~~~ פֶּרֶק ט' ~~~

שָׁעָה אֲרוּכָּה הֵם יָשְׁבוּ עַל הָאֶבֶן, שָׁתְקוּ וְצָפוּ בַּשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה. שׁוּב הֵם נִשְׁאֲרוּ לְבַד, אֲבָל יָדְעוּ שֶׁהַפַּעַם זֶה יִהְיֶה אַחֶרֶת. אֵיךְ תוּשִׁיאֵל יָבִין אֶת אִימוֹ, כַּאֲשֶׁר הִיא תִרְצֶה לְהַגִיד לוֹ מַשֶׁהוּ? הִיא לֹא יְכוֹלָה לַהֲגוֹת שׁוּם מִילָה. לוּ רַק יָדְעָה קְרוֹא וּכְתוֹב!
פִּתְאוֹם הִשְׁמִיעָה שְׁלוֹמִית שִׁבְרֵי קוֹלוֹת וְחִרְחוּרִים מוּזָרִים, וְהִיא חָזְרָה עֲלֵיהֶם שׁוּב וָשׁוּב. בְּאוֹזְנַיִם שֶׁל זָר זֶה הָיָה מְעוֹרֵר גִיחוּךְ וְצִחְקוּק. אַךְ תוּשִׁיאֵל הִקְשִׁיב וְנִיסָה לְהָבִין.
יְדִידַי, אִם תְנַסוּ לְהַדְבִּיק אֶת הַלָשׁוֹן לַחֵךְ, תְגַלוּ שֶׁהַדִיבּוּר שֶׁלָכֶם יוֹצֵא מְרוּסָק וּמָעוּךְ וְלֹא נָעִים לָאוֹזֶן – וּבִכְלָל לֹא מוּבָן. אֲבָל אִם תוֹסִיפוּ לְנַסוֹת, יִתְבָּרֵר שֶׁבְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר אֵיכְשֶׁהוּ לְהָבִין אֶת הַדִיבּוּר הַשָׁבוּר הַזֶה.
וְכָך, בִּתְחִילָה רָאָה תוּשִׁיאֵל בְּצַעַר אֵיךְ אִימוֹ מִתְאַמֶצֶת, וְכָל מָה שֶׁיוֹצֵא מִגְרוֹנָהּ זֶה רַק בְּלִיל קוֹלוֹת מְבִיכִים. וְאָז, לְהַפְתָעָתוֹ, הוּא הִצְלִיחַ לִקְלוֹט פֹּה וָשָׁם חֶלְקֵי מִילִים. רְסִיסֵי קוֹלוֹת הִתְחַבְּרוּ לְמִילִים! הוּא קָלַט: 'אֶת–מוֹ–ל', 'שָׁ–לִי–חַ'. סִימָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהָבִין אוֹתָהּ! אוֹמְנָם זֶה דָרַשׁ מִמֶנוּ הַקְשָׁבָה מְאוּמֶצֶת, וְהִיא נֶאֶלְצָה לַחְזוֹר עוֹד וְעוֹד פְּעָמִים – אַךְ הָעִיקָר שֶׁלְבַסוֹף, בְּדַרְכָּהּ הַמוּזָרָה, הִיא דִיבְּרָה!
כַּזָכוּר, הַמַלְכָּה אַשְׁתְרַת, רַק כְּדֵי לְהִימָנַע מִלַעַג הַסוֹבְבִים אוֹתָהּ, הֶחְלִיטָה לִשְׁתוֹק לְגַמְרֵי. אֲבָל שְׁלוֹמִית לֹא חָשְׁשָׁה שֶׁתוּשִׁיאֵל יִלְעַג לָהּ, וְאִישׁ מִלְבַדָם לֹא שָׁמַע. וְכָךְ, תוּשִׁיאֵל חָזַר וְשָׁמַע אֶת הַקוֹלוֹת הַמְשׁוּנִים שֶׁהִיא הִשְׁמִיעָה שׁוּב וָשׁוּב, עַד שֶׁתָפַס מָה הִתְכַּוְנָה לְהַגִיד.
"מָה הוֹדִיעַ אֶתְמוֹל שְׁלִיחַ הַמֶלֶךְ?" – זֶה מָה שֶׁהוּא הֵבִין אַחֲרֵי שֶׁהִיא שָׁאֲלָה, בְּקַשְׁקֶשֶׁת שֶׁל קוֹלוֹת, שֶׁבַע פְּעָמִים לְפָחוֹת.
תְחוּשָׁה שֶׁל הֲקָלָה גְדוֹלָה הֵצִיפָה אֶת תוּשִׁיאֵל. עִם כָּל הָרַע שֶׁקָרָה, לֹא נוֹרָא – עָלָיו לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. בְּכָל זֹאת אִימוֹ נִמְצֵאת אִיתוֹ. הִיא חַיָה וְנוֹשֶׁמֶת, אוֹמְנָם עֲצוּבָה הִיא, אַךְ דַעְתָהּ אֵיתָנָה וּצְלוּלָה. וְגַם אִם זֶה כָּרוּךְ בְּמַאֲמָץ וּבִמְבוּכָה – עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ אִיתָהּ!
הַשָׁלִיחַ, מָה הוּא הוֹדִיעַ אֶתְמוֹל? עַל אֶתְמוֹל הִיא שׁוֹאֶלֶת... לְתוּשִׁיאֵל נִרְאָה כְּאִילוּ חָלְפָה שָׁנָה! אָבִיו עֵזֶר כְּבָר סִיפֵּר לָהּ אֶתְמוֹל בַּשׁוּלְחָן. לָמָה הִיא רוֹצָה לִשְׁמוֹעַ שׁוּב?
וְהוּא סִיפֵּר לְאִימוֹ עַל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים' שֶׁיִתְקַיֵם בְּאוּרְווֹת הַמֶלֶךְ בָּעִיר תִרְצָה, וְשֶׁהַמֶלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יַעֲנִיק פְּרָס גָדוֹל, מִזָהָב. וְאָז כָּל הָעָם יֵדַע שֶׁיֵשׁ חָדָשׁ תַחַת הַשֶׁמֶשׁ. תוּשִׁיאֵל גַם זָכַר אֶת הַמוֹעֵד, יוֹם י"ד בְּתַמוּז, עַד שְׁקִיעַת הַחַמָה. שְׁלוֹמִית הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ – בְּפִרְפּוּרֵי הַגָרוֹן הַמְשׁוּנִים שֶׁלָהּ – אִם הוּא לֹא טָעָה וְהַמוֹעֵד הָאַחֲרוֹן הוּא אָכֵן י"ד בְּתַמוּז.
תוּשִׁיאֵל הִרְגִישׁ שֶׁמַשֶׁהוּ מִתְבַּשֵׁל בְּתוֹכָהּ.
הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת. תוּשִׁיאֵל לָקַח פַּת לֶחֶם מֵאֶתְמוֹל וַחֲרִיץ גְבִינָה וְיָצָא לֶאֱכוֹל עַל הַסַפְסָל בֶּחָצֵר. הוּא לֹא רָצָה לְהָבִיךְ אֶת אִימוֹ בִּזְמַן שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת בְּפֶה חֲצִי נָעוּל. הִיא נִיגְשָׁה לְהָכִין אֶת הָאֲרוּחָה הַנוֹזְלִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָהּ. דַיְסַת מַיִם וְלֶחֶם בְּסֵפֶל, מָרָק קִישׁוּאִים מְעוּכִים וְכַף שֶׁל מִיץ מִתְאֵנִים כְּתוּשׁוֹת. בַּחוּץ הִקְשִׁיב תוּשִׁיאֵל אֵיךְ הִיא כּוֹתֶשֶׁת אֶת מְזוֹנָהּ בֶּעֱלִי וּמַכְתֵשׁ בִּדְפִיקוֹת קְצוּבוֹת. הוּא נִזְכַּר בְּאַחַת מֵאֶלֶף הַנָשִׁים שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. הַהִיא שֶׁסָבְלָה מִכְּאֵב שִׁינַיִם. הַהִיא שֶׁבִּשְׁבִילָהּ בָּנוּ הָאוּמָנִים כְּלִי מְיוּחָד, כְּדֵי שֶׁתוּכַל לִלְעוֹס בַּעֲדִינוּת אוֹכֶל מְרוּסָק, בִּמְקוֹם לִבְלוֹעַ מִיצִים וְדַיְסוֹת.
לָמָה שֶׁהוּא לֹא יִבְנֶה כְּלִי כָּזֶה בִּשְׁבִיל אִימוֹ!
אֲבָל הוּא לֹא זָכַר אֶת שֵׁם הַכְּלִי, וְכַמוּבָן לֹא יָדַע אֵיךְ לִבְנוֹת אוֹתוֹ. אֶת זֶה יְבָרֵר בְּעַצְמוֹ. זֶה דָחוּף וְהוּא לֹא יְחַכֶּה לְאָבִיו.
תוּשִׁיאֵל נִכְנַס לַמְעָרָה עִם נֵר חֶרֶס דוֹלֵק. הוּא מָצָא אֶת הַזִיז הַבּוֹלֵט בַּקִיר, מָשַׁךְ לְפֹה וּלְשָׁם, עַד שֶׁדֶלֶת הָאֶבֶן שֶׁל הַמְעָרָה הַפְּנִימִית נִפְתְחָה.
הוּא תָלָה אֶת הַנֵר בַּגוּמְחָה מֵעַל סֵפֶר הַמְגִילָה, הוּא 'סֵפֶר הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים אֲשֶׁר לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה'. בַּדַף הָרִאשׁוֹן, מִתַחַת לַכּוֹתֶרֶת, הוֹפִיעָה רְשִׁימָה שֶׁל כָּל הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים. הוּא קָרָא: פִּלְשׁוֹן... מוּכְנָה... קִלְטוֹן... כַּסְכֶּסֶת... מַלְעוֹם... רַסֶקֶת... כֵּן, הוּא נִזְכַּר, זֶה נִקְרָא רַסֶקֶת!
הוּא גָלַל הָלְאָה אֶת יְרִיעוֹת הַמְגִילָה עַד שֶׁמָצָא אֶת הוֹרָאוֹת הַבְּנִיָה הַמְדוּיָקוֹת שֶׁל הָרַסֶקֶת.
תוּשִׁיאֵל גִילָה שֶׁהַכְּלִי הַזֶה פָּשׁוּט לַהֲכָנָה וְאֵינוֹ דוֹרֵשׁ כִּישְׁרוֹן יָדַיִם יוֹצֵא דוֹפֶן, וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעַל מְלָאכָה מְנוּסֶה. מַסְפִּיק פַּטִישׁ וְדֶקֶר, אוֹ מַסְמֵר, כְּדֵי לְנַקֵב פַּח דַק. בַּמְעָרָה נִמְצְאוּ פַּחֵי מַתֶכֶת, אֲבָל אֵלֶה חוֹמָרִים יְקָרִים. בְּעִנְיָן זֶה יְבַקֵשׁ קוֹדֶם אֶת רְשׁוּת אִימוֹ.

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִן הַמְעָרָה, מָצָא אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת בִּקְצֵה הֶחָצֵר וּפָנֶיהָ אֶל הֶהָרִים.
תוּשִׁיאֵל עָמַד מֵרָחוֹק, תוֹהֶה מָה קוֹרֶה לָהּ. הוּא חָשׁ אֶת זֶה בָּאֲוִיר. שׁוּב מְחַכָּה לוֹ הַפְתָעָה...
פִּתְאוֹם פָּנְתָה אִימוֹ לְאָחוֹר. הוּא הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ כְּדֵי לְפַעְנֵחַ אֶת הַקוֹלוֹת הַנִרְגָשִׁים שֶׁיָצְאוּ מִפִּיהָ – – –

יְדִידַי, בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁתוּשִׁיאֵל יַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת דְבָרֶיהָ הַמַפְתִיעִים – כַּמָה מִילִים עַל הַרַסֶקֶת וְהַכַּסְכֶּסֶת.
הַרַסֶקֶת נִקְרְאָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָׁנִים בְּשֵׁמוֹת שׁוֹנִים – מִגְרֶרֶת, מַרְסֶקֶת, מַגְרֶדֶת. הַיוֹם כּוּלָם מַכִּירִים אוֹתָהּ בְּשֵׁם פּוּמְפִּיָה כֵּן, הַפּוּמְפִּיָה שֶׁנִמְצֵאת בְּכָל מִטְבָּח.
וְאִילוּ הַכַּסְכֶּסֶת הִיא כְּלִי שֶׁבָּה הִשְׁתַמְשׁוּ לִפְנֵי שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה. קָרְאוּ לְזֶה גַם קֶרֶשׁ כְּבִיסָה. הַיוֹם תוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הַכְּלִי הַזֶה בְּשׁוּק פִּשְׁפְּשִׁים אוֹ בְּמוּזֵיאוֹן. וְיֵשׁ אֲרָצוֹת עֲנִיוֹת שֶׁשָׁם עֲדַיִן מִשְׁתַמְשִׁים בְּכַסְכֶּסֶת עַד הַיוֹם. הִיא עֲשׂוּיָה לוּחַ גַלִי מֵעֵץ אוֹ מַתֶכֶת, וְעָלָיו מְשַׁפְשְׁפִים אֶת הַכְּבָסִים בְּתוֹךְ גִיגִית מַיִם. כַּסְכֶּסֶת – מִלְשׁוֹן כִּסְכּוּס שֶׁזוֹ מִילָה עַתִיקָה שֶׁפֵּרוּשָׁהּ שִׁפְשׁוּף.
וְעַכְשָׁו נַחְזוֹר אֶל תוּשִׁיאֵל וְאִימוֹ.

לְרַגְלֶיהָ הָיְתָה מוּנַחַת גִיגִית עֵץ וּבְיָדָהּ הֶחְזִיקָה אֶת הַכַּסְכֶּסֶת מִפַּח שֶׁבָּנָה עֵזֶר.
הִיא דִיבְּרָה בַּדִיבּוּר הַמְשׁוּנֶה שֶׁנִפְלַט מִגְרוֹנָהּ, שֶׁנִשְׁמַע עוֹד יוֹתֵר מְשׁוּנֶה מֵאֲשֶׁר קוֹדֶם, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה נִרְגֶשֶׁת מְאוֹד. וְכַאֲשֶׁר הִתְחִיל תוּשִׁיאֵל לִקְלוֹט אֶת הַמִילִים – לֹא הֶאֱמִין. לֹא יִתָכֵן.
הִיא הִשְׁמִיעָה אֶת שִׁבְרֵי הַקוֹלוֹת שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁלֹא הָיָה לוֹ עוֹד סָפֵק. עַכְשָׁו, בִּגְלַל הַתוֹכְנִית הַנוֹעֶזֶת שֶׁלָהּ, אֶת הָרַסֶקֶת הוּא כְּבָר לֹא יַסְפִּיק לִבְנוֹת לָהּ בַּקָרוֹב.
"מָה? שְׁנֵינוּ? אֶל הָעִיר תִרְצָה? אֶל 'חַג הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים'? עִם הַדָבָר הַזֶה?... לֹא, אִימִי!"
שְׁלוֹמִית, אֵיתָנָה בְּדַעְתָהּ, נִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ בְּבִיטָחוֹן – כֵּן כֵּן!
"אַתְ וַאֲנִי? וְאָבִי – מָה הוּא יַגִיד, הַאִם לֹא יִכְעַס?..."
הִיא רָקְעָה בְּרַגְלָהּ בִּנְחִישׁוּת. מָחָר נֵצֵא, מָחָר בַּבּוֹקֶר!
כִּי כְּבָר י"א בְּתַמוּז. וְצָרִיךְ לְהִתְיַצֵב בָּעִיר תִרְצָה בְּאוּרְווֹת הַמֶלֶךְ בְּיוֹם י"ד בְּתַמוּז, וְלֹא יְאוּחַר מִשְׁקִיעַת הַחַמָה.
תוּשִׁיאֵל לֹא הֵבִין מָה נִכְנַס לָהּ פִּתְאוֹם לָרֹאשׁ. הוּא הִצְבִּיעַ עַל הַכַּסְכֶּסֶת שֶׁבְּיָדָהּ.
"נָכוֹן, זֶה מֵהַסֵפֶר שֶׁל הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. אֲבָל עִם זֶה לֹא נִזְכֶּה, אִימִי. לְכַבֵּס כְּבִיסָה מְלוּכְלֶכֶת – לְעֵינֵי הַמֶלֶךְ וְהַמַלְכָּה? רַק יִכְעֲסוּ עָלֵינוּ שָׁם!"
אֲבָל שְׁלוֹמִית לֹא זָזָה מִדַעְתָהּ.
"אִימִי," הוּא נִיסָה בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, "אֵיךְ נֵצֵא לַדֶרֶךְ בְּלִי פֶּרֶד אוֹ חֲמוֹר?" בָּרוּר שֶׁהַשׁוֹפֵט לֹא יַשְׁאִיל לָהֶם. הוּא לֹא יַרְשֶׁה לָאֵם וְלַנַעַר לָלֶכֶת לְלֹא הַסְכָּמַת הָאָב.
שְׁלוֹמִית, בִּמְקוֹם תְשׁוּבָה, חִיבְּקָה אוֹתוֹ חִיבּוּק חָזָק. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁאִימוֹ זְקוּקָה לוֹ בַּמַסָע, שֶׁהוּא יִהְיֶה לָהּ לְפֶה וְיַעֲזוֹר לָהּ. וְחוּץ מִזֶה, הוּא הֲרֵי הִשְׁתוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת הָעוֹלָם שֶׁמִחוּץ לַכְּפָר הַקָטָן...
הִיא הִתְחִילָה לְהָכִין אֶת הַצֵידָה לַדֶרֶךְ. וְתוּשִׁיאֵל נִיגַשׁ לַעְזוֹר לָהּ.
הֵם אָרְזוּ בְּשַׂק אֶת הַבְּגָדִים וְהַסַנְדָלִים הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁלָהֶם, אוֹתָם יִלְבְּשׁוּ לִכְבוֹד הַמֶלֶךְ. וְאִילוּ לַדֶרֶךְ יִלְבְּשׁוּ אֶת הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים בְּיוֹתֵר.
בִּצְרוֹר אֶחָד קָשְׁרוּ אֶת גִיגִית הָעֵץ וּבְתוֹכָהּ כַּסְכֶּסֶת הַפַּח וְהַבְּגָדִים. וּבַצְרוֹר הַשֵׁנִי – אֶת הָעֱלִי וְהַמַכְתֵשׁ, שְׁתֵי פִּנְכוֹת חֶרֶס וְאֶת צֵידַת הָאוֹכֶל. כִּיכְּרוֹת לֶחֶם, תְמָרִים וּתְאֵנִים וְזֵיתִים. קִישׁוּאִים, לֶפֶת, גֶזֶר וּבְצָלִים.
הֵם הֵכִינוּ אֶת נֹאדוֹת הַמַיִם שֶׁיִקְשְׁרוּ לְמוֹתְנֵיהֶם. וּבִשְׁבִיל לְכַבֵּס בַּכַּסְכֶּסֶת, הֵם לֹא שָׁכְחוּ לָקַחַת אִיתָם מְעַט בּוֹרִית, מִין עֵשֶׂב שֶׁלִיקְטוּ בְּמוֹרְדוֹת הָהָר (הַבּוֹרִית שִׁימְשָׁה בַּיָמִים הַהֵם כְּמוֹ הַסַבּוֹן בְּיָמֵינוּ).
הֵם נִיקוּ אֶת הַבַּיִת, אֶת תַנוּר הָאֶבֶן וְאֶת הַדִיר. וּלְבַסוֹף הוֹבִיל תוּשִׁיאֵל אֶת שִׁפְרָה וּפוּעָה אֶל נְשׁוֹת הַשׁוֹפֵט שֶׁהִסְכִּימוּ לַחְלוֹב וּלְטַפֵּל בָּעִיזִים עַד שֶׁיָשׁוּבוּ.