הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, כָּל אֵיבָר בְּגוּפוֹ רָעַד וְשִׁקְשֵׁק מֵעֶלְבּוֹן וְזַעַם. הוּא פָּנָה לְהִסְתַלֵק אֶל מִחוּץ לְכִיכַּר הַשׁוּק. הָעוֹבְרִים וְהַשָׁבִים עָמְדוּ וְהִסְתַכְּלוּ בַּזָקֵן הַמוּזָר. סַנְדָלָיו נִתְלְשׁוּ מֵרַגְלָיו, נִתְקְעוּ בַּסְדָקִים שֶׁל אַבְנֵי הַמַרְצֶפֶת. הוּא רָץ יָחֵף, כִּמְעַט הִגִיעַ אֶל קְצֵה הַכִּיכָּר – וּלְפֶתַע נָפַל יָשָׁר אֶל תוֹךְ חָזֵהוּ הָרָחָב שֶׁל גֶבֶר גָדוֹל וְחָסוֹן מְאוֹד שֶׁצָעַד צוֹלֵעַ מוּלוֹ.
וְכָךְ מָצָא עַצְמוֹ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא לָכוּד בִּידֵי עֲנָק גָבוֹהַ כָּאֶרֶז. גוֹלְיָת הַיִשְׂרְאֵלִי! הָאִישׁ הָיָה לָבוּשׁ בְּמַדִים שֶׁל קָצִין. הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הֵרִים אֵלָיו אֶת עֵינָיו – וּמִיָד הִכִּיר אוֹתוֹ. אֵיךְ לֹא יַכִּיר אֶת הָאִישׁ הַזֶה עִם הַפָּנִים הַמַפְחִידוֹת, עִם הָרְטִיָה הַשְׁחוֹרָה הַמְכַסָה עַל הָעַיִן, עִם הַצַלֶקֶת בַּלֶחִי וְעִם סִימָנֵי הַכְּוִיָה עַל הַמֵצַח?
הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא יָדַע שֶׁהוּא נִמְצָא בְּיָדַיִם טוֹבוֹת. זֶה הָיָה קָצִין אָהוּב עָלָיו הַיָדוּעַ בְּאוֹמֶץ לִיבּוֹ. לְאִישׁ הַחַיִל הַזֶה כְּבָר הֶעְנִיק הַמֶלֶךְ לֹא פָּחוֹת מִשְׁלוֹשָׁה עִיטוּרֵי גְבוּרָה. עַכְשָׁו הוּא מַחְלִים מִפְּצִיעָה קָשָׁה וּבַיָמִים הַקְרוֹבִים יַחְזוֹר אֶל שְׂדֵה הַקְרָב.
"הֲלוֹא אַתָה הוּא זֶה, שְׁלוֹמִיָה בֶּן גֶבֶר הַגִיבּוֹר!" קָרָא הַמֶלֶךְ בְּאַנְחַת רְוָחָה אֶל תוֹךְ חָזֵהוּ שֶׁל מַצִילוֹ, "מַהֵר וְקַח אוֹתִי מִפֹּה!"
"מָה אָמַרְתָ?!" הֵרִים הַקָצִין בַּעַל הַגוּף אֶת הַיְצוּר הֶעָלוּב בְּדָשׁ בִּגְדוֹ, טִלְטְלוֹ וְהֶחְזִיקוֹ חָזָק מוּל עֵינָיו. הַקָצִין, שֶׁשְׁמוֹ הֶחָדָשׁ הָיָה שְׁלֹובּוֹמִיבִּייַבָּה, הִזְדַעְזֵעַ לִשְׁמוֹעַ אֶת שְׁמוֹ הַקוֹדֶם, הָאָסוּר, שְׁלוֹמִיָה.
"הַנַח לִי, שְׁלוֹמִיָה בֶּן גֶבֶר, אֲנִי מְצַוֶה עָלֶיךָ!" זָעַק הַמֶלֶךְ בְּקוֹל גָדוֹל.
"זָקֵן אוּמְלָל שֶׁכָּמוֹךָ..." מִלְמֵל הַקָצִין וְהִסְתַכֵּל סָבִיב, בָּדַק אִם אֶפְשָׁר לִסְלוֹחַ לַמִסְכֵּן וּלְהַנִיחַ לוֹ. לְרוֹעַ הַמַזָל, כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּכִּיכָּר שָׁמַע אֶת הַזָקֵן אוֹמֵר – פַּעֲמַיִם! – אֶת הַשֵׁם הָאָסוּר.
"רַחֲמַי עָלֶיךָ," לָחַשׁ הַקָצִין בְּאוֹזְנוֹ, "צַר לִי, שׁוֹטֶה זָקֵן, אַךְ עָלַי לִמְסוֹר אוֹתְךָ לְשׁוֹטֵר הַמֶלֶךְ."
"אֲבָל אָנוֹכִי הוּא הַמֶלֶךְ! הֲלוֹא תַכִּירֵנִי, שְׁלוֹמִיָה בֶּן גֶבֶר!"
פַּעַם שְׁלִישִׁית! רַק מְשׁוּגָע חָסֵר אֲנִי, חָשַׁב הַקָצִין וְרַחֲמָיו עַל הַזָקֵן גָבְרוּ.
"אֲנִי חַיָב לְהַסְגִיר אוֹתְךָ, אִישׁ אוּמְלָל. אֲבָל הֵירָגַע, אַל תִפְחַד, הַשׁוֹטֵר יְרַחֵם עָלֶיךָ."
לָכֵן הָלַךְ הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא בְּלִי הִתְנַגְדוּת עִם הַקָצִין שְׁלוֹבּוֹמִיבִּייַבָּה, עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל בֵּית הַמִשְׁמָר שֶׁבְּחוֹמוֹת אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ.
רָאָה הַשׁוֹטֵר בְּבֵית הַמִשְׁמָר אֶת הַקַבְּצָן, רִיחֵם עָלָיו וְלֹא הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְמַרְתֵף הַסוֹהַר אוֹ לְבוֹר הַצִינוֹק. הוּא, הַשׁוֹטֵר, הָיָה אָדָם זָקֵן – זָקֵן אֲמִיתִי וְלֹא מְחוּפָּשׂ, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַשׁוֹטְרִים הַצְעִירִים נִשְׁלְחוּ לַמִלְחָמָה.
רֵאשִׁית כּוֹל נָתַן הַשׁוֹטֵר לַקַבְּצָן לְהִתְחַמֵם מְעַט. גְזִירֵי עֵץ בּוֹעֲרִים וְגֶחָלִים אֲדוּמִים רָחֲשׁוּ בְּפִינַת בֵּית הַמִשְׁמָר. לְהַפְתָעָתוֹ, גִילָה הַשׁוֹטֵר שֶׁהַמִסְכֵּן הַמוּזָר כְּלָל לֹא יָדַע אֶת שְׂפַת הַבַּעְשָׁא, כַּנִרְאֶה הַיָחִיד בְּכָל הָעִיר.
"כְּסִיל זָקֵן שֶׁכָּמוֹךָ," אָמַר לוֹ הַשׁוֹטֵר הַזָקֵן, "בּוֹא אֲלַמֵד אוֹתְךָ אֵיךְ מְדַבְּרִים בְּיָמִים אֵלֶה, שֶׁלֹא תַעֲבוֹר שׁוּב עַל גְזֵירַת הַמֶלֶךְ. זֶה קַל מְאוֹד לִלְמוֹד."
"לֹא צָרִיךְ. הֲלוֹא עוֹד הַיוֹם יַכְרִיז הַמֶלֶךְ עַל בִּיטוּל הַגְזֵירָה."
"קַבְּצָן שׁוֹטֶה, אֵיךְ אַתָה יוֹדֵעַ?"