~~~ פֶּרֶק י"ז ~~~

קוֹדֶם לָכֵן בָּדְקוּ הַשׁוֹמְרִים בַּשַׁעַר אֶת שְׁנֵי בְּנֵי הַכְּפָר שֶׁהִזְמִין הַמֶלֶךְ לִסְעוֹד אִיתוֹ. הֵם הָיוּ מַסְפִּיק רְחוּצִים וּמְסוֹרָקִים, בִּגְדֵיהֶם מַסְפִּיק נָאִים וּנְקִיִים וַחֲגוֹרוֹתֵיהֶם חֲגוּרוֹת יָשָׁר. רַק הַסַנְדָלִים הִתְרַפְּטוּ בַּדֶרֶךְ הָאֲרוּכָּה, וְהַשׁוֹמְרִים נָתְנוּ לָהֶם סַנְדְלֵי אוֹרְחִים זְמַנִיִים. תוּשִׁיאֵל הִכִּיר אֶת הַסַנְדָלִים – לְהַפְתָעָתוֹ הָיוּ אֵלֶה מַעֲשֶׂה יְדֵי אָבִיו, עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר! סוֹחֵר קָנָה אוֹתָם מִמֶנוּ וּמָכַר לָאַרְמוֹן.
הָאַרְמוֹן! תוּשִׁיאֵל הָיָה שָׁרוּי כְּבַחֲלוֹם. הָאֲבָנִים הָעֲנָקִיוֹת הַמְסוּתָתוֹת, מִגְדְלֵי הַשְׁמִירָה, הַמַדְרֵגוֹת הָרְחָבוֹת, הַקְשָׁתוֹת וְכִיפּוֹת הָאֶבֶן הָאַדִירוֹת. הַנַעַר מִכְּפַר רָם-רוֹם הַדַל וְהַנִידָח, רַגְלָיו דוֹרְכוֹת בְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ!
הֵם בָּאוּ אֶל הַמִטְבָּח. הַטַבָּח הַזָקֵן קִיבֵּל אֶת פְּנֵיהֶם בִּמְאוֹר פָּנִים. יַלְדָה קְטַנָה, בַּת הַזְקוּנִים שֶׁלוֹ, הֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הַסִירִים.
רָאָה הַטַבָּח אֶת הָרַסֶקֶת – וְצָחַק. "הַאִם זֶה הַכְּלִי הַפִּלְאִי שֶׁסִיפְּרוּ לִי עָלָיו? פַּח עָקוּם עִם חוֹרִים?"
הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַסִירִים וְהַדוּדִים הַגְדוֹלִים, הַמַחֲבַתוֹת וְהַמַרְחָשׁוֹת. "שֶׁבַע שָׁנִים אֲנִי מֵכִין אֶת הַמַטְעַמִים הַמְיוּחָדִים שֶׁל הַמַלְכָּה. שֶׁבַע שָׁנִים, וּמֵעוֹלָם הִיא לֹא הִתְנַפְּלָה עַל דַיְסָה שֶׁהֵכַנְתִי לָהּ, וְשׁוּם מַאֲכָל שֶׁלִי לֹא גָרַם לָהּ לְחַיֵךְ."
הַטַבָּח נִיסָה אֶת הָרַסֶקֶת וְהִצְלִיחַ בְּקַלוּת לְרַסֵק מְלָפְפוֹן, חוּץ מִשְׂרִיטָה קָלָה בְּאֶצְבַּע. הוּא הִתְפַּעֵל מִפְּתִילֵי הָרֶסֶק הַנָאִים שֶׁהִתְקַבְּלוּ.
"הַפְלֵא וָפֶלֶא, כֹּה פָּשׁוּט!"
הַזָקֵן הַצָנוּם וְהַזָרִיז הִתְרוֹצֵץ בֵּין כְּלֵי הַבִּישׁוּל. בִּיתוֹ הַקְטַנָה עָזְרָה לוֹ לְהַעְמִיס עַל עֶגְלַת עֵץ אֶת הַקְעָרוֹת וְהַצַלָחוֹת וְהַקַנְקַנִים.
"סְעוּדַת הַמֶלֶךְ מוּכָנָה!"
וְאָז הוֹסִיף קְעָרָה שֶׁל פֵּרוֹת וִירָקוֹת. "זֶה בִּשְׁבִיל הַמַלְכָּה," אָמַר אֶל שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל, "הַפַּעַם הִיא תְקַבֵּל אֶת אֲרוּחָתָהּ מִיְדֵיכֶם. אַתֶם תְרַסְקוּ לָהּ עַל שׁוּלְחָנָהּ בַּמָקוֹם."
וּבַדֶרֶךְ הוּא הִזְהִיר אוֹתָם: "אֲנִי תָמִיד מַגִישׁ וּמִיָד מִסְתַלֵק. בִּמְיוּחָד בְּיוֹם שֶׁהַמֶלֶךְ כּוֹעֵס. וְהַיוֹם רוּחַ רָעָה מְאוֹד עָבְרָה עָלָיו. הִישָׁמְרוּ מִפָּנָיו מְאוֹד. וַאֲשֶׁר לַמַלְכָּה, הִיא אַף פַּעַם לֹא מְדַבֶּרֶת. הָכִינוּ לָהּ וְהִסְתַלְקוּ בְּלִי לְהַגִיד מִילָה. זֹאת עֲצָתִי לָכֶם."
שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל הִסְתַכְּלוּ זֶה בָּזֶה. לְהִסְתַלֵק בְּלִי מִילָה? הֵם לֹא בָּאוּ אֶלָא בִּשְׁבִיל לְדַבֵּר עִם הַמֶלֶךְ!
הֵם הָלְכוּ בְּעִקְבוֹת הַטַבָּח. הוּא דָחַף אֶת הָעֲגָלָה הָעֲמוּסָה עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הָאַרְמוֹן. הַדָבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאָה תוּשִׁיאֵל הָיָה עַמוּד זָהָב עָצוּם, נוֹצֵץ בַּגַן. וְאָז רָאָה אֶת הַשְׁנַיִם שֶׁיָשְׁבוּ לְיַד שׁוּלְחַן הַסְעוּדָה הַגָדוֹל.
אֶת הַמַלְכָּה הָרָזָה וְהַיְרַקְרַקָה הִכִּיר מִיָד. אַךְ הַאִם זֶה הַמֶלֶךְ? מָה קָרָה לוֹ? קוֹדֶם, בַּמִגְרָשׁ, הוּא נִרְאָה מוּצָק וּבָרִיא. לָמָה גַם הוּא חִיוֵר וִירַקְרַק?
הַטַבָּח הִזְדַרֵז לְהַנִיחַ עַל הַשׁוּלְחָן אֶת הַבָּשָׂר וְהַנָזִיד. אֶת הַלֶחֶם וְהַיַיִן, הַדְבַשׁ וְהָאֲבַטִיחִים. וּמִיָד הִסְתַלֵק כְּמוֹ צֵל.
שְׁלוֹמִית נָטְלָה מֵהָעֲגָלָה צַלַחַת זְכוּכִית מַרְהִיבָה וְהִנִיחָה אוֹתָה עַל הַשׁוּלְחָן לִפְנֵי הַמַלְכָּה. וְגַם הֶעֱבִירָה אֶת הַקְעָרָה עִם הַפֵּרוֹת וְהַיְרָקוֹת הַטְרִיִים. וְחִיכְּתָה.
תוּשִׁיאֵל עָמַד מוּכָן עִם הַרַסֶקֶת בְּיָדוֹ.
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא לֹא הִתְחִיל לֶאֱכוֹל. הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַמַלְכָּה. קוֹדֶם הִיא. תוּשִׁיאֵל הִנִיחַ אֶת הָרַסֶקֶת הָעֲקוּמָה עַל צַלַחַת הַזְכוּכִית וְרִיסֵק עָלֶיהָ אֶת הַצְנוֹן. הַמַלְכָּה נָטְלָה מְעַט בְּמַזְלֵג וְתָחֲבָה לְתוֹךְ פִּיהָ הַצַר. הִיא לָעֲסָה בִּתְנוּעוֹת לֶסֶת קְטַנוֹת. הַצְנוֹן הַמְרוּסָק עָרַב לָהּ פִּי כַּמָה מִמִיץ שֶׁל צְנוֹן. הִיא הִצְבִּיעָה עַל הַגֶזֶר. וְאַחֲרֵי שֶׁטָעֲמָה מִרֶסֶק הַגֶזֶר בִּיקְשָׁה גַם תַפּוּחַ.
בְּרֶגַע זֶה, בֵּין גֶזֶר לְתַפּוּחַ, דָחֲקָה שְׁלוֹמִית לְתוּשִׁיאֵל בְּמַרְפְּקָהּ וְסִימְנָה לוֹ שֶׁעַכְשָׁו הָרֶגַע הַנָכוֹן.
תוּשִׁיאֵל הֶחְזִיק חָזָק בְּשׁוּלֵי הַשׁוּלְחָן. צַלְעוֹתָיו עָלוּ וְיָרְדוּ, קוֹלוֹ רָעַד.
"דְ...דְבַר מָה לָנוּ אֵלֶיךָ הַמֶלֶךְ..."
"שְׁתוֹק, נַעַר." דָפַק הַמֶלֶךְ עַל הַשׁוּלְחָן בְּכַף יָד כְּבֵדָה וַעֲיֵפָה, "כַּבֵּד אֶת אִימֶךָ. עַל זֶה שָׁמַעְתָ, בֶּן יַקִיר? תֵן לְאִימְךָ לְדַבֵּר."
תוּשִׁיאֵל נִבְהַל. אִימוֹ לָחֲצָה בְּיָדָהּ עַל כְּתֵפוֹ וְהִזְרִימָה בּוֹ אוֹמֶץ. הוּא נָשַׁם עֲמוּקוֹת.
"אֲבָל אִימִי חָלְתָה בְּדַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן. וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ לְפֶה."
אַשְׁתְרַת הִזְדַקְפָה וְנִדְרְכָה.
"גַם אִימְךָ?!" תָמַה בַּעְשָׁא, "דַבֵּר, נַעַר, דַבֵּר."
"אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! גְבִרְתִי הַמַלְכָּה!" תוּשִׁיאֵל הִתְגַבֵּר עַל הָרַעַד בְּקוֹלוֹ. "אֲנַחְנוּ מִכְּפַר רָם-רוֹם שֶׁעַל הַר רוֹם-רָם אֲשֶׁר בְּשֵׁבֶט נַפְתָלִי. שֵׁם אָבִי עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר. וְשֵׁם אִימִי שְׁלוֹמִית בַּת סַהַר. אָבִי הָלַךְ לִמְצוֹא לָהּ מַרְפֵּא. תוּשִׁיאֵל שְׁמִי. עוֹד שְׁנֵי בָּנִים לְאִימִי וּלְאָבִי, הֵם שְׁנֵי אַחַי. שֵׁם הָאֶחָד פְּנוּאֵל וְשֵׁם הַשֵׁנִי אֶלְעָד. לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים הֵם נִלְקְחוּ אֶל הַצָבָא. וּמֵאָז לֹא רָאִינוּ אוֹתָם, אִימִי אָבִי וְאָנוֹכִי. עֲצוּבִים אֲנַחְנוּ. לִפְנֵי כַּמָה יָמִים שָׁמַעְנוּ עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. אָז אָמְרָה אִימִי, נָקוּם וְנֵלֵךְ אֶל הָעִיר תִרְצָה. לְדַבֵּר אֶל הַמֶלֶךְ בָּאנוּ. לֹא בִּשְׁבִיל הַזָהָב. בִּשְׁבִיל פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד. שֶׁיָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ הַבַּיְתָה אֶל כְּפַר רָם-רוֹם. זֹאת שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָשָׁתֵנוּ."
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא דָפַק בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל הַשׁוּלְחָן. הַמַצָב רַע וָמַר. שְׁתֵי מִלְחָמוֹת, וְגַם אֲרַם-דַמֶשֶׂק כְּבָר לוֹחֵץ מִצָפוֹן. יֵשׁ לְהָקִים עוֹד גְדוּדִים כְּדֵי לְהִילָחֵם בָּאוֹיֵב הֶחָדָשׁ, יֵשׁ לֶאֱסוֹף עוֹד חַיִל – וּשְׁנֵי אֵלֶה, מָה הֵם מְבַקְשִׁים? פָּחוֹת שְׁנֵי לוֹחֲמִים בַּמַעֲרָכָה! עַזוּת מֵצַח!
"זֹאת שְׁאֵלָתֵנוּ וּבַקָשָׁתֵנוּ!" חִיקָה הַמֶלֶךְ אֶת תוּשִׁיאֵל בְּלַעַג, "מָה עוֹד תְבַקְשׁוּ לְקַבֵּל – בִּמְקוֹם לְהוֹסִיף וְלָתֵת?"
כִּמְעַט גֵירֵשׁ אוֹתָם מֵעַל פָּנָיו.
אֲבָל אַשְׁתְרַת הִסְתַכְּלָה חָזָק לְתוֹךְ עֵינָיו. מֵאָז שֶׁהִיא הִצִילָה אוֹתוֹ בַּבְּרֵיכָה לֹא הִסְתַכְּלָה בּוֹ כָּךְ.
"טוֹב," פָּסַק הַמֶלֶךְ וְאָמַר אֶל הָאֵם, "לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִין אַצֲוֶה לִשְׁלוֹחַ לָךְ אֶת שְׁנֵי בָּנַיִךְ. לְחוֹדֶשׁ יָמִים. וְאַחַר כָּךְ יָשׁוּבוּ וְיַחְזְרוּ אֶל הַגְדוּדִים שֶׁלָהֶם."
רַק לְחוֹדֶשׁ!
תוּשִׁיאֵל הֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל אִימוֹ, לָדַעַת מִמֶנָה מָה יַעֲשֶׂה, וְאִם לְהַגִיד מַשֶׁהוּ אוֹ לִשְׁתוֹק. הוּא נִבְהַל, לֹא הֵבִין מָה קוֹרֶה לָהּ.
הַלְחָיַיִם שֶׁלָה רָעֲדוּ, הַלֶסֶת רָטְטָה. שִׁינֶיהָ נָקְשׁוּ. פִּתְאוֹם הִיא פָּתְחָה אֶת פִּיהָ, פָּתְחָה וְסָגְרָה, פָּתְחָה כְּכָל אָדָם, לֹא לְרֶוַח שֶׁל זֶרֶת. וּבְתוֹךְ חֲלַל הַפֶּה – הַלָשׁוֹן שֶׁלָהּ הִתְנוֹעֲעָה, חוֹפְשִׁית וּמְשׁוּחְרֶרֶת, גְמִישָׁה, לֹא עוֹד נוּקְשָׁה וּדְבוּקָה לַחֵךְ.
וְלִפְנֵי שֶׁפָּצְתָה אֶת פִּיהָ, עָצְמָה שְׁלוֹמִית אֶת עֵינֶיהָ וּשְׂפָתֶיהָ נָעוּ בְּלִי קוֹל: "לֹא אֶפְחַד עוֹד, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִי, אָבַדְתִי..."
כַּאֲשֶׁר פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ, הֵן נָצְצוּ. לֹא – הֵן בָּעֲרוּ כִּשְׁתֵי שַׁלְהָבוֹת. קוֹלָהּ חָזַר אֵלֶיהָ. הִיא דִיבְּרָה כָּרָגִיל.
"אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶלֶךְ, אֲגַלֶה אֶת אֲשֶׁר עַל לִיבִּי... לִפְנֵי שִׁבְעָה יָמִים נִדְבְּקָה לְשׁוֹנִי לְחִיכִּי וְשָׁתַקְתִי... אֲבָל עַכְשָׁו..."
וְאָז, כִּלְבִיאָה הַמְגוֹנֶנֶת עַל גוּרֶיהָ, הִיא זָעֲקָה בְּקוֹל גָדוֹל וָמַר.
"אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ! שְׁנֵי בָּנִים כְּבָר שָׁכַלְתִי בַּמִלְחָמוֹת. שְׁנַיִם. קוֹל שְׁנֵי בָּנַי צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה – וַאֲנִי אֶשְׁתוֹק? הֲלוֹא עוֹד שְׁנֵי בָּנִים לִי, פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד. חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, הַמֶלֶךְ! לָמָה שׁוּב אֶשְׁכַּל שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד? וְגַם אֶת בְּנִי הַצָעִיר תוּשִׁיאֵל אַל תִיקַח מִמֶנִי. שַׁלַח אֶת שְׁנֵי בָּנַי! שַׁלַח אֶת בָּנַי!"
זַעֲקַת הָאֵם פִּילְחָה אֶת לִיבּוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא. מֵאַיִן יִשְׁאַב כּוֹחַ לְהַגִיד לָאִישָׁה הַזֹאת לֹא? וְהוּא עָיֵף, חָנוּק וְלָחוּץ, רַק מְבַקֵשׁ לְנַפְשׁוֹ מְנוּחָה. הוּא הִסְתַכֵּל הַחוּצָה אֶל גַן הַשׁוֹשַׁנִים הַפּוֹרֵחַ. מַיִם זָרְמוּ בִּתְעָלַת הַהַשְׁקָיָה. הַגַנָן הַזָקֵן נִשְׁמַע גוֹרֵף עָלִים. הַשֶׁקֶט וְהַמְנוּחָה נִרְאוּ לוֹ כֹּה רְחוֹקִים.
הוּא לֹא יָדַע כַּמָה הִיא קְרוֹבָה, הַשַׁלְוָה שֶׁבִּיקֵשׁ.
מִפְּנֵי שֶׁהַזְעָקָה שֶׁל שְׁלוֹמִית טִלְטְלָה גַם אֶת הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת. עֵינֶיהָ רָשְׁפוּ אֵשׁ. וּפִתְאוֹם, כְּמוֹ אֵצֶל שְׁלוֹמִית, גַם הַלֶסֶת שֶׁלָהּ רָטְטָה וְשִׁינֶיהָ נָקְשׁוּ. גַם פִּיהָ נִפְתַח חוֹפְשִׁי וּשְׁרִיר לְשׁוֹנָהּ גָמִישׁ וּמְשׁוּחְרָר.
"אֲהָה בַּעְשָׁא!" קָרְאָה אַשְׁתְרַת בִּצְעָקָה גְדוֹלָה שֶׁהָיְתָה כְּלוּאָה עָמוֹק בְּתוֹכָהּ בְּמֶשֶׁךְ הַשָׁנִים, "אֲהָה! הָאִישָׁה הָאַמִיצָה הַזֹאת הֵעֵזָה לָבוֹא אֵלֶיךָ וְלִזְעוֹק בְּקוֹל גָדוֹל – וַאֲנִי אֶשְׁתוֹק? לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים רָצִיתִי לְהַגִיד לַאֲבִי 'לֹא!', אַךְ לְשׁוֹנִי שָׁמְרָה עָלַי שֶׁאֶשְׁתוֹק, כִּי יָדְעָה לְשׁוֹנִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיַקְשִׁיב לִי. שֶׁבַע שָׁנִים! וְעַכְשָׁו אֲדַבֵּר. וְאֶת כָּל דְבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ שְׁמָע בְּאוֹזְנֶיךָ וְקַח בִּלְבָבְךָ..."
הַמֶלֶךְ נִדְהַם, הֶחְוִיר, הֶאֱדִים. הַפַּעַם לְשׁוֹנוֹ שֶׁלוֹ כִּמְעַט דָבְקָה לְחִיכּוֹ. וְאָז, גַל שֶׁל תִקְוָה הֵצִיף אוֹתוֹ. הַאִם לֹא לָרֶגַע הַזֶה הוּא חִיכָּה? כֵּן, גָדוֹל הַיוֹם הַזֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ! הַיוֹם אַשְׁתְרַת לָעֲסָה, הַיוֹם הִיא חִיְכָה, הַיוֹם הִיא דִיבְּרָה! הַיוֹם הוּא שָׁמַע אוֹתָהּ לָרִאשׁוֹנָה, וְגַם כְּשֶׁצָעֲקָה אָהַב אֶת צְלִיל קוֹלָהּ. וְהַיוֹם הוּא יַקְשִׁיב מָה יֵשׁ לָהּ לוֹמַר. רַק עָלֶיהָ הוּא יָכוֹל לִסְמוֹךְ. לָהּ הַחוֹכְמָה, לָהּ הַפִּתְרוֹן. וְהוּא אָמַר בְּלִיבּוֹ, אֶשְׁמַע לָהּ וְאֶעֱשֶׂה, אֶעֱשֶׂה וְאֶשְׁמַע.
"כָּל מָה שֶׁתֹאמְרִי, אַשְׁתְרַת..." לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו.
וְהַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת – הִיא שׁוּב חִיְכָה אֵלָיו. בַּפַּעַם הַשְׁנִיָה בְּאוֹתוֹ יוֹם! וְשׁוּב הוּא לֹא הִסְפִּיק לִרְאוֹת אִם הִיא מְחַיֶכֶת בְּגוּמָה אַחַת אוֹ שְׁתַיִם.
"כֵּן, כֵּן..." נִעְנְעָה אַשְׁתְרַת בְּרֹאשָׁהּ אֶל הָאֵם וּבְנָהּ. וְגַם אֲלֵיהֶם שִׁיגְרָה חִיוּךְ קָטָן וְקוֹרֵן הַמַבְטִיחַ הַרְבֵּה.
תוּשִׁיאֵל וּשְׁלוֹמִית יָדְעוּ שֶׁהַמַסָע שֶׁלָהֶם לֹא הָיָה לְחִינָם וְשֶׁהֵם הִשִׂיגוּ אֶת כָּל שְׁאֵלָתָם וּבַקָשָׁתָם.