~~~ פֶּרֶק ג' ~~~
שִׁיר כּוֹבֵשׁ לְבָבוֹת וְדוֹקֵר אֶת לֵב הַמֶלֶךְ. הַקִנְאָה מוֹשֶׁלֶת. שְׁנֵי יוֹעֲצִים זְרִיזִים. גְזֵירָה אֲיוּמָה עַל הָעָם.
שֶׁ
בַע שָׁנִים עָבְרוּ מֵאָז שֶׁעָלָה בַּעְשָׁא עַל כֵּס הַמַלְכוּת.
בּוֹקֶר שֶׁל חוֹרֶף. כְּהֶרְגֵלוֹ, הַמֶלֶךְ קָם מוּקְדָם. בִּזְמַן שֶׁהִתְלַבֵּשׁ, הִמְהֵם לְעַצְמוֹ נִיגוּן. וְגַם בִּזְמַן שֶׁשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן לֹא הִפְסִיק לְזַמְזֵם. הוּא לֹא הֵבִין מֵאֵיפֹה בָּאָה לוֹ כָּל הָעֲלִיצוּת הַזֹאת בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים.
וַהֲלוֹא אֵין לוֹ שׁוּם סִיבָּה לִשְׂמוֹחַ. הַאִם הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת כְּבָר הִבְרִיאָה? לֹא. אוֹמְנָם הִיא הֶעֱלְתָה קְצָת בְּמִשְׁקָל וְנִרְאֵית קְצָת יוֹתֵר טוֹב מִלוּלָב יְרַקְרַק. וּבְכָל זֹאת, הִיא עֲדַיִן חוֹלָה בְּדַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן, וַעֲדַיִן לֹא מַשְׁמִיעָה מִילָה מִפִּיהָ. וְהוּא מִתְרוֹנֵן לוֹ בַּבְּקָרִים.
וְהַאִם הוּא לֹא מוּדְאָג בִּגְלַל הַבֵּן שֶׁנוֹלַד לָהֶם, בְּנָם הַיָחִיד? שְׁמוֹ אֵלָה. כְּבָר מָלְאוּ לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים. אַךְ בִּמְקוֹם לְשַׂחֵק בַּחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת, אֵלָה מַעְדִיף אֶת סִירוֹת הַמִשְׂחָק שֶׁלוֹ בִּבְרֵיכַת הַגַן. כֵּן, זֶה מַדְאִיג. אָז לָמָה הוּא, בַּעְשָׁא, מְזַמְזֵם לוֹ הַבּוֹקֶר בְּלֵב שָׂמֵחַ וְטוֹב?
וְהַמַצָב בַּמַמְלָכָה רַע וְאָיוֹם, בִּגְלַל שְׁתֵי מִלְחָמוֹת בִּשְׁתֵי חֲזִיתוֹת נֶגֶד שְׁנֵי אוֹיְבִים. אֵין פֶּלֶא שֶׁאוֹצַר הַמֶלֶךְ הָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן מִשָׁנָה לְשָׁנָה, עַד שֶׁעַכְשָׁו נוֹתַר כִּמְעַט רֵיק לְגַמְרֵי. וְלַמִלְחָמוֹת הָאֵלֶה עֲדַיִן לֹא נִרְאֶה סוֹף. לֹא, אֵין לְבַּעְשָׁא שׁוּם סִיבָּה לַעֲלוֹץ – וְהִנֵה הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מְפַזֵם לוֹ בְּנַחַת וְלֹא מֵבִין לָמָה.
בֵּין כּוֹתְלֵי הָאַרְמוֹן נִשְׁמַע הִמְהוּם שֶׁל אוֹתוֹ הַנִיגוּן. הוּא הֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי עַמוּד וְרָאָה חַיַל זָקִיף מִמִשְׁמַר הַמֶלֶךְ נִיצָב בַּמִסְדְרוֹן. הַחַיַל, בִּמְקוֹם לַעֲמוֹד לְלֹא נִיעַ וְזִיעַ כַּמְצוּוֶה עָלָיו, לֹא הִתְאַפֵּק וְרָקַד לְפִי הַקֶצֶב שֶׁהִמְהֵם לְעַצְמוֹ. רַק בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמֶלֶךְ, קָפָא דוֹם.
בַּעְשָׁא הָלַךְ אֶל הַמִרְפֶּסֶת לְהַשְׁקִיף עַל הַגַן שֶׁכֹּה אָהַב. וְגַם מִשָׁם עָלָה אוֹתוֹ הַנִיגוּן. זֶה הָיָה הַגַנָן הַזָקֵן שֶׁעָבַד שָׁם, נִסְתָר בֵּין הַשׁוֹשַׁנִים, עָדַר וְגָזַם – וְזִמְזֵם.
מָה קָרָה לְכוּלָם בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן? לָמָה כּוּלָם מְזַמְזְמִים אֶת אוֹתוֹ הַנִיגוּן?
הוּא לֹא יָדַע שֶׁבַּזְמַן הָאַחֲרוֹן שָׁטַף אֶת הָאָרֶץ שִׁיר מִזְמוֹר מוּפְלָא – כָּךְ נִקְרָא פַּעַם שִׁיר זֶמֶר. הַשְׁמוּעָה סִיפְּרָה עַל רוֹעֵה צֹאן אַלְמוֹנִי אֶחָד שֶׁהָרוּחוֹת שָׁרְקוּ לוֹ אֶת הַמַנְגִינָה בְּאוֹזֶן אַחַת וְאֶת הַמִילִים בָּאוֹזֶן הַשְׁנִיָה. הַמִזְמוֹר כָּבַשׁ אֶת הַלְבָבוֹת. כָּל מִי שֶׁשָׁמַע אוֹתוֹ, נִדְבַּק בּוֹ הַנִיגוּן וּשְׂפָתָיו נָעוּ מֵעַצְמָן לְפִי הַקֶצֶב. כּוּלָם שָׁרוּ אוֹתוֹ – בֶּעָרִים וּבַשָׂדוֹת, בַּבָּתִים וּבָאוֹהֲלִים, בַּדְרָכִים וּבַשְׁוָקִים. הָרוֹעִים נִיגְנוּהוּ בַּחֲלִילִים, הַחַיָלִים שָׁרְקוּ אוֹתוֹ בַּמַחֲנוֹת וּבְצַעֲדָם אֶל שְׂדוֹת הַקְרָב.
רַק הָיָה צָרִיךְ לְהִיזָהֵר שֶׁהַשִׁיר לֹא יַחְדוֹר אֶל בֵּין חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן. בִּפְקוּדַת הַשָׂרִים, הִזְהִירוּ הַשׁוֹמְרִים אֶת כָּל הַנִכְנָס וְאֶת אַנְשֵׁי הֶחָצֵר לִשְׁמוֹר עַל הַפֶּה, שֶׁהַשִׁיר לֹא יַגִיעַ חָלִילָה לְאוֹזְנֵי הַמֶלֶךְ. מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָם יָדְעוּ שֶׁהַמִילִים שֶׁל הַמִזְמוֹר יַכְעִיסוּ אוֹתוֹ עַד טֵרוּף. וְכַאֲשֶׁר מֶלֶךְ מִשְׁתוֹלֵל, כָּל הָעָם סוֹבֵל.
אֲבָל, יְדִידַי, אוֹמַר לָכֶם מַשֶׁהוּ – אֵין חוֹמָה הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי שִׁיר!
וְאָכֵן, הַשִׁיר הִסְתַנֵן לְבַסוֹף וְנִשְׁמַע מִכָּל פֶּה גַם בֵּין חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַגְבוֹהוֹת וְהֶעָבוֹת. אֲבָל הִקְפִּידוּ רַק לְזַמְזֵם וּלְהַמְהֵם אוֹתוֹ, בְּלִי מִילִים. וְכָךְ דָבְקָה הַמַנְגִינָה גַם לְשִׂפְתֵי הַמֶלֶךְ.
עַל כֵּן עָמַד בַּעְשָׁא בְּאוֹתוֹ בּוֹקֶר בַּמִרְפֶּסֶת – וְזִמְזֵם. עֲנָנִים הִסְתִירוּ אֶת הַשָׁמַיִם וְהַגַן טָבַל בְּאוֹר אָפוֹר. רַק שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הָעֲנָקִי מִזָהָב בָּהַק בָּעֵינַיִם. אֶת הַשָׁעָה לֹא נִיתָן הָיָה לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהַמָחוֹג לֹא הֵטִיל אֶת צִילוֹ.
הוּא הִפְסִיק לְזַמְזֵם, כִּי אֵי שָׁם מִתוֹךְ הָאַרְמוֹן שׁוּב נִשְׁמַע אוֹתוֹ הַנִיגוּן. אֶלָא שֶׁהַפַּעַם בְּקוֹל שִׁירָה דַקָה וּצְלוּלָה – בְּמִילִים. מָה אוֹמְרוֹת הַמִילִים? בַּעְשָׁא הָלַךְ לַכִּיווּן שֶׁמִמֶנוּ בָּא הַשִׁיר, נִכְנַס לְאוּלַם הַמַלְכוּת הַגָדוֹל וְהֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגוֹד.
עַל הַבָּמָה הַמְכוּסָה בְּמַרְבָד, לְיַד כֵּס הַמֶלֶךְ, רָאָה יַלְדָה כּוֹרַעַת עַל בִּרְכֶּיהָ. כְּבַת עֶשֶׂר הָיְתָה, מְשָׁרֶתֶת, בִּיתוֹ שֶׁל טַבַּח הַמֶלֶךְ. הִיא מָחֲתָה אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵי כִּיסֵא הָאֶבֶן הַמַלְכוּתִי, נִיגְבָה וְשָׁרָה בְּקוֹל רָם. הַבּוֹקֶר הִיא שָׁכְחָה שֶׁאָבִיהָ הִזְהִיר אוֹתָהּ לֹא לָשִׁיר אֶת הַשִׁיר הַזֶה בְּמִילִים וּבְקוֹל.
עַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִקְשִׁיב הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא לַמִילִים, בְּרוּרוֹת וּצְלוּלוֹת. הוּא לֹא שָׁמַע אֶת הַשִׁיר מִתְחִילָתוֹ וְגַם לֹא הִסְפִּיק לִשְׁמוֹעַ אֶת סוֹפוֹ. הוּא שָׁמַע רַק אֶת קֶטַע הַשִׁיר הַזֶה מִפִּי הַיַלְדָה:
הַצִלְצוּלִים הָיוּ שֶׁל שְׁנֵי יוֹעֲצֵי הַמֶלֶךְ הַחֲדָשִׁים. צְעִירִים הָיוּ וְרַק לָאַחֲרוֹנָה מִינָה אוֹתָם הַמֶלֶךְ לְתַפְקִידָם הֶחָשׁוּב. הֵם הִתְקָרְבוּ בְּמִין צַעֲדֵי רִיקוּד מְגוּנְדָרִים. צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים קְטַנִים לִיווּ כָּל תְנוּעָה שֶׁל גוּפָם.
"הַיַלְדָה הַחֲבִיבָה," אָמַר לָהֶם הַמֶלֶךְ, "נִבְהֲלָה וּבָרְחָה. שְׁמַעְתֶם אֵיךְ הִיא שָׁרָה עָלַי? סוֹף סוֹף גִילִיתִי מָה כּוּלָם מְזַמְזְמִים עָלַי... אֵין חָכָם וְאֵין גָדוֹל כְּמוֹ הַמֶלֶךְ... רַק עוֹד לֹא הֵבַנְתִי אֶת הָעִנְיָן עִם הַשֶׁמֶשׁ..."
"בְּדִיוּק בִּדְבַר שִׁיר הַמִזְמוֹר הַזֶה בָּאנוּ אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ..." אָמַר הַיוֹעֵץ הָאֶחָד.
"לְהַזְהִירְךָ מִפְּנֵי הַמִזְמוֹר..." אָמַר הַיוֹעֵץ הַשֵׁנִי.
"לְהַזְהִירֵנִי?" נִבְהַל הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, עָלָה בְּמַדְרֵגוֹת הַבָּמָה וְצָנַח עַל כִּיסְאוֹ.
וּשְׁנֵי הַיוֹעֲצִים נֶעְמְדוּ לְפָנָיו. צְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָהֶם לֹא הִפְסִיקוּ לְצַלְצֵל.
לֹא מִזְמַן הֵם צָצוּ בָּאַרְמוֹן. הַצְעִירִים הַנִמְרָצִים הִתְחַבְּבוּ עַל הַמֶלֶךְ. הֵם נִרְאוּ כְּמוֹ אַחִים תְאוֹמִים, וְגַם דוֹמִים הָיוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם – הָאֶחָד נִקְרָא אֲחִיתוֹהוּ, הַשֵׁנִי אֲבִיבוֹהוּ. הַמֶלֶךְ קָרָא לָהֶם בְּחִיבָּה יוֹעֲצַיִם.
וְעוֹד דִמְיוֹן הָיָה בֵּינֵיהֶם: כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה בַּעַל יָד אַחַת בִּלְבַד. שְׁנֵיהֶם סִיפְּרוּ לְכוּלָם אֵיךְ נִגְדְעָה יָדָם הַשְׁנִיָה בִּקְרָב אַכְזָרִי, וְשֶׁמִכָּל הַגְדוּד שֶׁלָהֶם רַק הֵם נוֹתְרוּ בַּחַיִים. בִּמְקוֹם הַיָד הַחֲסֵרָה הֵם הִתְהַלְכוּ עִם שַׁרְווּל רֵיק. אֶת הַשַׁרְווּל הָרֵיק הֵם לִיפְּפוּ סְבִיב צַוָארָם כְּמוֹ צָעִיף, וּבִקְצֵה הַשַׁרְווּל קָשְׁרוּ פַּעֲמוֹן קָטָן שֶׁצִלְצֵל עִם כָּל צַעַד וְכָל נִיעַ.
"סַפְּרוּ לִי עַל שִׁיר הַמִזְמוֹר!" קָרָא הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא וְדָפַק עַל מִסְעַד הַכִּיסֵא, "יוֹעֲצַיִם, גָלוּ לִי. דַבְּרוּ!"
הֵם לֹא דִיבְּרוּ אֶלָא שָׁרוּ.
כָל אֶחָד מֵהֶם הִנִיחַ רֶגֶל אַחַת עַל מַדְרֵגַת הַבָּמָה, וְכָל אֶחָד נָשָׂא אֶת יָדוֹ הָאַחַת בְּרוֹב רוֹשֶׁם. וְאָז הֵם שָׁרוּ אֶת כָּל הַשִׁיר הַקָצָר לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים.
זְעָקָה מָרָה נִמְלְטָה מִפִּיו וְהִדְהֲדָה בַּחֲלַל הָאוּלָם.
"הַמַנְגִינָה מַנְגִינָה שֶׁל זָמִיר, וְהַמִילִים מִילִים שֶׁל עוֹרֵב!"
הוּא חָשׁ מְטוּפָּשׁ וְנֶעֱלַב עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ – הֲלוֹא בְּמוֹ פִּיו זִמְזֵם אֶת הַמַנְגִינָה שֶׁל שִׁיר הַהַלֵל לַמֶלֶךְ הַהוּא. כַּזָכוּר, מֵרוֹב קִנְאָתוֹ הַמְטוֹרֶפֶת הוּא לֹא הָיָה מְסוּגָל לְהוֹצִיא אֶת הַשֵׁם שְׁלֹמֹה מִפִּיו.
פִּתְאוֹם רָקַע הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בְּיֵאוּשׁ בְּרַגְלָיו, בְּדִיוּק כְּמוֹ בְּנוֹ הַקָטָן אֵלָה כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת מְבוּקָשׁוֹ. הוּא צִיוָה לְכַנֵס בִּדְחִיפוּת, עוֹד לִפְנֵי סְעוּדַת הַבּוֹקֶר, אֶת מוֹעֶצֶת הַשָׂרִים.
בִּזְמַן שֶׁחִיכּוּ לַשָׂרִים, אָמַר הַמֶלֶךְ לְיוֹעֲצָיו: "עַתָה יָדַעְתִי כִּי נֶאֱמָנִים אַתֶם עָלַי, יוֹעֲצַיִם. אַתֶם גִילִיתֶם לִי עַכְשָׁו אֶת מָה שֶׁכּוּלָם הִסְתִירוּ מִפָּנַי. לֹא רַק שֶׁנִלְחַמְתֶם לְמַעֲנִי בִּשְׂדֵה הַקְרָב – גַם בָּאַרְמוֹן אַתֶם עוֹמְדִים לְצִידִי. עַל כֵּן מֵהַיוֹם אַתֶם רַשָׁאִים לַעֲנוֹד לְמִצְחֲכֶם אֶת סֶרֶט הַיוֹעֵץ עִם פַּס הַזָהָב."
בְּצַד כֵּס הַמַלְכוּת הָיָה מוּנָח כֶּתֶר מַלְכוּת פָּשׁוּט. סִיפְּרוּ שֶׁהַכֶּתֶר שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיָה עָשׂוּי נוֹצוֹת שֶׁל דוּכִיפַת. לָכֵן הִסְתַפֵּק הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בְּכֶתֶר עָשׂוּי נְחוֹשֶׁת מְצוּפָּה בִּמְעַט זָהָב, וְרַק לְעִיתִים נְדִירוֹת חָבַשׁ אוֹתוֹ. עַכְשָׁו הוּא הֵנִיחוֹ עַל הָרֹאשׁ – סִימָן שֶׁמַשֶׁהוּ חָשׁוּב מְאוֹד עוֹמֵד לִקְרוֹת.
הַשָׂרִים הִגִיעוּ, שִׁבְעָה בְּמִסְפָּר. כָּל שַׂר חָגַר לְמוֹתְנָיו אַבְנֵט, מִין חֲגוֹרַת בַּד רְחָבָה. הָאַבְנֵט, עִם פַּס הַזָהָב הַשָׁזוּר לְאוֹרְכּוֹ, כְּבָר הָיָה יָשָׁן וּמְרוּפָּט. כּוּלָם הָיוּ זְקֵנִים. מִפְּנֵי שֶׁבַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כָּל שַׂר שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר בּוֹ קְצָת כּוֹחַ, נִשְׁלַח לִהְיוֹת קָצִין בְּאַחַת מִשְׁתֵי הַמִלְחָמוֹת.
הַמֶלֶךְ הִתְנוֹעֵעַ בְּכִיסְאוֹ הָרָם, נוֹפֵף לְעוּמָתָם בְּאֶגְרוֹפָיו וְקָרָא בַּחֲמַת זַעַם:
"שִׁימְעוּ לִי שָׂרִים, הַאֲזִינוּ יוֹעֲצַיִם! אֲנִי הַמֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל מִי שָׁרִים שִׁירִים? לֹא עָלַי! שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ מֵאָז שֶׁהַהוּא הִסְתַלֵק מִן הָעוֹלָם, וַעֲדַיִן הוּא חַי וְקַיָם בָּרֹאשׁ שֶׁל הָאֲנָשִׁים! אֲנִי הַמוֹלֵךְ בָּאָרֶץ, אֲבָל הַהוּא עֲדַיִן מוֹשֵׁל בַּלְבָבוֹת! הוּא אָהוּב הָעָם, לֹא אֲנִי, וְעָלָיו שָׁרִים שִׁירִים! לָמָה, אִימְרוּ לִי, לָמָה?
"מִי הַגִיבּוֹר שֶׁיָצָא לִשְׁתֵי מִלְחָמוֹת? אֲנִי כַּמוּבָן, וְאִילוּ הַהוּא יָשַׁב לוֹ כָּל יָמָיו בְּבִטְחָה וּבְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שָׁפָן פַּחְדָן בַּמְאוּרָה, אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּלִי אַף מִלְחָמָה אַחַת.
"הַהוּא, אֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶלֶף, אֲבָל אֶת הָאַחַת וְהַיְחִידָה – לֹא מָצָא. וְאִילוּ אֲנִי, בַּעְשָׁא, אֶת הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת מָצָאתִי, אַשְׁתְרַת אוֹשְׁרִי, אַחַת הַטוֹבָה מֵאֶלֶף נָשִׁים! אֲבָל לְמִי שָׁרִים שִׁירִים? לֹא לִי, לֹא לִי.
"וְעַל כֵּן, עַל כֵּן – חוֹק חָדָשׁ אֲחוֹקֵק בְּיִשְׂרָאֵל!" הַמֶלֶךְ הִשְׁתַתֵק וּפָנָיו אֲדוּמוֹת בְּטֵרוּף.
דְבָרָיו הִמְשִׁיכוּ לְהַדְהֵד בֵּין הַקִירוֹת הֶעָבִים שֶׁל אוּלָם הַמַלְכוּת הַגָדוֹל. לְמַעְלָה בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַתִקְרָה הַגְבוֹהָה הָמְתָה יוֹנָה אַחַת בְּקוֹל גַעְגוּעִים, וּבְצִידָה הַשֵׁנִי קָרַע עוֹרֵב שָׁחוֹר אֶת הָאֲוִיר בִּקְרִיאָה צוֹרֶמֶת.
"חוֹק חָדָשׁ!" הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הֵנִיף אֶגְרוֹף. "מֵהַיוֹם הַמֶלֶךְ הַהוּא גָמוּר! שְׁמוֹ מָחוּק מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!"
הַשָׂרִים הִקְשִׁיבוּ בִּדְאָגָה. הַאִם מַלְכָּם לֹא מִתְדַרְדֵר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם?
"מֵהַיוֹם אָסוּר לְאִישׁ בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל לְהִיקָרֵא בַּשֵׁם הַהוּא. מֵהַיוֹם הַשֵׁם הַהוּא בַּל יַעֲלֶה עַל הַשְׂפָתַיִם! אָסוּר לְהַגִיד אוֹתוֹ, אָסוּר לָשִׁיר אוֹתוֹ, אָסוּר לִכְתוֹב אוֹתוֹ."
הַשָׂרִים הַזְקֵנִים, מֵרוֹב מְבוּכָה, רָצוּ לְהֵיעָלֵם מִתַחַת לְרִצְפַּת הָאֶבֶן. מַלְכָּם אִיבֵּד כָּל טִיפַּת הִיגָיוֹן. מֵעוֹדָם לֹא שָׁמְעוּ עַל גְזֵירָה כָּזֹאת. אֵיךְ הַמֶלֶךְ הַמֵת שִׁיגֵעַ אֶת הַמֶלֶךְ הַחַי! פַּעַם בַּעְשָׁא הָיָה קְצִין אֶלֶף עִם רֹאשׁ נָבוֹן עַל הַכְּתֵפַיִם. וְהַיוֹם, אַחֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים עַל כֵּס הַמַלְכוּת, הַקִנְאָה שִׁיבְּשָׁה אֶת רֹאשׁוֹ. אֲבָל הֵם, הַשָׂרִים, עָמְדוּ כְּנוּעִים וְשׁוֹתְקִים.
לְעוּמָתָם הִתְלַהֲבוּ שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים מִן הַגְזֵירָה. "כֵּן כֵּן, הַמֶלֶךְ!" הֵם נִיעַנְעוּ בָּרֹאשׁ לְאוֹת כֵּן, וְגַם צִלְצוּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָהֶם נִשְׁמְעוּ כְּמוֹ כֵּן כֵּן. הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָהֶם עוֹדְדָה אֶת הַמֶלֶךְ, וְהוּא הוֹסִיף וְצִיוָה:
"וְלֹא רַק הַשֵׁם הַהוּא אָסוּר! אָסוּר גַם כָּל שֵׁם הַדוֹמֶה לַשֵׁם הַהוּא!"
וְהוּא הִתְכַּוֵן שֶׁאָסוּר, לְמָשָׁל, לְהִיקָרֵא שְׁלוֹמִי אוֹ שַׁלְמַי, שְׁלוֹמִית אוֹ שׁוּלַמִית, "אָסוּר אָסוּר אָסוּר!"
שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים צָהֲלוּ מִן הַתוֹסֶפֶת הַזֹאת, כִּמְעַט רָקְדוּ. שׁוּב הִתְעוֹדֵד הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, וּפָסַק עוֹד סְעִיף אַחֲרוֹן בַּגְזֵירָה:
"וַאֲסוּרָה גַם כָּל מִילָה הַדוֹמָה לַשֵׁם הַהוּא!"
לְמִשְׁמַע הָאִיסוּר הַמְשׁוּנֶה הָאַחֲרוֹן גַם עַל מִילִים, הִזְדַעְזְעוּ הַשָׂרִים. הַאִם מֵהַיוֹם אָסוּר לְאָדָם לִשְׁאוֹל אֶת רֵעֵהוּ מָה שְׁלוֹמוֹ? מֵהַיוֹם, אֵיךְ יְשַׁלְמוּ בַּשׁוּק? וְאֵיךְ יַשְׁלִימוּ לְאַחַר רִיב?
רֹאשׁ הַשָׂרִים אָזַר אוֹמֶץ וְשָׁאַל:
"וּמָה בִּדְבַר בִּרְכַּת 'שָׁלוֹם'ֹ? הַגַם 'שָׁלוֹם' אָסוּר בְּעֵינֵי הַמֶלֶךְ?"
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע. גַם לוֹ זֶה נִרְאָה מוּגְזָם. אֲבָל הוּא זָכַר אֶת דִבְרֵי הָעֶלְבּוֹן שֶׁל מֶלֶךְ צִידוֹן, אָבִיהָ שֶׁל אַשְׁתְרַת. הַזֶרֶת הַקְטַנָה שֶׁל שְׁלֹמֹה עָבָה מִן הַמוֹתְנַיִם שֶׁל בַּעְשָׁא... שְׁלֹמֹה הָיָה מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, וְהַבּוֹאֵשׁ הַזֶה בַּעְשָׁא – רַק בֶּן רוֹעִים קָטָן... הָעֶלְבּוֹן דָקַר בּוֹ, הַהַשְׁפָּלָה שָׂרְפָה, הַקִנְאָה גָרְמָה לוֹ לְאַבֵּד אֶת הַהִיגָיוֹן. הוּא חָזַר וְקָבַע:
"אָסוּר! אָסוּר לוֹמַר אַף מִילָה הַדוֹמָה לַשֵׁם הָאָסוּר!"
הַשָׂרִים יָצְאוּ בְּלִי חֵשֶׁק לְמַלֵא אֶת תַפְקִידָם – לִכְתוֹב אֶת הַגְזֵירָה הַחֲדָשָׁה בְּסֵפֶר הַחוּקִים, לִשְׁלוֹחַ כָּרוֹזִים וּלְהַשְׁגִיחַ שֶׁדְבַר הַמֶלֶךְ יְקוּיַם.
וְהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא נִזְכַּר שֶׁבְּשָׁעָה זֹאת, כְּמִדֵי בּוֹקֶר, מְחַכָּה לוֹ הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת עַל הַמִרְפֶּסֶת, מוּל גַן הַשׁוֹשַׁנִים. שָׁם הֵם נָהֲגוּ לֶאֱכוֹל. הוּא הָיָה אוֹכֵל בְּתֵיאָבוֹן רַב אֶת הַלֶחֶם וְהַבָּשָׂר וְהַיַיִן וְהִיא טוֹעֶמֶת בְּלִי חֵשֶׁק אֶת הַמִיצִים וְהַדַיְסוֹת שֶׁלָהּ. בְּכָל בּוֹקֶר הָיְתָה בִּטְנוֹ הַבְּרִיאָה מְקַרְקֶרֶת מֵרוֹב רָעָב. אֲבָל בַּבּוֹקֶר הַזֶה הוּא חָשׁ אֶת בִּטְנוֹ מְכוּוֶצֶת מֵרוֹב הַקִנְאָה, קִנְאָה מָרָה כְּמוֹ רוֹשׁ וְלַעֲנָה, שֶׁהֵם צִמְחֵי רַעַל.
~~~~
בּוֹקֶר שֶׁל חוֹרֶף. כְּהֶרְגֵלוֹ, הַמֶלֶךְ קָם מוּקְדָם. בִּזְמַן שֶׁהִתְלַבֵּשׁ, הִמְהֵם לְעַצְמוֹ נִיגוּן. וְגַם בִּזְמַן שֶׁשׁוֹטֵט בָּאַרְמוֹן לֹא הִפְסִיק לְזַמְזֵם. הוּא לֹא הֵבִין מֵאֵיפֹה בָּאָה לוֹ כָּל הָעֲלִיצוּת הַזֹאת בַּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים.
וַהֲלוֹא אֵין לוֹ שׁוּם סִיבָּה לִשְׂמוֹחַ. הַאִם הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת כְּבָר הִבְרִיאָה? לֹא. אוֹמְנָם הִיא הֶעֱלְתָה קְצָת בְּמִשְׁקָל וְנִרְאֵית קְצָת יוֹתֵר טוֹב מִלוּלָב יְרַקְרַק. וּבְכָל זֹאת, הִיא עֲדַיִן חוֹלָה בְּדַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן, וַעֲדַיִן לֹא מַשְׁמִיעָה מִילָה מִפִּיהָ. וְהוּא מִתְרוֹנֵן לוֹ בַּבְּקָרִים.
וְהַאִם הוּא לֹא מוּדְאָג בִּגְלַל הַבֵּן שֶׁנוֹלַד לָהֶם, בְּנָם הַיָחִיד? שְׁמוֹ אֵלָה. כְּבָר מָלְאוּ לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים. אַךְ בִּמְקוֹם לְשַׂחֵק בַּחֲרָבוֹת וַחֲנִיתוֹת, אֵלָה מַעְדִיף אֶת סִירוֹת הַמִשְׂחָק שֶׁלוֹ בִּבְרֵיכַת הַגַן. כֵּן, זֶה מַדְאִיג. אָז לָמָה הוּא, בַּעְשָׁא, מְזַמְזֵם לוֹ הַבּוֹקֶר בְּלֵב שָׂמֵחַ וְטוֹב?
וְהַמַצָב בַּמַמְלָכָה רַע וְאָיוֹם, בִּגְלַל שְׁתֵי מִלְחָמוֹת בִּשְׁתֵי חֲזִיתוֹת נֶגֶד שְׁנֵי אוֹיְבִים. אֵין פֶּלֶא שֶׁאוֹצַר הַמֶלֶךְ הָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן מִשָׁנָה לְשָׁנָה, עַד שֶׁעַכְשָׁו נוֹתַר כִּמְעַט רֵיק לְגַמְרֵי. וְלַמִלְחָמוֹת הָאֵלֶה עֲדַיִן לֹא נִרְאֶה סוֹף. לֹא, אֵין לְבַּעְשָׁא שׁוּם סִיבָּה לַעֲלוֹץ – וְהִנֵה הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ מְפַזֵם לוֹ בְּנַחַת וְלֹא מֵבִין לָמָה.
בֵּין כּוֹתְלֵי הָאַרְמוֹן נִשְׁמַע הִמְהוּם שֶׁל אוֹתוֹ הַנִיגוּן. הוּא הֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי עַמוּד וְרָאָה חַיַל זָקִיף מִמִשְׁמַר הַמֶלֶךְ נִיצָב בַּמִסְדְרוֹן. הַחַיַל, בִּמְקוֹם לַעֲמוֹד לְלֹא נִיעַ וְזִיעַ כַּמְצוּוֶה עָלָיו, לֹא הִתְאַפֵּק וְרָקַד לְפִי הַקֶצֶב שֶׁהִמְהֵם לְעַצְמוֹ. רַק בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמֶלֶךְ, קָפָא דוֹם.
בַּעְשָׁא הָלַךְ אֶל הַמִרְפֶּסֶת לְהַשְׁקִיף עַל הַגַן שֶׁכֹּה אָהַב. וְגַם מִשָׁם עָלָה אוֹתוֹ הַנִיגוּן. זֶה הָיָה הַגַנָן הַזָקֵן שֶׁעָבַד שָׁם, נִסְתָר בֵּין הַשׁוֹשַׁנִים, עָדַר וְגָזַם – וְזִמְזֵם.
מָה קָרָה לְכוּלָם בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן? לָמָה כּוּלָם מְזַמְזְמִים אֶת אוֹתוֹ הַנִיגוּן?
הוּא לֹא יָדַע שֶׁבַּזְמַן הָאַחֲרוֹן שָׁטַף אֶת הָאָרֶץ שִׁיר מִזְמוֹר מוּפְלָא – כָּךְ נִקְרָא פַּעַם שִׁיר זֶמֶר. הַשְׁמוּעָה סִיפְּרָה עַל רוֹעֵה צֹאן אַלְמוֹנִי אֶחָד שֶׁהָרוּחוֹת שָׁרְקוּ לוֹ אֶת הַמַנְגִינָה בְּאוֹזֶן אַחַת וְאֶת הַמִילִים בָּאוֹזֶן הַשְׁנִיָה. הַמִזְמוֹר כָּבַשׁ אֶת הַלְבָבוֹת. כָּל מִי שֶׁשָׁמַע אוֹתוֹ, נִדְבַּק בּוֹ הַנִיגוּן וּשְׂפָתָיו נָעוּ מֵעַצְמָן לְפִי הַקֶצֶב. כּוּלָם שָׁרוּ אוֹתוֹ – בֶּעָרִים וּבַשָׂדוֹת, בַּבָּתִים וּבָאוֹהֲלִים, בַּדְרָכִים וּבַשְׁוָקִים. הָרוֹעִים נִיגְנוּהוּ בַּחֲלִילִים, הַחַיָלִים שָׁרְקוּ אוֹתוֹ בַּמַחֲנוֹת וּבְצַעֲדָם אֶל שְׂדוֹת הַקְרָב.
רַק הָיָה צָרִיךְ לְהִיזָהֵר שֶׁהַשִׁיר לֹא יַחְדוֹר אֶל בֵּין חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן. בִּפְקוּדַת הַשָׂרִים, הִזְהִירוּ הַשׁוֹמְרִים אֶת כָּל הַנִכְנָס וְאֶת אַנְשֵׁי הֶחָצֵר לִשְׁמוֹר עַל הַפֶּה, שֶׁהַשִׁיר לֹא יַגִיעַ חָלִילָה לְאוֹזְנֵי הַמֶלֶךְ. מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָם יָדְעוּ שֶׁהַמִילִים שֶׁל הַמִזְמוֹר יַכְעִיסוּ אוֹתוֹ עַד טֵרוּף. וְכַאֲשֶׁר מֶלֶךְ מִשְׁתוֹלֵל, כָּל הָעָם סוֹבֵל.
אֲבָל, יְדִידַי, אוֹמַר לָכֶם מַשֶׁהוּ – אֵין חוֹמָה הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי שִׁיר!
וְאָכֵן, הַשִׁיר הִסְתַנֵן לְבַסוֹף וְנִשְׁמַע מִכָּל פֶּה גַם בֵּין חוֹמוֹת הָאַרְמוֹן הַגְבוֹהוֹת וְהֶעָבוֹת. אֲבָל הִקְפִּידוּ רַק לְזַמְזֵם וּלְהַמְהֵם אוֹתוֹ, בְּלִי מִילִים. וְכָךְ דָבְקָה הַמַנְגִינָה גַם לְשִׂפְתֵי הַמֶלֶךְ.
עַל כֵּן עָמַד בַּעְשָׁא בְּאוֹתוֹ בּוֹקֶר בַּמִרְפֶּסֶת – וְזִמְזֵם. עֲנָנִים הִסְתִירוּ אֶת הַשָׁמַיִם וְהַגַן טָבַל בְּאוֹר אָפוֹר. רַק שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הָעֲנָקִי מִזָהָב בָּהַק בָּעֵינַיִם. אֶת הַשָׁעָה לֹא נִיתָן הָיָה לָדַעַת, מִפְּנֵי שֶׁהַמָחוֹג לֹא הֵטִיל אֶת צִילוֹ.
הוּא הִפְסִיק לְזַמְזֵם, כִּי אֵי שָׁם מִתוֹךְ הָאַרְמוֹן שׁוּב נִשְׁמַע אוֹתוֹ הַנִיגוּן. אֶלָא שֶׁהַפַּעַם בְּקוֹל שִׁירָה דַקָה וּצְלוּלָה – בְּמִילִים. מָה אוֹמְרוֹת הַמִילִים? בַּעְשָׁא הָלַךְ לַכִּיווּן שֶׁמִמֶנוּ בָּא הַשִׁיר, נִכְנַס לְאוּלַם הַמַלְכוּת הַגָדוֹל וְהֵצִיץ מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגוֹד.
עַל הַבָּמָה הַמְכוּסָה בְּמַרְבָד, לְיַד כֵּס הַמֶלֶךְ, רָאָה יַלְדָה כּוֹרַעַת עַל בִּרְכֶּיהָ. כְּבַת עֶשֶׂר הָיְתָה, מְשָׁרֶתֶת, בִּיתוֹ שֶׁל טַבַּח הַמֶלֶךְ. הִיא מָחֲתָה אֶת הָאָבָק מֵרַגְלֵי כִּיסֵא הָאֶבֶן הַמַלְכוּתִי, נִיגְבָה וְשָׁרָה בְּקוֹל רָם. הַבּוֹקֶר הִיא שָׁכְחָה שֶׁאָבִיהָ הִזְהִיר אוֹתָהּ לֹא לָשִׁיר אֶת הַשִׁיר הַזֶה בְּמִילִים וּבְקוֹל.
עַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הִקְשִׁיב הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא לַמִילִים, בְּרוּרוֹת וּצְלוּלוֹת. הוּא לֹא שָׁמַע אֶת הַשִׁיר מִתְחִילָתוֹ וְגַם לֹא הִסְפִּיק לִשְׁמוֹעַ אֶת סוֹפוֹ. הוּא שָׁמַע רַק אֶת קֶטַע הַשִׁיר הַזֶה מִפִּי הַיַלְדָה:
...אֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ,
תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אֵין חָדָשׁ.
אָז נָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוֹ:
אֵין חָכָם כְּמוֹ, אֵין גָדוֹל כְּמוֹ
הַמֶלֶךְ...
פִּתְאוֹם נִשְׁמְעוּ צִלְצוּלִים דַקִים מִקְצֵה הָאוּלָם. הַיַלְדָה נִבְהֲלָה וְהִתְגַלְגְלָה בְּמַדְרֵגוֹת הַבָּמָה לְאָחוֹר, נָשְׂאָה רַגְלֶיהָ וּבָרְחָה.תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אֵין חָדָשׁ.
אָז נָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוֹ:
אֵין חָכָם כְּמוֹ, אֵין גָדוֹל כְּמוֹ
הַמֶלֶךְ...
הַצִלְצוּלִים הָיוּ שֶׁל שְׁנֵי יוֹעֲצֵי הַמֶלֶךְ הַחֲדָשִׁים. צְעִירִים הָיוּ וְרַק לָאַחֲרוֹנָה מִינָה אוֹתָם הַמֶלֶךְ לְתַפְקִידָם הֶחָשׁוּב. הֵם הִתְקָרְבוּ בְּמִין צַעֲדֵי רִיקוּד מְגוּנְדָרִים. צְלִילֵי פַּעֲמוֹנִים קְטַנִים לִיווּ כָּל תְנוּעָה שֶׁל גוּפָם.
"הַיַלְדָה הַחֲבִיבָה," אָמַר לָהֶם הַמֶלֶךְ, "נִבְהֲלָה וּבָרְחָה. שְׁמַעְתֶם אֵיךְ הִיא שָׁרָה עָלַי? סוֹף סוֹף גִילִיתִי מָה כּוּלָם מְזַמְזְמִים עָלַי... אֵין חָכָם וְאֵין גָדוֹל כְּמוֹ הַמֶלֶךְ... רַק עוֹד לֹא הֵבַנְתִי אֶת הָעִנְיָן עִם הַשֶׁמֶשׁ..."
"בְּדִיוּק בִּדְבַר שִׁיר הַמִזְמוֹר הַזֶה בָּאנוּ אֵלֶיךָ, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ..." אָמַר הַיוֹעֵץ הָאֶחָד.
"לְהַזְהִירְךָ מִפְּנֵי הַמִזְמוֹר..." אָמַר הַיוֹעֵץ הַשֵׁנִי.
"לְהַזְהִירֵנִי?" נִבְהַל הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, עָלָה בְּמַדְרֵגוֹת הַבָּמָה וְצָנַח עַל כִּיסְאוֹ.
וּשְׁנֵי הַיוֹעֲצִים נֶעְמְדוּ לְפָנָיו. צְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָהֶם לֹא הִפְסִיקוּ לְצַלְצֵל.
לֹא מִזְמַן הֵם צָצוּ בָּאַרְמוֹן. הַצְעִירִים הַנִמְרָצִים הִתְחַבְּבוּ עַל הַמֶלֶךְ. הֵם נִרְאוּ כְּמוֹ אַחִים תְאוֹמִים, וְגַם דוֹמִים הָיוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם – הָאֶחָד נִקְרָא אֲחִיתוֹהוּ, הַשֵׁנִי אֲבִיבוֹהוּ. הַמֶלֶךְ קָרָא לָהֶם בְּחִיבָּה יוֹעֲצַיִם.
וְעוֹד דִמְיוֹן הָיָה בֵּינֵיהֶם: כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה בַּעַל יָד אַחַת בִּלְבַד. שְׁנֵיהֶם סִיפְּרוּ לְכוּלָם אֵיךְ נִגְדְעָה יָדָם הַשְׁנִיָה בִּקְרָב אַכְזָרִי, וְשֶׁמִכָּל הַגְדוּד שֶׁלָהֶם רַק הֵם נוֹתְרוּ בַּחַיִים. בִּמְקוֹם הַיָד הַחֲסֵרָה הֵם הִתְהַלְכוּ עִם שַׁרְווּל רֵיק. אֶת הַשַׁרְווּל הָרֵיק הֵם לִיפְּפוּ סְבִיב צַוָארָם כְּמוֹ צָעִיף, וּבִקְצֵה הַשַׁרְווּל קָשְׁרוּ פַּעֲמוֹן קָטָן שֶׁצִלְצֵל עִם כָּל צַעַד וְכָל נִיעַ.
"סַפְּרוּ לִי עַל שִׁיר הַמִזְמוֹר!" קָרָא הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא וְדָפַק עַל מִסְעַד הַכִּיסֵא, "יוֹעֲצַיִם, גָלוּ לִי. דַבְּרוּ!"הֵם לֹא דִיבְּרוּ אֶלָא שָׁרוּ.
כָל אֶחָד מֵהֶם הִנִיחַ רֶגֶל אַחַת עַל מַדְרֵגַת הַבָּמָה, וְכָל אֶחָד נָשָׂא אֶת יָדוֹ הָאַחַת בְּרוֹב רוֹשֶׁם. וְאָז הֵם שָׁרוּ אֶת כָּל הַשִׁיר הַקָצָר לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹנִים.
כֹּה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ:
אֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ,
תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אֵין חָדָשׁ.
אָז נָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוֹ:
אֵין חָכָם כְּמוֹ, אֵין גָדוֹל כְּמוֹ
הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה!
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִתְכַּוֵץ בְּכִיסְאוֹ, כִּמְעַט הִתְעַלֵף. הַשִׁיר הַמַזְוִיעַ הִיכָּה בְּרֹאשׁוֹ, כָּל מִילָה כְּמוֹ סֶלַע כָּבֵד.אֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ,
תַחַת הַשֶׁמֶשׁ אֵין חָדָשׁ.
אָז נָשִׁיר לִכְבוֹד שְׁמוֹ:
אֵין חָכָם כְּמוֹ, אֵין גָדוֹל כְּמוֹ
הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה!
זְעָקָה מָרָה נִמְלְטָה מִפִּיו וְהִדְהֲדָה בַּחֲלַל הָאוּלָם.
"הַמַנְגִינָה מַנְגִינָה שֶׁל זָמִיר, וְהַמִילִים מִילִים שֶׁל עוֹרֵב!"
הוּא חָשׁ מְטוּפָּשׁ וְנֶעֱלַב עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ – הֲלוֹא בְּמוֹ פִּיו זִמְזֵם אֶת הַמַנְגִינָה שֶׁל שִׁיר הַהַלֵל לַמֶלֶךְ הַהוּא. כַּזָכוּר, מֵרוֹב קִנְאָתוֹ הַמְטוֹרֶפֶת הוּא לֹא הָיָה מְסוּגָל לְהוֹצִיא אֶת הַשֵׁם שְׁלֹמֹה מִפִּיו.
פִּתְאוֹם רָקַע הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בְּיֵאוּשׁ בְּרַגְלָיו, בְּדִיוּק כְּמוֹ בְּנוֹ הַקָטָן אֵלָה כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת מְבוּקָשׁוֹ. הוּא צִיוָה לְכַנֵס בִּדְחִיפוּת, עוֹד לִפְנֵי סְעוּדַת הַבּוֹקֶר, אֶת מוֹעֶצֶת הַשָׂרִים.
בִּזְמַן שֶׁחִיכּוּ לַשָׂרִים, אָמַר הַמֶלֶךְ לְיוֹעֲצָיו: "עַתָה יָדַעְתִי כִּי נֶאֱמָנִים אַתֶם עָלַי, יוֹעֲצַיִם. אַתֶם גִילִיתֶם לִי עַכְשָׁו אֶת מָה שֶׁכּוּלָם הִסְתִירוּ מִפָּנַי. לֹא רַק שֶׁנִלְחַמְתֶם לְמַעֲנִי בִּשְׂדֵה הַקְרָב – גַם בָּאַרְמוֹן אַתֶם עוֹמְדִים לְצִידִי. עַל כֵּן מֵהַיוֹם אַתֶם רַשָׁאִים לַעֲנוֹד לְמִצְחֲכֶם אֶת סֶרֶט הַיוֹעֵץ עִם פַּס הַזָהָב."
בְּצַד כֵּס הַמַלְכוּת הָיָה מוּנָח כֶּתֶר מַלְכוּת פָּשׁוּט. סִיפְּרוּ שֶׁהַכֶּתֶר שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הָיָה עָשׂוּי נוֹצוֹת שֶׁל דוּכִיפַת. לָכֵן הִסְתַפֵּק הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בְּכֶתֶר עָשׂוּי נְחוֹשֶׁת מְצוּפָּה בִּמְעַט זָהָב, וְרַק לְעִיתִים נְדִירוֹת חָבַשׁ אוֹתוֹ. עַכְשָׁו הוּא הֵנִיחוֹ עַל הָרֹאשׁ – סִימָן שֶׁמַשֶׁהוּ חָשׁוּב מְאוֹד עוֹמֵד לִקְרוֹת.
הַשָׂרִים הִגִיעוּ, שִׁבְעָה בְּמִסְפָּר. כָּל שַׂר חָגַר לְמוֹתְנָיו אַבְנֵט, מִין חֲגוֹרַת בַּד רְחָבָה. הָאַבְנֵט, עִם פַּס הַזָהָב הַשָׁזוּר לְאוֹרְכּוֹ, כְּבָר הָיָה יָשָׁן וּמְרוּפָּט. כּוּלָם הָיוּ זְקֵנִים. מִפְּנֵי שֶׁבַּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, כָּל שַׂר שֶׁעֲדַיִן נוֹתַר בּוֹ קְצָת כּוֹחַ, נִשְׁלַח לִהְיוֹת קָצִין בְּאַחַת מִשְׁתֵי הַמִלְחָמוֹת.
הַמֶלֶךְ הִתְנוֹעֵעַ בְּכִיסְאוֹ הָרָם, נוֹפֵף לְעוּמָתָם בְּאֶגְרוֹפָיו וְקָרָא בַּחֲמַת זַעַם:
"שִׁימְעוּ לִי שָׂרִים, הַאֲזִינוּ יוֹעֲצַיִם! אֲנִי הַמֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל מִי שָׁרִים שִׁירִים? לֹא עָלַי! שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ מֵאָז שֶׁהַהוּא הִסְתַלֵק מִן הָעוֹלָם, וַעֲדַיִן הוּא חַי וְקַיָם בָּרֹאשׁ שֶׁל הָאֲנָשִׁים! אֲנִי הַמוֹלֵךְ בָּאָרֶץ, אֲבָל הַהוּא עֲדַיִן מוֹשֵׁל בַּלְבָבוֹת! הוּא אָהוּב הָעָם, לֹא אֲנִי, וְעָלָיו שָׁרִים שִׁירִים! לָמָה, אִימְרוּ לִי, לָמָה?
"מִי הַגִיבּוֹר שֶׁיָצָא לִשְׁתֵי מִלְחָמוֹת? אֲנִי כַּמוּבָן, וְאִילוּ הַהוּא יָשַׁב לוֹ כָּל יָמָיו בְּבִטְחָה וּבְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שָׁפָן פַּחְדָן בַּמְאוּרָה, אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּלִי אַף מִלְחָמָה אַחַת.
"הַהוּא, אֶלֶף נָשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶלֶף, אֲבָל אֶת הָאַחַת וְהַיְחִידָה – לֹא מָצָא. וְאִילוּ אֲנִי, בַּעְשָׁא, אֶת הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת מָצָאתִי, אַשְׁתְרַת אוֹשְׁרִי, אַחַת הַטוֹבָה מֵאֶלֶף נָשִׁים! אֲבָל לְמִי שָׁרִים שִׁירִים? לֹא לִי, לֹא לִי.
"וְעַל כֵּן, עַל כֵּן – חוֹק חָדָשׁ אֲחוֹקֵק בְּיִשְׂרָאֵל!" הַמֶלֶךְ הִשְׁתַתֵק וּפָנָיו אֲדוּמוֹת בְּטֵרוּף.
דְבָרָיו הִמְשִׁיכוּ לְהַדְהֵד בֵּין הַקִירוֹת הֶעָבִים שֶׁל אוּלָם הַמַלְכוּת הַגָדוֹל. לְמַעְלָה בְּצַד אֶחָד שֶׁל הַתִקְרָה הַגְבוֹהָה הָמְתָה יוֹנָה אַחַת בְּקוֹל גַעְגוּעִים, וּבְצִידָה הַשֵׁנִי קָרַע עוֹרֵב שָׁחוֹר אֶת הָאֲוִיר בִּקְרִיאָה צוֹרֶמֶת.
"חוֹק חָדָשׁ!" הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הֵנִיף אֶגְרוֹף. "מֵהַיוֹם הַמֶלֶךְ הַהוּא גָמוּר! שְׁמוֹ מָחוּק מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!"
הַשָׂרִים הִקְשִׁיבוּ בִּדְאָגָה. הַאִם מַלְכָּם לֹא מִתְדַרְדֵר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם?
"מֵהַיוֹם אָסוּר לְאִישׁ בְּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל לְהִיקָרֵא בַּשֵׁם הַהוּא. מֵהַיוֹם הַשֵׁם הַהוּא בַּל יַעֲלֶה עַל הַשְׂפָתַיִם! אָסוּר לְהַגִיד אוֹתוֹ, אָסוּר לָשִׁיר אוֹתוֹ, אָסוּר לִכְתוֹב אוֹתוֹ."
הַשָׂרִים הַזְקֵנִים, מֵרוֹב מְבוּכָה, רָצוּ לְהֵיעָלֵם מִתַחַת לְרִצְפַּת הָאֶבֶן. מַלְכָּם אִיבֵּד כָּל טִיפַּת הִיגָיוֹן. מֵעוֹדָם לֹא שָׁמְעוּ עַל גְזֵירָה כָּזֹאת. אֵיךְ הַמֶלֶךְ הַמֵת שִׁיגֵעַ אֶת הַמֶלֶךְ הַחַי! פַּעַם בַּעְשָׁא הָיָה קְצִין אֶלֶף עִם רֹאשׁ נָבוֹן עַל הַכְּתֵפַיִם. וְהַיוֹם, אַחֲרֵי שֶׁבַע שָׁנִים עַל כֵּס הַמַלְכוּת, הַקִנְאָה שִׁיבְּשָׁה אֶת רֹאשׁוֹ. אֲבָל הֵם, הַשָׂרִים, עָמְדוּ כְּנוּעִים וְשׁוֹתְקִים.
לְעוּמָתָם הִתְלַהֲבוּ שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים מִן הַגְזֵירָה. "כֵּן כֵּן, הַמֶלֶךְ!" הֵם נִיעַנְעוּ בָּרֹאשׁ לְאוֹת כֵּן, וְגַם צִלְצוּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים שֶׁלָהֶם נִשְׁמְעוּ כְּמוֹ כֵּן כֵּן. הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁלָהֶם עוֹדְדָה אֶת הַמֶלֶךְ, וְהוּא הוֹסִיף וְצִיוָה:
"וְלֹא רַק הַשֵׁם הַהוּא אָסוּר! אָסוּר גַם כָּל שֵׁם הַדוֹמֶה לַשֵׁם הַהוּא!"
וְהוּא הִתְכַּוֵן שֶׁאָסוּר, לְמָשָׁל, לְהִיקָרֵא שְׁלוֹמִי אוֹ שַׁלְמַי, שְׁלוֹמִית אוֹ שׁוּלַמִית, "אָסוּר אָסוּר אָסוּר!"
שְׁנֵי הַיוֹעֲצִים צָהֲלוּ מִן הַתוֹסֶפֶת הַזֹאת, כִּמְעַט רָקְדוּ. שׁוּב הִתְעוֹדֵד הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, וּפָסַק עוֹד סְעִיף אַחֲרוֹן בַּגְזֵירָה:
"וַאֲסוּרָה גַם כָּל מִילָה הַדוֹמָה לַשֵׁם הַהוּא!"
לְמִשְׁמַע הָאִיסוּר הַמְשׁוּנֶה הָאַחֲרוֹן גַם עַל מִילִים, הִזְדַעְזְעוּ הַשָׂרִים. הַאִם מֵהַיוֹם אָסוּר לְאָדָם לִשְׁאוֹל אֶת רֵעֵהוּ מָה שְׁלוֹמוֹ? מֵהַיוֹם, אֵיךְ יְשַׁלְמוּ בַּשׁוּק? וְאֵיךְ יַשְׁלִימוּ לְאַחַר רִיב?
רֹאשׁ הַשָׂרִים אָזַר אוֹמֶץ וְשָׁאַל:
"וּמָה בִּדְבַר בִּרְכַּת 'שָׁלוֹם'ֹ? הַגַם 'שָׁלוֹם' אָסוּר בְּעֵינֵי הַמֶלֶךְ?"
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִתְבַּלְבֵּל לְרֶגַע. גַם לוֹ זֶה נִרְאָה מוּגְזָם. אֲבָל הוּא זָכַר אֶת דִבְרֵי הָעֶלְבּוֹן שֶׁל מֶלֶךְ צִידוֹן, אָבִיהָ שֶׁל אַשְׁתְרַת. הַזֶרֶת הַקְטַנָה שֶׁל שְׁלֹמֹה עָבָה מִן הַמוֹתְנַיִם שֶׁל בַּעְשָׁא... שְׁלֹמֹה הָיָה מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, וְהַבּוֹאֵשׁ הַזֶה בַּעְשָׁא – רַק בֶּן רוֹעִים קָטָן... הָעֶלְבּוֹן דָקַר בּוֹ, הַהַשְׁפָּלָה שָׂרְפָה, הַקִנְאָה גָרְמָה לוֹ לְאַבֵּד אֶת הַהִיגָיוֹן. הוּא חָזַר וְקָבַע:
"אָסוּר! אָסוּר לוֹמַר אַף מִילָה הַדוֹמָה לַשֵׁם הָאָסוּר!"
הַשָׂרִים יָצְאוּ בְּלִי חֵשֶׁק לְמַלֵא אֶת תַפְקִידָם – לִכְתוֹב אֶת הַגְזֵירָה הַחֲדָשָׁה בְּסֵפֶר הַחוּקִים, לִשְׁלוֹחַ כָּרוֹזִים וּלְהַשְׁגִיחַ שֶׁדְבַר הַמֶלֶךְ יְקוּיַם.
וְהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא נִזְכַּר שֶׁבְּשָׁעָה זֹאת, כְּמִדֵי בּוֹקֶר, מְחַכָּה לוֹ הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת עַל הַמִרְפֶּסֶת, מוּל גַן הַשׁוֹשַׁנִים. שָׁם הֵם נָהֲגוּ לֶאֱכוֹל. הוּא הָיָה אוֹכֵל בְּתֵיאָבוֹן רַב אֶת הַלֶחֶם וְהַבָּשָׂר וְהַיַיִן וְהִיא טוֹעֶמֶת בְּלִי חֵשֶׁק אֶת הַמִיצִים וְהַדַיְסוֹת שֶׁלָהּ. בְּכָל בּוֹקֶר הָיְתָה בִּטְנוֹ הַבְּרִיאָה מְקַרְקֶרֶת מֵרוֹב רָעָב. אֲבָל בַּבּוֹקֶר הַזֶה הוּא חָשׁ אֶת בִּטְנוֹ מְכוּוֶצֶת מֵרוֹב הַקִנְאָה, קִנְאָה מָרָה כְּמוֹ רוֹשׁ וְלַעֲנָה, שֶׁהֵם צִמְחֵי רַעַל.