מִבְחַן הָאוֹזְנַיִם

בּוֹקֶר אֶחָד הִשְׁתַחֲוָה הָמָן לִפְנֵי הַמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁתֵים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים בִּמְקוֹם שֵׁשׁ כַּמְקוּבָּל. וְאָז אָמַר בְּקוֹל הֲכִי מְתַקְתַק וּמְזוּיָף שֶׁלוֹ:
"הוֹד מַלְכוּתוֹ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָאַדִיר וְהֶחָכָם בַּתֵבֵל, הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל הַמוֹלֵךְ מֵהוֹדוּ וְעַד כּוּשׁ, מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת! אֲנִי, עַבְדְךָ הַנֶאֱמָן, מִתְיַסֵר בְּיִסוּרִים גְדוֹלִים בִּגְלַל סוֹד נוֹרָא שֶׁהִסְתַרְתִי מִפָּנֶיךָ. לֹא אֶשְׁמוֹר עוֹד אֶת סוֹדִי, מַלְכִּי רוֹדֵף הָאֱמֶת וְהַצֶדֶק!"
"אֲנִי אוֹהֵב שֶׁמְגַלִים לִי סוֹדוֹת!"
"זֶה בְּקֶשֶׁר לְבִּגְתָן וָתֶרֶשׁ."
"הָאֲרוּרִים! הֵם קָשְׁרוּ נֶגְדִי, הָרוֹצְחִים!" צָעַק הַמֶלֶךְ וְסוֹבֵב אֶת הָרַעֲשָׁן שֵׁשׁ פְּעָמִים.
"לֹא, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַקְצִינִים הָאֵלֶה לֹא בָּגְדוּ בְּךָ. הֵם הָיוּ נֶאֱמָנִים לְךָ בְּדִיוּק כָּמוֹנִי. מָרְדְכַי הָרָשָׁע טָפַל עֲלֵיהֶם שֶׁקֶר רַק כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּפְרָס."
"וְרַק עַכְשָׁו אַתָה מְגַלֶה לִי?"
"חֵי נַפְשִׁי שֶׁכְּבָר אָז רָצִיתִי לְגַלוֹת לְךָ, מַלְכִּי. אֲבָל תָלִיתָ אוֹתָם עַל הָעֵץ עוֹד בְּאוֹתוֹ בּוֹקֶר, לִפְנֵי שֶׁהִגַעְתִי לָאַרְמוֹן. וְכָל הַיָמִים אַחַר כָּךְ, מֶלֶךְ רָם, לֹא רָצִיתִי לְצַעֵר אוֹתְךָ בַּיְדִיעָה הַמָרָה שֶׁאִיבַּדְתָ בְּטָעוּת שְׁנֵי קְצִינִים מְסוּרִים. שָׁמַרְתִי אֶת הַסוֹד בְּלִיבִּי בִּכְאֵב רַב. עַד שֶׁצִיוִיתָ לְהַלֵל וּלְפָאֵר אֶת הָאִישׁ הַיְהוּדִי הַנָבָל הַהוּא."
"וְלָמָה הִסְכַּמְתָ לְהַרְכִּיב אוֹתוֹ עַל הַסוּס?"
"כְּדֵי שֶׁאֲדוֹנִי לֹא יַחְשׁוֹב שֶׁאֲנִי מִתְחַמֵק מִפְּקוּדַת הַמֶלֶךְ."
"בָּרוּךְ אַתָה הָמָן, וְאָרוּר מָרְדְכַי!" קָבַע אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
מִיָד יָצְאוּ הַשְׁלִיחִים דְחוּפִים וּבְהוּלִים וְהֵבִיאוּ אֶת מָרְדְכַי כָּבוּל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל. בְּלִי שֶׁהִפְסִיק לְקַרְקֵשׁ בָּרַעֲשָׁן, צָרַח הַמֶלֶךְ בְּזַעַם:
"בֶּן מָוֶת אַתָה, מָרְדְכַי הַיְהוּדִי! גִילִיתִי אֶת פַּרְצוּפְךָ הָאֲמִיתִי! שִׁיקַרְתָ לִי! בִּגְלָלְךָ תָלִיתִי אֶת בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ וְאָבְדוּ לִי שְׁנֵי קְצִינִים מוּבְחָרִים וְנֶאֱמָנִים!"
מָרְדְכַי הַכָּבוּל בְּיָדָיו חִיכָּה עַד שֶׁהָרַעֲשָׁן הִפְסִיק לְהַרְעִישׁ. "הָרַעַשׁ שֶׁל הַדָבָר הַזֶה הֶחְרִישׁ אֶת אוֹזְנַי, אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ, לֹא שָׁמַעְתִי כְּלוּם."
"הוּא מִתְחַמֵק!" קָרָא הָמָן.
חָזַר הַמֶלֶךְ עַל דְבָרָיו בְּלִי לְסוֹבֵב אֶת הָרַעֲשָׁן. מָרְדְכַי הִזְדַעְזֵעַ.
"חָלִילָה לִי לְשַׁקֵר לַמֶלֶךְ! נִשְׁבָּע אֲנִי כִּי רַק אֱמֶת עַל שְׂפָתַי."
"אֵין לוֹ הוֹכָחָה! יֵשׁ לוֹ רַק מִילִים יָפוֹת!" אָמַר הָמָן.
וּמָרְדְכַי סִיפֵּר אֶת מָה שֶׁרָאָה וְשָׁמַע אָז, בְּלֵיל הַקֶשֶׁר.
"זֶה הָיָה לַיְלָה בָּהִיר וּמוּאָר שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא. רָאִיתִי אֶת בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ בְּעֵינַי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַכְשָׁו אֶת הַמֶלֶךְ. הֵם עָמְדוּ, הַקְצִינִים, מִתַחַת לְעֵץ לִימוֹן בַּבּוּסְתָן, מַחְזִיקִים בַּקְבּוּק קָטָן וְנוֹצֵץ – וַאֲנִי מֵעֵבֶר לַגָדֵר, מֶרְחָק חָמֵשׁ פְּסִיעוֹת מֵהֶם. שָׁמַעְתִי אוֹתָם בְּאוֹפֶן צָלוּל וּבָרוּר, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עַכְשָׁו אֶת שִׁקְשׁוּק שַׁלְשְׁלָאוֹת הַבַּרְזֶל הָאֵלֶה שֶׁבָּהֶן נִכְבַּלְתִי עַל לֹא עָוֶל. וְזֶה מָה שֶׁהֵם אָמְרוּ: 'מָחָר, בְּמִשְׁתֵה יוֹם הַהוּלֶדֶת, נִמְזוֹג אֶת הָרַעַל הַזֶה לְתוֹךְ גָבִיעַ שֶׁל יֵין תִירוֹשׁ, וּבוֹ נַשְׁקֶה אֶת הַמֶלֶךְ כְּלוּם-בָּרֹאשׁ'. וְהֵם צָחֲקוּ מִן הֶחָרוּז."
"שֶׁקֶר, שֶׁקֶר!" צָוַח הָמָן, "גַם אֲנִי עָבַרְתִי בַּבּוּסְתָן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. לֹא מְזִימַת רֶצַח שָׁמְעוּ אוֹזְנַי. לְהֶפֶךְ. בְּמוֹ אוֹזְנַי שָׁמַעְתִי אוֹתָם אוֹמְרִים: 'מָחָר, בַּמִשְׁתֶה, נְשַׂמֵחַ אֶת מַלְכֵּנוּ הָאָהוּב בְּבַקְבּוּק זֶה שֶׁל בּוֹשֶׂם הַמוֹר, מַתָנָה לְיוֹם הוּלַדְתוֹ. וְהֵם צָחֲקוּ מְאוּשָׁרִים."
"וּמָה אַתָה אוֹמֵר עַל זֶה, מָרְדְכַי?" הַמֶלֶךְ דָפַק בַּשַׁרְבִיט וְקִרְקֵשׁ בָּרַעֲשָׁן.
עֵסֶק בִּישׁ, חָשַׁב מָרְדְכַי. עַכְשָׁו מִילָה שֶׁלִי עוֹמֶדֶת מוּל מִילָה שֶׁל הָמָן. וְהַמֶלֶךְ כַּמוּבָן יַאֲמִין לְרֹאשׁ הַשָׂרִים שֶׁלוֹ. אֵיךְ אֵיחָלֵץ מִן הָעֲלִילָה הַשְׁפֵלָה?
מָרְדְכַי הִרְהֵר בְּקוֹל רָם: "לָמָה שֶׁלֹא נַעֲלֶה "בָּאוֹב* אֶת בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ מִן הָאֲדָמָה וְנִשְׁאַל אוֹתָם?"
מִצְחוֹ שֶׁל הָמָן נֶחְרַשׁ קְמָטִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל דְאָגָה.
"אַךְ הַאִם הַמֵתִים יְדַבְּרוּ אֱמֶת?" הִמְשִׁיךְ מָרְדְכַי לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, "לֹא... הֵם אוֹמְנָם יָבוֹאוּ מֵעוֹלָם הָאֱמֶת* , אֲבָל פֹּה הֵם יָשׁוּבוּ לִנְהוֹג כְּמִנְהָגָם בָּעוֹלָם הַזֶה... לֹא, אֵין טַעַם לְהָעִיר אוֹתָם כִּי גַם הַמֵתִים יָעִידוּ שֶׁקֶר וְלֹא יוֹדוּ כִּי בָּגְדוּ בַּמֶלֶךְ..."
"אֵין לוֹ עֵדִים!" אָמַר הָמָן כִּמְנַצֵחַ, בָּטוּחַ שֶׁהָאֱמֶת תִישָׁאֵר קְבוּרָה בָּאֲדָמָה לָנֶצַח.
מָרְדְכַי הִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ. שַׁלְשְׁלָאוֹת הַבַּרְזֶל שִׁקְשְׁקוּ עַל יָדָיו וְרַגְלָיו. הוּא חָשַׁשׁ שֶׁהַפַּעַם לֹא יִינָצֵל. מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ לוֹ פֹּה עֵסֶק עִם מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הַמַאֲמִין לְשַׁקְרָן. נוֹתְרָה לוֹ רַק דֶרֶךְ אַחַת: אֶת הַשַׁקְרָן לְהַפְחִיד וְאֶת הַטִיפֵּשׁ לְהַצְחִיק.

"אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ," אָמַר מָרְדְכַי וְהִשְׁתַדֵל לְהִישָׁמַע רְצִינִי מְאוֹד, "אוּכַל לְהוֹכִיחַ מִי מִשְׁנֵינוּ דוֹבֵר אֱמֶת וּמִי מְשַׁקֵר. לְשֵׁם כָּךְ צַוֵה נָא וְיָבִיאוּ לְפָנֵינוּ שְׁנֵי פִּגְיוֹנוֹת חַדִים וְאַרְבָּעָה כַּדִים, שְׁנַיִם גְדוֹלִים וּשְׁמֵנִים וּשְׁנַיִם קְטַנִים. כַּד גָדוֹל וְכַד קָטָן – בִּשְׁבִילִי. וּשְׁנֵי כַּדִים כָּאֵלֶה בִּשְׁבִיל הָמָן. פִּגְיוֹן בִּשְׁבִילִי – וּפִגְיוֹן בִּשְׁבִיל הָמָן. וְכֵן תַרְוָד אֶחָד גָדוֹל."
הָמָן נֶחְרַד מְאוֹד. "פִּגְיוֹנוֹת? בִּשְׁבִיל מָה?"
"בִּשְׁבִיל לַחְתוֹךְ אֶת תְנוּכֵי הָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי וְשֶׁל הָמָן! הַאִם אֵין אֲדוֹנִי הַמֶלֶךְ יוֹדֵעַ לָמָה נִבְרָא הָאָדָם עִם תְנוּךְ בְּכָל אוֹזֶן? בִּשְׁבִיל מָה הַחֲתִיכָה הַמִתְדַלְדֶלֶת הַזֹאת, שֶׁנִרְאֵית כִּמְיוּתֶרֶת? הַאִם רַק בִּשְׁבִיל לַעֲנוֹד עֲגִילִים?"
"בֶּאֱמֶת, בִּשְׁבִיל מָה?" תָמַה הַמֶלֶךְ וְכוּלוֹ סַקְרָן כְּיֶלֶד.
"הִנֵה אַגִיד לְךָ, מַלְכִּי. כָּל מָה שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ בְּחַיָיו, נִשְׁמָר בְּתוֹךְ הַשַׂקִיקִים הָאֵלֶה. כֵּן, גַם תְנוּכֵי הָאוֹזְנַיִם שֶׁל הַמֶלֶךְ וְשֶׁלִי וְשֶׁל הָמָן מְמוּלָאִים בְּכָל הַקוֹלוֹת שֶׁשָׁמַעְנוּ אֵי פַּעַם. הַכּוֹל – מִן הַבֶּכִי הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁיָצָאנוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם וְעַד הַדְבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים בְּרֶגַע זֶה. וְאִם נַשְׁלִיךְ תְנוּךְ לְתוֹךְ כַּד מַסְפִּיק גָדוֹל וְנַטֶה לוֹ אוֹזֶן, נוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת קוֹלוֹת הֶעָבָר מְהַדְהֲדִים בַּכַּד, בְּרוּרִים וּצְלוּלִים..."
פְּנֵי הָמָן הֶחְוִירוּ.
"אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָה שְׁנֵי כַּדִים לְכָל אֶחָד!" צָהַל הַמֶלֶךְ, "מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ שְׁנֵי תְנוּכִים! כַּד בִּשְׁבִיל כָּל תְנוּךְ!"
"נָכוֹן, הַמֶלֶךְ חָכָם מְאוֹד," אָמַר מָרְדְכַי, "לָאָדָם יֵשׁ שְׁנֵי תְנוּכִים! אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהֵם הֶעְתֵקִים זֵהִים, מַסְפִּיק שֶׁנַחְתוֹךְ רַק תְנוּךְ אֶחָד."
"אָז בִּשְׁבִיל מָה שְׁנֵי כַּדִים לְכָל אֶחָד?"
מָרְדְכַי דִיבֵּר לְאַט כְּדֵי שֶׁהַמֶלֶךְ יָבִין.
"נַשְׁלִיךְ אֶת הַתְנוּךְ הַכָּרוּת לְתוֹךְ הַכַּד הַגָדוֹל. וּמִן הַתְנוּךְ יִבְקְעוּ קוֹלוֹת הֶעָבָר וִימַלְאוּ אֶת הַכַּד שְׁכָבוֹת שְׁכָבוֹת. לְמַטָה – הַקוֹלוֹת הָרִאשׁוֹנִים, הָרְחוֹקִים, שֶׁכָּבְדוּ בַּזְמַן הָרַב שֶׁחָלַף. וּבַשְׁכָבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת – הַקוֹלוֹת שֶׁל הַיָמִים הָאַחֲרוֹנִים. וּבִשְׁבִיל זֶה הַתַרְוָד. לֹא נִבְחוֹשׁ בּוֹ, חָלִילָה, לֹא נְעַרְבֵּב, שֶׁלֹא נְקַבֵּל בְּלִיל שֶׁל קוֹלוֹת מִזְמַנִים שׁוֹנִים. אֶלָא נָסִיר בִּזְהִירוּת בַּתַרְוָד אֶת הַקוֹלוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שִׁכְבָה אַחַר שִׁכְבָה. עַד שֶׁנַגִיעַ לְאוֹתוֹ לַיְלָה בַּבּוּסְתָן שֶׁבּוֹ זָמְמוּ בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ אֶת מְזִימָתָם לִפְנֵי חֲצִי שָׁנָה. וּמָה נַעֲשֶׂה עִם הַשְׁכָבוֹת שֶׁנָסִיר? נִזְרוֹק אוֹתָם? לֹא, בִּשְׁבִיל זֶה הַכַּד הַקָטָן."
"אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִי עַל כָּל זֶה בְּעַצְמִי," אָמַר הַמֶלֶךְ שֶׁחָשַׁב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם גָדוֹל. "זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עָסוּק בְּעִנְיְנֵי הַמַמְלָכָה. הוֹ, מַשֶׁהוּ מַצְחִיק עוֹמֵד לִקְרוֹת פֹּה!"
צִיוָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמִיָד הֵבִיאוּ שְׁנֵי פִּגְיוֹנוֹת חַדִים וְאַרְבָּעָה כַּדֵי חֶרֶס, שְׁנַיִם עֲנָקִיִים וּשְׁנַיִם קְטַנִים, וְכֵן תַרְוָד אֶחָד.
בְּשָׁעָה שֶׁהִתִירוּ אֶת מָרְדְכַי מִן הַשַׁלְשְׁלָאוֹת, מִישֵׁשׁ הָמָן בְּעַצְבָּנוּת אֶת אוֹזְנָיו הַגְדוֹלוֹת וְהַבּוֹלְטוֹת. הוּא רָאָה בְּבֶהָלָה אֶת הַיְהוּדִי הַזָקֵן מֵסִיט אֶת הַמִצְנֶפֶת שֶׁלוֹ, וְאוֹזְנוֹ הַשְׂמָאלִית, וְרוּדָה וְרַכָּה, כְּבָר מוּכָנָה לְמִבְחַן הָאֱמֶת. הָמָן, מְשַׁקְשֵׁק מִפַּחַד, רָאָה אוֹתוֹ מְקָרֵב אֶת הַפִּגְיוֹן הַמַבְרִיק.
"אֶפְשָׁר אֶת הַשְׂמָאלִית אוֹ הַיְמָנִית," הֵעִיר מָרְדְכַי, "כָּל אֶחָד אֵיךְ שֶׁנוֹחַ לוֹ."
הָמָן הֶחְוִיר עַד תְנוּכֵי אוֹזְנָיו, הֵרִים רַגְלָיו וְנָס בְּבֶהָלָה מִן הָאַרְמוֹן.

רָץ הָמָן הַבַּיְתָה וְהִתְחַבֵּא מִתַחַת לַמִיטָה. זֶרֶשׁ הִשְׁתִיקָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַבָּנִים בְּהַקָשׁוֹת שֶׁל שְׁנֵי סִירִים זֶה בָּזֶה, כִּי עֲדַיִן לֹא קָנְתָה רַעֲשָׁן חָדָשׁ בִּמְקוֹם הָרַעֲשָׁן שֶׁלָקַח הַמֶלֶךְ. הָמָן הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ, וְרוֹעֵד מִפַּחַד סִיפֵּר מָה קָרָה וְלָמָה בָּרַח מֵאַרְמוֹן הַמֶלֶךְ.
"הוֹ אָבִי!" נִבְהַל הַבֵּן הַשְׁלִישִׁי, אַסְפָּתָא, "טוֹב שֶׁשָׁמַרְתָ עַל הָאוֹזֶן שֶׁלְךָ. אִילוּ שָׁמַע הַמְקוּשְׁקָשׁ-בָּרֹאשׁ בְּאֵיזֶה שֵׁמוֹת קוֹרְאִים לוֹ בַּבַּיִת הַזֶה – אֶת כּוּלָנוּ הָיָה תוֹלֶה עַל עֵץ גָבוֹהַ!"
"יֵשׁ לָכֶם שֵׂכֶל שֶׁל תְנוּךְ!" צָוְחָה זֶרֶשׁ, "אַתֶם לֹא מְבִינִים? – הַיְהוּדִי הַזֶה מָרְדְכַי סִידֵר אוֹתָנוּ! אֵין שׁוּם קוֹלוֹת בַּתְנוּךְ!"
וּבְעוֹד הָמָן מִסְתַתֵר מִתַחַת לַמִיטָה, רָצָה זֶרֶשׁ אֶל הָאַרְמוֹן כְּדֵי לְהִתְחַנֵן עַל חַיָיו. אַךְ קוֹדֶם עָבְרָה בַּשׁוּק הַפַּרְסִי הַגָדוֹל כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם מַשֶׁהוּ בִּשְׁבִיל הַמֶלֶךְ הַיַלְדוּתִי. מַשֶׁהוּ שֶׁיְרַכֵּךְ אֶת לִיבּוֹ. כִּמְעַט קָנְתָה לוֹ סְבִיבוֹנִים מִסִין. לִבְסוֹף בָּחֲרָה בְּעוּגִיוֹת מְמוּלָאוֹת מְיוּחָדוֹת. הָאוֹפֶה לָמַד לֶאֱפוֹת אוֹתָן בְּעֵת שֶׁשֵׁרֵת בַּצָבָא הַפַּרְסִי בְּאֶרֶץ הוֹדוּ.
זֶרֶשׁ כָּרְעָה בֶּרֶךְ לִפְנֵי הַמֶלֶךְ, וְהַסַלְסִילָה פְּתוּחָה בְּכַוָנָה וְנִיחוֹחַ הָעוּגִיוֹת נִישָׂא בָּאֲוִיר.
"הָמָן שִׁיקֵר לִי, לֹא אֲוַתֵר עַל הָאוֹזֶן שֶׁלוֹ!" קָרָא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כְּשֶׁהוּא מְרַחְרֵחַ בְּאַפּוֹ, "מָה הֵבֵאת לִי, זֶרֶשׁ?"
"עוּגִיוֹת מֵהוֹדוּ, מַלְכִּי הָרָם וְהָרַחֲמָן. חוּס נָא עַל הָמָן הַמִסְכֵּן! אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא לֹא שִׁיקֵר, מִי מַכִּיר אוֹתוֹ כָּמוֹנִי!"
"אִם לֹא שִׁיקֵר, לָמָה בָּרַח מִמִבְחַן הָאֱמֶת?" אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ סוֹבֵב אֶת הָרַעֲשָׁן בְּכַעַס, וּפִתְאוֹם צָחַק צְחוֹק גָדוֹל, "שֶׁתֵדְעִי לָךְ, אֵין כְּלוּם בַּתְנוּכִים! מָרְדְכַי הֶחָכָם גִילָה לִי, אַחֲרֵי שֶׁהָמָן בָּרַח – הַכּוֹל הָיָה רַק הַצָגָה! רַק כְּדֵי לַחְשׂוֹף אֶת הַמְזִימָה וְהַשֶׁקֶר שֶׁל הָמָן. לֹא, הוּא לֹא יַחְמוֹק מֵעוֹנְשִׁי. וְעַכְשָׁו רוּצִי וְהָבִיאִי לִי אֶת הָאוֹזֶן שֶׁלוֹ. אֲנִי רוֹצֶה אֶת כָּל הָאוֹזֶן, לֹא רַק הַתְנוּךְ – וַאֲצַוֶה לִתְלוֹת אוֹתָהּ עַל עֵץ גָבוֹהַ! אֲבָל קוֹדֶם תְנִי לִי עוּגִיָה אַחַת, אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי עוּגִיָה מְשׁוּלֶשֶׁת כָּזֹאת..."
"הַמֶלֶךְ יְקַבֵּל מִמֶנִי שָׁלוֹשׁ עוּגִיוֹת, אִם רַק יִשְׁמַע אוֹתִי... הָמָן לֹא שִׁיקֵר, הוּא רַק לֹא שָׁמַע טוֹב בַּלַיְלָה הַהוּא בַּבּוּסְתָן. הַשְׁמִיעָה שֶׁלוֹ מְקוּלְקֶלֶת, הֲלוֹא עֲשָׂרָה בָּנִים צַעֲקָנִיִים לָנוּ... הִנֵה, אֲדוֹנִי, קַח נָא אֶת כָּל הַסַלְסִילָה תְמוּרַת סְלִיחָתְךָ. יִהְיוּ כָּל הָעוּגִיוֹת הָאֵלֶה בִּמְקוֹם הָאוֹזֶן שֶׁל הָמָן!"
הַמֶלֶךְ לָעַס עוּגִיָה אַחַת. הִיא הָיְתָה מַסְפִּיק טְעִימָה כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ אֶת כַּעְסוֹ.