הָעֲלִיָה

מַ קְס, נָכוֹן שֶׁאָמַרְתָ שֶׁעַל הַרִצְפָּה יֵשׁ הַרְבֵּה פִּתְקָאוֹת נְיָר? אֵלֶה הַשִׁירִים הַלֹא מוּצְלָחִים שֶׁזָרַק הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד."
"נָכוֹן. יֵשׁ פֹּה עַל הָרִצְפָּה הַרְבֵּה נְיָרוֹת מְקוּמָטִים."
"טוֹב מְאוֹד. גַם בְּשִׁירִים יֵשׁ תוֹעֶלֶת. גַשׁ וֶאֱסוֹף מֵהֶם עֲרֵימָה, עֲלֵה לְמַעְלָה וְשִֹים אוֹתָם בְּתוֹךְ הַכִּיוֹר."
"בִּשְׁבִיל מָה?"
"כַּמוּבָן, עַל הַבְטָחוֹת שֶׁלְךָ, מַקְס, אִי אֶפְשָׁר לִסְמוֹךְ. לִפְנֵי רֶגַע הִבְטַחְתָ לֹא לִשְׁאוֹל. עוֹד שְׁאֵלָה וַאֲנִי מִסְתַלֵק."
מַקְס רָץ בְּגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת, מַטָה מַעְלָה, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. הוּא סָחַב בְּפִיו אֶת הַפִּתְקָאוֹת הַמְקוּמָטוֹת וּמִילֵא בָּהֶן אֶת הַכִּיוֹר עַד חֶצְיוֹ. הַמַיִם, שֶׁזָרְמוּ כָּל הַזְמַן בְּזֶרֶם דַק מִן הַבֶּרֶז, הִרְטִיבוּ אֶת הַנְיָרוֹת עַד שֶׁסָתְמוּ אֶת פֶּתַח הַנִיקוּז כְּמוֹ פְּקָק גָדוֹל.
"עַכְשָׁו הַכִּיוֹר סָתוּם!" הוֹדִיעַ מַקְס בִּדְאָגָה. רַק שֶׁהַמַיִם לֹא יִגְלְשׁוּ מִן הַכִּיוֹר וְיַרְטִיבוּ אֶת מִישׁוֹרֶת הָעֵץ וִיטַפְטְפוּ אֶל הָרִצְפָּה. וְאָז, אֵיךְ הוּא יוּכַל לִישׁוֹן בַּלַיְלָה? הַאִם הַצָב לֹא יוֹדֵעַ שֶׁחָתוּל לֹא אוֹהֵב לְהֵרָטֵב?
אֲבָל הַצָב אָמַר: "הַכִּיוֹר כְּבָר סָתוּם? מְצוּיָן, מַקְס. עַכְשָׁו פְּתַח אֶת הַבֶּרֶז עַד הַסוֹף. הֲכִי הַרְבֵּה שֶׁתוּכַל."
הוּא הִשְׁתַגֵעַ אוֹ מָה? שֶׁהַשִׁיטָפוֹן יִהְיֶה גָדוֹל יוֹתֵר? שֶׁאֶטְבַּע בַּמַיִם? אֲבָל מַקְס קָפַץ עַל שְֹפַת הַכִּיוֹר לַעֲשׂוֹת אֶת מָה שֶׁצִיוָה עָלָיו הַצָב.
כַּזָכוּר, לַבֶּרֶז הָיְתָה יָדִית שֶׁדוֹחֲפִים וְלֹא כַּפְתוֹר עָגוֹל שֶׁמְסוֹבְבִים. מַקְס עָמַד עַל שְֹפַת הַכִּיוֹר, הוֹשִׁיט אֶת כַּפַּתוֹ וְדָחַף.
"הוֹ צָב, עַכְשָׁו אֵין שׁוּם טִיפָּה! נִשְׁאַרְתִי גַם בְּלִי מַיִם!"
"מַקְס, בְּדוֹק אִם לֹא סָגַרְתָ בִּמְקוֹם לִפְתוֹחַ. אַתָה מַתְחִיל לִהְיוֹת מְטוּשְׁטָשׁ אוֹ מָה?"
מַקְס דָחַף בַּכִּיווּן הֶהָפוּךְ. זֶרֶם הַמַיִם שָׁצַף מִן הַבֶּרֶז.
"מְצוּיָן מַקְס, אֲנִי שׁוֹמֵעַ שֶׁהִצְלַחְתָ..." וְכַעֲבוֹר זְמַן שָׁאַל הַצָב: "הַאִם הַמַיִם כְּבָר גוֹלְשִׁים מִן הַכִּיוֹר?"
"עֲדַיִן לֹא," אָמַר מַקְס בַּחֲרָדָה, "מָה אֶעֱשֶֹה כְּשֶׁיִגְלְשׁוּ וְהַכּוֹל יִהְיֶה פֹּה רָטוּב?"
"שׁוּב שְׁאֵלוֹת? מַקְס, שְׁמַע לִי טוֹב טוֹב. הַחֵלֶק הַקָשֶׁה עוֹד לְפָנֶיךָ. זֶה יָכוֹל לָקַחַת יוֹם, יוֹמַיִם וְגַם יוֹתֵר. בְּלִי הַרְבֵּה סַבְלָנוּת לֹא תֵצֵא מִפֹּה."
"בְּסֵדֶר..."
"עַכְשָׁו רֵד לְמַטָה וְהִיכָּנֵס לְתוֹךְ גִיגִית הַפְּלַסְטִיק שֶׁפַּעַם אָמַרְתָ לִי שֶׁנִמְצֵאת שָׁם. וְאַחֲרֵי שֶׁתִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ, שֶׁלֹא תָעֵז לָצֵאת מִשָׁם עַד הָרֶגַע הַנָכוֹן. כְּבָר תֵדַע מָתַי לָצֵאת."
"בָּרֶגַע הַנָכוֹן..."
"בְּהַצְלָחָה." וְמַקְס שָׁמַע אֶת הַצָב מִסְתַלֵק בִּגְרִירַת רַגְלַיִם אִיטִית.
"אַתָה עוֹזֵב אוֹתִי?" שָׁאַל מַקְס וְלֹא קִיבֵּל תְשׁוּבָה.
מַקְס יָרַד בְּגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת, קָפַץ עַל הַשַׁיִשׁ שֶׁעַל הָאֲרוֹנִית וְנִכְנַס לַגִיגִית. בַּהַתְחָלָה הוּא לֹא חָשַׁב שֶׁזֶה כָּל כָּךְ נוֹרָא. אוּלַי מִפְּנֵי הַחֲוָיָה הַטוֹבָה שֶׁחָוָה בְּתוֹךְ הַגִיגִית עִם פַּרְפַּר הַלַיְלָה. אֲבָל לְאַחַר זְמַן חָשׁ מְשׁוּעֲמָם וּמְטוּפָּש לְחַכּוֹת שָׁם בְּלִי לָדַעַת לָמָה וְעַד מָתַי.
רַעַשׁ שֶׁל מַיִם רַבִּים מִילֵא אֶת הַחֶדֶר. רַעַשׁ שֶׁל הַזֶרֶם הֶחָזָק בַּבֶּרֶז. וְרַעַשׁ שֶׁל הַמַיִם שֶׁכְּבָר גָלְשׁוּ מִן הַכִּיוֹר וְזָרְמוּ לְמַטָה בְּמַפָּלִים מִן הַמִישׁוֹרֶת וְהַמַדְרֵגוֹת, אוֹ נָזְלוּ לְמַטָה לְאוֹרֶךְ הַקִיר.
מַקְס הֶחְלִיט לֹא לַעֲשׂוֹת שְׁטוּיוֹת. הוּא יִשָׁאֵר תָקוּע בַּגִיגִית כְּמוֹ שֶׁצִיוָה עָלָיו הַצָב, יִקְרֶה מָה שֶׁיִקְרֶה. אַחֲרֵי זְמַן רַב הוּא הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל שְֹפַת הַגִיגִית וְרָאָה אֶת הָרִצְפָּה מְלֵאָה מַיִם בְּגוֹבַה שֶׁל שְׁנַיִם שְׁלוֹשָׁה זְנָבוֹת חָתוּל בָּעוֹבִי.
מַקְס נִרְדַם. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר רָאָה שֶׁהַמַיִם מִילְאוּ אֶת הַחֶדֶר עַד לְמַעְלָה מִגוֹבַה חָתוּל. עַכְשָׁו לֹא יוּכַל עוֹד לָרֶדֶת מֵהָאֲרוֹנִית וְלַעֲלוֹת בַּמַדְרֵגוֹת. לְמַזָלוֹ, הוּא הָיָה יְצוּר שֶׁהַשֵׁינָה חֲבִיבָה עָלָיו וְהִצְלִיחַ לְהֵירָדֵם שׁוּב.
לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר הִגִיעוּ הַמַיִם עַד מְעַט מִתַחַת לַשַׁיִש שֶׁעָלָיו נָחָה הַגִיגִית. הַמַיִם הָלְכוּ וְגָאוּ וְהִגִיעוּ לְמַחֲצִית גוֹבַה הַגִיגִית. וְאָז הִרְגִישׁ מַקְס אֵיךְ הַגִיגִית מִתְרוֹמֶמֶת וּמַתְחִילָה לָצוּף עַל פְּנֵי הַמַיִם. הִיא צָפָה בְּקַלוּת. מַקְס הַגָדוֹל חָשַׁב שֶׁזֶה מִפְּנֵי שֶׁאִיבֵּד בְּמִשְׁקָל.
הַגִיגִית סָבְבָה עַל מְקוֹמָהּ, שָׁטָה הֵנָה וָהֵנָה עַד שֶׁנֶעֶצְרָה וְנִתְקְעָה בַּקִיר, בַּמָקוֹם הֲכִי חָשׁוּךְ בַּבּוֹר. עַכְשָׁו מַקְס מָצָא עַצְמוֹ רָחוֹק מִדַי לֹא רַק מִן הַחַלוֹן, אֶלָא גַם מִגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת.
מַקְס הֵנִיחַ אֶת כַּפַּתוֹ הַקִדְמִית עַל הַקִיר וְדָחַף בְּכָל הַכּוֹח. הַגִיגִית נֶהְדְפָה מִן הַקִיר, אֲבָל הִתְנוֹדְדָה בְּאוֹפֶן כֹּה מַפְחִיד עַד שֶׁכִּמְעַט אִיבְּדָה אֶת שִׁיווּי הַמִשְׁקָל. הַגַלִים שֶׁנוֹצְרוּ עִם תְנוּדוֹת הַגִיגִית הִתְפַּשְׁטוּ בְּמַעְגָלִים מִסָבִיב, וְחָזְרוּ בְּשִׁכְשׁוּךְ מִן הַקִירוֹת, כְּמוֹ הֵד. לִבְסוֹף רָגְעוּ הַמַיִם וְהַגִיגִית חָזְרָה וְשָׁטָה מֵעַצְמָהּ עַד שֶׁנִתְקְעָה בִּמְקוֹמָהּ הַקוֹדֶם לְיַד הַקִיר.
מַקְס חָשַׁב שֶׁמַצָבוֹ רַק הֶחְמִיר. אִם קוֹדֶם הָיָה כָּלוּא בְּבוֹר מְרוּוָח וְיָבֵשׁ, עַכְשָׁו הוּא כָּלוּא בְּתוֹך גִיגִית צָרָה שֶׁמִיטַלְטֶלֶת עַל פְּנֵי מַיִם גוֹאִים וְעוֹלִים. וְהַצָב, אֵיפֹה הוּא נֶעְלָם, הַמְנוּוָל?
מִסָבִיב מַיִם, רַק מַיִם. כְּמוֹ חֲלוֹם רַע. הַלַיְלָה יָרַד וְמַקְס, נִפְחָד וּמְיוֹאָשׁ, שׁוּב הֶעֱבִיר אֶת זְמַנוֹ בְּשֵׁינָה. הוּא אִיבֵּד אֶת תְחוּשַׁת הַזְמַן. וּכְשֶׁפָּקַח מִדֵי פַּעַם עַיִן לֹא יָדַע כַּמָה שָׁעוֹת אוֹ יָמִים אוֹ לֵילוֹת עָבְרוּ. בַּסוֹף הִתְעוֹרֵר וְגִילָה שֶׁהַמַיִם הִגִיעוּ כִּמְעַט עַד לְגוֹבַה הַחַלוֹן לְמַעְלָה. וּמִמוּל, הִגִיעוּ גַם קָרוֹב לַמִישׁוֹרֶת וּלְמִפְתָן הַדֶלֶת. הוּא עָמַד לַעֲצוֹם שׁוּב אֶת עֵינָיו וּלְהַמְשִׁיךְ לִישׁוֹן.
"מַקְס, מָה הַמַצָב?" שָׁמַע סוֹף סוֹף אֶת הַצָב שֶׁמֵעֵבֶר לַדֶלֶת.
"גָרוּע מִתָמִיד. אָיוֹם וְנוֹרָא. אֲנִי נִמְצָא כִּמְעַט בְּגוֹבַה הַחַלוֹן, אֲבָל מָה זֶה עוֹזֵר לִי אִם אֲנִי תָקוּע רָחוֹק מִדַי מִמֶנוּ לְיַד הַקִיר. אִם אֶקְפּוֹץ אֶפּוֹל לַמַיִם. מוּטָב שֶׁאַמְשִׁיךְ לִישׁוֹן."
"אֵיפֹה הַשֵׂכֶל שֶׁלְךָ? כַּנִרְאֶה טָבַע בַּמַיִם," אָמַר הַצָב, "מַקְס, הֲרֵי אַתָה עוֹד מְעַט בַּחוּץ."
"אֵיךְ עוֹד מְעַט בַּחוּץ?" מַקְס הִתְעוֹרֵר לְגַמְרֵי.
בְּרֶגַע שֶׁמִפְלַס הַמַיִם הִגִיעַ עַד לַחַלוֹן, הִתְחִילוּ הַמַיִם לִזְרוֹם הַחוּצָה. וְעִם הַזֶרֶם הַזֶה הִתְחִילָה גַם הַגִיגִית לָשׁוּט מִמְקוֹמָהּ בַּקִיר, הַיְשֵׁר לְכִיווּן הַחַלוֹן. אַחֲרֵי שַׁיִט קָצָר עָגְנָה הַגִיגִית עַל אֶדֶן הַחַלוֹן. וְמַקְס הַגָדוֹל – כָּחוּשׁ וְתָשׁוּשׁ, אֲבָל מָלֵא תְשׁוּקַת חַיִים – קָפַץ הַחוּצָה אֶל חוֹף מִבְטָחִים. כְּלוֹמַר, אֶל הַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה.
הוּא אִימֵץ אֶת כּוֹחוֹתָיו הָאַחֲרוֹנִים וְנִיתֵר עַל אֶדֶן הַחַלוֹן הַמוּצָל בַּעֲלֵי הַגֶפֶן. וּמִשָׁם קָפַץ מֵעַל הַגָדֵר וְיָצָא בְּרֹאשׁ מוּרָם לִרְחוֹב הָעֵמֶק. אֶת פַּרְוָתוֹ, שֶׁהַבָּרָק נֶעְלַם מִמֶנָה, הוּא נִיפֵּחַ, כְּדֵי לְהַסְתִיר אֶת הָרָזוֹן שֶׁלוֹ וְאֶת עַצְמוֹתָיו הַבּוֹלְטוֹת וּלְהֵירָאוֹת מוּצָק וְחָזָק כְּקוֹדֶם.
לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת, בַּיוֹם הַשְׁמִינִי בַּבּוֹקֶר, יָצָא מַקְס הַגָדוֹל לַחוֹפְשִׁי. הוּא לֹא שָֹם לֵב אֶל מֵיכַל הָאַשְׁפָּה הַפָּתוּח. הוּא לֹא שָֹם לֵב אֶל כַּמָה חֲתוּלוֹת שֶׁהִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ בִּפְלִיאָה וּבַחֲרָדָה. הָיוּ שָׁם דוֹנָה, יוֹכֶבֶד, עַמְבָּה, גְרַצְיָה וְגוֹלְדָה.
"הַאִם זֶה מַקְס הַגָדוֹל שֶׁלָנוּ, אוֹ הַצֵל שֶׁלוֹ?" הֵן תָמְהוּ.
לֹא, הוּא לֹא שָֹם לֵב אֲלֵיהֶן, גַם לֹא אֶל זוּג עוֹרְבִים שֶׁמַקוֹרֵיהֶם נוֹתְרוּ פְּעוּרִים מִתִימָהוֹן. הוּא לֹא שָֹם לֵב לְכַמָה דְרוֹרִים שֶׁכִּמְעַט קָפְאוּ בִּמְעוּפָם. גַם לֹא לְיַרְגָזִי מְזַמֵר אֶחָד שֶׁמֵרוֹב הִשְׁתָאוּת הִתְחִיל לְזַיֵף. מַקְס לֹא שָֹם לֵב לַיוֹנִים שֶׁעָפוּ מֵעַל וּמִיהֲרוּ לְדַוֵחַ לַצָב. הוּא לֹא שָֹם לֵב לַכֶּלֶב שֶׁעָמַד מְבוּיָשׁ עַל הַמַשְׁקוֹף שֶׁל שַׁעַר הַחָצֵר שֶׁל אָדוֹן מִירְצָ'ה פָּאפּוֹ הָרוֹמָנִי. הַכֶּלֶב הַלָבָן הִתְבַּלְבֵּל וְהִסְמִיק עַד שֶׁנַעֲשָׂה וָרוֹד.
מַקְס הַגָדוֹל לֹא שָֹם לֵב לִכְלוּם, רַק צָעַד קָדִימָה בְּרֹאשׁ זָקוּף וּבְזָנָב מָתוּח וּמוּרָם. אֲבָל בְּתוֹךְ תוֹכוֹ הוּא הִרְגִישׁ כְּאִילוּ זְנָבוֹ מוּפְשָׁל וּמוּשְׁפָּל בֵּין רַגְלָיו. (לֹא נוֹרָא. הֲלוֹא הַצָב אָהַב לְהַגִיד שֶׁכָּל יְצוּר שֶׁמִתְהַלֵךְ תָמִיד בְּזָנָב מוּרָם, טוֹב שֶׁיֵדַע לִפְעָמִים אֶת טַעְמוֹ שֶׁל זָנָב מְקוּפָּל.)
כָּל הָעֵינַיִם הִסְתַכְּלוּ עַל מַקְס, וְמַקְס לֹא הִסְתַכֵּל עַל אַף אֶחָד. הוּא הָלַךְ הַיְשֵׁר אֶל הַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. מִשָׁם כְּבָר צִלְצֵל אֵלָיו הַשַׁעַר הַשָׁחוֹר וְצִלְצְלוּ צְמִידֵי הַנְחוֹשֶׁת שֶׁלָהּ. בְּפָנֶיהָ, הוּא הִפְסִיק לְנַפֵּחַ עַצְמוֹ.
"מַקְס, מַקְס שֶׁלִי!" הִיא קָרְאָה בְּהִתְרַגְשׁוּת, "תִרְאֶה אֵיךְ שֶׁאַתָה נִרְאֶה! חֲצִי מַקְס! אֲבָל הָעִיקָר שֶׁחָזַרְתָ אֵלַי, תוֹדָה לָאֵל!"
וּגְבֶרֶת מַזָל, שֶׁהָיְתָה חוֹלַת נִיקָיוֹן וְאַף פַּעַם לֹא הִרְשְׁתָה לוֹ לְהִיכָּנֵס הַבַּיְתָה, הִזְמִינָה אוֹתוֹ לְהִיכָּנֵס לַחָצֵר.
"חַכֵּה לִי פֹּה וְאַל תֵלֵךְ לְשׁוּם מָקוֹם!"
רַגְלֶיהָ הַכְּבֵדוֹת הִצְמִיחוּ כְּנָפַיִם וְהִיא טָסָה אֶל הַמִטְבָּח. ~~~~