~~~ פֶּרֶק ד' ~~~
מַה קוֹרֶה לְמִי שֶׁגָר בַּבּוֹר
וְ
אָז סִיפֵּר הַצָב עַל הַבּוֹר.
"לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַשְׁכוּנָה הַזאֹת, חָצְבוּ בּוֹרוֹת כָּאֵלֶה כְּדֵי לֶאֱגוֹר בָּהֶם אֶת מֵי הַגְשָׁמִים. לֹא הָיוּ צִינוֹרוֹת שֶׁהוֹבִילוּ מַיִם וְלֹא בְּרָזִים בַּבָּתִים. אֶת הַמַיִם שָׁאֲבוּ מִן הַבּוֹרוֹת בִּדְלָיִים, וְיוֹתֵר מְאוּחָר בְּמַשְׁאֵבוֹת יָד. אֲנִי זוֹכֵר כְּשֶׁחָצְבוּ אֶת הַבּוֹר הַזֶה. הָיִיתִי אָז בֶּן 26 שְׁנוֹת צָב, כְּלוֹמַר בְּעֵרֶךְ בֶּן 95 שְׁנוֹת אָדָם. כַּמָה זֶה בִּשְׁנוֹת חָתוּל, תַעֲשֶׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּעַצְמְךָ, מַקְס. וַאֲנִי זוֹכֵר – כְּאִילוּ הָיָה זֶה הַיוֹם – אֵיךְ הֵכִינוּ אֶת הַטִיחַ שֶׁבּוֹ טִיְחוּ אֶת הַבּוֹרוֹת. הַטִיחַ שׁוֹמֵר עַל הַמַיִם שֶׁלֹא יְחַלְחֲלוּ לְתוֹךְ הָאֲדָמָה."
'מַזָל שֶׁעַכְשָׁו קַיִץ,' חָשַׁב מַקְס, 'מַזָל שֶׁהַגֶשֶׁם לֹא זוֹרֵם לְכָאן וּמַטְבִּיעַ אוֹתִי בְּתוֹך הַבּוֹר.'
"וְאִם אַתָה פּוֹחֵד לִטְבּוֹעַ בַּמַיִם," הִמְשִׁיךְ הַצָב, "אָז יֵשׁ לִי בְּשֹוֹרָה טוֹבָה בִּשְׁבִילְךָ. יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הֵנִיחוּ בְּנֵי הָאָדָם רֶשֶׁת שֶׁל צִינוֹרוֹת בַּשְׁכוּנָה. וּבְכָל בַּיִת הִתְקִינוּ בֶּרֶז. מֵאָז לֹא צָרִיךְ עוֹד לְשַׁלְשֵל דְלִי עִם חֶבֶל כְּדֵי לִשְׁאוֹב מַיִם, אוֹ לְהָנִיעַ בְּכוֹח אֶת מַשְׁאֵבַת הַיָד. וּמֵאָז נוֹתְרוּ הַבּוֹרוֹת הָאֵלֶה רֵיקִים וִיבֵשִׁים. עַד שֶׁ... אַתָה רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ אֶת כָּל הַסִיפּוּר שֶׁל הַבּוֹר הַזֶה?"
מַקְס נָשַׁם לִרְוָחָה. כַּמָה נָעִים לִשְׁמוֹעַ שֶׁזֶהוּ בּוֹר בְּלִי מַיִם, בּוֹר יָבֵשׁ.
"כֵּן, צָב, סַפֵּר עוֹד, אֶת כָּל מָה שֶׁאַתָה יוֹדֵעַ. וְהִזְדַרֵז," דָרַשׁ מַקְס. אוּלַי יִמְצָא בִּדְבָרָיו אֵיזֶה רֶמֶז מוֹעִיל כְּדֵי לָצֵאת עוֹד מְעַט מִן הַמַלְכּוֹדֶת. הַצָב לֹא הִזְדַרֵז. סִיפֵּר לְאַט לְאַט בַּקֶצֶב שֶׁלוֹ.
"הַבּוֹר הַזֶה שַׁיָךְ לִגְבֶרֶת רוֹזָה, אַתָה הֲרֵי מַכִּיר אוֹתָהּ. זֹאת עִם מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ הַאֲדוּמָה."
"בְּוַדַאי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ. מֵהַחָצֵר שֶׁלָהּ נָפַלְתִי לְפֹה."
"וְגַם הַחָצֵר שֶׁבָּהּ עַכְשָׁו אֲנִי נִמְצָא שַׁיֶכֶת לָהּ. אֲסַפֵּר לְךָ, מַקְס, וְתָבִין. שָׁנִים רַבּוֹת עָבְדָה גְבֶרֶת רוֹזָה בְּמִין עֲבוֹדָה שֶׁנִקְרֵאת נִיקָיוֹן שֶׁל מִשְֹרָדִים. עַד שֶהִזְדַקְנָה וְלֹא הָיָה לָהּ עוֹד כּוֹח לַעֲבוֹד. מִמָה תִתְפַּרְנֵס? בָּא הַבֵּן שֶׁלָהּ וְאָמַר לָהּ: הַבּוֹר הַזֶה, פַּעַם הוֹצִיאוּ מִמֶנוּ מַיִם, מֵהַיוֹם נוֹצִיא מִמֶנוּ כֶּסֶף. וְאָז מְנַחֵם, זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַבֵּן, הָפַךְ אֶת בּוֹר הַמַיִם לַחֲדַר מַרְתֵף כְּדֵי לְהַשְֹכִּירוֹ לִמְגוּרֵי אָדָם. בְּמוֹ יָדָיו הִתְקִין אֶת גֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת כְּדֵי לָרֶדֶת לְמַטָה. וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין אֶת הַחַלוֹן הַקָטָן וְאֶת הַדֶלֶת לְמַעְלָה. בַּדֶלֶת נִכְנָסִים מֵהַצָד שֶׁלִי, מֵהַחָצֵר בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים. וְהַחַלוֹן פּוֹנֶה אֶל הַחָצֵר שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁבִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מִשָׁם אַתָה נִכְנַסְתָ, מַקְס."
"נָכוֹן!" מַקְס הִצְמִיד אֶת אוֹזְנוֹ לַדֶלֶת כְּדֵי לֹא לְהַחְמִיץ שׁוּם מִילָה.
"בַּתִקְרָה חִיבֵּר מְנַחֵם נוּרַת חַשְׁמַל. וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר שַֹמְתָ לֵב, הוּא הִתְקִין אֶת הַבֶּרֶז וְהַכִּיוֹר לְמַעְלָה לְיַד הַדֶלֶת, לֹא לְמַטָה. אַתָה יוֹדֵעַ לָמָה? כְּדֵי לְאַפְשֵׁר אֶת נִיקוּז הַמַיִם בְּגוֹבַה מִפְלַס הַחָצֵר וְלַחְסוֹךְ בְּמַשְׁאֵבָה."
"זֶה דֵי מְסוּבָּךְ, כָּל הָעֵסֶק הַזֶה," הֵעִיר מַקְס שֶׁחָטַף סְחַרְחוֹרֶת קַלָה מִכָּל הַפְּרָטִים שֶׁשָׁמַע.
"נָכוֹן, זֶה מְסוּבָּךְ, וּמְנַחֵם עָבַד קָשֶׁה בִּשְׁבִיל אִימָא שֶׁלוֹ, גְבֶרֶת רוֹזָה. עַד שֶׁלִבְסוֹף הוּא הִצְלִיחַ לַהֲפוֹךְ אֶת בּוֹר הַמַיִם לְחֶדֶר לְהַשְֹכִּיר."
אִם כֵּן, לֹא נוֹרָא, זֶה אֲפִילוּ לֹא בּוֹר מַיִם יָבֵשׁ, מָה יֵשׁ לְפַחֵד מֵחֶדֶר? דִבְרֵי הַצָב הִרְגִיעוּ אֶת מַקְס. הוּא אַף הִתְחִיל לְהַבְרִישׁ בְּנַחַת אֶת פַּרְוָתוֹ הַמַבְרִיקָה בִּלְשׁוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁהַצָב הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר אֶת קוֹרוֹת הַבּוֹר, הוּא חֲדַר הַמַרְתֵף שֶׁהִשְֹכִּירָה גְבֶרֶת רוֹזָה.
"דַיָרִים שׁוֹנִים וּמְשׁוּנִים גָרוּ בַּבּוֹר הַזֶה, בָּאוּ וְהָלְכוּ. אֶחָד לִפְנֵי הָאַחֲרוֹן, לְמָשָׁל, הָיָה צַיָר וּשְׁמוֹ גַבְרִיאֵל גַבְרָא. לִפְעָמִים שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר פֹּה בַּחָצֵר עִם גְבֶרֶת רוֹזָה. הוּא אָהַב לְצַיֵר אֶת עַצְמוֹ. צִיוּר כָּזֶה נִקְרָא דְיוֹקָן עַצְמִי שֶׁל הַצַיָר. יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר צִיֵר אֶת עַצְמוֹ, יָצָא מִמִכְחוֹלוֹ צִיוּר שֶׁל תַרְנְגוֹל אַדְמוֹנִי. דָבָר מוּזָר כָּזֶה מֵעוֹלָם לֹא קָרָה לוֹ. הוּא נִבְהַל מְאוֹד. הוּא בָּחַן אֶת עַצְמוֹ בָּרְאִי. הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמַתְחִילָה לִצְמוֹח לוֹ בַּמֶצַח כַּרְבּוֹלֶת אֲדוּמָה כְּמוֹ שֶׁצִיֵר בַּצִיוּר, וְגַם מַתְחִיל לִצְמוֹח לוֹ מַקוֹר חַד כְּמוֹ בַּצִיוּר. בְּמוֹ אוֹזְנָי שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ צוֹעֵק: אֲנִי מִשְׁתַגֵעַ! אֲנִי הוֹפֵךְ לְתַרְנְגוֹל!
"הַצַיָר הֵבִין שֶׁזֶה בִּגְלַל הַבּוֹר הָעָמוֹק שֶׁבּוֹ הוּא גָר. בִּגְלַל הַבּוֹר הֶחָשׁוּךְ וְהַמְעוּפָּשׁ שֶׁבּוֹ אַתָה נִמְצָא כָּעֵת, מַקְס, עִם הַחַלוֹן הַקְטַנְטַן לְמַעְלָה. זֶה כְּמוֹ צִינוֹק בְּבֵית כֶּלֶא, אִם אַתָה יוֹדֵעַ מָה זֶה. בּוֹר נִשְׁאָר בּוֹר גַם אִם קוֹרְאִים לוֹ חֶדֶר לְהַשְֹכִּיר. אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַגֵעַ שָׁם, בְּמוּקְדָם אוֹ בִּמְאוּחָר. וּמָה קָרָה לַצַיָר? כְּבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּא בָּרַח מִן הַבּוֹר. אֶת צִיוּר הַתַרְנְגוֹל שֶׁאַתָה רוֹאֶה עַל הַקִיר הוּא לֹא לָקַח אִיתוֹ, הִשְׁאִיר אֶת הַזִיכָּרוֹן הָרַע מֵאֲחוֹרָיו."
פִּתְאוֹם נִבְהַל מַקְס מִן הַהַשְׁפָּעָה הַהַרְסָנִית שֶׁל הַבּוֹר, וְהוּא קָרָא: "הוֹ, צָב, אֲנִי חַיָב לָצֵאת מִפֹּה!" וּבְלִיבּוֹ הוֹסִיף: 'וּמַהֵר, לִפְנֵי שֶׁגַם אֲנִי אֶשְׁתַגֵעַ פֹּה!'
"הֵירָגַע, מַקְס, רַק אָמַרְתִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַגֵעַ בַּבּוֹר, לֹא שֶׁזֶה חַיָב לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד. לְמָשָׁל, מִי שֶׁבָּא לָגוּר אַחֲרֵי הַצַיָר רַק חָטַף דִיכָּאוֹן."
"שִׁיגָעוֹן אוֹ דִיכָּאוֹן..." מִלְמֵל מַקְס בְּיֵאוּשׁ, "מַהֵר לִבְרוֹחַ מִפֹּה..."
"נָכוֹן, גַם הַהוּא בָּרַח מִפֹּה מַהֵר."
"מִי זֶה הָיָה?" הִסְתַקְרֵן מַקְס.
"הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד."
"אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ! הֲלוֹא הוּא גָר עַכְשָׁו אֵצֶל גְבֶרֶת מַזָל, עַל הַגָג שֶׁלָהּ."
"כֵּן, זֶה הוּא," הִמְשִׁיךְ הַצָב לְסַפֵּר, "בֶּן אָדָם יָשָׁר וְכַעֲסָן כָּמוֹהוּ לֹא הִכַּרְתִי מִיָמַי. חִיבַּבְתִי אוֹתוֹ מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הוּא בָּא לַשְׁכוּנָה מִפְּנֵי שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה הִשְֹכִּירָה לוֹ אֶת הַחֶדֶר הַזֶה בַּהֲנָחָה גְדוֹלָה. וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִתְכַּוֵן לִכְתוֹב שִׁירִים מִמַעֲמַקֵי נַפְשׁוֹ. אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן קָצָר גִילָה שֶׁלִחְיוֹת בְּבוֹר עָמוֹק וְחָשׁוּךְ לֹא עוֹשֶֹה טוֹב לַנֶפֶשׁ. הוּא חָטַף דִיכָּאוֹן. וְכַאֲשֶׁר נִיסָה לִכְתוֹב פֹּה שִׁיר זְעָקָה אַמִיץ, יָצָא לוֹ שִׁיר בַּכְיָנִי וּמִסְכֵּן. בְּמוֹ אוֹזְנָי שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ בּוֹכֶה בֶּכִי חֲרִישִׁי. וְאָז בָּכָה בְּקוֹל. הוּא בְּקוֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהִסְתַלֵק מִפֹּה. לְמַזָלוֹ הוּא מָצָא אֶת הַחַדְרוֹן בַּעֲלִיַת הַגָג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. שָׁמַעְתִי שֶׁגַם הִיא נָתְנָה לוֹ הֲנָחָה גְדוֹלָה. אֲנִי מְקַוֶה בִּשְׁבִילוֹ שֶׁשָׁם בַּגַג, קָרוֹב לַשָׁמַיִם, הוּא יַצְלִיחַ לִכְתוֹב שִׁירִים כִּלְבָבוֹ."
מַקְס רָטַן. "אוֹתִי שִׁירִים לֹא מְעַנְיְינִים. בְּשִׁירִים אֵין שׁוּם תוֹעֶלֶת. כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה זֶה לְהִסְתַלֵק מִפֹּה, וּמִיָד."
לְפֶתַע דָפַק הַצָב בְּשִׁרְיוֹנוֹ בַּדֶלֶת וְאָמַר:
"עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין מָה כָּל פִּתְקָאוֹת הַנְיָר, אֵלֶה שֶׁמְפוּזָרות עַל רִצְפַּת הַבּוֹר! כָּל נְיָר הוּא שִׁיר שֶׁהַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד נִיסָה לִכְתוֹב פֹּה וְלֹא הִצְלִיחַ. כְּשֶׁיָצָא לוֹ שִׁיר גָרוּע, הוּא הִתְעַצְבֵּן, תָלַשׁ אֶת הַדַף מֵהַמַחְבֶּרֶת, קִימֵט וְזָרַק לָרִצְפָּה."
אֲבָל אֶת מַקְס כָּל זֶה בִּכְלָל לֹא עִנְיֵן. הָרֹאשׁ שֶׁלוֹ כְּבָר הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר.
"נִיצַלְתִי, נִיצַלְתִי!" הוּא קָרָא פִּתְאוֹם בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וּזְנָבוֹ שֶׁכִּמְעַט הִזְדַקֵר עַד הַתִקְרָה הִתְחִיל לְהִשְׁתוֹלֵל בָּעֲלִיצוּת.
הַצָב רִשְׁרֵשׁ לְרֶגַע בַּדֶלֶת וְשָׁאַל: "מַקְס, זֶה נִשְׁמָע כְּאִילוּ שֶׁעוֹד רֶגַע אַתָה בַּחוּץ! אֵיךְ עָשִׂיתָ אֶת זֶה?"
"עֲדַיִן לֹא, עֲדַיִן לֹא, אֲבָל בְּקָרוֹב מְאוֹד. זֶה בָּטוּח. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? לְפִי מָה שֶׁסִיפַּרְתָ לִי כָּרֶגַע. אָז כָּכָה: כַּאֲשֶׁר הַצַיָר עָזַב, בָּא בִּמְקוֹמוֹ הַמְשׁוֹרֵר. וְעַכְשָׁו הַמְשׁוֹרֵר הִסְתַלֵק, סִימָן שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ דַיָר חָדָשׁ. כִּי כָּכָה זֶה עִם חֶדֶר לְהַשְֹכִּיר, דַיָר הוֹלֵךְ וְדַיָר בָּא. כָּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לְחַכּוֹת פֹּה לְיַד הַדֶלֶת שֶׁתִיפָּתַח בְּקָרוֹב."
שְׁתִיקָה מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. מַקְס הָיָה בָּטוּחַ שֶׁזֶה מֵרוֹב תַדְהֵמָה.
"מַקְס, מַקְס – אַתָה גָדוֹל!" קָרָא הַצָב לִבְסוֹף וְקָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין אִם זֶה נֶאֱמַר בְּגִיחוּךְ אוֹ בִּרְצִינוּת, "הַהִיגָיוֹן שֶׁלְךָ חַד כְּמוֹ הַצִיפּוֹרְנַיִים שֶׁלְךָ! נָכוֹן, דַיָר הוֹלֵךְ וְדַיָר בָּא. וְהַדֶלֶת הַזֹאת תִיפָּתַח. אֲבָל..."
"אֲבָל מָה?"
"אִילוּ הָיִיתָ מַקְשִׁיב לִי עַד הַסוֹף, לֹא הָיִיתָ מְמַהֵר לְהִתְלַהֵב..."
"לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן?" אָמַר מַקְס בְּבֶהָלָה, "אָז תִגְמוֹר לְסַפֵּר. אֲנִי שׁוֹמֵעַ."
"לֹא מַסְפִּיק שֶׁאַתָה שׁוֹמֵעַ, נַסֵה גַם לְהָבִין, כִּי זֶה קְצָת מְסוּבָּךְ. גַם לִי הָיָה קָשֶׁה לְהָבִין אֶת זֶה. זֶה קָשׁוּר לַבֵּן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה – מְנַחֵם, אִם כְּבָר הִסְפַּקְתָ לִשְׁכּוֹחַ אֶת שְׁמוֹ. וּבְכֵן, אַחֲרֵי שֶׁמְנַחֵם הִצְלִיחַ עִם הַחֶדֶר הַזֶה שֶׁבָּנָה לְהַשְׂכָּרָה, הוּא עָבַר לְאָמֵרִיקָה לְנַסוֹת גַם שָׁם אֶת הַשִׁיטָה. יֵשׁ שָׁם עִיר שֶׁנִקְרֵאת נְיוּ-יוֹרְק עִם בִּנְיָנִים שֶׁמַגִיעִים עַד לַשָׁמַיִם. עַד הַשָׁמַיִם, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. אִם תַעֲרוֹם אֶת כָּל הַבָּתִים שֶׁל הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ אֶחָד עַל הַשֵׁנִי, אֲבָל בְּקַו יָשָׁר כְּדֵי שֶׁכָּל הָעֵסֶק לֹא יִתְמוֹטֵט, נָכוֹן שֶׁתְקַבֵּל בִּנְיָן גָבוֹה מְאוֹד? וַעֲדַיִן הַבִּנְיָן שֶׁתְקַבֵּל יִהְיֶה נָמוּך מִכָּל בִּנְיָן רָגִיל בְּנְיוּ-יוֹרְק. וְדַע לְךָ שֶׁאֵיפֹה שֶׁיֵשׁ בִּנְיָנִים וּמִגְדָלִים כָּאֵלֶה, שָׁם גַם יֵשׁ מִתַחַת לָהֶם, עָמוֹק בָּאֲדָמָה, הָמוֹן מַרְתְפִים וּתְעָלוֹת בִּיוּב שֶׁבָּהֶם גָרִים עַכְבְּרוֹשִׁים וּמַקָקִים וְכָל מִינֵי כָּאֵלֶה שֶׁאוֹהֲבִים לִחְיוֹת בְּטַחַב וּבַאֲפֵלָה.
"וְעַכְשָׁו, לֹא תַאֲמִין מָה עָשָׂה מְנַחֵם. הוּא קָנָה בְּזִיל הַזוֹל כַּמָה מְחִילוֹת תַת-קַרְקָעִיוֹת כָּאֵלֶה, שִׁיפֵּץ, וְהִשְׂכִּיר לִמְגוּרֵי אָדָם. אוֹמְרִים שֶׁהוּא דֵי הִתְעַשֵׁר מִזֶה, וְשֶׁהוּא עַצְמוֹ גָר בְּקוֹמָה 44 אוֹ 144, סְלַח לְזָקֵן כָּמוֹנִי שֶׁלֹא זוֹכֵר בְּדִיוּק פְּרָט שֶׁכָּזֶה. וְלָמָה אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל זֶה? סְתָם בִּשְׁבִיל לְקַשְׁקֵש אִיתְךָ? לֹא. כְּדֵי שָׁתֵדַע שֶׁמְנַחֵם הִזְמִין אֶת אִימוֹ לְבַקֵר אוֹתוֹ בְּנְיוּ-יוֹרְק, וּגְבֶרֶת רוֹזָה טָסָה אֵלָיו רַק לִפְנֵי שָׁבוּעַ. כָּך שֶׁאֵין עַכְשָׁו מִי שֶׁיַשְׂכִּיר אֶת חֲדַר הַמַרְתֵף הַזֶה. בִּגְלַל זֶה אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לַעֲמוֹד פֹּה לְיַד הַדֶלֶת בְּלִי לַחְשׁוֹש שֶׁמִישֶׁהוּ יוֹפִיעַ פִּתְאוֹם וְיִדְרוֹך עָלַי. וּבִגְלַל זֶה גַם אֵין סִיכּוּי שֶׁהַדֶלֶת הַזאֹת תִיפָּתַח בַּקָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁקִיוִיתָ, מִפְּנֵי שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה תַחְזוֹר הַבַּיְתָה רַק בְּעוֹד חוֹדְשַׁיִם."
"חוֹדְשַׁיִם!" נִיתֵר מַקְס מִמְקוֹמוֹ, "זֶה יִהְיֶה כְּבָר מְאוּחָר מִדַי בִּשְׁבִילִי!"
"מַקְס הַגָדוֹל," אָמַר הַצָב, וְמַקְס שָׁמַע שֶׁהַזָקֵן קָם עַל רַגְלָיו, "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִקְשַׁבְתָ וְגַם הֵבַנְתָ. אֵין לִי עוֹד מָה לְהַגִיד לְךָ. רַק אֶחְזוֹר שׁוּב עַל מָה שֶׁכְּבָר אָמַרְתִי לְךָ קוֹדֶם. כֵּן, עָשִׂיתָ לִי רַע, אֲבָל אֵינְךָ אָשֵׁם, וּבְבוֹא הַזְמַן אֶחְשׁוֹב אֵיךְ לְהוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַבּוֹר!"
'אֵין לִי סַבְלָנוּת בִּשְׁבִיל הַיְצוּר הַזֶה,' חָשַׁב מַקְס, 'הַזָקֵן הַזֶה שׁוּב מְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת. הוּא יוֹצִיא אוֹתִי? רַק מִדַעְתִי...'
"סַבְלָנוּת, מַקְס, סַבְלָנוּת. זֶה יִקַח לִי קְצָת זְמַן. אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי קְצָת אִיטִי."~~~~
"לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הַשְׁכוּנָה הַזאֹת, חָצְבוּ בּוֹרוֹת כָּאֵלֶה כְּדֵי לֶאֱגוֹר בָּהֶם אֶת מֵי הַגְשָׁמִים. לֹא הָיוּ צִינוֹרוֹת שֶׁהוֹבִילוּ מַיִם וְלֹא בְּרָזִים בַּבָּתִים. אֶת הַמַיִם שָׁאֲבוּ מִן הַבּוֹרוֹת בִּדְלָיִים, וְיוֹתֵר מְאוּחָר בְּמַשְׁאֵבוֹת יָד. אֲנִי זוֹכֵר כְּשֶׁחָצְבוּ אֶת הַבּוֹר הַזֶה. הָיִיתִי אָז בֶּן 26 שְׁנוֹת צָב, כְּלוֹמַר בְּעֵרֶךְ בֶּן 95 שְׁנוֹת אָדָם. כַּמָה זֶה בִּשְׁנוֹת חָתוּל, תַעֲשֶׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן בְּעַצְמְךָ, מַקְס. וַאֲנִי זוֹכֵר – כְּאִילוּ הָיָה זֶה הַיוֹם – אֵיךְ הֵכִינוּ אֶת הַטִיחַ שֶׁבּוֹ טִיְחוּ אֶת הַבּוֹרוֹת. הַטִיחַ שׁוֹמֵר עַל הַמַיִם שֶׁלֹא יְחַלְחֲלוּ לְתוֹךְ הָאֲדָמָה."
'מַזָל שֶׁעַכְשָׁו קַיִץ,' חָשַׁב מַקְס, 'מַזָל שֶׁהַגֶשֶׁם לֹא זוֹרֵם לְכָאן וּמַטְבִּיעַ אוֹתִי בְּתוֹך הַבּוֹר.'
"וְאִם אַתָה פּוֹחֵד לִטְבּוֹעַ בַּמַיִם," הִמְשִׁיךְ הַצָב, "אָז יֵשׁ לִי בְּשֹוֹרָה טוֹבָה בִּשְׁבִילְךָ. יוֹם אֶחָד, אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הֵנִיחוּ בְּנֵי הָאָדָם רֶשֶׁת שֶׁל צִינוֹרוֹת בַּשְׁכוּנָה. וּבְכָל בַּיִת הִתְקִינוּ בֶּרֶז. מֵאָז לֹא צָרִיךְ עוֹד לְשַׁלְשֵל דְלִי עִם חֶבֶל כְּדֵי לִשְׁאוֹב מַיִם, אוֹ לְהָנִיעַ בְּכוֹח אֶת מַשְׁאֵבַת הַיָד. וּמֵאָז נוֹתְרוּ הַבּוֹרוֹת הָאֵלֶה רֵיקִים וִיבֵשִׁים. עַד שֶׁ... אַתָה רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ אֶת כָּל הַסִיפּוּר שֶׁל הַבּוֹר הַזֶה?"
מַקְס נָשַׁם לִרְוָחָה. כַּמָה נָעִים לִשְׁמוֹעַ שֶׁזֶהוּ בּוֹר בְּלִי מַיִם, בּוֹר יָבֵשׁ.
"כֵּן, צָב, סַפֵּר עוֹד, אֶת כָּל מָה שֶׁאַתָה יוֹדֵעַ. וְהִזְדַרֵז," דָרַשׁ מַקְס. אוּלַי יִמְצָא בִּדְבָרָיו אֵיזֶה רֶמֶז מוֹעִיל כְּדֵי לָצֵאת עוֹד מְעַט מִן הַמַלְכּוֹדֶת. הַצָב לֹא הִזְדַרֵז. סִיפֵּר לְאַט לְאַט בַּקֶצֶב שֶׁלוֹ.
"הַבּוֹר הַזֶה שַׁיָךְ לִגְבֶרֶת רוֹזָה, אַתָה הֲרֵי מַכִּיר אוֹתָהּ. זֹאת עִם מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ הַאֲדוּמָה."
"בְּוַדַאי שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתָהּ. מֵהַחָצֵר שֶׁלָהּ נָפַלְתִי לְפֹה."
"וְגַם הַחָצֵר שֶׁבָּהּ עַכְשָׁו אֲנִי נִמְצָא שַׁיֶכֶת לָהּ. אֲסַפֵּר לְךָ, מַקְס, וְתָבִין. שָׁנִים רַבּוֹת עָבְדָה גְבֶרֶת רוֹזָה בְּמִין עֲבוֹדָה שֶׁנִקְרֵאת נִיקָיוֹן שֶׁל מִשְֹרָדִים. עַד שֶהִזְדַקְנָה וְלֹא הָיָה לָהּ עוֹד כּוֹח לַעֲבוֹד. מִמָה תִתְפַּרְנֵס? בָּא הַבֵּן שֶׁלָהּ וְאָמַר לָהּ: הַבּוֹר הַזֶה, פַּעַם הוֹצִיאוּ מִמֶנוּ מַיִם, מֵהַיוֹם נוֹצִיא מִמֶנוּ כֶּסֶף. וְאָז מְנַחֵם, זֶה שְׁמוֹ שֶׁל הַבֵּן, הָפַךְ אֶת בּוֹר הַמַיִם לַחֲדַר מַרְתֵף כְּדֵי לְהַשְֹכִּירוֹ לִמְגוּרֵי אָדָם. בְּמוֹ יָדָיו הִתְקִין אֶת גֶרֶם הַמַדְרֵגוֹת כְּדֵי לָרֶדֶת לְמַטָה. וְאַחַר כָּךְ הִתְקִין אֶת הַחַלוֹן הַקָטָן וְאֶת הַדֶלֶת לְמַעְלָה. בַּדֶלֶת נִכְנָסִים מֵהַצָד שֶׁלִי, מֵהַחָצֵר בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים. וְהַחַלוֹן פּוֹנֶה אֶל הַחָצֵר שֶׁל הַחֶדֶר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁבִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מִשָׁם אַתָה נִכְנַסְתָ, מַקְס."
"נָכוֹן!" מַקְס הִצְמִיד אֶת אוֹזְנוֹ לַדֶלֶת כְּדֵי לֹא לְהַחְמִיץ שׁוּם מִילָה.
"בַּתִקְרָה חִיבֵּר מְנַחֵם נוּרַת חַשְׁמַל. וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר שַֹמְתָ לֵב, הוּא הִתְקִין אֶת הַבֶּרֶז וְהַכִּיוֹר לְמַעְלָה לְיַד הַדֶלֶת, לֹא לְמַטָה. אַתָה יוֹדֵעַ לָמָה? כְּדֵי לְאַפְשֵׁר אֶת נִיקוּז הַמַיִם בְּגוֹבַה מִפְלַס הַחָצֵר וְלַחְסוֹךְ בְּמַשְׁאֵבָה."
"זֶה דֵי מְסוּבָּךְ, כָּל הָעֵסֶק הַזֶה," הֵעִיר מַקְס שֶׁחָטַף סְחַרְחוֹרֶת קַלָה מִכָּל הַפְּרָטִים שֶׁשָׁמַע.
"נָכוֹן, זֶה מְסוּבָּךְ, וּמְנַחֵם עָבַד קָשֶׁה בִּשְׁבִיל אִימָא שֶׁלוֹ, גְבֶרֶת רוֹזָה. עַד שֶׁלִבְסוֹף הוּא הִצְלִיחַ לַהֲפוֹךְ אֶת בּוֹר הַמַיִם לְחֶדֶר לְהַשְֹכִּיר."
אִם כֵּן, לֹא נוֹרָא, זֶה אֲפִילוּ לֹא בּוֹר מַיִם יָבֵשׁ, מָה יֵשׁ לְפַחֵד מֵחֶדֶר? דִבְרֵי הַצָב הִרְגִיעוּ אֶת מַקְס. הוּא אַף הִתְחִיל לְהַבְרִישׁ בְּנַחַת אֶת פַּרְוָתוֹ הַמַבְרִיקָה בִּלְשׁוֹנוֹ בִּזְמַן שֶׁהַצָב הִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר אֶת קוֹרוֹת הַבּוֹר, הוּא חֲדַר הַמַרְתֵף שֶׁהִשְֹכִּירָה גְבֶרֶת רוֹזָה.
"דַיָרִים שׁוֹנִים וּמְשׁוּנִים גָרוּ בַּבּוֹר הַזֶה, בָּאוּ וְהָלְכוּ. אֶחָד לִפְנֵי הָאַחֲרוֹן, לְמָשָׁל, הָיָה צַיָר וּשְׁמוֹ גַבְרִיאֵל גַבְרָא. לִפְעָמִים שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ מְדַבֵּר פֹּה בַּחָצֵר עִם גְבֶרֶת רוֹזָה. הוּא אָהַב לְצַיֵר אֶת עַצְמוֹ. צִיוּר כָּזֶה נִקְרָא דְיוֹקָן עַצְמִי שֶׁל הַצַיָר. יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר צִיֵר אֶת עַצְמוֹ, יָצָא מִמִכְחוֹלוֹ צִיוּר שֶׁל תַרְנְגוֹל אַדְמוֹנִי. דָבָר מוּזָר כָּזֶה מֵעוֹלָם לֹא קָרָה לוֹ. הוּא נִבְהַל מְאוֹד. הוּא בָּחַן אֶת עַצְמוֹ בָּרְאִי. הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁמַתְחִילָה לִצְמוֹח לוֹ בַּמֶצַח כַּרְבּוֹלֶת אֲדוּמָה כְּמוֹ שֶׁצִיֵר בַּצִיוּר, וְגַם מַתְחִיל לִצְמוֹח לוֹ מַקוֹר חַד כְּמוֹ בַּצִיוּר. בְּמוֹ אוֹזְנָי שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ צוֹעֵק: אֲנִי מִשְׁתַגֵעַ! אֲנִי הוֹפֵךְ לְתַרְנְגוֹל!
"הַצַיָר הֵבִין שֶׁזֶה בִּגְלַל הַבּוֹר הָעָמוֹק שֶׁבּוֹ הוּא גָר. בִּגְלַל הַבּוֹר הֶחָשׁוּךְ וְהַמְעוּפָּשׁ שֶׁבּוֹ אַתָה נִמְצָא כָּעֵת, מַקְס, עִם הַחַלוֹן הַקְטַנְטַן לְמַעְלָה. זֶה כְּמוֹ צִינוֹק בְּבֵית כֶּלֶא, אִם אַתָה יוֹדֵעַ מָה זֶה. בּוֹר נִשְׁאָר בּוֹר גַם אִם קוֹרְאִים לוֹ חֶדֶר לְהַשְֹכִּיר. אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַגֵעַ שָׁם, בְּמוּקְדָם אוֹ בִּמְאוּחָר. וּמָה קָרָה לַצַיָר? כְּבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּא בָּרַח מִן הַבּוֹר. אֶת צִיוּר הַתַרְנְגוֹל שֶׁאַתָה רוֹאֶה עַל הַקִיר הוּא לֹא לָקַח אִיתוֹ, הִשְׁאִיר אֶת הַזִיכָּרוֹן הָרַע מֵאֲחוֹרָיו."פִּתְאוֹם נִבְהַל מַקְס מִן הַהַשְׁפָּעָה הַהַרְסָנִית שֶׁל הַבּוֹר, וְהוּא קָרָא: "הוֹ, צָב, אֲנִי חַיָב לָצֵאת מִפֹּה!" וּבְלִיבּוֹ הוֹסִיף: 'וּמַהֵר, לִפְנֵי שֶׁגַם אֲנִי אֶשְׁתַגֵעַ פֹּה!'
"הֵירָגַע, מַקְס, רַק אָמַרְתִי שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַגֵעַ בַּבּוֹר, לֹא שֶׁזֶה חַיָב לִקְרוֹת לְכָל אֶחָד. לְמָשָׁל, מִי שֶׁבָּא לָגוּר אַחֲרֵי הַצַיָר רַק חָטַף דִיכָּאוֹן."
"שִׁיגָעוֹן אוֹ דִיכָּאוֹן..." מִלְמֵל מַקְס בְּיֵאוּשׁ, "מַהֵר לִבְרוֹחַ מִפֹּה..."
"נָכוֹן, גַם הַהוּא בָּרַח מִפֹּה מַהֵר."
"מִי זֶה הָיָה?" הִסְתַקְרֵן מַקְס.
"הַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד."
"אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ! הֲלוֹא הוּא גָר עַכְשָׁו אֵצֶל גְבֶרֶת מַזָל, עַל הַגָג שֶׁלָהּ."
"כֵּן, זֶה הוּא," הִמְשִׁיךְ הַצָב לְסַפֵּר, "בֶּן אָדָם יָשָׁר וְכַעֲסָן כָּמוֹהוּ לֹא הִכַּרְתִי מִיָמַי. חִיבַּבְתִי אוֹתוֹ מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן. הוּא בָּא לַשְׁכוּנָה מִפְּנֵי שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה הִשְֹכִּירָה לוֹ אֶת הַחֶדֶר הַזֶה בַּהֲנָחָה גְדוֹלָה. וְשֵׁנִית, מִפְּנֵי שֶׁהִתְכַּוֵן לִכְתוֹב שִׁירִים מִמַעֲמַקֵי נַפְשׁוֹ. אֲבָל אַחֲרֵי זְמַן קָצָר גִילָה שֶׁלִחְיוֹת בְּבוֹר עָמוֹק וְחָשׁוּךְ לֹא עוֹשֶֹה טוֹב לַנֶפֶשׁ. הוּא חָטַף דִיכָּאוֹן. וְכַאֲשֶׁר נִיסָה לִכְתוֹב פֹּה שִׁיר זְעָקָה אַמִיץ, יָצָא לוֹ שִׁיר בַּכְיָנִי וּמִסְכֵּן. בְּמוֹ אוֹזְנָי שָׁמַעְתִי אוֹתוֹ בּוֹכֶה בֶּכִי חֲרִישִׁי. וְאָז בָּכָה בְּקוֹל. הוּא בְּקוֹשִׁי הִצְלִיחַ לְהִסְתַלֵק מִפֹּה. לְמַזָלוֹ הוּא מָצָא אֶת הַחַדְרוֹן בַּעֲלִיַת הַגָג שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. שָׁמַעְתִי שֶׁגַם הִיא נָתְנָה לוֹ הֲנָחָה גְדוֹלָה. אֲנִי מְקַוֶה בִּשְׁבִילוֹ שֶׁשָׁם בַּגַג, קָרוֹב לַשָׁמַיִם, הוּא יַצְלִיחַ לִכְתוֹב שִׁירִים כִּלְבָבוֹ."
מַקְס רָטַן. "אוֹתִי שִׁירִים לֹא מְעַנְיְינִים. בְּשִׁירִים אֵין שׁוּם תוֹעֶלֶת. כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה זֶה לְהִסְתַלֵק מִפֹּה, וּמִיָד."
לְפֶתַע דָפַק הַצָב בְּשִׁרְיוֹנוֹ בַּדֶלֶת וְאָמַר:
"עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין מָה כָּל פִּתְקָאוֹת הַנְיָר, אֵלֶה שֶׁמְפוּזָרות עַל רִצְפַּת הַבּוֹר! כָּל נְיָר הוּא שִׁיר שֶׁהַמְשׁוֹרֵר נַפְתָלִי נִמְרוֹד נִיסָה לִכְתוֹב פֹּה וְלֹא הִצְלִיחַ. כְּשֶׁיָצָא לוֹ שִׁיר גָרוּע, הוּא הִתְעַצְבֵּן, תָלַשׁ אֶת הַדַף מֵהַמַחְבֶּרֶת, קִימֵט וְזָרַק לָרִצְפָּה."
אֲבָל אֶת מַקְס כָּל זֶה בִּכְלָל לֹא עִנְיֵן. הָרֹאשׁ שֶׁלוֹ כְּבָר הָיָה בְּמָקוֹם אַחֵר.
"נִיצַלְתִי, נִיצַלְתִי!" הוּא קָרָא פִּתְאוֹם בְּהִתְלַהֲבוּת עֲצוּמָה וּזְנָבוֹ שֶׁכִּמְעַט הִזְדַקֵר עַד הַתִקְרָה הִתְחִיל לְהִשְׁתוֹלֵל בָּעֲלִיצוּת.
הַצָב רִשְׁרֵשׁ לְרֶגַע בַּדֶלֶת וְשָׁאַל: "מַקְס, זֶה נִשְׁמָע כְּאִילוּ שֶׁעוֹד רֶגַע אַתָה בַּחוּץ! אֵיךְ עָשִׂיתָ אֶת זֶה?"
"עֲדַיִן לֹא, עֲדַיִן לֹא, אֲבָל בְּקָרוֹב מְאוֹד. זֶה בָּטוּח. אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? לְפִי מָה שֶׁסִיפַּרְתָ לִי כָּרֶגַע. אָז כָּכָה: כַּאֲשֶׁר הַצַיָר עָזַב, בָּא בִּמְקוֹמוֹ הַמְשׁוֹרֵר. וְעַכְשָׁו הַמְשׁוֹרֵר הִסְתַלֵק, סִימָן שֶׁעוֹד מְעַט יָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ דַיָר חָדָשׁ. כִּי כָּכָה זֶה עִם חֶדֶר לְהַשְֹכִּיר, דַיָר הוֹלֵךְ וְדַיָר בָּא. כָּל מָה שֶׁאֲנִי צָרִיך לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לְחַכּוֹת פֹּה לְיַד הַדֶלֶת שֶׁתִיפָּתַח בְּקָרוֹב."
שְׁתִיקָה מֵעֵבֶר לַדֶלֶת. מַקְס הָיָה בָּטוּחַ שֶׁזֶה מֵרוֹב תַדְהֵמָה.
"מַקְס, מַקְס – אַתָה גָדוֹל!" קָרָא הַצָב לִבְסוֹף וְקָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין אִם זֶה נֶאֱמַר בְּגִיחוּךְ אוֹ בִּרְצִינוּת, "הַהִיגָיוֹן שֶׁלְךָ חַד כְּמוֹ הַצִיפּוֹרְנַיִים שֶׁלְךָ! נָכוֹן, דַיָר הוֹלֵךְ וְדַיָר בָּא. וְהַדֶלֶת הַזֹאת תִיפָּתַח. אֲבָל..."
"אֲבָל מָה?"
"אִילוּ הָיִיתָ מַקְשִׁיב לִי עַד הַסוֹף, לֹא הָיִיתָ מְמַהֵר לְהִתְלַהֵב..."
"לְמָה אַתָה מִתְכַּוֵן?" אָמַר מַקְס בְּבֶהָלָה, "אָז תִגְמוֹר לְסַפֵּר. אֲנִי שׁוֹמֵעַ."
"לֹא מַסְפִּיק שֶׁאַתָה שׁוֹמֵעַ, נַסֵה גַם לְהָבִין, כִּי זֶה קְצָת מְסוּבָּךְ. גַם לִי הָיָה קָשֶׁה לְהָבִין אֶת זֶה. זֶה קָשׁוּר לַבֵּן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה – מְנַחֵם, אִם כְּבָר הִסְפַּקְתָ לִשְׁכּוֹחַ אֶת שְׁמוֹ. וּבְכֵן, אַחֲרֵי שֶׁמְנַחֵם הִצְלִיחַ עִם הַחֶדֶר הַזֶה שֶׁבָּנָה לְהַשְׂכָּרָה, הוּא עָבַר לְאָמֵרִיקָה לְנַסוֹת גַם שָׁם אֶת הַשִׁיטָה. יֵשׁ שָׁם עִיר שֶׁנִקְרֵאת נְיוּ-יוֹרְק עִם בִּנְיָנִים שֶׁמַגִיעִים עַד לַשָׁמַיִם. עַד הַשָׁמַיִם, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. אִם תַעֲרוֹם אֶת כָּל הַבָּתִים שֶׁל הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ אֶחָד עַל הַשֵׁנִי, אֲבָל בְּקַו יָשָׁר כְּדֵי שֶׁכָּל הָעֵסֶק לֹא יִתְמוֹטֵט, נָכוֹן שֶׁתְקַבֵּל בִּנְיָן גָבוֹה מְאוֹד? וַעֲדַיִן הַבִּנְיָן שֶׁתְקַבֵּל יִהְיֶה נָמוּך מִכָּל בִּנְיָן רָגִיל בְּנְיוּ-יוֹרְק. וְדַע לְךָ שֶׁאֵיפֹה שֶׁיֵשׁ בִּנְיָנִים וּמִגְדָלִים כָּאֵלֶה, שָׁם גַם יֵשׁ מִתַחַת לָהֶם, עָמוֹק בָּאֲדָמָה, הָמוֹן מַרְתְפִים וּתְעָלוֹת בִּיוּב שֶׁבָּהֶם גָרִים עַכְבְּרוֹשִׁים וּמַקָקִים וְכָל מִינֵי כָּאֵלֶה שֶׁאוֹהֲבִים לִחְיוֹת בְּטַחַב וּבַאֲפֵלָה.
"וְעַכְשָׁו, לֹא תַאֲמִין מָה עָשָׂה מְנַחֵם. הוּא קָנָה בְּזִיל הַזוֹל כַּמָה מְחִילוֹת תַת-קַרְקָעִיוֹת כָּאֵלֶה, שִׁיפֵּץ, וְהִשְׂכִּיר לִמְגוּרֵי אָדָם. אוֹמְרִים שֶׁהוּא דֵי הִתְעַשֵׁר מִזֶה, וְשֶׁהוּא עַצְמוֹ גָר בְּקוֹמָה 44 אוֹ 144, סְלַח לְזָקֵן כָּמוֹנִי שֶׁלֹא זוֹכֵר בְּדִיוּק פְּרָט שֶׁכָּזֶה. וְלָמָה אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל זֶה? סְתָם בִּשְׁבִיל לְקַשְׁקֵש אִיתְךָ? לֹא. כְּדֵי שָׁתֵדַע שֶׁמְנַחֵם הִזְמִין אֶת אִימוֹ לְבַקֵר אוֹתוֹ בְּנְיוּ-יוֹרְק, וּגְבֶרֶת רוֹזָה טָסָה אֵלָיו רַק לִפְנֵי שָׁבוּעַ. כָּך שֶׁאֵין עַכְשָׁו מִי שֶׁיַשְׂכִּיר אֶת חֲדַר הַמַרְתֵף הַזֶה. בִּגְלַל זֶה אֲנִי מַרְשֶׁה לְעַצְמִי לַעֲמוֹד פֹּה לְיַד הַדֶלֶת בְּלִי לַחְשׁוֹש שֶׁמִישֶׁהוּ יוֹפִיעַ פִּתְאוֹם וְיִדְרוֹך עָלַי. וּבִגְלַל זֶה גַם אֵין סִיכּוּי שֶׁהַדֶלֶת הַזאֹת תִיפָּתַח בַּקָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁקִיוִיתָ, מִפְּנֵי שֶׁגְבֶרֶת רוֹזָה תַחְזוֹר הַבַּיְתָה רַק בְּעוֹד חוֹדְשַׁיִם."
"חוֹדְשַׁיִם!" נִיתֵר מַקְס מִמְקוֹמוֹ, "זֶה יִהְיֶה כְּבָר מְאוּחָר מִדַי בִּשְׁבִילִי!"
"מַקְס הַגָדוֹל," אָמַר הַצָב, וְמַקְס שָׁמַע שֶׁהַזָקֵן קָם עַל רַגְלָיו, "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהִקְשַׁבְתָ וְגַם הֵבַנְתָ. אֵין לִי עוֹד מָה לְהַגִיד לְךָ. רַק אֶחְזוֹר שׁוּב עַל מָה שֶׁכְּבָר אָמַרְתִי לְךָ קוֹדֶם. כֵּן, עָשִׂיתָ לִי רַע, אֲבָל אֵינְךָ אָשֵׁם, וּבְבוֹא הַזְמַן אֶחְשׁוֹב אֵיךְ לְהוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַבּוֹר!"
'אֵין לִי סַבְלָנוּת בִּשְׁבִיל הַיְצוּר הַזֶה,' חָשַׁב מַקְס, 'הַזָקֵן הַזֶה שׁוּב מְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת. הוּא יוֹצִיא אוֹתִי? רַק מִדַעְתִי...'
"סַבְלָנוּת, מַקְס, סַבְלָנוּת. זֶה יִקַח לִי קְצָת זְמַן. אַתָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי קְצָת אִיטִי."