~~~ פֶּרֶק  ג' ~~~

הַחֶדֶר הַמוּזָר



מַ קְס הִצְטַעֵר עַל כָּל הַזְמַן שֶׁבִּזְבֵּז עִם הַצָב הַזָקֵן. מַסְפִּיק עִם פִּטְפּוּטִים וּבִרְבּוּרִים. עָלָיו לְחַלֵץ אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֶדֶר, וְזֶהוּ.
הוּא הִסְתַכֵּל סָבִיב וְחִיפֵּשׂ אֵיזֶה מוֹצָא שֶׁלֹא רָאָה קוֹדֶם. לַשָׁוְא – אֵין בְּמָה לְהֵיאָחֵז וּלְטַפֵּס, אֵין נְקוּדָה קְרוֹבָה לְזַנֵק מִמֶנָה. אֵיךְ לַעֲזָאזֵל יוֹצְאִים מִפֹּה?
בָּרוּר לוֹ שֶׁבַּסוֹף הוּא אֵיכְשֶׁהוּ יִסְתַדֵר בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ תָמִיד. וַעֲדַיִן טוֹב שֶׁלֹא סָגַר בִּפְנֵי הַצָב הַזָקֵן אֶת הַדֶלֶת (זֶה מִין בִּיטוּי שֶׁשָׁמַע אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם).
מַקְס הִרְגִישׁ כָּבֵד, חֲסַר תוּשִׁיָה. אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהִתְפַּטֵם קוֹדֶם בַּאֲרוּחָה כְּבֵדָה. בְּעֶצֶם, שְׁתֵי אֲרוּחוֹת. שׁוּם רַעְיוֹן לֹא עָלָה בְּרֹאשׁוֹ. מָה קָרָה לִי הַיוֹם, חָשַׁב, הֲרֵי תָמִיד יָדַעְתִי לִמְצוֹא אֵיזוֹ דֶרֶךְ לְהֵיחָלֵץ מִצָרָה. יְלָלָה נִפְלְטָה מֵעוֹמֶק גְרוֹנוֹ.
"מָה קוֹרֶה לְךָ שָׁם, מַקְס?" שָׁאַל הַצָב מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת.
"שׁוּם דָבָר. עֲדַיִן אוֹתוֹ מַצָב, צָב."
"כֵּן, מַקְס, זֶה מִפְּנֵי שֶׁנָפַלְתָ לְמָקוֹם לֹא רָגִיל."
"נָכוֹן. הַחֶדֶר הַזֶה מְאוֹד מוּזָר, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי כָּזֶה."
"לָמָה מוּזָר? תָאֵר לִי, מַקְס, מָה אַתָה רוֹאֶה. כְּדֵי שֶׁאוּכַל לַעְזוֹר לְךָ. אֲנִי מִתְכַּוֵן כַּמוּבָן רַק לְעֵצָה טוֹבָה. לְהוֹצִיא אוֹתְךָ עַל הַגַב שֶׁלִי לֹא אוּכַל."
מַקְס עֲדַיִן לֹא הֵבִין לָמָה הַצָב רוֹצֶה לַעְזוֹר לוֹ אַחֲרֵי כָּל הַמִקְרֶה הַהוּא עִם הַצִיפּוֹרְנַיִם. כַּמָה תָמִים הַזָקֵן הַזֶה, רוֹאֶה מִישֶׁהוּ בְּצָרָה וְלִיבּוֹ נִמְלָא רַחֲמִים.
"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ חֶדֶר צָרִיךְ לְהֵירָאוֹת," הִמְהֵם הַצָב, "מֵעוֹלָם לֹא נִכְנַסְתִי לְשׁוּם חֶדֶר. תָמִיד גַרְתִי בְּחָצֵר אוֹ בְּגִינָה."
"וַאֲנִי רָאִיתִי הָמוֹן חֲדָרִים!" מַקְס הַגָדוֹל אָהַב לְהַשְׁוִיץ בַּיֶדַע הָרָחָב שֶׁלוֹ עַל הַשְׁכוּנָה. "הַרְבֵּה פְּעָמִים יָצָא לִי לְהָצִיץ דֶרֶךְ חַלוֹנוֹת פְּתוּחִים, וְגַם לְהִתְגַנֵב פְּנִימָה וְלַחְטוֹף אֵיזֶה מַעֲדָן. יֵשׁ כָּל מִינֵי חֲדָרִים וְתָמִיד הֵם מְלֵאִים בִּדְבָרִים. בְּחֶדֶר תִמְצָא שׁוּלְחָן וְכִיסְאוֹת, מִיטָה וּשְֹמִיכָה. תִמְצָא צַלָחוֹת, תְמוּנוֹת, וִילוֹנוֹת. בְּכָל בַּיִת יֵשׁ חֶדֶר עִם מְקָרֵר וְתַנוּר וָאָרוֹנוֹת מְלֵאִים בְּאוֹכֶל, וְיֵשׁ..."
"דַי, מַסְפִּיק... אֶת זֶה גַם אֲנִי יוֹדֵעַ," אָמַר הַצָב, "רָאִיתִי מִבַּחוּץ מָה מַכְנִיסִים לְתוֹךְ חֲדָרִים."
"אֲבָל הַחֶדֶר הַזֶה שׁוֹנֶה. רֵיק וְשׁוֹנֶה."
מַקְס עָמַד עַל הַמִישׁוֹרֶת לְמַעְלָה וְתֵיאֵר אֶת מָה שֶׁרָאָה.
אֶת הַחַלוֹן הַקָטָן וְהַגָבוֹהַ מִדַי, לַעֲזָאזֵל. אֶת הַדֶלֶת שֶׁגַם הִיא מְמוּקֶמֶת גָבוֹהַ, קָרוֹב לַתִקְרָה. אֶת גֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת הַלוּלְיָנִי הַיוֹרֵד מִן הַדֶלֶת אֶל הָרִצְפָּה. וְאֶת הַתִקְרָה הַמְעוּגֶלֶת שֶׁבְּמֶרְכַּזָהּ תְקוּעִים מִינֵי בַּרְזִלִים חֲלוּדִים.
"זֶהוּ?" שָׁאַל הַצָב, "תָאֵר הַכּוֹל. כָּל פְּרָט. אִם אַתָה רוֹצֶה מִמֶנִי עֵצָה. אִם אַתָה רוֹצֶה לָצֵאת."
מַקְס הִמְשִׁיךְ בְּקוֹל יָבֵשׁ: "מִתַחַת לַמַדְרֵגוֹת אֲנִי רוֹאֶה אֲרוֹנִית מַדָפִים קְטַנָה. עַל הָאֲרוֹנִית יֵשׁ מִשְׁטָח שַׁיִשׁ קָטָן, סָדוּק. עַל הַשַׁיִשׁ יֶשְׁנָהּ אֵיזוֹ גִיגִית פְּלַסְטִיק עֲגוּלָה עִם יָדִיוֹת שְׁבוּרוֹת. סְמַרְטוּט קָרוּעַ תָלוּי עַל דוֹפֶן הָאֲרוֹנִית, וּשְׁנֵי הַמַדָפִים שֶׁלָהּ רֵיקִים, רֵיקִים. וּמָה אֲנִי רוֹאֶה פֹּה מִשְֹמֹאל לַדֶלֶת, מֵעַל לַמִישׁוֹרֶת? כִּיוֹר קָטָן וְעָגוֹל וּמֵעָלָיו בֶּרֶז קָטָן. מוּזָר שֶׁהַבֶּרֶז לֹא נִמְצָא לְמַטָה קָרוֹב לָרִצְפָּה, אֶלָא לְיַד הַדֶלֶת, קָרוֹב לַתִקְרָה. וְחוּץ מִזֶה אֵין כְּלוּם בַּחֶדֶר. רֵיק, רֵיק, רֵיק."
"אַתָה בָּטוּחַ שֶׁאֵין עוֹד מַשֶׁהוּ, מַקְס?"
"רַק רֶגַע. כְּדַאי שֶׁאֶבְדוֹק אֶת הַבֶּרֶז. אֲנִי מְקַוֶה שֶׁהוּא טִיפָּה מְטַפְטֵף." מקס הגדול מגלה שיש מים בברז! מַקְס קָפַץ עַל שְֹפַת הַכִּיוֹר, לִיקֵק אֶת פִּי הַבֶּרֶז וְלֹא הִרְגִישׁ שׁוּם טִיפָּה. לְמַזָלוֹ זֶה הָיָה בֶּרֶז עִם יָדִית שֶׁדוֹחֲפִים וְלֹא כַּפְתוֹר עָגוֹל שֶׁחָתוּל לֹא יָכוֹל לִלְפּוֹת וּלְסוֹבֵב. מַקְס דָחַף בְּכַפַּתוֹ דְחִיפָה קַלָה בַּיָדִית. יֵשׁ מַיִם! זֶרֶם דַקִיק זָרַם מִן הַבֶּרֶז לְתוֹךְ הַכִּיוֹר. הוּא מָתַח אֶת צַוָארוֹ, הִיטָה אֶת רֹאשׁוֹ וְלִקְלֵק.
"שָׁמַעְתִי מַיִם," אָמַר הַצָב.
"מָצָאתִי מַיִם! הִצְלַחְתִי לִפְתוֹח אֶת הַבֶּרֶז!"
"יָפֶה, מַקְס. זֶה מוֹסִיף לְךָ עוֹד כַּמָה יָמִים לִשְֹרוֹד פֹּה."
לִשְֹרוֹד? אֵיזוֹ מִילָה מַפְחִידָה, לִשְֹרוֹד. מַקְס שָׁתָה בְּבֶהָלָה עוֹד קְצָת מַיִם וְכִמְעַט נִשְׁנַק. כְּדֵי לְהֵירָגַע עָצַם אֶת עֵינָיו וְנָשַׁם עֲמוּקוֹת.
וְאָז קָפַץ מִן הַכִּיוֹר בַּחֲזָרָה אֶל הַמִישׁוֹרֶת שֶׁלִפְנֵי הַדֶלֶת. הוּא הִמְשִׁיךְ לְתָאֵר בְּלִי חֵשֶׁק אֶת הַחֶדֶר מִלְמַעְלָה. לְמַטָה הָיָה דֵי חָשׁוּךְ, אֲבָל מַקְס רָאָה גַם בַּחוֹשֶׁךְ.
"עַל הַקִיר מִיָמִין אֲנִי רוֹאֶה צִיוּר, תָלוּי קְצָת עָקוּם. צִיוּר שֶׁל מָה? שֶׁל תַרְנְגוֹל. וְחוּץ מִזֶה – לֹא כְלוּם, רֵיק. חוּץ מִכַּמָה מַסְמְרִים קְטָנִים שֶׁתְקוּעִים בַּקִירוֹת. וְחוּץ מִזֶה שֶׁעַל הָרִצְפָּה זְרוּקוֹת פִּתְקָאוֹת מְקוּמָטוֹת. הָמוֹן נְיָרוֹת קְטָנִים מְקוּמָטִים. חֶדֶר מְאוֹד מוּזָר."
"חוּץ מִזֶה וְחוּץ מִזֶה..." הִמְהֵם הַצָב, "וַעֲדַיִן לֹא אָמַרְתָ לִי לָמָה הַחֶדֶר מוּזָר בְּעֵינֶיךָ. הַאִם לֹא כָּל חֶדֶר הוּא רֵיק לִפְנֵי שֶׁמַכְנִיסִים בּוֹ דְבָרִים, אוֹ נַעֲשֶׂה רֵיק אַחֲרֵי שֶׁמוֹצִיאִים מִמֶנוּ אֶת הַדְבָרִים?..."
וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהַצָב גָמַר אֶת דְבָרָיו, נִיתֵר מַקְס מִמְקוֹמוֹ לַגוֹבַה, מוּפְתָע וְנִרְעָשׁ. הוּא כִּמְעַט מָעַד וְהִתְגַלְגֵל מִגֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת. אוֹ גָרוּע מִזֶה, כִּמְעַט צָנַח לְמַטָה מִן הַמִישׁוֹרֶת, מִבֵּין הָרְוָחִים שֶׁל הַמַעֲקֶה.
"שְׁמַע, צָב! עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ לָמָה בֶּאֱמֶת הַחֶדֶר הַזֶה מוּזָר! אֵיךְ לֹא שַֹמְתִי לֵב מִיָד?! לַחֶדֶר הַזֶה אֵין פִּינוֹת! כְּלוֹמַר, הַפִּינוֹת כָּל כָּךְ מְעוּגָלוֹת עַד שֶׁהַחֶדֶר נִרְאֶה כִּמְעַט עָגוֹל. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי דָבָר כָּזֶה. וְעוֹד מַשֶׁהוּ – לָרִצְפָּה אֵין מִרְצָפוֹת, אֵין בַּלָטוֹת. הָרִצְפָּה עֲשֹוּיָה מֵאוֹתוֹ חוֹמֶר כְּמוֹ הַקִירוֹת. טִיחַ גַס. בִּגְלַל זֶה הַחֶדֶר מוּזָר כָּל כָּךְ!"
"כָּל הַכָּבוֹד," מִלְמֵל הַצָב כְּאִילוּ לְעַצְמוֹ, "מַקְס מַתְחִיל לְהָבִין בֶּאֱמֶת אֶת מַצָבוֹ..."
"מָה אֲנִי מַתְחִיל לְהָבִין?" מַקְס שָׂרַט אֶת הַדֶלֶת בְּעַצְבָּנוּת. "זֶה מַשֶׁהוּ רַע?"
"בְּהֶחְלֵט מַשֶׁהוּ לֹא סִימְפָּטִי."
"מָה זֶה סִימְפָּטִי? כְּלוֹמַר, מָה זֶה לֹא סִימְפָּטִי?" מַקְס לֹא אָהַב שֶׁמְסַבְּכִים לוֹ אֶת הַחַיִים בְּמִילִים שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר.
"פֵּירוּשׁ הַדָבָר שֶׁנִקְלַעְתָ לְמַצָב בְּהֶחְלֵט לֹא נָעִים. מַקְס, יֵשׁ לְךָ סִיבָּה טוֹבָה לִהְיוֹת עַצְבָּנִי. דַע לְךָ שֶׁנָפַלְתָ אֶל תוֹךְ בּוֹר. אֲנִי מִתְכַּוֵן בּוֹר אֲמִיתִי. בּוֹר אֵין לוֹ פִּינוֹת. הַחֶדֶר הַזֶה הָיָה פַּעַם בּוֹר מַיִם."
בּוֹר מַיִם, נֶחְרַד מַקְס. גַם בּוֹר וְגַם מַיִם! לֹא דַי בְּצָרָה אַחַת? מָה יַעֲשֶׂה אִם הַבּוֹר יַתְחִיל לְהִתְמַלֵא בְּמַיִם? חוּץ מִלִשְׁתוֹת, הוּא מְאוֹד לֹא אָהַב מַיִם, וְלֹא יָדַע אִם הוּא בִּכְלָל יוֹדֵעַ לִשְֹחוֹת.
"כֵּן. זֶהוּ בּוֹר מַיִם," דִיבֵּר הַצָב מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. וְמַקְס, נִרְעָד וְנִפְחָד, נִשְׁכַּב וְתָקַע אֶת אוֹזְנוֹ בַּדֶלֶת, מִבִּפְנִים. שֶׁלֹא יַחְמִיץ אַף מִילָה.
"אֲנִי מַקְשִׁיב, צָב. מָה אַתָה יוֹדֵעַ עַל הַבּוֹר. סַפֵּר לִי."
הַצָב נֶאֱנַח.
"מִצְטַעֵר, אֲנִי רָעֵב. לֹא אָכַלְתִי מֵהַבּוֹקֶר. אֵלֵךְ לָשִֹים מַשֶׁהוּ בַּפֶּה. חַכֵּה לִי פֹּה, מַקְס, אַל תָזוּז, אֲנִי תֶכֶף חוֹזֵר."
וְמַקְס הַמוּדְאָג חִיכָּה וְחִיכָּה, יָצְאָה לוֹ הַנְשָׁמָה עַד שֶׁהַצָב הָאִיטִי שָׁב וְהוֹפִיעַ.
~~~~