עֵת לִשְׁתוֹק וְעֵת לְדַבֵּר

לִ פְעָמִים הָאֲדָמָה צוֹחֶקֶת וְלִפְעָמִים הִיא בּוֹכָה. זֹאת יוֹדֵעַ כָּל מִי שֶׁשָׁמַע אוֹתָהּ פַּעַם צוֹחֶקֶת אוֹ בּוֹכָה. וּמִי שֶׁלֹא שָׁמַע – שֶׁיַטֶה אוֹזֶן וְיַקְשִׁיב. אֲבָל לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאוֹד זְמַן, בִּימֵי בְּרֵאשִׁית, עוֹד בְּטֶרֶם בָּא הָאָדָם, הָאֲדָמָה עֲדַיִין לֹא צָחֲקָה וְלֹא בָּכְתָה.
יוֹם אֶחָד הִרְגִישָׁה הָאֲדָמָה הַיְשָׁרָה שֶׁמַשֶׁהוּ מְדַגְדֵג אוֹתָהּ. אֵלֶה הָיוּ הָעֵצִים שֶׁהִתְחִילוּ לִצְמוֹחַ מִתוֹכָהּ. לְיֶתֶר דִיוּק, שׁוֹרְשֵׁי הָעֵצִים דִגְדְגוּ אוֹתָהּ, וּבִגְלַל הַדִגְדוּגִים הִיא הִתְחִילָה לִצְחוֹק. וְאָז הוֹפִיעוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה קְמָטִים שֶׁל צְחוֹק – אֵלֶה הָעֲמָקִים וְהֶהָרִים, הַגֵאָיוֹת וְהַגְבָעוֹת.
הָעֵצִים שֶׁגָדְלוּ נָתְנוּ לָעוֹלָם פְּרִי וְצֵל וְחֵן. כָּל הַיְצוּרִים הִתְפַּעֲלוּ מֵהֶם וְאָמְרוּ בְּרָכָה וְתוֹדָה לָאֲדָמָה הַטוֹבָה הַמַצְמִיחָה אוֹתָם. אֲבָל הִיא, הָאֲדָמָה, חָשְׁבָה שֶׁהַתוֹדָה מַגִיעָה לָעֵצִים עַצְמָם.
כֵּן, מֵאָז וּמִתָמִיד יָדְעָה הָאֲדָמָה לְהִתְנַהֵג בַּהֲגִינוּת.
וְהִיא אָמְרָה: לָמָה שֶׁלֹא נַחְגוֹג לָעֵצִים יוֹם חַג – יוֹם בְּשָׁנָה שֶׁבּוֹ כּוּלָם יִזְכְּרוּ אוֹתָם וְיִתְנוּ לָהֶם אֶת הַכָּבוֹד הָרָאוּי. וְשֵׁם הֶחָג יִהְיֶה חַג לָעֵצִים. בְּעֶצֶם, חַג לָאִילָנוֹת נִשְׁמָע יוֹתֵר חֲגִיגִי.
כּוּלָם אָמְרוּ: לָמָה לֹא?
נִשְׁאַר רַק לִקְבּוֹעַ אֶת מוֹעֵד הֶחָג. וְכֵיוָן שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אוֹר יוֹם, הִתְיַעֲצָה הָאֲדָמָה עִם הַשֶׁמֶשׁ וְלֹא עִם הַיָרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. אֶל הַשָׁמַיִם כְּלָל לֹא פָּנְתָה, כִּי כְּבָר יָדְעָה שֶׁהַשָׁמַיִם אַף פַּעַם לֹא עוֹנִים.
אָמְרָה הַשֶׁמֶשׁ: "מָתַי לַחְגוֹג אֶת חַג הָעֵצִים? כַּמוּבָן, בְּיוֹם שֶׁבּוֹ הָעֵצִים פּוֹרְחִים!"
"נָכוֹן, זֶה זְמַן יָפֶה מְאוֹד!" הִסְכִּימָה הָאֲדָמָה, "אֲבָל הַבְּעָיָה, שֶׁמֶש, שֶׁכָּל עֵץ פּוֹרֵחַ בְּמוֹעֵד אַחֵר. הַזַיִת בְּנִיסָן וְהֶחָרוּב בְּתִשְׁרֵי. עַל פִּי אֵיזֶה עֵץ אֶקְבַּע אֶת יוֹם הֶחָג?"
שָׁמְעוּ הָעֵצִים וְכָל אֶחָד מֵהֶם רָצָה שֶׁהָאֲדָמָה תִבְחַר בּוֹ. כָּל עֵץ הֶאֱמִין בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, מִשׁוֹרֶשׁ עַד צַמֶרֶת, שֶׁהוּא הָרָאוּי מִכָּל הָעֵצִים. וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִתְפָּאֵר וְשִׁיבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּפָנֶיהָ. הַתְאֵנָה סִיפְּרָה עַל הָרֵיחַ הַטוֹב שֶׁלָהּ, עַל הֶעָלִים הַגְדוֹלִים וְהַיָפִים וְעַל הַפְּרִי הָרַךְ וְהַמָתוֹק. הַזַיִת דִיבֵּר עַל הַשֶׁמֶן הַטוֹב שֶׁלוֹ וְעַל שְׁאָר סְגוּלוֹתָיו. הַתָמָר הֵנִיעַ אֶת כַּפּוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִרְאוּ אֶת גוֹבְהוֹ הַנִישָׂא וְאֶת אֶשְׁכּוֹלוֹת פִּרְיוֹ הַדִבְשִׁי. וְהָאַלוֹן רִשְׁרֵשׁ בְּעַלְוָתוֹ וְהִתְגָאָה בְּצִילוֹ הָרַב.
כָּל עֵץ הִילֵל עַצְמוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָעֵצִים דִיְקוּ וְדִיבְּרוּ אֱמֶת. אַךְ הָיוּ עֵצִים שֶׁהִגְזִימוּ בְּשִׁבְחֵי עַצְמָם אוֹ הִתְפָּאֲרוּ לְלֹא צִידוּק. וְהָיוּ גַם כָּאֵלֶה שֶׁהִצִיגוּ עַצְמָם כְּעֵצִים מַרְשִׁימִים בְּעוֹד שֶׁלֹא הָיוּ אֶלָא שִׂיחִים בִּלְבַד.
רַק הַשְׁקֵדִיָה, הִיא עֵץ הַשָׁקֵד, רַק הִיא שָׁתְקָה וְלֹא אָמְרָה דָבָר. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִיא הָיְתָה בִּמְלוֹא פְּרִיחָתָהּ הַמַרְהִיבָה כִּי זֶה קָרָה בְּחוֹדֶשׁ שְׁבָט. הִיא לָבְשָׁה עֲטֶרֶת צְפוּפָה שֶׁל פְּרָחִים לְבָנִים כַּשֶׁלֶג וְהָרֵיחַ שֶׁלָהֶם מִילֵא אֶת הָאָרֶץ.
הָאֲדָמָה לֹא הִתְלַבְּטָה וּמִכָּל הָעֵצִים בָּחֲרָה בַּשְׁקֵדִיָה. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲדָמָה מִטִבְעָהּ אוֹהֶבֶת פַּשְׁטוּת וּצְנִיעוּת. זֶה דָבָר יָדוּעַ. מִי שֶׁלא יוֹדֵעַ, שֶׁיַחְזִיק פַּעַם רֶגֶב אֲדָמָה וְיָרִיחַ.
"הַשְׁקֵדִיָה שָׁתְקָה וְלֹא הִתְפָּאֲרָה," אָמְרָה הָאֲדָמָה לַשֶׁמֶש, "וַאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת מִי שֶׁמִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ." וּמִיָד הִכְרִיזָה שֶׁחַג הָאִילָנוֹת יָחוּל בִּזְמַן פְּרִיחַת הַשְׁקֵדִיָה.
בְּרֶגַע שֶׁשָׁמְעָה הַשְׁקֵדִיָה הַצְנוּעָה וְהַבַּיְישָׁנִית אֶת שִׁבְחָהּ, הִסְמִיקוּ פְּרָחֶיהָ הַלְבָנִים. כָּל כָּךְ הִסְמִיקוּ עַד שֶׁנִשְׁאֲרוּ אֲדוּמִים וְלֹא חָזְרוּ לְצִבְעָם הַקוֹדֶם.
"בְּחִירָה נָאָה בָּחַרְתְ." אָמְרָה הַשֶׁמֶש לָאֲדָמָה, "אֲבָל שִׂימִי לֵב, גַם אַתְ בְּוַדַאי רוֹאָה מִלְמַטָה שֶׁהַשְׁקֵדִיָה פּוֹרַחַת בְּמֶשֶׁךְ כָּל חוֹדֶשׁ שְׁבָט. אֲנִי רוֹאָה אֶת זֶה מִלְמַעְלָה כָּל שָׁנָה."
"אֲנִי מְבִינָה לְמָה אַתְ מִתְכַּוֶנֶת. עַכְשָׁיו אֲנִי צְרִיכָה גַם לִבְחוֹר בְּאֵיזֶה יוֹם בַּחוֹדֶשׁ לַחְגוֹג אֶת הַחַג." וְהָאֲדָמָה נֶאֶנְחָה, דָבָר שֶׁהִגְבִּיהַ אֶת הַגַלִים בַּיָם וּבָאוֹקְיָאנוֹס, "הוֹ שֶׁמֶשׁ, לָמָה הַדְבָרִים אַף פַּעַם לֹא פְּשׁוּטִים בָּעוֹלָם?"
שָׁמְעוּ הַיָמִים שֶׁל חוֹדֶשׁ שְׁבָט וְהִתְיַיצְבוּ בִּפְנֵי הָאֲדָמָה. הֵם הָיוּ שְׁלוֹשִׁים בְּמִסְפָּר וְכָל אֶחָד מֵהֶם חָשַׁב שֶׁהוּא יָחִיד וּמְיוּחָד וְרָאוּי שֶׁהַחַג יִיפּוֹל בְּחֶלְקוֹ. הַיוֹם הָרִאשׁוֹן חָשַׁב שֶׁמַגִיעַ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִאשׁוֹן בַּחוֹדֶשׁ. וְהַיוֹם הַשְׁלוֹשִׁים חָשַׁב שֶׁמַגִיעַ לוֹ בִּגְלַל שֶׁהוּא הָאַחֲרוֹן. הַיוֹם הַתְשִׁיעִי, לְמָשָׁל, חָשַׁב שֶׁהוּא הַתְשִׁיעִי הַיָחִיד בֵּין כָּל הַשְׁלוֹשִׁים, וְאֵין עוֹד ט' בִּשְׁבָט אַחֵר מִלְבַדוֹ. כָּךְ בְּדִיוּק חָשַׁב גַם הַיוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד, שֶׁאֵין עוֹד כ"א בִּשְׁבָט מִלְבַדוֹ.
אֲבָל אֶת מָה שֶׁהַיָמִים חָשְׁבוּ בַּלֵב הֵם לֹא אָמְרוּ בְּקוֹל.
כִּי הַיָמִים לָמְדוּ מִמָה שֶׁקָרָה לָעֵצִים, וְיָדְעוּ עַכְשָׁיו אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם הָאֲדָמָה. מוּטָב לָהֶם לִשְׁתוֹק וּלְהִצְטַנֵעַ בְּפָנֶיהָ וְלֹא כְּדַאי לְהִידָחֵף וּלְהִתְפָּאֵר. לָכֵן לֹא דִיבְּרוּ הַיָמִים בְּשֶׁבַח עַצְמָם וְלוּ מִילָה אַחַת. לֹא מִפְּנֵי צְנִיעוּתָם הֵם שָׁתְקוּ, אֶלָא כְּדֵי שֶׁהָאֲדָמָה תַחְשׁוֹב אוֹתָם לִצְנוּעִים.
וְהִנֵה, מִכָּל הַיָמִים הָיָה רַק יוֹם אֶחָד שֶׁלֹא שָׁתַק. הַיוֹם הַחֲמִישָׁה עָשָׂר בַּחוֹדֶשׁ – כּוּלָם הִכִּירוּ אוֹתוֹ בְּשֵׁם ט"וּ – רַק הוּא קָם וְדִיבֵּר בְּקוֹל רָם. וְכָךְ אָמַר ט"וּ אֶל הָאֲדָמָה:
"אָכֵן נֶהְדֶרֶת הִיא פְּרִיחַת הַשְׁקֵדִיָה. אֶת הָרֵיחַ הַנִפְלָא שֶׁנוֹדֵף מִמֶנָה אֶפְשָׁר לְהָרִיחַ בַּיוֹם וְגַם בַּלַיְלָה. הַחוֹשֶׁךְ אֵינוֹ מִכְשׁוֹל לָרֵיחַ. אֲבָל אֶת הַפְּרִיחָה הַמַרְהִיבָה שֶׁלָהּ אֶפְשָׁר לִרְאוֹת רַק בְּאוֹר הַיוֹם, לֹא בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ. כִּי הַלַיְלָה הוּא מִכְשׁוֹל לָעֵינַיִים. וְהִנֵה, כְּפִי שֶׁאַתְ יוֹדַעַת, אֲדָמָה טוֹבָה, בְּלֵיל הַחֲמִישָׁה עָשָׂר בַּחוֹדֶשׁ, הַיָרֵחַ הוּא תָמִיד עָגוֹל וְשָׁלֵם וְיָפֶה מֵאֵין כָּמוֹהוּ וּמֵאִיר בִּמְלוֹא אוֹרוֹ. וּלְאוֹר הַיָרֵחַ הַמָלֵא שֶׁל שְׁבָט, גַם בַּלַיְלָה נִרְאֵית הַשְׁקֵדִיָה בִּמְלוֹא יוֹפְיָהּ. זֶה כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַגִיד לָךְ אֲדָמָה." וּבַזֹאת סִיֵים ט"וּ אֶת דְבָרָיו וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ בֵּין שְׁכֵנָיו י"ד וְט"ז. הָאֲדָמָה לֹא חָשְׁבָה הַרְבֵּה וְאָמְרָה: "יָפֶה דִיבַּרְתָ, ט"וּ, בְּטַעַם וּבְהִיגָיוֹן! לָכֵן בְּךָ אֶבְחַר לִהְיוֹת חַג לָאִילָנוֹת. כִּי לֹא לְמַעַן עַצְמְךָ בִּיקַשְׁתָ, אֶלָא כְּדֵי לְהָאִיר אֶת יוֹפְיָהּ שֶׁל הַשְׁקֵדִיָה גַם בַּלַיְלָה. וְלֹא אֶת עַצְמְךָ הִילַלְתָ, אֶלָא אֶת הַיָרֵחַ וְאֶת הַשְׁקֵדִיָה."
שָׁמְעָה הַשְׁקֵדִיָה שׁוּב אֶת שְׁבָחֶיהָ. פְּרָחֶיהָ שֶׁנַעֲשׂוּ קוֹדֶם אֲדוּמִים לֹא יָכְלוּ עוֹד לְהַסְמִיק. עַל כֵּן הֵם הֶחְוִירוּ בְּבַיְישָׁנוּת וְנִשְׁאֲרוּ וְרוּדִים לְתָמִיד.
מֵאָז, בְּכָל לֵיל ט"וּ בִּשְׁבָט, נִזְכָּר הַיָרֵחַ וְחִיוּךְ עוֹלֶה עַל פָּנָיו. מִי שֶׁרָאָה רָאָה, וּמִי שֶׁלֹא – שֶׁיָרִים עֵינָיו לִרְאוֹת.
~~~~