זַמָר אֶחָד, זַמֶרֶת אַחַת

זַמָר אֶחָד, כּוֹכָב כִּמְעַט עֶלְיוֹן,
כִּמְעַט מָקוֹם רִאשׁוֹן אֵירוֹוִיזְיוֹן,
כִּמְעַט מוֹפָע בָּאִצְטַדְיוֹן,
מַעֲרִיצִים — כִּמְעַט מִילְיוֹן,

זַמָר כִּמְעַט הֲכִי הֲכִי!
אֲבָל הוּא מִשְׁתַגֵעַ כִּי...
כִּי לָמָה רַק כִּמְעַט כִּמְעַט?
הוּא יוֹצֵא מִדַעְתוֹ —
לָמָה הוּא רַק אוֹ-טוֹ-טוֹ?
רַק כִּמְעַט — מִדַי מְעַט!

כָּל לַיְלָה, רֹאשׁוֹ הַיָפֶה עַל הַכַּר,
בּוֹכֶה הַזַמָר, כַּמָה מַר לִי, הוֹ מַר,
הֵן רַק בַּפִּסְגָה, רַק שָׁם אֵרָגַע,
וְאִם אַנְ'לֹא נִמְצָא בַּשִׂיא
אֲנִי לֹא כְלוּם, אֲנִי אַפְסִי.
לָמָה, הוֹ גוֹרָל אַכְזָר
מַזָלִי מַזָל מוּזָר? —
כֹּה מְעַט, רַק מְעַט לִי חָסֵר,
רַק בִּגְלַל הַכִּמְעַט אֶתְיַסֵר.

*

זַמֶרֶת אַחַת,
(רַק לְשֵׁם הֶחָרוּז – שְׁמָהּ בַּתְיָה)
הִיא אוֹהֶבֶת לָשִׁיר, אֲבָל רַק בָּאַמְבַּטְיָה,
כְּלוֹמַר, רַק בַּמִקְלַחַת אוֹ רַק בָּאַמְבָּט,
וְהִיא שָׁרָה נֶחְמָד, לֹא פָּחוֹת מִכָּל בַּת.

הִיא מִתַחַת לַמַיִם – וְהוֹפּ! –
הִיא מִיָד בַּצַמֶרֶת, בַּטוֹפּ.
הִיא הַזַמֶרֶת וְהִיא הַקָהָל,
הִיא מַמָשׁ בַּפִּסְגָה, לֹא כִּמְעַט.
הִיא בַּת מַזָל, הִיא כּוֹכֶבֶת הָעָל –
בֵּין קִירוֹת הַמִקְלַחַת וְהָאַמְבָּט.

מָה שָׁרָה זַמֶרֶת אַמְבַּטְיָה?
קְצָת מִזֶה וּמִזֶה, מָה אִכְפַּת.
לִפְעָמִים הִיא (זוֹ שֶׁשְׁמָהּ בַּתְיָה)
שָׁרָה גַם שִׁיר שֶׁל זַמָר הַכִּמְעַט.