וּבֵינְתַיִם, בִּזְמַן שֶׁהַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לִימֵד אֶת תַלְמִידָיו, יָשַׁב הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לְמַעְלָה עִם הַיוֹנִים. רוּחַ קַלָה רִשְׁרְשָׁה בֵּין כַּפּוֹת הַתְמָרִים וְהֵנִיעָה קַלוֹת אֶת הַצַמֶרֶת כְּמוֹ עֲרִיסָה.
"הַלְוַאי שֶׁיָכוֹלְתִי לְהִישָׁאֵר פֹּה לְתָמִיד!" אָמַר הַגוֹדֵד לָאָב הַדוֹגֵר וְלָאֵם הַמְנַמְנֶמֶת.
הוּא שָׁמַע אֶת הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל צוֹעֵק אֵלָיו מִלְמַטָה: "אַתָה שָׁם, לָמָה אַתָה לֹא יוֹרֵד עִם הַבֵּיצִים?"
"לְעוֹלָם לֹא," עָנָה הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד בְּלִיבּוֹ, "תִצְטָרֵךְ לְהוֹרִיד אוֹתִי בְּכוֹחַ!" וְאֶל זוּג הַיוֹנִים לָחַשׁ: "אַל תִדְאֲגוּ, אֲנִי שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם!" וְהוּא הִתְכּוֹנֵן לְסוֹכֵךְ בְּגוּפוֹ עַל הַיוֹנִים וְהַבֵּיצִים.
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ שׁוּב צָרַח: "אַתָה שָׁם! אִם לֹא תְגָרֵשׁ אֶת הַיוֹנִים מִיָד וְתֵרֵד אֵלַי עִם הַבֵּיצִים, אָז אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ שֶׁ... שֶׁאֲנִי עוֹד רֶגַע... כְּלוֹמַר, אֲנִי..."
אֲבָל הַכּוֹהֵן יָדַע שֶׁלָאִיוּמִים שֶׁלוֹ אֵין מַמָשׁ, כִּי אָסוּר לוֹ לְהוֹרִיד אֶת הַגוֹדֵד בְּכוֹחַ. אַחַד הַתַלְמִידִים לֹא הִתְאַפֵּק וְצִחְקֵק בְּשֶׁקֶט. הוּא גוֹרַשׁ מִיָד לְסוֹף הַטוּר.
אַחַר כָּךְ עוֹד הִמְשִׁיךְ הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לִצְעוֹק בְּכָל גְרוֹנוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה: "כְּדַאי לְךָ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלִי! אַתָה יוֹדֵעַ עִם מִי אַתָה מִסְתַבֵּךְ? אִיתִי, עִם הָאָדָם הֶחָזָק הַשֵׁנִי אַחֲרֵי הַמֶלֶךְ! וְעִם הָאֵל סַנְסַן שֶׁמְחַכֶּה לַבֵּיצִים!"
הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל לֹא קִיבֵּל שׁוּם תְשׁוּבָה מִצַמֶרֶת הָעֵץ. לְמַעַן הָאֱמֶת, הַחֵשֶׁק שֶׁלוֹ לַבֵּיצִים הַטְרִיוֹת כְּבָר עָבַר, וְהוּא הָיָה בִּכְלָל מַעְדִיף לַעְזוֹב אֶת כָּל הַתִסְבּוֹכֶת. אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לְהִתְבַּזוֹת בִּפְנֵי תַלְמִידָיו, צִיוָה עַל שְׁנֵיִם מֵהֶם לָרוּץ וּלְהַזְעִיק אֶת מִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ.
"בְּשֵׁם סַנְסַן, שֶׁיָבוֹאוּ מִיָד!"
שִׁבְעַה מִשׁוֹמְרֵי הַמִקְדָשׁ הִגִיעוּ בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּבַחֲנִיתוֹת זְקוּרוֹת. הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל צִיוָה עֲלֵיהֶם לִשְׁמוֹר עַל הַחוֹק וְלֹא לְטַפֵּס וּלְהוֹרִיד בְּכוֹחַ אֶת הָאִישׁ מִן הָעֵץ. הוּא פָּקַד עֲלֵיהֶם לִשְׁמוֹר לְמַטָה, לְחַכּוֹת עַד שֶׁהַגוֹדֵד יֵרֵד בְּעַצְמוֹ, וְאָז לְתוֹפְסוֹ.
וְכָךְ הָיָה. מִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ שָׁמַר עַל הָעֵץ. אַךְ גַם אַחֲרֵי שֶׁבָּקְעוּ הַגוֹזָלִים וּפָרְחוּ, לֹא יָרַד הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לְמַטָה. שָׁנָה עָבְרָה וְעוֹד שָׁנָה, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְהוּא עֲדַיִן הִתְגוֹרֵר בִּמְרוֹמֵי עֵץ הַתָמָר. שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הוּא נִשְׁאַר שָׁם בְּלִי לָרֶדֶת אֲפִילוּ פַּעַם אַחַת.
הוּא הִתְרַגֵל לִחְיוֹת לְמַעְלָה. בְּיָדָיו הַטוֹבוֹת הוּא סִידֵר לְעַצְמוֹ קֵן נוֹחַ בֵּין הֶעָלִים, מָגֵן מִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ וְהַגֶשֶׁם. הַיוֹנִים בַּקֵן הַקָטָן וְהָאִישׁ בַּקֵן הַגָדוֹל חָיוּ בִּשְׁכֵנוּת טוֹבָה. זֶה הָיָה נָכוֹן לְזוּג הַיוֹנִים הַהוּא, וְגַם לַזוּגוֹת שֶׁבָּאוּ אַחַר כָּךְ, שֶׁגַם הֵם בָּנוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ עֵץ תָמָר אֶת קִינָם.
וְכָל אוֹתָן שָׁנִים צִיוָה הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל עַל הַשׁוֹמְרִים לֹא לָזוּז מֵהָעֵץ. הוּא כֵּן הִרְשָׁה שֶׁבְּכָל פַּעַם, לְפִי הַתוֹר, יֵצְאוּ שְׁנַיִם מֵהֶם הָעִירָה.
"בַּסוֹף נְנַצֵחַ," אָמַר לָהֶם, "הָאֵל סַנְסַן נוֹטֵר וְנוֹקֵם גַם אַחֲרֵי מֵאָה שָׁנָה!"
הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד פִּינֵק אֶת הַשׁוֹמְרִים בִּתְמָרִים שֶׁהוֹרִיד לָהֶם בְּחֶבֶל מִלְמַעְלָה, וְעִם הַזְמַן נִקְשְׁרוּ בֵּינֵיהֶם קִשְׁרֵי יְדִידוּת. הַשׁוֹמְרִים הָיוּ מְסַפְּרִים לוֹ אֶת צָרוֹתֵיהֶם וְלִפְעָמִים הָיוּ מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּמַיִם.
לְמַעֲשֶׂה, כָּל אוֹתָן שָׁנִים לֹא הִפְסִיק הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד לַעֲבוֹד בִּשְׁבִיל הֶעָשִׁיר. הוּא הָיָה עוֹבֵר בֵּין הָעֵצִים בְּאֶמְצָעוּת גִשְׁרֵי הַחֲבָלִים, וּמְשַׁלְשֵׁל לְמַטָה אֶת יְבוּל הַתְמָרִים בְּסַלִים קְלוּעִים הַקְשׁוּרִים לְחֶבֶל.
כַּעֲבוֹר שְׁתֵים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מֵת הַכּוֹהֵן הַגָדוֹל הַקָדוֹשׁ. וְהַכּוֹהֵן שֶׁבָּא אַחֲרָיו כְּבָר לֹא יָדַע מַדוּעַ צְרִיכִים שִׁבְעָה שׁוֹמְרִים מִמִשְׁמַר הַמִקְדָשׁ לִשְׁמוֹר עַל עֵץ תָמָר אֶחָד שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם קְדוּשָׁה. הַשׁוֹמְרִים, לִפְנֵי שֶׁהִסְתַלְקוּ, הוֹדִיעוּ לַחֲבֵרָם שֶׁהַסַכָּנָה חָלְפָה וְהוּא כְּבָר יָכוֹל לָרֶדֶת.
הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד יָרַד בְּלִי הַרְבֵּה חֵשֶׁק. הוּא הִתְהַלֵךְ בֵּין עֲצֵי הַתָמָר הָרַבִּים שֶׁמִסָבִיב לַחוֹמוֹת. אַחַר כָּךְ נִכְנַס לָעִיר דִקְלָת, שֶׁחוּץ מֵהָאַרְמוֹן וְהַמִקְדָשׁ הָעֲשׂוּיִים אֶבֶן, הָיְתָה כּוּלָהּ בָּתֵי בּוֹץ דַלִים. בָּרְחוֹבוֹת הַצָרִים וְהַמַצְחִינִים רָאָה הֲמוֹנֵי אָדָם מִתְרוֹצְצִים. הִסְפִּיק לוֹ פָּחוֹת מִיוֹם כְּדֵי לְהַחְלִיט שֶׁהוּא מַעְדִיף לִחְיוֹת בְּצַמֶרֶת עֵץ הַתָמָר. הַגוֹדֵד הַבּוֹדֵד טִיפֵּס וְעָלָה בַּחֲזָרָה כְּדֵי לְהִישָׁאֵר שָׁם עַד סוֹף יָמָיו.