~~~ פֶּרֶק י"א ~~~
כַּמָה סִידוּרִים לִפְנֵי הָעֲלִיָה
אֲ
בָל לִפְנֵי שֶׁאַתְחִיל לַחְשׁוֹב אֵיךְ לְהוֹצִיא אוֹתְךָ, עָלֵינוּ לְסַדֵר קוֹדֶם כַּמָה עִנְיָנִים בֵּינֵינוּ..."
הַצָב דִיבֵּר כָּל כָּךְ לְאַט.
"בּוֹא נְקַצֵר, צָב," הִצִיעַ מַקְס, "אֲנִי רָעֵב וְעָיֵף וְלָחוּץ בִּזְמַן... אָז כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִי לְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ שׁוּב: לֹא אֲשַֹחֵק אִיתְךָ עוֹד בִּכְלָל. לֹא תִרְאֶה עוֹד אֶת הַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלִי... אֶשָׁאֵר תָמִיד בַּצַד שֶׁל רְחוֹב הָעֵמֶק וּלְעוֹלָם לֹא אַגִיעַ אֵלֶיךָ לַצַד שֶׁל רְחוֹב נֵס-הָרִים."
"מַקְס מַבְטִיחַ שׁוּב!" גִיחֵךְ הַצָב, "כְּבָר דִיבַּרְנוּ עַל זֶה מַסְפִּיק, חֲבָל לְבַזְבֵּז עוֹד מִילִים. בִּשְׁבִיל מָה הִיפַּלְתִי אוֹתְךָ לַבּוֹר – רַק בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל מִמְךָ אֵיזוֹ הַבְטָחָה רֵיקָה?"
"מָה? מָה?! אַתָה הִיפַּלְתָ אוֹתִי לַבּוֹר?" מַקְס הִתְקוֹמֵם בְּכָל כּוֹחוֹ הָאוֹזֵל וְצָעַק בְּקוֹל נֶעֱלָב. "גַם בְּשָׁעָה קָשָׁה זֹאת לֹא אַרְשֶׁה לְךָ לִרְמוֹס אֶת כְּבוֹדִי! אֲנִי בְּעַצְמִי בָּחַרְתִי לִקְפּוֹץ לְמַטָה. נָכוֹן, חֲבָל שֶׁבִּכְלָל קָפַצְתִי, אֲבָל לֹא בִּגְלָלְךָ קָפַצְתִי אֶלָא רַק בִּגְלַל הַסַקְרָנוּת שֶׁלִי. בְּמִקְרֶה רִשְׁרַשְׁתָ וּבְמִקְרֶה הָיִיתִי בַּסְבִיבָה, אַךְ הַהַחְלָטָה הָיְתָה כּוּלָהּ שֶׁלִי."
"בְּמִקְרֶה, רַק בְּמִקְרֶה..." הַצָב צִחְקֵק וְשׁוּב צִחְקֵק. "מַקְס, הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁאֲגַלֶה לְךָ. חָשׁוּב שֶׁתֵדַע. אַחֲרֵי הַיוֹם הַהוּא שֶׁשִֹיחַקְתָ בִּי בַּצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלְךָ, תִכְנַנְתִי כַּמָה תוֹכְנִיוֹת נֶחְמָדוֹת בִּשְׁבִילְךָ. אַחַת מֵהֶן הָיְתָה לְהַכְנִיס אוֹתְךָ לְמַלְכּוֹדֶת הַבּוֹר הַזֶה. אֲבָל הַחֶדֶר הַזֶה הָיָה עֲדַיִן מוּשְֹכָּר.
"אַתָה מַקְשִׁיב לִי, מַקְס? תַקְשִׁיב טוֹב. כְּדַאי שֶׁזֶה יְעַנְיֵן אוֹתְךָ."
"מַקְשִׁיב, מַקְשִׁיב," לָחַשׁ מַקְס.
"לְמַזָלִי," אָמַר הַצָב, "לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד בָּרַח מִן הַחֶדֶר. וְהַגְבֶרֶת רוֹזָה נָסְעָה לְאָמֵרִיקָה. מוּשְׁלָם – הַמַלְכּוֹדֶת הִתְפַּנְתָה בִּשְׁבִילְךָ, מַקְס. בִּיקַשְׁתִי מִידִידַי הַיוֹנִים שֶׁיְדַוְחוּ לִי כַּאֲשֶׁר אַתָה תִיכָּנֵס לַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה מִצַד רְחוֹב הָעֵמֶק. חִיכִּיתִי לְךָ יוֹמַיִם פֹּה בַּחָצֵר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת הַזֹאת. עַד שֶׁהַיוֹנִים דִיוְחוּ לִי שֶׁהוֹפַעְתָ שָׁם. כָּךְ שֶׁלֹא בְּמִקְרֶה שָׁמַעְתָ אֶת הָרִשְׁרוּשִׁים וְלֹא בְּמִקְרֶה נִמְשָׁכְתָ לְכָאן. בְּכַוָנָה הִתְחַכַּכְתִי בַּדֶלֶת וְרִשְׁרַשְׁתִי בְּקַשְֹקַשֵֹי הָעוֹר שֶׁלִי. בְּכַוָנָה בְּקֶצֶב אִיטִי וְעַקְשָׁנִי שֶׁמְגָרֶה אֶת הָעֲצַבִּים, כְּדֵי לִמְשׁוֹךְ וּלְהַטְרִיף אוֹתְךָ מֵרוֹב סַקְרָנוּת. וּבְכַוָנָה גַם הוֹסַפְתִי לָרִשְׁרוּשִׁים גַם נְקִישׁוֹת, כְּדֵי לְשַׁגֵעַ אוֹתְךָ."
"וּמִי עָזַר לְךָ עִם הַנְקִישׁוֹת?" מַקְס יָדַע שֶׁיָדַיִם שֶׁל צָב אוֹ מַקוֹר שֶׁל יוֹנָה לֹא מְסוּגָלִים לְהָפִיק נְקִישׁוֹת חֲזָקוֹת כְּמוֹ אֵלֶה שֶׁשָׁמַע. אִם כֵּן, הָיוּ לוֹ עוֹד שׁוּתָפִים, חוּץ מֵהַיוֹנִים. אֲבָל הַצָב אָמַר:
"אֲנִי בְּעַצְמִי נָקַשְׁתִי. הִכְנַסְתִי אֶת רֹאשִׁי פְּנִימָה, הֵנַעְתִי אֶת גוּפִי חָזָק קָדִימָה וַאֲחוֹרָה וְדָפַקְתִי בַּשִׁרְיוֹן שֶׁלִי בְּדֶלֶת הָעֵץ. יָדַעְתִי שֶׁהַחֶדֶר הָרֵיק יַגְבִּיר אֶת הַצְלִילִים, כְּמוֹ תֵיבַת תְהוּדָה שֶׁל גִיטָרָה, אִם אַתָה יוֹדֵעַ מָה זֶה. לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, לֹא תֵיאַרְתִי לְעַצְמִי שֶׁתִיפּוֹל בְּכָזֹאת קַלוּת לַמַלְכּוֹדֶת שֶׁטָמַנְתִי לְךָ. הַכּוֹל פָּעַל בְּדִיוּק לְפִי הַתוֹכְנִית."
מַקְס נֶאֱנַח בְּיֵאוּש עָמוֹק. 'אוֹה, הַצָב הָעַרְמוּמִי, אַחֲרֵי שֶׁהִפִּיל אוֹתִי פְּנִימָה, הוּא לֹא בֶּאֱמֶת מִתְכַּוֵן לַעְזוֹר לִי עַכְשָׁו לָצֵאת הַחוּצָה...'
הַצָב הַזָקֵן הִמְשִׁיךְ בְּדִיבּוּרוֹ הָאִיטִי.
"וְסוֹף סוֹף הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁתֵדַע לָמָה אֶרְצֶה לְהוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַבּוֹר, אִם עָמַלְתִי לְהַפִּיל אוֹתְךָ לְתוֹכוֹ. הַתְשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. מִי יָבוֹא אַחֲרֵי מַקְס הַגָדוֹל הַשָׁחוֹר? מִי יִשְׁתַלֵט עַל הַשֶׁטַח שֶׁבֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים? דוֹן הַגָדוֹל הַצָהוֹב, אוֹ פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל הָאָפוֹר. אֶחָד מֵהַשְׁנַיִם. אָז לֹא, תוֹדָה. כָּל אֶחָד מֵהֶם גָרוּע מִמְךָ פִּי כַּמָה. אֲנִי מַעְדִיף לַעֲשׂוֹת עֵסֶק עִם עֲשָֹרָה מַקְסִ'ים וְלֹא אִיתָם. לָאַחֲרוֹנָה אֲפִילוּ הִצְלַחְתָ לְהִתְחַבֵּב עָלַיי קְצָת, לִפְעָמִים.
"וְעַכְשָׁו שִֹים לֵב טוֹב טוֹב, מַקְס. הִפַּלְתִי אוֹתְךָ לַבּוֹר כְּדֵי שֶׁתְפַחֵד מִמֶנִי כָּל כָּך אַחֲרֵי שֶׁתֵצֵא, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא תָעֵז לְהִתְקָרֵב עוֹד אֵלַי, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָ. לֹא עַל הַבְטָחָה שֶׁלְךָ אֶסְמוֹךְ, אֶלָא עַל הַפַּחַד שֶׁיַחְסוֹם אוֹתְךָ כְּמוֹ קִיר בַּרְזֶל. וּלְמִקְרֶה שֶׁבְּכָל זֹאת תְנַסֶה לְהִתְחַכֵּם אִיתִי, דַע לְךָ שֶׁיֵשׁ לִי עוֹד תוֹכְנִית נֶהְדֶרֶת שֶׁכְּבָר הֵכַנְתִי בִּשְׁבִילְךָ בְּפִרְטֵי פְּרָטִים. אֲבָל אֲנִי בָּטוּח שֶׁהִיא מְיוּתֶרֶת."
מַקְס, רַק עַכְשָׁו הוּא שָׂם לֵב שֶׁהַשַׁחַר כְּבָר עָלָה בַּחַלוֹן.
"וְאַגַב," הוֹסִיף הַצָב, "שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתְךָ לְהִתְנַקֵם בַּשׁוּתָפִים שֶׁלִי. בְּתָמִימִי, בַּחֲתוּלוֹת, בָּעוֹרְבִים, בַּצִיפּוֹרִים. הֵם הָיוּ בְּסוֹד הַתוֹכְנִית וּבִלְעֲדֵיהֶם לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ. אָז זְכוֹר – גַם בָּהֶם אַל תִיגַע לְרָעָה, אוֹי לְךָ אִם תִיפּוֹל שַׂעֲרָה אוֹ נוֹצָה מִגוּפָם!"
מַקְס הַגָדוֹל הִתְחִיל לִרְעוֹד כּוּלוֹ, יוֹתֵר בִּפְנִים מֵאֲשֶׁר בַּחוּץ. מֵעוֹלָם לֹא סִידֵר אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ כָּכָה. מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵז מִישֶׁהוּ לְדַבֵּר אֵלָיו כָּכָה, בִּמְיוּחָד לֹא יְצוּר קָטָן וְחָלוּשׁ כָּזֶה. אֲבָל רַק הַיְצוּר הַזֶה אוּלַי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ עַכְשָׁו מֵהַבּוֹר.
"הִזְדַרֵז בְּבַקָשָׁה," הִתְחַנֵן מַקְס שֶׁנֶאֱלַץ לְוַתֵר עַל גַאֲוָתוֹ, "אֲנִי דֵי רָעֵב. דֵי חַלָשׁ."
"אַל תָאִיץ בִּי," נָזַף בּוֹ הַצָב מֵעֵבֶר לַדֶלֶת, "תֵן לִי אֶת הַזְמַן הַדָרוּשׁ. הַמַצָב שֶׁלְךָ דֵי מְסוּבָּך, תֵן לִי לַחְשׁוֹב בְּשֶׁקֶט. סַבְלָנוּת, מַקְס, סַבְלָנוּת."
'סַבְלָנוּת?! הוּא יְשַׁגֵעַ אוֹתִי, הַיְצוּר הַזֶה,' חָשַׁב מַקְס. 'הוּא כָּל כָּךְ אִיטִי, כְּאִילוּ שֶׁכָּל הַזְמַן לְפָנָיו. בִּשְׁבִיל לְהַפִּיל אוֹתִי הוּא יָדַע לְהָכִין תוֹכְנִיוֹת, אַךְ בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא אוֹתִי אֵין לוֹ עֲדַיִן גַם תוֹכְנִית חִילוּץ אַחַת. רַק עַכְשָׁו יַתְחִיל לַחְשׁוֹב עַל מַשֶׁהוּ!'
מַקְס לֹא הִתְאַפֵּק וְכָל כַּמָה זְמַן שָׁאַל: "כְּבָר מָצָאתָ אֵיךְ?"
"שְׁתוֹק כְּבָר, אַתָה כָּל הַזְמַן מוֹצִיא אוֹתִי מִן הָרִיכּוּז." הַזָקֵן רָטַן מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. "וְתַפְסִיק לְהִתְלוֹנֵן בְּלִיבְּךָ עַל הָאִיטִיוּת שֶׁלִי. גַם זֶה מַפְרִיעַ לִי."
עָבַר יוֹם, עָבַר עוֹד לַיְלָה. כְּבָר שִׁישָׁה יָמִים וְשִׁישָׁה לֵילוֹת לֹא בָּא אֶל פִּיו שֶׁל מַקְס שׁוּם פֵּרוּר שֶׁל אוֹכֶל. בְּקָרוֹב יַגִיעַ לָאֲפִיסַת כּוֹחוֹת. עוֹד מְעַט גַם לֹא יִשָׁאֵר לוֹ עוֹד כּוֹח לִקְפּוֹץ עַל הַכִּיוֹר כְּדֵי לִשְׁתוֹת מַיִם.
בְּבוֹקֶר הַיוֹם הַשְׁבִיעִי שָׁמַע מַקְס כִּחְכּוּחַ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת.
"מָצָאתָ?"
"כֵּן, מָצָאתִי," אָמַר הַצָב בְּקוֹל כָּבֵד מִתָמִיד, עֵקֶב הָאַחְרָיוּת הַכְּבֵדָה שֶׁקִיבֵּל עַל עַצְמוֹ, "מַקְס, גַם עַכְשָׁו תִצְטָרֵךְ הַרְבֵּה סַבְלָנוּת. וְתִצְטָרֵךְ לִסְמוֹךְ עָלַי. אַתָה חַלָשׁ, נוֹתַר בְּךָ כּוֹחַ אוּלַי לְעוֹד יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה בִּלְבַד. לָכֵן עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת בְּדִיוּק אֶת מָה שֶׁאוֹמַר לְךָ, בְּלִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת."
"אֶעֱשֶֹה הַכּוֹל בְּדִיוּק. בְּלִי שׁוּם שְׁאֵלָה," הִבְטִיחַ מַקְס. לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל בְּרֵירָה אֶלָא לְהַפְקִיד אֶת גוֹרָלוֹ בִּידֵי הַצָב.~~~~
הַצָב דִיבֵּר כָּל כָּךְ לְאַט.
"בּוֹא נְקַצֵר, צָב," הִצִיעַ מַקְס, "אֲנִי רָעֵב וְעָיֵף וְלָחוּץ בִּזְמַן... אָז כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִי לְךָ, אֲנִי מַבְטִיחַ שׁוּב: לֹא אֲשַֹחֵק אִיתְךָ עוֹד בִּכְלָל. לֹא תִרְאֶה עוֹד אֶת הַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלִי... אֶשָׁאֵר תָמִיד בַּצַד שֶׁל רְחוֹב הָעֵמֶק וּלְעוֹלָם לֹא אַגִיעַ אֵלֶיךָ לַצַד שֶׁל רְחוֹב נֵס-הָרִים."
"מַקְס מַבְטִיחַ שׁוּב!" גִיחֵךְ הַצָב, "כְּבָר דִיבַּרְנוּ עַל זֶה מַסְפִּיק, חֲבָל לְבַזְבֵּז עוֹד מִילִים. בִּשְׁבִיל מָה הִיפַּלְתִי אוֹתְךָ לַבּוֹר – רַק בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל מִמְךָ אֵיזוֹ הַבְטָחָה רֵיקָה?"
"מָה? מָה?! אַתָה הִיפַּלְתָ אוֹתִי לַבּוֹר?" מַקְס הִתְקוֹמֵם בְּכָל כּוֹחוֹ הָאוֹזֵל וְצָעַק בְּקוֹל נֶעֱלָב. "גַם בְּשָׁעָה קָשָׁה זֹאת לֹא אַרְשֶׁה לְךָ לִרְמוֹס אֶת כְּבוֹדִי! אֲנִי בְּעַצְמִי בָּחַרְתִי לִקְפּוֹץ לְמַטָה. נָכוֹן, חֲבָל שֶׁבִּכְלָל קָפַצְתִי, אֲבָל לֹא בִּגְלָלְךָ קָפַצְתִי אֶלָא רַק בִּגְלַל הַסַקְרָנוּת שֶׁלִי. בְּמִקְרֶה רִשְׁרַשְׁתָ וּבְמִקְרֶה הָיִיתִי בַּסְבִיבָה, אַךְ הַהַחְלָטָה הָיְתָה כּוּלָהּ שֶׁלִי."
"בְּמִקְרֶה, רַק בְּמִקְרֶה..." הַצָב צִחְקֵק וְשׁוּב צִחְקֵק. "מַקְס, הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁאֲגַלֶה לְךָ. חָשׁוּב שֶׁתֵדַע. אַחֲרֵי הַיוֹם הַהוּא שֶׁשִֹיחַקְתָ בִּי בַּצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלְךָ, תִכְנַנְתִי כַּמָה תוֹכְנִיוֹת נֶחְמָדוֹת בִּשְׁבִילְךָ. אַחַת מֵהֶן הָיְתָה לְהַכְנִיס אוֹתְךָ לְמַלְכּוֹדֶת הַבּוֹר הַזֶה. אֲבָל הַחֶדֶר הַזֶה הָיָה עֲדַיִן מוּשְֹכָּר.
"אַתָה מַקְשִׁיב לִי, מַקְס? תַקְשִׁיב טוֹב. כְּדַאי שֶׁזֶה יְעַנְיֵן אוֹתְךָ."
"מַקְשִׁיב, מַקְשִׁיב," לָחַשׁ מַקְס.
"לְמַזָלִי," אָמַר הַצָב, "לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד בָּרַח מִן הַחֶדֶר. וְהַגְבֶרֶת רוֹזָה נָסְעָה לְאָמֵרִיקָה. מוּשְׁלָם – הַמַלְכּוֹדֶת הִתְפַּנְתָה בִּשְׁבִילְךָ, מַקְס. בִּיקַשְׁתִי מִידִידַי הַיוֹנִים שֶׁיְדַוְחוּ לִי כַּאֲשֶׁר אַתָה תִיכָּנֵס לַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה מִצַד רְחוֹב הָעֵמֶק. חִיכִּיתִי לְךָ יוֹמַיִם פֹּה בַּחָצֵר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת הַזֹאת. עַד שֶׁהַיוֹנִים דִיוְחוּ לִי שֶׁהוֹפַעְתָ שָׁם. כָּךְ שֶׁלֹא בְּמִקְרֶה שָׁמַעְתָ אֶת הָרִשְׁרוּשִׁים וְלֹא בְּמִקְרֶה נִמְשָׁכְתָ לְכָאן. בְּכַוָנָה הִתְחַכַּכְתִי בַּדֶלֶת וְרִשְׁרַשְׁתִי בְּקַשְֹקַשֵֹי הָעוֹר שֶׁלִי. בְּכַוָנָה בְּקֶצֶב אִיטִי וְעַקְשָׁנִי שֶׁמְגָרֶה אֶת הָעֲצַבִּים, כְּדֵי לִמְשׁוֹךְ וּלְהַטְרִיף אוֹתְךָ מֵרוֹב סַקְרָנוּת. וּבְכַוָנָה גַם הוֹסַפְתִי לָרִשְׁרוּשִׁים גַם נְקִישׁוֹת, כְּדֵי לְשַׁגֵעַ אוֹתְךָ."
"וּמִי עָזַר לְךָ עִם הַנְקִישׁוֹת?" מַקְס יָדַע שֶׁיָדַיִם שֶׁל צָב אוֹ מַקוֹר שֶׁל יוֹנָה לֹא מְסוּגָלִים לְהָפִיק נְקִישׁוֹת חֲזָקוֹת כְּמוֹ אֵלֶה שֶׁשָׁמַע. אִם כֵּן, הָיוּ לוֹ עוֹד שׁוּתָפִים, חוּץ מֵהַיוֹנִים. אֲבָל הַצָב אָמַר:
"אֲנִי בְּעַצְמִי נָקַשְׁתִי. הִכְנַסְתִי אֶת רֹאשִׁי פְּנִימָה, הֵנַעְתִי אֶת גוּפִי חָזָק קָדִימָה וַאֲחוֹרָה וְדָפַקְתִי בַּשִׁרְיוֹן שֶׁלִי בְּדֶלֶת הָעֵץ. יָדַעְתִי שֶׁהַחֶדֶר הָרֵיק יַגְבִּיר אֶת הַצְלִילִים, כְּמוֹ תֵיבַת תְהוּדָה שֶׁל גִיטָרָה, אִם אַתָה יוֹדֵעַ מָה זֶה. לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, לֹא תֵיאַרְתִי לְעַצְמִי שֶׁתִיפּוֹל בְּכָזֹאת קַלוּת לַמַלְכּוֹדֶת שֶׁטָמַנְתִי לְךָ. הַכּוֹל פָּעַל בְּדִיוּק לְפִי הַתוֹכְנִית."
מַקְס נֶאֱנַח בְּיֵאוּש עָמוֹק. 'אוֹה, הַצָב הָעַרְמוּמִי, אַחֲרֵי שֶׁהִפִּיל אוֹתִי פְּנִימָה, הוּא לֹא בֶּאֱמֶת מִתְכַּוֵן לַעְזוֹר לִי עַכְשָׁו לָצֵאת הַחוּצָה...'
הַצָב הַזָקֵן הִמְשִׁיךְ בְּדִיבּוּרוֹ הָאִיטִי.
"וְסוֹף סוֹף הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁתֵדַע לָמָה אֶרְצֶה לְהוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַבּוֹר, אִם עָמַלְתִי לְהַפִּיל אוֹתְךָ לְתוֹכוֹ. הַתְשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. מִי יָבוֹא אַחֲרֵי מַקְס הַגָדוֹל הַשָׁחוֹר? מִי יִשְׁתַלֵט עַל הַשֶׁטַח שֶׁבֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים? דוֹן הַגָדוֹל הַצָהוֹב, אוֹ פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל הָאָפוֹר. אֶחָד מֵהַשְׁנַיִם. אָז לֹא, תוֹדָה. כָּל אֶחָד מֵהֶם גָרוּע מִמְךָ פִּי כַּמָה. אֲנִי מַעְדִיף לַעֲשׂוֹת עֵסֶק עִם עֲשָֹרָה מַקְסִ'ים וְלֹא אִיתָם. לָאַחֲרוֹנָה אֲפִילוּ הִצְלַחְתָ לְהִתְחַבֵּב עָלַיי קְצָת, לִפְעָמִים.
"וְעַכְשָׁו שִֹים לֵב טוֹב טוֹב, מַקְס. הִפַּלְתִי אוֹתְךָ לַבּוֹר כְּדֵי שֶׁתְפַחֵד מִמֶנִי כָּל כָּך אַחֲרֵי שֶׁתֵצֵא, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא תָעֵז לְהִתְקָרֵב עוֹד אֵלַי, כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתָ. לֹא עַל הַבְטָחָה שֶׁלְךָ אֶסְמוֹךְ, אֶלָא עַל הַפַּחַד שֶׁיַחְסוֹם אוֹתְךָ כְּמוֹ קִיר בַּרְזֶל. וּלְמִקְרֶה שֶׁבְּכָל זֹאת תְנַסֶה לְהִתְחַכֵּם אִיתִי, דַע לְךָ שֶׁיֵשׁ לִי עוֹד תוֹכְנִית נֶהְדֶרֶת שֶׁכְּבָר הֵכַנְתִי בִּשְׁבִילְךָ בְּפִרְטֵי פְּרָטִים. אֲבָל אֲנִי בָּטוּח שֶׁהִיא מְיוּתֶרֶת."מַקְס, רַק עַכְשָׁו הוּא שָׂם לֵב שֶׁהַשַׁחַר כְּבָר עָלָה בַּחַלוֹן.
"וְאַגַב," הוֹסִיף הַצָב, "שֶׁלֹא יַעֲלֶה בְּדַעְתְךָ לְהִתְנַקֵם בַּשׁוּתָפִים שֶׁלִי. בְּתָמִימִי, בַּחֲתוּלוֹת, בָּעוֹרְבִים, בַּצִיפּוֹרִים. הֵם הָיוּ בְּסוֹד הַתוֹכְנִית וּבִלְעֲדֵיהֶם לֹא הָיִיתִי מַצְלִיחַ. אָז זְכוֹר – גַם בָּהֶם אַל תִיגַע לְרָעָה, אוֹי לְךָ אִם תִיפּוֹל שַׂעֲרָה אוֹ נוֹצָה מִגוּפָם!"
מַקְס הַגָדוֹל הִתְחִיל לִרְעוֹד כּוּלוֹ, יוֹתֵר בִּפְנִים מֵאֲשֶׁר בַּחוּץ. מֵעוֹלָם לֹא סִידֵר אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ כָּכָה. מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵז מִישֶׁהוּ לְדַבֵּר אֵלָיו כָּכָה, בִּמְיוּחָד לֹא יְצוּר קָטָן וְחָלוּשׁ כָּזֶה. אֲבָל רַק הַיְצוּר הַזֶה אוּלַי יָכוֹל לְהוֹצִיא אוֹתוֹ עַכְשָׁו מֵהַבּוֹר.
"הִזְדַרֵז בְּבַקָשָׁה," הִתְחַנֵן מַקְס שֶׁנֶאֱלַץ לְוַתֵר עַל גַאֲוָתוֹ, "אֲנִי דֵי רָעֵב. דֵי חַלָשׁ."
"אַל תָאִיץ בִּי," נָזַף בּוֹ הַצָב מֵעֵבֶר לַדֶלֶת, "תֵן לִי אֶת הַזְמַן הַדָרוּשׁ. הַמַצָב שֶׁלְךָ דֵי מְסוּבָּך, תֵן לִי לַחְשׁוֹב בְּשֶׁקֶט. סַבְלָנוּת, מַקְס, סַבְלָנוּת."
'סַבְלָנוּת?! הוּא יְשַׁגֵעַ אוֹתִי, הַיְצוּר הַזֶה,' חָשַׁב מַקְס. 'הוּא כָּל כָּךְ אִיטִי, כְּאִילוּ שֶׁכָּל הַזְמַן לְפָנָיו. בִּשְׁבִיל לְהַפִּיל אוֹתִי הוּא יָדַע לְהָכִין תוֹכְנִיוֹת, אַךְ בִּשְׁבִיל לְהוֹצִיא אוֹתִי אֵין לוֹ עֲדַיִן גַם תוֹכְנִית חִילוּץ אַחַת. רַק עַכְשָׁו יַתְחִיל לַחְשׁוֹב עַל מַשֶׁהוּ!'
מַקְס לֹא הִתְאַפֵּק וְכָל כַּמָה זְמַן שָׁאַל: "כְּבָר מָצָאתָ אֵיךְ?"
"שְׁתוֹק כְּבָר, אַתָה כָּל הַזְמַן מוֹצִיא אוֹתִי מִן הָרִיכּוּז." הַזָקֵן רָטַן מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. "וְתַפְסִיק לְהִתְלוֹנֵן בְּלִיבְּךָ עַל הָאִיטִיוּת שֶׁלִי. גַם זֶה מַפְרִיעַ לִי."
עָבַר יוֹם, עָבַר עוֹד לַיְלָה. כְּבָר שִׁישָׁה יָמִים וְשִׁישָׁה לֵילוֹת לֹא בָּא אֶל פִּיו שֶׁל מַקְס שׁוּם פֵּרוּר שֶׁל אוֹכֶל. בְּקָרוֹב יַגִיעַ לָאֲפִיסַת כּוֹחוֹת. עוֹד מְעַט גַם לֹא יִשָׁאֵר לוֹ עוֹד כּוֹח לִקְפּוֹץ עַל הַכִּיוֹר כְּדֵי לִשְׁתוֹת מַיִם.
בְּבוֹקֶר הַיוֹם הַשְׁבִיעִי שָׁמַע מַקְס כִּחְכּוּחַ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת.
"מָצָאתָ?"
"כֵּן, מָצָאתִי," אָמַר הַצָב בְּקוֹל כָּבֵד מִתָמִיד, עֵקֶב הָאַחְרָיוּת הַכְּבֵדָה שֶׁקִיבֵּל עַל עַצְמוֹ, "מַקְס, גַם עַכְשָׁו תִצְטָרֵךְ הַרְבֵּה סַבְלָנוּת. וְתִצְטָרֵךְ לִסְמוֹךְ עָלַי. אַתָה חַלָשׁ, נוֹתַר בְּךָ כּוֹחַ אוּלַי לְעוֹד יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה בִּלְבַד. לָכֵן עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת בְּדִיוּק אֶת מָה שֶׁאוֹמַר לְךָ, בְּלִי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת."
"אֶעֱשֶֹה הַכּוֹל בְּדִיוּק. בְּלִי שׁוּם שְׁאֵלָה," הִבְטִיחַ מַקְס. לֹא הָיְתָה לוֹ כָּל בְּרֵירָה אֶלָא לְהַפְקִיד אֶת גוֹרָלוֹ בִּידֵי הַצָב.