הַמַדוּעַן
פְּרוֹפֶסוֹר חַגַי יִשְׂרָאֵל
מְגַלֶה:

~ לָמָה לוֹמְדִים בְּשָׁבוּעוֹת כָּל הַלַיְלָה? ~

הָרוֹעֶה עִם שְׁנֵי הַקְמָטִים בַּמֵצַח



אֵ י שָׁם, בֵּין לָכִישׁ לְבֵית-שֶׁמֶשׁ, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וְלוֹ עֶדְרֵי צֹאן וּשְׂדוֹת חִיטִים, כְּרָמִים וּמִקְשׁוֹת אֲבַטִיחִים. וְכֵן אֲסָמִים וּמַחְסָנִים לָרוֹב. כָּל הַשֶׁפַע וְהַתוֹצֶרֶת עָבְרוּ תַחַת הַיָדַיִם שֶׁל פָּקִיד זָקֵן אֶחָד שֶׁסָפַר וְשָׁקַל וְרָשַׁם אֶת הַכַּמוּיוֹת עַל לוּחוֹת שֶׁל חֶרֶס. בְּסוֹף כָּל יוֹם בָּדַק הֶעָשִׁיר אִם הַסְכוּמִים גָדְלוּ מַסְפִּיק. מֵרוֹב חִישׁוּבִים וּדְאָגוֹת, נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה. וּבִגְלַל זֶה הֶעָשִׁיר כָּל הַזְמַן נִרְדַם בַּיוֹם.
שְׁמוֹ הָיָה שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ. מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ כִּינוּ אוֹתוֹ שׁוּנְרָא שָׁקוּעַ. מִפְּנֵי שֶׁכִּמְעַט תָמִיד, כָּל מִי שֶׁבָּא לִפְגוֹשׁ אוֹתוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתוֹ: תַחְזוֹר אַחַר כָּךְ, עַכְשָׁו שׁוּנְרָא שָׁקוּעַ בְּשֵׁינָה.
שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ-שָׁקוּעַ כִּמְעַט לֹא הִכִּיר אֶת הָעוֹבְדִים שֶׁלוֹ, רַק אֶת הַמִסְפָּרִים - כְּלוֹמַר, כַּמָה פּוֹעֲלִים וְרוֹעִים וְעוֹבְדֵי שָׂדֶה יֵשׁ לוֹ. הֵם הִתְאַסְפוּ בַּחֲצֵרוֹ רַק פַּעַם בְּשָׁנָה, בְּעוֹנַת גֵז הַצֹאן*. וְגַם אָז שׁוּנְרָא לֹא רָאָה אוֹתָם, כִּי הָיָה שָׁקוּעַ הַרְבֵּה בְּשֵׁינָה בַּיוֹם וְהֵם יָשְׁנוּ בַּלַיְלָה.
וְהָיָה רוֹעֶה אֶחָד שֶׁאוֹתוֹ שׁוּנְרָא זָכַר, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בּוֹ שְׁנֵי סִימָנִים מְיוּחָדִים, בְּאוֹתוֹ רוֹעֶה.
הַסִימָן הָאֶחָד – שְׁנֵי קְמָטִים יְשָׁרִים וַאֲרוּכִּים בַּמֵצַח, בֵּין שְׁתֵי הַגַבּוֹת.
הַסִימָן הַשֵׁנִי – שְׁמוֹ הַמוּזָר: בֶּן בַּג-בַּג. שֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ.
כְּשֶׁהָיָה נַעַר, הֵבִיא אוֹתוֹ אָבִיו אֶל בֵּית הֶעָשִׁיר, עָזַב אוֹתוֹ וְנֶעְלַם. מֵאָז חַי בֶּן בַּג-בַּג עִם הַכְּבָשִׂים וְהָעִיזִים, כְּאֶחָד מֵהֶם. מִדֵי יוֹם הָיוּ בָּאִים שְׁנֵי פּוֹעֲלִים, סוֹפְרִים אֶת רָאשֵׁי הַצֹאן, חוֹלְבִים לְתוֹךְ כַּדִים וְחוֹזְרִים עִם הֶחָלָב לַחֲצַר הֶעָשִׁיר. שָׁם הָיָה הַפָּקִיד הַזָקֵן רוֹשֵׁם אֶת הַכַּמוּיוֹת עַל לוּחוֹת הַחֶרֶס.
עֶשְׂרִים שָׁנָה עָבְרוּ וַעֲדַיִן נִמְצָא בֶּן בַּג-בַּג בִּשְׂדוֹת הַמִרְעֶה הָרְחוֹקִים. אִישׁ לֹא יָדַע עָלָיו דָבָר. רַק יָדְעוּ שֶׁלְאָבִיו קָרְאוּ בַּג-בַּג, וְלָכֵן הוּא נִקְרָא בֶּן בַּג-בַּג. וְכֵן שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁנֵי קְמָטִים אֲרוּכִּים בַּמֵצַח.
אִישׁ לֹא יָדַע שֶׁבָּעֲרוּ בּוֹ הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת. כַּמוּבָן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ אֶת מִי לִשְׁאוֹל, אֶלָא אֶת עַצְמוֹ. אֵיפֹה נֶעְלֶמֶת הַשֶׁמֶשׁ בַּלַיְלָה, וְהַיָרֵחַ – לְאָן נֶעְלָם בַּיוֹם? מִמָה עֲשׂוּיָה הָרוּחַ? לָמָה הֶעָשִׁיר עָשִׁיר וְהֶעָנִי עָנִי? וְלָמָה יֵשׁ בְּנֵי מַזָל, כְּמוֹ הַבָּנִים שֶׁל שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ, וַאֲחֵרִים לֹא זוֹכִים לְאֵם וְאָב?
שָׁאַל וְשָׁאַל, גָדַל לְאִישׁ וַעֲדַיִן שָׁאַל. וּמֵרוֹב מַחְשָׁבוֹת הִתְאָרְכוּ וְהֶעְמִיקוּ הַקְמָטִים בְּמִצְחוֹ.
יוֹם אֶחָד הִגִיעַ בֶּן בַּג-בַּג עִם הַצֹאן אֶל אָחוּ חָדָשׁ. כְּבָר הָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב. הַתַיִשׁ שֶׁהוֹבִיל בָּרֹאשׁ כָּרַע אַרְצָה וְהַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּצַוָארוֹ הִפְסִיק לְצַלְצֵל. כָּל הָעֵדֶר רָבַץ אַף הוּא. גַם הַכֶּלֶב כְּבָר לֹא נָבַח. דְמָמָה יָרְדָה עַל הָאָרֶץ. בֶּן בַּג-בַּג עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן בַּמֶרְחָב הֶחָדָשׁ. וְהִנֵה מַשֶׁהוּ מוּזָר.
לֹא רָחוֹק, עַל תְלוּלִית עָפָר, הוּא רָאָה עֲרֵימָה שֶׁל אֲבָנִים נוֹצְצוֹת וְזוֹהֲרוֹת כְּזָהָב. בֶּן בַּג-בַּג לֹא הִתְקָרֵב מִפְּנֵי יִרְאַת הַמָקוֹם. הַכֶּלֶב רָץ אֶל הַתְלוּלִית וְהִתְיַשֵׁב. רַק אָז נִיגַשׁ גַם בֶּן בַּג-בַּג וּמָצָא שָׁם סְתָם אֲבָנִים שְׁבוּרוֹת. הוּא הֵבִין שֶׁהַשֶׁמֶשׁ הִיא זוֹ שֶׁצָבְעָה בְּקַרְנֶיהָ אֶת הָאֲבָנִים בְּאוֹר הַשְׁקִיעָה הַזָהוֹב. כֵּיוָן שֶׁהָיָה לֵיל קַיִץ, שָׁכַב עַל הָאָרֶץ וְהָאֲבָנִים מִתַחַת לְרֹאשׁוֹ.
הוּא חָלַם חֲלוֹם. וּבַחֲלוֹם עֲרֵימָה שֶׁל שִׁבְרֵי אֲבָנִים. הוּא לוֹקֵחַ שֶׁבֶר אַחַר שֶׁבֶר וּמַצְמִיד זֶה לְזֶה עַד שֶׁמִתְקַבֵּל לוּחַ אֶבֶן חָלָק וְגָדוֹל. עַל הַלוּחַ חֲרוּתִים סִימָנִים, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת יְשָׁרוֹת. בֶּן בַּג-בַּג יוֹדֵעַ – אֵלֶה אוֹתִיוֹת וּמִילִים. אֲבָל מָה כָּתוּב שָׁם? הוּא יוֹדֵעַ – בַּחֲלוֹם – שֶׁאֵלֶה דְבָרִים חֲשׁוּבִים, אַךְ בֶּן בַּג-בַּג לֹא יָכוֹל לָדַעַת מָהֵם. מִפְּנֵי שֶׁבֶּן בַּג-בַּג לֹא יוֹדֵעַ לִקְרוֹא!
כָּל הַיוֹם חָשַׁב עַל הַחֲלוֹם. זֶה הָיָה מֵאוֹתָם חֲלוֹמוֹת שֶׁלֹא שׁוֹכְחִים.
"מָה רָצָה הַחֲלוֹם לְהַגִיד לִי? וְאִם הַחֲלוֹם יוֹפִיעַ שׁוּב? אֲנִי חַיָב לִלְמוֹד לִקְרוֹא!"
אַךְ מִי יְלַמֵד אוֹתוֹ? הָרוּחַ? בֶּן בַּג-בַּג נִזְכַּר בַּפָּקִיד הַזָקֵן הָרוֹשֶׁם אֶת רְכוּשׁ הֶעָשִׁיר עַל לוּחוֹת שֶׁל חֶרֶס. בְּבוֹקֶר הַמָחֳרָת אָמַר לִשְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים שֶׁבָּאוּ לַחְלוֹב אֶת הַצֹאן: "שָׁאֲלוּ אֶת הַפָּקִיד אִם הוּא מוּכָן לְלַמֵד אוֹתִי קְרוֹא וּכְתוֹב."
"אִישׁ מוּזָר אַתָה, בֶּן בַּג-בַּג," צָחֲקוּ הַשְׁנַיִם, "בִּשְׁבִיל מָה צָרִיךְ רוֹעֶה לָדַעַת לִקְרוֹא? גַם אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים. אַף פּוֹעֵל לֹא יוֹדֵעַ."
בֶּן בַּג-בַּג חָזַר וּבִיקֵשׁ, וְהֵם בְּשֶׁלָהֶם: "הַזָקֵן לֹא יָכוֹל לָבוֹא לְפֹה. וְאַתָה לֹא יָכוֹל לַעֲזוֹב אֶת הַצֹאן."
"בַּקְשׁוּ שֶׁיִשְׁלַח לִי בְּכָל יוֹם אוֹת אַחַת."
וְכָךְ הָיָה.
בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן הֵבִיא אַחַד הַפּוֹעֲלִים בְּכִיסוֹ אֶבֶן קְטַנָה שֶׁנָתַן לוֹ הַפָּקִיד הַזָקֵן. עַל הָאֶבֶן הָיָה חָרוּת סִימָן. וְהַפּוֹעֵל הַשֵׁנִי הֵבִיא בְּפִיו אֶת מָה שֶׁהַזָקֵן אָמַר לוֹ לְהַגִיד: "זֹאת הָאוֹת אָלֶ"ף."
בַּצָהֳרַיִם, עֵת רָבַץ הַצֹאן לָנוּחַ, לָמַד בֶּן בַּג-בַּג אֶת צוּרַת הָאוֹת, רָשַׁם אוֹתָהּ בְּמַקֵל בָּאֲדָמָה וְחָזַר וְאָמַר: "זֹאת אָלֶ"ף." וְכֵן גַם בָּעֶרֶב, לְאוֹר הַמְדוּרָה.
בַּיוֹם הַשֵׁנִי קִיבֵּל בֶּן בַּג-בַּג מִיָד הַפּוֹעֵל הָאֶחָד וּמִפִּי הַפּוֹעֵל הַשֵׁנִי אֶת הָאוֹת בֵּי"ת. לְאַחַר שֶׁלָמַד גַם אוֹתָהּ, כְּבָר יָדַע לְהַרְכִּיב אֶת הַמִילִים אָב, בָּא, אַבָּא. וּבַיוֹם הַשְׁלִישִׁי, לְאַחַר שֶׁלָמַד אֶת הָאוֹת גִימֶ"ל, יָדַע לִכְתוֹב בַּג-בַּג!
כְּבָר מִן הַמְעַט הַזֶה הוּא נִפְעַם וְהִתְמַלֵא רוֹמְמוּת רוּחַ.

יוֹם אֶחָד נוֹדַע לֶעָשִׁיר שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ שֶׁהַפָּקִיד הַזָקֵן לִימֵד אֶת הָרוֹעֶה קְרוֹא וּכְתוֹב. הוּא לֹא כָּעַס, מִפְּנֵי שֶׁהַפָּקִיד עָשָׂה זֹאת עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ לְאַחַר שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, וְגַם לֹא בִּזְבֵּז חֲרָסִים, אֶלָא הִשְׁתַמֵשׁ בְּשִׁבְרֵי אֲבָנִים מִן הַהֶפְקֵר. כָּרָגִיל, גַם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שׁוּנְרָא לֹא נִרְדַם וְחָשַׁב עַל רְכוּשׁוֹ. בַּבּוֹקֶר, יַחַד עִם שְׁנֵי הַפּוֹעֲלִים, שָׁלַח שְׁנֵי רוֹעִים שֶׁיַחְלִיפוּ אֶת בֶּן בָּג-בַּג וְיִקְרְאוּ לוֹ לָבוֹא.
כַּאֲשֶׁר הִגִיעַ לְבֵית הֶעָשִׁיר, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתוֹ: "לְפִי הַקְמָטִים בַּמֵצַח אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָה בֶּן בַּג-בַּג. עַכְשָׁו שׁוּנְרָא שָׁקוּעַ בְּשֵׁינָה. חֲזוֹר אַחַר כָּךְ. וּבֵינְתַיִם קַח וּלְבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד הַזֶה." וְהִיא נָתְנָה לוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ וְנָאֶה בִּמְקוֹם בֶּגֶד הָרוֹעִים שֶׁלוֹ הַיָשָׁן וְהַקָרוּעַ. וְאַחֲרֵי שֶׁלָבַשׁ אָמְרָה לוֹ: "גַשׁ בֵּינְתַיִם לַעְזוֹר לִפְקִיד הַמִסְפָּרִים."
הַפָּקִיד הַזָקֵן קִיבֵּל אֶת פָּנָיו בְּשִׂמְחָה וְהִתְפַּלֵא כַּמָה עֲמוּקִים הַקְמָטִים בְּמִצְחוֹ. בֶּן בַּג-בַּג הוֹדָה לוֹ עַל מִשְׁלוֹחַ הָאוֹתִיוֹת. אַחַר כָּךְ עָזַר לוֹ עַד הַלַיְלָה לִסְפּוֹר אֶת הָרְכוּשׁ וְלִרְשׁוֹם עַל חֶרֶס. כַּאֲשֶׁר הָלַךְ הַזָקֵן לִישׁוֹן, נִקְרָא בֶּן בַּג-בַּג אֶל הֶעָשִׁיר, שֶׁרַק עַכְשָׁו הִתְעוֹרֵר מִשֵׁינָה.
אָמַר לוֹ שׁוּנְרָא שָׁקוּעַ: "מִכָּל הַפּוֹעֲלִים שֶׁלִי, רַק אַתָה יוֹדֵעַ קְרוֹא וּכְתוֹב. מֵהַיוֹם תַעֲבוֹד עִם פְּקִיד הַמִסְפָּרִים הַזָקֵן. נָחוּץ לִי מִישֶׁהוּ צָעִיר. הוּא יְלַמֵד אוֹתְךָ לִסְפּוֹר אֶת עוֹשְׁרִי, וּבְקָרוֹב אֲמַנֶה אוֹתְךָ בִּמְקוֹמוֹ."
שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁהָרוֹעֶה יְנַשֵׁק לוֹ אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.
"אֲנִי מַעְדִיף לְהִישָׁאֵר עִם הַצֹאן בַּמִרְעֶה."
"מָה? אֵיפֹה הַמוֹחַ שֶׁלְךָ?"
הֶעָשִׁיר כָּעַס, אַךְ בֶּן בַּג-בַּג עָמַד בְּסֵירוּבוֹ.
"כְּסִיל עַקְשָׁן! אֲנִי מְרוֹמֵם אוֹתְךָ וְאַתָה אוֹמֵר לִי לֹא? אָבִיךְ זָרַק אוֹתְךָ, וְעַכְשָׁו אֲנִי. קוּם וְלֵךְ וּלְעוֹלָם אַל תִדְרוֹךְ עוֹד עַל אַדְמָתִי."
"וְאֶת הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ תַשְׁאִיר פֹּה," הוֹסִיפָה אִשְׁתוֹ. "וְאַתָה, שׁוּנְרָא, אַל תִכְעַס עָלָיו. הוּא לֹא אָשֵׁם. הַקְמָטִים בְּמִצְחוֹ הֶעְמִיקוּ מִדַי וְחָרְצוּ לוֹ בַּמוֹחַ."
בֶּן בַּג-בַּג בָּא לְהִיפָּרֵד מִן הַפָּקִיד הַזָקֵן.
אָמַר לוֹ הַפָּקִיד: "בְּנִי, לִפְנֵי שֶׁתִמְצָא עֵדֶר אַחֵר, לֵךְ אֶל הִלֵל הַזָקֵן."
"הִלֵל, הַמוֹרֶה הַגָדוֹל? רַק אֶתְמוֹל לָמַדְתִי קְרוֹא וּכְתוֹב. אֵינֶנִי רָאוּי לִהְיוֹת תַלְמִידוֹ."
"לֵךְ אֵלָיו. רַק שֶׁיִרְאֶה אֶת מִצְחֲךָ."
בֶּן בַּג-בַּג יָצָא לַדֶרֶךְ עִם כִּיכַּר לֶחֶם וְצַפַּחַת מַיִם שֶׁהַפָּקִיד הַזָקֵן נָתַן לוֹ, וְרַק בֶּגֶד קָרוּעַ לְגוּפוֹ.

עָבְרוּ חָמֵשׁ שָׁנִים. בְּכָל הָאָרֶץ נוֹדַע שְׁמוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַגָדוֹל בֶּן בַּג-בַּג, תַלְמִידוֹ שֶׁל הַמוֹרֶה הַגָדוֹל הִלֵל הַזָקֵן.
"בֶּן בַּג-בַּג שֶׁלָנוּ!" זָכְרוּ אוֹתוֹ הַפּוֹעֲלִים שֶׁל הֶעָשִׁיר, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ שֵׁם כָּזֶה, "הֲרֵי זֶה הָרוֹעֶה עִם שְׁנֵי הַקְמָטִים שֶׁשׁוּנְרָא שָׁקוּעַ גֵירֵשׁ בְּבוֹשֶׁת פָּנִים! כַּמָה רָחוֹק הוּא הִגִיעַ!"
דִבְרֵיהֶם לֹא הִגִיעוּ לְאוֹזְנָיו שֶׁל שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה תָמִיד שָׁקוּעַ בַּיוֹם בְּשֵׁינָה. אִשְׁתוֹ הִיא שֶׁסִיפְּרָה לוֹ.
"תְהִילָתוֹ תֵירָשֵׁם לִזְכוּתֵנוּ!" אָמַר לָהּ בְּגַאֲוָה, "אִילוּלֵא גֵירַשְׁנוּ אוֹתוֹ, לְעוֹלָם הוּא לֹא הָיָה מַגִיעַ לִגְדוּלָה!"
אָמְרָה לוֹ אִשְׁתוֹ: "לֹא, שׁוּנְרָא, אַתָה טוֹעֶה. חוֹכְמָתוֹ תִיכָּתֵב בַּסְפָרִים לָנֶצַח. אוֹתוֹ יִזְכְּרוּ לְטוֹבָה – וְאוֹתָנוּ יִזְכְּרוּ לְרָעָה. מִפְּנֵי שֶׁהָיִינוּ רָעִים אֵלָיו."
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא חָשַׁב הֶעָשִׁיר רַק עַל מִסְפָּרִים. מָה יַעֲשֶׂה כְּדֵי שֶׁשְׁמוֹ יִיזָכֵר לְטוֹבָה וְלֹא לְרָעָה? שָׁלַח לְהַזְמִין אֶת בֶּן בַּג-בַּג לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ, לְפַיְיסוֹ בְּכִיבּוּדִים וּבַאֲרוּחָה טוֹבָה.
בֶּן בַּג-בַּג בָּא בִּתְקוּפַת גֵז הַצֹאן כְּדֵי שֶׁיוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַפּוֹעֲלִים שֶׁהִתְאַסְפוּ בֶּחָצֵר. לִפְנֵי הַכּוֹל הוּא הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת הַפָּקִיד הַזָקֵן, מוֹרֵהוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁלִימֵד אוֹתוֹ קְרוֹא וּכְתוֹב, וְשֶׁבַּעֲצָתוֹ הָלַךְ אֶל הִלֵל הַזָקֵן. הֵם הִתְחַבְּקוּ וְנָשְׁקוּ פַּעֲמַיִם וְשָׁלוֹשׁ עַל הַלֶחִי.
"מָה קָרָה לַקְמָטִים בְּמִצְחֲךָ?" תָמַה הַפָּקִיד וְצָחַק, "הֵם הָיוּ פַּעַם יְשָׁרִים כְּמוֹ שְׁנֵי קָנִים, וְהַיוֹם מִסְתַעֲפִים כְּמוֹ עֲנָפִים שֶׁל עֵץ!"
בָּעֶרֶב פָּגַשׁ בֶּן בַּג-בַּג בֶּחָצֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים. וְשׁוּנְרָא שָׁפוּעַ נָשָׂא אֶת דְבָרָיו בַּחֲגִיגִיוּת:
"הָאוֹרֵחַ הַנִכְבָּד בֶּן בַּג-בַּג הִגִיעַ אֵלֵינוּ בִּהְיוֹתוֹ נַעַר. לְפִי שְׁנֵי הַקְמָטִים בְּמִצְחוֹ יָדַעְתִי כְּבָר אָז שֶׁיַגִיעַ לִגְדוֹלוֹת. לָכֵן נָתַתִי לוֹ לַעֲבוֹד בַּעֲבוֹדַת הַמִרְעֶה, בָּדָד וְרָחוֹק, שֶׁיוּכַל לַחְשׁוֹב מַחְשָׁבוֹת עֲמוּקוֹת. פֹּה אֶצְלִי לָמַד קְרוֹא וּכְתוֹב. וּמִפֹּה יָצָא לִלְמוֹד אֵצֶל הַמוֹרֶה הַגָדוֹל הִלֵל הַזָקֵן. בִּזְכוּתִי הוּא הִגִיעַ רָחוֹק. בֶּן בַּג-בַּג הַנִכְבָּד! בֵּיתִי פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ וּבְכָל עֵת תִתְקַבֵּל פֹּה בִּבְרָכָה כְּאוֹרְחִי. וְעַכְשָׁו לַמֵד אוֹתָנוּ דְבַר חוֹכְמָה."
בֶּן בָּג-בַּג הוֹדָה עַל הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים וְדִיבֵּר דִבְרֵי חוֹכְמָה וְצֶדֶק. שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ, שֶׁיָשַׁן כָּל הַיוֹם, חָשַׁב שֶׁכָּל הַפּוֹעֲלִים יֵרָדְמוּ וְרַק הוּא יִישָׁאֵר עֵר. אֲבָל אַף פּוֹעֵל לֹא נִרְדַם. מִפְּנֵי שֶׁבֶּן בַּג-בַּג, הָרוֹעֶה הַפָּשׁוּט, יָדַע לְסַפֵּר בְּאוֹפֶן מְעַנְיֵן וּמְרַתֵק וְיָדַע לְסַדֵר מַחְשָׁבוֹת וְרַעְיוֹנוֹת מְסוּבָּכִים בְּאוֹפֶן פָּשׁוּט וְחָלָק.
הַשַׁחַר עָלָה וְכוּלָם עֲדַיִן הָיוּ עֵרִים. מַזָל שֶׁלְמָחֳרָת הָיָה יוֹם חַג שֶׁבּוֹ לֹא עָבְדוּ.
שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ נִבְהַל.
"טָעוּת עָשִׂיתִי," לָחַשׁ בְּאוֹזְנֵי אִשְׁתוֹ, "הִזְמַנְתִי אֶת בֶּן בַּג-בַּג לְהִתְאָרֵחַ בְּכָל עֵת. בְּכָל עֵת! מָה יִהְיֶה אִם הוּא בֶּאֱמֶת יָבוֹא כָּל פַּעַם, וְהַפּוֹעֲלִים לֹא יִישְׁנוּ כָּל הַלַיְלָה? כַּמָה יְמֵי עֲבוֹדָה נַפְסִיד! מַסְפִּיק לָנוּ פַּעַם בְּשָׁנָה!"
וְלָכֵן, לִפְנֵי שֶׁבֶּן בַּג-בַּג עָזַב בַּבּוֹקֶר, אָמַר לוֹ שׁוּנְרָא שָׁפוּעַ:
"תוֹדָה לְךָ, אוֹרְחִי הֶחָשׁוּב. עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁשָׁמַעְתִי אֶת חוֹכְמָתְךָ הָרַבָּה, טָעִיתִי שֶׁהִזְמַנְתִי אוֹתְךָ לָבוֹא בְּכָל עֵת. זְמַנְךָ יָקָר מִזָהָב, לֹא אֶרְצֶה שֶׁתַעֲזוֹב בִּשְׁבִילִי אֶת הַסְפָרִים וְלִימוּדֵי הַחוֹכְמָה. אָז אָנָא, לֹא בְּכָל עֵת – בּוֹא אֵלֵינוּ רַק פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה, בַּלַיְלָה הַזֶה!"

~~~~