~~~ פֶּרֶק ב' ~~~

וּבֶאֱמֶת, הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת טֶרֶם נִישְׂאָה לְשׁוּם נָסִיךְ אוֹ מֶלֶךְ. אָבִיהָ דָחָה הַצָעוֹת רַבּוֹת וְטוֹבוֹת כִּי רָצָה אֶת הַמְצוּיָן בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל מַמְלַכְתוֹ. וְהַנְסִיכָה רָאֲתָה וְשָׁמְרָה הַכּוֹל עָמוֹק בְּלִיבָּהּ, וּמִיוֹם לְיוֹם נֶעֶשְׂתָה עֲצוּבָה וְשַׁתְקָנִית.
יוֹם אֶחָד נוֹדַע לַמֶלֶךְ אֶתְבַּעַל עַל הַמִקְרֶה שֶׁבּוֹ הִצִילָה בִּיתוֹ אֶת חַיָיו שֶׁל הַקָצִין מִיִשְׂרָאֵל. גַנָן אֶחָד שֶׁעָבַד בַּגַן וְרָאָה הַכּוֹל, הִלְשִׁין לַמֶלֶךְ כַּאֲשֶׁר נִזְקַק לְכֶסֶף.
הַמֶלֶךְ זָעַם. אֵיךְ הִיא עָשְׂתָה לוֹ זֹאת, הַבַּת יַקִירָה לוֹ. אוֹי לַבּוּשָׁה, כֶּתֶם הֵטִילָה עַל כְּבוֹדָהּ. לְמַרְבֵּה הַמַזָל, הַדָבָר לֹא דָלַף וְלֹא נוֹדַע בָּרַבִּים. הוּא הֶעֱנִישׁ אֶת שֶׁבַע הַשְׁפָחוֹת שֶׁלֹא שָׁמְרוּ עַל הַנְסִיכָה. בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים הֵן קִיבְּלוּ לֶחֶם יָבֵשׁ בִּמְקוֹם עוּגוֹת סוֹלֶת. יוֹתֵר מִכּוֹל הוּא כָּעַס עַל הַקָצִין מִיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי רַק בִּגְלַל כְּסִילוּתוֹ קָרָה הַמִקְרֶה הַמֵבִישׁ. אֵיזֶה מִין גֶבֶר עָלוּב זֶה, צָלַל כָּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם רְדוּדִים!
וּבְדִיוּק אָז הִגִיעַ אֶל מֶלֶךְ צִידוֹן שָׁלִיחַ וּבְיָדוֹ מִכְתָב מֵאֵת אוֹתוֹ קָצִין. מִכְתָב קָשׁוּר בְּחוּט זָהָב, כְּאִילוּ שֶׁזֶה יַעֲשֶׂה רוֹשֶׁם. עַכְשָׁו הַקָצִין חֲסַר הַבּוּשָׁה קוֹרֵא לְעַצְמוֹ בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל! וְהַבּוֹאֵשׁ הַזֶה מְבַקֵשׁ אֶת יַד בִּיתוֹ! מֶלֶךְ צִידוֹן נֶעֱלַב מִן הַהַצָעָה. אֶת תְשׁוּבָתוֹ עָנָה בְּמִכְתָב מְגוּלְגָל קָשׁוּר בְּחוּט פִּשְׁתָן זוֹל, וּבְלִי לִשְׁמוֹר עַל כְּלָלֵי הַנִימוּס. וְגַם צִיוָה עַל הַשָׁלִיחַ שֶׁל בַּעְשָׁא לְהַגִיד לְמַלְכּוֹ כַּדְבָרִים הָאֵלֶה:
"אֵין לְךָ טִיפַּת כָּבוֹד? פִּתְאוֹם נַעֲשֵׂיתָ מֶלֶךְ וּכְבָר מֵעֵז לְבַקֵשׁ מִמֶנִי אֶת הַיָקָר לִי מִכּוֹל. יְכוֹלִים לַחְשׁוֹב שֶׁאַתָה שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ! מֵאָז שֶׁהוּא, שְׁלֹמֹה, מֵת לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה, לֹא קָם לָכֶם מֶלֶךְ כָּמוֹהוּ. הוּא הָיָה מֶלֶךְ גָדוֹל, אַדִיר! וְלָכֵן אָבִי נָתַן לוֹ עֶשְׂרִים נְסִיכוֹת צִידוֹנִיוֹת. וְאַתָה לֹא תְקַבֵּל מִמֶנִי גַם אַחַת. כִּי הַזֶרֶת הַקְטַנָה שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיְתָה עָבָה מִן הַמוֹתְנַיִם שֶׁלְךָ, בֶּן רוֹעִים קָטָן! הַאִם הוּא טָבַע כָּמוֹךָ בִּשְׁלוּלִית שֶׁל מַיִם? הַאִם הוּא נָתַן לְעַלְמָה רַכָּה שֶׁתַצִיל אוֹתוֹ? שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ הָיָה גֶבֶר חָכָם, גֶבֶר-גֶבֶר עִם כָּבוֹד. הוּא מָלַךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִילוּ הַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ עֲנִיָה וּמְקוּצֶצֶת. עַל כֵּן תְשׁוּבָתִי הִיא לֹא, לֹא לֹא. עֲדַיִן לֹא נִטְרְפָה דַעְתִי לָתֵת לְךָ אֶת הַנְסִיכָה שֶׁלִי הַמְהוּלֶלֶת, בְּשָׁעָה שֶׁשַׁלִיטֵי הַמַמְלָכוֹת הָאַדִירוֹת בְּתֵבֵל מִתְחַנְנִים לְפָנַי."
דִבְרֵי אֶתְבַּעַל הָיוּ כִּדְקִירוֹת חֶרֶב בְּלִיבּוֹ שֶׁל בַּעְשָׁא. בְּאוֹתוֹ יוֹם נִיצְתָה בּוֹ אֵשׁ הַקִנְאָה, קִנְאָתוֹ בַּמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. בַּעְשָׁא נֶעֱלַב עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ. "...הַהוּא הָיָה גֶבֶר-גֶבֶר וַאֲנִי רַק זֶרֶת קְטַנָה... רַק זֶרֶת קְטַנָה... אֲנִי לֹא מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל אַשְׁתְרַת, אֲבָל הַהוּא הַגָדוֹל קִיבֵּל עֶשְׂרִים נְסִיכוֹת..." זוֹ הָיְתָה קִנְאָה עַזָה כְּשִׂנְאָה. וְהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הֶחְלִיט שֶׁלֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקוֹט עַד שֶׁיִהְיֶה גָדוֹל לְפָחוֹת כְּמוֹ הַמֶלֶךְ הַהוּא. הַהוּא, הַכַּוָנָה כַּמוּבָן לִשְׁלֹמֹה – אֶת הַשֵׁם הַזֶה בַּעְשָׁא לְעוֹלָם לֹא יוֹצִיא עוֹד מִפִּיו. דַעְתוֹ נִטְרְפָה בְּכָל פַּעַם שֶׁרַק שָׁמַע אֶת הַשֵׁם שְׁלֹמֹה.
עַל כֵּן הִמְשִׁיךְ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא אֶת הַמִלְחָמָה בַּפְּלִישְׁתִים וְגַם פָּתַח בְּמִלְחָמָה נֶגֶד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה, כְּדֵי שֶׁמַמְלַכְתוֹ תִהְיֶה גְדוֹלָה כְּמוֹ בְּיָמָיו שֶׁל הַהוּא.
וּכְמוֹ שְׁלֹמֹה שֶׁבָּנָה הַרְבֵּה, גַם בַּעְשָׁא הִרְחִיב אֶת אַרְמוֹנוֹ וּבָנָה אֶת גַן הַמֶלֶךְ. וְהִנֵה, הַגַן הַזֶה דָמָה בַּכּוֹל לְגַן הַשׁוֹשַׁנִים שֶׁבְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ בְּצִידוֹן, שָׁם רָאָה לָרִאשׁוֹנָה אֶת הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת. וְגַם לְגַנוֹ קָרָא בַּעְשָׁא גַן הַשׁוֹשַׁנִים.
גַנָן אֶחָד זָקֵן טִיפֵּל בַּגַן מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב. פָּרְחוּ בּוֹ מֵאָה מִינֵי שׁוֹשַׁנִים וְאֶלֶף עֲרוּגוֹת בּוֹשֶׂם. וְהַשְׁבִילִים הוֹבִילוּ אֶל בְּרֵיכַת מַיִם גְדוֹלָה שֶׁבָּנָה בַּעְשָׁא בְּדִיוּק כְּדוּגְמַת הַבְּרֵיכָה שֶׁבָּהּ הִצִילָה אוֹתוֹ הַנְסִיכָה. הוּא גַם לָמַד לִשְׂחוֹת כְּדֵי שֶׁשׁוּב לֹא יִתְבַּזֶה בִּידֵי אִישָׁה.

וּבְצִידוֹן נֶעְצְבָה הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת מִיוֹם לְיוֹם. כָּל הַנִיסְיוֹנוֹת לְשַׁעְשֵׁעַ אוֹתָהּ לֹא צָלְחוּ, לֹא נִיגוּנִים וּמְחוֹלוֹת עַלִיזִים, לֹא גַמָדִים מַצְחִיקִים וְלֹא בִּגְדֵי פְּאֵר חֲדָשִׁים שֶׁתָפְרוּ לָהּ. גַם שׁוּם רוֹפֵא לֹא הִצְלִיחַ לְרַפְּאָהּ, לֹא בְּעִשְׂבֵי מַרְפֵּא וְלֹא בִּלְחָשִׁים וְלֹא בִּקְמֵעוֹת.
מִישֶׁהוּ הִצִיעַ לְהָבִיא אֶת הָרוֹפֵא הַזָקֵן שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. שְׁמוֹ הָיָה אֱלִיצֶדֶק וְאָמְרוּ שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי אֵי שָׁם בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. שָׁלְחוּ לְחַפְּשׂוֹ וְלֹא נִמְצָא. אָז הִזְמִינוּ רוֹפֵא מִמִצְרַיִם.
לַיְלָה אֶחָד שָׁמְעָה אַשְׁתְרַת אֶת שֶׁבַע הַשְׁפָחוֹת שֶׁלָהּ מִסְתוֹדְדוֹת וּמְדַבְּרוֹת עָלֶיהָ. הֵן אָמְרוּ: הַנְסִיכָה סוֹבֶלֶת, אֲבָל מוּטָב לָהּ שֶׁלֹא תִתְלוֹנֵן. כִּי לְפָחוֹת הִיא מִתְיַסֶרֶת בִּכְלוּב שֶׁל זָהָב. הַחוֹפֶשׁ הַיָחִיד שֶׁיֵשׁ לָה זֶה לִשְׁתוֹק! אִם הִיא תְגַלֶה אֶת מַחְשְׁבוֹתֶיהָ בְּקוֹל, הַמֶלֶךְ יִקְרָא לָהּ מוֹרֶדֶת וּקְשַׁת עוֹרֶף וְיַעֲנִישׁ אוֹתָהּ, וְלֹא רַק בְּלֶחֶם יָבֵשׁ בִּמְקוֹם עוּגוֹת סוֹלֶת. כּוּלָם יוֹדְעִים מָה יִהְיֶה עוֹנְשָׁהּ – בְּמִגְדַל הַנְשָׁרִים תִיכָּלֵא. וְלָכֵן, הַלְוַאי שֶׁאַשְׁתְרַת תִהְיֶה מַסְפִּיק חֲכָמָה וְתִשְׁמוֹר עַל פִּיהָ.
עַד שֶׁיוֹם אֶחָד אַשְׁתְרַת כְּבָר לֹא יָכְלָה עוֹד לִשְׁתוֹק.
זֶה קָרָה כַּאֲשֶׁר סוֹף סוֹף הֶחְלִיט מֶלֶךְ צִידוֹן עִם מִי הִיא תִתְחַתֵן. עִם מֶלֶךְ כַּרְכְּמִישׁ, מֶלֶךְ שֶׁבְּחַיָיו הָאֲרוּכִּים מְאוֹד הִסְפִּיק לִצְבּוֹר עוֹשֶׁר רַב מִכָּל הַמְלָכִים בָּעֵת הַהִיא. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הַנְסִיכָה, הִזְדַעְזְעָה וְנִשְׁבְּרָה, וּמִיָד רָצָה אֶל אָבִיהָ. הִיא לֹא יָכְלָה לְהִתְאַפֵּק עוֹד, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה. הִיא כְּבָר פָּתְחָה אֶת פִּיהָ כְּדֵי לִצְעוֹק בְּקוֹל גָדוֹל: 'אֲבִי הַמֶלֶךְ, לֹא לֹא! רַחֵם נָא! אֲנִי לֹא רוֹצָה אֶת הַזָקֵן הַזֶה!'
אַךְ פִּתְאוֹם נָקְשׁוּ שִׁינֶיהָ וְקֶצֶף בִּיעְבֵּע בִּשְׂפָתֶיהָ. הַלֶסֶת שֶׁלָהּ רָעֲדָה. הִיא רַק הִסְפִּיקָה לִפְלוֹט חֲלוּשׁוֹת "אֲבִי הַמֶלֶךְ...". וְאָז, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה לוֹמַר לַמֶלֶךְ 'לֹא', קָפְאָה לְשׁוֹנָהּ. כָּךְ נִיצְלָה בְּאוֹתוֹ יוֹם מִזַעְמוֹ שֶׁל אָבִיהָ וּמֵעוֹנְשׁוֹ.
אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר רָצְתָה לוֹמַר מַשֶׁהוּ, לֹא הִצְלִיחָה לְהוֹצִיא שׁוּם מִילָה בְּרוּרָה מִפִּיהָ. מָה זֶה, מָה קָרָה לָהּ? יָצְאוּ לָהּ מֵעוֹמֶק הַגָרוֹן וְהַבֶּטֶן רַק מִינֵי קִרְקוּרִים וְחִרְחוּרִים מוּזָרִים, קִרְעֵי קוֹלוֹת חַסְרֵי מוּבָן. זֶה הִצְחִיק אֶת שֶׁבַע הַשְׁפָחוֹת. הַנְסִיכָה נֶעֶלְבָה. וּכְדֵי שֶׁהִיא לֹא תִסְבּוֹל מִבּוּז וְלַעַג, הֶחְלִיטָה לִשְׁתוֹק שְׁתִיקָה גְמוּרָה. מֵאָז לֹא הוֹצִיאָה עוֹד שׁוּם קוֹל מִפִּיהָ.
לִקְרַאת הַחֲתוּנָה הַקְרֵבָה הָיָה כָּל הָאַרְמוֹן עָסוּק בַּהֲכָנוֹת, וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב מָה קָרָה לַנְסִיכָה. הָאַפִּירְיוֹן הַמְפוֹאָר שֶׁבּוֹ יוֹבִילוּ אוֹתָהּ לְאֶרֶץ כַּרְכְּמִישׁ כְּבָר הָיָה מוּכָן. וְהִנֵה הִגִיעַ מִשָׁם שָׁלִיחַ עִם מִכְתָב – הַחֲתוּנָה בְּטֵלָה וּמְבוּטֶלֶת. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁמֶלֶךְ כַּרְכְּמִישׁ הִתְחָרֵט בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן. אֶלָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ, מֵת, אוֹמְנָם מִזִקְנָה וּבְשֵׂיבָה טוֹבָה.
וְרַק עַכְשָׁו שָׂמוּ לֵב שֶׁשְׁתִיקַת הַנְסִיכָה אֵינֶנָה סְתָם שְׁתִיקָה. הִיא בִּכְלָל לֹא מְדַבֶּרֶת, שׁוּם מִילָה, שׁוֹתֶקֶת כְּאִילֶמֶת!
הָרוֹפֵא הַמִצְרִי הִגִיעַ בַּזְמַן. אַחֲרֵי שֶׁבָּדַק אֶת הַנְסִיכָה הַחוֹלָה, דִיבֵּר רַק אֶל אָבִיהָ:
"שֶׁכֹּה אֶחְיֶה, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, הֲרֵי זֹאת מַחֲלַת דַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן! הַלָשׁוֹן שֶׁלָהּ נִדְבְּקָה לְחִיכָּהּ*. הַפֶּה שֶׁלָהּ נָעוּל. הַלָשׁוֹן מְשׁוּתֶקֶת, וּבִגְלַל זֶה בִּיתְךָ שׁוֹתֶקֶת."
"אַשְׁתְרַת זֹאת, אוּלַי מוּטָב שֶׁתִשְׁתוֹק וְלֹא תוֹצִיא מִילָה..." אָמַר אָבִיהָ הַמֶלֶךְ בְּעוֹקְצָנוּת, "אֲבָל... אֲבָל אִם פִּיהָ נָעוּל, אֵיךְ יִיכָּנֵס הָאוֹכֶל? אֵיךְ הִיא תֹאכַל?"
"כְּצִיפּוֹר, כְּמוֹ צִיפּוֹר," עָנָה לוֹ הָרוֹפֵא הַמְלוּמָד, "מֵעַכְשָׁו הִיא לֹא תוּכַל לִפְתוֹחַ אֶת הַפֶּה יוֹתֵר מֵעוֹבִי זֶרֶת! נַסֵה בְּעַצְמְךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, לְהַדְבִּיק אֶת הַלָשׁוֹן לַחֵךְ, וְתָבִין. מֵעַכְשָׁו, הִיא לֹא תוּכַל לְהַכְנִיס לַפֶּה מָזוֹן מוּצָק, אוֹ לִלְעוֹס אוֹתוֹ – רַק לִשְׁתוֹת מִיצִים וְדַיְסוֹת דְלִילוֹת. לֹא, אֵין לִי שׁוּם תְרוּפָה לְהַצִיעַ."
"דַיְסוֹת דְלִילוֹת? הַנְסִיכָה שֶׁלִי תַהֲפוֹךְ לְמַקֵל!" זָעַק מֶלֶךְ צִידוֹן בְּבֶהָלָה, "מִי יִרְצֶה לְהִתְחַתֵן אִיתָהּ?"
מָה הוּא לֹא עָשָׂה כְּדֵי לְרַפֵּא אֶת בִּיתוֹ הָאֲהוּבָה! רֵאשִׁית לַכּוֹל צִיוָה עַל כּוֹהֲנָיו לְהִתְפַּלֵל בַּעֲדָהּ אֶל בַּעַל וְעַשְׁתוֹרֶת, אֱלוֹהֵי צִידוֹן. זֶה לֹא עָזַר, גַם כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְלוּ לְכָל אֵל אַחֵר.
אָמְרוּ שֶׁעַל הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת רוֹבֶצֶת קְלָלָה שֶׁקִילֵל מֶלֶךְ אֶחָד נֶעֱלַב, לְאַחַר שֶׁבִּיקֵשׁ אֶת יָדָהּ וְנִדְחָה. כְּדֵי לְהָסִיר אֶת הַקְלָלָה הֵבִיא מֶלֶךְ צִידוֹן מְכַשֵׁף מֵאֱדוֹם וְקוֹסֶמֶת מֵאֲרָם-דַמֶשֶׂק – לַשָׁוְא.
לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהַנְסִיכָה הַיָפָה, וְרוּדַת הַלְחָיַיִם, הָפְכָה לְנַעֲרָה רָזָה כְּמוֹ לוּלָב יְרַקְרַק. חִיוּךְ לֹא עָלָה עַל שִׂפְתוֹתֶיהָ. שׁוֹתֶקֶת, מָרַת נֶפֶשׁ, כְּאִילוּ סְגוּרָה מֵאֲחוֹרֵי קְלִיפָּה וְשִׁרְיוֹן.
מֶלֶךְ צִידוֹן יָדַע שֶׁכַּאֲשֶׁר יִיוָדַע הַדָבָר בָּעוֹלָם, לֹא יִהְיוּ עוֹד קוֹפְצִים עַל הַסְחוֹרָה הַפְּגוּמָה. אֵין הוּא יָכוֹל עוֹד לְהִתְמַקֵחַ וְלָתֵת אוֹתָהּ לַמַרְבֶּה בַּמְחִיר. עַכְשָׁו עָלָיו לְמַהֵר וּלְהִיפָּטֵר מִן הַסְחוֹרָה שֶׁרַק תִגְרוֹם לוֹ בּוּשָׁה. לוּ רַק חִיתֵן אֶת אַשְׁתְרַת מִבְּעוֹד מוֹעֵד, לֹא הָיָה יוֹצֵא נִפְסָד. עַכְשָׁו עָלָיו לְהִזְדָרֵז וּלְהַשִׂיאָהּ מִיָד לְמֶלֶךְ כָּלְשֶׁהוּ, וִיהִי מָה.
מָה עָשָׂה? שָׁלַח מִכְתָבִים דְחוּפִים לְכָל אֶחָד מֵהַמְלָכִים שֶׁאוֹתָם דָחָה בֶּעָבָר. הוּא הוֹדִיעַ שֶׁשִׁינָה אֶת דַעְתוֹ וּמַסְכִּים לָתֵת אֶת יַד בִּיתוֹ הַמְהוּלֶלֶת. כָּל הַמִכְתָבִים שֶׁשָׁלַח הָיוּ מְגוּלְגָלִים וּקְשׁוּרִים בְּחוּט זָהָב כָּפוּל וּמְכוּפָּל.
מִכָּל הַמִכְתָבִים, רִאשׁוֹן הִגִיעַ לְיַעֲדוֹ הַמִכְתָב לְמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל הַקְרוֹבָה לְצִידוֹן. וְגַם הַתְשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה הִגִיעָה מִמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. עַל הַמִכְתָב הֶעָשׂוּי חֶרֶס מָצָא מֶלֶךְ צִידוֹן רַק שְׁתֵי מִילִים:
"כֵּן! מִיָד!"
עִם הַמִכְתָב גַם נִשְׁלַח עֲדִי זָהָב בְּצוּרָה שֶׁל שׁוֹשַׁנָה. אֶתְבַּעַל הַשְׁלִישִׁי נָשַׁם לִרְוָחָה. וְכָךְ, מִכָּל הַמְלָכִים בָּעוֹלָם, זָכָה הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בַּנְסִיכָה אַשְׁתְרַת.

הַיוֹם הַגָדוֹל הִגִיעַ, יוֹם אֲבִיבִי שֶׁל חוֹדֶשׁ נִיסָן. הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא חִיכָּה לָהּ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן. הַחֲדָרִים כְּבָר צוּחְצְחוּ, הַשׁוֹשַׁנִים פָּרְחוּ בַּגַן, מַיִם צְלוּלִים פִּכְפְּכוּ בַּבְּרֵיכָה. הַשַׁיָרָה שֶׁל הַנְסִיכָה הִגִיעָה.
הָעֲגָלָה הָרִאשׁוֹנָה, רְתוּמָה לִשְׁנֵי סוּסֵי מַשָׂא, הוֹבִילָה אַרְגָזִים שֶׁל מַצָעֵי מֶשִׁי וְחוּר.
הָעֲגָלָה הַשְׁנִיָה הוֹבִילָה מִיטָה בְּגִילוּפֵי שֶׁנְהָב.
הָעֲגָלָה הַשְׁלִישִׁית הוֹבִילָה שִׁידוֹת עִם פִּיתוּחֵי עֵץ וּבַהַט.
הָעֲגָלָה הָרְבִיעִית הוֹבִילָה אַרְגָזִים שֶׁל בְּגָדִים, תַכְשִׁיטִים וְתַמְרוּקִים.
וְאָז הוֹפִיעַ הָאַפִּירְיוֹן הַגָדוֹל, נִישָׂא בִּידֵי שְׁמוֹנָה אַפִּירְיוֹנָאִים חֲסוֹנִים. הָאַפִּירְיוֹן הָיָה מְכוּסֶה בְּבַד מֶשִׁי אַרְגָמָן רָקוּם, מְקוּשָׁט בְּעַנְפֵי אֶרֶז הַלְבָנוֹן וּבְאִצְטְרוּבְּלֵי אֶרֶז מַבְרִיקִים בְּצִיפּוּי זָהָב. פַּעֲמוֹנֵי כֶּסֶף זְעִירִים צִלְצְלוּ עִם כָּל תְנוּעָה וּמַשַׁב רוּחַ. הָאַפִּירְיוֹן הוּנַח עַל הָאָרֶץ וּמִמֶנוּ יָצְאָה הַנְסִיכָה אַשְׁתְרַת.
בַּעְשָׁא חָשַׁב שֶׁזֹאת אַחַת מִשֶׁבַע שִׁפְחוֹת הַנְסִיכָה שֶׁיָצְאָה רִאשׁוֹנָה. אֲבָל בְּגָדֶיהָ הַמְפוֹאָרִים הֵעִידוּ שֶׁכֵּן, זֹאת הִיא, הַנְסִיכָה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ.
נָבוֹךְ וּמְבוּלְבָּל, הוּא נִיגַשׁ אֵלֶיהָ וְאָחַז בְּיָדֶיהָ הַכְּחוּשׁוֹת. הַאִם יָדַיִם אֵלֶה הִצִילוּ אֶת חַיָיו? הַאִם אֵלֶה הַיָדַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּגוּפוֹ וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ מִן הַמַיִם? הַאִם זֹאת הַנַעֲרָה שֶׁהָלְכָה מִמֶנוּ נוֹטֶפֶת מַיִם עַל הַשְׁבִיל בְּגַן הַשׁוֹשַׁנִים, הַנְסִיכָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ חָלַם יָמִים וְלֵילוֹת? אוּלַי הִיא עֲיֵפָה מֵהַדֶרֶךְ הָאֲרוּכָּה? הִיא נִרְאֵית כֹּה שׁוֹנָה, רָזָה וִירַקְרַקָה כְּלוּלָב, לֹא אוֹמֶרֶת מִילָה. שׁוֹתֶקֶת. אִילֶמֶת. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ מְחַיֶכֶת, שׁוּם גוּמָה לֹא פּוֹרַחַת בִּלְחָיֶיהָ. הַאִם מֶלֶךְ צִידוֹן הֶחְלִיף אוֹתָהּ בִּרְמִיָה, כְּמַעֲשֶׂה רָחֵל וְלֵאָה?
בַּעְשָׁא הִסְתַכֵּל בְּעֵינֶיהָ הָעֲצוּבוֹת. כֵּן! זֹאת הִיא. אֵלֶה הָעֵינַיִם שֶׁזָכַר, הַחוֹדְרוֹת וְהַנְבוֹנוֹת, עִם אוֹתוֹ מַשֶׁהוּ מְיוּחָד שֶׁחָסְרוּ לוֹ הַמִילִים כְּדֵי לְתָאֵר. וְהוּא לָחַשׁ בְּאוֹזְנֶיהָ כְּדֵי שֶׁאִישׁ מֵהַסוֹבְבִים לֹא יִשְׁמַע:
"אַשְׁתְרַת, עַכְשָׁו תוֹרִי לְהַצִילֵךְ."
הוּא לֹא יָדַע אֵיךְ יַעֲשֶׂה זֹאת, הוּא עֲדַיִן לֹא יָדַע שֶׁהִיא חָלְתָה בְּדַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן, אֲבָל יָדַע שֶׁלֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקוֹט.
בְּטֶרֶם נִכְנְסוּ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, הִתְגַלְגְלוּ וּבָאוּ עוֹד שְׁתֵי עֶגְלוֹת מַשָׂא אַחֲרוֹנוֹת. מֶלֶךְ צִידוֹן הָיָה בָּטוּחַ שֶׁבְּרֶגַע שֶׁמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יִרְאֶה אֶת אַשְׁתְרַת, הוּא יְבַטֵל מִיָד אֶת הַסְכָּמָתוֹ וְיִשְׁלַח אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה כִּלְעוּמַת שֶׁבָּאָה. עַל כֵּן שָׁלַח לִפְנֵי הַנְסִיכָה אֶת אַרְבַּע הָעֲגָלוֹת הָעֲמוּסוֹת כָּל טוּב, מַתָנוֹת וּתְשׁוּרוֹת. וְגַם אַחֲרֵי הָאַפִּירְיוֹן שָׁלַח עוֹד שְׁתֵי עֲגָלוֹת גְדוֹלוֹת עִם אוֹצָר יָקָר. הוּא לֹא יָדַע שֶׁהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הָיָה מְקַבֵּל אֶת אַשְׁתְרַת גַם אִילוּ בָּאָה אֵלָיו בְּרֶגֶל יְחֵפָה וּבְשִׂמְלָה בָּלָה לְעוֹרָהּ.
שְׁתֵי הָעֲגָלוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְגַלְגְלוּ בִּכְבֵדוּת, אַט אַט.
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא נִדְהַם לְגַלוֹת שֶׁמֶלֶךְ צִידוֹן שָׁלַח לוֹ בְּמַתָנָה שְׁעוֹן שֶׁמֶשׁ עֲנָקִי מִזָהָב, גָבוֹהַ כִּמְעַט כְּמִגְדָל. כֹּה כָּבֵד הָיָה עַד שֶׁהִגִיעַ בִּשְׁנֵי חֲלָקִים. אֶת הַשָׁעוֹן הִרְכִּיבוּ בְּמֶרְכַּז גַן הַמֶלֶךְ, הוּא גַן הַשׁוֹשַׁנִים, מוּל מִרְפֶּסֶת הָאַרְמוֹן.