~~~ פֶּרֶק  10 ~~~

סִרְטוּטִים



שָׁלוֹם מִיכָאֵל יָקָר!
טוֹב מְאוֹד בָּנִיתָ מְכוֹנָה מַתָנוֹת מ-1. אַתָה הָיָה רַעְיוֹן גָדוֹל. וְתוֹדָה רַבָּה עַל מַתָנָה יוֹם הוּלֶדֶת. בֶּאֱמֶת, רְאוּבֵן זֶה מַתָנָה הֲכִי טוֹב קִיבַּלְתִי בַּחַיִים שֶׁלִי.
דוֹד מְנַחֵם
הַ מִכְתָב הַזֶה רַק אִישֵׁר וְחִיזֵק אֶת מָה שֶׁמִיכָאֵל גִילָה לָאַחֲרוֹנָה עַל עַצְמוֹ. כֵּן, יֵשׁ בְּתוֹכוֹ כַּמָה מִתְכוּנוֹתָיו שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם: כּוֹחַ-הַמְצָאָה, יָדַיִם שֶׁל זָהָב, חֲרִיצוּת.
מִיכָאֵל הִתְמַלֵא בְּגַאֲוָה וּבְסִיפּוּק. עָתִיד מְרַתֵק מְחַכֶּה לוֹ. לִבְנוֹת מְכוֹנוֹת זֶה הַתְחוּם שֶׁלוֹ, זֶה מָה שֶׁיִרְצֶה לַעֲשׂוֹת בַּחַיִים. הוּא פָּשׁוּט נוֹלַד בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת מְהַנְדֵס מְכוֹנוֹת.
בְּמוֹחוֹ הִתְרוֹצְצוּ רַעְיוֹנוֹת בְּלִי סוֹף. הוּא רַק לֹא יָדַע עֲדַיִן אֵיךְ לְמַמֵשׁ אוֹתָם וּלְהוֹפְכָם לִמְכוֹנוֹת פּוֹעֲלוֹת, מִסְתוֹבְבוֹת, מַרְעִישׁוֹת. לִפְנֵי שֶׁיַתְחִיל בַּבְּנִיָה, הוּא קוֹדֶם צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת הַיֶדַע הֶחָסֵר לוֹ בְּמַדָעֵי הַמְכוֹנוֹת. בְּעִנְיַן זֶה הוּא פָּנָה לַדוֹד מְנַחֵם וּבִיקֵשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ בַּתְחוּמִים הַבָּאִים:
1. מְנוֹעִים: אֵיךְ הֵם פּוֹעֲלִים.
2. הַצִיוּד הַדָרוּשׁ לִבְנִיַת מְכוֹנוֹת.
3. כָּל מָה שֶׁחָשׁוּב לָדַעַת עַל בְּנִיַת מְכוֹנוֹת.
בְּמִכְתָב זֶה, הַכָּפוּל כַּמוּבָן, צִיֵן מִיכָאֵל שֶׁעִם הָעֶזְרָה הַזֹאת הוּא יוּכַל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק סוֹף סוֹף לְהַטְרִיחַ אֶת הַדוֹד מְנַחֵם, וּלְהַתְחִיל לִבְנוֹת בְּעַצְמוֹ.
אַךְ שׁוּם תְשׁוּבָה לֹא הִגִיעָה עֲדַיִן.
בֵּינְתַיִם מִיכָאֵל לֹא בִּזְבֵּז זְמַן. הוּא נִיגַשׁ לְהִתְאַמֵן בְּסִרְטוּט, שֶׁזֶה יֶדַע הֶכְרֵחִי לְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת מְהַנְדֵס. יוֹם אֶחָד, בֶּעָתִיד, יִשְׁתַמֵשׁ בְּתוֹכְנַת סִרְטוּט בְּמַחְשֵׁב, אֲבָל בֵּינְתַיִם יְסַרְטֵט בְּעִיפָּרוֹן עַל נְיָר.
מִזְמַן, כְּשֶׁהָיָה קָטָן וְצִיֵר לִפְעָמִים, קָנוּ לוֹ אִימָא וְהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן צִיוּד וְחוֹמָרִים לָרוֹב. מֵאָז שָׁכְבוּ אֵלֶה עַל הָאָרוֹן לְמַעְלָה וְהֶעְלוּ אָבָק. עַכְשָׁו טִיפֵּס מִיכָאֵל עַל כִּיסֵא וְהוֹרִיד מִשָׁם אֶת מָה שֶׁנָחוּץ לוֹ.
הוּא הִנִיחַ עַל שׁוּלְחָנוֹ גִילְיוֹנוֹת נְיָר, חִידֵד עֶפְרוֹנוֹת, הֵכִין מְחַקִים. הָיוּ לוֹֹ סַרְגֵלִים שׁוֹנִים – יְשָׁרִים וּמְשׁוּלָשִׁים וְאוֹסֶף נָאֶה שֶׁל סַרְגֵלֵי שַׁבְּלוֹנוֹת. גַם מְחוּגוֹת הָיוּ מוּכָנוֹת עַל הַשׁוּלְחָן.
וְאָז הוּא סִרְטֵט קַוִים וַעֲקוּמוֹת. עָבִים, דַקִים, מְקוּוְקָוִים. צוּרוֹת שׁוֹנוֹת הוֹפִיעוּ עַל הַנְיָר. הוּא סִרְטֵט וּמָחַק, רָשַׁם וּמָחַק. הוּא לֹא חָדַל מִמְלַאכְתוֹ עַד שֶׁהָיָה מְרוּצֶה מִן הַתַרְשִׁים.
אִימָא נִכְנְסָה לְחַדְרוֹ וְהֵעִיפָה מַבָּט. מיכאל שוקד על סרטוטי מכונות. "מִיכָאֵל – אֵיזֶה צִיוּר יָפֶה צִיַרְתָ!"
"זֶה לֹא צִיוּר. וְאֵין פֹּה יָפֶה אוֹ לֹא יָפֶה. זֶה סִרְטוּט שֶׁל מְכוֹנָה לְקִילוּף תַפּוּחֵי אֲדָמָה שֶׁאֶבְנֶה בִּשְׁבִילֵךְ. אַתְ לֹא רוֹאָה? תִסְתַכְּלִי טוֹב."
"אַהָה..." הִנְהֲנָה אִימָא שֶׁלֹא רָאֲתָה שָׁם מְכוֹנָה, אֶלָא קַוִים וְצוּרוֹת יָפוֹת וּמְעַנְיְנוֹת.
בַּשָׁבוּעוֹת הַבָּאִים הִמְשִׁיךְ מִיכָאֵל לְסַרְטֵט עַד שֶׁחִיסֵל אֶת כָּל הַנְיָרוֹת, וְנִשְׁאֲרוּ לוֹ רַק זְנָבוֹת שֶׁל עִיפָּרוֹן וּבְדָלִים שֶׁל מַחַק. הוּא קָנָה מְלַאי חָדָשׁ.
הַמְהַנְדֵס לֶעָתִיד שָׁלַח כַּמָה מֵרַעְיוֹנוֹתָיו הַטוֹבִים בְּיוֹתֵר אֶל הַדוֹד מְנַחֵם (חֲמִישָׁה סִרְטוּטִים לְאָמֵרִיקָה וַחֲמִישָׁה לְטוֹקְיוֹ שֶׁבְּיַפָּן). הוּא צִיפָּה לְקַבְּלָם בַּחֲזָרָה בְּלִיווּי הֶעָרוֹת וְעֵצוֹת מוֹעִילוֹת. בְּלִי הָעֶזְרָה הַזֹאת לֹא יוּכַל לִבְנוֹת.
אַךְ שׁוּם מִכְתָב, שׁוּם חֲבִילָה וְשׁוּם סִימָן לֹא הִתְקַבֵּל מֵהַדוֹד מְנַחֵם.
סִרְטוּטֵי הָעִיפָּרוֹן שֶׁל מִיכָאֵל הִשְׁתַכְלְלוּ מִיוֹם לְיוֹם. הֵם נִרְאוּ כְּמוֹ מַנְגְנוֹנִים שׁוֹנִים עִם סְלִילִים וּקְפִיצִים, מְנוֹפִים וְגַלְגַלִים, בּוּכְנוֹת וְשַׁסְתוֹמִים.
פַּעַם אַחַת, בְּמִקְרֶה, רָאֲתָה רוּתִי אֶת יְצִירוֹתָיו.
"אֵיזֶה צִיוּרִים יָפִים!"
"בְּחַיַי שֶׁאַתְ מַזְכִּירָה לִי אֶת אִימָא שֶׁלִי!" הוּא נוֹפֵף בְּסַרְגֵל, "אַתְ לֹא מְבִינָה שֶׁאֵלֶה סִרְטוּטִים? זוֹ, לְמָשָׁל, מְכוֹנָה שֶׁעוֹטֶפֶת סְפָרִים. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁאֶבְנֶה אוֹתָהּ, גַם אַתְ תוּכְלִי לְהִשְׁתַמֵשׁ בָּהּ, אִם תִרְצִי."
חָלַף חוֹדֶשׁ וַעֲדַיִן שׁוּם תְשׁוּבָה לֹא הִגִיעָה מֵהַדוֹד מְנַחֵם. מִיכָאֵל הוֹסִיף לְסַרְטֵט, אַךְ כְּבָר לֹא מָצָא טַעַם לְהוֹסִיף וְלִשְׁלוֹחַ אוֹתָם לְמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה.
"זֶה אִיחוּר בִּלְתִי רָגִיל," צִיְנָה אִימָא. גַם עַל הַמִכְתָבִים שֶׁלָהּ הִיא לֹא קִיבְּלָה כָּל תְגוּבָה.
יוֹם אֶחָד שׁוּב טִיפֵּס מִיכָאֵל אֶל גַג הָאָרוֹן וְהוֹרִיד מִשָׁם קוּפְסָה שְׁטוּחָה. עָנָן אָבָק צָנַח עַל רֹאשׁוֹ. מִזְמַן, כַּאֲשֶׁר נִיקוּ פַּעַם אֶת הַחֶדֶר, רָצָה מִיכָאֵל לְהִיפָּטֵר מִקוּפְסוֹת צִבְעֵי הַמַיִם וְהַמִכְחוֹלִים. אִימָא הִצִיעָה לִשְׁמוֹר, לְמִקְרֶה שֶׁ... – מַזָל שֶׁשָׁמַע בְּקוֹלָהּ.
"אֵיזֶה צִיוּר יָפֶה!" אָמְרָה אִימָא כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת הַתַרְשִׁים הַצִבְעוֹנִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל מִיכָאֵל.
"אַתְ וְרוּתִי, מַמָשׁ שְׁתֵי טִיפּוֹת מַיִם. זֶה בִּכְלָל לֹא צִיוּר. תִסְתַכְּלִי טוֹב. אַתְ לֹא רוֹאָה? זֶה סִרְטוּט בְּצֶבַע שֶׁל מְכוֹנָה לִקְשִׁירַת שְׂרוֹכִים..."
"וּבְכָל זֹאת, זֶה יָפֶה, חֲגִיגָה לָעֵינַיִם!"
הִיא אָמְרָה שֶׁיֵשׁ סִגְנוֹן אָמָנוּתִי מְיוּחָד שֶׁבּוֹ מְצַיְרִים בְּסַרְגֵלִים, מְחוּגוֹת וְשַׁבְּלוֹנוֹת. זֶהוּ סִגְנוֹן אֶלֶגַנְטִי הַיָדוּעַ בְּשֵׁם סִגְנוֹן גֵיאוֹמֶטְרִי.
'אֶלֶגַנְטִי שְׁמֶלֶגַנְטִי,' חָשַׁב מִיכָאֵל, 'אֵלֶה לֹא צִיוּרִים.'
וּמָה חָשְׁבָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן? הִיא יָשְׁבָה בַּכּוּרְסָה וּבָחֲנָה רִישׁוּם אֶחָד. אַף עַל פִּי שֶׁהֶחְזִיקָה אוֹתוֹ הָפוּךְ, הִסְכִּימָה עִם מִיכָאֵל שֶׁזֶה רִישׁוּם הַנְדָסִי וְלֹא צִיוּר. הִיא הָיְתָה מְאוֹד מְרוּצָה מֵהַחֲרִיצוּת וּמֵהַהִתְעַנְיְנוּת הָרְצִינִית שֶׁלוֹ בִּמְכוֹנוֹת.
"הַנְדָסָה זֶה מִקְצוֹעַ מְאוֹד מְכוּבָּד!" עוֹדְדָה אוֹתוֹ, וּמִיָד גַם הִזְהִירָה אוֹתוֹ בְּנִעְנוּעַ אֶצְבַּע: "בִּתְנַאי שֶׁלֹא נִכְנָסִים לָרֹאשׁ רַעְיוֹנוֹת מְשׁוּגָעִים, כְּמוֹ שֶׁקוֹרֶה לִמְהַנְדֵס אֶחָד שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירִים."
וְהַדוֹד מְנַחֵם – עֲדַיִן אֵינֶנוּ.
מֵאָז הַבִּיקוּר שֶׁלוֹ חָלְפוּ כְּבָר לְמַעְלָה מֵחוֹדֶשׁ יָמִים, וּלְיֶתֶר דִיוּק שְׁלוֹשִׁים וְתִשְׁעָה יָמִים (מִיכָאֵל סָפַר כָּל יוֹם וָיוֹם). הַאִם הוּא שׁוּב נֶעְלַם, אַךְ יַחְזוֹר כְּמוֹ שֶׁכְּבָר קָרָה פַּעַם מִזְמַן? וְאוּלַי הַפַּעַם חָלִילָה קָרָה לוֹ מַשֶׁהוּ?
אִילוּ אֶפְשָׁר הָיָה לְהִתְקַשֵׁר אֵלָיו בַּטֶלֶפוֹן, הָיוּ כַּמוּבָן אִימָא וּמִיכָאֵל עוֹשִׂים זֹאת מִיָד. אֲבָל הֲרֵי הַדוֹד מְנַחֵם הִתְעַקֵשׁ עַל מִכְתָבִים בְּדוֹאַר רָגִיל עִם בּוּלִים, וְרַק מִכְתָבִים הַכְּתוּבִים בִּכְתַב יָד. מִיכָאֵל הָיָה רָגִיל לָזֶה מֵאָז שֶׁזָכַר אֶת עַצְמוֹ. וּכְשֶׁנוֹלָדִים לְתוֹךְ מַשֶׁהוּ, גַם הַדָבָר הֲכִי מְשׁוּנֶה נִרְאֶה לְגַמְרֵי רָגִיל וְטִבְעִי. מִשׁוּם כָּךְ, עַד עַכְשָׁו מִיכָאֵל מֵעוֹלָם לֹא שָׁאַל. הִגִיעַ הַזְמַן לִשְׁאוֹל.
הֵם יָשְׁבוּ בָּעֶרֶב בַּסָלוֹן. כֵּן, הַשִׂיחוֹת הָאֵלֶה שֶׁלָהֶם הָיוּ נְעִימוֹת כָּל כָּךְ, בִּמְיוּחָד כְּשֶׁדִיבְּרוּ עַל הַדוֹד מְנַחֵם.
"אִימָא, לָמָה אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַשֵׁר אֵלָיו, גַם לֹא לִכְתוֹב לוֹ בַּמַחְשֵׁב אוֹ בַּטֶלֶפוֹן? לָמָה רַק מִכְתָבִים. דַוְקָא הוּא..."
"נָכוֹן, דַוְקָא הוּא..." אִימָא הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ, "הַמַדְעָן הֶחָלוּץ, הַמְהַנְדֵס הַחַדְשָׁנִי... דַוְקָא הוּא מְסָרֵב לְהִשְׁתַמֵשׁ בְּתִקְשׁוֹרֶת מִתְקַדֶמֶת מְהִירָה. דַוְקָא הוּא מִתְעַקֵשׁ עַל כְּתַב יָד כְּמוֹ פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים."
"אַתְ יוֹדַעַת לָמָה?"
"הָכִי פָּשׁוּט לְהַגִיד שֶׁזֶה כְּדֵי שֶׁלֹא יְפוֹצְצוּ אוֹתוֹ בְּטֶלֶפוֹנים וּבְמֵיְילִים וִיבַזְבְּזוּ לוֹ אֶת הַזְמַן. וְאִילוּ מְעַט הַמִכְתָבִים שֶׁכּוֹתְבִים הַיוֹם לֹא מְאוֹד יַפְרִיעוּ לוֹ. נָכוֹן, כָּל שְׁנִיָה יְקָרָָה לַדוֹד מְנַחֵם, אַחֶרֶת מָתַי יַחְקוֹר וְיִבְנֶה, וּמָתַי יַסְפִּיק לִקְרוֹא? אֲבָל לֹא, לֹא זֹאת הַסִיבָּה בֶּאֱמֶת..."
"עַכְשָׁו בֶּטַח תַגִידִי מַשֶׁהוּ מְסוּבָּךְ."
"לֹא, הַפַּעַם זֶה מְאוֹד פָּשׁוּט... הַדוֹד מְנַחֵם רוֹצֶה לְהַרְגִישׁ אֶת הָאָדָם שֶׁכּוֹתֵב לוֹ. וְזֶה אֶפְשָׁרִי רַק בְּמִכְתָב שֶׁל נְיָר שֶׁכָּתוּב בִּכְתַב יָד, עִם הָאוֹתִיוֹת הָעֲקוּמוֹת, עִם הַשׁוּרוֹת הַלֹא יְשָׁרוֹת, עִם הַמְחִיקוֹת וְהַכְּתָמִים. הַדוֹד מְנַחֵם אוֹהֵב לְמַשֵׁשׁ אֶת הַנְיָר שֶׁמִישֶׁהוּ קִיפֵּל בְּמוֹ יָדָיו, הִכְנִיס לַמַעֲטָפָה וְהִדְבִּיק אֶת הַבּוּל בַּלָשׁוֹן, קְצָת עָקוּם – כָּכָה הוּא קָרוֹב אֶל הָאִישׁ, כְּאִילוּ נוֹגֵעַ בּוֹ... הוּא רוֹאֶה אֶת אוֹתִיוֹת הַדְיוֹ בַּמִכְתָב, הֲלוֹא זֶה מַמָשׁ הַדְיוֹ שֶׁיָצָא מִן הָעֵט שֶׁבּוֹ אָחֲזוּ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יָד, זוֹ הַיָד הַמְחוּבֶּרֶת לַגוּף שֶׁל הָאָדָם שֶׁכָּתַב מֵרָחוֹק – וּפִתְאוֹם נַעֲשֶׂה הָאָדָם כֹּה מַמָשִׁי וְקָרוֹב...
"תָבִין, מִיכָאֵל, לַדוֹד מְנַחֵם יֵשׁ מַסְפִּיק הַנְדָסָה וּמַחְשְׁבִים בָּרֹאשׁ. וּכְשֶׁהוּא מְקַבֵּל מִכְתָב מֵחָבֵר אוֹ מִמִשְׁפָּחָה, הוּא לֹא רוֹצֶה אוֹתוֹ אֶלֶקְטְרוֹנִי אוֹ דִיגִיטָלִי וּבִמְהִירוּת הָאוֹר – הוּא רוֹצֶה מִכְתָב שֶׁטָרְחוּ וְהִזִיעוּ עָלָיו, שֶׁאֶפְשָׁר לִנְגוֹעַ בּוֹ וּלְהָרִיחַ אוֹתוֹ, וְכָכָה הוּא מַכִּיר וְחָשׁ אֶת הַבֵּן אָדָם..."
מִיכָאֵל שָׁתַק.
"אוֹי," אָמְרָה אִימָא, "לְפִי הַפָּנִים שֶׁלְךָ, לֹא הִצְלַחְתִי לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמִי... וְזֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט... טוֹב, אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת."

עוֹד שָׁבוּעַ חָלַף. מִיכָאֵל כְּבָר לֹא מָצָא טַעַם לְהַמְשִׁיךְ לְסַרְטֵט. סִרְטוּטִים נוֹעֲדוּ בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת, לֹא בִּשְׁבִיל לִשְׁמוֹר בַּעֲרֵימָה בַּמְגֵירָה. וּבְלִי הָעֶזְרָה שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם, הוּא הִתְיָאֵשׁ, לָקַח אֶת כָּל הַנְיָרוֹת, הָעֶפְרוֹנוֹת וְהַצְבָעִים, הַסַרְגֵלִים וְהַשַׁבְּלוֹנוֹת – טִיפֵּס עַל הַכִּיסֵא וְהִשְׁלִיךְ הַכּוֹל עַל גַג הָאָרוֹן.
אֲבָל זֹאת הָיְתָה רַק הַפְסָקָה קְצָרָה.
כְּבָר לְמָחֳרָת הוּא נַעֲשָׂה עַצְבָּנִי. הוּא הִרְגִישׁ רֵיקָנִי וַחֲסַר מְנוּחָה. כְּמוֹ כַּדוּרַגְלָן שֶׁלָקְחוּ לוֹ אֶת הַכַּדוּר. כְּמוֹ טַיָס שֶׁלָקְחוּ לוֹ אֶת רִישְׁיוֹן הַטַיִס. הוּא הִתְגַעְגֵעַ אֶל מְלֶאכֶת הַסִרְטוּט. הוּא גִילָה שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְוַתֵר עַל הַהֲנָאָה שֶׁבַּדָבָר.
וְאָז הוּא טִיפֵּס שׁוּב וְהוֹרִיד מִן הָאָרוֹן בַּחֲזָרָה אֶת מָה שֶׁזָרַק שָׁם רַק אֶתְמוֹל. אֲבָל מָה יְסַרְטֵט? שׁוּב מְכוֹנוֹת?
פִּתְאוֹם, פִּתְאוֹם הוּא יָדַע מָה.
כִּי כְּבָר חָלְפוּ כִּמְעַט חוֹדְשַׁיִם מֵאָז שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם נֶעְלַם. וּבְגַעְגוּעָיו חָשָׁב מִיכָאֵל: לָמָה שֶׁהוּא לֹא יוֹפִיעַ לְפָחוֹת עַל הַנְיָר? כֵּן, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶחְמָד, לְסַרְטֵט אֶת הַדוֹד מְנַחֵם!
אֲבָל הָיָה לוֹ רַק מוּשָׂג קָלוּשׁ אֵיךְ הַדוֹד מְנַחֵם נִרְאֶה. הֲלוֹא בַּבִּיקוּר הָאַחֲרוֹן הָיָה מִיכָאֵל עָיֵף וְיַשְׁנוּנִי וְנִרְגָשׁ וְנִשְׁאַר לוֹ רַק זִיכָּרוֹן מְטוּשְׁטָשׁ. הַבִּיקוּר שֶׁלִפְנֵי הָאַחֲרוֹן הָיָה מִזְמַן, בְּפוּרִים, וְהַדוֹד הוֹפִיעַ עִם מַסֵיכָה עַל הַפָּנִים. אֲפִילוּ בְּתַצְלוּם לֹא רָאָה אוֹתוֹ מִיכָאֵל, כִּי הַדוֹד מְנַחֵם מֵעוֹלָם לֹא הִצְטַלֵם. כֵּן, גַם לְכָךְ הָיוּ סִיבּוֹת מְסוּבָּכוֹת מִכְּדֵי לְהָבִין.
לָכֵן לֹא נִיסָה מִיכָאֵל לְצַיֵר אֶת הַדוֹד מְנַחֵם כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה בַּמְצִיאוּת. מָה יוֹתֵר מַתְאִים מֵאֲשֶׁר לְתָאֵר אוֹתוֹ בְּסָלָט שֶׁל צוּרוֹת וּצְבָעִים?
עַל הַמִכְנָסַיִם הוּא סִירְטֵט רִיבּוּעִים וּמְשׁוּלָשִׁים. אֶת הַמְעִיל הַשָׁחוֹר קִישֵׁט בְּאוֹתִיוֹת. אֶת כָּל אַחַת מִנְעָלָיו הָעֲנָקִיוֹת צָבַע בְּצֶבַע אַחֵר. הוּא סִירְטֵט שָׂפָם עֲנָקִי, זְקַנְקַן מְחוּדָד וּמִשְׁקָפַיִם עֲגוּלִים. הוֹפִיעָה שָׁם גַם שֶׁמֶשׁ צְהוּבָּה עִם קַרְנַיִם זוֹרְחוֹת. לֹא, זוֹ הָיְתָה פַּדַחַת הָרֹאשׁ הַמַבְרִיקָה שֶׁלוֹ! וּמִשְׁנֵי צִידֶיהָ גָלְשׁוּ רַעֲמוֹת הַשֵׂיעָר – רְצוּעוֹת אֲרוּכּוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים, מִתְפַּתְלוֹת כְּמוֹ סְפָּגֶטִי – כְּאִילוּ הָיוּ אֵלֶה הָרַעְיוֹנוֹת הַמַדְהִימִים שֶׁיוֹצְאִים מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם!
אֶת כָּל זֶה סִירְטֵט מִיכָאֵל כַּמוּבָן בְּסַרְגֵלִים, מְחוּגוֹת, שַׁבְּלוֹנוֹת וְצִבְעֵי מַיִם.
"אֵיזֶה צִי... סִרְטוּט יָפֶה!" אָמְרָה רוּתִי כַּאֲשֶׁר בָּאָה לְהָכִין שִׁיעוּרִים בְּיַחַד.
וְאִימָא אָמְרָה: "זֶה הַצִיוּר הֲכִי מְשַׁגֵעַ!"
עַכְשָׁו גַם מִיכָאֵל הִסְכִּים אִיתָהּ.
"לַצִיוּר הַזֶה מַגִיעַ כָּבוֹד מְיוּחָד," הִיא הוֹסִיפָה, "מָה דַעְתְךָ שֶׁנַעֲשֶׂה לוֹ מִסְגֶרֶת?"
הִיא אָהֲבָה אֶת הַצְבָעִים וְאֶת הַצוּרוֹת, אֲבָל אֶת הַדְמוּת שֶׁבַּצִיוּר לֹא הִכִּירָה.
כַּעֲבוֹר כַּמָה יָמִים הִגִיעַ הַצִיוּר, מוּגָן מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית. בְּתוֹךְ הַמִסְגֶרֶת הוּא נִרְאֶה מַרְשִׁים אַף יוֹתֵר.
צִיוּרִים קוֹדְמִים שֶׁל מִיכָאֵל כְּבָר הָיוּ תְלוּיִים בַּמִטְבָּח וּבַמִרְפֶּסֶת, מוּדְבָּקִים בְּסֶרֶט דָבִיק. אֵלֶה שֶׁאוֹתָם חָשַׁב לְסִרְטוּטִים. זה הדוד מנחם בציור! "אֶת זֶה נִתְלֶה בַּסָלוֹן!"
אִימָא בָּחֲנָה שׁוּב אֶת הַצִיוּר. הִטְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, מִצְמְצָה בְּעֵינֶיהָ.
"זֶה בֶּאֱמֶת צִיוּר מְרַתֵק, סַסְגוֹנִי וּמָלֵא דִמְיוֹן."
"בְּוַדַאי, מִשׁוּם שֶׁזֶה הַדוֹד מְנַחֵם!" לֹא הִתְאַפֵּק מִיכָאֵל וְחָשַׂף אֶת סוֹד הַצִיוּר. "אַתְ לֹא רוֹאָה? תִסְתַכְּלִי טוֹב."
"כַּמוּבָן! אֵיךְ לֹא רָאִיתִי מִיָד. הִנֵה הַשָׂפָם שֶׁלוֹ! וְכָל הַסְפָּגֶטִי הַצִבְעוֹנִי הַזֶה, אֵלֶה הַשְׂעָרוֹת שֶׁלוֹ שֶׁנִרְאוֹת כְּמוֹ הָרַעְיוֹנוֹת הַמְשַׁגְעִים שֶׁיוֹצְאִים לוֹ מֵהָרֹאשׁ!"
הִיא הִתְפַּעֲלָה וְהִרְעִיפָה מַחְמָאוֹת. עַכְשָׁו מִיכָאֵל הָיָה בָּטוּחַ שֶׁאִימָא בֶּאֱמֶת מְבִינָה גְדוֹלָה בְּאָמָנוּת.
לָאַחֲרוֹנָה גַם הִיא הִתְחִילָה לִהְיוֹת מוּדְאֶגֶת בְּקֶשֶׁר לַדוֹד מְנַחֵם. עֲדַיִן לֹא קִיבְּלוּ מִמֶנוּ שׁוּם סִימָן. דְמוּתוֹ הַסַסְגוֹנִית נִיבְּטָה אֲלֵיהֶם מֵהַקִיר שֶׁבַּסָלוֹן, וְלִיבָּם נִצְבַּט. מָה קָרָה לָאִישׁ הַזֶה?

~~~~