מֶלֶךְ סוּסָתָא
וּשְׁתֵי בְּנוֹתָיו

עַל שְׂפַת הַיָם הָרוֹגֵעַ, יָשַׁב דַיָג וּבְיָדוֹ חַכָּה.
"מָה זֶה? לָזֶה לֹא פִּילַלְתִי!" מִלְמֵל הַדַיָג לְמַרְאֵה הַתֵיבָה שֶׁהִתְקָרְבָה אֵלָיו, "מֵעוֹלָם לֹא הִתְכַּוַנְתִי בֶּאֱמֶת לָדוּג פֹּה מַשֶׁהוּ בְּיָם הַמָוֶת..."
הוּא מָשָׁה אֶת הַתֵיבָה, הֵרִים אֶת הַכִּיסוּי וְנִדְהַם. מִיָד הִסְתִיר אֶת הַחַכָּה בֵּין אֲבָנִים וְרָץ עִם תֵיבַת הַגוֹמֶא שֶׁבְּיָדָיו אֶל הַסוּכָּה הַחֲבוּיָה בֵּין צוּקִים, לְמַרְגְלוֹת הָרֵי מוֹאָב. שָׁם, בִּנְוֵה מִדְבָּר נִסְתָר, הוּא הִתְגוֹרֵר עִם אִשְׁתוֹ.
הֵם הִתְכּוֹפְפוּ נִרְגָשִׁים מֵעַל הַיְצוּר הַזָעִיר הֶעָטוּף בִּירִיעַת מֶשִׁי־אַרְגָמָן שֶׁלְאוֹרְכָּהּ רָקוּם פַּס שֶׁל חוּט זָהָב.
"אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּסִיפּוּר אַגָדָה!" אָמַר הָאִישׁ בְּשִׂמְחָה, "כְּאִילוּ שֶׁמִישֶׁהוּ שָׁלַח אוֹתָהּ אֵלֵינוּ."
"תִרְאֶה, הִיא מְחַיֶכֶת אֵלֵינוּ!" אָמְרָה הָאִישָׁה.
"וְלֹא בּוֹכָה בִּכְלָל!" אָמַר, "הִיא מְיוּחֶדֶת בְּמִינָה! רַק מְנִיעָה אֶת הַשְׂפָתַיִם!"
"זֶה מִפְּנֵי שֶׁהִיא רְעֵבָה," אָמְרָה הָאִישָׁה וּמִיהֲרָה לְהָכִין מָזוֹן רַךְ וְנוֹזְלִי.
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הָיוּ חֲשׂוּכֵי יְלָדִים, וְהַמַתָנָה שֶׁקִיבְּלוּ מִן הַיָם הִכְנִיסָה לְחַיֵיהֶם אוֹשֶׁר רַב. הֵם גִידְלוּ אֶת הַתִינוֹקֶת בְּאַהֲבָה רַבָּה כְּאִילוּ הָיְתָה בִּיתָם. מֵעוֹלָם הִיא לֹא הִרְחִיקָה לָלֶכֶת מִן הַסוּכָּה, מֵחֶלְקַת הַיְרָקוֹת לְמַאֲכָל שֶׁהֵם גִידְלוּ, מִשְׁלוֹשֶׁת עֲצֵי הַתָמָר נוֹתְנֵי הַפְּרִי. אֶל הַיָם לֹא הִירְשׁוּ לָהּ לְהִתְקָרֵב, רַק לִרְאוֹתוֹ מֵרָחוֹק, מִגוֹבַה הַצוּק שֶׁאֵלָיו טִיפְּסָה. וְרַק מִשָׁם רָאֲתָה לִפְעָמִים אֲנָשִׁים זָרִים עוֹבְרִים רְכוּבִים עַל פֶּרֶד אוֹ גָמָל. הַיָמִים עָבְרוּ וְהִיא גָדְלָה לִהְיוֹת יַלְדָה נְבוֹנָה וְיָפָה. וְיוֹם אֶחָד הִיא שָׁאֲלָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִימָהּ אֶת הַשְׁאֵלוֹת שֶׁהֵעִיקוּ עַל לִיבָּהּ.
"לָמָה אָסוּר לִי לְהִתְקָרֵב לַיָם? וְלָמָה, אָבִי, אַתָה יוֹצֵא לָדוּג וְאַף פַּעַם לֹא חוֹזֵר עִם דָג? וְאֵיךְ הִגַעְתֶם לְכָאן, אָבִי וְאִימִי, וּמֵאֵיפֹה?"
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה לֹא הִתְכַּוְנוּ לְהַסְתִיר מִמֶנָה דָבָר.
"בָּאנוּ מֵהָעִיר דִיבוֹן," סִיפֵּר הָאִישׁ, "קָשִׁים הָיוּ חַיַי. בְּגִיל תֵשַׁע כְּבָר שָׁלְחוּ אוֹתִי לַעֲבוֹד בַּעֲבוֹדַה קָשָׁה בְּמִכְרוֹת נְחוֹשֶׁת וּמֶלַח, אַחַר כָּךְ לַעֲבוֹד בִּבְנִיַת הַחוֹמָה מִסָבִיב לָעִיר וְאַחַר כָּךְ בִבְנִיַת הָאַרְמוֹן הֶחָדָשׁ לְמֶלֶךְ מוֹאָב. וְנוֹסָף לַכּוֹל וְהָרַע מִכּוֹל – מִדֵי פַּעַם גַם לָקְחוּ אוֹתִי לְהִילָחֵם בְּמִלְחֲמוֹת הַמֶלֶךְ בְּאוֹיְבָיו. וְכָל זֶה בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל מְעַט לֶחֶם וְאֵיזֶה כּוּךְ לִישׁוֹן בּוֹ. בּוֹקֶר וָעֶרֶב הִתְפַּלַלְתִי אֶל כְּמוֹשׁ, אֱלוֹהֵי מוֹאָב. מִכַּסְפִּי הַדַל הֵבֵאתִי לוֹ מְנָחוֹת, וְהוּא אָכֵן נָתַן לִי אֶת הַרָצוֹן לְהוֹסִיף לִנְשׁוֹם וְאֶת הַכּוֹחַ לָקוּם בַּבּוֹקֶר לְעוֹד יוֹם שֶׁל עֲבוֹדַת פָּרֶךְ. אֲבָל כְּמוֹשׁ לֹא חִילֵץ אוֹתִי מִמְצוּקָתִי וּמֵהַכְּבָלִים שֶׁבָּהֶם חַשְׁתִי כָּבוּל. כָּל יוֹם הָיָה לִי יוֹם שֶׁל סֵבֶל. בְּעֶצֶם לֹא הָיָה הֶבְדֵל בֵּין חַיַי לְבֵין חַיֵי עֶבֶד. וַאֲנִי, אֲנִי רָצִיתִי לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין..."
"אָבִי..." אָחֲזָה הַבַּת בְּיָדוֹ הָרוֹעֶדֶת.
"וַאֲנִי," הִצְטָרְפָה הָאִישָׁה וְסִיפְּרָה, "אֲנִי זָכִיתִי לְחַיִים פָּחוֹת קָשִׁים. עָזַרְתִי לַאֲבִי הַקַדָר בַּעֲשִׂיַת כַּדֵי חֶרֶס. וְכַאֲשֶׁר הִתְחַתַנְתִי עִם אָבִיךְ, הוּא הִתְחִיל לַעֲבוֹד עִם אָבִי. חָשַׁבְנוּ שֶׁסוֹף סוֹף נִמְצְאָה לוֹ הַשַׁלְוָה... אֲבָל אָז בָּאוּ וְלָקְחוּ אֶת אָבִיךְ לַמִלְחָמָה הָאֲיוּמָה בֶּאֱדוֹם. מִשָׁם חָזַר הַבַּיְתָה אָדָם אַחֵר..."
"אַחֵר? מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאֲלָה הַבַּת.
הָאֵם הִסְתַכְּלָה בָּאָב, וְהוּא הִמְשִׁיךְ. "בִּיתִי... כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִי מִשְׂדוֹת הַקְרָב, סִיפַּרְתִי לְכוּלָם עַל חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתִי בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה. שֶׁבַּחֲלוֹמִי הִטִיל עָלַי הָאֵל כְּמוֹשׁ לָלֶכֶת לְיָם הַמֶלַח וְלָדוּג אֶת הַדָג הָאֶחָד וְהַיָחִיד שֶׁחַי שָׁם. הַדָג הַמְיוּחָד הַזֶה, מִי שֶׁיִזְכֶּה לֶאֱכוֹל מִבְּשָׂרוֹ יִחְיֶה לָעַד. כַּמוּבָן שֶׁכּוּלָם לָעֲגוּ לִי וְחָשְׁבוּ אוֹתִי לִמְשׁוּגָע, אַךְ אֲנִי לֹא הִפְסַקְתִי לְדַבֵּר עַל הַחֲלוֹם וְעַל אוֹתוֹ דָג קָטָן מִיָם הַמָוֶת הַמַעֲנִיק חַיִים שֶׁל נֶצַח..."
"וּבִגְלַל זֶה, אָבִי..." תָמְהָה הַבַּת, "בִּגְלַל זֶה אַתָה יוֹצֵא כָּל יוֹם לָדוּג בְּיָם שֶׁאֵין בּוֹ חַיִים?"
"הָבִינִי, בִּיתִי," אָמְרָה הָאֵם, "אָבִיךְ רַק בָּדָה אֶת הַחֲלוֹם מִלִיבּוֹ... כִּי הוּא רָצָה אֶת הַחוֹפֶשׁ. וּמִי יָכוֹל לִהְיוֹת בֶּן חוֹרִין? רַק נָזִיר אוֹ מְשׁוּגָע – בָּהֶם לֹא מְעִיזִים לִנְגוֹעַ לְרָעָה. בְּנָזִיר מִפְּנֵי קְדוּשָׁתוֹ וּבִמְשׁוּגָע מִפְּנֵי הָרוּחַ הָרָעָה הַשׁוֹכֶנֶת בּוֹ..."
"וְכָךְ," הִמְשִׁיךְ הָאָב, "הִגַעְנוּ לַמָקוֹם הַזֶה. אִימֵךְ לֹא חָשְׁבָה לְרֶגַע לְהִישָׁאֵר בְּבֵית אָבִיהָ. הִיא אָמְרָה לִי: בַּאֲשֶׁר תֵלֵךְ, אֵלֵךְ אִיתְךָ, חֲלוֹמְךָ חֲלוֹמִי. בָּאנוּ לְפֹה וּבָנִינוּ אֶת הַסוּכָּה לְיַד שְׁלוֹשֶׁת עֲצֵי הַתָמָר וְלֹא רָחוֹק מִנַחַל נַחֲלִיאֵל, מְקוֹר הַמַיִם שֶׁלָנוּ. עָדַרְנוּ אֶת עֲרוּגוֹת הַיָרָק. פֹּה אָנוּ חַיִים בְּשַׁלְוָה, וְאִישׁ מֵעוֹבְרֵי הָאוֹרַח הַמְעַטִים לֹא יַחְשׁוֹב לַעֲשׂוֹת לָנוּ רַע – אִם מִפְּנֵי שֶׁהֵם רוֹאִים בִּי נָזִיר קָדוֹשׁ וְאִם מִפְּנֵי שֶׁרוֹאִים בִּי מְשׁוּגָע שֶׁמְנַסֶה מִדֵי יוֹם לָדוּג בְּיָם הַמָוֶת אֶת דָג הַחַיִים הַנִצְחִיִים..."
הַבַּת הַנְבוֹנָה תָהֲתָה – מוּזָר שֶׁעָלֶיהָ וְעַל הוּלַדְתָהּ לֹא סִיפְּרוּ לָהּ כְּלוּם.
"וַאֲנִי... אֵיפֹה נוֹלַדְתִי? פֹּה בַּסוּכָּה? אוֹ בָּעִיר? הַאִם קָשָׁה הָיְתָה לֵידָתִי? הַאִם קָרְאוּ לִמְיַלֶדֶת? וְלָמָה אֵין לִי אָח אוֹ אָחוֹת?"
"גַם זֹאת לֹא נַסְתִיר מִמֵךְ," אָמְרָה הָאִישָׁה וְהִסְתַכְּלָה בָּאִישׁ שֶׁנִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ בְּהַסְכָּמָה, "לֹא מִבִּטְנִי יָצָאת, בִּיתִי. בְּעֶצֶם, הַיָם נָתַן לָנוּ אוֹתָךְ..."
וְהָאִישׁ אָמַר, "וְזֶה לֹא הָיָה חֲלוֹם..."
וְהֵם הוֹבִילוּ אֶת הַבַּת אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַסוּכָּה וְהוֹצִיאוּ מִתוֹךְ כַּד גָדוֹל אֶת תֵיבַת הַגוֹמֶא הַמְצוּפָּה בְּזוֹפֶת שֶׁבְּתוֹכָהּ יְרִיעַת הַמֶשִׁי.
"אָבִיךְ וְאִימֵךְ מוֹלִידַיִךְ הִצִילוּ אוֹתָךְ מִמַשֶׁהוּ רַע..."
"אַל תְדַבְּרוּ כָּךְ!" אָמְרָה הַבַּת נִרְגֶשֶׁת, "אַתֶם שֶׁגִידַלְתֶם אוֹתִי בְּאַהֲבָה – אַתָה אָבִי וְאַתְ אִימִי!"
מֵאָז, הָיְתָה הַבַּת נִיגֶשֶׁת מִדֵי פַּעַם אֶל הַתֵיבָה, נוֹגַעַת בְּסוֹדָהּ וּמִתְעַטֶפֶת בְּבַד הַמֶשִׁי־אַרְגָמָן הַיָקָר שֶׁלְאוֹרְכּוֹ רָקוּם פַּס זָהָב. הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁהַיְרִיעָה קְרוּעָה בְּצַד אֶחָד וְתָמְהָה אֵיפֹה נִמְצָא הַחֵלֶק הַשֵׁנִי. לִפְעָמִים חָשְׁבָה שֶׁאוּלַי יוֹם אֶחָד תֵצֵא לְגַלוֹת אֶת חִידַת חַיֶיהָ, אַךְ מִיָד אָמְרָה לְעַצְמָהּ שֶׁלְעוֹלָם לֹא תַעֲשֶׂה כֵּן, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם אֲחֵרִים מִלְבַד מִי שֶׁהִצִיל וְגִידֵל אוֹתָהּ.
עָבְרָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנִים, וְהָאִישׁ וְהָאִישָׁה נַעֲשׂוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מוּדְאָגִים. מָה יַעֲלֶה בְּגוֹרַל בִּיתָם כַּאֲשֶׁר הֵם יַזְקִינוּ וְיֵלְכוּ לְעוֹלָמָם וְהִיא תִישָׁאֵר פֹּה לְבַד, בָּעוֹלָם הָאַכְזָר. בְּאֵין לָהּ נֶפֶשׁ אַחַת לְמָגֵן, הִיא עֲלוּלָה לְהִיתָפֵס וּלְהִימָכֵר לְשִׁפְחָה. מָה עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת, הַאִם יְוַתְרוּ עַל דֶרֶךְ חַיֵיהֶם וּלְמַעֲנָהּ יַחְזְרוּ לָעִיר, כְּדֵי שֶׁהִיא תוּכַל לְהִיבָּנוֹת שָׁם? וְאִם יַחְזְרוּ, מִמָה יִתְפַּרְנְסוּ?
אֲבָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַפִּתְגָם הַמוֹאָבִי, בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִתְכּוֹנֵן לִקְרַאת הַבָּאוֹת, מֵכִין לוֹ הָאֵל כְּמוֹשׁ הַפְתָעוֹת.

בְּאוֹתוֹ חוֹרֶף יָרְדוּ מְעַט גְשָׁמִים בְּהָרֵי מוֹאָב וֶאֱדוֹם, שֶׁהֵם מְקוֹר הַמַיִם הַזוֹרְמִים בַּנְחָלִים. וּבַקַיִץ הָיְתָה זְעָקָה גְדוֹלָה בְּעָרֵי מוֹאָב, דִיבוֹן וְחֶשְׁבּוֹן. הַנְחָלִים וְהַמַעְיָנוֹת הָלְכוּ וְיָבְשׁוּ. אֲפִילוּ הַיַרְדֵן הָלַךְ וְהִתְדַלְדֵל בְּקִרְבַת יָם הַמֶלַח. תְעָלוֹת הַמַיִם יָבְשׁוּ וְהַשָׂדוֹת הַמְעַטִים קָמְלוּ. הָאָדָם וְהַצֹאן וְהַבְּהֵמוֹת נַעֲשׂוּ כְּחוּשִׁים מִצָמָא וְרָעָב. אֲנָשִׁים מָכְרוּ מֵרְכוּשָׁם תְמוּרַת כַּמָה כַּדִים שֶׁל מַיִם. הָאֵל כְּמוֹשׁ לֹא שָׁמַע לְתַחֲנוּנֵי הָעָם, גַם לֹא לַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהַקוֹרְבָּנוֹת הָאוּמְלָלִים שֶׁהִקְרִיב הָיוּ כּוּלָם רַק עוֹר וַעֲצָמוֹת.
"מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאֲלָה הָאִישָׁה אֶת הָאִישׁ שֶׁחָזַר עִם כַּד רֵיק מִנַחַל נַחֲלִיאֵל שֶׁיָבַשׁ.
הוּא נֶאְלַץ לָלֶכֶת רָחוֹק עַד נַחַל אַרְנוֹן הָרָחָב יוֹתֵר, מֶרְחַק חֲצִי יוֹם הֲלִיכָה. אַךְ גַם שָׁם הִתְדַלְדְלָה הַזְרִימָה מִיוֹם לְיוֹם, וּמִיוֹם לְיוֹם הִתְרַבּוּ הַמְרִיבוֹת מִי יְמַלֵא קוֹדֶם אֶת הַכַּדִים. מֵרוֹב יֵאוּשׁ, אִישׁ כְּבָר לֹא פָּחַד מִפְּנֵי הַנָזִיר הַמְשׁוּגָע, וְגַם מִמֶנוּ מָנְעוּ לְהִתְקָרֵב.
"אָבִי, אִימִי," אָמְרָה הַבַּת שֶׁכְּבָר גָדְלָה לִהְיוֹת נַעֲרָה, "לָמָה שֶׁלֹא נֵלֵךְ צָפוֹנָה, רָחוֹק מִן הַמִדְבָּר הַצָחִיחַ? כָּךְ נְחַיֶה אֶת נַפְשֵׁנוּ וְלֹא נָמוּת בַּצִימָאוֹן."
הָאִישׁ וְהָאִישׁ הִסְכִּימוּ עִם בִּיתָם וְהַשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר יָצְאוּ לַדֶרֶךְ. אֶת הַחַכָּה וְאֶת תֵיבַת הַגוֹמֶא הֶחְבִּיאוּ וְרַק לָקְחוּ מְעַט תְמָרִים וּמִטַלְטְלִים בְּשַׂק. הַבַּת לָקְחָה אֶת יְרִיעַת הַמֶשִׁי, חֲבוּיָה מִתַחַת לְבִגְדָהּ.
לְמַזָלָם, לְאַחַר כַּמָה שָׁעוֹת שֶׁל הֲלִיכָה צָפוֹנָה לְאוֹרֶךְ הַיַרְדֵן, הֵם מָצְאוּ שְׁלוּלִיוֹת קְטַנוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁלֹא הִסְפִּיקוּ לְהִתְאַדוֹת. הֵם כָּרְעוּ עַל הַבִּרְכַּיִם וְלָקְקוּ בִּלְשׁוֹנָם אֶת הַמַיִם הַמְחַיִים. בַּיוֹם הַשֵׁנִי כְּבָר הָיוּ הַשְׁלוּלִיוֹת מַסְפִּיק גְדוֹלוֹת כְּדֵי לִשְׁאוֹב מֵהֶן וְלִשְׁתוֹת מִכְּלִי חֶרֶס. בַּיוֹם הַשְׁלִישִׁי כְּבָר זָרַם הַנָהָר בְּפִכְפּוּךְ מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ. וּבַיוֹם הָרְבִיעִי הֵם שִׁכְשְׁכוּ רַגְלֵיהֶם בְּיַם כִּינֶרֶת.
"אוּלַי נִיכָּנֵס אֶל הָעִיר סוּסָתָא," אָמַר הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הִסְכִּימָה עִימוֹ. אִם יִתְמַזֵל מַזָלָם יִמְצְאוּ עֲבוֹדָה וְיוּכְלוּ, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ לֹא אַחַת, לְהַתְחִיל לְהִיבָּנוֹת מֵחָדָשׁ לְמַעַן עֲתִיד בִּיתָם.
כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת לֹא דָרְכוּ רַגְלֵי הָאִישׁ וְהָאִישָׁה בְּעִיר, וְהַבַּת – מֵעוֹלָם לֹא. הֵם הָלְכוּ בָּרְחוֹבוֹת הַסוֹאֲנִים מֵאָדָם וּבְהֵמָה, בֵּין בָּתֵי הָאֶבֶן הַגְדוֹלִים הַנוֹגְעִים זֶה בָּזֶה. הֵם הָיוּ כְּחוֹלְמִים מִמַרְאֵה עֵינֵיהֶם, מֵרַעֲשֵׁי הָעִיר וּמֵהָרֵיחוֹת שֶׁבְּכִיכָּר הַשׁוּק. לָכֵן הֵם לֹא שָׂמוּ לֵב לַקָהָל הָרַב שֶׁלִיוָה אוֹתָם, הֲמוֹן עַם שֶׁהָלַךְ וְהִתְאַסֵף סְבִיבָם, מַצְבִּיעִים בְּאֶצְבַּע וּמִתְלַחֲשִׁים בְּהִתְפַּעֲלוּת.
שׁוֹטְרֵי הַמֶלֶךְ אֲשֶׁר הִבְחִינוּ בַּהִתְקַהֲלוּת, נִיגְשׁוּ לִרְאוֹת עַל מָה הַמְהוּמָה. רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים נִדְהַם. הוּא קַד קִידָה עֲמוּקָה בִּפְנֵי הַנַעֲרָה הַלְבוּשָׁה בִּבְגָדִים מְרוּפָּטִים וּמְלוּכְלָכִים.
"גְבִירְתִי בַּת הַמֶלֶךְ," אָמַר בִּזְהִירוּת, "הַאִם הַמֶלֶךְ אִישֵׁר לָךְ לָרֶדֶת אֶל הָעָם בְּלִי מִשְׁמָר? כַּמוּבָן שֶׁלֹא. אֲנִי שׁוֹטֵר וּמִתַפְקִידִי שֶׁלֹא תִיפּוֹל חֲלִילָה שְׂעָרָה מֵרֹאשֵׁךְ. עַל כֵּן, בִּרְשׁוּתֵךְ וּבִמְלוֹא הַכָּבוֹד, אֲלַוֶה אוֹתָךְ עַכְשָׁו בַּחֲזָרָה אֶל הָאַרְמוֹן, וּמִיָד."
"אֲבָל אֵינֶנִי בַּת מֶלֶךְ!" קָרְאָה הַנַעֲרָה וְהָאִישׁ וְהָאִישָׁה בַּבְּגָדִים הַבְּלוּיִים שֶׁלְצִידָהּ נִיסוּ לְחַבְּקָהּ וּלְהָגֵן עָלֶיהָ.
"אֶת זֹאת נְבָרֵר עִם הַמֶלֶךְ," אָמַר רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים וְדָחַף בְּכוֹחַ רַב אֶת הָאִישׁ וְהָאִישָׁה וְהִפִּילָם אַרְצָה. וְאָז הוֹבִיל בְּיִרְאַת כָּבוֹד אֶת הַנַעֲרָה אֶל הָאַרְמוֹן.
הָאִישׁ וְהָאִישָׁה הַמוּטָלִים עַל הָאָרֶץ הִסְתַכְּלוּ בְּתַדְהֵמָה זֶה בָּזוֹ. "נִדְמֶה לִי..." הִיא לָחֲשָׁה בְּאוֹזְנוֹ, "נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּסִיפּוּר אַגָדָה."

עַד לִפְנֵי חֲמִישָׁה יָמִים הִכִּירָה הַנַעֲרָה רַק אֶת סוּכַּת הַנְצָרִים בַּמִדְבָּר הַצָחִיחַ שֶׁבּוֹ גָדְלָה. וְעַכְשָׁו הִיא מוּבֶלֶת בַּאֲדִיבוּת דֶרֶךְ שַׁעַר מַרְהִיב בְּחוֹמָה אַדִירָה, דֶרֶךְ גַן פּוֹרֵחַ – אֶל אַרְמוֹן מְפוֹאָר שֶׁגַם בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ לֹא רָאֲתָה כָּמוֹהוּ.
הַמֶלֶךְ יָשַׁב עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת הַנַעֲרָה, הוּא קָם לִקְרָאתָהּ.
"מֶה עָשִׂית, בִּיתִי? יָרַדְתְ אֶל הָעָם, זֶה טוֹב וְיָפֶה! אֲבָל לְבַדֵךְ? בְּלִי לְהוֹדִיעַ לְאִישׁ? לְלֹא כָּל מִשְׁמָר? בְּתַחְפּוֹשֶׂת זוֹ שֶׁבְּקַלוּת אֶפְשָׁר לְהַכִּירֵךְ? אַתְ יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר עָלַיִךְ כְּעַל בָּבַת עֵינַי, כִּי יָקַרְתְ לִי מִכּוֹל. עָלָיִךְ לִשְׁמוֹר עַל עַצְמֵךְ, אִם לֹא לְמַעֲנִי אָז לְמַעַן אִימֵךְ שֶׁלִפְנֵי מוֹתָהּ הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי לִשְׁמוֹר עָלַיִךְ. וְאִם לֹא לְמַעֲנִי וּלְמַעַן אִימֵךְ, אָז שִׁמְרִי עַל עַצְמֵךְ לְמַעַן הָעָם שֶׁיַכְתִיר אוֹתָךְ לְמַלְכָּה אַחֲרֵי מוֹתִי. בִּיתִי הַנְבוֹנָה מְאוֹד, מָה עָבַר בְּרֹאשֵׁךְ כְּדֵי לְהִסְתַכֵּן כָּךְ? פֶּלֶא בְּעֵינַי..."
טֶרֶם גָמַר הַמֶלֶךְ אֶת דְבָרָיו וּבָאוּלָם הוֹפִיעָה נַעֲרָה בְּשִׂמְלַת קְטִיפָה נוֹצֶצֶת. עֵינֵי הַמֶלֶךְ הִתְרוֹצְצוּ בֵּין שְׁתֵי הַנְעָרוֹת הַתְאוֹמוֹת, זוֹ שֶׁבַּבֶּגֶד הַמְרוּפָּט וְזוֹ בִּלְבוּשׁ הַפְּאֵר. פִּתְאוֹם הוּא צָנַח וְהִתְמוֹטֵט עַל הַמַדְרֵגָה הַמְרוּפֶּדֶת בְּמַרְבָד עָבֶה. מִיָד הִתִיזוּ עָלָיו חוֹמֶץ יַיִן וְחוֹמֶץ רִימוֹן וְחוֹמֶץ תַפּוּחִים, הֵשִׁיבוּ אֶת נַפְשׁוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ עַל כִּיסְאוֹ. הוּא פָּרַס שְׁתֵי יָדַיִם רוֹעֲדוֹת לַצְדָדִים.
"בִּיתִי, הִתְקָרְבִי אֵלַי, וַאֲחַבְּקֵךְ..."
"אֲחוֹתִי..." קָרְאָה הַנַעֲרָה הַמְהוּדֶרֶת בְּקוֹל רוֹעֵד וּבְצִלְצוּל צְמִידִים, וְגַם הִיא פָּרְסָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ לְחַבֵּק אֶת אֲחוֹתָהּ.
הַנַעֲרָה בִּסְמַרְטוּטִים, בַּת הַמִדְבָּר הַנְבוֹנָה וְחַסְרַת הַכּוֹל, הֵבִינָה בִּן רֶגַע שֶׁגוֹרָלָהּ הִתְהַפֵּךְ עָלֶיהָ מִקָצֶה לְקָצֶה, וְשֶׁמֵעַכְשָׁו הִיא לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּת מֶלֶךְ.
אֲבָל הִיא לֹא הִתְבַּלְבְּלָה לְרֶגַע וְלֹא שָׁכְחָה אֶת הָעִיקָר.
"אָבִי וְאִימִי אֲשֶׁר גִידְלוּ אוֹתִי בְּאַהֲבָה רַבָּה כָּל חַיַי, נִדְחֲפוּ וְהוּפְרְדוּ מִמֶנִי בְּכוֹחַ בִּידֵי הַשׁוֹטְרִים. עַכְשָׁו הֵם מְחַפְּשִׂים אוֹתִי בַּחוּץ, הֵם דוֹאֲגִים לִי וַחֲרֵדִים לִי – וַאֲנִי, אֲנִי אֶתְחַבֵּק וְאֶשְׂמַח פֹּה בָּאַרְמוֹן?"
מִיָד צִיוָה הַמֶלֶךְ עַל שׁוֹטְרָיו לָצֵאת וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ וְהָאִישָׁה, מַצִילֵי בִּיתוֹ.
וְעַד שֶׁמָצְאוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָם, הִתְחַבֵּק הַמֶלֶךְ עִם בִּיתוֹ הַבְּכוֹרָה וּבָכָה בְּכִי גָדוֹל שֶׁל פּוּרְקָן וְשִׂמְחָה. וְגַם שְׁתֵי הָאֲחָיוֹת נָפְלוּ וּבָכוּ זוֹ עַל צַוָאר זוֹ.
אוֹחֶזֶת חָזָק בְּיַד אֲחוֹתָהּ, אָמְרָה הַצְעִירָה אֶל אָבִיהָ: "אָבִי! מֵאָז שֶׁהָיִיתִי קְטַנָה שָׁמַעְתִי לִפְעָמִים שֶׁמִתְלַחֲשִׁים מִסְבִיבִי עַל אָחוֹת שֶׁהָיְתָה לִי, וְשֶׁאַתָה, אָבִי, אַתָה הִקְרַבְתָ אוֹתָהּ בְּמוֹ יָדֶיךָ לְאֵלוֹהֵי הַיָם. מֵעוֹלָם לֹא הֶאֱמַנְתִי לַשְׁמוּעָה הַזֹאת. עַד עַכְשָׁו. לֹא אַסְתִיר אֶת כַּעֲסִי עָלֶיךָ. עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ, הַשְׁלֵךְ גַם אוֹתִי לַיָם, אַךְ לֹא אֶשְׁתוֹק. לֹא אֶסְלַח עַד שֶׁאֵדַע לָמָה, אָבִי, לָמָה עָשִׂיתָ אֶת הַנְבָלָה הַגְדוֹלָה הַזֹאת?"
הַמֶלֶךְ שֶׁבִּן רֶגַע הִזְדַקֵן בְּעֶשֶׂר שָׁנִים, לָחַשׁ בְּקוֹל רוֹעֵד: "כֵּן, פָּשַׁעְתִי, בְּנוֹתַי... אַךְ בְּלִי דַעַת... כְּדֵי לְהַצִיל אֶת כָּל הָעִיר... אֲבָל הַיָם לא שָׁקַט עוֹד יָמִים רַבִּים... עוֹד וָעוֹד אֲנָשִׁים נִסְפּוּ... טָעִיתִי... כָּעַסְתִי מְאוֹד עַל סוּס-הַשַׁחַר, אֵלוֹהֵי הַשֶׁקֶר... שָׁבַרְתִי אוֹתוֹ, שָׂרַפְתִי אוֹתוֹ בָּאֵשׁ... וְאֶת הַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן גֵרַשְׁתִי מִן הָעִירֹ... וּמֵאָז, מֵאָז עָרוֹד-הַלַיִל הוּא אֱלֹהֵינוּ, וְהוּא שֶׁהֶחְזִיר לִי הַיוֹם אֶת בִּיתִי..."
הַמֶלֶךְ הֵסִיר מֵעַל כְּתֵפָיו אֶת חֲצִי הַגְלִימָה הַקְרוּעָה שֶׁלָבַשׁ כָּל הַשָׁנִים, נִיגֵב בָּהּ אֶת עֵינָיו וְהִמְשִׁיךְ:
"כָּל הַשָׁנִים, כָּל לַיְלָה וְלַיְלָה, בָּכִיתִי עַל בִּיתִי הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹתָהּ קָרַעְתִי מִמֶנִי בְּאַכְזָרִיוּת, כְּמוֹ שֶׁקָרַעְתִי אֶת הַגְלִימָה הַזֹאת..."
"אָבִי!" קָרְאָה הַבַּת הַבְּכוֹרָה וְהוֹצִיאָה מִתַחַת לְבִגְדָהּ אֶת בַּד הַמֶשִׁי עִם פַּס הַזָהָב שֶׁבּוֹ נֶעֶטְפָה בְּתֵיבַת הַגוֹמֶא. הִיא הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַמֶלֶךְ כְּדֵי לְנַחֲמוֹ.
"כֵּן," אָמַר הַמֶלֶךְ בְּקוֹל חָנוּק, "אֶתְפּוֹר אֶת גְלִימָתִי בַּחֲזָרָה... אֲבָל הַתֶפֶר לְעוֹלָם יַזְכִּיר לִי אֶת הַקֶרַע הַנוֹרָא הַהוּא... וְזֶה מַזְכִּיר לִי עַכְשָׁו אֶת הַקֶרַע הַנוֹרָא הַבָּא, בְּנוֹתַי הָאֲהוּבוֹת..."
"עוֹד קֶרַע נוֹרָא?" שָׁאֲלוּ בִּדְאָגָה הַצְעִירָה וְהַבְּכוֹרָה כָּאַחַת.
הַמֶלֶךְ עָצַם אֶת עֵינָיו בִּכְאֵב. "בְּנוֹתַי, עַכְשָׁו אַתֶן שְׂמֵחוֹת זוֹ עִם זוֹ, אֲבָל חָרֵד אֲנִי מִן הַיוֹם שֶׁבּוֹ תִהְיוּ אוֹיְבוֹת זוֹ לְזוֹ... כִּי לָךְ, בִּיתִי הַצְעִירָה, כְּבָר נָתַתִי אֶת הַבְטָחָתִי שֶׁתִהְיִי הַמַלְכָּה אַחֲרֵי מוֹתִי. אֲבָל אַתְ, בִּיתִי שֶׁהוֹפַעְתְ פִּתְאוֹם, אַתְ הַבְּכוֹרָה וְלָךְ הַזְכוּת לַמַלְכוּת... אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַטִיל עַל הַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן לִשְׁאוֹל בַּעֲצַת עָרוֹד-הַלַיִל מִי מִשְׁתֵיכֶן תִהְיֶה הַמַלְכָּה."
עֲדַיִן אוֹחֲזוֹת יָדַיִם, הִתְלַחֲשׁוּ הָאֲחָיוֹת בֵּינֵיהֶן. הֵן הָיוּ תְאוֹמוֹת הַדוֹמוֹת כִּשְׁתֵי טִיפּוֹת מַיִם לֹא רַק בַּגוּף, אֶלָא גַם דוֹמוֹת בַּלֵב הַטוֹב וּבַשֵׂכֶל הַיָשָׁר. וְאָז אָמְרוּ הַשְׁתַיִם זוֹ אַחַר זוֹ, אַךְ כְּאִישָׁה אַחַת:
"אָבִינוּ! רַק אַל תִקְרָא לַכּוֹהֵן הָעֶלְיוֹן! כָּל אַחַת מֵאִיתָנוּ תְקַבֵּל חֲצִי מַלְכוּת! שְׁתֵינוּ נֵשֵׁב עַל כִּיסֵא אֶחָד! שְׁתֵינוּ כָּאַחַת! זֶה רְצוֹנֵנוּ!"
וְכָךְ הָיָה. כְּבָר לְמָחֳרָת צִיוָה הַמֶלֶךְ עַל הָאוּמָנִים לִבְנוֹת כֵּס מַלְכוּתִי כָּפוּל בָּרוֹחַב, וּשְׁנֵי חֲצָאִים שֶׁל כֶּתֶר מַלְכָּה אֶחָד.