~~~ פֶּרֶק  9 ~~~

מְכוֹנַת הַמַתָנוֹת



דַ ף הַבְּרִיסְטוֹל כְּבָר הָיָה מְשׁוּפְשָׁף מֵרוֹב מְחִיקוֹת. מִיכָאֵל כְּבָר רָשַׁם אֶת הַמִסְפָּר 2 – יוֹמַיִם בִּלְבַד נוֹתְרוּ עַד לַבִּיקוּר שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם. אָפְסוּ הַסִיכּוּיִים לְמַתָנָה מְיוּחֶדֶת. חֲבָל. מָחָר יִקְנֶה מַתָנָה בַּחֲנוּת. כַּמוּבָן, בְּכָל דְמֵי הַכִּיס שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ.
אֲבָל לֹא. עוֹד נִיסָיוֹן אֶחָד. אֶלָא שֶׁרֹאשׁוֹ כְּבָר הָיָה מָלֵא וְדָחוּס בְּכָל הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁלֹא הִתְאִימוּ. קוֹדֶם צָרִיךְ לְהִתְרוֹקֵן מִכָּל אֵלֶה כְּדֵי לְפַנוֹת מָקוֹם לְרַעְיוֹן טָרִי וְשׁוֹנֶה לְגַמְרֵי. פַּעַם הוּא שָׁמַע שֶׁטוֹב לִשְׁכַּב בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה חַמָה וּרְגוּעָה כְּדֵי לְהִתְעַמֵק בְּמַחְשָׁבוֹת: מָה שֶׁלֹא רָצוּי טוֹבֵעַ, וּמָה שֶׁרָצוּי צָף וְעוֹלֶה.
הוּא רַק צָרִיךְ לְהִסְתַגֵר לְבַד לְבַד, לְהִתְרַכֵּז חָזָק חָזָק, לִהְיוֹת הֲכִי פְּנִימָה וְעָמוֹק בְּתוֹךְ עַצְמוֹ – וְלִשְׁאוֹב מִשָׁם רַעְיוֹן.
מִיכָאֵל סָגַר אַחֲרָיו אֶת דֶלֶת חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹא יֵצֵא מִשָׁם עַד שֶׁיִמְצָא אֶת מְבוּקָשׁוֹ. עָבְרָה שָׁעָה אֲרוּכָּה וַאֲפִילוּ קוֹל שִׁכְשׁוּךְ קַל שֶׁל מַיִם לֹא נִשְׁמָע.
לְפֶתַע נִפְתְחָה הַדֶלֶת בְּרַעַשׁ גָדוֹל וּמִיכָאֵל הִתְפָּרֵץ כִּסְעָרָה, עָטוּף בְּמַגֶבֶת גְדוֹלָה, כּוּלוֹ נוֹטֵף מַיִם. "מָצָאתִי! מָצָאתִי!*"
גַם אִימָא שָׂמְחָה עִם מִיכָאֵל עַל הַתַגְלִית, תִהְיֶה אֲשֶׁר תִהְיֶה. הִיא פָּחוֹת שָׂמְחָה עַל שְׁלוּלִית הַמַיִם שֶׁנִקְוְתָה בַּסָלוֹן. מיכאל מתפרץ מהאמבטיה בקריאות מצאתי מצאתי! מִיָד נִיגַשׁ מִיכָאֵל לַעֲבוֹדָה. הוּא לִיקֵט חוּטֵי תַיִל, פַּחִיוֹת וְחֶלְקֵי אוֹפַנַיִם שְׁבוּרִים. הוּא מָצָא צַעֲצוּעִים יְשָׁנִים, מְכוֹנִית עִם צוֹפָר וּבַרְוָז מְצַפְצֵף מִגוּמִי. הוּא גַם מָצָא סַלְסִילַת קַשׁ, כָּרִית יְשָׁנָה, חֲתִיכַת צִינוֹר רָחָב שֶׁהִשְׁאִירוּ פּוֹעֲלֵי הָעִירִיָה, וְעוֹד חֲפָצִים מֵחֲפָצִים שׁוֹנִים. הוּא אָסַף מִכָּל הַבָּא לַיָד. מִכָּל אֵלֶה יִבְנֶה אֶת הַמְצָאָתוֹ.
הוּא לֹא וִיתֵר עַל שׁוּם גְרוּטָאָה מִן הַגְרוּטָאוֹת שֶׁנִזְרְקוּ בְּמַרְתֵף הַבִּנְיָן וּבַחֲצֵרוֹת הָאֲחוֹרִיוֹת וּבְמִגְרַשׁ הֶעָפָר. הַכּוֹל הִתְאִים, הַכּוֹל סָחַב וְהֵבִיא אֶל חַדְרוֹ.
זֶה הָיָה מֵרוֹץ נֶגֶד הַזְמַן. גַם לְמָחֳרָת, בְּיוֹם הַבִּיקוּר מַמָשׁ, הוּא עֲדַיִן חִיפֵּשׂ וְאָסַף. וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב הִתְחִיל בִּמְלֶאכֶת הַהַרְכָּבָה, שָׁעוֹת מְעַטוֹת לִפְנֵי בּוֹאוּ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם.
מִיכָאֵל עָבַד עַד מְאוּחָר. בְּפַטִישׁ וּבְמַסוֹר וּבְמַבְרֵג. הוּא הִשְׁתַמֵשׁ בְּמַסְמְרִים, בִּבְרָגִים וּבַחֲבָלִים. לִקְרַאת סוֹף הָעֲבוֹדָה הָיָה חָסֵר לוֹ עוֹד מַשֶׁהוּ חִיוּנִי, וְהוּא רָץ לְהָבִיא אוֹתוֹ מֵהַבַּיִת שֶׁל רוּתִי.
לְבַסוֹף פָּסַע שְׁלוֹשָׁה צְעָדִים לְאָחוֹר, הִנִיחַ אֶת יָדָיו עַל מוֹתְנָיו וְהִנְהֵן בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן. הוּא כִּיסָה אֶת יְצִיר כַּפָּיו בְּסָדִין וְהָלַךְ לְהַזְמִין אֶת אִימָא.
הִיא הָיְתָה עֲסוּקָה בְּסִידוּר הַשׁוּלְחָן הַחֲגִיגִי בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ, אֲבָל עָשְׂתָה הַפְסָקָה וְהָלְכָה עִם מִיכָאֵל אֶל חַדְרוֹ.
כְּמוֹ בְּטֶקֶס, בִּתְנוּעָה אִיטִית, הֵסִיר הַמַמְצִיא אֶת הַסָדִין. מִתְקָן גָדוֹל וּמוּזָר נִיצַב בַּחֶדֶר, וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁלֶט:
מְכוֹנַת מַתָנוֹת מ-1
"הוֹ, רַעְיוֹן פַנְטַסְטִי!" אָמְרָה אִימָא, "זֹאת בֶּאֱמֶת מְכוֹנָה שֶׁנוֹתֶנֶת מַתָנוֹת? מְעַנְיֵן אֵיזוֹ מַתָנָה יְקַבֵּל הַדוֹד מְנַחֵם."
"הוּא יִבְחַר בְּעַצְמוֹ," אָמַר מִיכָאֵל בְּקוֹל עָיֵף וּבְמִין חִיוּךְ מִסְתוֹרִי, "מֵעַכְשָׁו זֶה תָלוּי רַק בּוֹ. אֲנִי אֶת שֶׁלִי עָשִׂיתִי."
לְאִימָא נִרְאֲתָה הַמְכוֹנָה יוֹתֵר כְּמוֹ מִין פֶּסֶל אָמָנוּתִי מוֹדֶרְנִי. הִיא חָשְׁבָה שֶׁאוּלַי קִיבֵּל אֶת הַהַשְׁרָאָה מִבִּיקוּרָם הָאַחֲרוֹן בַּמוּזֵיאוֹן.
אִימָא חָזְרָה לְסַדֵר אֶת הַשׁוּלְחָן. נוֹתְרָה פָּחוֹת מִשָׁעָה עַד בּוֹאוֹ שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם.

הַכּוֹל הָיָה מוּכָן. הַבַּיִת נָקִי וּמְצוּחְצָח. עַל דֶלֶת הַכְּנִיסָה מִבַּחוּץ הִדְבִּיקָה אִימָא נְיָר בְּרִיסְטוֹל שֶׁעָלָיו כָּתְבָה בְּאוֹתִיוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם: "בָּרוּךְ הַבָּא!". וּמִבִּפְנִים הִדְבִּיקָה "יוֹם הוּלֶדֶת שָׂמֵחַ!". עַל הַשׁוּלְחָן הַקָטָן בַּמִטְבָּח – אֲגַרְטַל פְּרָחִים יָפֶה. וּלְיָדוֹ עוּגַת יוֹם הוּלֶדֶת עִם הָמוֹן נֵרוֹת צִבְעוֹנִיִים. אִימָא יָדְעָה שֶׁהָאוֹרֵחַ שֶׁחִיכּוּ לוֹ יַעְדִיף לְהִתְאָרֵחַ בַּמִטְבָּח בִּמְקוֹם בַּסָלוֹן.
בַּחוּץ הִתְחִילָה סְעָרָה.
אִימָא הִתְנַמְנְמָה עַל הַכּוּרְסָה, רֹאשָׁהּ נָפַל פַּעַם לְיָמִין וּפַעַם לִשְׂמֹאל. הִיא הִתְעַיְפָה מִכָּל הַהֲכָנוֹת. וּמִיכָאֵל מַמָשׁ נָפַל מֵהָרַגְלַיִם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, אַחֲרֵי שֶׁעָבַד בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם רְצוּפִים כְּדֵי לְהַסְפִּיק לִבְנוֹת אֶת הַמְכוֹנָה.
מִיכָאֵל נִרְדַם. הָרוּחַ בַּחוּץ שָׁרְקָה.
דְפִיקָה בַּדֶלֶת.
אִימָא פָּקְחָה עַיִן אַחַת.
וְעוֹד דְפִיקָה.
עַיִן שְׁנִיָה.
צִלְצוּל קְצַרְצַר בַּפַּעֲמוֹן.
אִימָא הַמְנוּמְנֶמֶת טִלְטְלָה אֶת מִיכָאֵל הָרָדוּם בִּכְתֵפוֹ. קוּם, קוּם!
הַדֶלֶת נִפְתְחָה.
שְׁתֵי דְמוּיוֹת מִתְנַדְנְדוֹת נָפְלוּ אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל הָאוֹרֵחַ.
מִיכָאֵל הָיָה נִרְגָשׁ מִדַי, עָיֵף מִדַי. וְהָיָה כְּבָר דֵי מְאוּחָר. כֵּן, הָיוּ חִיבּוּקִים וּנְשִׁיקוֹת, טְפִיחוֹת עַל שֶׁכֶם, מִילִים וּדְמָעוֹת שֶׁל שִׂמְחָה. אַךְ הַכּוֹל נִרְאָה לוֹ כְּמוֹ חֲלוֹם רָחוֹק, לְמִיכָאֵל.
הָעֵינַיִם שֶׁלוֹ הָיוּ כְּבֵדוֹת וּמְטוּשְׁטָשׁוֹת. וְכָךְ קָרָה, לְרוֹעַ הַמַזָל, שֶׁהוּא לֹא רָאָה בְּבֵירוּר אֶת הַדוֹד מְנַחֵם. בִּגְלַל הַהִתְרַגְשׁוּת הָרַבָּה וְהָעֲיֵפוּת הַגְדוֹלָה. וְגַם בִּגְלַל הַבַּיְשָׁנוּת הַפִּתְאוֹמִית שֶׁגָרְמָה לוֹ לְהַשְׁפִּיל עֵינַיִם.
וּבְכָל זֹאת, אַחֲרֵי הַבִּיקוּר הוּא יִזְכּוֹר, אוֹמְנָם בִּמְעוּרְפָּל, מִשְׁקָפַיִם נוֹצְצִים; חוֹטֶם שְׁמַנְמַן; שָׂפָם מַרְשִׁים; שְׁתֵי רַעֲמוֹת שֵׂיעָר פְּרוּעוֹת מִשְׁנֵי צִידֵי הָרֹאשׁ, וּבָאֶמְצַע – פַּדַחַת מַבְרִיקָה.
מִיכָאֵל זָכַר אֶת הַדוֹד מְנַחֵם אוֹמֵר בְּעֵרֶךְ כָּךְ: "יֵשׁ פֹּה חַם וְנָעִים בַּבַּיִת, וּבַחוּצָה גֶשֶׁם וְקַר הַרְבֵּה."
מִפְּאַת קוֹצֶר הַזְמַן נִשְׁאַר הָאוֹרֵחַ לָבוּשׁ בִּמְעִילוֹ הָאָרוֹךְ וְהֶעָבֶה, רַק הֵסִיר אֶת כּוֹבַע הַצֶמֶר מֵרֹאשׁוֹ וּפָתַח רַק שְׁנֵי כַּפְתוֹרִים בַּמְעִיל.
וְאַחֲרֵי שֶׁהֶחְלִיפוּ עוֹד כַּמָה מִילִים הֵם הָלְכוּ לַמִטְבָּח וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵרוֹת שֶׁבְּעוּגַת יוֹם הַהוּלֶדֶת. זֶה גָזַל דֵי הַרְבֵּה זְמַן, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה נֵרוֹת.
אִימָא הוֹשִׁיטָה לָאוֹרֵחַ אֶת הַמַתָנָה שֶׁהֵכִינָה, עֲטוּפָה בִּנְיָר עֲטִיפָה יָפֶה וּקְשׁוּרָה בְּסֶרֶט קִישׁוּטִי. הִיא בִּיקְשָׁה מִמֶנוּ לִפְתוֹחַ אוֹתָהּ רַק אַחֲרֵי הַבִּיקוּר, כְּדֵי לֹא לְבַזְבֵּז אֶת מְעַט הַזְמַן שֶׁיֵשׁ לָהֶם.
וְעַכְשָׁו הִגִיעַ הַתוֹר שֶׁל הַמַתָנָה שֶׁהֵכִין מִיכָאֵל.
מֵעוֹלָם לֹא נִתְקַל הַדוֹד מְנַחֵם בִּמְכוֹנָה מְסוּבֶּכֶת וּמוּזָרָה מִזוֹ. מְכוֹנַת מַתָנוֹת מ-1? מָה זֶה? בְּקוֹשִׁי מָצָא בָּהּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו. הוּא לֹא הֵבִין מָה עוֹשָׂה אֲפַרְכֶּסֶת הַטֶלֶפוֹן הַשְׁבוּרָה בְּתוֹךְ הַמְעַרְבֵּל הַחַשְׁמַלִי הֶחָלוּד, בִּשְׁבִיל מָה הַצַעֲצוּעִים וְהַכָּרִית, וְאֵיךְ יִסְתוֹבֵב הַגַלְגַל הַמְעוּקָם. אִילוּלֵא הִצְבִּיעַ מִיכָאֵל הַיַשְׁנוּנִי בְּיָד כְּבֵדָה עַל כַּפְתוֹרֵי הַהַפְעָלָה, הָיָה הַדוֹד מְנַחֵם, הַמְהַנְדֵס הַדָגוּל, הַמַמְצִיא הַגָדוֹל, נוֹאָשׁ וּמֵרִים יָדַיִם.
בְּעֶצֶם, זֶה הָיָה מְאוֹד פָּשׁוּט – בְּסַךְ הַכּוֹל לַעֲנוֹת עַל שָׁלוֹשׁ שְׁאֵלוֹת בִּלְחִיצַת כַּפְתוֹר. הַשְׁאֵלוֹת הָיוּ רְשׁוּמוֹת עַל שָׁלוֹשׁ תָוִיוֹת בִּכְתָב לֹא כָּל כָּךְ בָּרוּר. אִימָא עָזְרָה לִקְרוֹא מָה כָּתוּב, כְּדֵי לַחְסוֹךְ בִּזְמַן. לְיַד כָּל שְׁאֵלָה הָיָה צָרִיךְ לִלְחוֹץ עַל כַּפְתוֹר "כֵּן" אִם הַתְשׁוּבָה הִיא כֵּן, וְעַל כַּפְתוֹר "לֹא" אִם הַתְשׁוּבָה הִיא לֹא.
"הַאִם אַתָה רוֹצֶה מַתָנָה שֶׁתֹאהַב?" קָרְאָה אִימָא אֶת הַשְׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה. בְּאוֹזְנֵי מִיכָאֵל נִשְׁמְעָה הַתְשׁוּבָה שֶׁל הָאוֹרֵחַ כְּמוֹ הִדְהוּד רָחוֹק.
"הוֹ כֵּן, אֲנִי רוֹצֶה אוֹהֵב מַתָנָה!" וְהַדוֹד מְנַחֵם לָחַץ עַל כַּפְתוֹר הַ"כֵּן". הַלְחִיצָה הִפְעִילָה צַפְצָפָה שֶׁל בַּרְוָז מִגוּמִי.
"הַאִם תִרְצֶה מַתָנָה שֶׁכְּבָר יֵשׁ לְךָ?" שָׁאֲלָה אִימָא אֶת הַשְׁאֵלָה הַשְׁנִיָה.
"אוֹה, לֹא לֹא לֹא!" אָמַר הַדוֹד וּמִיהֵר לִלְחוֹץ עַל כַּפְתוֹר הַ"לֹא". לְאִישׁוּר נִשְׁמַע צוֹפָר שֶׁל אַמְבּוּלַנְס צַעֲצוּעַ מָעוּךְ.
"וּלְבַסוֹף, הַאִם אַתָה רוֹצֶה מַתָנָה מַפְתִיעָה?"
"הוֹ, כֵּן כֵּן כֵּן!" אָמַר הַדוֹד מְנַחֵם וְלָחַץ שׁוּב, וְהַבַּרְוַז צִפְצֵף שׁוּב.
עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהַדוֹד מְנַחֵם בָּחַר בְּשָׁלוֹשׁ לְחִיצוֹת אֶת סוּג הַמַתָנָה שֶׁהוּא מַעְדִיף, מְכוֹנַת הַמַתָנוֹת פָּעֲלָה מִיָד. (לֹא תִהְיֶה זֹאת טָעוּת לְנַחֵש שֶׁמִיכָאֵל מָשַׁךְ בְּרֶגַע זֶה בְּחֶבֶל נִסְתָר שֶׁהֵכִין מֵרֹאשׁ).
וִילוֹן קָטָן שֶׁנִמְצָא לְמַטָה נִיסוֹט הַצִידָה. הִתְגַלָה פֶּתַח שֶׁל צִינוֹר רָחָב הַמוּנָח בַּשִׁיפּוּעַ. וּמִתוֹךְ הַקְרָבַיִם שֶׁל הַמְכוֹנָה, דֶרֶךְ הַצִינוֹר וְהַיְשֵׁר אֶל תוֹךְ סַלְסִילַת קַשׁ מְרוּפֶּדֶת, גָלְשָׁה לָהּ – הַמַתָנָה!
זֶה הָיָה מַשֶׁהוּ לָבָן מְכוּרְבָּל כְּמוֹ כַּדוּר פַּרְוָה. וּבְרֶגַע שֶׁנָחַת עַל הַכָּרִית שֶׁבְּתוֹךְ הַסַלְסִילָה, זֶה הִתְעוֹרֵר וְהִשְׁמִיעַ קוֹל שֶׁל יְבָבָה וּנְבִיחָה. וְזֶה לֹא הָיָה שֶׁל צַעֲצוּעַ מְצַפְצֵף – אוֹה, לֹא לֹא לֹא!
"זֶה נָכוֹן מָה אֲנִי לִרְאוֹת?" מִיכָאֵל שָׁמַע כְּמוֹ מֵרָחוֹק אֶת הַדוֹד מְנַחֵם. "זֶה בֶּאֱמֶת חַיִים אוֹ זֶה רוֹבּוֹט אוֹטוֹמָטִיק?"
הָיוּ שָׁם אוֹזְנַיִם אֲמִיתִיוֹת, רַגְלַיִם אֲמִיתִיוֹת וְכִשְׁכּוּשׁ שֶׁל זָנָב אֲמִיתִי בְּהֶחְלֵט – הוֹ, כֵּן כֵּן כֵּן!
"זֶה נוֹשֶׁמֶת! זֶה חַיִים!" קָרָא הַדוֹד מְנַחֵם אֶל מִיכָאֵל, "מַתָנָה נִפְלָא נִפְלָא! הַרְבֵּה הַרְבֵּה פַנְטַסְטִיק! אוֹהֵב זֶה מְאוֹד מְאוֹד!"
הוּא לִיטֵף אֶת בַּעַל הַחַיִים וְהוֹסִיף כַּיָאֶה לְמַדְעָן: "קָרָאתִי פַּעַם מִזְמַן בְּסֵפֶר אֶחָד כָּכָה: מַתָנָה עִם יֵשׁ חַיִים, זֶה טוֹב מְאוֹד, מִפְּנֵי כָּל שֶׁזְמַן עוֹבֵר יוֹתֵר, אוֹהֲבִים זֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר! עַכְשָׁו אֲנִי אֶפְשָׁר לִבְדוֹק אִם זֶה נָכוֹן מָה כָּתוּב בַּסֵפֶר.*" הדוד מנחם מחביא את המתנה בזהירות בחיקו. הַדוֹד מְנַחֵם חִיבֵּק אֶת הַמַתָנָה וְהִצְמִיד אוֹתָהּ אֶל פָּנָיו.
"אֲהָה! יֵשׁ פֹּה פֶּתֶק קָטָן עַל צַוָאר שֶׁל מַתָנָה! מְעַנְיֵן מָה זֶה כָּתוּב?"
אֲבָל לֹא נוֹתַר לוֹ זְמַן לִקְרוֹא.
הוּא הֶחְבִּיא אֶת הַמַתָנָה בִּמְהִירוּת, אַךְ בִּמְלוֹא הַזְהִירוּת, בְּחֵיקוֹ, בִּמְעִילוֹ הָרָחָב. כִּפְתֵר אֶת שְׁנֵי הַכַּפְתוֹרִים הָעֶלְיוֹנִים וְחָבַשׁ אֶת כּוֹבָעוֹ. מִדֵי פַּעַם הִכְנִיס מִתַחַת לַמְעִיל יָד מְלַטֶפֶת.
בְּדִיוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּקַע צִלְצוּל מִכַּפְתוֹר הַשַׁרְווּל שֶׁל הַמְעִיל. זֶה הָיָה שְׁעוֹנוֹ הַמְעוֹרֵר שֶׁהִזְכִּיר לוֹ שֶׁעֶשְׂרִים הַדַקוֹת שֶׁל הַבִּיקוּר הִסְתַיְמוּ. אֲבָל בְּאוֹפֶן חָרִיג הִסְכִּים הַדוֹד מְנַחֵם לְהִישָׁאֵר עוֹד שְׁתֵי דַקוֹת, תוֹסֶפֶת אֶקְסְטְרָה. הָאֶצְבָּעוֹת כְּבָר הָיוּ צְרִיכוֹת לְהַתְחִיל לְדַגְדֵג לוֹ כְּדֵי לִבְנוֹת מַשֶׁהוּ. אֲבָל לֹא הַפַּעַם. אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִיטְפוּ אֶת הַפַּרְוָה הַנְעִימָה שֶׁל הַמַתָנָה.
אִימָא הִסְפִּיקָה לִמְשׁוֹךְ אוֹתוֹ אֶל עוּגַת יוֹם הַהוּלֶדֶת כְּדֵי שֶׁיְכַבֶּה אֶת הַנֵרוֹת שֶׁהִדְלִיקוּ קוֹדֶם. בִּנְשִׁיפָה אֲרוּכָּה וַחֲזָקָה הוּא כִּיבָּה אֶת כּוּלָם בְּבַת אַחַת. עָשָׁן דַקִיק עָלָה מֵהַנֵרוֹת. וּכְמוֹ הֶעָשָׁן, גַם הַדוֹד מְנַחֵם נֶעְלַם.

מִיכָאֵל הִתְעוֹרֵר מוּקְדָם מֵהָרָגִיל. בַּחֶדֶר שָׂרַר חוֹשֶׁךְ שֶׁל בּוֹקֶר חוֹרְפִּי. בְּעֵינַיִם חֲצִי עֲצוּמוֹת רָאָה אוֹר בַּמִטְבָּח, קָפַץ מֵהַמִיטָה וְרָץ לְשָׁם. אִימָא כְּבָר יָשְׁבָה שָׁם עִם סֵפֶל קָפֶה. עַל הַשׁוּלְחָן הַקָטָן הָיָה אֲגַרְטָל עִם פְּרָחִים. וּכְשֶׁפָּתַח אֶת הַמְקָרֵר רָאָה אֶת עוּגַת יוֹם הַהוּלֶדֶת.
"חָשַׁבְתִי שֶׁחָלַמְתִי!"
אִימָא חִיְכָה.
"הָיִיתָ הָרוּג מֵעֲיֵפוּת, עָבַדְתָ קָשֶׁה. וּכְבָר הָיָה מְאוּחָר..."
מִיכָאֵל רָץ בַּחֲזָרָה אֶל חַדְרוֹ. הוּא הִדְלִיק אֶת הָאוֹר.
כֵּן, הַסָדִין שֶׁכִּיסָה אֶת מְכוֹנַת הַמַתָנוֹת מ-1 הָיָה זָרוּק בַּצַד. וְהַוִילוֹן הַקָטָן מוּסָט. הוּא בָּדַק מֵאָחוֹר וּמָצָא לְמַעְלָה אֶת הָאַרְגָז הַמְרוּפָּד – רֵיק. צִינוֹר עָבֶה חִיבֵּר בֵּין הָאַרְגָז לְסַלְסִילַת הַקַשׁ שֶׁבְּתַחְתִית הַמְכוֹנָה. דֶרֶךְ הַצִינוֹר הַזֶה גָלְשָׁה הַמַתָנָה בַּלַיְלָה. כֵּן, הָרַעְיוֹן שֶׁלוֹ עָבַד!
הוּא חָזַר לַמִטְבָּח כִּמְרַחֵף.
"אִימָא, זֶה הִצְלִיחַ!"
"כֵּן, מִיכָאֵל, הַדוֹד מְנַחֵם אָהַב מְאוֹד אֶת הַמַתָנָה. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא זָקוּק לְמַשֶׁהוּ כָּזֶה בְּדִיוּק."
"הוּא יָדַע מָה לִבְחוֹר..."
"כֵּן, מַשֶׁהוּ 'הַרְבֵּה הַרְבֵּה פַנְטַסְטִיק' וּבִכְלָל לֹא 'רוֹבּוֹט אוֹטוֹמָטִיק'!..." וְאִימָא הוֹסִיפָה: "וַאֲנִי סַקְרָנִית לָדַעַת – מָה הָיָה כָּתוּב שָׁם בַּפֶּתֶק הַקָטָן?"
"רְאוּבֵן. זֶה שְׁמוֹ."
"רְאוּבֵן?... רְאוּבֵן... וְאוּלַי, בַּמַחְשָׁבָה שְׁנִיָה, אוּלַי זֶה דַוְקָא נֶחְמָד... לָמָה לֹא?"
בְּאוֹתוֹ רֶגַע צִלְצֵל הַטֶלֶפוֹן. אִימָא הֵרִימָה אֶת הַשְׁפוֹפֶרֶת.
"אֶתְמוֹל, מְאוּחָר בַּלַיְלָה, הוּא הוֹפִיעַ אֶצְלִי מִסְפָרַד," אָמְרָה הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן, "כַּמוּבָן, בְּקוֹשִׁי עֶשְׂרִים דַקוֹת. בִּיקַשְׁתִי מִמֶנוּ שֶׁלֹא יַפְרִיעַ לָכֶם לִישׁוֹן וְשֶׁיָבוֹא אֲלֵיכֶם רַק הַיוֹם, וְרַק אַחֲרֵי הַצָהֳרַיִם, אַחֲרֵי שֶׁמִיכָאֵל כְּבָר יַחְזוֹר מִבֵּית הַסֵפֶר. שֶׁלֹא יַפְסִיד יוֹם לִימוּדִים. בִּגְלַל זֶה אֲנִי מִתְקַשֶׁרֶת כָּל כָּךְ מוּקְדָם, כִּי אַתְ עוֹד מְסוּגֶלֶת לֹא לִשְׁלוֹחַ הַיוֹם אֶת הַיֶלֶד לְבֵית הַסֵפֶר."
"תוֹדָה, תוֹדָה לָךְ..." אִימָא גִמְגְמָה. מֵרוֹב מְבוּכָה הִיא שָׁכְחָה לִשְׁאוֹל אֶת הַדוֹדָה מֵחוֹלוֹן אֵיךְ הָיָה הַבִּיקוּר אֶצְלָהּ.
הֵם אָכְלוּ אֶת אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר.
"אָז כֵּן, זֶה הָיָה בִּיקוּר כָּפוּל," אָמְרָה אִימָא, "מֵאָמֵרִיקָה וּמִסְפָרַד בְּאוֹתוֹ זְמַן..."
"תָאֲרִי לְעַצְמֵךְ שֶׁגַם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ קְוַנְטִיִים!" אָמַר מִיכָאֵל, "הָיִיתִי הוֹלֵךְ עַכְשָׁו לְבֵית הַסֵפֶר וְאַתְ הוֹלֶכֶת לָעֲבוֹדָה – וּבְאוֹתוֹ זְמַן גַם הָיִינוּ נִשְׁאָרִים פֹּה בַּבַּיִת!"
אִימָא הִסְתַכְּלָה בּוֹ מְהוּרְהֶרֶת וּרְצִינִית.
"לֹא בָּטוּחַ... אוּלַי, בְּעֶצֶם אֲנִי דֵי בְּטוּחָה כִּמְעַט, שֶׁהָיִיתָ צָרִיךְ לָלֶכֶת לִשְׁנֵי בָּתֵי סֵפֶר, וְלִלְמוֹד כָּפוּל. וְגַם אֲנִי הָיִיתִי עוֹבֶדֶת בְּעוֹד עֲבוֹדָה... כְּמוֹ הַדוֹד מְנַחֵם, שֶׁהַהֶסְפֵּק שֶׁלוֹ כָּפוּל."

מִיכָאֵל סִידֵר אֶת הַיַלְקוּט עַל הַגַב וְיָצָא אֶל הַבּוֹקֶר הַקַר. כַּאֲשֶׁר הוּא שָׂם אֶת יָדוֹ בְּכִיס הַמְעִיל, הִתְפַּלֵא לִמְצוֹא שָׁם צָעִיף. מֵרוֹב עִיסוּק מִסָבִיב לַבִּיקוּר, שָׁכַח לְגַמְרֵי לְצַפּוֹת לְמַתָנָה מֵהָאוֹרֵחַ. אֲבָל הַדוֹד מְנַחֵם לֹא שָׁכַח וְהִגְנִיב אֶת הַמַתָנָה לַמְעִיל שֶׁל מִיכָאֵל.
זֶה הָיָה צָעִיף מִשְׁבָּצוֹת אָפוֹר, פָּשׁוּט לְמַרְאֶה, דוֹמֶה לְמַגֶבֶת מִטְבָּח. בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא אָהַב מִיכָאֵל לְהִתְעַטֵף בִּצְעִיפִים, אֲבָל אֶת הַצָעִיף הַזֶה הוּא כָּרַךְ סְבִיב צַוָארוֹ. תוֹךְ זְמַן קָצָר פָּשַׁט חוֹם נָעִים בְּכָל גוּפוֹ. הַצָעִיף הַזֶה הָיָה חַד-עוֹנָתִי (לְעוֹנַת חוֹרֶף אַחַת שֶׁאַחֲרֶיהָ יַהֲפוֹךְ לְמַגֶבֶת מִטְבָּח רְגִילָה).
עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁכּוּלָם קָפְאוּ מִקוֹר וְהִידְקוּ אֶת הַמְעִילִים, פָּתַח מִיכָאֵל אֶת מְעִילוֹ לָרוּחַ. הָיָה נָעִים לְהִתְהַלֵךְ בַּחוֹרֶף הַקַר עִם הַרְגָשָׁה שֶׁל קַיִץ בַּלֵב. וְהָרֹאשׁ, הָרֹאשׁ הָיָה מָלֵא בְּמַחְשָׁבוֹת עַל הַבִּיקוּר הַקְצַרְצַר אַךְ הַבִּלְתִי נִשְׁכָּח שֶׁל הַדוֹד מְנַחֵם.

~~~~