יְדִידַי,
יֵשׁ לִי עוֹד מַשֶׁהוּ לְסַפֵּר לָכֶם לְסִיוּם
חָשַׁבְתִי שֶׁגָמַרְתִי לְסַפֵּר אֶת סִיפּוּרִי. קַמְתִי מִכִּיסֵא הַשׁוֹמֵר, סִידַרְתִי אֶת הָרְטִיָה עַל עֵינִי וְיָצָאתִי לְסִיבּוּב הַבִּיקוֹרֶת בָּאוּלָמוֹת הָרֵיקִים שֶׁל אֲגַף הָאַרְכֵיאוֹלוֹגְיָה. מִצְרַיִם הַקְדוּמָה, אַשׁוּר, בָּבֶל, כְּנַעַן. עַד יָוָן וְרוֹמָא הִגַעְתִי. כָּל שִׁבְרֵי הָעַתִיקוֹת נָחוּ בִּמְקוֹמָם.הִמְשַׁכְתִי לְשׁוֹטֵט, חוֹשֵׁב עַל שְׁנֵי הַמַאֲזִינִים הַחֲבִיבִים שֶׁלִי. הֵם תָמִיד הוֹפִיעוּ בַּזְמַן, בְּרֶגַע שֶׁעָצַמְתִי אֶת עֵינִי. פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה עָשָׂר שָׁבוּעוֹת, הֵם מֵעוֹלָם לֹא הֶחְסִירוּ, מֵעוֹלָם לֹא אִיחֲרוּ, אַף פַּעַם לֹא הִפְרִיעוּ, תָמִיד הִקְשִׁיבוּ בְּסַבְלָנוּת.
רַגְלִי כָּאֲבָה וְחָזַרְתִי בִּצְלִיעָה לְפִינָתִי. צָנַחְתִי בִּכְבֵדוּת עַל כִּיסְאִי שֶׁכִּמְעַט נִשְׁבַּר (כַּזָכוּר, אִישׁ גָדוֹל וְגָבוֹהַ אֲנִי, מִין גוֹלְיָת יִשְׂרְאֵלִי). עָצַמְתִי לְרֶגַע אֶת עֵינִי הָאַחַת – וְהִנֵה הֵם הוֹפִיעוּ שׁוּב לְפָנַי.
מִיָד רָאִיתִי שֶׁהֵם מְאוּכְזָבִים. נִיחַשְׁתִי לָמָה. הֵם לֹא מְרוּצִים מִן הַסוֹף שֶׁסִיפַּרְתִי. לֹא בָּרוּר לָהֶם אֵיךְ הַכּוֹל נִגְמַר שָׁם.
וַאֲנִי חָשַׁבְתִי שֶׁזֶה הָיָה סוֹף מְרוּמָז וְיָפֶה, מָה שֶׁסִיפַּרְתִי. סוֹף עִם תִקְוָה, עִם חִיוּךְ קוֹרֵן הַמַבְטִיחַ רַק טוֹב. אֲבָל הֵם רוֹצִים סוֹף סוֹפִי וּבָרוּר, שָׁלֵם וְסָגוּר. אָז בְּבַקָשָׁה. לָמָה לֹא? הֵם הִתְנַהֲגוּ כָּל כָּךְ יָפֶה, לֹא נָעִים לִי לְהַגִיד לָהֶם לֹא.
רָאִיתִי שֶׁהֵם חַסְרֵי סַבְלָנוּת, בּוֹעֵר לָהֶם לָדַעַת עַכְשָׁו, הָרֶגַע, בְּלִי לְחַכּוֹת עוֹד שָׁבוּעַ. אָז סִיפַּרְתִי מִיָד, אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁהִזְהַרְתִי אוֹתָם שֶׁהַדְבָרִים עֲדַיִן לֹא מְסוּדָרִים בְּרֹאשִׁי.
~~~ פֶּרֶק י"ח ~~~
אַחֲרוֹן וְסוֹפִי
יְ דִידַי, אַחֲרֵי שֶׁגַם הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת פָּתְחָה אֶת הַפֶּה, שׁוּם דָבָר כְּבָר לֹא הָיָה כְּמוֹ קוֹדֶם.
הַמֶלֶךְ וְהַמַלְכָּה יָרְדוּ אֶל גַן הַשׁוֹשַׁנִים וְצָעֲדוּ שְׁלוּבֵי יָדַיִם בַּשְׁבִיל הַיוֹרֵד אֶל הַבְּרֵיכָה. הֵם יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל בְּצוּרַת שׁוֹשָׁן, מוּל הַמַיִם.
קוֹלָהּ נָעַם לוֹ כְּזִמְרַת הַזָמִיר. אֲבָל דְבָרֶיהָ כְּלָל לֹא נָעֲמוּ לְאוֹזְנָיו. כּוֹאֵב לִשְׁמוֹעַ דִבְרֵי אֱמֶת. הִיא אָמְרָה לוֹ אֶת מָה שֶׁלֹא הֵעֵזָה לְהַגִיד בְּכָל הַשָׁנִים.הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא שָׁתַק, הִקְשִׁיב וְשָׁתַק. פִּתְאוֹם בָּקְעָה אַנְחַת רְוָחָה עֲמוּקָה מֵחָזֵהוּ. הוּא קָם מִן הַסַפְסָל. בְּאֶצְבְּעוֹת שְׂמֹאל מָשַׁךְ אֶת הַטַבַּעַת שֶׁעָנַד עַל אֶצְבַּע יָמִין. מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ.
"זֶה לֹא יוֹצֵא, אַשְׁתְרַת. הִשְׁמַנְתִי."
הוּא רָץ אֶל הַבְּרֵיכָה, טָבַל אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּמַיִם וּמָשַׁךְ שׁוּב. מָשַׁךְ וּמָשַׁךְ עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְהָסִיר אֶת טַבַּעַת הַחוֹתָם מֵאֶצְבָּעוֹ. הוּא עָמַד לִפְנֵי הַמַלְכָּה.
"עֵת מַשְׁבֵּר לְיִשְׂרָאֵל. קוּמִי, אַשְׁתְרַת, מַהֲרִי וַעֲשִׂי בְּחוֹכְמָתֵךְ אֶת מָה שֶׁלִיבֵּךְ אוֹמֵר לָךְ. כָּל בַּקָשָׁתֵךְ אֵתֵן לָךְ, עַד מְלוֹא הַמַלְכוּת. הִנֵה לָךְ חוֹתַם הַמֶלֶךְ!"
וְכָךְ זָז הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא מֵרְצוֹנוֹ הַצִידָה. הוּא צִיוָה עַל הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת לִמְשׁוֹל בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר בְּנָם אֵלָה יִגְדַל וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ. וְהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא? הוּא יְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד שֶׁל מֶלֶךְ, וְרַק יִהְיֶה מְמוּנֶה עַל מֶשֶׁק הַבַּיִת: עַל הָאַרְמוֹן וְכֵלָיו, עַל הַגַן וְהַבְּרֵיכָה וְעַל הַסְעוּדוֹת. וְכָךְ קִיבֵּל אֶת מְבוּקָשוֹ – שֶׁקֶט וְשַׁלְוַת נֶפֶשׁ.
שָׁם, עַל הַסַפְסָל לְיַד הַמַיִם, מָצָא בַּעְשָׁא גַם אֶת הַפִּתְרוֹן לַחִידָה הַגְדוֹלָה: שְׁתֵי גוּמוֹת בִּלְחָיֶיהָ שֶׁל אַשְׁתְרָת. שְׁתַיִם! עַד אָז הוּא לֹא יָדַע מָה עָדִיף בְּעֵינָיו – הַמְיוּחָד שֶׁיֵשׁ בְּגוּמָה אַחַת וִיחִידָה, אוֹ כֵּפֶל הַחֵן שֶׁיֵשׁ בִּשְׁתֵי גוּמוֹת. עַכְשָׁו הִתְבָּרֵר לוֹ כִּי שְׁתֵי הַגוּמוֹת הָיוּ שׁוֹנוֹת זוֹ מִזוֹ, אַחַת עֲגוּלָה וְאַחַת אֲרוּכָּה! כָּךְ שֶׁהוּא יֵהָנֶה מִשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, מִן הַמְיוּחָד שֶׁבְּכָל גוּמָה וְגַם מִן הַחֵן הַכָּפוּל שֶׁבִּשְׁתֵי גוּמוֹת.
כָּל זֶה קָרָה בְּט"וּ בְּתַמוּז. בְּיוֹם זֶֶה הִתְקַיֵם 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' – וְהִסְתַיֵם בְּכִישָׁלוֹן גָדוֹל. אֲבָל בַּיוֹם הַזֶה הִצִילָה אַשְׁתְרַת אֶת בַּעְשָׁא בַּפַּעַם הַשְׁנִיָה, וְאִיתוֹ הִצִילָה אֶת מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל.
כִּי כְּבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׁלְחָה הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת אֶל מֶלֶךְ אֲרַם-דַמֶשֶׂק לְהַגִיד לוֹ אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה: "אֶשְׁלַח לְךָ אֶלֶף כִּיכְּרוֹת זָהָב – רַק קוּם וְצֵא מִגְבוּל נַחֲלַת שֵׁבֶט דָן וּמֵאַדְמַת יִשְׂרָאֵל וּמִכָּל אֲשֶׁר כָּבַשְׁתָ. וְאֶת כָּל כְּלֵי הַזָהָב אֲשֶׁר מֶלֶךְ יְהוּדָה שָׁלַח אֵלֶיךָ הַשֵׁב אֵלָיו, וְיָשׁוּבוּ אֶל מְקוֹמָם בַּמִקְדָשׁ וּבָאַרְמוֹן."
וְכָךְ הֵבִיאָה הַמַלְכָּה אַשְׁתְרָת אֶת הַשָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ. אֶת שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הַגָדוֹל הִיא פֵּרְקָה לִשְׁנֵי חֲלָקָיו, כְּפִי שֶׁהִגִיעוּ מִצִידוֹן. חֵלֶק אֶחָד שָׁלְחָה אֶל מֶלֶךְ אֲרַם-דַמֶשֶׂק כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָה לוֹ. וְאֶת הַחֵלֶק הָאַחֵר, עִם הַמָחוֹג וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, הִיא מָכְרָה לְמֶלֶךְ צוֹר תְמוּרַת שִׁקְלֵי כֶּסֶף רַבִּים. אֶת הַכֶּסֶף הַזֶה צִיוְתָה לְחַלֵק בֵּין הַחַיָלִים שֶׁחָזְרוּ לְבָתֵיהֶם מִשְׂדוֹת הַקְרָב.
הַדְרָכִים הִתְמַלְאוּ בְּחַיָלִים הַשָׁבִים הַבַּיְתָה אֶל נְשׁוֹתֵיהֶם, אֶל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, אֶל אִימְהוֹתֵיהֶם וַאֲבוֹתֵיהֶם.
אֶת כָּל הַדְבָרִים הָאֵלֶה עָשְׂתָה הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת, עַד אֲשֶׁר אֵלָה הַקָטָן יִגְדַל וְיִהְיֶה לְמֶלֶךְ. הַאִם יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִימוֹ אוֹ בְּדֶרֶךְ אָבִיו?
יוֹם אֶחָד פָּשַׁט בְּכָל הָאָרֶץ עוֹד שִׁיר מִזְמוֹר מַלְהִיב, שִׁיר עַל הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת. אִישׁ לֹא יָדַע מִי חִיבֵּר אוֹתוֹ, אַךְ אָמְרוּ שֶׁזֶה אוֹתוֹ אָדָם אֲשֶׁר חִיבֵּר גַם אֶת הַשִׁיר עַל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. הַשְׁמוּעוֹת סִיפְּרוּ עַל רוֹעֵה צֹאן אַלְמוֹנִי אֲשֶׁר יָדַע לְהַקְשִׁיב לָרוּחוֹת הַמְנַשְׁבוֹת. הָרוּחוֹת שָׁרְקוּ לוֹ אֶת הַמַנְגִינוֹת בְּאוֹזֶן אַחַת וְאֶת הַמִילִים בָּאוֹזֶן הַשְׁנִיָה. אֲבָל שְׁמוּעוֹת הֵן רַק שְׁמוּעוֹת, וְכַנִרְאֶה שֶׁגַם אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע לְעוֹלָם אֶת מְקוֹר הַשִׁירִים בֶּאֱמֶת.
מָה עוֹד, יְדִידַי?
כֵּן, אַתֶם רוֹצִים לָדַעַת מָה קָרָה לְתוּשִׁיאֵל וּלְאִימוֹ שְׁלוֹמִית.
הֵם חָזְרוּ אֶל כְּפַר רָם-רוֹם. וּבְעוֹדָם מְטַפְּסִים בְּמַעֲלֵה הַר רוֹם-רָם, שָׁמְעוּ אֶת שִׁפְרָה וּפוּעָה הָעִיזִים פּוֹעוֹת בְּנַחַת. וְעַל הַפְּעִיוֹת הָאֵלֶה גָבְרוּ קוֹלוֹת שֶׁל כְּלֵי עֲבוֹדָה. תוּשִׁיאֵל נִיחֵשׁ שֶׁאָבִיו עוֹבֵד בְּפַטִישׁ וּבְדֶקֶר. כַּאֲשֶׁר יָצָא עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר מִן הַמְעָרָה, הוּא הֶחְזִיק בְּיָדוֹ רַסֶקֶת כִּמְעַט גְמוּרָה.
"זֶה בִּשְׁבִילֵךְ, שְׁלוֹמִית," הוּא הוֹשִׁיט אֶת הָרַסֶקֶת, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶה יַעְזוֹר לָךְ לִלְעוֹס."
"תוֹדָה לְךָ, עֵזֶר אִישִׁי. כְּבָר אֵין צוֹרֶךְ, כְּפִי שֶׁאַתָה שׁוֹמֵעַ."
הֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל, כְּמוֹ פַּעַם, מִזְמַן, לִפְנֵי עִידָנִים. אֲבָל לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָבָר, לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַיָמִים, פָּחוֹת מִשְׁבוּעַיִם עָבְרוּ מֵאָז שֶׁיָצְאוּ עֵזֶר, שְׁלוֹמִית וְתוּשִׁיאֵל מִכְּפַר רָם-רוֹם וְעַד שֶׁשָׁבוּ הַבַּיְתָה.
עֵזֶר בֶּן יוֹעֶזֶר סִיפֵּר עַל מַסָעוֹ. אֱלִיצֶדֶק בֶּן חָכָם, הָרוֹפֵא הַזָקֵן, הוּא שֶׁהִצִיעַ אֶת הָרַסֶקֶת, אַךְ תְרוּפָה לְדַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן לֹא יָדַע. וְתוּשִׁיאֵל וּשְׁלוֹמִית סִיפְּרוּ לוֹ עַל הַמַסָע הַמוּפְלָא שֶׁלָהֶם לָעִיר תִרְצָה.
"חֲלַמְתֶם שְׁנֵיכֶם אוֹתוֹ הַחֲלוֹם?" אָמַר, כִּי הוּא לֹא בֶּאֱמֶת הֶאֱמִין לְכָל מָה שֶׁשָׁמַע מִפִּיהֶם.
יוֹם אֶחָד, כַּמָה יָמִים לְאַחַר שׁוּבָם הַבַּיְתָה, רָאָה תוּשִׁיאֵל שְׁתֵי דְמוּיוֹת מִתְקָרְבוֹת אֶל הַר רוֹם-רָם.
יְדִידַי! אֵלֶה הָיוּ פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד אֲשֶׁר חָזְרוּ מֵהַמִלְחָמָה. מֵאָה יָמִים הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּכְּפָר, שְׂמֵחִים עִם אִימָם וַאֲבִיהֶם וַאֲחִיהֶם הַקָטָן שֶׁלֹא הִכִּירוּ. בַּזְמַן הַזֶה הֵם לָמְדוּ מֵחָדָשׁ אֶת מְלֶאכֶת עֲשִׂיַת הַסַנְדָלִים וְהַנַעֲלַיִם. בְּשֶׁבַע שְׁנוֹת הַמִלְחָמָה, הָאוּמָנוּת הַזֹאת כִּמְעַט נִשְׁכְּחָה מֵהֶם. יוֹם אֶחָד הֵם עָזְבוּ אֶת כְּפַר רָם-רוֹם וְהָלְכוּ לְהָקִים בַּיִת מִשֶׁלָהֶם, פְּנוּאֵל בְּנַחֲלַת מְנַשֶׁה וְאֶלְעָד בְּנַחֲלַת זְבוּלוּן.
וְתוּשִׁיאֵל? הוּא לָמַד לְהָכִין סַנְדָלִים וְגַם עָזַר לְאָבִיו לִבְנוֹת דְבָרִים עַל פִּי 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. לֹא הַכּוֹל הֵם הֵבִינוּ. לְמַעֲשֶׂה, הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִבְנוֹת אֶלָא מְעַט. רַק אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה הֵם הִצְלִיחוּ לִבְנוֹת:
| אֶת הַיָרֵחַ־פּוֹרֵחַ | וְאֶת גַהֲצָן הַלַהַט; |
| אֶת הַחַמְכַּפַּיִם | וְאֶת הַכַּפְחַמִים; |
| אֶת הַכַּסְכֶּסֶת | וְאֶת הָרַסֶקֶת; |
| אֶת הַזָקִישׁ | וְאֶת הַמַרְבּוּעַ; |
| אֶת הַמַלְעוֹם | וְאֶת הַשְׁמַעקוֹלָן; |
| אֶת הַמַפְרוֹקִית | וְאֶת הַמִדְפָּקַיִם; |
זֶה הַכּוֹל, יְדִידַי.
2010, 2017
לֹא – כִּמְעַט שָׁכַחְתִי לְסַפֵּר מָה קָרָה לַקָצִין שְׁלוֹמִיָה בֶּן גֶבֶר. הַאִם לֹא הִזְהַרְתִי אֶתְכֶם שֶׁהַדְבָרִים לֹא מְסוּדָרִים בְּרֹאשִׁי?
וּבְכֵן, גַם הוּא חָזַר לְבַסוֹף אֶל הַכְּפָר שֶׁלוֹ, אֶל אִימוֹ וְאָחִיו. הֵם שָׂמְחוּ בּוֹ לַמְרוֹת מַרְאֵהוּ הָאָיוֹם. נוֹסָף עַל מֵאָה שִׁקְלֵי כֶּסֶף שֶׁקִיבֵּל כָּל יוֹצֵא צָבָא, הֶעְנִיקָה הַמַלְכָּה לִשְׁלוֹמִיָה גַם עֶשְׂרִים שְׁקָלִים עַל כָּל עִיטוּר גְבוּרָה – בְּיַחַד מֵאָה וְשִׁישִׁים שְׁקָלִים. בַּכֶּסֶף הַזֶה הוּא תִיקֵן אֶת הַגַג בְּבֵית אִימוֹ, בָּנָה בַּיִת לְאָחִיו הַקָטָן, וּבַיִת קָטָן לְעַצְמוֹ.
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְאַנְשֵׁי הַכְּפָר עַל עֲלִילוֹת הַגְבוּרָה שֶׁל הַקָצִין הַמְכוֹעָר, הֵם שָׂמוּ אוֹתוֹ לִשְׁמוֹר עַל הַכְּרָמִים. בִּימֵי הַבָּצִיר, בָּעֶרֶב, לְאוֹר הַמְדוּרָה, מִי שֶׁלֹא נִבְהַל מִמַרְאֵהוּ הַמַפְחִיד, בָּא וְיָשַׁב וְהִקְשִׁיב לַסִיפּוּרִים שֶׁסִיפֵּר שְׁלוֹמִיָה נוֹטֵר הַכְּרָמִים.
וְאָמְרוּ, כִּי בִּשְׁאַר הַיָמִים, כַּאֲשֶׁר אִישׁ לֹא בָּא לְהַקְשִׁיב לוֹ, הָיָה לִפְעָמִים מְסַדֵר אֶת הָרְטִיָה הַשְׁחוֹרָה שֶׁעַל אֲרוּבַּת הָעַיִן הָרֵיקָה, עוֹצֵם אֶת עֵינוֹ הָאַחַת הָרוֹאָה, וּמְסַפֵּר וּמְסַפֵּר, וְהָרוּחַ נוֹשֵׁאת אֶת דְבָרָיו.
תַם וְנִשְׁלָם