן.
פָּנָיו שֶׁל הַמֶלֶךְ הֶחְוִירוּ כְּסִיד. הוּא הִצְלִיחַ לְגַמְגֵם: "תִיפְסוּ אוֹתָם..."
אֲבָל לִפְנֵי שֶׁשׁוֹמְרִי הַמֶלֶךְ אָחֲזוּ בָּהֶם, הִסְפִּיקוּ הַשְׁנַיִם לִקְפּוֹץ עַל בָּמָה 21 הַמוּגְבַּהַת וְנֶעֶמְדוּ מֵאֲחוֹרֵי הָאִישָׁה הַזְקֵנָה הַצְהוּבָּה.
"עֲשֵׂה בָּנוּ כַּטוֹב בְּעֵינֶיךָ, הַמֶלֶךְ!" קָרְאוּ הַשְׁנַיִם וְקוֹלָם רָעַד בְּמִקְצָת. "רַק אַל תִיגַע לְרָעָה בַּזְקֵנָה הַזֹאת שֶׁלֹא עָשְׂתָה כָּל רַע! הִיא לֹא יוֹדַעַת מִימִינָהּ וּמִשְׂמֹאלָה, רַק שָׂכַרְנוּ אוֹתָהּ תְמוּרַת מַחֲצִית הַשֶׁקֶל שֶׁתִלְחַשׁ אֶת הַמִילִים שֶׁשַׂמְנוּ בְּפִיהָ!"
הַפָּמַלְיָה קָפְאָה עַל מְקוֹמָהּ בַּשֶׁמֶשׁ הַיוֹקֶדֶת.

"שִׁיקַרְנוּ לְךָ, הַמֶלֶךְ." הִמְשִׁיכוּ הַשְׁנַיִם לְדַבֵּר מֵעַל הַבָּמָה. כְּהֶרְגֵלָם, כָּל אֶחָד מֵהֶם זָרַק מִשְׁפָּט בְּתוֹרוֹ, אַךְ הֵם נִשְׁמְעוּ כְּמוֹ אִישׁ אֶחָד. "הִתְפַּלֵאנוּ כַּמָה קַל לְהַעְרִים עָלֶיךָ, הַמֶלֶךְ! אִם הִגְזַמְנוּ, אֵין זוֹ אַשְׁמָתֵנוּ, אֶלָא אַשְׁמָתְךָ. מָה קַל לְהַחְנִיף לְךָ! הֶאֱמַנְתָ לְכָל מָה שֶׁאָמַרְנוּ לְךָ וְלֹא עָצַרְתָ בָּנוּ.
"אַף פַּעַם לֹא חָקַרְתָ מִי אֲנַחְנוּ. הֶאֱמַנְתָ לָנוּ שֶׁרַק שְׁנֵינוּ שָׂרַדְנוּ מִקְרָב עָקוּב מִדָם. עַכְשָׁו נְגַלֶה לְךָ. מֵעוֹלָם לֹא נָגְעוּ יָדֵינוּ בְּחֶרֶב! לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים נִקְרֵאנוּ לַצָבָא. מָה עָשִׂינוּ? קָשַׁרְנוּ יָד אַחַת מִתַחַת לְבִגְדֵנוּ, לְהֵירָאוֹת כְּאִילוּ נִפְצַעְנוּ בַּמִלְחָמָה. וּבַשַׁרְווּל הָרֵיק תָלִינוּ פַּעֲמוֹן שֶׁיַזְכִּיר לְכוּלָם שֶׁאֲנַחְנוּ גִיבּוֹרִים. חָשַׁבְנוּ שֶׁטוֹב לִחְיוֹת חַיֵי גִיבּוֹרִים מְזוּיָפִים, מֵאֲשֶׁר לָמוּת מוֹת גִיבּוֹרִים אֲמִיתִיִים. הַפַּעֲמוֹנִים צִלְצְלוּ וּפִילְסוּ לָנוּ אֶת הַדֶרֶךְ. וְכָךְ הִגַעְנוּ עַד לָאַרְמוֹן. אַרְמוֹן יָפֶה בָּנִיתָ. בִּילִינוּ בּוֹ בִּנְעִימִים. תוֹדָה!"
מַשֶׁהוּ הִתְנוֹעֵעַ מִתַחַת לַבְּגָדִים שֶׁלָהֶם. מִתוֹךְ חֲגוֹרַת בַּד הַקְשׁוּרָה לַבֶּטֶן, שָׁלַף כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת יָדוֹ הַמוּסְתֶרֶת. וְאָז הֵנִיפוּ הַשְׁנַיִם גָבוֹהַ אַרְבַּע יָדַיִם בְּרִיאוֹת.
"עַכְשָׁו הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ!" הֵם הִמְשִׁיכוּ לְדַבֵּר אֶל הַמֶלֶךְ הֶהָמוּם, "יֵשׁ לָנוּ עוֹד הַרְבֵּה מָה לְסַפֵּר לְךָ, מַלְכֵּנוּ. אֲבָל אַחֲרֵי כָּל הַשְׁקָרִים, לָמָה שֶׁתַאֲמִין לָנוּ עוֹד? אָז לֹא נַכְבִּיד עָלֶיךָ עוֹד בְּדִיבּוּרִים. כִּי אַתָה עוֹמֵד בַּשֶׁמֶשׁ הַשׂוֹרֶפֶת, מַזִיעַ, צָמֵא, רָעֵב – וְכוּלְךָ כּוֹאֵב מֵאַכְזָבָה. וְזוֹ עֲצָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה לְךָ – וְהַפַּעַם הִיא טוֹבָה בֶּאֱמֶת – שְׁמַע בְּקוֹל שְׁנֵי יוֹעֲצֶיךָ: לֵךְ לָנוּחַ, הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, לֵךְ לָנוּחַ. גַם אֲנַחְנוּ עֲיֵפִים מְאוֹד. הַלַיְלָה כִּמְעַט לֹא עָצַמְנוּ עַיִן, הֲלוֹא לְקַלְקֵל עֶשְׂרִים וַחֲמִישָׁה כֵּלִים זוֹ מְלָאכָה לֹא קַלָה. וְהַיוֹם עוֹד רַבָּה וַאֲרוּכָּה הַדֶרֶךְ לְפָנֵינוּ."
וּלְפֶתַע, לְתַדְהֵמַת הַנוֹכְחִים, צָנְחוּ הַשְׁנַיִם וְנֶעְלְמוּ כְּאִילוּ בָּלְעָה אוֹתָם הָאֲדָמָה. הֵם נִבְלְעוּ בְּרִצְפַּת הַבָּמָה הַמוּגְבַּהַת, לְתוֹךְ פְּתָחִים שֶׁהֵכִינוּ מִבְּעוֹד מוֹעֵד לְמִקְרֶה שֶׁיִתָפְסוּ. וְעַד שֶׁשׁוֹמְרֵי הַמֶלֶךְ הַנִדְהָמִים הִתְעַשְׁתוּ, הִסְפִּיקוּ לַחְמוֹק מֵאֲחוֹרֵי הַבָּמָה. הֵם בָּרְחוּ בְּרִיצָה שְׁפוּפָה לְאוֹרֶךְ הַסוֹלְלָה הַמַקִיפָה אֶת הַמִגְרָשׁ, מוּסְתָרִים מֵעֵין רוֹאֶה. אָכֵן, דֶרֶךְ מְנוּסָה אֲרוּכָּה וְרַבָּהּ עוֹד הָיְתָה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁיִסְתַלְקוּ רָחוֹק מִן הָעִיר תִרְצָה.
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא עָמַד בִּמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ תָקוּעַ בְּמַסְמְרִים. וְאָז נִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ וְהִתְעוֹרֵר. בְּכָל כּוֹחוֹ הִתְאַמֵץ לְהֵירָאוֹת זָקוּף וְנָחוּשׁ כַּמְצוּפֶּה מִמֶלֶךְ. הוּא עָמַד בַּעֲמִידַת פִּישׂוּק רְחָבָה עַל רַגְלָיו הַמוּצָקוֹת, אֶגְרוֹפָיו עַל הַמוֹתְנַיִם.
הַפָּמַלְיָה חִיכְּתָה לְמוֹצָא פִּיו. פִּתְאוֹם הַמֶלֶךְ הִזְדַעְזֵעַ, וּלְרֶגַע אָרוֹךְ אָחַז בְּרֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵי הַיָדַיִם. וְאָז נִשְׁמְטוּ יָדָיו בְּלִי כּוֹחַ, וְכָל גוּפוֹ הַמוּצָק הִשְׁתוֹפֵף, כְּאִילוּ נַעֲשׂוּ עַצְמוֹתָיו בְּבַת אַחַת רַכּוֹת כְּמוֹ בָּצֵק.
וּלְתַדְהֵמַת הַפָּמַלְיָה הַמְבוֹהֶלֶת, נָפַל הַכֶּתֶר מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ, נֶחְבַּט בָּאֲדָמָה וְהִתְעַקֵם עַד כִּי לֹא נִיתַן לַהֲשִׁיבוֹ לִמְקוֹמוֹ.
"לָאַרְמוֹן, קְחוּ אוֹתִי לָאַרְמוֹן..." הוּא בִּיקֵשׁ בְּקוֹל עָיֵף שֶׁאֵינוֹ יָאֶה לְמֶלֶךְ.
וְאַט אַט צָעַד אֶל הָאַפִּירְיוֹן. הוּא נִשְׁעַן בְּמַרְפְּקוֹ עַל הַכָּתֵף שֶׁל אַשְׁתְרַת הַצְנוּמָה שֶׁמִימִינוֹ. וּבְכַף יָדוֹ הַשְׁנִיָה נִשְׁעַן עַל רֹאשוֹ שֶׁל אֵלָה הַקָטָן שֶׁמִשְׂמֹאלוֹ.
הָאַפִּירְיוֹנָאִים הֵרִימוּ אֶת הָאַפִּירְיוֹן וְצָעֲדוּ לְאִיטָם, שְׁמוֹנָה צְעִירִים עִיוְרִים וּשְׁנֵי זְקֵנִים.
הַשׁוֹפָר הֵרִיעַ, הַתוֹף רָעַם. פַּעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף שֶׁל הָאַפִּירְיוֹן צִלְצְלוּ, אַךְ לֹא נִשְׁמְעוּ, כִּי נִבְלְעוּ בְּתוֹךְ רַחַשׁ הַקָהָל הַנִדְהָם: מָה קָרָה לַמֶלֶךְ? מָה קָרָה לוֹ?
וּבְתוֹךְ כָּל הַמְהוּמָה וְהַבִּלְבּוּל, שָׁכְחוּ הָאַפִּירְיוֹנָאִים לָקַחַת אֶת מְחוֹג הַזָהָב. שִׁבְעַת הַשָׂרִים הַזְקֵנִים הַכְּנוּעִים, שֶׁיָמִים רַבִּים לֹא הִתְעָרְבוּ בְּעִנְיְנֵי הַמַלְכוּת, שָׁבוּ וְזָקְפוּ אֶת רֹאשָׁם. הֵם צִיווּ עַל הַקָצִין שְׁלוֹמִיָה לְהָרִים אֶת הַמָחוֹג הַכָּבֵד עַל גַבּוֹ וּלְשֵׂאתוֹ כָּל הַדֶרֶךְ אֶל הָאַרְמוֹן.