קוֹל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת

מַ קְס הַגָדוֹל הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ, רִחְרֵחַ. הַחֶדֶר נִרְאָה לוֹ מוּזָר בְּלִי שֶׁיָדַע לָמָה, אַךְ לֹא זֶה הֶעֱסִיק אוֹתוֹ כָּרֶגַע. מָה שֶׁהִדְאִיג אוֹתוֹ הָיָה פֶּתַח הַמִילוּט הַיָחִיד בַּחֶדֶר – הַחַלוֹן הַקָטָן שֶׁדַרְכּוֹ קָפַץ פְּנִימָה. לָמָה הוּא כָּל כָּךְ גָבוֹהַ, קָרוֹב לַתִקְרָה?
מַקְס מָדַד בְּעֵינָיו אֶת גוֹבַה הַחַלוֹן מִן הָרִצְפָּה – עֲשָֹרָה זְנָבוֹת לָאוֹרֶךְ! כְּמוֹ שֶׁחָשַׁב קוֹדֶם, זֶה הַגוֹבַה הַמְרַבִּי הַמְדוּיָק הַמְאַפְשֵׁר עֲדַיִן לִקְפּוֹץ לְמַטָה – אַךְ כְּבָר מוֹנֵעַ לִקְפּוֹץ בַּחֲזָרָה לְמַעְלָה.
הָרְעָשִׁים שֶׁקוֹדֶם מָשְׁכוּ אֶת מַקְס לְפֹה – הִפְסִיקוּ. רַק רִשְׁרוּשׁ קַל נִשְׁמָע לִפְעָמִים וְזֶה כְּבָר לֹא עִנְיֵן אוֹתוֹ. הוּא רַק רָצָה לְהִסְתַלֵק – וּמַהֵר.
אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִכְנַס לְלַחַץ. לְמַעְלָה, מִמוּל לַחַלוֹן הַגָבוֹהַ, הוּא רָאָה אֶת דֶלֶת הַכְּנִיסָה סְגוּרָה. מְשׁוּנֶה, גַם הַדֶלֶת קְרוֹבָה לַתִקְרָה. גֶרֶם מַדְרֵגוֹת שֶׁל עֵץ הוֹבִיל מִן הָרִצְפָּה אֶל מִישׁוֹרֶת הַדֶלֶת, הַמִשְׁטָח הַקָטָן שֶׁבַּכְּנִיסָה.
מַקְס מִיהֵר לְטַפֵּס בַּמַדְרֵגוֹת וְעָצַר בַּמַדְרֵגָה הַקְרוֹבָה בְּיוֹתֵר בְּקַו יָשָׁר לַחַלוֹן. "מִפֹּה אֲזַנֵק הַחוּצָה!" אָמַר בְּקוֹל כֵּיוָן שֶׁחָשַׁב שֶׁהוּא נִמְצָא לְבַדוֹ וְאֵין אוֹזֶן שׁוֹמַעַת. חֲלַל הַחֶדֶר הָרֵיק הֶעֱצִים אֶת קוֹלוֹ.
לִפְנֵי שֶׁזִינֵק הוּא אָמַד אֶת הַמֶרְחָק מִן הַמַדְרֵגָה לַחַלוֹן – עֲשָֹרָה זְנָבוֹת לָאוֹרֶךְ.
שׁוּב רָחוֹק מִדַי!
"טִיפְּשִׁים! לָמָה הֵם לֹא בָּנוּ אֵיזֶה גֶשֶׁר מִפֹּה עַד לַחַלוֹן? לְפָחוֹת הָיוּ מְנִיחִים קֶרֶשׁ אוֹ מוֹתְחִים חֶבֶל מִפֹּה עַד שָׁם."
כַּאֲשֶׁר מַקְס אָמַר "הֵם" הוּא הִתְכַּוֵן לְכָל הָעוֹלָם, וּבְעִיקָר לִגְבֶרֶת מַזָל וּלְעוֹד כַּמָה שְׁכֵנִים בַּשְׁכוּנָה.
"בְּעֶצֶם, לָמָה שֶׁלֹא אֵצֵא מִן הַדֶלֶת?" הָרַעְיוֹן הֵצִיף אוֹתוֹ בִּתְחוּשַׁת נִיצָחוֹן. "אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִי עַל זֶה! גַם בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִים מִדֶלֶת, לֹא מֵחַלוֹן. תִהְיֶה לְרֶגַע בֶּן אָדָם." מַקְס עֲדַיִן הָיָה מְסוּגָל לְהִתְלוֹצֵץ עִם עַצְמוֹ.
הוּא רָץ וְדָחַף אֶת הַדֶלֶת בְּגוּפוֹ. הִיא לֹא זָזָה. נָעַץ אֶת צִיפּוֹרְנָיו בְּצַד הַדֶלֶת וּמָשַׁךְ פְּנִימָה. קָפַץ בְּכָל כּוֹבֶד מִשְׁקָלוֹ עַל הַיָדִית. הַדֶלֶת הַנְעוּלָה לֹא נִפְתְחָה.
"לָמָה הֵם לֹא מַשְׁאִירִים אֶת הַדְלָתוֹת פְּתוּחוֹת!"
וְאָז הוּא שָׁמַע שׁוּב אֶת הָקוֹלוֹת.
מַקְס נִדְרַךְ. רִחְרֵחַ. הַיְצוּר הַמְרַשְׁרֵשׁ וְהַנוֹקֵשׁ הַמִסְתוֹרִי נִמְצָא מַמָשׁ מֵעֵבֶר לַדֶלֶת, צָמוּד אֵלֶיהָ. מַקְס וְהַיְצוּר כִּמְעַט נָגְעוּ חוֹטֶם בְּחוֹטֶם, הִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם רַק הַדֶלֶת שֶׁכָּל עוֹבְיָהּ פָּחוֹת מֵעוֹבִי שְׁנֵי זְנָבוֹת. מַקְס רִחְרֵחַ שׁוּב, מַעְלָה מַטָה וְלִצְדָדִים. כֵּן, הוּא זָכַר אֶת הָרֵיחַ שֶׁל הַיְצוּר הַזֶה. בְּהֶחְלֵט יָדַע מִיהוּ.
זֶה הָיָה הַצָב הַזָקֵן. הַצָב הַיָחִיד שֶׁהִתְגוֹרֵר בַּשְׁכוּנָה.
"מִי אַתָה שָׁם?" שָׁאַל מַקְס, עוֹשֶֹה עַצְמוֹ לֹא מַכִּיר וְלֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם.
הַיְצוּר הִפְסִיק לְרַשְׁרֵשׁ וְהִשְׁתַתֵק לִרְגָעִים אֲרוּכִּים.
"אָז זֶה אַתָה, מַקְס," אָמַר לִבְסוֹף הַצָב שֶׁמֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת בְּקוֹל אִיטִי וְעָמוֹק וְכָבֵד שֶׁהִגִיעַ כְּמוֹ מִמָקוֹם רָחוֹק וּמִזְמַן רָחוֹק. "סוֹף סוֹף הִגַעְתָ, מַקְס."
"כֵּן, בַּסוֹף אֲנִי מַגִיעַ לְכָל פִּינָה בַּשְׁכוּנָה," אָמַר מַקְס. וַעֲדַיִן הִמְשִׁיךְ לְהִיתַמֵם כְּשֶׁשָׁאַל: "הֵיי, מֵאֵיפֹה אַתָה בִּכְלָל מַכִּיר אוֹתִי?"
"מֵאֵיפֹה? מֵהַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלְךָ."
"מֵהָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי?" דִיבֵּר מַקְס כִּמְפַהֵק וְהִתְמַתֵח לָאוֹרֶךְ כִּמְשׁוּעֲמָם. אַחַר כָּךְ קִימֵר אֶת הַגַב לְקֶשֶׁת וּמָתַח אֶת רַגְלָיו לַגוֹבַה.
"מַקְס, תַפְסִיק לַעֲשֹוֹת צְחוֹק מִמָה שֶׁקָרָה. לֹא כְּדַאי לְךָ. מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי עַכְשָׁו בַּחוּץ, חוֹפְשִׁי. וְאַתָה בִּפְנִים. עָמוֹק עָמוֹק בִּפְנִים."
"זֶה הָיָה רַק מִשְֹחָק, צָב," הִסְבִּיר מַקְס שֶׁלֹא יָכוֹל עוֹד לְהַכְחִישׁ מִי הוּא, "אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ נֶעְלַמְתָ כּוּלְךָ בְּתוֹךְ הַשִׁרְיוֹן שֶׁלְךָ. הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם, גַם אֶת הַזָנָב הִסְפַּקְתָ לְהַחְבִּיא וְלֹא הָיָה לִי מָה לִתְפּוֹס. כָּל כָּךְ מְשַׁעְשֵׁעַ, הַמִשְֹחָק שֶׁשִֹיחַקְנוּ."
"שִֹיחַקְנוּ? אֲנִי לֹא שִֹיחַקְתִי. רַק אַתָה שִֹיחַקְתָ בִּי. הַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלְךָ בִּכְלָל לֹא שִׁעְשְׁעוּ אוֹתִי."
"שְׁטוּיוֹת, צָב. הַשִׁרְיוֹן שֶׁלְךָ קָשֶׁה מִדַי בִּשְׁבִיל הַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁלִי. אַל תִהְיֶה כָּזֶה כָּבֵד. מָה כְּבָר עָשִֹיתִי לְךָ?"
"מָה כְּבָר עָשִֹיתָ! עַל הַגַב הָפַכְתָ אוֹתִי."
"זֶה כֵּיף, לֹא? לִשְׁכַּב עַל הַגַב וּלְהִסְתַכֵּל בַּשָׁמַיִם! לְנַעְנֵעַ אֶת הָרַגְלַיִם בָּאֲוִיר!" הַצָב זָכַר אֵיךְ שָׁכַב שָׁעוֹת עַל גַבּוֹ. וְאִילוּלֵא עָבְרָה שָׁם גְבֶרֶת רוֹזָה הוּא הָיָה עֲדַיִן זוֹעֵק לַשָׁמַיִם עַד עֶצֶם הָרֶגַע הַזֶה.
"לֹא, זֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה כֵּיף," לָחַשׁ הַצָב וְקוֹלוֹ, קוֹל תוֹף עָמוּם, רָעַד בְּמִקְצָת, "לֹא כֵּיף בִּכְלָל. וְאַתָה יוֹדֵעַ אֶת זֶה יָפֶה, מַקְס. אֲנִי מַמְלִיץ לְךָ לְהַפְסִיק לְהִתְחַכֵּם אִיתִי."
'לֵךְ לַעֲזָאזֵל,' רָצָה מַקְס לְהַגִיד, 'רַק בִּגְלַל הָרִשְׁרוּשִׁים שֶׁלְךָ אֲנִי עַכְשָׁו תָקוּע פֹּה. חַכֵּה שֶׁרַק תִיפּוֹל לַיָדַיִם שֶׁלִי בַּפַּעַם הַבָּאָה, קְצִיצוֹת אֶעֱשֶֹה מִמְךָ...'
אֲבָל הוּא לֹא אָמַר אֶת זֶה בִּגְלַל שֶׁעָשָׂה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט.
וְזֶה הַחֶשְׁבּוֹן הַפָּשׁוּט מְאוֹד שֶׁעָשָׂה מַקְס הַגָדוֹל: 'אוֹמְרִים עַל הַצָב הַזֶה שֶׁהוּא זָקֵן חָכָם מְאוֹד. וְיָדוּעַ בַּשְׁכוּנָה שֶׁהוּא נוֹתֵן עֵצוֹת לְמִי שֶׁמְבַקֵש. אָז לֹא כְּדַאי לִי לְהִסְתַכְסֵךְ אִיתוֹ דַוְקָא עַכְשָׁו. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אֶזְדַקֵק לוֹ? אָז שְׁמַע לִי, מַקְס – מַקְס נָהַג לְדַבֵּר לִפְעָמִים לְעַצְמוֹ – תִהְיֶה חָכָם, אַל תְמַהֵר, תְטַפֵּל בּוֹ אַחֲרֵי שֶׁתֵצֵא מִן הַחוֹר הַזֶה.'
וְאַחֲרֵי שֶׁחָשַׁב אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה, אָמַר בַּחֲבִיבוּת:
"הֵיי צָב, אֲנִי מְאוֹד מִצְטַעֵר עַל מָה שֶׁקָרָה בְּאוֹתוֹ יוֹם. לֹא הִתְכַּוַנְתִי."
הַצָב שָׁתַק.
מַקְס הִסְתַכֵּל סָבִיב. הוּא אָהַב לִהְיוֹת לְבַד. אֲבָל לֹא כַּאֲשֶׁר הוּא זָקוּק לְעֶזְרָה מִמִישֶׁהוּ. וְהַצָב הוּא הַיָחִיד בַּסְבִיבָה, רַק שֶׁלֹא יִכְעַס וְיִסְתַלֵק.
"אָמַרְתִי שֶׁאֲנִי מִצְטַעֵר, צָב."
הַצָב הִמְשִׁיךְ לִשְׁתוֹק מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. מַקְס יָדַע שֶׁהוּא שָׁם, בְּאוֹזְנָיו הַחַדוֹת שָׁמַע אֶת רִשְׁרוּשׁ הַקְפָלִים שֶׁל עוֹרוֹ הַזָקֵן.
"הֵיי צָב," נִיסָה מַקְס בַּקוֹל הֲכִי מָתוֹק שֶׁלוֹ, "שְׁכַח מִכָּל מָה שֶׁקָרָה בֵּינֵינוּ. אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁיוֹתֵר זֶה לֹא יִקְרֶה."
שְׁתִיקָה.
"אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ, בְּלִי מִשְֹחֲקִים לְהַבָּא. בְּלִי צִיפּוֹרְנַיִם. אֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁאֶשָׁאֵר בַּצַד שֶׁל רְחוֹב הָעֵמֶק וּלְעוֹלָם לֹא אַגִיעַ אֵלֶיךָ לַצַד שֶׁל רְחוֹב נֵס-הָרִים."
הַצָב הִשְׁמִיעַ אֲנָחָה עֲמוּמָה וְסוֹף סוֹף דִיבֵּר.
"שְׁמַע מַקְס, יָפֶה שֶׁאַתָה מַבְטִיחַ, גַם אִם בָּרוּר לִשְׁנֵינוּ שֶׁלֹא תְקַיֵם. אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁלְךָ, שֶׁאַתָה תִישָׁאֵר שָׁם בִּרְחוֹב הָעֵמֶק וַאֲנִי פֹּה בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים."
"מַבְטִיחַ, מַבְטִיחַ לְךָ, יְדִידִי!" קָרָא מַקְס שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁעִם עוֹד כַּמָה מִילִים יָפוֹת יִקְנֶה סוֹפִית אֶת לִיבּוֹ שֶׁל הַצָב.
"לֹא מַקְס, תַפְסִיק לְהַבְטִיחַ סְתָם. כְּשֶׁאַתָה מְשַׁקֵר, אֶפְשָׁר מַמָשׁ לִשְׁמוֹעַ אֵיךְ הַמַחְשָׁבוֹת מִתְגַלְגְלוֹת לְךָ בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ. הֲרֵי קוֹדֶם רָצִיתָ לְהַגִיד לִי מַשֶׁהוּ לֹא יָפֶה. 'לֵךְ לְכָל הָרוּחוֹת, אִם אֶתְפּוֹס אוֹתְךָ אֶעֱשֶֹה מִמְךָ קְצִיצָה.' נָכוֹן שֶׁזֶה בְּעֵרֶךְ מָה שֶׁרָצִיתָ לְהַגִיד לִי? וְאָז נִזְכַּרְתָ שֶׁאַתָה תָקוּע פֹּה וְעָשִֹיתָ חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט. לָמָה לִי לְמַהֵר, חָשַׁבְתָ, אֲטַפֵּל בַּצָב הַזֶה אַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מִפֹּה. הֲרֵי אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא צָב זָקֵן וְחָכָם, אָז לֹא כְּדַאי לִי לְהִסְתַכְסֵךְ עַכְשָׁו עִם מִי שֶׁאוּלַי אֶזְדַקֵק לוֹ. וְאָז הֶחְלַטְתָ לְהִתְחַכֵּם אִיתִי וּלְהַגִיד לִי שֶׁאַתָה מִצְטַעֵר וְשֶׁלֹא הִתְכַּוַנְתָ, וְיוֹתֵר בְּלִי צִיפּוֹרְנַיִם. קִשְׁקוּשׁ פֹּה, בִּרְבּוּר שָׁם, וְהַכּוֹל יִסְתַדֵר אִם תִמְרַח אוֹתִי בְּמִילִים יָפוֹת."
מַקְס הַגָדוֹל נִבְהַל עַד אֵימָה. הַזָקֵן הַזֶה, עִם הַדִיבּוּר הָאִיטִי כְּמוֹ שַׁבְּלוּל, יֵשׁ לוֹ שְׁמִיעָה שֶׁלֹא מִן הָעוֹלָם הַזֶה.
'הוּא יוֹדֵעַ עָלַי הַכּוֹל! אֲפִילוּ אֶת הַמַחְשָׁבוֹת הַכְּמוּסוֹת שֶׁחָשַבְתִי בְּתוֹךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִי הוּא שָׁמַע. אִם כָּךְ, הוּא גַם שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַחְשָׁבָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב מַמָשׁ בְּרֶגַע זֶה! אָיוֹם וְנוֹרָא, הַאִם מֵעַכְשָׁו לֹא אוּכַל עוֹד לַחְשׁוֹב שׁוּם מַחְשָׁבָה שֶׁתִישָׁאֵר רַק שֶׁלִי?'
הוּא נִשְׁכַּב, הִדְבִּיק אֶת סַנְטֵרוֹ לָרִצְפָּה וְסָכַךְ עַל רֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵי כַּפּוֹתָיו.
'אֲהָה, הוּא מַצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קָרוֹב מִדַי, הֲלוֹא רַק הַדֶלֶת מַפְרִידָה בֵּינִי לְבֵינוֹ, פָּחוֹת מֵעוֹבִי שֶׁל שְׁנֵי זְנָבוֹת.' מִיָד הוּא זִינֵק וְיָרַד בַּמַדְרֵגוֹת וְנֶעֱמַד בִּקְצֵה הַחֶדֶר, רָחוֹק כְּכָל הָאֶפְשָׁר מִן הַדֶלֶת וּמִן הַצָב.
'זֶהוּ,' חָשַׁב מַקְס, 'עַכְשָׁו מֵרָחוֹק הוּא כְּבָר לֹא יַצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ מָה מִתְרַחֵשׁ בָּרֹאשׁ שֶׁלִי.'
כַּעֲבוֹר זְמַן הוּא שָׁמַע אֶת הַצָב.
"אֵיפֹה אַתָה, מַקְס? שָׁמַעְתִי פְּסִיעוֹת מִתְרַחֲקוֹת. אַתָה חוֹשֵׁב שֶׁאִם תִתְרַחֵק זֶה יַעְזוֹר לְךָ?"
'אוֹי לִי,' מַקְס הַגָדוֹל כִּמְעַט הִשְׁתַגֵעַ, 'הָאוֹזְנַיִם הַזְקֵנוֹת שֶׁלוֹ שׁוֹמְעוֹת גַם מֵרָחוֹק!'
מַקְס שָׁתַק, נִיסָה לֹא לָחְשׁוֹב שׁוּם מַחְשָׁבָה בָּרֹאשׁ, שֶׁלֹא יִהְיֶה לַצָב מָה לִשְׁמוֹעַ. אֲבָל גַם בִּשְׁבִיל לְהַפְסִיק לַחְשׁוֹב, צָרִיךְ לַחְשׁוֹב אֵיךְ מַפְסִיקִים לַחְשׁוֹב.
"אַתָה שָׁם, מַקְס?"
מַקְס שָׁתַק.
"לֹא יָדַעְתִי שֶׁמַקְס הַגָדוֹל שֶׁלָנוּ כָּל כָּךְ תָמִים," הַצָב נִשְׁמַע מְשׁוּעְשָׁע, "זֶה לֹא מָה שֶׁאַתָה חוֹשֵׁב, מַקְס. כְּלָל לֹא שָׁמַעְתִי בְּאוֹזְנָי, רַק נִיחַשְׁתִי. לֹא קָשֶׁה לִי לְנַחֵשׁ אֶת מָה שֶׁקוֹרֶה בָּרֹאשׁ שֶׁלְךָ, וְלֹא מְשַׁנֶה אִם אַתָה קָרוֹב אוֹ רָחוֹק. תָבִין. אֲנִי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט, אֶחָד וְעוֹד אֶחָד – וְהַנִיחוּשׁ דֵי קוֹלֵעַ. כִּי אַתָה שָׁקוּף בִּשְׁבִילִי, מַקְס, שָׁקוּף כְּמוֹ אֲוִיר, לַמְרוֹת הַפַּרְוָה הָעָבָה וְהַשְׁחוֹרָה שֶׁלְךָ."
מַקְס הִגִיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁהַזָקֵן הַזֶה, כָּל מָה שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו נָכוֹן. כֵּן, הוּא בֶּאֱמֶת חָכָם גָדוֹל.
"וַאֲנִי לֹא כָּזֶה חָכָם גָדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאַתָה אוּלַי חוֹשֵׁב, מַקְס. זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁאֲנִי גָדוֹל בַּשָׁנִים. הַרְבֵּה רָאִיתִי בִּימֵי חַיַי, הַרְבֵּה לָמַדְתִי."
"בֶּן כַּמָה אַתָה?" שָׁאַל מַקְס בְּסַקְרָנוּת וְהִתְחִיל לְטַפֵּס בַּחֲזָרָה אֶל הַמִישׁוֹרֶת, לְהַקְשִׁיב מִקָרוֹב.
"נִפְלָא מַקְס, נִפְלָא! כַּמָה טוֹב לִשְׁמוֹעַ אוֹתְךָ שׁוֹאֵל שְׁאֵלָה שֶׁבָּאָה מִתוֹךְ סַקְרָנוּת כֵּנָה, לֹא מִתוֹךְ כַּוָנָה נִסְתֶרֶת וְעַרְמוּמִית. אָז אוּלַי עוֹד יֵשׁ תִקְוָה מִמְךָ, מַקְס הַגָדוֹל! לִשְׁאֵלַתְךָ הַכֵּנָה מַגִיעָה תְשׁוּבָה מְלֵאָה. בֶּן כַּמָה אֲנִי? אָז כָּכָה. דַע לְךָ שֶׁבְּקֶרֶב צַבִּים לֹא אֵיחָשֵׁב לְזָקֵן מוּפְלָג. אֲנִי רַק בֶּן 67 שְׁנוֹת צָב, שֶׁזֶה 214 שְׁנוֹת אָדָם. כַּמָה זֶה בִּשְׁנוֹת חָתוּל? תַעֲשֶֹה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּעַצְמְךָ."
"אָז אוּלַי אַתָה זוֹכֵר אֶת גְבֶרֶת מַזָל כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָה?"
"בְּוַדַאי שֶׁאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָהּ. וְגַם אֶת גְבֶרֶת רוֹזָה. אֲנִי נוֹלַדְתִי פֹּה בַּסְבִיבָה לִפְנֵי שֶׁבִּכְלָל חָשְׁבוּ לְהָקִים אֶת הַשְׁכוּנָה הַזאֹת. רַק שָֹדוֹת הָיוּ פֹּה פַּעַם, וּפֹה גָדַלְתִי וְחָיִיתִי. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד, זֶה קָרָה כַּאֲשֶׁר יָשַׁנְתִי אֶת שְׁנַת הַחוֹרֶף שֶׁלִי... פָּקַחְתִי אֶת עֵינָי וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי לָכוּד בְּתוֹךְ חָצֵר בְּנוּיָה. וּמִסָבִיב, בִּמְקוֹם הַשָׂדוֹת, בָּנוּ עוֹד וְעוֹד בָּתִים. מֵאָז אֲנִי חַי פֹּה, צָב יָחִיד, גַלְמוּד וַעֲרִירִי בַּשְׁכוּנָה הַזאֹת."
"הוֹ..." נִפְלַט לְמַקְס הַגָדוֹל.
"לֹא יֵאָמֵן! מַקְס הַגָדוֹל קְצָת מִשְׁתַתֵף בְּצַעֲרִי! נִפְלָא מַקְס," עוֹדֵד אוֹתוֹ הַצָב, "רֶגַע קָטָן שֶׁל רַחֲמִים. קֶרֶן אוֹר בַּאֲפֵילָה."
מַקְס הִתְבַּלְבֵּל. 'רַחֲמִים? אֲנִי וְרַחֲמִים? מָה לִי וְלִשְׁטוּיוֹת כָּאֵלֶה? עוֹד לֹא הָפַכְתִי לְאֵיזֶה אַרְנָב צִמְחוֹנִי. אֲנִי עֲדַיִן מַקְס הַגָדוֹל, וְתָמִיד אֶהְיֶה, וְאֵין לִי תוֹכְנִיוֹת אֲחֵרוֹת בִּשְׁבִילִי! אֲבָל יֵשׁ לִי תוֹכְנִיוֹת בִּשְׁבִיל הַצָב הַזֶה, וּבַהִזְדַמְנוּת הָרִאשׁוֹנָה... כְּמוֹ שֶׁהֶחְלַטְתִי קוֹדֶם.'
"אַל דְאָגָה, מַקְס," אָמַר הַצָב, "לֹא הִשְׁתַנֵיתָ פִּתְאוֹם, גַם אִם לְרֶגַע הִתְעוֹרֵר בְּךָ נִיצוֹץ שֶׁל רַחֲמִים. אַתָה תָמִיד תִשְׁלוֹף צִיפּוֹרְנַיִם חַדוֹת. לֹא תוּכַל לְשַׁנוֹת אֶת הַטֶבַע שֶׁלְךָ וְלַהֲפוֹךְ לְאֵיזֶה אוֹכֵל עֵשֶֹב. אֵינְךָ אָשֵׁם שֶׁאַתָה כָּזֶה, אֵינְךָ אָשֵׁם. וְלָכֵן, מַקְס... כְּשֶׁיָבוֹא הָרֶגַע, אֶעְזוֹר לְךָ לָצֵאת מִפֹּה. כֵּן, זֶה מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה."
בִּתְחִילָה חָשַׁב מַקְס שֶׁלֹא שָׁמַע נָכוֹן. 'מוּזָר, לֹא יִתָכֵן. לָמָה שֶׁהַצָב יַעְזוֹר לִי, אַחֲרֵי כָּל מָה שֶׁעוֹלַלְתִי לוֹ? לָמָה?' ~~~~