עוֹד שָׁבוּעַ חָלַף. מִיכָאֵל כְּבָר לֹא מָצָא טַעַם לְהַמְשִׁיךְ לְסַרְטֵט. סִרְטוּטִים נוֹעֲדוּ בִּשְׁבִיל לִבְנוֹת, לֹא בִּשְׁבִיל לִשְׁמוֹר בַּעֲרֵימָה בַּמְגֵירָה. וּבְלִי הָעֶזְרָה שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם, הוּא הִתְיָאֵשׁ, לָקַח אֶת כָּל הַנְיָרוֹת, הָעֶפְרוֹנוֹת וְהַצְבָעִים, הַסַרְגֵלִים וְהַשַׁבְּלוֹנוֹת – טִיפֵּס עַל הַכִּיסֵא וְהִשְׁלִיךְ הַכּוֹל עַל גַג הָאָרוֹן.
אֲבָל זֹאת הָיְתָה רַק הַפְסָקָה קְצָרָה.
כְּבָר לְמָחֳרָת הוּא נַעֲשָׂה עַצְבָּנִי. הוּא הִרְגִישׁ רֵיקָנִי וַחֲסַר מְנוּחָה. כְּמוֹ כַּדוּרַגְלָן שֶׁלָקְחוּ לוֹ אֶת הַכַּדוּר. כְּמוֹ טַיָס שֶׁלָקְחוּ לוֹ אֶת רִישְׁיוֹן הַטַיִס. הוּא הִתְגַעְגֵעַ אֶל מְלֶאכֶת הַסִרְטוּט. הוּא גִילָה שֶׁהוּא לֹא יָכוֹל לְוַתֵר עַל הַהֲנָאָה שֶׁבַּדָבָר.
וְאָז הוּא טִיפֵּס שׁוּב וְהוֹרִיד מִן הָאָרוֹן בַּחֲזָרָה אֶת מָה שֶׁזָרַק שָׁם רַק אֶתְמוֹל. אֲבָל מָה יְסַרְטֵט? שׁוּב מְכוֹנוֹת?
פִּתְאוֹם, פִּתְאוֹם הוּא יָדַע מָה.
כִּי כְּבָר חָלְפוּ כִּמְעַט חוֹדְשַׁיִם מֵאָז שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם נֶעְלַם. וּבְגַעְגוּעָיו חָשָׁב מִיכָאֵל: לָמָה שֶׁהוּא לֹא יוֹפִיעַ לְפָחוֹת עַל הַנְיָר? כֵּן, זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶחְמָד, לְסַרְטֵט אֶת הַדוֹד מְנַחֵם!
אֲבָל הָיָה לוֹ רַק מוּשָׂג קָלוּשׁ אֵיךְ הַדוֹד מְנַחֵם נִרְאֶה. הֲלוֹא בַּבִּיקוּר הָאַחֲרוֹן הָיָה מִיכָאֵל עָיֵף וְיַשְׁנוּנִי וְנִרְגָשׁ וְנִשְׁאַר לוֹ רַק זִיכָּרוֹן מְטוּשְׁטָשׁ. הַבִּיקוּר שֶׁלִפְנֵי הָאַחֲרוֹן הָיָה מִזְמַן, בְּפוּרִים, וְהַדוֹד הוֹפִיעַ עִם מַסֵיכָה עַל הַפָּנִים. אֲפִילוּ בְּתַצְלוּם לֹא רָאָה אוֹתוֹ מִיכָאֵל, כִּי הַדוֹד מְנַחֵם מֵעוֹלָם לֹא הִצְטַלֵם. כֵּן, גַם לְכָךְ הָיוּ סִיבּוֹת מְסוּבָּכוֹת מִכְּדֵי לְהָבִין.
לָכֵן לֹא נִיסָה מִיכָאֵל לְצַיֵר אֶת הַדוֹד מְנַחֵם כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה בַּמְצִיאוּת. מָה יוֹתֵר מַתְאִים מֵאֲשֶׁר לְתָאֵר אוֹתוֹ בְּסָלָט שֶׁל צוּרוֹת וּצְבָעִים?
עַל הַמִכְנָסַיִם הוּא סִירְטֵט רִיבּוּעִים וּמְשׁוּלָשִׁים. אֶת הַמְעִיל הַשָׁחוֹר קִישֵׁט בְּאוֹתִיוֹת. אֶת כָּל אַחַת מִנְעָלָיו הָעֲנָקִיוֹת צָבַע בְּצֶבַע אַחֵר. הוּא סִירְטֵט שָׂפָם עֲנָקִי, זְקַנְקַן מְחוּדָד וּמִשְׁקָפַיִם עֲגוּלִים. הוֹפִיעָה שָׁם גַם שֶׁמֶשׁ צְהוּבָּה עִם קַרְנַיִם זוֹרְחוֹת. לֹא, זוֹ הָיְתָה פַּדַחַת הָרֹאשׁ הַמַבְרִיקָה שֶׁלוֹ! וּמִשְׁנֵי צִידֶיהָ גָלְשׁוּ רַעֲמוֹת הַשֵׂיעָר – רְצוּעוֹת אֲרוּכּוֹת בִּשְׁלַל צְבָעִים, מִתְפַּתְלוֹת כְּמוֹ סְפָּגֶטִי – כְּאִילוּ הָיוּ אֵלֶה הָרַעְיוֹנוֹת הַמַדְהִימִים שֶׁיוֹצְאִים מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם!
אֶת כָּל זֶה סִירְטֵט מִיכָאֵל כַּמוּבָן בְּסַרְגֵלִים, מְחוּגוֹת, שַׁבְּלוֹנוֹת וְצִבְעֵי מַיִם.
"אֵיזֶה צִי... סִרְטוּט יָפֶה!" אָמְרָה רוּתִי כַּאֲשֶׁר בָּאָה לְהָכִין שִׁיעוּרִים בְּיַחַד.
וְאִימָא אָמְרָה: "זֶה הַצִיוּר הֲכִי מְשַׁגֵעַ!"
עַכְשָׁו גַם מִיכָאֵל הִסְכִּים אִיתָהּ.
"לַצִיוּר הַזֶה מַגִיעַ כָּבוֹד מְיוּחָד," הִיא הוֹסִיפָה, "מָה דַעְתְךָ שֶׁנַעֲשֶׂה לוֹ מִסְגֶרֶת?"
הִיא אָהֲבָה אֶת הַצְבָעִים וְאֶת הַצוּרוֹת, אֲבָל אֶת הַדְמוּת שֶׁבַּצִיוּר לֹא הִכִּירָה.
כַּעֲבוֹר כַּמָה יָמִים הִגִיעַ הַצִיוּר, מוּגָן מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית. בְּתוֹךְ הַמִסְגֶרֶת הוּא נִרְאֶה מַרְשִׁים אַף יוֹתֵר.
צִיוּרִים קוֹדְמִים שֶׁל מִיכָאֵל כְּבָר הָיוּ תְלוּיִים בַּמִטְבָּח וּבַמִרְפֶּסֶת, מוּדְבָּקִים בְּסֶרֶט דָבִיק. אֵלֶה שֶׁאוֹתָם חָשַׁב לְסִרְטוּטִים.
"אֶת זֶה נִתְלֶה בַּסָלוֹן!"
אִימָא בָּחֲנָה שׁוּב אֶת הַצִיוּר. הִטְתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, מִצְמְצָה בְּעֵינֶיהָ.
"זֶה בֶּאֱמֶת צִיוּר מְרַתֵק, סַסְגוֹנִי וּמָלֵא דִמְיוֹן."
"בְּוַדַאי, מִשׁוּם שֶׁזֶה הַדוֹד מְנַחֵם!" לֹא הִתְאַפֵּק מִיכָאֵל וְחָשַׂף אֶת סוֹד הַצִיוּר. "אַתְ לֹא רוֹאָה? תִסְתַכְּלִי טוֹב."
"כַּמוּבָן! אֵיךְ לֹא רָאִיתִי מִיָד. הִנֵה הַשָׂפָם שֶׁלוֹ! וְכָל הַסְפָּגֶטִי הַצִבְעוֹנִי הַזֶה, אֵלֶה הַשְׂעָרוֹת שֶׁלוֹ שֶׁנִרְאוֹת כְּמוֹ הָרַעְיוֹנוֹת הַמְשַׁגְעִים שֶׁיוֹצְאִים לוֹ מֵהָרֹאשׁ!"
הִיא הִתְפַּעֲלָה וְהִרְעִיפָה מַחְמָאוֹת. עַכְשָׁו מִיכָאֵל הָיָה בָּטוּחַ שֶׁאִימָא בֶּאֱמֶת מְבִינָה גְדוֹלָה בְּאָמָנוּת.
לָאַחֲרוֹנָה גַם הִיא הִתְחִילָה לִהְיוֹת מוּדְאֶגֶת בְּקֶשֶׁר לַדוֹד מְנַחֵם. עֲדַיִן לֹא קִיבְּלוּ מִמֶנוּ שׁוּם סִימָן. דְמוּתוֹ הַסַסְגוֹנִית נִיבְּטָה אֲלֵיהֶם מֵהַקִיר שֶׁבַּסָלוֹן, וְלִיבָּם נִצְבַּט. מָה קָרָה לָאִישׁ הַזֶה?