~~~ פֶּרֶק ו' ~~~
עוֹד אוֹרְחִים בַּחַלוֹן
מַ
קְס כְּבָר הָיָה מַעְדִיף אֶת הַכֶּלֶב הַלָבָן הַבַּיְשָׁן וְלֹא אֶת מִי שֶׁעָמַד בַּחַלוֹן – הָעוֹרֵב שֶׁל הַשְׁכוּנָה.
"אֲנִי נִקְרָע מִצְחוֹק," קָרָא הָעוֹרֵב, "אֵיךְ נָפְלוּ גִיבּוֹרִים... מִמְרוֹם הַשְׁכוּנָה אֶל בּוֹר עָמוֹק..."
"וּלְךָ מָה עָשִׂיתִי? גַם אוֹתְךָ הֶעֱלַבְתִי?"
"גָרוּע, גָרוּע מִזֶה. גָזַלְתָ מִמֶנִי אֶת פַּת לַחְמִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. כֵּן. אֶת הָאוֹכֶל. הַמָזוֹן. הַדָבָר הַזֶה שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין חַיִים. רַק לִפְנֵי יוֹמַיִם עוֹלַלְתָ לִי אֶת זֶה שׁוּב. וְאַל תַגִיד עַכְשָׁו שֶׁשָׁכַחְתָ. מָצָאתִי סֶנְדְוִויץ' בְּתוֹךְ שַֹקִית נַיְלוֹן. קָרַעְתִי אֶת עַצְמִי עַד שֶׁהִצְלַחְתִי לִקְרוֹע אֶת הַשַֹקִית. וְאָז אַתָה מוֹפִיעַ וְחוֹטֵף לִי מַמָשׁ מֵהַמַקוֹר. גַזְלָן! שׁוֹדֵד! אֲפִילוּ לֹא אָכַלְתָ אֶת הַסֶנְדְוִויץ'. רַק טָעַמְתָ קְצָת מִן הַגְבִינָה. וְאָז מִישֶׁהוּ עָבַר בָּרְחוֹב וְזָרַק לַפַּח."
עַד שֶׁמַקְס חָשַׁב מָה לְהַגִיד, הִצְטָרְפָה אֶל הָעוֹרֵב גַם בַּת זוּגוֹ הָעוֹרֶבֶת. הִיא פָּרְסָה אֶת כְּנָפֶיהָ וְהִסְתִירָה אֶת מְעַט הָאוֹר שֶׁבַּחַלוֹן הַקָטָן.
"תִרְאוּ תִרְאוּ מִי פֹּה תָקוּע! מַקְס הַגָדוֹל!"
מַקְס הִתְעַלֵם מִן הַשְׁנַיִם וְהִתְחִיל לִקְרוֹא לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל וּלְכָל מִי שֶׁמוּכָן לַעְזוֹר. אוּלַי הַכֶּלֶב תָמִימִי כְּבָר נִרְדַם וְלֹא יִשְׁמַע.
"מַקְס עֲדַיִן חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם גָדוֹל!" צָרְחוּ זוּג הָעוֹרְבִים בִּמְלוֹא גְרוֹנָם וְכִיסוּ עַל קוֹלוֹ, "גְבֶרֶת מַזָל לְעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא תִשְׁמַע אוֹתְךָ, כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ בַּסְבִיבָה!"
הֵם נִיתְרוּ וְנֶעְלְמוּ מִן הַחַלוֹן. מַקְס נִיסָה שׁוּב. אַךְ מִיָד שָׁמַע אֶת הָעוֹרְבִים שׁוּב קוֹרְעִים אֶת הָאֲוִיר וְחוֹסְמִים אֶת קוֹלוֹ בְּצְרִיחוֹת צוֹרְמָנִיות. וּלְאוֹזְנָיו הַחַדוֹת הִגִיעוּ מֵרָחוֹק נְבִיחוֹת שֶׁל כְּלַבְלַב שֶׁפִּילְחוּ גַם הֵן אֶת הָאֲוִיר. עַכְשָׁו גַם תָמִימִי וְגַם הָעוֹרְבִים הִפְרִיעוּ לוֹ. הוּא הֶחְלִיט לְנַמְנֵם קְצַת וְלְהִתְעוֹרֵר בַּלַיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁכּוּלָם שְׁקוּעִים בְּשֵׁינָה עֲמוּקָה.
אֲבָל בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהִשְֹתַרֵעַ וּלְהָנִיחַ אֶת הָרֹאשׁ בְּנוֹחוּת, נִמְלְאוּ אוֹזְנָיו בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם וְרַעַשׁ צִיוּצִים. בַּחַלוֹן נָחֲתוּ וְהִצְטוֹפְפוּ כְּעֶשְֹרִים צִיפּוֹרֵי דְרוֹר. וּבֵינֵיהֶם – יַרְגָזִי אֶחָד. מֵאָחוֹר הִתְעוֹפְפוּ עוֹד דְרוֹרִים בָּאֲוִיר, אוּלַי לַעֲשָֹרוֹת. הֵם בָּאוּ לְהִתְעַנֵג עַל הַמַחֲזֶה הַנִפְלָא. מַקְס הַגָדוֹל שֶׁמִמֶנוּ פָּחֲדוּ פַּחַד מָוֶת – הוּא תָקוּע עָמוֹק בַּבּוֹר. יוֹם חַג!
וְמַקְס, בְּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת הַצִיפּוֹרִים, הִתְחִיל זְנָבוֹ לִרְעוֹד וּלְהִיטַלְטֵל מִצַד לְצַד. לִסְתוֹתָיו נָקְשׁוּ, רַגְלָיו הִתְמַקְמוּ בְּעֶמְדַת זִינוּק וְכָל גוּפוֹ נִדְרַךְ לְהִסְתַעֵר. רַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא זִינֵק, לְמַזָלוֹ. אִילוּ קָפַץ, הָיָה כַּמוּבָן צוֹנֵחַ לְמַטָה וְנֶחְבָּט עַל רִצְפַּת הַמַרְתֵף וּמְבַזֶה אֶת עַצְמוֹ בִּפְנֵי הַדְרוֹרִים.
"אַתֶם רוֹאִים," דִיבֵּר מַקְס אֶל לַהֲקַת הַצִיפּוֹרִים שֶׁבַּחַלוֹן, "כִּמְעַט שֶׁזִינַקְתִי עֲלֵיכֶם גַם עַכְשָׁו. וְזֶה לֹא מִתוֹךְ רוֹעַ וְזָדוֹן. בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה צִיפּוֹר – אֲנִי חַיָב לְזַנֵק עָלֶיהָ. תָבִינוּ, אֵין לִי עַל זֶה שְׁלִיטָה. זֶה מַשֶׁהוּ בַּגוּף שֶׁלִי. מָה אַתֶם רוֹצִים מִמֶנִי? תָבוֹאוּ בִּטְעָנוֹת אֶל מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַחֲתוּלִים!"
הַצִיפּוֹרִים בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיבוּ. הָרַעַשׁ בַּחַלוֹן נִרְגַע מְעַט כְּדֵי לָתֵת לַיַרְגָזִי אֶת הַבָּמָה. הַדְרוֹרִים קוֹרְאִים לְעַצְמָם צִיפּוֹרֵי שִׁיר, אֲבָל הַיַרְגָזִי מְזַמֵר בֶּאֱמֶת. זִמְרַת הַצִיפּוֹרִים תָמִיד הִרְגִיזָה אֶת מַקְס. בִּכְלָל, זִמְרָה וְשִׁירִים הָיוּ בְּעֵינָיו סְתָם דָבָר מְיוּתָר לְגַמְרֵי, חֲסַר כָּל תוֹעֶלֶת. וְעַכְשָׁו הוּא נֶאֱלַץ לְהַקְשִׁיב לַיַרְגָזִי בְּעַל כּוֹרְחוֹ. וּכְמוֹ שֶׁחָשַׁב, מָה שֶׁשָׁמְעוּ אוֹזְנָיו לֹא הָיָה אֶלָא זֶמֶר טִיפְּשִׁי.
זֶה מַקְס הַגִיבּוֹר
שֶׁתָקוּעַ בַּבּוֹר!
מִי נָפַל עָמוֹק עָמוֹק?
מִי נָפַל וְלֹא יַחְמוֹק?
זֶה מַקְס הַגִיבּוֹר
שֶׁתָקוּעַ בַּבּוֹר – – –
הַיַרְגָזִי זִימֵר אֶת הַפִּזְמוֹן הַמַעְגָלִי הַזֶה שֶׁיָכוֹל לְהִימָשֵׁךְ לָנֶצַח. אַחֲרֵי שֶׁהַדְרוֹרִים תָפְסוּ אֶת הָעִיקָרוֹן, הֵם הִצְטָרְפוּ אֶל הַיַרְגָזִי בְּהִתְלַהֲבוּת. לְמַקְס הָיָה נִדְמֶה שֶׁהַמַקְהֵלָה לְעוֹלָם לֹא תַפְסִיק אֶת הַשִׁיר הַמַעֲלִיב וְהָאֵינְסוֹפִי הַזֶה. מָה יִהְיֶה אִם הֲמוֹנֵי הַצִיפּוֹרִים יִשָׁאֲרוּ בַּחַלוֹן בְּתוֹרָנוּת יוֹמָם וַלַיְלָה? אֵיךְ יַזְעִיק עֶזְרָה?
דְרוֹר אֶחָד חָצוּף וְנוֹעָז הִתְעוֹפֵף לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְזִימֵר מַמָשׁ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁל מַקְס. מַקְס הִתְעַצְבֵּן, הִשְׁחִיז אֶת טְפָרָיו עַל מִישׁוֹרֶת הָעֵץ.
הַצִיפּוֹרִים יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר בְּלִי סוֹף, אִילוּלֵא נִשְׁמַע בַּחוּץ צִיוּץ חֵירוּם, אוֹת אַזְהָרָה. בְּבַת אַחַת הִתְעוֹפְפוּ כָּל הַצִיפּוֹרִים מִן הַחַלוֹן. בְּקוֹשִׁי הִסְפִּיק הַדְרוֹר הַחָצוּף לָנוּס עַל נַפְשׁוֹ מֵהַחֶדֶר.
בַּחַלוֹן עָמַד דוֹן הַגָדוֹל. חָתוּל שָׁמֵן, צָהוֹב כָּאֵשׁ. בְּפַרְוָתוֹ שָׁלוֹשׁ קָרָחוֹת, תוֹצָאָה שֶׁל קְטָטוֹת אֲיוּמוֹת.
דוֹן הַגָדוֹל שָׁלַט עַל הַשֶׁטַח שֶׁמִמִזְרַח לִרְחוֹב הָעֵמֶק (בִּסְבִיבוֹת הַמוֹעֲדוֹן הַשְׁכוּנָתִי, וּמִכָּאן שְׁמוֹ, כַּנִרְאֶה). הוּא וְמַקְס הַגָדוֹל מֵעוֹלָם לֹא נִכְנְסוּ זֶה לְשִׁטְחוֹ שֶׁל זֶה. לְאוֹזְנָיו שֶׁל דוֹן הַגָדוֹל הִגִיעָה הַשְׁמוּעָה הַמְעַנְיֶנֶת עַל שְׁכֵנוֹ הַשָׁחוֹר שֶׁנָפַל לְבוֹר. עַכְשָׁו הוּא בָּא לְרַחְרֵחַ אִם יוּכַל לִכְבּוֹשׁ אֶת הַשֶׁטַח שֶׁיִתְפַּנֶה אַחֲרֵי הָעִידָן שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל. כְּלוֹמַר, הַשֶׁטַח שֶׁבֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים.
דוֹן הַגָדוֹל עָמַד בַּחַלוֹן, הֵצִיץ פְּנִימָה בִּנְחִירַיִם רוֹטְטִים, בָּחַן אֶת מַקְס בְּעֵינַיִם אָטוּמוֹת וְלֹא אָמַר דָבָר. הוּא כַּנִרְאֶה שָׁקַל אֶת הַמַצָב וְהֶחְלִיט שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִיעַ הָרֶגַע הַנָכוֹן שֶׁלוֹ, שֶׁיֵש לְהַמְתִין. וְאָז הִסְתַלֵק כִּלְעוּמַת שֶׁבָּא.
"הוּא עֲדַיִן פּוֹחֵד מִמֶנִי!" אָמַר מַקְס הַגָדוֹל בְּקוֹל רָם, מִפְּנֵי שֶׁזֶה יוֹתֵר מְעוֹדֵד כְּשֶׁשׁוֹמְעִים בָּאוֹזְנַיִם.
וְכִמְעַט בְּטֶרֶם נֶעְלַם זְנָבוֹ שֶׁל דוֹן הַגָדוֹל מִן הַחַלוֹן הוֹפִיעַ אוֹרֵחַ דוֹמֶה – פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל. חָתוּל שָׁמֵן, אָפוֹר, עֲקוּם זָנָב. הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם הַכֶּתֶם שֶׁבְּצַוָארוֹ הַדוֹמֶה לַעֲנִיבַת פַּרְפַּר לְבָנָה. פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל שָׁלַט עַל שֶׁטַח נִרְחָב מִמַעֲרָב לִרְחוֹב נֵס-הָרִים (וְכִמְעַט עַד לַפַּארְק הַגָדוֹל). גַם הוּא בָּא כְּדֵי לְבָרֵר אִם הַדֶרֶךְ פְּנוּיָה לְהִשְׁתַלְטוּת מְהִירָה. גַם הוּא הֵצִיץ פְּנִימָה, נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ הָעָבֶה וְהִסְתַלֵק בְּלִי לוֹמַר דָבָר לִשְׁכֵנוֹ הַשָׁחוֹר.
"הוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי עֲדַיִן לֹא מְחוּסָל," שׁוּב עוֹדֵד מַקְס הַגָדוֹל אֶת עַצְמוֹ בְּקוֹל.
קְצֵה זְנָבוֹ הֶעָקוּם שֶׁל פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל רַק נֶעְלַם מִן הַחַלוֹן, וּכְבָר הוֹפִיעָה בּוֹ שׁוּרָה שֶׁל אוֹרְחוֹת. יוֹכֶבֶד, בּוֹנְבּוֹנִית, עַמְבָּה, גְרַצְיָה, דוֹנָה וְגוֹלְדָה. אֵלֶה הַחֲתוּלוֹת שֶׁהִתְגוֹרְרוּ בַּשֶׁטַח שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל, בֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים. כּוּלָן עָמְדוּ שָׁם וְלִיקְקוּ עַצְמָן כִּלְאַחַר סְעוּדָה טוֹבָה.
מֵאֲחוֹרֵיהֵן הִשְׁתוֹבְבוּ הַחֲתַלְתוּלוֹת וְהַחֲתַלְתוּלִים לוֹלָה וְהַיְידִי, סוּמְסוּם וְשָֹשֹוֹן וְעוֹד כַּמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיבְּלוּ שֵׁם.
"גַם אַתְ, גְרַצְיָה?" שָׁאַל מַקְס אֶת הַחֲתוּלָה הַדַקָה וְהָעֲנוּגָה, וְאָז פָּנָה גַם אֶל שְׁאָר הַחֲתוּלוֹת, "מָה כְּבָר עָשִׂיתִי לָכֶן? נָכוֹן, אֶת הָאוֹכֶל חָטַפְתִי תָמִיד רִאשׁוֹן. הֲרֵי זֶה הַטֶבַע שֶׁלִי. אִם לֹא הָיִיתִי מִתְנַהֵג כָּךְ, הֲיִיתֶן לוֹעֲגוֹת לִי שֶׁאֲנִי מַקְס הַחַלָשׁ. אִם לֹא הָיִיתִי חָזָק וְגָדוֹל, הֲיִיתֶן מְקַבְּלוֹת בִּמְקוֹמִי אֶת דוֹן הַגָדוֹל. אוֹ אֶת פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל. וְאָז הָיָה לָכֶן יוֹתֵר טוֹב?"
הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַחֲתוּלוֹת. הֵן הִמְשִׁיכוּ לְמָרֵק וּלְצַחְצֵחַ אֶת עַצְמָן בַּלְשׁוֹנוֹת הַוְרוּדוֹת. אַחַר כָּךְ הֵן פִּיהֲקוּ פִּיהוּק גָדוֹל וּמְפוּנָק. וְמַקְס רָאָה בְּקִנְאָה אֶת הַלוֹעוֹת הַוְרוּדִים שֶׁדַרְכָּם הֶחְלִיקוּ לִפְנֵי זְמַן קָצָר מַטְעַמִים מַשְׂבִּיעִים.
הוּא עֲדַיִן לֹא הִרְגִישׁ רָעֵב, הֲרֵי אָכַל קוֹדֶם שְׁתֵי אֲרוּחוֹת. אֲבָל לְפִינוּק הוּא אַף פַּעַם לֹא הִתְנַגֵד. הוּא כִּמְעַט בִּיקֵשׁ מֵהַחֲתוּלוֹת שֶׁיִזְרְקוּ לוֹ מַשֶׁהוּ. אֲבָל יָדַע שֶׁבְּדִיוּק לְזֶה הֵן מְחַכּוֹת – שֶׁהוּא יִתְחַנֵן וְהֵן יְפַהֲקוּ לְעוּמָתוֹ.
בִּמְקוֹם זֶה עָדִיף לוֹ לִקְרוֹא עַכְשָׁו לִגְבֶרֶת מַזָל – בִּמְלוֹא הָעוֹצְמָה. שֶׁתָבוֹא כְּבָר, שֶׁתַבְרִיחַ אֶת הַטַרְדָנִים מֵהַחַלוֹן וְתָבִיא לוֹ אֶת חֶבֶל הַהַצָלָה, וְזֶהוּ.
אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁפָּצָה אֶת פִּיו מִיָד הָפְכוּ כָּל הַחֲתוּלוֹת לְמַקְהֵלָה צַעֲקָנִית, וְגַם הַחֲתַלְתוּלות וְהַחֲתַלְתוּלִים הִצְטָרְפוּ כְּמוֹ תִזְמוֹרֶת שֶׁל מַפּוּחִיוֹת פֶּה. וְכָל הַקוֹלוֹת הָרַבִּים כִּיסוּ עַל קוֹלוֹ שֶׁל מַקְס הָאֶחָד.
וּבִשְׁמִיעָתוֹ הַחַדָה הוּא שָׁמַע שֶׁגַם לַהֲקַת הַצִיפּוֹרִים פָּצְחָה בְּצִיוּצִים רוֹעֲשִׁים מֵהַגַגוֹת וְחוּטֵי הַחַשְׁמַל. וְגַם שָׁמַע אֶת הָעוֹרֵב וְהָעוֹרֶבֶת קוֹרְעִים בִּגְרוֹנָם מֵאֵי שָׁם. וְגַם תָמִימִי הַכֶּלֶב נָבַח עַד לֵב הַשָׁמַיִם. וְלֹא יֵאָמֵן, נִדְמֶה הָיָה לְמַקְס שֶׁהוּא שׁוֹמֵע מֵרָחוֹק גַם אֶת דוֹן הַגָדוֹל וְאֶת פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל נוֹהֲמִים וְרוֹטְנִים, זֶה מֵאֲחוֹרֵי רְחוֹב הָעֵמֶק וְזֶה מֵעֵבֶר לִרְחוֹב נֵס-הָרִים.
מַקְס לֹא הוֹסִיף לַעֲמוֹד מוּל הַחַלוֹן – דַי, הוּא לֹא רָצָה לִרְאוֹת שׁוּם אוֹרְחִים, וְשֶׁהֵם לֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ. הוּא יָרַד מִן הַמִישׁוֹרֶת בַּמַדְרֵגוֹת וְהִתְהַלֵךְ עַצְבָּנִי עַל רִצְפַּת הַבּוֹר.
'לָמָה זֶה הָיָה צָרִיךְ לִקְרוֹת דַוְקָא לִי? לָמָה, לְמָשָׁל, הַכֶּלֶב לֹא נָפַל לְפֹה, וְלָמָה גְרַצְיָה אוֹ יוֹכֶבֶד לֹא נָפְלוּ בִּמְקוֹמִי? לָמָה רַק אֲנִי סַקְרָן כָּזֶה, שׁוֹמֵעַ רִשְׁרוּשׁ וּמְזַנֵק? אִילוּלֵא כֵן, הָיִיתִי עַכְשָׁו עֲדַיִן יָשֵׁן עַל אֶדֶן הַחַלוֹן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה, בְּצֵל עֲלֵי הַגֶפֶן, וַעֲדַיִן חוֹלֵם לִי חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.'
מַקְס נִשְׁכַּב מִתַחַת לַמַדְרֵגוֹת וְהִתְחִיל לְנַקוֹת אֶת עַצְמוֹ.
'אָסוּר לִי לְהִיכָּנֵס לְבֶהָלָה. אָסוּר, אָסוּר,' אָמַר לְעַצְמוֹ תוֹךְ לִיקוּק פַּרְוָתוֹ הַשְׁחוֹרָה. 'אֲנִי מוּכְרָח לִשְׁמוֹר עַל רֹאשׁ צָלוּל וְגוּף נָקִי כְּאִילוּ הַכּוֹל כָּרָגִיל.'
אֲבָל עָמוֹק בִּפְנִים הוּא הִרְגִישׁ פַּחַד בִּלְתִי רָגִיל. כְּדֵי לִבְרוֹחַ וְלִשְׁכּוֹחַ הוּא שָׁקַע לְתוֹךְ שֵׁינָה עֲמוּקָה עַל רִצְפַּת הַטִיחַ. הוּא יָשָׁן עַד לְמָחֳרָת בַּצָהֳרַיִם, וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, חָזַר וּבָרַח אֶל הַשֵׁינָה הַמַשְׁכִּיחָה עַד הַלַיְלָה הַבָּא.~~~~
"אֲנִי נִקְרָע מִצְחוֹק," קָרָא הָעוֹרֵב, "אֵיךְ נָפְלוּ גִיבּוֹרִים... מִמְרוֹם הַשְׁכוּנָה אֶל בּוֹר עָמוֹק..."
"וּלְךָ מָה עָשִׂיתִי? גַם אוֹתְךָ הֶעֱלַבְתִי?"
"גָרוּע, גָרוּע מִזֶה. גָזַלְתָ מִמֶנִי אֶת פַּת לַחְמִי, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. כֵּן. אֶת הָאוֹכֶל. הַמָזוֹן. הַדָבָר הַזֶה שֶׁבִּלְעָדָיו אֵין חַיִים. רַק לִפְנֵי יוֹמַיִם עוֹלַלְתָ לִי אֶת זֶה שׁוּב. וְאַל תַגִיד עַכְשָׁו שֶׁשָׁכַחְתָ. מָצָאתִי סֶנְדְוִויץ' בְּתוֹךְ שַֹקִית נַיְלוֹן. קָרַעְתִי אֶת עַצְמִי עַד שֶׁהִצְלַחְתִי לִקְרוֹע אֶת הַשַֹקִית. וְאָז אַתָה מוֹפִיעַ וְחוֹטֵף לִי מַמָשׁ מֵהַמַקוֹר. גַזְלָן! שׁוֹדֵד! אֲפִילוּ לֹא אָכַלְתָ אֶת הַסֶנְדְוִויץ'. רַק טָעַמְתָ קְצָת מִן הַגְבִינָה. וְאָז מִישֶׁהוּ עָבַר בָּרְחוֹב וְזָרַק לַפַּח."
עַד שֶׁמַקְס חָשַׁב מָה לְהַגִיד, הִצְטָרְפָה אֶל הָעוֹרֵב גַם בַּת זוּגוֹ הָעוֹרֶבֶת. הִיא פָּרְסָה אֶת כְּנָפֶיהָ וְהִסְתִירָה אֶת מְעַט הָאוֹר שֶׁבַּחַלוֹן הַקָטָן.
"תִרְאוּ תִרְאוּ מִי פֹּה תָקוּע! מַקְס הַגָדוֹל!"
מַקְס הִתְעַלֵם מִן הַשְׁנַיִם וְהִתְחִיל לִקְרוֹא לְעֶזְרָתָהּ שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל וּלְכָל מִי שֶׁמוּכָן לַעְזוֹר. אוּלַי הַכֶּלֶב תָמִימִי כְּבָר נִרְדַם וְלֹא יִשְׁמַע.
"מַקְס עֲדַיִן חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם גָדוֹל!" צָרְחוּ זוּג הָעוֹרְבִים בִּמְלוֹא גְרוֹנָם וְכִיסוּ עַל קוֹלוֹ, "גְבֶרֶת מַזָל לְעוֹלָם לְעוֹלָם לֹא תִשְׁמַע אוֹתְךָ, כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ בַּסְבִיבָה!"
הֵם נִיתְרוּ וְנֶעְלְמוּ מִן הַחַלוֹן. מַקְס נִיסָה שׁוּב. אַךְ מִיָד שָׁמַע אֶת הָעוֹרְבִים שׁוּב קוֹרְעִים אֶת הָאֲוִיר וְחוֹסְמִים אֶת קוֹלוֹ בְּצְרִיחוֹת צוֹרְמָנִיות. וּלְאוֹזְנָיו הַחַדוֹת הִגִיעוּ מֵרָחוֹק נְבִיחוֹת שֶׁל כְּלַבְלַב שֶׁפִּילְחוּ גַם הֵן אֶת הָאֲוִיר. עַכְשָׁו גַם תָמִימִי וְגַם הָעוֹרְבִים הִפְרִיעוּ לוֹ. הוּא הֶחְלִיט לְנַמְנֵם קְצַת וְלְהִתְעוֹרֵר בַּלַיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁכּוּלָם שְׁקוּעִים בְּשֵׁינָה עֲמוּקָה.
אֲבָל בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהִשְֹתַרֵעַ וּלְהָנִיחַ אֶת הָרֹאשׁ בְּנוֹחוּת, נִמְלְאוּ אוֹזְנָיו בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם וְרַעַשׁ צִיוּצִים. בַּחַלוֹן נָחֲתוּ וְהִצְטוֹפְפוּ כְּעֶשְֹרִים צִיפּוֹרֵי דְרוֹר. וּבֵינֵיהֶם – יַרְגָזִי אֶחָד. מֵאָחוֹר הִתְעוֹפְפוּ עוֹד דְרוֹרִים בָּאֲוִיר, אוּלַי לַעֲשָֹרוֹת. הֵם בָּאוּ לְהִתְעַנֵג עַל הַמַחֲזֶה הַנִפְלָא. מַקְס הַגָדוֹל שֶׁמִמֶנוּ פָּחֲדוּ פַּחַד מָוֶת – הוּא תָקוּע עָמוֹק בַּבּוֹר. יוֹם חַג!
וְמַקְס, בְּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת הַצִיפּוֹרִים, הִתְחִיל זְנָבוֹ לִרְעוֹד וּלְהִיטַלְטֵל מִצַד לְצַד. לִסְתוֹתָיו נָקְשׁוּ, רַגְלָיו הִתְמַקְמוּ בְּעֶמְדַת זִינוּק וְכָל גוּפוֹ נִדְרַךְ לְהִסְתַעֵר. רַק בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא זִינֵק, לְמַזָלוֹ. אִילוּ קָפַץ, הָיָה כַּמוּבָן צוֹנֵחַ לְמַטָה וְנֶחְבָּט עַל רִצְפַּת הַמַרְתֵף וּמְבַזֶה אֶת עַצְמוֹ בִּפְנֵי הַדְרוֹרִים.
"אַתֶם רוֹאִים," דִיבֵּר מַקְס אֶל לַהֲקַת הַצִיפּוֹרִים שֶׁבַּחַלוֹן, "כִּמְעַט שֶׁזִינַקְתִי עֲלֵיכֶם גַם עַכְשָׁו. וְזֶה לֹא מִתוֹךְ רוֹעַ וְזָדוֹן. בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה צִיפּוֹר – אֲנִי חַיָב לְזַנֵק עָלֶיהָ. תָבִינוּ, אֵין לִי עַל זֶה שְׁלִיטָה. זֶה מַשֶׁהוּ בַּגוּף שֶׁלִי. מָה אַתֶם רוֹצִים מִמֶנִי? תָבוֹאוּ בִּטְעָנוֹת אֶל מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַחֲתוּלִים!"
הַצִיפּוֹרִים בִּכְלָל לֹא הִקְשִׁיבוּ. הָרַעַשׁ בַּחַלוֹן נִרְגַע מְעַט כְּדֵי לָתֵת לַיַרְגָזִי אֶת הַבָּמָה. הַדְרוֹרִים קוֹרְאִים לְעַצְמָם צִיפּוֹרֵי שִׁיר, אֲבָל הַיַרְגָזִי מְזַמֵר בֶּאֱמֶת. זִמְרַת הַצִיפּוֹרִים תָמִיד הִרְגִיזָה אֶת מַקְס. בִּכְלָל, זִמְרָה וְשִׁירִים הָיוּ בְּעֵינָיו סְתָם דָבָר מְיוּתָר לְגַמְרֵי, חֲסַר כָּל תוֹעֶלֶת. וְעַכְשָׁו הוּא נֶאֱלַץ לְהַקְשִׁיב לַיַרְגָזִי בְּעַל כּוֹרְחוֹ. וּכְמוֹ שֶׁחָשַׁב, מָה שֶׁשָׁמְעוּ אוֹזְנָיו לֹא הָיָה אֶלָא זֶמֶר טִיפְּשִׁי.
זֶה מַקְס הַגִיבּוֹר
שֶׁתָקוּעַ בַּבּוֹר!
מִי נָפַל עָמוֹק עָמוֹק?
מִי נָפַל וְלֹא יַחְמוֹק?
זֶה מַקְס הַגִיבּוֹר
שֶׁתָקוּעַ בַּבּוֹר – – –
הַיַרְגָזִי זִימֵר אֶת הַפִּזְמוֹן הַמַעְגָלִי הַזֶה שֶׁיָכוֹל לְהִימָשֵׁךְ לָנֶצַח. אַחֲרֵי שֶׁהַדְרוֹרִים תָפְסוּ אֶת הָעִיקָרוֹן, הֵם הִצְטָרְפוּ אֶל הַיַרְגָזִי בְּהִתְלַהֲבוּת. לְמַקְס הָיָה נִדְמֶה שֶׁהַמַקְהֵלָה לְעוֹלָם לֹא תַפְסִיק אֶת הַשִׁיר הַמַעֲלִיב וְהָאֵינְסוֹפִי הַזֶה. מָה יִהְיֶה אִם הֲמוֹנֵי הַצִיפּוֹרִים יִשָׁאֲרוּ בַּחַלוֹן בְּתוֹרָנוּת יוֹמָם וַלַיְלָה? אֵיךְ יַזְעִיק עֶזְרָה?
דְרוֹר אֶחָד חָצוּף וְנוֹעָז הִתְעוֹפֵף לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְזִימֵר מַמָשׁ מוּל הָעֵינַיִם שֶׁל מַקְס. מַקְס הִתְעַצְבֵּן, הִשְׁחִיז אֶת טְפָרָיו עַל מִישׁוֹרֶת הָעֵץ.הַצִיפּוֹרִים יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ לָשִׁיר בְּלִי סוֹף, אִילוּלֵא נִשְׁמַע בַּחוּץ צִיוּץ חֵירוּם, אוֹת אַזְהָרָה. בְּבַת אַחַת הִתְעוֹפְפוּ כָּל הַצִיפּוֹרִים מִן הַחַלוֹן. בְּקוֹשִׁי הִסְפִּיק הַדְרוֹר הַחָצוּף לָנוּס עַל נַפְשׁוֹ מֵהַחֶדֶר.
בַּחַלוֹן עָמַד דוֹן הַגָדוֹל. חָתוּל שָׁמֵן, צָהוֹב כָּאֵשׁ. בְּפַרְוָתוֹ שָׁלוֹשׁ קָרָחוֹת, תוֹצָאָה שֶׁל קְטָטוֹת אֲיוּמוֹת.
דוֹן הַגָדוֹל שָׁלַט עַל הַשֶׁטַח שֶׁמִמִזְרַח לִרְחוֹב הָעֵמֶק (בִּסְבִיבוֹת הַמוֹעֲדוֹן הַשְׁכוּנָתִי, וּמִכָּאן שְׁמוֹ, כַּנִרְאֶה). הוּא וְמַקְס הַגָדוֹל מֵעוֹלָם לֹא נִכְנְסוּ זֶה לְשִׁטְחוֹ שֶׁל זֶה. לְאוֹזְנָיו שֶׁל דוֹן הַגָדוֹל הִגִיעָה הַשְׁמוּעָה הַמְעַנְיֶנֶת עַל שְׁכֵנוֹ הַשָׁחוֹר שֶׁנָפַל לְבוֹר. עַכְשָׁו הוּא בָּא לְרַחְרֵחַ אִם יוּכַל לִכְבּוֹשׁ אֶת הַשֶׁטַח שֶׁיִתְפַּנֶה אַחֲרֵי הָעִידָן שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל. כְּלוֹמַר, הַשֶׁטַח שֶׁבֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים.
דוֹן הַגָדוֹל עָמַד בַּחַלוֹן, הֵצִיץ פְּנִימָה בִּנְחִירַיִם רוֹטְטִים, בָּחַן אֶת מַקְס בְּעֵינַיִם אָטוּמוֹת וְלֹא אָמַר דָבָר. הוּא כַּנִרְאֶה שָׁקַל אֶת הַמַצָב וְהֶחְלִיט שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִיעַ הָרֶגַע הַנָכוֹן שֶׁלוֹ, שֶׁיֵש לְהַמְתִין. וְאָז הִסְתַלֵק כִּלְעוּמַת שֶׁבָּא.
"הוּא עֲדַיִן פּוֹחֵד מִמֶנִי!" אָמַר מַקְס הַגָדוֹל בְּקוֹל רָם, מִפְּנֵי שֶׁזֶה יוֹתֵר מְעוֹדֵד כְּשֶׁשׁוֹמְעִים בָּאוֹזְנַיִם.
וְכִמְעַט בְּטֶרֶם נֶעְלַם זְנָבוֹ שֶׁל דוֹן הַגָדוֹל מִן הַחַלוֹן הוֹפִיעַ אוֹרֵחַ דוֹמֶה – פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל. חָתוּל שָׁמֵן, אָפוֹר, עֲקוּם זָנָב. הוּא נִקְרָא עַל שֵׁם הַכֶּתֶם שֶׁבְּצַוָארוֹ הַדוֹמֶה לַעֲנִיבַת פַּרְפַּר לְבָנָה. פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל שָׁלַט עַל שֶׁטַח נִרְחָב מִמַעֲרָב לִרְחוֹב נֵס-הָרִים (וְכִמְעַט עַד לַפַּארְק הַגָדוֹל). גַם הוּא בָּא כְּדֵי לְבָרֵר אִם הַדֶרֶךְ פְּנוּיָה לְהִשְׁתַלְטוּת מְהִירָה. גַם הוּא הֵצִיץ פְּנִימָה, נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ הָעָבֶה וְהִסְתַלֵק בְּלִי לוֹמַר דָבָר לִשְׁכֵנוֹ הַשָׁחוֹר.
"הוּא הֵבִין שֶׁאֲנִי עֲדַיִן לֹא מְחוּסָל," שׁוּב עוֹדֵד מַקְס הַגָדוֹל אֶת עַצְמוֹ בְּקוֹל.
קְצֵה זְנָבוֹ הֶעָקוּם שֶׁל פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל רַק נֶעְלַם מִן הַחַלוֹן, וּכְבָר הוֹפִיעָה בּוֹ שׁוּרָה שֶׁל אוֹרְחוֹת. יוֹכֶבֶד, בּוֹנְבּוֹנִית, עַמְבָּה, גְרַצְיָה, דוֹנָה וְגוֹלְדָה. אֵלֶה הַחֲתוּלוֹת שֶׁהִתְגוֹרְרוּ בַּשֶׁטַח שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל, בֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים. כּוּלָן עָמְדוּ שָׁם וְלִיקְקוּ עַצְמָן כִּלְאַחַר סְעוּדָה טוֹבָה.
מֵאֲחוֹרֵיהֵן הִשְׁתוֹבְבוּ הַחֲתַלְתוּלוֹת וְהַחֲתַלְתוּלִים לוֹלָה וְהַיְידִי, סוּמְסוּם וְשָֹשֹוֹן וְעוֹד כַּמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא קִיבְּלוּ שֵׁם.
"גַם אַתְ, גְרַצְיָה?" שָׁאַל מַקְס אֶת הַחֲתוּלָה הַדַקָה וְהָעֲנוּגָה, וְאָז פָּנָה גַם אֶל שְׁאָר הַחֲתוּלוֹת, "מָה כְּבָר עָשִׂיתִי לָכֶן? נָכוֹן, אֶת הָאוֹכֶל חָטַפְתִי תָמִיד רִאשׁוֹן. הֲרֵי זֶה הַטֶבַע שֶׁלִי. אִם לֹא הָיִיתִי מִתְנַהֵג כָּךְ, הֲיִיתֶן לוֹעֲגוֹת לִי שֶׁאֲנִי מַקְס הַחַלָשׁ. אִם לֹא הָיִיתִי חָזָק וְגָדוֹל, הֲיִיתֶן מְקַבְּלוֹת בִּמְקוֹמִי אֶת דוֹן הַגָדוֹל. אוֹ אֶת פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל. וְאָז הָיָה לָכֶן יוֹתֵר טוֹב?"הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַחֲתוּלוֹת. הֵן הִמְשִׁיכוּ לְמָרֵק וּלְצַחְצֵחַ אֶת עַצְמָן בַּלְשׁוֹנוֹת הַוְרוּדוֹת. אַחַר כָּךְ הֵן פִּיהֲקוּ פִּיהוּק גָדוֹל וּמְפוּנָק. וְמַקְס רָאָה בְּקִנְאָה אֶת הַלוֹעוֹת הַוְרוּדִים שֶׁדַרְכָּם הֶחְלִיקוּ לִפְנֵי זְמַן קָצָר מַטְעַמִים מַשְׂבִּיעִים.
הוּא עֲדַיִן לֹא הִרְגִישׁ רָעֵב, הֲרֵי אָכַל קוֹדֶם שְׁתֵי אֲרוּחוֹת. אֲבָל לְפִינוּק הוּא אַף פַּעַם לֹא הִתְנַגֵד. הוּא כִּמְעַט בִּיקֵשׁ מֵהַחֲתוּלוֹת שֶׁיִזְרְקוּ לוֹ מַשֶׁהוּ. אֲבָל יָדַע שֶׁבְּדִיוּק לְזֶה הֵן מְחַכּוֹת – שֶׁהוּא יִתְחַנֵן וְהֵן יְפַהֲקוּ לְעוּמָתוֹ.
בִּמְקוֹם זֶה עָדִיף לוֹ לִקְרוֹא עַכְשָׁו לִגְבֶרֶת מַזָל – בִּמְלוֹא הָעוֹצְמָה. שֶׁתָבוֹא כְּבָר, שֶׁתַבְרִיחַ אֶת הַטַרְדָנִים מֵהַחַלוֹן וְתָבִיא לוֹ אֶת חֶבֶל הַהַצָלָה, וְזֶהוּ.
אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁפָּצָה אֶת פִּיו מִיָד הָפְכוּ כָּל הַחֲתוּלוֹת לְמַקְהֵלָה צַעֲקָנִית, וְגַם הַחֲתַלְתוּלות וְהַחֲתַלְתוּלִים הִצְטָרְפוּ כְּמוֹ תִזְמוֹרֶת שֶׁל מַפּוּחִיוֹת פֶּה. וְכָל הַקוֹלוֹת הָרַבִּים כִּיסוּ עַל קוֹלוֹ שֶׁל מַקְס הָאֶחָד.
וּבִשְׁמִיעָתוֹ הַחַדָה הוּא שָׁמַע שֶׁגַם לַהֲקַת הַצִיפּוֹרִים פָּצְחָה בְּצִיוּצִים רוֹעֲשִׁים מֵהַגַגוֹת וְחוּטֵי הַחַשְׁמַל. וְגַם שָׁמַע אֶת הָעוֹרֵב וְהָעוֹרֶבֶת קוֹרְעִים בִּגְרוֹנָם מֵאֵי שָׁם. וְגַם תָמִימִי הַכֶּלֶב נָבַח עַד לֵב הַשָׁמַיִם. וְלֹא יֵאָמֵן, נִדְמֶה הָיָה לְמַקְס שֶׁהוּא שׁוֹמֵע מֵרָחוֹק גַם אֶת דוֹן הַגָדוֹל וְאֶת פַּפִּיוֹן הַגָדוֹל נוֹהֲמִים וְרוֹטְנִים, זֶה מֵאֲחוֹרֵי רְחוֹב הָעֵמֶק וְזֶה מֵעֵבֶר לִרְחוֹב נֵס-הָרִים.
מַקְס לֹא הוֹסִיף לַעֲמוֹד מוּל הַחַלוֹן – דַי, הוּא לֹא רָצָה לִרְאוֹת שׁוּם אוֹרְחִים, וְשֶׁהֵם לֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ. הוּא יָרַד מִן הַמִישׁוֹרֶת בַּמַדְרֵגוֹת וְהִתְהַלֵךְ עַצְבָּנִי עַל רִצְפַּת הַבּוֹר.
'לָמָה זֶה הָיָה צָרִיךְ לִקְרוֹת דַוְקָא לִי? לָמָה, לְמָשָׁל, הַכֶּלֶב לֹא נָפַל לְפֹה, וְלָמָה גְרַצְיָה אוֹ יוֹכֶבֶד לֹא נָפְלוּ בִּמְקוֹמִי? לָמָה רַק אֲנִי סַקְרָן כָּזֶה, שׁוֹמֵעַ רִשְׁרוּשׁ וּמְזַנֵק? אִילוּלֵא כֵן, הָיִיתִי עַכְשָׁו עֲדַיִן יָשֵׁן עַל אֶדֶן הַחַלוֹן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה, בְּצֵל עֲלֵי הַגֶפֶן, וַעֲדַיִן חוֹלֵם לִי חֲלוֹמוֹת נְעִימִים.'
מַקְס נִשְׁכַּב מִתַחַת לַמַדְרֵגוֹת וְהִתְחִיל לְנַקוֹת אֶת עַצְמוֹ.
'אָסוּר לִי לְהִיכָּנֵס לְבֶהָלָה. אָסוּר, אָסוּר,' אָמַר לְעַצְמוֹ תוֹךְ לִיקוּק פַּרְוָתוֹ הַשְׁחוֹרָה. 'אֲנִי מוּכְרָח לִשְׁמוֹר עַל רֹאשׁ צָלוּל וְגוּף נָקִי כְּאִילוּ הַכּוֹל כָּרָגִיל.'
אֲבָל עָמוֹק בִּפְנִים הוּא הִרְגִישׁ פַּחַד בִּלְתִי רָגִיל. כְּדֵי לִבְרוֹחַ וְלִשְׁכּוֹחַ הוּא שָׁקַע לְתוֹךְ שֵׁינָה עֲמוּקָה עַל רִצְפַּת הַטִיחַ. הוּא יָשָׁן עַד לְמָחֳרָת בַּצָהֳרַיִם, וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו, חָזַר וּבָרַח אֶל הַשֵׁינָה הַמַשְׁכִּיחָה עַד הַלַיְלָה הַבָּא.