לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר רָץ מִיכָאֵל אֶל בֵּית הַסֵפֶר, רַגְלָיו קַלוֹת מִתָמִיד. הַיָמִים הַבָּאִים נִרְאוּ לוֹ מְלֵאֵי עִנְיָן. אֵיךְ תָגִיב הַיוֹם רוּתִי כַּאֲשֶׁר יַחְלִיק לְעֶבְרָהּ אֵיזוֹ פִּתְקָה שֶׁעָלֶיהָ קִשְׁקֵשׁ בַּעֵט הַצָהוֹב? וּמָה יַגִידוּ כּוּלָם? בִּמְיוּחָד הִשְׁתוֹקֵק לִרְאוֹת אֶת הַמוֹרָה גַלְיָה מִתְעַלֶפֶת לְמַרְאֵה הַכּוֹתָרוֹת שֶׁיִכְתוֹב בַּמַחְבֶּרֶת שֶׁלוֹ.
אַחֲרֵי הַלִימוּדִים מִיהֲרָה רוּתִי הַבַּיְתָה. מִיכָאֵל רָץ אַחֲרֶיהָ.
מִיכָאֵל שֶׁהִמְלִיץ לְרוּתִי עַל תַרְגִילֵי כְּתִיבָה, קִיֵם בְּעַצְמוֹ אֶת מָה שֶׁדָרַשׁ מִמֶנָה. הוּא יָשַׁב שָׁעוֹת לְיַד שׁוּלְחַן הַכְּתִיבָה בַּבַּיִת וְחִיסֵל עֲרֵימוֹת שֶׁל נְיָר. הוּא חָקַר אֶת הָעֵט הַצָהוֹב וְלָמַד אֵיךְ לְכַוֵן אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַלַחְצָן שֶׁלְמַעְלָה וְהַתֶפֶס שֶׁבַּצַד. בַּהֲנָאָה רַבָּה כָּתַב – בְּעֶצֶם, קִשְׁקֵשׁ – בְּסִגְנוֹנוֹת שׁוֹנִים. אוֹתִיוֹת מְרוּבָּעוֹת וּמְעוּגָלוֹת. דַקוֹת וּשְׁמֵנוֹת, צָרוֹת וּרְחָבוֹת. נְטוּיוֹת וּמְצוּיָצוֹת.
כָּאָמוּר, מִיכָאֵל כְּבָר לֹא צִיפָּה שֶׁהָעֵט הַצָהוֹב יִזְכֶּה לַכָּבוֹד הָרָאוּי לוֹ. אֲבָל זֶה קָרָה. וְכָךְ זֶה קָרָה.
יוֹם הַחַג הִגִיעַ, "יוֹם הַשָׂפָה הָעִבְרִית". אֶת בֵּית הַסֵפֶר כִּיבֵּד אוֹרֵחַ חָשׁוּב – הַמְפַקֵחַ שֶׁל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
וּלְבַסוֹף, כְּדַאי לְסַפֵּר מָה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הָעֵט הַצָהוֹב. אוֹתָהּ מְטַפֶּלֶת פִילִיפִּינִית הִגִיעָה לַמַסְקָנָה שֶׁהָעֵט שֶׁמָצְאָה לֹא הָיָה אֶלָא אוֹת מִשָׁמַיִם. כְּבָר מִזְמַן הִיא רָצְתָה לִכְתוֹב סִיפּוּרִים עַל סְמַךְ מָה שֶׁקוֹרֶה לָהּ פֹּה בָּאָרֶץ. וְעַכְשָׁו הִיא כָּתְבָה בְּמַחְבֶּרֶת אֶת הַסִיפּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁלָהּ, עַל יַלְדֵי פֶּרֶא שֶׁיֵשׁ בָּאָרֶץ הַזֹאת. יְלָדִים שֶׁמִתְנַפְּלִים מִן הָאֲוִיר עַל בְּנֵי אָדָם שֶׁחוֹזְרִים לְתוּמָם מִקְנִיוֹת.
הוּא הִקְדִים לְהַגִיעַ לַכִּיתָה. בְּרֶבַע לִשְׁמוֹנֶה כְּבָר יָשַׁב אֶל הַשׁוּלְחָן. הִגִיעָה רוּתִי וְיָשְׁבָה לְצִידוֹ.
"בּוֹקֶר טוֹב!"
"בּוֹקֶר טוֹב!"
הִיא הִמְתִינָה קְצָת, הֵצִיצָה בּוֹ מִזָוִית עֵינֶיהָ, כְּאִילוּ צִיפְּתָה מִמֶנוּ לְמַשֶׁהוּ.
"זֶה הַכּוֹל, מִיכָאֵל? בּוֹקֶר טוֹב – וְזֶהוּ?"
"בּוֹקֶר טוֹב כָּפוּל שְׁנַיִם! מָה עוֹד צָרִיךְ חוּץ מִבּוֹקֶר טוֹב?"
"...אַתָה בָּטוּחַ שֶׁאֵין לְךָ שׁוּם דָבָר נוֹסָף לְהַגִיד לִי?"
הַפָּנִים שֶׁלָהּ הִשְׁתַנוּ, כְּאִילוּ כִּיבּוּ שָׁם אֶת הָאוֹר. מֵעַכְשָׁו הִתְעַלְמָה מִמֶנוּ לְגַמְרֵי. הִיא סִידְרָה אֶת חֲפָצֶיהָ עַל הַשׁוּלְחָן וְהִבִּיטָה רַק קָדִימָה, מִיכָאֵל בִּשְׁבִילָהּ אֲוִיר. מִזְמַן לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּמַצַב רוּחַ כָּזֶה. רוּתִי הָעֲדִינָה וְהַנְעִימָה תָמִיד, הַפָּנִים הַחֲמוּצוֹת לֹא הִתְאִימוּ לָהּ.
הַמוֹרָה גַלְיָה, הִיא לְפָחוֹת שָׂמָה אֵלָיו לֵב. זֶה קָרָה כְּבָר בַּשִׁיעוּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה שִׁיעוּר בְּחֶשְׁבּוֹן. הִיא הִכְתִיבָה שְׁאֵלָה אֲרוּכָּה וּמְסוּבֶּכֶת וְהִקְצִיבָה עֶשְׂרִים דַקוֹת לְפִתְרוֹנָהּ. הִיא הִתְהַלְכָה בֵּין הַשׁוּלְחָנוֹת, וּמֵעֵת לְעֵת הֵעִיפָה מַבָּט אֶל תוֹךְ הַמַחְבָּרוֹת.
כַּאֲשֶׁר הִיא הֵצִיצָה בְּמַחְבַּרְתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל, מִיָד הִתְגַלְתָה בִּמְלוֹא גְדוּלָתָהּ.
הַתְשׁוּבָה שֶׁל מִיכָאֵל לֹא הָיְתָה מִי יוֹדֵעַ מָה נְכוֹנָה, אֲבָל הַמוֹרָה גַלְיָה הָיְתָה מִסוּג הַמוֹרוֹת שֶׁיוֹדְעוֹת לִמְצוֹא תָמִיד אֶת הַטוֹב וְהַמְיוּחָד שֶׁבְּכָל תַלְמִיד. בַּמַחְבֶּרֶת בָּלְטוּ לְעֵינֶיהָ הַכּוֹתָרוֹת 'שְׁאֵלָה' וְ'פִּתְרוֹן'. מִיכָאֵל צִיֵר אוֹתָן בְּאוֹתִיוֹת דְפוּס מוּשְׁלָמוֹת.
"יוֹפִי, מִיכָאֵל!" הִיא קָרְאָה בְּקוֹל רָם כְּדֵי שֶׁכָּל הַכִּיתָה תִשְׁמַע, "הַמְשֵׁךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ!"
"אַתְ יְכוֹלָה לְגַלוֹת לִי סוֹף סוֹף מָה הָעִנְיָן?"
הִיא הִיסְסָה אִם לְהַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אוֹ לְהָטִיחַ בְּפָנָיו הַכּוֹל.
"סֵפֶר בְּשֵׁם 'מַעֲלִית הַפֶּלֶא' – זֶה לֹא מַזְכִּיר לְךָ מַשֶׁהוּ? אָה?"
"בְּוַדַאי! עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין, זֶה הַסֵפֶר שֶׁקִיבַּלְתִי אֶתְמוֹל בְּמַתָנָה..."
"וְקָשֶׁה לְהַגִיד תוֹדָה..."
"תוֹדָה לָךְ, תוֹדָה! אֲבָל רוּתִי, אֵיךְ יָכוֹלְתִי לָדַעַת שֶׁזֶה מִמֵךְ? הַכְּתָב שֶׁלָךְ אָיוֹם וְנוֹרָא!"
הוּא דִיבֵּר בְּשִׁבְחֵי הַכְּתָב הַבָּרוּר וְהִמְלִיץ לָהּ עַל תַרְגִילֵי כְּתִיבָה מִדֵי יוֹם. "כְּדַאי לָךְ לְהַתְחִיל בְּאוֹתִיוֹת דְפוּס, בִּשְׁבִיל כּוֹתָרוֹת. זֶה הֲכִי חָשׁוּב, כּוֹתָרוֹת."
"אֶחְשׁוֹב עַל זֶה," הִבְטִיחָה. אֲבָל מַשֶׁהוּ הִתְקוֹמֵם בְּתוֹכָהּ. מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ, אִם הַמוֹרָה שִׁיבְּחָה אוֹתוֹ עַל שְׁתֵי מִילִים, אָז הוּא כְּבָר אַלוּף הַכְּתִיבָה? בְּעֶצֶם, כְּתַב הַיָד שֶׁלוֹ נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָבָר, וְהוּא אֲפִילוּ גָרוּעַ מִשֶׁלִי! אַךְ רוּתִי, שֶׁהָיְתָה נְבוֹנָה וּמְאוּפֶּקֶת מִטִבְעָהּ, שָׁמְרָה אֶת הַדְבָרִים בְּלִיבָּהּ.
בַּיָמִים הַבָּאִים הִשְׁתַמֵשׁ מִיכָאֵל בִּשְׁנֵי עֵטִים. בְּעֵט רָגִיל לִכְתָב רָגִיל, וּבָעֵט הַצָהוֹב בִּשְׁבִיל כּוֹתָרוֹת. רוּתִי תָמְהָה לָמָה הוּא כָּל הַזְמַן מַחְלִיף בֵּין שְׁנֵי עֵטִים. הִיא חָשְׁבָה שֶׁשְׁנֵיהֶם מְקוּלְקָלִים קְצָת.
"לָמָה שֶׁלֹא תִיקַח מִמֶנִי עֵט תָקִין?" הִיא פָּתְחָה לְפָנָיו אֶת הַקַלְמָר, "תִרְאֶה, יֵשׁ לִי שְׁלוֹשָׁה מְיוּתָרִים."
מִיכָאֵל צִיפָּה לְהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה בַּכִּיתָה, אַךְ הִתְאַכְזֵב. הַמוֹרָה גַלְיָה שִׁיבְּחָה אוֹתוֹ מִסְפַּר פְּעָמִים – וְזֶהוּ. וְהַתַלְמִידִים בִּכְלָל לֹא הֵבִינוּ אֶת חֲשִׁיבוּת הַכּוֹתָרוֹת. לָמָה שֶׁיָבִינוּ?
אִילוּלֵא הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן, גַם מִיכָאֵל לֹא הָיָה מֵבִין. בְּעֶצֶם, רַק בִּזְכוּתָהּ הוּא זָכָה לְקַבֵּל אֶת הָעֵט הַצָהוֹב!
לֹא מִזְמַן, בָּאַחַד הַבִּיקוּרִים שֶׁלָה הִיא דָרְשָׁה מִמִיכָאֵל שֶׁיַרְאֶה לָהּ אֶת הַמַחְבָּרוֹת שֶׁלוֹ. וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּתְחָה אוֹתָן כְּבָר הִזְדַעְזְעָה מִמָה שֶׁרָאֲתָה מִבַּחוּץ, עַל הָעֲטִיפוֹת.
"אוֹי לִי!.. מִיכָאֵל, מָה זֶה? אַתָה לוֹמֵד חֶלְבּוֹן אוֹ חֶשְׁבּוֹן? מַצָעִים אוֹ מַדָעִים? וְכָל הַכָּבוֹד שֶׁהִגַעְתֶם בְּתָנָ"ךְ לְסֵפֶר שְׁמוּגֵל ג'!"
מִיכָאֵל לֹא יָדַע שֶׁמִיָד אַחֲרֵי אוֹתוֹ בִּיקוּר כָּתְבָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן מִכְתָב לַדוֹד מְנַחֵם (בְּעֶצֶם, שְׁנַיִם). וְכָךְ בְּעֵרֶךְ הִיא כָּתְבָה לוֹ:
"...כְּתַב הַיָד שֶׁל מִיכָאֵל מַדְאִיג אוֹתִי. לֹא הֵעַזְתִי לִפְתוֹחַ וּלְהָצִיץ בְּתוֹךְ הַמַחְבָּרוֹת. הִסְפִּיקוּ לִי הָעֲטִיפוֹת. אוֹי, לְפָחוֹת שֶׁהַכּוֹתָרוֹת מִבַּחוּץ הָיוּ עוֹשִׂים רוֹשֶׁם מְכוּבָּד..."
וּבִגְלַל הַמִכְתָב הַזֶה עָלָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם הָרַעְיוֹן לִבְנוֹת לְיוֹם הַהוּלֶדֶת אֶת הָעֵט הַצָהוֹב, כְּדֵי שֶׁהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן תַנִיחַ קְצָת לְמִיכָאֵל.
הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן כְּלָל לֹא יָדְעָה עַל הָעֵט הַצָהוֹב, כִּי לֹא גִילוּ לָהּ. וּמִיכָאֵל לֹא יָדַע עַל הַחֵלֶק שֶׁלָהּ בָּעִנְיָן. רַק אִימָא חָשְׁדָה שֶׁיֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַבִּיקוּר הַהוּא לַמַתָנָה הַזֹאת.
בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִכְרִיז מִשְׂרַד הַחִינוּךְ עַל יוֹם חַג מְיוּחָד, "יוֹם הַשָׂפָה הָעִבְרִית". לִכְבוֹד הַחַג הֶחְלִיטָה הַמְנַהֶלֶת לְקַשֵׁט אֶת הַכִּיתוֹת וְאֶת מִסְדְרוֹנוֹת בֵּית הַסֵפֶר בִּכְרָזוֹת גְדוֹלוֹת שֶׁל מִילִים, בִּיטוּיִים וּפִתְגָמִים.
בְּכָל כִּיתָה עָמְלוּ כָּל הַתַלְמִידִים וְהֵזִיעוּ. בַּכִּיתָה שֶׁל הַמוֹרָה גַלְיָה רַק תַלְמִיד אֶחָד זָרִיז מִילֵא אֶת כָּל הַבְּרִיסְטוֹלִים, וּבְאוֹפֶן מוּשְׁלָם, וּבִיקֵשׁ עוֹד.
אֶת קִישׁוּט מִסְדְרוֹנוֹת בֵּית הַסֵפֶר הֵטִילָה הַמְנַהֶלֶת עַל הַתַלְמִידִים הַמוּכְשָׁרִים בְּיוֹתֵר שֶׁנִבְחֲרוּ מִכָּל הַכִּיתוֹת. וְגַם הֵם, בְּרֶגַע שֶׁרָאוּ אֶת כִּישׁוּרָיו הַמַדְהִימִים שֶׁל מִיכָאֵל, אִיבְּדוּ אֶת כָּל הַחֵשֶׁק. עַל הַכְּרָזָה "עִבְרִית שָׂפָה יָפָה" עָמְלוּ אַרְבָּעָה תַלְמִידִים בְּמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם וְיָצָא לָהֶם דֵי עָקוּם (בְּיִחוּד הַמִילָה 'יָפָה' לֹא יָצְאָה לָהֶם יָפֶה). וְאִילוּ מִיכָאֵל, תוֹךְ פָּחוֹת מִדַקָה, הוֹצִיא תַחַת יָדוֹ תוֹצָאָה מוּשְׁלֶמֶת. הֵם הוֹדוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁהָאָמָן הַזֶה עוֹלֶה עֲלֵיהֶם לְאֵין שִׁיעוּר. הֵם עַצְמָם הִצִיעוּ לִהְיוֹת הָעוֹזְרִים וְהַשׁוּלְיוֹת שֶׁלוֹ. הָאָמָן סִרְטֵט אֶת קַוֵי הַמִתְאָר שֶׁל הָאוֹתִיוֹת, וְהֵם, הַפּוֹעֲלִים, עָשׂוּ אֶת הָעֲבוֹדָה הַשְׁחוֹרָה וּמִילְאוּ בְּצֶבַע.
בְּהַסְכָּמַת הַמוֹרָה גַלְיָה וְהַמְנַהֶלֶת, מִיכָאֵל קִיבֵּל עַל עַצְמוֹ לְקַשֵׁט גַם אֶת חֲצַר בֵּית הַסֵפֶר בִּכְרָזַת בַּד עֲנָקִית. כָּל מָה שֶׁהֵטִילוּ עָלָיו בִּיצֵעַ בְּחֵשֶׁק רַב. מָה גַם שֶׁבִּתְמוּרָה לְכָךְ וִיתְרוּ לוֹ פֹּה וָשָׁם עַל הֲכָנַת שִׁיעוּרֵי בַּיִת. מִיוֹזְמָתוֹ הוֹסִיף וְקִישֵׁט גַם אֶת הַסִפְרִיָה וְהַמִקְלָט.
הוּא הִתְהַלֵךְ בֶּחָצֵר וּבַמִסְדְרוֹן כְּאִילוּ שֶׁכָּל הַהֲמוּלָה וְהָרַעַשׁ לֹא נוֹגְעִים לוֹ. הוּא רִיחֵף, הוּא הָיָה מְהוּפְּנָט. לְבַסוֹף מִיהֵר אֶל הַמְנַהֶלֶת. הִיא לֹא הָיְתָה בְּחַדְרָהּ. הַמְפַקֵחַ רָץ אֶל חֲדַר הַמוֹרִים.
"מִי, מִי צִיֵר אֶת הַכְּרָזוֹת?"
"תַלְמִיד שֶׁלִי," עָנְתָה הַמוֹרָה גַלְיָה בְּגַאֲוָה, "מִיכָאֵל שְׁמוֹ."
הִיא הֵכִינָה לַמְפַקֵחַ כּוֹס תֶה וְגַם כִּיבְּדָה אוֹתוֹ בְּבִּיסְקְוִיטִים וּבְעוּגִיוֹת. אֲבָל הוּא רַק הִתְעַקֵשׁ שֶׁיַרְאוּ לוֹ עוֹד מִן הַכְּרָזוֹת. הוּא גִילָה הִתְפַּעֲלוּת רַבָּה מִשׁוּם שֶׁבְּמִקְרֶה הָיָה בַּעַל יֶדַע רָחָב וַהֲבָנָה עֲמוּקָה בְּכָל מָה שֶׁקָשׁוּר לְעִיצוּב אוֹתִיוֹת (הוּא סִיֵם בְּהַצְלָחָה קוּרְס הִשְׁתַלְמוּת בֶּן שְׁלוֹשָׁה יָמִים בַּנוֹשֵׂא).
הַמוֹרָה גַלְיָה הוֹבִילָה אוֹתוֹ, כְּמוֹ בְּסִיוּר בַּמוּזֵיאוֹן, לְאוֹרֶךְ כָּל מִסְדְרוֹנוֹת בֵּית הַסֵפֶר. גַם לַכִּיתָה הִכְנִיסָה אוֹתוֹ, וְלַסִפְרִיָה. וְלַמִקְלָט. בְּפִי הַמְפַקֵחַ לֹא נִמְצְאוּ דֵי מִילִים לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵל.
לְבַסוֹף נֶעֶרְכָה הֶכֵּרוּת בֵּין הַשְׁנַיִם, בֵּין הַמְפַקֵחַ שֶׁל מִשְׂרַד הַחִינוּךְ לְבֵין מִיכָאֵל, אָמָן הַכְּתָב.
"זֶה אַתָה, אִם כֵּן!"
מִיכָאֵל הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בְּבַיְשָׁנוּת וּבָעֲנָוָה.
"כָּל הַכָּבוֹד!" אָמַר הַמְפַקֵחַ וְטָפַח טְפִיחָה חֲבֵרִית אַדִירָה עַל שְׁכֶם הַתַלְמִיד הַמְיוּחָד.
בְּעוֹמֶק לִיבּוֹ חָשׁ מִיכָאֵל שֶׁהַכָּבוֹד הַזֶה לֹא מַגִיעַ לוֹ. הוּא יָדַע לְמִי כֵּן. וְאַף עַל פִּי כֵן – זוֹ הָיְתָה הַרְגָשָׁה נְעִימָה כָּל כָּךְ, מִסוּג הַהַרְגָשׁוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת חֵשֶׁק לְקַפֵּץ וְלִרְקוֹד וְלָעוּף.
וְאוֹמְנָם, אֶת הַדֶרֶךְ הַבַּיְתָה הוּא קִיפֵּץ וְעָף, הִתְגַלְגֵל בַּמִדְשָׁאוֹת, דִילֵג עַל גְדֵרוֹת וְדָהַר בָּרְחוֹב. וְהַלֵב שֶׁלוֹ, הַלֵב פָּשׁוּט הִתְרוֹנֵן כְּצִיפּוֹר.
וּפִתְאוֹם, בִּתְנוּפַת הַטִיסָה, צָנַח עַל אִישָׁה שֶׁצָצָה מוּלוֹ. זֹאת, אֵין לָהּ עֵינַיִם? אֵין לָהּ אֵיפֹה לָלֶכֶת, דַוְקָא בַּמִדְרָכָה? הִיא כִּמְעַט נָפְלָה וְכִמְעַט הָפְכָה אֶת סַל הַקְנִיוֹת שֶׁבְּיָדָהּ. מִיכָאֵל הִכִּיר אוֹתָהּ. הִיא הָיְתָה הַמְטַפֶּלֶת הַפִילִיפִּינִית שֶׁל זוּג הַזְקֵנִים שֶׁגָרוּ בַּבִּנְיָן שֶׁלוֹ.
"סוֹרִי, פָּאטָאַוָואד, סוֹרִי..." הַמְטַפֶּלֶת הִתְנַצְלָה בְּקִידוֹת וְהִשְׁתַחֲווּיוֹת, וּבִיקְשָׁה מִמִיכָאֵל אֶלֶף אַלְפֵי סְלִיחוֹת בְּאַנְגְלִית וּבְפִילִיפִּינִית וּבִשְׂפַת הַיָדַיִם.
מִיכָאֵל סָלַח וּמִיָד זִינֵק וְנֶעְלַם מִשָׁם.
"סוֹרִי, סוֹרִי..." הִמְשִׁיכָה הַפִילִיפִּינִית לְמַלְמֵל אַחֲרָיו. לְפֶתַע הִיא הִבְחִינָה בְּחֵפֶץ צָהוֹב זָרוּק עַל הַמִדְרָכָה, הִתְכּוֹפְפָה וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְכִיס סִינָרָהּ (הִיא, הַמְטַפֶּלֶת הַחֲרוּצָה, תָמִיד לָבְשָׁה סִינָר, גַם בָּרְחוֹב).
הָרַעְיוֹן לְבַקֵשׁ עֵט חָדָשׁ אֲפִילוּ לֹא עָלָה בְּדַעְתוֹ שֶׁל מִיכָאֵל. הוּא יָדַע שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם לְעוֹלָם לֹא בּוֹנֶה אוֹתָהּ הַמְצָאָה פַּעֲמַיִם. לְעוֹלָם לֹא. מַעֲשֶׂה כָּזֶה עוֹד עָלוּל, חָלִילָה, לְהָבִיא אוֹתוֹ לִידֵי שִׁיעֲמוּם. וְרַק זֶה חָסֵר לוֹ! מַסְפִּיק בְּשִׁיעֲמוּם קָטָן, וּמִיָד תוֹקֶפֶת אוֹתוֹ פַּהֶקֶת אֲיוּמָה (שֶׁמִמֶנָה סוֹבְלִים גַם אַנְשֵׁי קִרְקָסִים וּמְטַפְּסֵי הָרִים).
הִיא צִיְרָה אֶת שֵׁם הַסִיפּוּר בְּאוֹתִיוֹת דְפוּס, אֲבָל אֶצְלָהּ הָעֵט הַצָהוֹב הָיָה כְּמוֹ עֵט רָגִיל. מִפְּנֵי שֶׁעֵט הַכּוֹתָרוֹת פָּעַל רַק כְּשֶׁזִיהָה אֶת טְבִיעַת הָאֶצְבַּע שֶׁל מִיכָאֵל.