~~~ פֶּרֶק ו' ~~~

עֵזֶר חָזַר לַעֲבוֹד בַּמְעָרָה. תוּשִׁיאֵל וְאִימוֹ חָזְרוּ אֶל הַבַּיִת הַבָּנוּי מֵאֶבֶן וְטִיט. תוּשִׁיאֵל יָשַׁב מוּל לוּחַ קָטָן שֶׁל סֶלַע צִפְחָה שָׁחוֹר וְכָתַב בְּאֶבֶן גִיר. לֹא מִזְמַן הִתְחִיל אָבִיו לְלַמֵד אוֹתוֹ קְרוֹא וּכְתוֹב.
הוּא כָּתַב שְׁתֵי מִילִים: "פְּנוּאֵל. אֶלְעָד."
אֵלֶה שְׁנֵי הָאַחִים שֶׁלוֹ שֶׁנִמְצָאִים מִזֶה שָׁנִים בַּמִלְחָמוֹת. שְׁלוֹמִית הִסְתַכְּלָה אֵיךְ הָאוֹתִיוֹת חוֹרְקוֹת תַחַת יָדָיו שֶׁל תוּשִׁיאֵל. הוּא לֹא אָמַר לְאִימוֹ מָה כָּתַב.
לֹא פַּעַם בִּיקְשָׁה שְׁלוֹמִית מֵעֵזֶר שֶׁיְלַמֵד גַם אוֹתָהּ קְרוֹא וּכְתוֹב. אֲבָל הוּא הָיָה אוֹמֵר לָהּ: "בִּשְׁבִיל מָה לָךְ לְקַלְקֵל אֶת רֹאשֵׁךְ הַיָפֶה? זֶה רַק יוֹסִיף לָךְ עוֹד קְמָטִים בְּפָנַיִךְ וְעוֹד שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת בְּרֹאשֵׁךְ. כּוּלָם יוֹדְעִים שֶׁאִישָׁה לֹא צְרִיכָה לִלְמוֹד קְרוֹא וּכְתוֹב."
תוּשִׁיאֵל שׁוּב כָּתַב, "אֶלְעָד. פְּנוּאֵל." הוּא רָאָה אוֹתָם מִזְמַן, כְּשֶׁהָיָה קָטָן, וְרַק זִיכָּרוֹן רָחוֹק נוֹתַר לוֹ מֵהֶם.
שְׁלוֹמִית נִיסְתָה לָלוּשׁ אֶת הַבָּצֵק. תוּשִׁיאֵל תָמִיד אָהַב לִשְׁמוֹעַ אֶת רַחַשׁ הַלִישָׁה. עַכְשָׁו לֹא שָׁמַע כְּלוּם. יָדֶיהָ לֹא נִשְׁמְעוּ לָהּ, כְּאִילוּ שֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיהָ נַעֲשׂוּ רַכּוֹת כְּמוֹ הַבָּצֵק.
"גָדַלְתָ, בְּנִי, אַתָה כְּבָר לֹא יֶלֶד. וְעִם כָּל יוֹם שֶׁאַתָה גָדֵל, גְדֵלָה דַאֲגָתִי לְךָ..."
"אָבִי אוֹמֵר שֶׁאַתְ צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה, אִימִי."
הִיא עָצְמָה אֶת הָעֵינַיִם וְשָׁתְקָה. וְאָז דִיבְּרָה וְדִיבְּרָה. מֵעוֹלָם לֹא דִיבְּרָה אֵלָיו כָּךְ.
"כֵּן, לִהְיוֹת חֲזָקָה... כָּל יוֹם אֲנִי מִתְפַּלֶלֶת לֶאֱלוֹהִים שֶׁיַעֲשֶׂה אוֹתִי חֲזָקָה. כְּמוֹ שֶׁאָבִיךָ דוֹרֵשׁ.
"כָּל יוֹם אֲנִי מִתְפַּלֶלֶת, אֵלִי אֵלִי, אַל תִיקַח מִמֶנִי אֶת כָּל הַדְבָרִים הַטוֹבִים שֶׁנָתַתָ לִי. נָתַתָ לִי לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ, וּמָה אֶתְלוֹנֵן? בֵּירַכְתָ אוֹתִי וְלֹא עָשִׂיתָ אוֹתִי עֲקָרָה. מוֹדָה אֲנִי לְפָנֶיךָ עַל חֲמֵשֶׁת הַבָּנִים שֶׁנָתַתָ לִי..."
"חֲמִישָׁה בָּנִים?" קָפַץ תוּשִׁיאֵל מִמְקוֹמוֹ, אֶבֶן הַגִיר נָפְלָה מִיָדוֹ. הוּא יָדַע שֶׁיֵשׁ לוֹ רַק שְׁנֵי אַחִים, אֶלְעָד וּפְנוּאֵל, וּבְיַחַד הֵם שְׁלוֹשָׁה.
אִימוֹ נָשְׁמָה נְשִׁימָה עֲמוּקָה.
"תוּשִׁיאֵל, אַתָה כְּבָר מַסְפִּיק גָדוֹל כְּדֵי לָדַעַת. לֹא אֶשְׁמוֹר זֹאת עוֹד מִפָּנֶיךָ. חֲמִישָׁה בָּנִים יָלַדְתִי לְאָבִיךָ. לֹא שְׁלוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתָ. יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי שֶׁנוֹלַדְתָ, בָּאוּ הַשְׁלִיחִים שֶׁל נָדָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְלָקְחוּ אֶת בְּנִי בְּכוֹרִי לַצָבָא. וְגַם אֶת בְּנִי הַשֵׁנִי לָקְחוּ. אֶת שְׁנֵי אַחֶיךָ. וּלְאַחַר שָׁנָה, אוֹי שָׁמַיִם רְחוּמִים... אַחֲרֵי שָׁנָה בָּא אֵלֵינוּ שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ עִם הַבְּשׂוֹרָה הָאֲיוּמָה. אֵיךְ יָכוֹלְתִי לִהְיוֹת חֲזָקָה? אֵיזוֹ אֵם לֹא תִתְמוֹטֵט וְלֹא תִזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה? לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָרֶגַע הַנוֹרָא הַהוּא."
תוּשִׁיאֵל, צְמַרְמוֹרֶת עָבְרָה בְּגוּפוֹ. הוּא הִתְקָרֵב אֶל אִימוֹ. כַּמָה הֶעְמִיקוּ הַקְמָטִים סְבִיב עֵינֶיהָ, וְכַמָה הִלְבִּין שֵׂיעָר רֹאשָׁהּ. שְׁלוֹמִית הִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר.
"אֲנִי זוֹכֶרֶת, תוּשִׁיאֵל, כְּאִילוּ הָיָה זֶה רַק אֶתְמוֹל. שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ הוֹפִיעַ פֹּה בֶּחָצֵר, וּבְלִי לָרֶדֶת מִן הַסוּס אָמַר לִי: שְׁנֵי בָּנַיִךְ מֵתוּ בַּחֶרֶב. וּמִיהֵר אֶל אִימָהוֹת אֲחֵרוֹת.
"וְעֵזֶר אָבִיךָ, כָּמוֹנִי, גַם הוּא יָשַׁב וְכָאַב וּבָכָה. וְאַחַר כָּךְ קָם וְאָמַר, אֶת הַנַעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב, כָּךְ אָמַר לִי אָבִיךָ. צָרִיךְ שֶׁנִהְיֶה חֲזָקִים. הֲיִי חֲזָקָה. אֲבָל הִרְגַשְׁתִי רַכָּה מִן הַבָּצֵק הַזֶה. כְּמוֹ דִמְעָה מְלוּחָה הָיִיתִי. כּוּלִי דִמְעָה מְלוּחָה עַד הַיוֹם.
"אָז אָמַרְתִי בְּלִיבִּי, אֶהְיֶה חֲזָקָה. הֲלוֹא נוֹתְרוּ לִי עוֹד שְׁנֵי בָּנִים, פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד, עֲלָמִים גְדוֹלִים וַחֲסוֹנִים. וְגַם עוֹד יֶלֶד יָלַדְתִי, אוֹתְךָ תוּשִׁיאֵל. גַם אַתָה תִגְדַל לִהְיוֹת בָּחוּר כָּאֶרֶז. וַאֲנִי, מָה אֶתְלוֹנֵן?
"אֲבָל יוֹם אֶחָד שׁוּב בָּאוּ הַשְׁלִיחִים, הַפַּעַם שְׁלִיחֵי הַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא, וְלָקְחוּ מִמֶנִי אֶת שְׁנֵי בָּנַי, שְׁנֵי אַחֶיךָ, אֶת אֶלְעָד וְאֶת פְּנוּאֵל. זָעַקְתִי בְּקוֹל כְּמוֹ חַיָה הַמְגוֹנֶנֶת עַל גוּרֶיהָ. עוֹד שְׁנֵי בָּנִים, בָּשָׂר מִבְּשָׂרִי? זָעַקְתִי – אוֹי לְנַפְשִׁי, קְחוּ אוֹתִי בִּמְקוֹמָם, וָלֹא – אֵרֵד בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה*.
"וְעֵזֶר אָבִיךָ אָמַר לִי, אִישָׁה, אֵין בְּיָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת דָבָר. הִסְתַכְּלִי סָבִיב, שְׁלוֹמִית, הֲלוֹא זֶה חוֹק הַמֶלֶךְ. כָּל הַבָּנִים נִלְקָחִים בְּכָל עִיר וּכְפָר וּמִכָּל בַּיִת. כִּי עֵת צָרָה הִיא לְיִשְׂרָאֵל. וּמִשׁוּם כָּךְ, תוּשִׁיאֵל, שֶׁבַע שָׁנִים לֹא רָאִיתָ אֶת שְׁנֵי אַחֶיךָ."
שְׁלוֹמִית דִיבְּרָה תוֹךְ שֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בַּלוּחַ שֶׁעָלָיו כָּתַב תוּשִׁיאֵל בְּגִיר.
"תוּשִׁיאֵל, אָחִיךָ אֶלְעָד נִלְחָם עַכְשָׁו בִּפְלֶשֶׁת וְאָחִיךָ פְּנוּאֵל נִלְחָם בִּיהוּדָה. אוֹ לְהֶפֶךְ. כָּל יוֹם אֲנִי מִתְפַּלֶלֶת לִשְׁלוֹמָם. וְהַיוֹם, כַּאֲשֶׁר שׁוּב בָּא שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ... עַכְשָׁו אַתָה מֵבִין? שְׁחוֹרוֹת רָאִיתִי. חָשַׁבְתִי, שׁוּב בָּא הַמְבַשֵׂר הָרַע אֶל בֵּיתֵנוּ. הָרַע מִכּוֹל עָלָה בְּרֹאשִׁי. רָצִיתִי לִצְעוֹק בְּקוֹל. אֲבָל חָנַקְתִי אֶת זַעֲקָתִי. כִּי רָצִיתִי לִהְיוֹת חֲזָקָה. חֲזָקָה, חֲזָקָה!"
אֶת הַמִילִים הָאַחֲרוֹנוֹת הִיא כִּמְעַט צָעֲקָה.
"אָבִיךָ רוֹצֶה שֶׁנִהְיֶה חֲזָקִים, תוּשִׁיאֵל. אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת חֲזָקָה. אֲבָל מָה זֶה לִהְיוֹת חֲזָקָה? זֹאת הַשְׁאֵלָה!
"הַאִם לִהְיוֹת חֲזָקָה זֶה לְקַבֵּל אֶת הָרָעָה וְלִשְׁתוֹק, לִשְׁתוֹק וְלֹא לִזְעוֹק? אָז מָה זֶה אִם לֹא לִהְיוֹת כְּמוֹ הַבָּצֵק הָרַךְ הַזֶה, הַשׁוֹתֵק גַם כְּשֶׁתוֹקְעִים בּוֹ אֶצְבָּעוֹת עִם צִיפּוֹרְנַיִם!
"וְאוּלַי לִהְיוֹת חֲזָקָה זֶה דַוְקָא לֹא לִשְׁתוֹק, אֶלָא לָקוּם וְלִזְקוֹף אֶת הָרֹאשׁ וְלִצְעוֹק בְּלִי פַּחַד – דַי! אוּלַי לִהְיוֹת חֲזָקָה זֶה לֹא לִשְׁתוֹק כְּמוֹ בָּצֵק?"
הִיא הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁה וְהִמְשִׁיכָה בְּלַחַשׁ, כִּמְדַבֶּרֶת אֶל עַצְמָהּ.
"מָה עָלַי לַעֲשׂוֹת? מִמִי אֲבַקֵשׁ אֶת שְׁנֵי בָּנַי? אִם אֶצְעַק, מִי יַקְשִׁיב לִי? מוֹרֶדֶת, יַגִידוּ עָלַי, וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתִי. וְאִם אֶשְׁתוֹק – מָנוֹחַ לֹא אֶמְצָא לְנַפְשִׁי. אָז מָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת?
"לִשְׁתוֹק אוֹ לִצְעוֹק, לֹא אֵדַע מָה נָכוֹן."