~~~ פֶּרֶק  11 ~~~

יְדִיעָה חֲשׁוּבָה בָּעִיתוֹן



הַ דוֹדָה מֵחוֹלוֹן אָמְרָה: "אֵין לָכֶם בִּכְלָל מָה לִדְאוֹג! חֲבָל עַל הַבְּרִיאוּת שֶׁלָכֶם. הֲרֵי בַּסוֹף הוּא יוֹפִיעַ. אַתֶם יוֹדְעִים, אֵין אָדָם זָהִיר מִמֶנוּ, לַמְרוֹת הַשִׁיגְעוֹנוֹת שֶׁלוֹ!"
הִיא לֹא יָדְעָה עַל הַסַכָּנוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן נִקְלַע הַדוֹד מְנַחֵם בֶּעָבָר. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר בַּנִיסוּי הַקְוַנְטִי הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ מָצָא אֶת עַצְמוֹ שׂוֹחֶה לְבַד בְּאֶמְצַע הָאוֹקְיָנוֹס הַשָׁקֵט (שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה כְּלָל לֹא הָיָה שָׁקֵט וְגַם שָׁרַץ כְּרִישִׁים). רַק בְּמִקְרֶה עָבְרָה שָׁם סְפִינַת דַיָגִים אוֹסְטְרָלִית וּמָשְׁתָה אוֹתוֹ.
מַזָל שֶׁהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן לֹא חָשְׁדָה שֶׁהוּא נִמְצָא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת, רַק חָשְׁבָה שֶׁהוּא גָר פַּעַם פֹּה פַּעַם שָׁם. הִיא רָטְנָה עַל זֶה בְּלִי סוֹף, לֹא הֵבִינָה אֵיךְ לְאָדָם בְּגִילוֹ לֹא נִמְאָס לִהְיוֹת 'כָּל הַזְמַן בְּטִיסוֹת בֵּין שְׁנֵי בָּתִים, בֵּין שְׁתֵי אֲרָצוֹת, בֵּין שְׁתֵי יַבָּשׁוֹת.' וְהִתְעַצְבְּנָה בְּכָל פַּעַם כְּשֶׁנִיגְשָׁה לִכְתוֹב 'לָאָדוֹן הַזֶה' שְׁנֵי מִכְתָבִים, לִסְגוֹר שְׁתֵי מַעֲטָפוֹת, לְהַדְבִּיק פַּעֲמַיִם בּוּלִים.
"בֶּן אָדָם צָרִיךְ לָדַעַת אֶת הַמָקוֹם שֶׁלוֹ," אָמְרָה, "בֶּן אָדָם לֹא יָכוֹל לִחְיוֹת רֶגֶל פֹּה וְרֶגֶל שָׁם. בִּגְלַל זֶה הוּא הָלַךְ לְאִיבּוּד. כֵּן, בַּסוֹף הוּא יַחְזוֹר, רַק הַלְוַאי שֶׁיִלְמַד לֶקַח."
אֲבָל לָאַחֲרוֹנָה גַם הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן הִתְחִילָה לִדְאוֹג. "אוּלַי בְּכָל זֹאת קָרָה לוֹ מַשֶׁהוּ? בֶּן אָדָם הוּא רַק בֶּן אָדָם."
מִיכָאֵל שָׁאַל אֶת אִימָא אִם גַם הַפַּעַם יֵצְאוּ הַחֲבֵרִים שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם מִכָּל קְצוֹת הָעוֹלָם לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. וְאִם הִיא תִצְטָרֵף לַחִיפּוּשִׂים, שֶׁתֵדַע שֶׁהוּא, מִיכָאֵל, מְסוּגָל לְהִישָׁאֵר לְבַד בַּבַּיִת. אַךְ לֹא הָיָה צוֹרֶךְ לִפְתוֹחַ בְּחִיפּוּשִׁים, כִּי סוֹף סוֹף הִתְחִילוּ לְהַגִיעַ סִימָנִים וְאוֹתוֹת.
בַּתְחִילָה חָזְרוּ מִטוֹקְיוֹ כָּל הַמִכְתָבִים עִם הַסִרְטוּטִים שֶׁשָׁלַח מִיכָאֵל. עַל הַמִכְתָבִים הוֹפִיעָה חוֹתֶמֶת אֲדוּמָה:

לְהַחְזִיר לַשׁוֹלֵחַ.
הַנִמְעָן כְּבָר לֹא גָר כָּאן יוֹתֵר.

עַד עַכְשָׁו, בְּכָל הַחְלָפַת כְּתוֹבֶת, הָיָה הַדוֹאַר, עַל פִּי הוֹרָאָה שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם, מַעֲבִיר אֶת הַמִכְתָבִים לַכְּתוֹבֶת הַחֲדָשָׁה. וְעַכְשָׁו, מָה נִשְׁתָנָה? מִיכָאֵל תָמַה. מָה פֵּרוּשׁ 'הַנִמְעָן כְּבָר לֹא גָר כָּאן יוֹתֵר'? לָמָה הוּא לֹא בִּיקֵשׁ כְּמוֹ תָמִיד לְהַעֲבִיר אֶת הַדוֹאַר לַכְּתוֹבֶת הַחֲדָשָׁה? אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלָל כְּבָר אֵין כְּתוֹבֶת חֲדָשָׁה? זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁ...
"אִימָא, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁ... שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם הִפְסִיק לִהְיוֹת קְוַנְטִי? כְּלוֹמַר, שֶׁהוּא נִמְצָא רַק בְּאָמֵרִיקָה? שֶׁיֵשׁ לוֹ רַק כְּתוֹבֶת אַחַת, וּמֵעַכְשָׁו נִכְתוֹב לוֹ רַק מִכְתָב אֶחָד?"
אִימָא הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ. "כֵּן, גַם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת כָּךְ. כֵּן כֵּן, הוּא חָזַר לִהְיוֹת אֶחָד וְיָחִיד."
"אֲבָל לָמָה, לָמָה? וְלָמָה הוּא לֹא כּוֹתֵב מֵאָמֵרִיקָה?"
הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהִיא מְחַיֶכֶת.
"אֲנִי מַרְגִישָׁה שֶׁזֶה קָשׁוּר לַמַתָנָה שֶׁלְךָ, מִיכָאֵל."
"לְרְאוּבֵן? מָה הַקֶשֶׁר? אִימָא, אַתְ בְּטוּחָה?"
"כֵּן, מִיכָאֵל. כַּנִרְאֶה שֶׁאוּלַי הַפַּעַם אֲנִי בְּטוּחָה לְגַמְרֵי..."
מִיכָאֵל הִרְגִישׁ מְבוּלְבָּל. בְּעֶצֶם, מָה שֶׁקָרָה לַדוֹד מְנַחֵם – זֶה טוֹב אוֹ רַע? וְאִם זֶה בֶּאֱמֶת בִּגְלַל רְאוּבֵן, אָז מִיכָאֵל עָשָׂה מַשֶׁהוּ טוֹב אוֹ רַע? וְאֵיךְ הוּא יִהְיֶה מֵעַכְשָׁו, הַדוֹד מְנַחֵם הַיָחִיד, הַאִם הָרַעְיוֹנוֹת הַמוּפְלָאִים שֶׁלוֹ יִזְרְמוּ בְּשֶׁפַע כְּמוֹ קוֹדֶם, כַּאֲשֶׁר הָיָה כָּפוּל? הֲרֵי הַהֶסְפֵּק שֶׁלוֹ יֵרֵד בְּחֵצִי!
לְמָחֳרָת, סוֹף סוֹף, הִגִיעַ מִכְתָב מֵאָמֵרִיקָה. בְּצַד הַמַעֲטָפָה הָיָה כָּתוּב בִּכְתַב הַיָד שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם:
כְּדַאי אַתֶם לִפְתוֹחַ זֶה בְּיַחַד
אִימָא וּמִיכָאֵל פָּתְחוּ אֶת הַמַעֲטָפָה. וְאָז – שׁוּם נְיָר לֹא מָצְאוּ בִּפְנִים – הֵם רַק שָׁמְעוּ נְבִיחוֹת שֶׁל כֶּלֶב! שְׁתֵי נְבִיחוֹת, הַפְסָקָה, וְשׁוּב שְׁתַיִם. וְזֶה כָּל הַמִכְתָב.
מִיכָאֵל הִגִיעַ לַמַסְקָנָה שֶׁאָכֵן רְאוּבֵן קָשׁוּר אֵיכְשֶׁהוּ לְהֵיעָלְמוּת שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם. וּמָה שֶׁיוֹתֵר חָשׁוּב: הָרַעְיוֹנוֹת הַמְשׁוּגָעִים שֶׁלוֹ לֹא נִפְגְעוּ. מִכְתָב נוֹבֵחַ!
מָה בְּעֶצֶם קָרָה לַדוֹד מְנַחֵם? חִידָה.

מִי שֶׁפִּיעַנְחָה אֶת הַתַעֲלוּמָה הָיְתָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. כֵּן, הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן.
זֶה הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת בִּיקוּר שִׁגְרָתִי, אֶחָד מִבִּיקוּרֶיהָ הַקְבוּעִים אֵצֶל מִיכָאֵל וְאִימָא. וּכְמוֹ שֶׁקוֹרֶה לְעִיתִים גַם לְחוֹקְרִים גְדוֹלִים, גַם הִיא גִילְתָה אֶת הַתַגְלִית שֶׁלָהּ רַק בִּגְלַל שַׁרְשֶׁרֶת שֶׁל מִקְרִים. בְּמִקְרֶה זֶה, שַׁרְשֶׁרֶת בַּת אַרְבָּעָה מִקְרִים. אַרְבָּעָה – כִּי בִּלְעֲדֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם לֹא יָכְלָה הַתַגְלִית לְהִתְגַלוֹת.
רֵאשִׁית, הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן אִיחֲרָה וְנֶאֶלְצָה לִנְסוֹעַ בְּקַו 1406 עִם הַנֶהָג שֶׁבְּלִי בּוּשָׁה וּבְלִי לְהִתְחַשֵׁב שׁוֹמֵעַ רַדְיוֹ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. לוּ נָסְעָה בְּ-1405 לֹא הָיוּ הַדְבָרִים מִתְרַחֲשִׁים כְּפִי שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ.
שֵׁנִית, הַמוֹשָׁב הַקָבוּעַ שֶׁלָהּ, שְׁלִישִׁי מִיָמִין לְיַד הַחַלוֹן, הָיָה תָפוּס, וְהִיא הִתְיַשְׁבָה בַּמוֹשָׁב שֶׁמֵאֲחוֹרָיו. לוּ הִתְיַשְׁבָה בַּסַפְסָל אַחֵר לֹא הָיוּ הַדְבָרִים מִתְגַלְגְלִים כְּמוֹ שֶׁהִתְגַלְגְלוּ.
וְאָז, שְׁלִישִׁית, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, הִגִיעַ עוֹד נוֹסֵעַ. לֹא סְתָם נוֹסֵעַ, אֶלָא הָאָדָם הַנָכוֹן: אִישׁ 'מְכוּבָּד וּמַרְשִׁים בַּעֲנִיבָה' שֶׁהֶחְזִיק בְּיָדוֹ עִיתוֹן. הוּא הִתְיַשֵׁב בַּמָקוֹם הַנָכוֹן: לְיַד הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן. חֵלֶק מִן הָעִיתוֹן מָסַר לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן ('בְּרָצוֹן רַב'), וְהִיא הִבְטִיחָה לְהַחְזִיר לוֹ אוֹתוֹ בְּתוֹם הַקְרִיאָה, שָׁלֵם וְלֹא מְקוּמָט. אִילוּלֵא הוֹפִיעַ הָאִישׁ הַזֶה, לֹא הָיָה לַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן סִיכּוּי לְפַעְנֵחַ אֶת הַתַעֲלוּמָה.
וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב, רְבִיעִית: הִיא קִיבְּלָה אֶת הַחֵלֶק הַקַל שֶׁל הָעִיתוֹן עִם הַמָדוֹר שֶׁנִקְרָא "פִּלְאֵי תֵבֵל". בְּמָדוֹר זֶה, בְּעַמוּד עֶשֶׂר, מוֹפִיעִים דְבָרִים מוּזָרִים שֶׁקוֹרִים בָּעוֹלָם הַגָדוֹל. אִילוּ קִיבְּלָה חֵלֶק אֲחֵר, הָיְתָה הַנְסִיעָה נִגְמֶרֶת בְּשַׁלְוָה וָנַחַת בְּלִי שׁוּם תַגְלִית מַרְעִישָׁה.
מִתוֹךְ שִׁיעֲמוּם הֵצִיצָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן בְּפִלְאֵי תֵבֵל וְכִמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ.
שְׁמוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם קָפַץ לְנֶגֶד עֵינֶיהָ! וּמָה שֶׁנִכְתַב עָלָיו, וְעוֹד בְּלִיווּי תַצְלוּם...
הָעִיתוֹן רָעַד בְּיָדֶיהָ.
"אַתְ לֹא מַרְגִישָׁה טוֹב?" שָׁאַל הַנוֹסֵעַ הַמְכוּבָּד שֶׁלְיָדָהּ וְקָרָא בְּבֶהָלָה, "בְּבַקָשָׁה נֶהָג, לַעֲצוֹר! שֶׁמִישֶׁהוּ יַזְמִין אַמְבּוּלַנְס!"
"לֹא, לֹא!" צָעֲקָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן, "נֶהָג, רַק תַגְבִּיר אֶת הָרַדְיוֹ! לָמָה כָּל כָּךְ חַלָשׁ? אֲנִי רוֹצָה לִשְׁמוֹעַ מָה אוֹמְרִים עָלָיו בַּחֲדָשׁוֹת!"
וְהִיא הִצְבִּיעָה עַל הַתַצְלוּם בִּמְדוֹר הַפְּלָאִים שֶׁבְּעַמוּד עֶשֶׂר.
"אֲנִי מַכִּירָה אוֹתוֹ! הוּא לְגַמְרֵי הִשְׁתַגֵעַ!" הָעִיתוֹן רִשְׁרֵשׁ בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַמְשַׁקְשְׁקוֹת, "הוּא יָרַד מִן הַפַּסִים!"
עִם הַתַגְלִית הַזֹאת הִיא מִיהֲרָה אֶל אִימָא וּמִיכָאֵל. שָׁחוֹר עַל גַבֵּי לָבָן הִיא תוֹכִיחַ לָהֶם מִיהוּ הַדוֹד מְנַחֵם בֶּאֱמֶת. אֶת הַחֵלֶק הַקַל שֶׁל הָעִיתוֹן קִיבְּלָה בְּמַתָנָה מִן הַנוֹסֵעַ הָאָדִיב (עַמוּדִים תֵשַׁע עַד שְׁתֵים עֶשְׂרֵה).
הַפַּעַם לֹא הָיוּ חִיבּוּקִים, לֹא נְשִׁיקוֹת, לֹא מִסְדַר נִיקָיוֹן וָסֵדֶר.
"קָרָאת אֶת הָעִיתוֹן שֶׁל הַיוֹם?" שָׁאֲלָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן מִיָד בְּפֶתַח הַדֶלֶת.
"לֹא, לֹא קָרָאתִי... סְלִיחָה מָה קָרָה?" אִימָא הִתְבַּיְשָׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת מַסְפִּיק עַל הַנַעֲשֶׂה בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.
"עִיתוֹן חַיָבִים לִקְרוֹא כָּל יוֹם!" אָמְרָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן.
"הַמֶמְשָׁלָה הִתְפַּטְרָה?"
"לֹא."
"אוּלַי הַמִיסִים עָלוּ?"
"לֹא."
"שְׁבִיתַת מוֹרִים!" הִתְעָרֵב מִיכָאֵל.
"לֹא!" אָמְרָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן וְזָרְקָה לָהֶם אֶת הָעִיתוֹן, "חַפְּשׂוּ וְגַלוּ בְּעַצְמְכֶם." מיכאל ואימא מחפשים בעיתון במדור פלאי תבל. עַמוּד אַחַר עַמוּד, כּוֹתֶרֶת אַחַר כּוֹתֶרֶת, חָרְשׁוּ אִימָא וּמִיכָאֵל אֶת הָעִיתוֹן. מִיכָאֵל הִבְחִין רִאשׁוֹן בַּיְדִיעָה וּבַתַצְלוּם שֶׁבַּמָדוֹר 'פִּלְאֵי תֵבֵל'.
הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן צָדְקָה: עִיתוֹנִים חַיָבִים לִקְרוֹא כָּל יוֹם. לִפְעָמִים יֵשׁ בָּהֶם יְדִיעוֹת כָּל כָּךְ חֲשׁוּבוֹת וּמְעַנְיְנוֹת שֶׁמַמָשׁ עוֹצְרוֹת אֶת הַנְשִׁימָה.
כֵּן, כָּתְבוּ עַל הַדוֹד מְנַחֵם בָּעִיתוֹן. כֵּן, שָׁחוֹר עַל גַבֵּי לָבָן, וְגַם תַצְלוּם שֶׁלוֹ הִדְפִּיסוּ (אוֹמְנָם דֵי מְטוּשְׁטָשׁ)!
"זֶה בֶּאֱמֶת הַדוֹד מְנַחֵם!" אָמַר מִיכָאֵל, יוֹתֵר נָכוֹן, צָעַק, "וְזֶהוּ רְאוּבֵן לְיָדוֹ, בְּחַיַי שֶׁזֶה רְאוּבֵן! עִם הַכֶּתֶם בַּמֵצַח! כַּמָה שֶׁהוּא גָדַל! רוּתִי מוּכְרָחָה לִרְאוֹת!"
"מִי זֶה בִּכְלָל רְאוּבֵן?" אָמְרָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן, "הִתְבַּלְבַּלְתֶם בַּיְדִיעָה. חַפְּשׂוּ בְּעַמוּד אַחֵר!"
בַּתַצְלוּם נִרְאוּ רְאוּבֵן וְהַדוֹד מְנַחֵם יוֹשְׁבִים יַחַד בְּמִין מְכוֹנִית מְשׁוּנָה. אִימָא זִיהֲתָה בְּקַלוּת אֶת הַדוֹד מְנַחֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַצְלֵמָה בְּקוֹשִׁי קָלְטָה מִמֶנוּ מַשֶׁהוּ. הַסֵפֶר שֶׁקָרָא הִסְתִיר אוֹתוֹ – רַק רָאוּ אֶת הַפַּדַחַת הַמַבְרִיקָה שֶׁלוֹ, וּמִשְׁנֵי צִדֶיהָ אֶת רַעֲמוֹת הַשֵׂיעָר הָפְּרוּעוֹת כְּמוֹ סְפָּגֶטִי.
וְאִילוּ מִיכָאֵל הִבְחִין בְּקַלוּת שֶׁרְאוּבֵן אוֹחֵז בְּיָדָיו – אוֹ בְּרַגְלָיו הַקִדְמִיוֹת – לֹא יֵאָמֵן – אֶת הֶגֶה הַמְכוֹנִית!
אִימָא וּמִיכָאֵל קָרְאוּ אֶת הַיְדִיעָה בִּשְׁקִיקָה, שׁוּב וָשׁוּב, קָדִימָה וַאֲחוֹרָה. אִם הֵם חָשְׁבוּ עַד עַכְשָׁו שֶׁשׁוּם הַפְתָעָה מִצַד הַדוֹד מְנַחֵם כְּבָר לֹא תַפְתִיעַ אוֹתָם – הֵם טָעוּ מְאוֹד. וַהֲרֵי הַיְדִיעָה כִּלְשׁוֹנָהּ, מִילָה בְּמִילָה:

סוֹכְנוּת הַיְדִיעוֹת אִי.טִי.פִּי. (ווֹשִׁינְגְטוֹן)
לָרִאשׁוֹנָה בַּהִיסְטוֹרְיָה נִרְאָה הַשָׁבוּעַ כֶּלֶב נוֹהֵג בִּמְכוֹנִית. הַכֶּלֶב הוּא מִגֶזַע מְעוֹרָב, בֵּינוֹנִי בְּגוֹדְלוֹ, לָבָן וּבַעַל כֶּתֶם שָׁחוֹר עַל הַמֵצַח.
הַמְכוֹנִית הִיא מִדֶגֶם יוֹצֵא דוֹפֶן בְּיוֹתֵר, מְכוֹנִית דוּ-קוֹמָתִית. הַקוֹמָה הַשְׁנִיָה מְשַׁמֶשֶׁת, כַּנִרְאֶה, לְשֵׁינָה וּלְרַחְצָה, שֶׁכֵּן הַמְכוֹנִית אֵינָהּ עוֹצֶרֶת בְּבָתֵי מָלוֹן לַחֲנִיַת לַיְלָה. הִיא אַף אֵינָהּ נִזְקֶקֶת לְתַחֲנוֹת דֶלֶק – הַמָנוֹעַ שֶׁלָהּ פּוֹעֵל עַל אֶנֶרְגִיַת הָרַעַשׁ. כְּדֵי לֶאֱגוֹר אֶנֶרְגִיָה יוֹמִית, הַמְכוֹנִית נוֹסַעַת שָׁעָה בְּיוֹם בְּאוֹטוֹסְטְרָאדָה רוֹעֶשֶׁת אוֹ בִּכְבִישׁ לְצַד רַכָּבוֹת שׁוֹרְקוֹת. בִּשְׁאַר הַזְמַן מַעְדִיפִים צֶמֶד הַנוֹסְעִים לִנְסוֹעַ בְּדַרְכֵי נוֹף וָטֶבַע. לִפְעָמִים הֵם עוֹצְרִים לְפִּיקְנִיק וְלִמְנוּחָה.
מוּמְחֵי רֶכֶב מְגַלִים בַּמְכוֹנִית עִנְיָן רַב, בִּמְיוּחָד בְּשֶׁל הַתַהֲלִיךְ הַחַדְשָׁנִי שֶׁבּוֹ מַעֲרֶכֶת שֶׁל מִיקְרוֹפוֹנִים וְקוֹלְטָנִים מְמִירָה אֶת הָרְעָשִׁים לְזֶרֶם חַשְׁמַלִי.
כְּמוֹ כֵן הַמְכוֹנִית מְעוֹרֶרֶת פְּלִיאָה בְּשֶׁל הֱיוֹתָהּ מוּרְכֶּבֶת מֵאוֹסֶף שֶׁל חֲלָקִים יְשָׁנִים, מָה שֶׁמַעֲנִיק לָהּ מַרְאֶה עִיצוּבִי מְיוּחָד בְּסִגְנוֹן שֶׁל גְרוּטָאָה (טָרַנְטֶה).
נְהִיגַת הַכֶּלֶב זוֹכָה לִשְׁבָחִים רַבִּים מִצַד כָּל הַנֶהָגִים שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנָיו, גַם שֶׁל נֶהָגִים מִקְצוֹעִיִים כְּמוֹ נֶהָגֵי מַשָׂאִיוֹת וּמוֹנִיוֹת. לְצִידוֹ שֶׁל הַנֶהָג יוֹשֵׁב דֶרֶךְ קֶבַע אָדָם וּשְׁמוֹ מְנַחֵם – הַשֵׁם נוֹדַע רַק בְּמִקְרֶה (מֵידָע בִּלְעָדִי שֶׁל כַּתָבֵנוּ). הוּא שֶׁלִימֵד, כַּנִרְאֶה, אֶת הַכֶּלֶב לִנְהוֹג, מָה שֶׁמֵעִיד עַל קֶשֶׁר מְיוּחָד וְעָמוֹק בֵּין הַשְׁנַיִם. סוֹדִיוּת אוֹפֶפֶת אֶת הָאִישׁ. הוּא שׁוֹמֵר עַל שְׁתִיקָה מוּחְלֶטֶת, תָמִיד שָׁקוּעַ בִּקְרִיאָה. עַד כֹּה לֹא הִצְלִיחַ אִישׁ מִן הַכַּתָבִים לִדְלוֹת מִמֶנוּ וְלוּ מִילָה אַחַת. גַם הַנֶהָג לֹא מוֹצִיא נְבִיחָה מִפִּיו.
עוֹד נוֹדַע כִּי הַצַלָמִים נוֹאֲשׁוּ מִלְצַלֵם אֶת הַשְׁנַיִם חוּץ מִתַצְלוּם מְטוּשְׁטָשׁ הַמוּגָשׁ פֹּה לְקוֹרְאֵינוּ. מוּמְחִים סְבוּרִים שֶׁבַּמְכוֹנִית מוּתְקָן מַנְגָנוֹן מְתוּחְכָּם לְשִׁיבּוּשׁ צִילוּמִים.
חֲשִׂיפָה בִּלְעָדִית בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן! – הָאִישׁ הַמוּזָר וְהַכֶּלֶב, לְאָן פְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת? הַדָבָר נוֹדַע לְכַתָבֵנוּ מִפִּי יַלְדָה שֶׁיָצְאָה לְטַיֵל עִם הַכֶּלֶב שֶׁלָהּ וּפָגְשָׁה אֶת הַשְׁנַיִם בַּדֶרֶךְ. הִיא הִתְחַבְּבָה עֲלֵיהֶם וְשָׁאֲלָה אוֹתָם 'לְאָן?'. הַכֶּלֶב הַנֶהָג נָבַח, וּלְמַרְבֵּה הַצַעַר הִיא לֹא הֵבִינָה אוֹתוֹ. אַךְ הָאִישׁ אָמַר לָהּ: "יַלְדָה, אֲנַחְנוּ מְטַיְלִים קְצָת מִסָבִיב לָעוֹלָם". הַהַשְׁעָרָה הִיא שֶׁהַשְׁנַיִם מִתְכַּוְנִים לְהַקִיף אֶת כַּדוּר הָאָרֶץ בִּכְלִי הָרֶכֶב הַמוּזָר שֶׁלָהֶם.
מְדוֹר 'פִּלְאֵי תֵבֵל' מַבְטִיחַ לַעֲקוֹב אַחַר הַמַסָע הַמוּפְלָא וּלְהַמְשִׁיךְ לְדַוֵחַ לְקוֹרְאָיו הַנֶאֱמָנִים.
מכונית יוצאת דופן בסגנון גרוטאה.

מִיכָאֵל רָצָה לְהַגִיד לְאִימָא: 'הַדוֹד מְנַחֵם בַּדֶרֶךְ לְכָאן...'
וְאִימָא רָצְתָה לְהַגִיד לְמִיכָאֵל: 'אֲנִי דֵי בְּטוּחָה שֶׁבְּסוֹף הַמַסָע הוּא יַגִיעַ אֵלֵינוּ...'
וְהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן אָמְרָה:
"תָמִיד אָמַרְתִי שֶׁאִם הוּא יַמְשִׁיךְ בַּדֶרֶךְ שֶׁלוֹ, זֶה לֹא יִיגָמֵר בְּטוֹב. אָמַרְתִי לָכֶם! וְצָדַקְתִי! תִרְאוּ אֵיזֶה שֵׁם רַע הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ!"
דְמָמָה.
"לָמָה אַתֶם מִסְתַכְּלִים עָלַיי כָּכָה, שְׁנֵיכֶם? שֶׁאִישׁ בְּגִילוֹ יִסְתוֹבֵב בַּדְרָכִים עִם כֶּלֶב, יָמִים וְלֵילוֹת, בִּגְרוּטָאָה עַל גַלְגַלִים. אָדָם עִם דִיפְּלוֹמָה שֶׁל דוֹקְטוֹר, בּוּשָׁה, מַמָשׁ בּוּשָׁה."
אִימָא וּמִיכָאֵל הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם חִיוּךְ.
אַחֲרֵי שֶׁהַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן הָלְכָה, הֵם עוֹד נִשְׁאֲרוּ לָשֶׁבֶת בַּסָלוֹן.
אִימָא הִרְהֲרָה בְּקוֹל: "הַדוֹד מְנַחֵם... סוֹף סוֹף הוּא יָכוֹל לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם הַגָדוֹל שֶׁלוֹ. לְהַקִיף אֶת כַּדוּר הָאָרֶץ וּלְבַקֵר כְּמוֹ אָדָם רָגִיל אֶת כָּל הַחֲבֵרִים."
"אֲבָל אִימָא, מָה הִשְׁתַנָה שֶׁעַכְשָׁיו הוּא יָכוֹל?"
"זֶה בָּרוּר מְאוֹד," אָמְרָה בְּלִי שׁוּם אוּלַי וּבְלִי כַּנִרְאֶה, אֲבָל בְּלַחַשׁ, "קוֹדֶם, כְּשֶׁהָיָה בָּא לִפְגוֹשׁ חָבֵר, אַחֲרֵי עֶשֶׂר דַקוֹת כְּבָר הִתְחִילוּ הָאֶצְבָּעוֹת לְדַגְדֵג לוֹ. וְלִפְנֵי שֶׁיַתְחִיל לִבְנוֹת מַשֶׁהוּ, הוּא נֶאֱלַץ לִבְרוֹחַ. הֲרֵי אַתָה יוֹדֵעַ אֶת זֶה. אֲבָל מֵעַכְשָׁיו זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, הֲרֵי יֵשׁ לוֹ אֶת..."
"אֶת רְאוּבֵן?"
"כֵּן, אֶת רְאוּבֵן. תָאֵר לְךָ: בְּרֶגַע שֶׁלַדוֹד מְנַחֵם מַתְחִיל לְדַגְדֵג בָּאֶצְבָּעוֹת, הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַיָד, לֹא כְּדֵי לִבְנוֹת מַשֶׁהוּ, אֶלָא סְתָם לְלַטֵף אֶת הַיְצוּר הַחַי וְהָאָהוּב. וְהַדִגְדוּג עוֹבֵר לוֹ. בִּגְלַל זֶה הוּא יָכוֹל לְהִישָׁאֵר הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים דַקוֹת. אוּלַי אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים, מִי יוֹדֵעַ."
"הַלְוַואי שֶׁיִישָׁאֵר אִיתָנוּ שָׁבוּעַ!" אָמַר מִיכָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאִימָא כַּנִרְאֶה מְדַבֶּרֶת הַיוֹם דִבְרֵי טַעַם, הוּא שָׁאַל: "וְלָמָה אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא הִפְסִיק לִהְיוֹת קְוַונְטִי?"
"גַם זֶה דֵי בָּרוּר..." אִימָא הִמְשִׁיכָה לְדַבֵּר בְּלַחַשׁ, "זֶה מִפְּנֵי שֶׁ... אֵיךְ לוֹמַר אֶת זֶה? בִּשְׁבִיל לְהַכְפִּיל אֶת עוֹצְמַת הַמוֹחַ, בִּשְׁבִיל לְהַגְדִיל אֶת הַהֶסְפֵּק וְהַיְעִילוּת – כְּדַאי בְּהֶחְלֵט לִהְיוֹת כָּפוּל וְלִפְעוֹל פֹּה וְגַם שָׁם... אֲבָל בִּשְׁבִיל לֶאֱהוֹב יוֹתֵר אֶת רְאוּבֵן, זֶה לְהֵיפֶךְ – צָרִיךְ לִהְיוֹת יָחִיד וּלְהִימָצֵא אִיתוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, צָרִיךְ לְהִתְרַכֵּז פְּנִימָה, לְהִצְטַמְצֵם... כְּלוֹמַר, בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת קָרוֹב צָרִיךְ לֵב אֶחָד וְלֹא מְפוּזָר וּמְחוּלָק... בִּגְלַל זֶה הוּא הֶחְזִיר אֶת עַצְמוֹ אֶל עַצְמוֹ..." וּלְאַחַר רֶגַע הוֹסִיפָה: "בְּעֶצֶם, קָשֶׁה לִי לְהַגִיד אֶת זֶה בְּמִילִים... נִדְמֶה לִי שֶׁאוּלַי דִיבַּרְתִי יוֹתֵר מִדַי..."
מִיכָאֵל אוּלַי לֹא הֵבִין אֶת כָּל כַּוָנָתָהּ. אַךְ הוּא נִיחֵשׁ שֶׁעוֹד מְעַט הִיא תִיקַח לְיָדֶיהָ אֶת הַמַחְבֶּרֶת הַכְּחוּלָה וְתִכְתוֹב בּוֹ בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת. הֵם הִמְשִׁיכוּ לָשֶׁבֶת בַּסָלוֹן. הִיא כָּתְבָה בַּמַחְבֶּרֶת וּמִיכָאֵל שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת עַל הַדוֹד מְנַחֵם.

בַּיָמִים הַבָּאִים עָקַב מִיכָאֵל בָּעִיתוֹן – בַּמָדוֹר 'פִּלְאֵי תֵבֵל' – אַחַר הַיְדִיעוֹת עַל מַסָעוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם. אַךְ בְּעִיקָר הִתְאַפְשֵׁר הַמַעֲקָב הוֹדוֹת לְסִדְרַת מִכְתָבִים שֶׁהוּא וְאִימָא קִיבְּלוּ.
בְּכָל אֶחָד מִבִּיקוּרָיו אֵצֶל חָבֵר שָׁלַח לָהֶם הַדוֹד מְנַחֵם מִכְתָב לְלֹא מִילִים. שְׁתֵי נְבִיחוֹת, הַפְסָקָה, שְׁתֵי נְבִיחוֹת. לִפְעָמִים גַם שָׁלוֹשׁ נְבִיחוֹת.
מִיכָאֵל שָׁמַר אֶת כָּל הַמַעֲטָפוֹת. גַם שָׁמַר כַּמָה נְבִיחוֹת שֶׁהִצְלִיחַ לְהַקְלִיט לְמַזְכֶּרֶת.
לְפִי הַבּוּלִים יָדַע מִיכָאֵל בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ נִמְצְאוּ הַדוֹד מְנַחֵם וּרְאוּבֵן בְּכָל עֵת בְּמַסְלוּל מַסָעָם. וּלְפִי חוֹתְמוֹת הַדוֹאַר עַל הַמַעֲטָפוֹת, גַם יָדַע מֵאֵיזוֹ עִיר נִשְׁלְחוּ וְאֶת תַאֲרִיךְ הַמִשְׁלוֹחַ. מִיכָאֵל רָשַׁם הַכּוֹל בְּטַבְלָה: אֶת הַמְקוֹמוֹת וְהַמֶרְחַקִים וְהַתַאֲרִיכִים. וְעַל סְמַךְ כָּל הַנְתוּנִים הָאֵלֶה שֶׁאָסָף, יָדַע לְחַשֵׁב כַּמָה זְמַן שָׁהוּ הַדוֹד מְנַחֵם וּרְאוּבֵן אֵצֶל כָּל חָבֵר. לִפְעָמִים הֵם נִשְׁאֲרוּ חֲמִישָׁה יָמִים!
מִיכָאֵל סִימֵן אֶת מַסְלוּל הַמַסָע עַל מַפָּה בַּמַחְשֵׁב. הוּא אָהַב לְהִסְתַכֵּל בַּמַפָּה הַדִיגִיטָלִית שֶׁאֵלֶיהָ מְקוּשָׁרִים צִילוּמִים – צִילוּמִים שֶׁל אוֹתָם הַמְקוֹמוֹת שֶׁרָאוּ הַדוֹד מְנַחֵם וּרְאוּבֵן בְּמוֹ עֵינֵיהֶם.
תְחִילָה הֵם נָסְעוּ מַעֲרָבָה לְאוֹקְלָהוֹמָה (אִימָא יָדְעָה שֶׁיֵשׁ לוֹ שָׁם שְׁנֵי חֲבֵרִים). מִשָׁם הִדְרִימוּ אֶל וֶרָה-קְרוּז שֶׁבְּמֶקְסִיקוֹ (שָׁם הִתְאָרְחוּ לְפָחוֹת אַרְבָּעָה יָמִים), מִשָׁם אֶל קָרָאקָאס שֶׁבְּוֶנֶצוּאֶלָה, מִשָׁם אֶל סָאן-פָּאוּלוֹ שֶׁבִּבְּרָזִיל, וּמִשָׁם אֶל סַנְטִיָאגוֹ שֶׁבְּצִ'ילֶה. וְאָז שָׁבוּ צָפוֹנָה לְסַן-פְרַנְצִיסְקוֹ, דֶרֶךְ לִימָה שֶׁבְּפֶּרוּ. מִשָׁם, כְּלוֹמַר מִסַן-פְרַנְצִיסְקוֹ, הֵם עָלוּ עִם מְכוֹנִיתָם עַל סְפִינָה שֶׁשָׂמָה אֶת פָּנֶיהָ מַעֲרָבָה לְאִיֵי הָוָואי וְ...
אֲבָל דַי. מַסְפִּיק.
הֲלוֹא תִקְצַר הַיְרִיעָה מִלְתָאֵר אֶת כָּל מַסְלוּל מַסָעָם.
יוֹם אֶחָד בָּאָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן לְבַקֵר. מִיכָאֵל הֶרְאָה לָהּ אֶת הַמַסְלוּל בַּמַחְשֵׁב שֶׁבְּחַדְרוֹ.
"הֵם עַכְשָׁיו רַק פֹּה," הוּא הִצְבִּיעַ עַל נְקוּדָה בַּמַפָּה, "הַרְבֵּה חֲבֵרִים יֵשׁ לַדוֹד מְנַחֵם. עַד שֶׁיַגִיעוּ אֵלֵינוּ..."
"אָה, כָּל הַמְקוֹמוֹת הָאֵלֶה..." אִימָא לַחֲשָׁה אֶל עַצְמָהּ, כְּמוֹ מִתוֹךְ גַעְגוּעִים לֶעָבָר אוֹ כִּיסוּפִים לֶעָתִיד, "הָרִים וַעֲמָקִים. יְעָרוֹת. נְהָרוֹת וְיָמִים. אוֹנִיוֹת וְרַכָּבוֹת. עָרִים. רְחוֹבוֹת, כִּיכָּרוֹת, מִגְדָלִים..."
אֲבָל הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן לֹא הִסְתַכְּלָה בַּמַפָּה, אֶלָא בַּמַדָף הַצַר שֶׁמֵעַל הַמַחְשֵׁב. שָׁם שָׁמַר מִיכָאֵל אֶת כָּל הַמַעֲטָפוֹת שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם.
"אֵיזֶה בָּלָגָן!" אָמְרָה בְּחוּמְרָה, "מִיכָאֵל, אַתָה מוּכְרָח לְסַדֵר אֶת הַמַדָף הַזֶה!"
בַּבִּיקוּר הַבָּא הִיא הֵבִיאָה לוֹ בְּמַתָנָה תֵיבַת נָאָה לִשְׁמִירַת הַמִכְתָבִים.

~~~~

1990, 2018