רַפְרַף הַהַרְדוּף

קוֹדֶם, עַד שֶׁנָפַל לַבּוֹר הַזֶה, לֹא יָדַע מַקְס מַהִי הַרְגָשָׁה שֶׁל בְּדִידוּת. לְהֶפֶךְ, תָמִיד הִרְגִישׁ שֶׁהוּא נִמְצָא בַּמֶרְכָּז. כִּי בְּכָל מָקוֹם רָאָה מִסְבִיבוֹ חַיוֹת שֶׁפָּחֲדוּ וְנִזְהֲרוּ מִפָּנָיו. כְּמוֹ מְדוּרָה שֶׁמַקִיפִים אוֹתָהּ וְלֹא מִתְקָרְבִים, אֲבָל נִמְצֵאת בְּמֶרְכָּז הָעִנְיָנִים.
מַקְס לֹא הִרְשָׁה שֶׁיִתְקָרְבוּ אֵלָיו. אֲפִילוּ מֵהַלִיטוּפִים שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִתְחַמֵק. כִּי מַקְס הַגָדוֹל לֹא רָצָה שֶׁיַחְשְׁבוּ שֶׁהוּא אֵיזֶה חֲתַלְתוּל מַחְמָד הַמִתְחַנֵן לִלְטִיפָה בָּרֹאשׁ. הַאִם גוּשׁ סֶלַע שָׁחוֹר וְגָדוֹל זָקוּק לְלִיטוּפִים? מַקְס אַף פַּעַם לֹא הִרְגִישׁ שֶׁזֶה חָסֵר לוֹ.
אֲבָל עַכְשָׁו, זָרוּק לְבַד בַּבּוֹר, חֲסַר אוֹנִים – זֶה הִזְכִּיר לוֹ מַשֶׁהוּ רָחוֹק וּמְטוּשְׁטָשׁ. זִיכָּרוֹן רָחוֹק, מֵהַזְמַן שֶׁהָיָה עֲדַיִן גוּר – כַּמָה הִשְׁתוֹקֵק לַמַגָע שֶׁל אִימָא. כַּמָה עָזוּב הוּא הִרְגִישׁ אָז, בְּכָל פַּעַם שֶׁאִימוֹ רַק נֶעְלְמָה לִזְמַן מָה כְּדֵי לִמְצוֹא אוֹכֶל.
כְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים וְאַרְבָּעָה לֵילוֹת שֶׁלֹא אָכַל כְּלוּם. קִרְקוּרֵי הַבֶּטֶן הָרֵיקָה שֶׁלוֹ הִדְהֲדוּ בֵּין קִירוֹת הַבּוֹר הָרֵיק, עַד שֶׁגַם הַצָב שָׁמַע מֵעֵבֶר לַדֶלֶת.
בְּקִיצוּר – גַם בְּדִידוּת וְגַם רָעָב. סֵבֶל לַנֶפֶשׁ וְסֵבֶל לַגוּף.
לִפְעָמִים רָאָה מַקְס לְטָאָה אוֹ שְֹמָמִית בַּחוּץ, בַּחַלוֹן הַגָבוֹהַ אוֹ עַל עַנְפֵי הַגֶפֶן, וְזֶה הִטְרִיף אוֹתוֹ. לִפְעָמִים הִתְעוֹפְפוּ חֲרָקִים פְּנִימָה, אַךְ מִיָד נִמְשְׁכוּ חֲזָרָה אֶל הָאוֹר שֶׁבַּחַלוֹן, וְהַחוּצָה. אֲפִילוּ נְמָלִים לֹא נִמְצְאוּ בַּבּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁבַּטִיחַ הָאָטוּם לֹא נוֹצְרוּ סְדָקִים. וְעַל מְחִילַת עַכְבָּר אֵין מָה לְדַבֵּר. מַקְס הָיָה מוּכָן לֶאֱכוֹל עָלִים, אֲבָל שׁוּם דָבָר לֹא צָמַח בַּמַרְתֵף הַחָשׁוּךְ. הוּא כִּמְעַט נִיסָה לִלְעוֹס שִׁיר מְקוּמָט, אֲבָל לְמַזָלוֹ לֹא הֵעֵז לְסַכֵּן אֶת מֵעָיו בְּפִתְקָאוֹת נְיָר.
מַקְס יָדַע שֶׁיֵש רַק סִיכּוּי אֶחָד קָלוּשׁ לְהַכְנִיס מַשֶׁהוּ קָטָן לְפִיו. זֶה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר אַחַד הַחֲרָקִים הַמְעוֹפְפִים יָעוּף בְּטָעוּת פְּנִימָה דֶרֶךְ הַחַלוֹן בְּטִיסָה מְהִירָה מִדַי וְיִתְנַגֵשׁ חָזָק מִדַי בַּקִיר שֶׁמִמוּל – וְיִפּוֹל פְּנִימָה.
וְהִנֵה, בְּמִקְרֶה, קָרָה בְּדִיוּק מִקְרֶה כָּזֶה.
וְכַאֲשֶׁר מַקְס יְסַפֵּר אַחַר כָּךְ אֶת מָה שֶׁקָרָה, גַם הַצָב הַזָקֵן שֶׁכְּבָר רָאָה הַרְבֵּה בְּחַיָיו, גַם הוּא לֹא בְּקַלוּת יַאֲמִין. הַצָב יֹאמַר שֶׁדָבָר כָּזֶה הוּא לֹא שָׁמַע מֵעוֹדוֹ בְּכָל 67 שְׁנוֹת חַיָיו, שֶׁהֵן 214 שְׁנוֹת אָדָם. דָבָר כָּזֶה לֹא נִשְׁמַע עַל חָתוּל וְלֹא עַל שׁוּם טוֹרֵף אַחֵר.
זֶה קָרָה פִּתְאוֹם, בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה.
מְעוֹפֵף חָדַר מִבַּעַד לַחַלוֹן וְהֵעִיר אֶת מַקְס בִּשְׁנֵי בּוּמִים בְּזֶה אַחַר זֶה. כְּלוֹמַר, בְּדִמְמַת הַבּוֹר זֶה נִשְׁמַע כְּמוֹ בּוּמִים. הַבּוּם הָרִאשׁוֹן נוֹצַר כַּאֲשֶׁר הַפּוֹלֵשׁ פָּגַע בַּקִיר. וְהַבּוּם הַשֵׁנִי כַּאֲשֶׁר צָנַח, הָמוּם וּמְעוּלָף מֵעוֹצְמַת הַחֲבָטָה, אֶל תוֹךְ גִיגִית הַפְּלַסְטִיק שֶׁלְמַטָה.
מַקְס זִינֵק עַל רַגְלָיו. שְֹעָרוֹתָיו סָמְרוּ, זְנָבוֹ הִתְנַפֵּח, אוֹזְנָיו נִמְתְחוּ לְאָחוֹר. עֵינָיו הֵאִירוּ בְּיָרוֹק אַרְסִי וְאַכְזָרִי.
הוּא דָהַר בַּמַדְרֵגוֹת וְהִגִיעַ לְמַטָה תוֹךְ שְׁנֵי כִּשְׁכּוּשֵׁי זָנָב. עוֹד כִּשְׁכּוּשׁ וּכְבָר קָפַץ עַל הַשַׁיִשׁ הַסָדוּק וּבָחַן אֶת תְכוּלַת הַגִיגִית. אוֹר הַיָרֵחַ בַּחַלוֹן הוֹסִיף לְכוֹשֶׁר הָרְאִיָה הַלֵילִית שֶׁל מַקְס.
הוּא רָאָה חֶרֶק יָרוֹק־אָפוֹר נִצְמָד אֶל תַחְתִית הַגִיגִית. הַיְצוּר חָטַף הֶלֶם וְרָבַץ לְלֹא נִיעַ. כְּנָפָיו חִיפּוּ עַל גוּפוֹ כְּמוֹ שְׁנֵי רְעָפִים. זֶה הָיָה פַּרְפַּר לַיְלָה גָדוֹל שֶׁאוֹרְכּוֹ כְּעוֹבִי שְׁלוֹשָׁה זְנָבוֹת חָתוּל. וְשֵׁם הַפַּרְפַּר הַזֶה רַפְרַף הַהַרְדוּף.
מַקְס רִחְרֵחַ, בָּחַן בְּחוּשָׁיו אֶת הַמָנָה הַמוּנַחַת לְפָנָיו. לְמַעַן הָאֱמֶת, מָנָה דֵי מְיוּבֶּשֶׁת. וְאַף עַל פִּי כֵן לִיקֵק אֶת שִֹפְתוֹתָיו לִפְנֵי מַעֲשֶׂה.
הוּא קָפַץ פְּנִימָה לְתוֹךְ הַגִיגִית וְהֵנִיף אֶת צִיפּוֹרְנָיו מֵעַל הַטֶרֶף. וּמַמָשׁ בְּרֶגַע זֶה הִצְלִיחַ הַפַּרְפַּר לַחְמוֹק וּלְנַתֵר בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו אֶל עַל. אֲבָל כּוֹחוֹתָיו לֹא הִסְפִּיקוּ לוֹ כְּדֵי לָעוּף מִשָׁם וְלִבְרוֹחַ. הוּא חָזַר וְצָנַח לְמַטָה וְנָחַת הַיְשֵׁר עַל הַגַב שֶׁל הַטוֹרֵף, קָרוֹב לָעוֹרֶף. הָרַפְרַף נֶאֱחַז בְּשֵׁשֶת רַגְלָיו בַּפַּרְוָה הַצְפוּפָה וְהִתְחַפֵּר בָּהּ בְּכָל כּוֹחוֹ.
וְמַקְס, כַּאֲשֶׁר הִרְגִישׁ אֶת מַגָע הָרַפְרַף בְּגַבּוֹ, קָפָא לְרֶגַע. וְאָז רָבַץ וְהִשְׂתָרֵעַ בְּתוֹךְ הַגִיגִית בְּלִי לָנוּעַ. הוּא הִתְרַכֵּז בַּתְחוּשָׁה הַמְשׁוּנָה, מִין דִגְדוּג מְלַטֵף וְנָעִים. הוּא הִתְפַּלֵא לְגַלוֹת שֶׁהַפַּרְפַּר גוֹרֵם לוֹ לְגַרְגֵר בַּהֲנָאָה.
מַגָע הַפַּרְפַּר הִזְכִּיר לוֹ מַשֶׁהוּ, לְמַקְס. מַשֶׁהוּ רָחוֹק רָחוֹק בַּזְמַן, כַּאֲשֶׁר הָיָה עֲדַיִן חֲתַלְתוּל בֶּן יָמִים. הוּא נִזְכַּר בַּלָשׁוֹן הַחַמָה וְהַנְעִימָה שֶׁל אִימוֹ הַמְלַקֶקֶת אוֹתוֹ. נִזְכַּר בַּפַּרְוָה שֶׁלָהּ, הַחַמָה וְהַבְּטוּחָה שֶׁאֵלֶיהָ נִצְמַד. וּבְדִיוּק בַּמָקוֹם שֶׁהָרַפְרַף מִתְחַפֵּר בּוֹ עַכְשָׁו, בָּעוֹרֶף, שָׁם נָעֲצָה בּוֹ אִימוֹ אֶת שִׁינֶיהָ כְּשֶׁנָשְֹאָה אוֹתוֹ מִדֵי פַּעַם לִמְקוֹם מִבְטָחִים. הַשִׁנַיִים שֶׁל אִימָא לֹא הִכְאִיבוּ, אֶלָא נָעֲמוּ לוֹ. זֶה הָיָה זִיכָּרוֹן מְטוּשְׁטָשׁ, אֲבָל הַגַעְגוּעַ הָיָה בָּרוּר וְעַז.
גַעְגוּעַ! מַקְס הַגָדוֹל מֵעוֹלָם לֹא הִכִּיר הַרְגָשָׁה מוּזָרָה כַּזֹאת. מָה קָרָה לוֹ כָּאן בַּבּוֹר, שֶׁהוּא כְּאִילוּ נֶהְפַּךְ לְאֵיזֶה מַקְס קְטַנְטַן הַזָקוּק לְלִיטוּף שֶׁל אִימָא?
הָרַפְרַף, כָּל עוֹד שָׁמַע אֶת גִרְגוּרֵי הַהֲנָאָה, יָדַע שֶׁהוּא מוּגָן מִסַכָּנָה. הוּא הִתְחַפֵּר בְּרַגְלָיו בַּפַּרְוָה הָרַכָּה וְחִיכֵּךְ בָּהּ אֶת בִּטְנוֹ. אַחַר כָּךְ קָם וְגִישֵׁשׁ דַרְכּוֹ בְּמַעֲלֶה הָעוֹרֶף לְעֵבֶר הָרֹאשׁ, בֵּין הָאוֹזְנַיִם, עַל הַמֵצַח וְעַד לָאַף. הוּא גַם דִגְדֵג אֶת הַטוֹרֵף בְּאֶמְצָעוּת כְּנָפָיו הַקִדְמִיוֹת וְלִפְעָמִים גַם בִּשְׁנֵי הַמְחוֹשִׁים שֶׁהִזְדַקְרוּ מֵרֹאשׁוֹ. גִרְגוּרֵי הַהֲנָאָה שֶׁל מַקְס גָבְרוּ. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו, גוּפוֹ נָמַס בְּעוֹנֶג רַךְ וּבִנְעִימוּת חַמָה. כַּמָה הָיָה זָקוּק לַלְטִיפוֹת הָאֵלֶה! מַקְס, כַּמוּבָן, הָיָה יָכוֹל לְנַעֵר אֶת הַפַּרְפַּר מֵעַל גַבּוֹ. אוֹ, בְּרֶגַע שֶׁזֶה טִיֵל בֵּין אוֹזְנָיו, לִמְחוֹץ אוֹתוֹ בְּמַכָּה אַחַת בְּכַפַּתוֹ. אֲבָל הוּא נָתַן לָרַפְרַף לְהַמְשִׁיךְ לְטַיֵיל לְאוֹרֶךְ כָּל גוּפוֹ הָלוֹךְ וָשׁוֹב בַּמַסְלוּל הָאָרוֹךְ שֶׁבֵּין הָאַף לְבֵין הַזָנָב.
הָרַפְרַף הֶחְלִיק מִן הָרֹאשׁ אֶל הַזָנָב בְּקַלוּת. לְעוּמַת זֹאת הַמַסָע מֵהַזָנָב לָראֹשׁ, כְּנֶגֶד כִּיווּן צְמִיחַת הַשֵׂיעָר שֶׁל הַיְצוּר הַשָׁחוֹר, עָלָה לוֹ בְּמַאֲמָץ. אֲבָל זֶה הָיָה שָׁוֶה לוֹ בִּמְחִיר חַיָיו.
אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁכַח מַקְס שֶׁהוּא רָעֵב וְהָיָה מוּכָן שֶׁהָרַפְרַף יִשָׁאֵר שָׁם לָעַד. שֶׁזֶה לֹא יִגָמֵר. לְגַרְגֵר בַּהֲנָאָה, לְהִתְפַּנֵק עוֹד, לִשְׁכּוֹחַ מִן הַבּוֹר הֶעָמוֹק.
וְהָרַפְרַף, תוֹךְ שֶׁהוּא צוֹעֵד הָלוֹךְ וָשׁוֹב, גִילָה כִּי יָצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַחֲבָטוֹת בַּקִיר וּבַגִיגִית. כָּל שֵׁשֶׁת רַגְלָיו וְכֵן כְּנָפָיו הַקִדְמִיוֹת וְהָאֲחוֹרִיוֹת, כּוּלָן נִשְׁאֲרוּ שְׁלֵמוֹת. גַם זוּג מְחוֹשָׁיו וְחֶדֶק הַצוּף שֶׁלוֹ נוֹתְרוּ שְׁלֵמִים בְּלִי פֶּגַע. אַחֲרֵי שֶׁאָגַר כּוֹח וְהִרְגִישׁ מַסְפִּיק בָּטוּחַ, נֶעֱמַד עַל רֹאשׁ הַטוֹרֵף – וְזִינֵק. וּכְהֶרֶף עַיִן טָס וְנָס דֶרֶךְ הַחַלוֹן הַחוּצָה. עֵינָיו הַכְּחוּלוֹת הַמַבְרִיקוֹת סִימְנוּ פַּס כָּחוֹל דַקִיק בַּחוֹשֶׁךְ.
מַקְס לֹא הִצְטַעֵר לְרֶגַע עַל שֶׁהִפְסִיד אֶת טַרְפּוֹ. מָה כְּבָר הָיָה יוֹצֵא לוֹ מֵהַקַשְׂקַשׂ הַיָבֵשׁ הַזֶה? בִּמְקוֹם מָנָה שֶׁלֹא תַשְֹבִּיעַ, זָכָה מַקְס בַּחֲוָיָה מְיוּחֶדֶת בְּמִינָהּ.
הוּא יָצָא מִן הַגִיגִית, טִיפֵּס בַּחֲזָרָה בַּמַדְרֵגוֹת וְנִשְׁכַּב לְיַד הַדֶלֶת. מַקְס עֲדַיִן חָשׁ אֶת הַנְעִימוּת בְּגוּפוֹ. וּכְשֶׁעָלָה הַשַׁחַר לָחַשׁ חֲרִישִׁית בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. הוּא עַצְמוֹ לֹא הֵבִין לָמָה וְאֵיךְ נִפְלְטוּ הַמִילִים מִתוֹכוֹ בְּקוֹל מְשׁוּנֶה שֶׁלֹא הִכִּיר:
מַקְס הַגִיבּוֹר
תָקוּע בַּבּוֹר
עָצוּב, נִשְׁבָּר.
פִּתְאוֹם – פַּרְפַּר.
לִיטֵף הָרַפְרַף
אַךְ מַקְס לֹא טָרַף,
נָעִים לוֹ וְרַךְ.
וְהָרַפְרַף? – פָּרַח.

"זֶה אַתָה, מַקְס?" שָׁאַל הַצָב שֶׁכַּנִרְאֶה הָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת, "תַגִיד אֶת זֶה עוֹד פַּעַם?"
"מָה לְהַגִיד?" תָמַה מַקְס וּפָקַח אֶת עֵינָיו, "לֹא אָמַרְתִי כְּלוּם."
"הֵיי מַקְס! אָמַרְתָ וְאָמַרְתָ! זֶה הָיָה מַקְסִים, מַקְס-סִים!"
בִּתְחִילָה לֹא יָדַע מַקְס אִם הַצָב הַזָקֵן לוֹעֵג אוֹ מִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת.
"מַקְס, אָמַרְתָ שִׁיר! שִׁיר דִיבַּרְתָ! סַפֵּר אֵיךְ זֶה קָרָה לְךָ!"
"אֲנִי? שִׁיר? אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא אוֹהֵב שִׁירִים."
"וְאַף עַל פִּי כֵן... שׁוֹרַרְתָ שִׁיר! וְלָכֵן, סוֹף סוֹף, הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁאוֹצִיא אוֹתְךָ מִן הַבּוֹר!"