סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים
אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה
הֶחָכָם בָּאָדָם ...
– – –
הֵם יָשְׁבוּ עַל סַפְסַל הָאֶבֶן בֶּחָצֵר, מִתַחַת לַחֲצִי יָרֵחַ וְכוֹכָבִים נוֹצְצִים. וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שָׁמַע תוּשִׁיאֵל אֶת סִיפּוּרוֹ שֶׁל אָבִיו.
"שְׁמַע בְּנִי, לֹא אַסְתִיר מִמְךָ דָבָר.
"בְּבֵית אָבִי הוֹפִיעַ יוֹם אֶחָד אִישׁ אֶחָד מַשְׂכִּיל וְנָעִים. אָבִי אָמַר שֶׁשְׁמוֹ צַדְקִיאֵל, חֲבֵרוֹ הַטוֹב מִיַלְדוּת, וְשֶׁהוּא יָגוּר אִיתָנוּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן עָמַדְתִי לַעֲזוֹב אֶת בֵּית אָבִי, לְהָקִים לִי בַּיִת מִשֶׁלִי וּלְהִינָשֵׂא לְאִימְךָ. רַק אָז אָבִי גִילָה לִי שֶׁשֵׁם חֲבֵרוֹ אֵינוֹ צַדְקִיאֵל אֶלָא אֱלִיצֶדֶק – אֱלִיצֶדֶק בֶּן חָכָם, הוּא אֱלִיצֶדֶק שֶׁהָיָה שָׁנִים רַבּוֹת הָרוֹפֵא בְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה.
"אַחֲרֵי שֶׁהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵת, פָּרַץ מַאֲבָק גָדוֹל בֵּין שְׁנֵי מַחֲנוֹת בָּעָם, וְהָאָרֶץ נֶחְלְקָה לִשְׁנַיִם – מַמְלֶכֶת יְהוּדָה וּמַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. אֶת זֶה אַתָה יוֹדֵעַ, תוּשִׁיאֵל. כַּאֲשֶׁר גָבְרָה הַסַכָּנָה, בָּרַח אֱלִיצֶדֶק הָרוֹפֵא מִירוּשָׁלַיִם הַסוֹעֶרֶת וּבָא לָגוּר אֶצְלֵנוּ, כְּדֵי לְהַצִיל אֶת נַפְשׁוֹ וּלְהַצִיל גַם שְׁנֵי סְפָרִים שֶׁהָיוּ בְּיָדָיו.
"סֵפֶר אֶחָד הוּא 'סֵפֶר הַמַרְפֵּא אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. בּוֹ כָּתַב אֱלִיצֶדֶק אֶת כָּל חוֹכְמַת הָרְפוּאָה שֶׁצָבַר בְּכָל הַשָׁנִים שֶׁשִׁימֵשׁ רוֹפֵא הַמֶלֶךְ – אֶת כָּל הַמַחֲלוֹת וְכָל הַתְרוּפוֹת. סֵפֶר הַמַרְפֵּא מְיוּחָס לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה רַק לְשֵׁם כְּבוֹדוֹ, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּתַב אוֹתוֹ הָרוֹפֵא אֱלִיצֶדֶק.
"הַסֵפֶר הַשֵׁנִי שֶׁעָלָיו שָׁמַר אֱלִיצֶדֶק הוּא הַסֵפֶר שֶׁרָאִיתָ עַכְשָׁו בַּמְעָרָה, 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. אֵיךְ הִגִיעַ הַסֵפֶר לִידֵי אֱלִיצֶדֶק? שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ הוּא שֶׁנָתַן לוֹ אֶת הַסֵפֶר. כָּל הַסְפָרִים הָאֲחֵרִים שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה הָיוּ סִפְרֵי חוֹכְמָה וְשִׁירָה, וּכְבָר הָיוּ לָהֶם הֶעְתֵקִים, וְגַם רַבִּים יָדְעוּ אוֹתָם בְּעַל פֶּה. גַם אַתָה יוֹדֵעַ פִּתְגָמִים חֲכָמִים שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה.
"אֲבָל 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' הוּא סֵפֶר שֶׁל עֲשִׂיָה וּמְלָאכָה, וְהוּא אֶחָד וְיָחִיד וַעֲדַיִן לֹא הֶעְתִיקוּ אוֹתוֹ. וְלָכֵן, לִפְנֵי מוֹתוֹ, הִפְקִיד אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה בִּידֵי אֱלִיצֶדֶק הַנֶאֱמָן שֶׁיִשְׁמוֹר עָלָיו כְּעַל בָּבַת עֵינוֹ, יַחַד עִם 'סֵפֶר הַמַרְפֵּא'.
"וְאֵיךְ הִגִיעַ הַסֵפֶר לְפֹה, לַמְעָרָה, אָבִי?" שָׁאַל תוּשִׁיאֵל בְּלַחַשׁ. עֵזֶר הִמְשִׁיךְ.
"זֶה הָיָה הָרַעְיוֹן שֶׁל אֲלִיצֶדֶק בֶּן חָכָם, שֶׁהִסְתַתֵר תַחַת הַשֵׁם צַדְקִיאֵל, כִּי כָּל מִי שֶׁהָיָה קָשׁוּר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה עֲדַיִן נִרְדַף. הוּא אָמַר לִי: אִם שׂוֹנְאֵי שְׁלֹמֹה יִתְפְּסוּ אוֹתִי, הֵם יַשְׁמִידוּ אֶת 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'. קַח אוֹתוֹ אִיתְךָ. שְׁמוֹר עָלָיו וְעָשֵׂה מִמֶנוּ הֶעְתֵקִים לְמַעַן יִישָׁמֵר לְדוֹרוֹת."
"וְכָךְ בָּאתִי לְפֹה עִם אִימְךָ לִכְפַר רָם-רוֹם. בַּתְחִילָה גַרְנוּ בַּמְעָרָה. בְּיַחַד חָצַבְנוּ יָמִים רַבִּים אֶת הַמְעָרָה הַפְּנִימִית, הַסוֹדִית. מִן הָאֲבָנִים וְהֶעָפָר שֶׁהוֹצֵאתִי בָּנִיתִי אֶת הַבַּית, אֶת הַדִיר וְאֶת גֶדֶר הָאֶבֶן. וּבַמְעָרָה הַפְּנִימִית שַׂמְתִי אֶת הַסֵפֶר לְמִשְׁמֶרֶת.
"שָׁנִים עָבְרוּ. הָיִיתִי עָסוּק בְּעִנְיָנִים שֶׁל בַּיִת וּפַרְנָסָה. רַק אַחֲרֵי שֶׁלָקְחוּ לַמִלְחָמָה אֶת שְׁנֵי אַחֶיךָ, אֶת פְּנוּאֵל וְאֶלְעָד, נִיגַשְׁתִי לְהַעְתִיק אֶת הַסֵפֶר. אֲבָל יָדִי שֶׁהִתְרַגְלָה לַעֲבוֹדַת הַסַנְדְלָרוּת, נֶעֶשְׂתָה עִם הַשָׁנִים מְגוּשֶׁמֶת בִּכְתִיבָה. הֵבַנְתִי שֶׁאֲנִי לֹא הָאִישׁ הַמַתְאִים. יוֹם אֶחָד אוּלַי תַעְתִיק אוֹתוֹ אַתָה, תוּשִׁיאֵל.
"קָרָאתִי בַּסֵפֶר וְאָמַרְתִי: אִם לֹא לְהַעְתִיק, לָמָה שֶׁלֹא אֲנַסֶה לִבְנוֹת? וְכָךְ הִתְחַלְתִי לַעֲשׂוֹת דְבָרִים חֲדָשִׁים לְפִי מָה שֶׁכָּתוּב בַּסֵפֶר. לֹא הַכּוֹל אֲנִי מֵבִין, רַק מְעַט הִצְלַחְתִי לִבְנוֹת.
"עַכְשָׁו אַתָה יוֹדֵעַ, תוּשִׁיאֵל. אָבִיךָ אֵינוֹ מְכַשֵׁף כְּמוֹ שֶׁהַשְׁכֵנִים שֶׁלָנוּ חוֹשְׁבִים לִפְעָמִים. אֲנִי רַק קוֹרֵא בַּסֵפֶר שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וּמְנַסֶה לִבְנוֹת לְפִי מָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ."
"אָבִי," שָׁאַל תוּשִׁיאֵל בִּזְהִירוּת, "הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה אָמַר שֶׁאֵין חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, וְהוּא עַצְמוֹ בָּנָה דְבָרִים חֲדָשִׁים?..."
עֵזֶר צָחַק. "הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה הִתְכַּוֵן לְטֶבַע הָאָדָם שֶׁלֹא מִשְׁתַנֶה. הוּא לֹא הִתְכַּוֵן שֶׁאֵין חֲפָצִים חֲדָשִׁים בָּעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶה... הוּא בִּכְלָל לֹא בָּנָה כְּלוּם! שֶׁמֶלֶךְ יַחְזִיק בְּיָדוֹ פַּטִישׁ וּמַסוֹר? הוּא רַק צִיוָה לִבְנוֹת. וּבִשְׁבִיל מִי? בִּשְׁבִיל אֶלֶף נְשׁוֹתָיו..."
"אֶלֶף? אֶלֶף???"
"כָּךְ אוֹמְרִים. גַם אֲנִי לֹא מַאֲמִין בָּזֶה. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁשָׁאַלְתִי אֶת אֱלִיצֶדֶק הָרוֹפֵא, וְגַם הוּא אָמַר שֶׁאֶלֶף זֶה מוּגְזָם. לְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ הָיוּ רַק חֲצִי מִזֶה – וַאֲנִי מַאֲמִין בַּכּוֹל לְאֱלִיצֶדֶק, מִפְּנֵי שֶׁהוּא הִתְגוֹרֵר בְּאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ וְרָאָה וְשָׁמַע בְּמוֹ עֵינָיו וְאוֹזְנָיו."
וְאָז נוֹדַע לְתוּשִׁיאֵל אֵיךְ נוֹלַד 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'.
אֶלֶף אוֹ חָמֵשׁ מֵאוֹת – הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב אֶת כָּל נְשׁוֹתָיו, וְכָל מִי שֶׁבִּיקְשָׁה מִמֶנוּ דָבָר, אַף פַּעַם לֹא אָמַר לָהּ לֹא. וְהֵן בָּאוּ אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיִפְתוֹר לָהֶן בְּחוֹכְמָתוֹ כָּל בְּעָיָה. לְאֵיזֶה אָדָם אֵין בְּעָיָה כָּזֹאת אוֹ אַחֶרֶת?
אִישָׁה אַחַת הִתְלוֹנְנָה שֶׁהַשִׂמְלָה הַמְפוֹאֶרֶת שֶׁלָהּ הִתְקַמְטָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחְלִיק אֶת הַקְמָטִים. אִישָׁה אַחֶרֶת הִתְלוֹנְנָה עַל כֶּתֶם שֶׁלֹא יוֹרֵד בַּכְּבִיסָה מִשִׂמְלָתָהּ הַיְקָרָה. וְאַחֶרֶת הִתְאוֹנְנָה שֶׁקַר לָהּ בְּכַפּוֹת הַיָדַיִם וְהָרַגְלַיִם. וְהָיְתָה אִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִכְּאֵב שִׁינַיִם עַז וְלא יָכְלָה לִלְעוֹס. הָיוּ בַּקָשׁוֹת רַבּוֹת, גַם מְשׁוּנוֹת. כְּמוֹ אוֹתָהּ אִישָׁה שֶׁבִּיקְשָׁה, בִּצְחוֹק אוֹ בִּרְצִינוּת, שֶׁהַמֶלֶךְ יוֹרִיד לָהּ אֶת הַיָרֵחַ.
מָה עָשָׂה הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה? הִזְמִין לְאַרְמוֹנוֹ שִׁבְעִים אוּמָנִים וּבַעֲלֵי מְלָאכָה מִן הַטוֹבִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, חָרָשֵׁי עֵץ וּמַתֶכֶת, אוּמָנֵי בְּנִיָה וַאֲרִיגָה וְיוֹצְרִים שֶׁל כֵּלִים וּמְכוֹנוֹת. הַמֶלֶךְ רַק צִיוָה, וְהֵם חָשְׁבוּ מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב, וּמֵעֶרֶב עַד בּוֹקֶר, עַד שֶׁמָצְאוּ פִּתְרוֹן לְכָל אִישָׁה.
הֵם בָּנוּ כֵּלִים מְיוּחָדִים שֶׁטֶרֶם נִרְאוּ. כְּדֵי לְגַהֵץ אֶת הַשִׂמְלָה הַמְקוּמֶטֶת – בָּנוּ אֶת גַהֲצָן הַלַהַט. וּכְדֵי לְהָסִיר אֶת הַכְּתָמִים מֵהַשִׂמְלָה הַיְקָרָה – בָּנוּ אֶת הַכַּסְכֶּסֶת, הַכְּלִי הַמְיוּחָד לִכְבִיסָה. וּבִשְׁבִיל הָאִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִקוֹר – תָפְרוּ הָאוּמָנִים
זוּג חַמְכַּפַּיִם*
מִצֶמֶר לְכַפּוֹת הַיָדַיִם, וְזוּג כַּפְחַמִים מִכּוּתְנָה לְכַפּוֹת הָרַגְלַיִם. וְלָאִישָׁה שֶׁסָבְלָה מִכְּאֵב שִׁינַיִם, כְּדֵי שֶׁתוּכַל לִלְעוֹס – בָּנוּ לָהּ רַסֶקֶת, לְרַסֵק בָּהּ יְרָקוֹת וּפֵרוֹת. וְגַם אֶת הָאִישָׁה שֶׁבִּיקְשָׁה אֶת הַיָרֵחַ לֹא שָׁכְחוּ וּבָנוּ לָהּ אֶת הַיָרֵחַ-הַפּוֹרֵחַ הֶעָשׂוּי נְיָר גוֹמֶא.
דְבָרִים רַבִּים בָּנוּ הָאוּמָנִים. הֵם בָּנוּ, וְהַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן אֶת הַשֵׁמוֹת וְצִיוָה לִכְתוֹב בַּסֵפֶר.
מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַע תוּשִׁיאֵל אֶת אָבִיו מְדַבֵּר וּמְסַפֵּר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ עֶרֶב. וְכַאֲשֶׁר הֵם חָזְרוּ לַבַּיִת, חִיכְּתָה לָהֶם שְׁלוֹמִית לְיַד הַשׁוּלְחָן עִם קַנְקַן שֶׁל מֵי תְמָרִים.