~~~~~~

הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד

~~~~~~


עֲ צֵי תָמָר רַבִּים צָמְחוּ מִסָבִיב לַחוֹמוֹת שֶׁל הָעִיר הַקְדוּמָה דִקְלָת. הָעֵצִים הָיוּ שַׁיָכִים לַעֲשִׁירֵי הָעִיר. בְּעוֹנַת הַגָדִיד* הָיָה כָּל עָשִׁיר שׂוֹכֵר כַּמָה פּוֹעֲלִים, לְפִי מִסְפַּר הָעֵצִים שֶׁבְּבַעֲלוּתוֹ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל נִדְרְשׁוּ חֲמִישָׁה אוֹ שִׁבְעָה פּוֹעֲלִים לְכָל חֶלְקַת עֵצִים.
רַק עָשִׁיר אֶחָד, וְדַוְקָא בַּעַל מִסְפַּר הָעֵצִים הָרַב בְּיוֹתֵר, רַק הוּא שָׂכַר פּוֹעֵל אֶחָד בִּלְבַד. הִסְפִּיק לוֹ אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁזֶה הָיָה אִישׁ מְיוּחָד שֶׁעָבַד כְּמוֹ עֲשָׂרָה. הוּא הַיָחִיד שֶׁקָשַׁר גִשְׁרֵי חֲבָלִים שֶׁחִיבְּרוּ בֵּין צַמְרוֹת הָעֵצִים; וּבְעֵת הַצוֹרֶךְ הָיָה עוֹבֵר בִּזְרִיזוּת מֵעֵץ לְעֵץ כְּשֶׁהוּא תָלוּי בָּאֲוִיר.
הַמְעַטִים שֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ קָרְאוּ לוֹ בְּשֵׁם הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד. בּוֹדֵד – מִפְּנֵי שֶׁלֹא רַק שֶׁעָבַד לְבַדוֹ בִּזְמַן הַגָדִיד, אֶלָא גַם חַי לְבַדוֹ בֵּין עֲצֵי הַתָמָר בְּכָל יְמוֹת הַשָׁנָה.
אוֹתוֹ יוֹם, עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר, הוּא טִיפֵּס אֶל צַמֶרֶת אַחַד הָעֵצִים, שָׁם קִינְנוּ זוּג יוֹנִים. כְּבָר אַרְבַּע שָׁנִים חָזַר הַצֶמֶד הַזֶה וְקִינֵן בְּאוֹתוֹ עֵץ.
"בּוֹקֶר טוֹב," אָמַר הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לַיוֹנָה הַדוֹגֶרֶת, "אֵיךְ עָבַר עָלַיִךְ הַלַיְלָה?"
הַיוֹנָה עָנְתָה לוֹ בְּהֶמְיָה, קָמָה מֵהַקֵן שֶׁעָלָיו דָגְרָה כָּל הַלַיְלָה וְטָפְחָה בִּכְנָפֶיהָ לְעֵבֶר בַּעֲלָהּ הַיוֹן.
"בּוֹקֶר טוֹב גַם לְךָ," אָמַר הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לַיוֹן שֶׁהִתְיַשֵׁב לִדְגוֹר לְמֶשֶׁךְ כָּל הַיוֹם עַד הָעֶרֶב, עֵת תָשׁוּב בַּת זוּגוֹ וְתַחְלִיף אוֹתוֹ.
בִּזְמַן שֶׁהִתְחַלְפוּ בַּמְקוֹמוֹת, נִרְאוּ בַּקֵן שְׁתֵי הַבֵּיצִים הַחוּמוֹת.
הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְהַיוֹנִים לִיקְטוּ מִכַּפָּתוֹ פֵּרוּרֵי לֶחֶם יָבֵשׁ שֶׁהֵבִיא אִיתוֹ.
"יוֹם יָפֶה הַיוֹם!" אָמַר הָאִישׁ וְהִשְׁקִיף מִסָבִיב. מִתַחַת לְשָׁמַיִם כְּחוּלִים נִרְאוּ מֵרָחוֹק הָרִים כְּחַלְחַלִים, וּבֵין בָּתֵי הָעִיר הָאֲפוֹרִים הַזְעִירִים בָּלְטוּ אַרְמוֹן הַמֶלֶךְ וּמִבְנֵה הַמִקְדָשׁ, גְבוֹהִים וּגְדוֹלִים. צְרִיחַ הָאַרְמוֹן הַמוּזְהָב הִבְרִיק בַּשֶׁמֶשׁ, וּמִן הַמִקְדָשׁ עָלָה הֶעָשָׁן שֶׁל מִנְחוֹת הַבּוֹקֶר לָאֵל סַנְסַן, אֱלוֹהֵי הָעִיר.
"תִרְאוּ כַּמָה הִתְמַזֵל מַזָלִי." אָמַר לַיוֹנִים, "אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִי. יֵשׁ לִי זְמַן בְּשֶׁפַע לְפַטְפֵּט פֹּה אִיתְכֶם וְלַחְשׁוֹב מַחְשָׁבוֹת. וְהֶעָשִׁיר מִתְנַהֵג אִיתִי יָפֶה, גַם מַרְשֶׁה לִי לָגוּר כָּל הַשָׁנָה בַּסְכָכָה שֶׁבָּנִיתִי לְמַטָה מִכַּפּוֹת תְמָרִים. נָכוֹן, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַכֵּל עֲלֵיכֶם נַעְשֶׂה לִי קְצָת עָצוּב, כִּי לִי אֵין אִישָׁה וִילָדִים. אֲבָל צָרִיךְ לְהָבִין, יְדִידַי, שֶׁאֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם זֶה לֹא כְּמוֹ אֶצְלְכֶם. גוֹדֵד עָנִי לֹא יָכוֹל לְפַרְנֵס יְלָדִים; הֵם לֹא יְכוֹלים לִחְיוֹת מִפֵּרוּרִים. וַאֲנִי לֹא רוֹצֶה לִמְכּוֹר אֶת יְלָדַי לַעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ פֹּה כַּמָה גוֹדְדִים. אָז טוֹב לִי בַּחַיִים הָאֵלֶה וְלָמָה לִי לְהִתְלוֹנֵן."
הַיוֹנִים נִעְנְעוּ בְּרֹאשָׁם וְהָמוּ.
"תָמִיד נָעִים לִי לְשׂוֹחֵחַ אִיתְכֶם. עַכְשָׁו אֶגַשׁ לָעֲבוֹדָה. אַךְ אוּלַי, לִפְנֵי כֵן, תִירְצוּ קְצָת תָמָר בָּשֵׁל לַאֲרוּחַת הַבּוֹקֶר?"
וְהַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד צָבַט כַּמָה פֵּרוּרֵי פְּרִי וְהוֹשִׁיט לָהֶם. אַחַר כָּךְ נִיגַשׁ לָעֲבוֹדָה. הוּא נִיעֵר בִּמְהִירוּת אֶשְׁכּוֹל תְמָרִים, וְהַחֵלֶק מִפֵּרוֹתָיו שֶׁהִבְשִׁילוּ נָשְׁרוּ לְתוֹךְ סַל. וְאָז שִׁלְשֵׁל אֶת הַסַל לְמַטָה. אַךְ לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לַעֲבוֹר בִּזְרִיזוּת לָעֵץ הַבָּא דֶרֶךְ גֶשֶׁר הַחֲבָלִים, הִגִיעַ אֶל אַפּוֹ רֵיחַ מוּזָר. הוּא הֶחְלִיט לָרֶדֶת מִן הָעֵץ וְלִבְדוֹק מָה זֶה.
הוּא עָמַד וְהִקְשִׁיב. מִלְמַעְלָה – הֶמְיַת הַיוֹנִים, וּמִלְפָנִים – קוֹל זִמְרָה הוֹלֵךְ וְקָרֵב.
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל צָעַד לְאִיטוֹ בְּרֹאשׁ תַהֲלוּכָה שֶׁל שִׁבְעָה כּוֹהֲנִים מִתְלַמְדִים. יוֹם יוֹם הֵם יָצְאוּ מִן הַמִקְדָשׁ וְהִקִיפוּ אֶת חוֹמוֹת הָעִיר כְּדֵי לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת בִּרְכַּת סַנְסַן, אֱלוֹהֵי הָעִיר. הֵם סִלְסְלוּ תְפִילוֹת וּמִזְמוֹרִים, וְהַפַּעַם הֶחְזִיק הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל מַקֵל בּוֹעֵר שֶׁל קְטוֹרֶת קְדוֹשָׁה שֶׁרֵיחָהּ הֶחָזָק הִתְפַּזֵר בָּאֲוִיר. הוּא הָיָה אִישׁ מַרְשִׁים בְּבֶגֶד לָבָן עִם פַּסֵי זָהָב וְכוֹבַע מִתְנַשֵׂא לַגוֹבַה. הגודד הבודד פִּתְאוֹם עָמַד הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל וְהִפְסִיק לְזַמֵר. תַלְמִידָיו נִבְהֲלוּ, חָשְׁבוּ שֶׁמִישֶׁהוּ מֵהֶם זִייֵף אוֹ הִתְבַּלְבֵּל בְּמִילָה. הֵם כָּל הַזְמַן פָּחֲדוּ מֵעוֹנֶשׁ שֶׁעָלוּל לִיפּוֹל עֲלֵיהֶם כָּל רֶגַע, מִפְּנֵי שֶׁהַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הָיָה מַחְמִיר מְאוֹד לְמַעַן הָאֵל.
"שָׁמַעְתִי הֶמְיָה שֶׁל יוֹנִים," אָמַר הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ וְהִבִּיט לְמַעְלָה.
הוּא לֹא רָאָה אֶת הַיוֹנִים אַךְ נִיחֵשׁ שֶׁבֵּין הָעֲנָפִים חָבוּי לוֹ קֵן שֶׁדוֹגְרִים עָלָיו. הוּא דִמְיֵן שְׁתֵי בֵּיצִים שֶׁמוּנָחוֹת שָׁם. פִּתְאוֹם חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לֶאֱכוֹל בֵּיצִים. כֵּן, כְּשֶׁיַחְזְרוּ מֵהַצְעָדָה הָאֲרוּכָּה, מַגִיעַ לוֹ לְהִתְעַנֵג עַל בֵּיצִים טְרִיוֹת. מְבוּשָׁלוֹת אוֹ מְטוּגָנוֹת, עֲדַיִן לֹא הֶחְלִיט.
"שֶׁקֶט!" קָרָא לְתַלְמִידָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו וְלָחַשׁ בְּמִסְתוֹרִיוֹת, "סַנְסַן מְדַבֵּר אֵלַי עַכְשָׁו... כֵּן – הָאֵל סַנְסַן, נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בְּבֵיצִים שֶׁל יוֹנִים!"
כָּל אֶחָד מִתַלְמִידָיו נִבְהַל פֶּן יוֹרֶה לוֹ עַכְשָׁו הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לְטַפֵּס עַל הָעֵץ הַגָבוֹהַ. הֵם הָיוּ מוּכָנִים בְּכָל רֶגַע לְהִתְעַלוֹת בְּזִמְרָה וּתְפִילָה וּבְלִימוּדֵי קוֹדֶשׁ, רַק לֹא לְהִסְתַכֵּן בִּנְפִילָה מִמָרוֹם. אֲבָל הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל כְּלָל לֹא הִתְכַּוֵן לִשְׁלוֹחַ אֶחָד מֵהֶם כְּדֵי לְקַבֵּל בֵּיצִים שְׁבוּרוֹת וְתַלְמִיד מְרוּסָק. הוּא פָּנָה אֶל הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד שֶׁעָמַד שָׁם, הִצְבִּיעַ עַל הָעֵץ וְאָמַר בְּקוֹל מְצַוֶה:
"אַתָה! טַפֵּס וְהָבֵא לִי מִיָד אֶת הַבֵּיצִים מֵהַקֵן. וְאוֹי לְךָ אִם יִשָׁבְרוּ. הָאֵל סַנְסַן יַעֲנִישׁ אוֹתְךָ! וְעוֹד דָבָר חָשׁוּב. קוֹדֶם עָלֶיךָ לְגָרֵשׁ אֶת הַיוֹנִים, וְרַק אַחַר כָּךְ תִיקַח אֶת הַבֵּיצִים. אָסוּר שֶָהַיוֹנִים יִרְאוּ! זֶהוּ חוֹק עַתִיק שֶׁאָסוּר לְהָפֵר."
"יֵשׁ פֹּה סַל מָלֵא תְמָרִים..." הֵעֵז הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לְהַצִיעַ.
"אֶת הַבֵּיצִים!" צָעַק הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "וּזְכוֹר, קוֹדֶם לְגָרֵשׁ אֶת הַיוֹנִים!"
וְהַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד הִתְחִיל לְטַפֵּס לְאִיטוֹ. "מָה אֶעֱשֶׂה? כַּמוּבָן שֶׁלֹא אֶפְגַע בָּהֶם, בַּחֲבֵרַי הַטוֹבִים. לֹא אֲגָרֵשׁ אוֹתָם וְלֹא אֶגַע בַּבֵּיצִים. גַם לֹא אַרְשֶׁה לְאִישׁ לִנְגוֹעַ בָּהֶם. וְשׁוּם דָבָר לֹא יְשַׁנֶה אֶת דַעְתִי, לֹא הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ וְלֹא הָאֵל סַנְסַן בְּעַצְמוֹ. אֶת חַיַי אֶתֵן וְלֹא אֶעְשֶׂה רַע לַיוֹנִים."
הוּא הִגִיעַ לְרֹאשׁ הָעֵץ, יָשַׁב לְיַד הַקֵן וְלַיוֹנִים לֹא סִיפֵּר.
וּבֵינְתַיִם, לְמַטָה, שָׁאַל הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל אֶת תַלְמִידָיו: "מִישֶׁהוּ מִכֶּם זוֹכֵר אֶת מָה שֶׁכְּבָר לִימַדְתִי אֶתְכֶם פַּעַם, לָמָה אָסוּר לָקַחַת בֵּיצִים לְעֵינֵי הָאֵם הַיוֹנָה?"
"בִּגְלַל חוֹק שֶׁחוֹקֵק הַמֶלֶךְ חֶדְלוֹן הָרִאשׁוֹן..." עָנָה אַחַד הַתַלְמִידִים בְּגַאֲוָה.
"זֶה הָיָה דֶקְלוֹן הָרִאשׁוֹן!" כָּעַס הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל וְצָעַק עַל הַתַלְמִיד הַמִסְכֵּן: "אָחוֹרָה!"
וְהַתַלְמִיד רָץ וְנֶעְמָד אַחֲרוֹן בַּטוּר כְּעוֹנֶשׁ. זוֹ הָיְתָה הַשִׁיטָה שֶׁל הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל – מִי שֶׁלֹא יָדַע אֶת לִימוּדוֹ, נִזְרַק לְסוֹף הַטוּר בְּבוֹשֶׁת פָּנִים.
"הַחוֹק הַזֶה..." אָמַר תַלְמִיד אַחֵר שֶׁנִיסָה לְהִתְחַבֵּב עַל מוֹרוֹ, "זֶה בִּגְלַל יוֹנָה... יוֹנָה שֶׁחִירְבְּנָה עַל הָרֹאשׁ שֶׁל..."
"מָה?!" צָרַח הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "אָחוֹרָה! שֶׁלֹא אֶרְאֶה אוֹתְךָ מוּל עֵינַי!"
הַתַלְמִיד רָץ מְבוֹהָל וּמְבוּיָשׁ לְאָחוֹר.
"אוֹתָהּ יוֹנָה," הִסְבִּיר הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "הִיא לִשְׁלְֹשָה עַל הָרֹאשׁ – לִשְׁלְשָׁה – וְלֹא כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר פֹּה בְּלִי בּוּשָׁה לִפְנֵי רֶגַע. מִישֶׁהוּ מִכֶּם זוֹכֵר מָה קָרָה? אַף אֶחָד – אָז כּוּלָם לְאָחוֹר!"
וְכָל הַתַלְמִידִים הִתְרוֹצְצוּ בְּלִי סֵדֶר כְּדֵי לִהְיוֹת אַחֲרוֹנִים. אַחֲרֵי שֶׁהַמְהוּמָה נִרְגְעָה, טִלְטֵל הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל אֶת הַקְטוֹרֶת כְּדֵי לְהָפִיץ רֵיחַ שֶׁל קְדוּשָׁה. וְאָז סִיפֵּר עַל הַמְאוֹרָע שֶׁקָרָה לִפְנֵי דוֹרוֹת רַבִּים, וְשֶׁבִּגְלָלוֹ חוֹקֵק הַמֶלֶךְ דֶקְלוֹן הָרִאשׁוֹן אֶת חוֹק שִׁילוּחַ הַיוֹנָה הָעַתִיק:
"לַיְלָה אֶחָד דִיבֵּר הָאֵל סַנְסַן אֶל הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל וְצִיוָה עָלָיו: 'לֵךְ אֶל בֵּית מִשְׁפַּחַת דֶקְלוֹן, קְרָא לַבֵּן הַגָדוֹל מִכּוּלָם וּמְשַׁח אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ.' בַּבּוֹקֶר בָּא הַכּוֹהֵן אֶל בֵּית דֶקְלוֹן, מָשַׁח בְּשֶׁמֶן הַקוֹדֶשׁ אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבֵּן הַבְּכוֹר וְהִכְרִיז: 'בְּשֵׁם סַנְסַן אֱלוֹהֵינוּ – אַתָה הַמֶלֶךְ!' בְּאוֹתוֹ רֶגַע חָלְפָה יוֹנָה וְלִשְׁלְֹשָׁה בְּדִיוּק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּכוֹר שֶׁנִמְשַׁח... מִיָד הֵבִין הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל שֶׁזֶהוּ אוֹת שֶׁנִשְׁלַח מֵהָאֵל סַנְסַן, וְכִי נָפְלָה פֹּה טָעוּת. הָאֵל לֹא הִתְכַּוֵן לָאָח הַבְּכוֹר, אֶלָא לָאָח הַצָעִיר שֶׁהָיָה הַגָדוֹל וְהֶחָזָק מִבֵּין הַשְׁנַיִם. וְלָכֵן צִיוָה הַכּוֹהֵן עַל הַבְּכוֹר לָלֶכֶת אֶל הַמַעְיָן וְלִשְׁטוֹף אֶת רֹאשׁוֹ מֵהַשֶׁמֶן וְהַלַשְׁלֶשֶׁת. וּמִיָד חָזַר וּמָשַׁח אֶת הָאָח הַנָכוֹן, הַצָעִיר, שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת הַמֶלֶךְ דֶקְלוֹן הָרִאשׁוֹן."
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הָיָה מְרוּצֶה מֵהַהַקְשָׁבָה שֶׁל תַלְמִידָיו וְהוּא הִמְשִׁיךְ:
"וּמָה קָרָה לָאָח הַבְּכוֹר? הוּא נֶעְלָב מְאוֹד שֶׁלַמְרוֹת זְכוּת הַבְּכוֹרָה שֶׁלוֹ, הָאֵל סַנְסָן לֹא בָּחַר בּוֹ, וְאַף בִּיזָה אוֹתוֹ בְּשׁוֹלְחוֹ אֶת הַיוֹנָה לְלַשְׁלֵשׁ עַל רֹאשׁוֹ. הוּא רָצָה לִקְבּוֹר אֶת עַצְמוֹ מִבּוּשָׁה. וּבְלִי שֶׁרָחַץ אֶת רֹאשׁוֹ מֵהַלַשְׁלֶשֶׁת וְהַשֶׁמֶן, טִיפֵּס עַל עֵץ וְהִתְחַבֵּא בְּצַמַרְתוֹ, כְּדֵי שֶׁבַּחֲצוֹת הַלַיְלָה יִסְתַלֵק בַּחֲשַׁאי מִן הָעִיר וְלֹא יַחְזוֹר אֵלֶיהָ לְעוֹלָם. שׁוֹטְרִים נִשְׁלְחוּ לְחַפְּשׂוֹ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ עַל הָעֵץ, אַךְ הוּא סֵירֵב לָרֶדֶת. אָז צִיוָה הַמֶלֶךְ דֶקְלוֹן הָרִאשׁוֹן לְהוֹרִיד אֶת הָאוּמְלָל בְּכוֹחַ, אֲבָל בְּמַהֲלַךְ הַפְּעוּלָה הַנוֹעֶזֶת, נִשְׁמַט אַרְצָה מֵרֹאשׁ הָעֵץ וָמֵת."
"אוֹהְההה..." נִרְעַד לִיבָּם שֶׁל הַתַלְמִידִים, אַךְ הֵם לֹא הֵעֵזוּ לְצַיֵץ בִּפְנֵי מוֹרָם הַקָדוֹשׁ.
"זֶהוּ סִיפּוּר הַמַעֲשֶׂה," אָמַר הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל, "וְעַכְשָׁו הַטוּ אוֹזֶן וְשִׂימוּ לֵב: אַחַר הַדְבָרִים הָאֵלֶה בָּכָה הַמֶלֶךְ דֶקְלוֹן הָרִאשׁוֹן עַל אָחִיו הָאָהוּב הַמֵת, וְלִכְבוֹדוֹ חוֹקֵק אֶת הַחוֹק שֶׁלְעוֹלָם אָסוּר לְהוֹרִיד בְּכוֹחַ אָדָם שֶׁנֶאֱחַז בְּצַמֶרֶת עֵץ. וְגַם אָמַר: אִילוּלֵא לִשְׁלְשָׁה הַיוֹנָה, לֹא אֲנִי הָיִיתִי הַמֶלֶךְ; וְלָכֵן אַחְזִיר לַיוֹנִים טוֹבָה. וְהוּא חוֹקֵק אֶת הַחוֹק הַשֵׁנִי – אָסוּר לָקַחַת בֵּיצִים מִקֵן שֶׁל יוֹנָה, אֶלָא קוֹדֶם יֵשׁ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ מִשָׁם; וְזֹאת מִתוֹךְ רַחֲמִים עַל הָאוּמְלָלָה, שֶׁלְפָחוֹת לֹא תִרְאֶה בְּעֵינֶיהָ אֶת הַמַעֲשֶׂה הָאַכְזָרִי."

וּבֵינְתַיִם, בִּזְמַן שֶׁהַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לִימֵד אֶת תַלְמִידָיו, יָשַׁב הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לְמַעְלָה עִם הַיוֹנִים. רוּחַ קַלָה רִשְׁרְשָׁה בֵּין כַּפּוֹת הַתְמָרִים וְהֵנִיעָה קַלוֹת אֶת הַצַמֶרֶת כְּמוֹ עֲרִיסָה.
"הַלְוַאי שֶׁיָכוֹלְתִי לְהִישָׁאֵר פֹּה לְתָמִיד!" אָמַר הַגוֹדֵד לָאָב הַדוֹגֵר וְלָאֵם הַמְנַמְנֶמֶת.
הוּא שָׁמַע אֶת הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל צוֹעֵק אֵלָיו מִלְמַטָה: "אַתָה שָׁם, לָמָה אַתָה לֹא יוֹרֵד עִם הַבֵּיצִים?"
"לְעוֹלָם לֹא," עָנָה הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד בְּלִיבּוֹ, "תִצְטָרֵךְ לְהוֹרִיד אוֹתִי בְּכוֹחַ!" וְאֶל זוּג הַיוֹנִים לָחַשׁ: "אַל תִדְאֲגוּ, אֲנִי שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם!" וְהוּא הִתְכּוֹנֵן לְסוֹכֵךְ בְּגוּפוֹ עַל הַיוֹנִים וְהַבֵּיצִים.
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ שׁוּב צָרַח: "אַתָה שָׁם! אִם לֹא תְגָרֵשׁ אֶת הַיוֹנִים מִיָד וְתֵרֵד אֵלַי עִם הַבֵּיצִים, אָז אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ שֶׁ... שֶׁאֲנִי עוֹד רֶגַע... כְּלוֹמַר, אֲנִי..."
אֲבָל הַכּוֹהֵן יָדַע שֶׁלָאִיוּמִים שֶׁלוֹ אֵין מַמָשׁ, כִּי אָסוּר לוֹ לְהוֹרִיד אֶת הַגוֹדֵד בְּכוֹחַ. אַחַד הַתַלְמִידִים לֹא הִתְאַפֵּק וְצִחְקֵק בְּשֶׁקֶט. הוּא גוֹרַשׁ מִיָד לְסוֹף הַטוּר.
אַחַר כָּךְ עוֹד הִמְשִׁיךְ הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לִצְעוֹק בְּכָל גְרוֹנוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה: "כְּדַאי לְךָ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי! אַתָה יוֹדֵעַ עִם מִי אַתָה מִסְתַבֵּךְ? אִיתִי, עִם הָאָדָם הֶחָזָק הַשֵׁנִי אַחֲרֵי הַמֶלֶךְ! וְעִם הָאֵל סַנְסַן שֶׁמְחַכֶּה לַבֵּיצִים!"
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לֹא קִיבֵּל שׁוּם תְשׁוּבָה מִצַמֶרֶת הָעֵץ. לְמַעַן הָאֱמֶת, הַחֵשֶׁק שֶׁלוֹ לַבֵּיצִים הַטְרִיוֹת כְּבָר עָבַר, וְהוּא הָיָה בִּכְלָל מַעְדִיף לַעְזוֹב אֶת כָּל הַתִסְבּוֹכֶת. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּזוֹת בִּפְנֵי תַלְמִידָיו, צִיוָה עַל שְׁנֵיִם מֵהֶם לָרוּץ וּלְהַזְעִיק אֶת מִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ.
"בְּשֵׁם סַנְסַן, שֶׁיָבוֹאוּ מִיָד!"
שִׁבְעַה מִשׁוֹמְרֵי הַמִקְדָשׁ הִגִיעוּ בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּבַחֲנִיתוֹת זְקוּרוֹת. הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל צִיוָה עֲלֵיהֶם לִשְׁמוֹר עַל הַחוֹק וְלֹא לְטַפֵּס וּלְהוֹרִיד בְּכוֹחַ אֶת הָאִישׁ מִן הָעֵץ. הוּא פָּקַד עֲלֵיהֶם לִשְׁמוֹר לְמַטָה, לְחַכּוֹת עַד שֶׁהַגוֹדֵד יֵרֵד בְּעַצְמוֹ, וְאָז לְתוֹפְסוֹ.
וְכָךְ הָיָה. מִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ שָׁמַר עַל הָעֵץ. אַךְ גַם אַחֲרֵי שֶׁבָּקְעוּ הַגוֹזָלִים וּפָרְחוּ, לֹא יָרַד הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לְמַטָה. שָׁנָה עָבְרָה וְעוֹד שָׁנָה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְהוּא עֲדַיִן הִתְגוֹרֵר בִּמְרוֹמֵי עֵץ הַתָמָר. שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא נִשְׁאַר שָׁם בְּלִי לָרֶדֶת אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת.
הוּא הִתְרַגֵל לִחְיוֹת לְמַעְלָה. בְּיָדָיו הַטוֹבוֹת הוּא סִידֵר לְעַצְמוֹ קֵן נוֹחַ בֵּין הֶעָלִים, מָגֵן מִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ וְהַגֶשֶׁם. הַיוֹנִים בַּקֵן הַקָטָן וְהָאִישׁ בַּקֵן הַגָדוֹל חָיוּ בִּשְׁכֵנוּת טוֹבָה. זֶה הָיָה נָכוֹן לְזוּג הַיוֹנִים הַהוּא, וְגַם לַזוּגוֹת שֶׁבָּאוּ אַחַר כָּךְ, שֶׁגַם הֵם בָּנוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ עֵץ תָמָר אֶת קִינָם.
וְכָל אוֹתָן שָׁנִים צִיוָה הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל עַל הַשׁוֹמְרִים לֹא לָזוּז מֵהָעֵץ. הוּא כֵּן הִרְשָׁה שֶׁבְּכָל פַּעַם, לְפִי הַתוֹר, יֵצְאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הָעִירָה.
"בַּסוֹף נְנַצֵחַ," אָמַר לָהֶם, "הָאֵל סַנְסַן נוֹטֵר וְנוֹקֵם גַם אַחֲרֵי מֵאָה שָׁנָה!"
הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד פִּינֵק אֶת הַשׁוֹמְרִים בִּתְמָרִים שֶׁהוֹרִיד לָהֶם בְּחֶבֶל מִלְמַעְלָה, וְעִם הַזְמַן נִקְשְׁרוּ בֵּינֵיהֶם קִשְׁרֵי יְדִידוּת. הַשׁוֹמְרִים הָיוּ מְסַפְּרִים לוֹ אֶת צָרוֹתֵיהֶם וְלִפְעָמִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּמַיִם.
לְמַעֲשֶׂה, כָּל אוֹתָן שָׁנִים לֹא הִפְסִיק הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לַעֲבוֹד בִּשְׁבִיל הֶעָשִׁיר. הוּא הָיָה עוֹבֵר בֵּין הָעֵצִים בְּאֶמְצָעוּת גִשְׁרֵי הַחֲבָלִים, וּמְשַׁלְשֵׁל לְמַטָה אֶת יְבוּל הַתְמָרִים בְּסַלִים קְלוּעִים הַקְשׁוּרִים לְחֶבֶל.
כַּעֲבוֹר שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵת הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ. וְהַכּוֹהֵן שֶׁבָּא אַחֲרָיו כְּבָר לֹא יָדַע מַדוּעַ צְרִיכִים שִׁבְעָה שׁוֹמְרִים מִמִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ לִשְׁמוֹר עַל עֵץ תָמָר אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם קְדוּשָׁה. הַשׁוֹמְרִים, לִפְנֵי שֶׁהִסְתַלְקוּ, הוֹדִיעוּ לַחֲבֵרָם שֶׁהַסַכָּנָה חָלְפָה וְהוּא כְּבָר יָכוֹל לָרֶדֶת.
הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד יָרַד בְּלִי הַרְבֵּה חֵשֶׁק. הוּא הִתְהַלֵךְ בֵּין עֲצֵי הַתָמָר הָרַבִּים שֶׁמִסָבִיב לַחוֹמוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס לָעִיר דִקְלָת, שֶׁחוּץ מֵהָאַרְמוֹן וְהַמִקְדָשׁ הָעֲשׂוּיִים אֶבֶן, הָיְתָה כּוּלָהּ בָּתֵי בּוֹץ דַלִים. בָּרְחוֹבוֹת הַצָרִים וְהַמַצְחִינִים רָאָה הֲמוֹנֵי אָדָם מִתְרוֹצְצִים. הִסְפִּיק לוֹ פָּחוֹת מִיוֹם כְּדֵי לְהַחְלִיט שֶׁהוּא מַעְדִיף לִחְיוֹת בְּצַמֶרֶת עֵץ הַתָמָר. הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד טִיפֵּס וְעָלָה בַּחֲזָרָה כְּדֵי לְהִישָׁאֵר שָׁם עַד סוֹף יָמָיו.

~~~~