~~~ פֶּרֶק ח' ~~~

לְשׁוֹפֵט הַכְּפָר, אִישׁ רָחָב וְעָבֶה, הָיוּ אַרְבַּע נָשִׁים חֲרוּצוֹת. בְּכָל אֲרוּחָה הוּא קִיבֵּל לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אֲרוּחוֹת, כִּי כָּל אִישָׁה בִּישְׁלָה לוֹ אֲרוּחָה שְׁלֵמָה מִשֶׁלָהּ. נְשׁוֹת הַשׁוֹפֵט מִיהֲרוּ לָתֵת לִשְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ לֶחֶם וּגְבִינָה, וְתָלוּ שַׂק שֶׁל מִסְפּוֹא עַל צַוַאר הַפֶּרֶד.
הַשָׁלִיחַ יָשַׁב עַל גַב הַפֶּרֶד, גֵאֶה וְגָבוֹהַ מֵעַל כּוּלָם. כַּנְפֵי גְלִימָתוֹ הִתְנוֹפְפוּ וְהִתְנַפְּחוּ בָּרוּחַ הַחַמָה, וְשָׁלוֹשׁ נוֹצוֹת הָעַיִט רָעֲדוּ בְּכוֹבָעוֹ. הַפֶּרֶד לָעַס אֶת הַמִסְפּוֹא וְהַשָׁלִיחַ דִיבֵּר. כָּל אֵימַת שֶׁרָצָה לְהַדְגִישׁ אֶת דְבָרָיו, דָפַק בְּכִידוֹנוֹ בָּאֲדָמָה.
הַשָׁלִיחַ הוֹדִיעַ עַל מָה שֶׁכְּבָר יָדְעוּ מִזְמַן בְּכָל מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. הוּא נִשְׁלַח רַק לְהַזְכִּיר אֶת 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' שֶׁהַמֶלֶךְ בַּעְשָׁא הִכְרִיז מִזְמַן. כָּל אוּמָן, חָרָשׁ וּבַעַל מְלָאכָה, כָּל אִישׁ וְאִישָׁה, לְמִגָדוֹל וְעַד קָטָן, יָבוֹא עִם הַדָבָר הֶחָדָשׁ שֶׁבָּנָה, שֶׁכָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה עוֹד תַחַת הַשֶׁמֶשׁ.
"וְהַמֶלֶךְ יַעֲנִיק אֶת הַפְּרָס הַגָדוֹל בְּמוֹ יָדָיו – מְחוֹג הַזָהָב שֶׁל שְׁעוֹן הַשֶׁמֶשׁ הַגָדוֹל שֶׁנִיצָב בְּגַן הַמֶלֶךְ! מְשׁוּבָּץ בְּשֶׁבַע אַבְנֵי יַהֲלוֹם וְסַפִּיר!"
כָּל הַדָבָר הַזֶה נוֹדַע רַק עַכְשָׁו בִּכְפַר רָם-רוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בְּאִיחוּר שֶׁל חֲצִי שָׁנָה.
"צַר לִי שֶׁדִילַגְתִי עֲלֵיכֶם," הִתְנַצֵל הַשָׁלִיחַ, "בַּחוֹרֶף, בְּחוֹדֶשׁ שְׁבָט, עָבַרְתִי לְמַרְגְלוֹת הָהָר הַזֶה. אֲבָל עֲנָנִים הִסְתִירוּ אֶת הַכְּפָר שֶׁלָכֶם מֵעֵינַי."
אַנְשֵׁי הַכְּפָר בָּהוּ בּוֹ, לֹא מְבִינִים מָה רוֹצִים מֵהֶם. וּכְדֵי לְהַרְשִׁים אוֹתָם, סִיפֵּר הַשָׁלִיחַ בְּגַאֲוָה שֶׁקוֹדֶם, לִפְנֵי שְׁלִיחוּתוֹ זֹאת, הוּא הָיָה אֶחָד מִשִׁבְעַת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ שֶׁל אֵלָה, בֶּן הַמֶלֶךְ הַקָטָן.
הַשָׁלִיחַ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמִמֵילָא שׁוּם דָבָר חָדָשׁ לֹא יֵצֵא מִן הַכְּפָר הַזָעִיר וְהַדַל הַזֶה שֶׁל עוֹבְדֵי אֲדָמָה. בְּכָל זֹאת הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַכְרִיז אֶת כָּל פְּקוּדַת הַמֶלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁחַיַל הַמֶלֶךְ חַיָב לְמַלֵא פְּקוּדָה.
"אַנְשֵׁי רוֹם-רָם! אִם יֵשׁ בָּכֶם אָדָם וּבְיָדוֹ דָבָר חָדָשׁ – יָבוֹא וְיִתְיַצֵב עַד יוֹם י"ד בְּתַמוּז בְּאוּרְווֹת הַמֶלֶךְ שֶׁבָּעִיר תִרְצָה, וְלֹא יְאוּחַר מִשְׁקִיעַת הַחַמָה. וּבְיוֹם ט"וּ בְּתַמוּז יָבוֹא הַמֶלֶךְ לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים וְלָתֵת אֶת הַפְּרָס הַגָדוֹל."
וּלְתוֹסֶפֶת רוֹשֶׁם הוֹסִיף: "וְאִם תִשְׁאֲלוּ אוֹתִי, גַם הַמַלְכָּה תוֹפִיעַ!"
לְבַסוֹף נִפְרַד הַשָׁלִיחַ בְּבִרְכַּת "יֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ, יֵשׁ וָיֵשׁ!"
וְאָז הִדְהִיר אֶת הַפֶּרֶד בְּמוֹרַד הָהָר, נֶחְפַּז אֶל יִשׁוּב אַחֵר בִּשְׁלִיחוּת הַמֶלֶךְ.
אַנְשֵׁי רָם-רוֹם פָּנוּ אִישׁ אִישׁ לְעִיסוּקָיו. עֵזֶר וְתוּשִׁיאֵל צָעֲדוּ בַּשְׁבִיל אֶל בֵּיתָם. לֹא דִבְרֵי הַשָׁלִיחַ הֶעְסִיקוּ אוֹתָם אֶלָא מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ קוֹדֶם עִם שְׁלוֹמִית. הַזְעָקָה הַנוֹרָאָה. הַשִׁינַיִם שֶׁנָקְשׁוּ. הַלֶסֶת שֶׁרָטְטָה. הַגָרוֹן שֶׁפִּרְכֵּס.
"שׁוּב נִבְהֲלָה אִימְךָ מִפְּנֵי הַשָׁלִיחַ," אָמַר עֵזֶר, "הִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲזָקָה. גַם אַתָה, תוּשִׁיאֵל, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק. כּוּלָנוּ חַיָבִים לִהְיוֹת חֲזָקִים."

בֶּחָצֵר, בְּצֵל הַגֶפֶן, הֵם מָצְאוּ אֶת הָאֲרוּחָה מוּכָנָה, מוּנַחַת עַל מַחְצֶלֶת נְצָרִים. שְׁמֵי הַקַיִץ הָיוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים, לְטָאוֹת הִתְחַמְמוּ בַּשֶׁמֶשׁ וְצִיפּוֹרִים צִיְצוּ.
תוּשִׁיאֵל וְאָבִיו טָבְלוּ אֶת הַלֶחֶם בַּשֶׁמֶן, אָכְלוּ מִן הַזֵיתִים וְהַגְבִינָה, לָגְמוּ מִן הֶחָלָב. שְׁלוֹמִית לֹא טָעֲמָה וְלוּ כַּזַיִת.
עֵזֶר סִיפֵּר לָהּ מָה אָמַר שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ, עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים', וְעַל הַפְּרָס הַגָדוֹל. הִיא שָׁתְקָה.
כְּדֵי לְעוֹדֵד אֶת רוּחָהּ הִתְחִיל עֵזֶר לְזַמְזֵם מַנְגִינָה. אוֹתָה הַמַנְגִינָה הַמוּפְלָאָה שֶׁל שִׁיר הַמִזְמוֹר עַל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. הוּא שָׁמַע אוֹתָהּ בִּזְמַן הַמַסָע שֶׁלוֹ, וְעַכְשָׁו זִמְזֵם אוֹתָהּ בְּלִי מִילִים. גַם תוּשִׁיאֵל נִסְחַף וְהִצְטָרֵף. שְׁלוֹמִית שָׁתְקָה.
עֵזֶר הִתְבּוֹנֵן בָּהּ. "לָמָה אֵינֵךְ אוֹכֶלֶת דָבָר?"
הִיא נִיסְתָה לַעֲנוֹת. פִּיהָ הִתְאַמֵץ לוֹמַר מַשֶׁהוּ, אַךְ נִפְתַח רַק פָּחוֹת מֵעוֹבִי זֶרֶת.
"מָה לָךְ שְׁלוֹמִית?" פָּנָיו שֶׁל עֵזֶר הֶחְוִירוּ מְאוֹד.
"מָה לָךְ אִימִי?"
"שְׁלוֹמִית, שְׁלוֹמִית!" קָרָא עֵזֶר וְאָחַז בְּסַנְטֵרָהּ, "אִימְרִי דְבַר מָה."
הִיא שׁוּב רָצְתָה לְהַגִיד מַשֶׁהוּ. נִיסְתָה לִפְתוֹחַ אֶת פִּיהָ. רַק סֶדֶק נִפְתַח בֵּין שִׁינֶיהָ. שׁוּם מִילָה בְּרוּרָה. רַק שִׁבְרֵי קוֹל מְשׁוּנִים, חֲנוּקִים.
עֵזֶר קָם עַל רַגְלָיו וְהִתְהַלֵךְ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בֶּחָצֵר, נִסְעָר וְנִרְגָז. תוּשִׁיאֵל נָשָׂא אֵלָיו אֶת עֵינָיו. "מָה קָרָה לְאִימִי?"
"לְשׁוֹנָהּ נִדְבְּקָה לְחִיכָּהּ... הֲרֵי זֹאת הַמַחֲלָה הָאֲרוּרָה. דַבֶּקֶת הַלָשׁוֹן."
תוּשִׁיאֵל נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְעָצַם אֶת עֵינָיו. וּכְשֶׁפָּקַח אוֹתָן רָאָה שֶׁהַשָׁמַיִם נִשְׁאֲרוּ כְּחוּלִים וּצְלוּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. הַלְטָאוֹת הִמְשִׁיכוּ לְהִתְחַמֵם בַּשֶׁמֶשׁ. וְהַצִיפּוֹרִים, גַם הַצִיפּוֹרִים לֹא הִשְׁתַתְקוּ וְצִיְצוּ בְּשַׁאֲנַנוּת. כְּאִילוּ כְּלוּם לֹא קָרָה.