~~~ פֶּרֶק  ז' ~~~

בַּלַיְלָה רוֹאִים דְבָרִים
שֶׁלֹא רוֹאִים בַּיוֹם



בַּ לַיְלָה הִתְעוֹרֵר מַקְס מִשְׁנָתוֹ הָאֲרוּכָּה. חוֹשֶׁךְ.
"אֵיפֹה אֲנִי?"
רַק עַכְשָׁו הוּא אָכַל בְּתֵיאָבוֹן מִקְעָרָה גְדוּשָׁה שֶׁל אוֹכֶל שֶׁהִגִישָׁה לוֹ גְבֶרֶת מַזָל. לֹא, זֶה רַק חֲלוֹם שֶׁחָלַם. רַעַד חָלַף בּוֹ כַּאֲשֶׁר נִזְכַּר אֵיפֹה הוּא נִמְצָא.
בְּתוֹךְ בּוֹר עָמוֹק לְלֹא מוֹצָא.
"אֵיפֹה הִיא, גְבֶרֶת מַזָל?" הוּא רָטָן, מְאוּכְזָב וְכוֹעֵס. "לָמָה הִיא לֹא מְחַפֶּשֶֹת אוֹתִי? אֲנִי לֹא צָרִיךְ אוֹתָהּ שֶׁתוֹפִיעַ לִי בַּחֲלוֹם עִם קְעָרָה שֶׁל אוֹכֶל. אֲנִי צָרִיךְ אוֹתָהּ פֹּה בַּחַלוֹן עִם חֶבֶל הַצָלָה. חָשַׁבְתִי שֶׁהִיא דוֹאֶגֶת לִי. טָעִיתִי. יֵשׁ לָהּ כַּנִרְאֶה דְאָגוֹת אֲחֵרוֹת. וְאוֹתִי שָׁכְחָה לְגַמְרֵי. הִיא בְּדִיוּק כְּמוֹ כּוּלָם."
הָרָעָב הֵצִיק לוֹ. וּבְדִמְיוֹנוֹ הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ מְחַטֵט בְּמֵיכַל הָאַשְׁפָּה. נְחִירָיו רָטְטוּ כְּאִילוּ הֵרִיחַ אוֹכֶל שֶׁל מַמָשׁ.
מַקְס הִסְתַכֵּל אֶל הַחַלוֹן לְמַעְלָה. רַק אוֹר קָלוּשׁ הֵאִיר בַּחוּץ וְלֹא חָדַר פְּנִימָה. הַפָּנָס בִּרְחוֹב הָעֵמֶק כְּבָר כָּבָה, רַק יָרֵחַ דַקִיק הֵאִיר. הוּא הֶאֱזִין לַשֶׁקֶט שֶׁבַּחוּץ. רַק הֶעָלִים שֶׁל הַגֶפֶן רִשְׁרְשׁוּ. וּמִבַּעַדָם כּוֹכָב נָצַץ לְרֶגַע וְנֶחְבָּא, נִגְלָה וְנֶחְבָּא.
הָאֲפֵלָה הָיְתָה כֹּה עֲמוּקָה, עַד שֶׁעֵינָיו שֶׁל מַקְס לֹא הִבְדִילוּ בֵּין גוּפוֹ הַשָׁחוֹר לְבֵין חֲלַל הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ. כְּאִילוּ הוּא וּשְׁחוֹר הַחֶדֶר הִתְמַזְגוּ וְהָיוּ לְגוּף אֶחָד גָדוֹל. וּפִתְאוֹם הוּא הִרְגִישׁ הַרְגָשָׁה מוּזָרָה. מוּזָרָה מְאוֹד. כְּאִילוּ שֶׁהַגוּף שֶׁלוֹ לוֹבֵש אֶת הַחוֹשֶׁךְ וְאֶת הַקִירוֹת שֶׁבָּהֶם הוּא לָכוּד.
"אֲנִי כְּמוֹ הַצָב שֶׁלוֹבֵשׁ אֶת הַבַּיִת שֶׁלוֹ וְכָלוּא בְּתוֹכוֹ," מִלְמֵל, מוּפְתָע מִן הַהַשְׁוָאָה הַמְשׁוּנָה, "לֹא, הַמַצָב שֶׁלִי גָרוּע מִשֶׁלוֹ. הַצָב יָכוֹל לְפָחוֹת לְהוֹצִיא הַחוּצָה אֶת הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם וְהַזָנָב. וַאֲנִי, אֲפִילוּ חֲצִי זָנָב לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיא מֵהַחַלוֹן."
הוּא צָנַח עַל רִצְפַּת הַטִיחַ, מְיוֹאָשׁ וּמְבוֹהָל.
"אֲבָל אוֹתִי, לְפָחוֹת, אִי אֶפְשָׁר לַהֲפוֹךְ עַל הַגַב כְּמוֹ צָב," נִיסָה לְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ.
הַזִיכָּרוֹן עַל הַצָב הֶהָפוּךְ הִכְנִיס לְרֹאשׁוֹ שֶׁל מַקְס עוֹד רַעְיוֹן מְשׁוּנֶה מְאוֹד. בְּעֶצֶם, לְגַמְרֵי מְטוֹרָף. מקס הגדול מקווה שהבור יתהפך! 'הַלְוַאי שֶׁהַבּוֹר הַזֶה יִתְהַפֵּךְ, הַלְוַאי שֶׁאֵיזֶה כּוֹח יַהֲפוֹךְ אֶת הַבּוֹר הַזֶה כְּמוֹ שֶׁאֲנִי הָפַכְתִי אֶת הַצָב. שֶׁהָרִצְפָּה תִהְיֶה לְתִקְרָה וְהַתִקְרָה לְרִצְפָּה. וְאָז הַחַלוֹן לֹא יִהְיֶה בַּתִקְרָה לְמַעְלָה אֶלָא קָרוֹב לָרִצְפָּה לְמַטָה.' וְמַקְס רָאָה אֶת עַצְמוֹ יוֹצֵא מֵהַחַלוֹן הַנָמוּךְ הַחוּצָה לַחוֹפְשִׁי, יוֹצֵא בְּכָל גוּפוֹ, לֹא רַק רֹאשׁ וְרַגְלַיִם וְזָנָב.
פִּתְאוֹם הוּא נִבְהַל מִן הָרַעְיוֹן הַמְטוּרְלָל הַזֶה. אֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפוֹךְ בּוֹר? אֵיךְ עוֹלֶה דָבָר כָּזֶה מְשׁוּגָע בָּרֹאשׁ? וְרַק לִפְנֵי כַּמָה רְגָעִים גַם הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ אֶת קִירוֹת הַבּוֹר. מָה קוֹרֶה לוֹ, לַעֲזָאזֵל?
'זֶה שִׁיגָעוֹן אוֹ דִיכָּאוֹן? הוֹ, גַם אֲנִי, גַם אֲנִי מְאַבֵּד פֹּה אֶת הַהִיגָיוֹן! זֶה מָה שֶׁקוֹרֶה לְכוּלָם פֹּה בַּבּוֹר. הַצַיָר וְהַמְשׁוֹרֵר, הֵם לְפָחוֹת יָכְלוּ לִבְרוֹחַ. וְאִילוּ אֲנִי תָקוּעַ פֹּה.'
הוּא קָם עַל רַגְלָיו וְנִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ.
"לֹא לֹא לֹא!" אָמַר מַקְס בְּקוֹל כְּדֵי לְהַרְגִיעַ אֶת עַצְמוֹ, "מַקְס הַגָדוֹל לֹא מִשְׁתַגֵע בְּקַלוּת. זֶה רַק בִּגְלַל הַחוֹשֶׁךְ וְהַדְמָמָה, זוֹ שָׁעָה שֶׁל חֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת. זֶה לֹא שִׁיגָעוֹן, זֶה רַק הַדִמְיוֹן הַמְשׁוּנֶה שֶׁפּוֹעֵל בַּלַיְלָה."
מֵאֵיפֹה מַקְס יָדַע אֶת זֶה, שֶׁבַּלַיְלָה רוֹאִים דְבָרִים שֶׁלֹא רוֹאִים בַּיוֹם?
פַּעַם הוּא שָׁמַע אֶת גְבֶרֶת מַזָל מְסַפֶּרֶת לִגְבֶרֶת רוֹזָה עַל נְדוּדֵי הַשֵׁינָה שֶׁלָהּ. אֵיךְ הִיא מִתְעוֹרֶרֶת בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה, מְדַמְיֶינֶת שְׁחוֹרוֹת, רוֹאָה כָּל מִינֵי דְבָרִים מַדְאִיגִים. כָּל לַיְלָה. וּגְבֶרֶת רוֹזָה אָמְרָה לָהּ: 'כֵּן כֵּן, אֲנִי מַכִּירָה אֶת זֶה, גַם לִי בָּאוֹת בַּלַיְלָה כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת בָּרֹאשׁ. תַעֲשִֹי כָּמוֹנִי, מַזָל. כְּשֶׁזֶה קוֹרֶה לִי, אֲנִי קָמָה וְשׁוֹתָה כּוֹס מַיִם וְחוֹשֶׁבֶת עַל הַדְבָרִים הַטוֹבִים וְהָאֲהוּבִים שֶׁיֵשׁ לִי בַּחַיִים. וְזֶה עוֹזֵר. הוֹ מַזָל, נָכוֹן שֶׁעָצוּב לָנוּ. אֲנַחְנוּ שְׁתֵינוּ אַלְמָנוֹת וְהָרַגְלַיִם שֶׁלָנוּ כְּבָר לֹא סוֹחֲבוֹת אוֹתָנוּ כְּמוֹ פַּעַם. אֲבָל גִידַלְנוּ יְלָדִים טוֹבִים וְיֵשׁ לָנוּ בַּיִת לָגוּר בּוֹ וְלֹא חָסֵר לָנוּ אוֹכֶל. אָז מָה יַעְזוֹר לָנוּ אִם נִדְאַג בַּלַיְלָה, אָה מַזָל? בַּבּוֹקֶר הַדְבָרִים נִרְאִים אַחֶרֶת.'
וְמַקְס שָׁמַע עַכְשָׁו בַּעֲצָתָהּ שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. הוּא טִיפֵּס בַּמַדְרֵגוֹת אֶל הַמִישׁוֹרֶת, קָפַץ עַל שְֹפַת הַכִּיוֹר וְלִקְלֵק מִזַרְזִיף הַמַיִם. וְאָז גַם הִתְחִיל לַחְשׁוֹב עַל דְבָרִים טוֹבִים. הוּא חָשַׁב עַל גְבֶרֶת מַזָל.
'לֹא, הִיא לֹא שָׁכְחָה אוֹתִי. לֹא, הִיא לֹא כְּמוֹ כּוּלָם. כַּאֲשֶׁר הִיא מִתְעוֹרֶרֶת כָּל לַיְלָה, לְמִי הִיא דוֹאֶגֶת, בְּעֶצֶם, לְמִי אִם לֹא לִי? הִיא מְחַכָּה לִי. הִיא זְקוּקָה לִי. בִּלְעָדַי הִיא תֵצֵא מִדַעְתָהּ.'
מַקְס יָדַע שֶׁזֶהוּ הָרֶגַע הַנָכוֹן לִקְרוֹא לָהּ. 'בַּשָׁעָה הַזֹאת כּוּלָם יְשֵׁנִים אֶת הַשֵׁינָה הֲכִי חֲזָקָה בַּלַיְלָה. הַכֶּלֶב תָמִימִי יָשֵׁן, הַחֲתוּלוֹת וְהַחֲתוּלִים יְשֵׁנִים, גַם הָעוֹרְבִים וְהַצִיפּוֹרִים. בְּרֶגַע זֶה הֵם חוֹלְמִים אֶת הַחֲלוֹמוֹת הַמְטוּפָּשִׁים שֶׁלָהֶם וְלֹא יִתְעוֹרְרוּ וְלֹא יַפְרִיעוּ. וּגְבֶרֶת מַזָל תִשְׁמַע אוֹתִי. הִיא בְּוַדַאי עֵרָה עַכְשָׁו בִּגְלַל נְדוּדֵי הַשֵׁינָה, אוּלַי בְּרֶגַע זֶה הִיא שׁוֹתָה מַיִם.'
הוּא חָשַׁב בְּאֵיזוֹ שִׁיטָה כְּדַאי לְהַתְחִיל לִקְרוֹא לָהּ. אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֶחְלִיט וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהוֹצִיא הֶגֶה – נִקְרַע הַשֶׁקֶט בַּחוּץ. הוּא שָׁמַע צִלְצוּל שֶׁל שַׁעַר בַּרְזֶל שֶׁנִפְתָח, שָׁמַע גְרִירַת רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. הוּא לֹא שָׁמַע צִלְצוּל צְמִידִים, וּבְכָל זֹאת, כֵּן, אֵין סָפֵק, זֹאת גְבֶרֶת מַזָל! בַּלַיְלָה הִיא לֹא עוֹנֶדֶת צְמִידִים.
"מַקְס, מַקְס, אֵיפֹה אַתָה? לְאָן נֶעְלַמְתָ?"
זֶהוּ, נִיצַלְתִי, נָשַׁם מַקְס עֲמוּקוֹת וְהִתְחִיל לְיַלֵל כְּמוֹ מִסְכֵּן בְּקוֹל רָם (שִׁיטָה ב').
אֲבָל עֵסֶק בִּישׁ. צִיפּוֹר אַחַת צִיְצָה פִּתְאוֹם. וּמִיָד אַחֲרֶיהָ הִתְעוֹרְרָה כָּל הַלַהֲקָה בְּצִיוּצִים רוֹעֲשִׁים שֶׁהֵעִירוּ אֶת הָעוֹרְבִים, שֶׁהֵעִירוּ אֶת הַחֲתוּלוֹת, שֶׁהֵעִירוּ אֶת תָמִימִי. כּוּלָם הִתְעוֹרְרוּ וְהִרְעִישׁוּ כְּדֵי לַחְסוֹם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל. רַעַשׁ מַחְרִישׁ אוֹזְנַיִם הֶחְרִיד אֶת הַשְׁכוּנָה הַשְׁקֵטָה. לְמַקְס לֹא נוֹתְרָה בְּרֵירָה אֶלָא לִשְׁתוֹק. וְגַם כַּאֲשֶׁר גְבֶרֶת מַזָל קָרְאָה בִּשְׁמוֹ, גַם אָז הִרְעִישׁוּ וְגַם קוֹלָהּ נִבְלַע.
מַקְס הֵבִין שֶׁכּוּלָם עָשֹוּ בֵּינֵיהֶם תוֹרָנוּת שְׁמִירָה בַּלַיְלָה. הַצִיפּוֹר הַתוֹרָנִית עָמְדָה עַל הַמִשְׁמָר וְלֹא נִרְדְמָה, וְהִיא שֶׁהֵעִירָה אֶת שְׁאָר הַשׁוּתָפִים. הוּא יָדַע שֶׁהֵם לֹא יְוַתְרוּ לוֹ, לֹא בַּיוֹם וְלֹא בַּלַיְלָה.
מִבַּעַד לָרְעָשִׁים הֵרִיחַ מַקְס תַבְשִׁיל מְגָרֶה. הָרֵיחוֹת עָלוּ מִתוֹךְ קַעֲרַת הָאוֹכֶל שֶׁנָשְֹאָה בִּשְׁבִילוֹ גְבֶרֶת מַזָל בְּיָדֶיהָ. הִיא פָּסְעָה לְאִיטָהּ בַּרְחוֹב, קוֹרֵאת עַל יָמִין וְעַל שְֹמֹאל, מַקְס, מַקְס. הוּא שָׁמַע אוֹתָהּ צוֹעֶדֶת עַד הַמַדְרֵגוֹת שֶׁבִּקְצֵה רְחוֹב הָעֵמֶק, מִשָׁם שִׁיגְרָה אֶת שְׁמוֹ גַם לְתוֹךְ רְחוֹב נֵס-הָרִים.
שָׁכֵן אֶחָד שֶׁהָרַעַשׁ הֵעִיר אוֹתוֹ נֶעֱמַד בְּחַלוֹנוֹ וְצָעַק בְּכַעַס.
"מָה זֶה, הִשְׁתַגַעְתֶם כּוּלְכֶם, בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה? תְנוּ לִישׁוֹן!"
וּשְׁכֵנָה אַחֶרֶת צָעֲקָה לְעֶבְרוֹ מִמִיטָתָהּ, "גַם אַתָה לֹא נוֹתֵן לִישׁוֹן! אוּלַי גַם אַתָה תִשְׁתוֹק?"
לִבְסוֹף חָזְרָה גְבֶרֶת מַזָל הַבַּיְתָה וְמַקְס שָׁמַע אֶת צִלְצוּל שַׁעַר הַבַּרְזֶל נִסְגָר אַחֲרֶיהָ. הַדְמָמָה חָזְרָה לָרְחוֹב.

מַקְס צָנַח כְּמוֹ שַֹק כָּבֵד עַל מִשְׁטַח הָעֵץ. תָמִיד הוּא שָׁלַט בַּדְבָרִים, עָשָׂה מָה שֶׁבָּא לוֹ. רָצָה אֶת גְבֶרֶת מַזָל, קָרָא לָהּ וְהִיא בָּאָה. רָצָה לֶאֱכוֹל אֵצֶל הַצַיֶרֶת אוֹ הַסְטוּדֶנְטִיוֹת, נָתְנוּ לוֹ. רָצָה לִישׁוֹן אֵצֶל הַזוּג בַּלְבוּשׁ הַהוֹדִי, הִתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וְעַכְשָׁו אֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּכְלוּם, מַשֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹלֵט בּוֹ.
תָמִיד הוּא חָשַׁב רַק עַל דְבָרִים מַעֲשִֹיִים. עַל אוֹכֶל, עַל מָקוֹם טוֹב לִישׁוֹן, עַל נִיקְיוֹן גוּפוֹ. מֵעוֹלָם שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ שְׁאֵלוֹת שֶׁל לָמָה. עַכְשָׁו שָׁאַל.
'לָמָה אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ בִּכְלוּם? לָמָה? תָמִיד יָצָאתִי מִכָּל צָרָה, תָמִיד נִיצַחְתִי. לָמָה הַפַּעַם שׁוּם דָבָר לֹא מַצְלִיחַ לִי? לָמָה הַכּוֹחַ שֶׁלִי נֶעְלַם?'
הַשַׁחַר עוֹד לֹא עָלָה. זֶה קָרָה בֵּין חוֹשֶׁךְ לְאוֹר רִאשׁוֹן. פִּתְאוֹם הִכְּתָה בּוֹ מַחְשָׁבָה מַדְהִימָה, נִשְׂגָבָה. יוֹתֵר מִמַחְשָׁבָה – הוּא הִרְגִישׁ אֶת זֶה בְּכָל נִים מִנִימֵי גוּפוֹ. כְּאִילוּ הִתְגַלָה לוֹ אוֹר גָדוֹל בַּחוֹשֶׁך.
'כַּמָה שֶׁאֲנִי חָזָק – יֶשְׁנוֹ מַשֶׁהוּ שֶׁהוּא עָצוּם מִמֶנִי, מַשֶׁהוּ שֶׁמִתְעַקֵשׁ לַעֲשׂוֹת לִי רַע. זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק מִמֶנִי, וְעַרְמוּמִי מְאוֹד. מַשֶׁהוּ מִסְתוֹרִי שֶׁשָֹם לִי מִכְשׁוֹלִים. מַהוּ הַדָבָר הַנוֹרָא הַזֶה? בְּלִי שֶׁאֵדַע מָה זֶה, לֹא אֵדַע מָה לַעֲשֹוֹת כְּדֵי לְהֵיחָלֵץ מִן הַצָרָה.'
רָחוֹק בֶּהָרִים הִתְחִילָה הַשֶׁמֶשׁ לִזְרוֹחַ. מוּקְסָם, הִתְבּוֹנֵן מַקְס בַּאוֹר הָאָדוֹם שֶׁמִילֵא אֶת הַחַלוֹן.
וּפִתְאוֹם הוּא נִזְכַּר.
הֲרֵי זֶהוּ הַמַזָל הָרַע! כָּל כָּךְ פָּשׁוּט. מַזָל – זֶה מַשֶׁהוּ עַרְמוּמִי וַחֲמַקְמַק, בִּלְתִי נִרְאֶה, וּבְכוֹחוֹ לְשַׁנוֹת כָּל דָבָר. עַכְשָׁו זֶה בָּרוּר לוֹ – הַכּוֹל בִּגְלַל מַזָלוֹ הָרַע.
אֲבָל מָה עוֹשִֹים נֶגֶד מַזָל רַע?
מַקְס הַגָדוֹל יָדַע מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

~~~~