~~~ פֶּרֶק ח' ~~~
מַהוּ הַכּוֹחַ הַנוֹרָא?
"מַקְס, אֵיפֹה הָיִיתָ אֶתְמוֹל כָּל הַיוֹם?"
"יָשַׁנְתִי קְצָת..."
"כֵּן, רַק קְצָת..." גִיחֵךְ הַצָב, "וּמָה כָּל הָרְעָשִׁים שֶׁשָׁמַעְתִי אֶצְלְךָ שִׁלְשׁוֹם?"
"סְתָם אוֹרְחִים..."
"בֶּאֱמֶת? הֵם בָּאוּ לַעְזוֹר?"
"דַי צָב, דַי. אַתָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ. אֲבָל מָה שֶׁאַתָה אוּלַי לֹא יוֹדֵעַ זֶה שֶׁאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ לָמָה נָפַלְתִי לַצָרָה הַזֹאת. וְגַם בָּרוּר לִי לָמָה אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לָצֵאת מִמֶנָהּ. אַתָה בֶּטַח מְנַחֵשׁ."
"לֹא. הַפַּעַם אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ אֶת מָה שֶׁקוֹרֶה בָּרֹאשׁ שֶׁלְךָ."
"אָז אֲגַלֶה לְךָ." מַקְס לֹא שִׁיעֵר שֶׁיוֹם אֶחָד יַרְגִישׁ צוֹרֶךְ לַחְלוֹק אֶת מַחְשָׁבוֹתָיו עִם מִישֶׁהוּ. תָמִיד הִסְתַפֵּק לְדַבֵּר עִם עַצְמוֹ.
"אֲנִי מַקְשִׁיב, מַקְס."
"זֶה הַכּוֹל בִּגְלַל הַמַזָל הָרַע שֶׁלִי! כָּל כָּךְ פָּשׁוּט!"
"הַמַזָל הָרַע?" הַצָב צִחְקֵק.
"לָמָה אַתָה צוֹחֵק?"
"כִּי זֶה מַצְחִיק."
"אוֹתִי זֶה לֹא מַצְחִיק. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ בָּעוֹלָם מַזָל רַע. אֲנִי מַרְגִישׁ אֶת זֶה. זֶה הִתְגַלָה לִי בַּלַיְלָה כְּמוֹ אוֹר. לְמַזָלִי הָרַע נָפַל עָלַי הַמַזָל הָרַע."
"נִדְמֶה לִי שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת כְּנֶגֶד מַזָל רַע," הֵעִיר הַצָב.
"חָשַׁבְתִי שֶׁאַתָה זָקֵן חָכָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ. בְּוַדַאי שֶׁיֵש מָה לַעֲשׂוֹת. וְזֶה מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו."
וְמַקְס הַגָדוֹל עָשָֹה מַעֲשֶֹה מוּזָר מְאוֹד. מְאוֹד מוּזָר.
הוּא יָרַק הַצִידָה יְרִיקָה מְצַלְצֶלֶת. וְעוֹד אַחַת. וְעוֹד אַחַת. שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת קוֹלָנִיוֹת בְּזוֹ אַחַר זוֹ.
"שָׁמַעְתִי שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת?"
"כֵּן, צָב. זֶהוּ! בִּיטַלְתִי אֶת הַמַזָל הָרַע שֶׁלִי!"
"מַקְס," דִיבֵּר הַצָב בִּזְהִירוּת, "אַתָה בָּטוּח שֶׁאַתָה לֹא מַתְחִיל לְהִשְׁתַגֵעַ שָׁם בַּבּוֹר?"
"מָה פִּתְאוֹם! שְׁמַע וְאַסְבִּיר לְךָ. כָּל אֶחָד יוֹדֵעַַ שֶׁאִם חָתוּל שָׁחוֹר חוֹצֶה אֶת דַרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶם מַזָל רַע. לֹא פַּעַם, כַּאֲשֶׁר עָבַרְתִי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, הֵם נִבְהֲלוּ מִפָּנָי. וּכְדֵי לֹא לְהִסְתַכֵּן, הֵם פָּנוּ לְאָחוֹר אוֹ עָקְפוּ אוֹתִי מֵהַצַד. וְהָיוּ כָּאֵלֶה שֶׁיָדְעוּ אֵיךְ לְבַטֵל אֶת הַמַזָל הָרַע – הֵם יָרְקוּ הַצִידָה שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת, וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם. שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת, לֹא פָּחוֹת, לֹא יוֹתֵר. וְזֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁגַם אֲנִי עָשִֹיתִי כָּרֶגַע. שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת – וְזֶהוּ, מַזָלִי הָרַע מְבוּטָל מֵעַכְשָׁו. בְּקָרוֹב אֵצֵא מִפֹּה לַחוֹפְשִׁי. מָה אַתָה אוֹמֵר עַל זֶה, צָב?"
מַקְס שָׁמַע בְּחוּשׁוֹ הַחַד שֶׁהַצָב עוֹצֵר אֶת עַצְמוֹ מִלְהִתְפּוֹצֵץ מִצְחוֹק.
"אֲבָל מַקְס, תַסְבִּיר לִי מַשֶׁהוּ. אִם חָתוּל שָׁחוֹר מֵבִיא מַזָל רַע עַל בְּנֵי אָדָם, מִי הֵבִיא אֶת הַמַזָל הָרַע עָלֶיךָ? הַאִם אָדָם שָׁחוֹר חָצָה אֶת דַרְכְּךָ?"
"לֹא, מָה פִּתְאוֹם! חָתוּל שָׁחוֹר פּוֹעֵל לְרָעָה גַם עַל חֲתוּלִים וְלֹא רַק עַל הוֹלְכֵי עַל שְׁתַיִם. זֶה כָּל כָּךְ פָּשׁוּט!"
"וּמִי הַחָתוּל הַשָׁחוֹר שֶׁעָבַר בְּדַרְכְּךָ? אַתָה הַשָׁחוֹר הַיָחִיד בַּשְׁכוּנָה."
"כַּנִרְאֶה שֶׁאַתָה לֹא בֶּאֱמֶת כָּזֶה חָכָם. הַחָתוּל הַשָׁחוֹר שֶׁעָבַר לְפָנַי וְחָצָה אֶת דַרְכִּי הוּא כַּמוּבָן אֲנִי בְּעַצְמִי!" מַקְס הִתְלַהֵב מְאוֹד, "הֲרֵי זֶה קָרָה לִי כַּמָה רְגָעִים לִפְנֵי שֶׁנָפַלְתִי לַבּוֹר. נִכְנַסְתִי לַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה כְּדֵי לָנוּחַ שָׁם. בַּתְחִילָה צָעַדְתִי שְׂמֹאלָה וְכִמְעַט קָפַצְתִי עַל גַג הַמַחְסָן. אֲבָל אָז שָׁמַעְתִי רִשְׁרוּש עָלִים וְהֶעְדַפְתִי לָנוּחַ בְּצֵל הַגֶפֶן, עַל אֶדֶן הַחַלוֹן שֶׁל הַחֶדֶר. וְלָכֵן פָּנִיתִי לְאָחוֹר בַּחֲצִי סִיבּוּב וּפָנִיתִי לְעֵבֶר הַחַלוֹן. בָּרוּר שֶׁאָז חָצִיתִי אֶת הַדֶרֶךְ שֶׁבָּהּ עָבַרְתִי בְּעַצְמִי רֶגַע לִפְנֵי כֵן! וְכָךְ הֵבֵאתִי בְּעַצְמִי אֶת הַמַזָל הָרַע עַל עַצְמִי."
הַצָב שָׁתַק מֵרוֹב תַדְהֵמָה. מָה עָבַר עַל הַיְצוּר הַזֶה בַּלַיְלָה שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלוֹ הִסְתוֹבֵב כָּכָה? הַבּוֹר מַשְׁפִּיעַ לְרָעָה גַם עַל חֲתוּלִים, לֹא רַק עַל בְּנֵי אָדָם, חָשַׁב הַצָב.
וְמַקְס הַגָדוֹל, אַחֲרֵי שֶׁהֶאֱמִין שֶׁבִּיטֵל בְּשָׁלוֹש יְרִיקוֹת אֶת מַזָלוֹ הָרַע, יָשַׁב וְהִתְלַקֵק בְּנַחַת. מָה יֵשׁ לוֹ לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? רַק לְחַכּוֹת. זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן. אֵין עוֹד שׁוּם כּוֹחַ שֶׁיִמְנַע מִמֶנוּ לָצֵאת לַחוֹפְשִׁי.
"אֲנִי סַקְרָן בְּאֵיזֶה אוֹפֶן אֵצֵא מִפֹּה," אָמַר בֵּין לִיקוּק לְלִיקוּק, "הַאִם דֶרֶךְ הַדֶלֶת שֶׁתִיפָּתַח? וְאִם דֶרֶךְ הַחַלוֹן הַגָבוֹהַ, אָז אֵיךְ אַגִיעַ לְשָׁם? מְעַנְיֵן אֵיךְ זֶה יִקְרֶה."
"בְּהַצְלָחָה, בְּהַצְלָחָה," מִלְמֵל הַצָב בְּנִימוּס.
מַקְס הַגָדוֹל הִתְעַיֵיף. הוּא הִשְֹתַרֵעַ עַל מִישׁוֹרֶת הָעֵץ וְהִתְנַמְנֵם בְּלֵב שָׁקֵט. הוּא חָשַׁב שֶׁכְּדַאי לוֹ בֵּינְתַיִם לִישׁוֹן, עַד שֶׁתָבוֹא הַהַצָלָה. כֵּן, הוּא הֶאֱמִין בְּכָל לִיבּוֹ שֶׁעַד הַבּוֹקֶר הִיא תָבוֹא.
מַקְס הִתְעוֹרֵר מְאוּחָר מְאוֹד. לְפִי הָאוֹר שֶׁבַּחַלוֹן כְּבָר הָיָה צָהֳרַיִם. הוּא לֹא מָצָא אֶת הַדֶלֶת פְּתוּחָה כְּדֵי שֶׁיַחְמוֹק דַרְכָּהּ. שׁוּם סוּלָם אוֹ חֶבֶל לֹא הִשְׁתַלְשֵל מִן הַחַלוֹן כְּדֵי שֶׁיְטַפֵּס הַחוּצָה. וּכְשֶׁקָרָא לְעֶזְרָה אֶת גְבֶרֶת מַזָל, שׁוּב חָסְמָה אוֹתוֹ מִיָד אוֹתָהּ מַקְהֵלָה נוֹקֶמֶת וּמְרוּשָׁעָת.
הוּא הִתְפַּלֵא. "לָמָה שָׁלוֹשׁ הַיְרִיקוֹת לֹא הוֹעִילוּ? לֹא יִתָכֵן."
עוֹד מַאֲמָץ קָטָן, עוֹד מַחְשָׁבָה מְפוּלְפֶּלֶת, וְמַקְס הֵבִין לָמָה. לֹא רַק אֶתְמוֹל בַּחָצֵר הוּא חָצָה אֶת הַדֶרֶךְ שֶׁל עַצְמוֹ, אֶלָא הַרְבֵּה פְּעָמִים בָּעָבָר, מִי יוֹדֵעַ כַּמָה. הַמַזָל הָרַע הִצְטַבֵּר וְהִצְטַבֵּר עַד שֶׁהִתְפָּרֵץ. וְלָכֵן שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת לֹא מַסְפִּיקוֹת, אֶלָא צָרִיךְ שָׁלוֹשׁ יְרִיקוֹת בַּעֲבוּר כָּל פַּעַם שֶׁחָצָה אֶת עַצְמוֹ. מַקְס הֶאֱמִין בְּכָךְ בְּלֵב תָמִים.
הֶאֱמִין וְעָשָׂה. יָרַק בְּזֶה אַחַר זֶה צְרוֹרוֹת שֶׁל יְרִיקוֹת, שָׁלוֹשׁ בְּכָל צְרוֹר. לֹא הָיָה לֹא מוּשָֹג כַּמָה צְרוֹרוֹת יִדָרְשׁוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹא יָדַע כַּמָה פְּעָמִים בְּחַיָיו חָצָה אֶת דַרְכּוֹ.
כְּדֵי לֹא לְהַרְטִיב אֶת מִישׁוֹרֶת הָעֵץ שֶׁעָלֶיהָ שָׁכַב, יָרַד לְמַטָה. הַיְרִיקוֹת דָרְשׁוּ מִמֶנוּ מַאֲמָץ רַב. בְּנֵי הָאָדָם יוֹרְקִים בְּאוֹתָה קַלוּת כְּמוֹ שֶׁחָתוּל מֵנִיעַ זָנָב. לָהֶם קַל לְבַטֵל אֶת מַזָלָם הָרַע. לֹא כֵן חָתוּל שֶׁיְרִיקָתוֹ נוֹרֵית מֵעוֹמֶק הַגָרוֹן. לֹא קַל, אֲבָל אֶפְשָׁרִי. צָב, לְמָשָׁל, לֹא מְסוּגָל בִּכְלָל.
מַקְס יָרַק עַל הָרִצְפָּה, קָדִימָה, אֲחוֹרָה, לִצְדַדִים. בְּכָל יְרִיָה נִמְתַח צַוָארוֹ, גְרוֹנוֹ כָּאַב, רֹאשׁוֹ הִסְתַחְרֵר. נִדְמֶה שֶׁכָּל גוּפוֹ הִשְׁתַתֵף בַּמַאֲמָץ, אֲפִילוּ זְנָבוֹ הִתְנַפֵּח. כָּל כַּמָה צְרוֹרוֹת יָבַשׁ פִּיו וְהוּא נֶאֱלַץ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה וְלִקְפּוֹץ עַל הַכִּיוֹר כְּדֵי לְהַרְטִיב אֶת לְשׁוֹנוֹ בְּמֵי הַבֶּרֶז. שׁוּב יָרַד, וְשׁוּב עָלָה בְּלִי סוֹף, וְהַצְרוֹרוֹת, שָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ, עָפוּ מִגְרוֹנוֹ בְּרַעַשׁ.
"מָה כָּל הַמְהוּמָה שָׁם אֶצְלְךָ?" שָׁאַל הַצָב, מְפַהֵק מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת, "כְּבָר אִי אֶפְשָׁר פֹּה לָנוּחַ בַּצָהֳרַיִם?"
מַקְס סִיפֵּר לוֹ עַל הָרוֹק הָרַב שֶׁהוּא שׁוֹפֵך בְּמִלְחַמְתוֹ הָעַזָה בַּמַזָל הָרַע.
"אַתָה בָּטוּח שֶׁאַתָה בְּסֵדֶר?" שָׁאַל הַצָב וְשׁוּב חָזַר עַל הַדָבָר הַמְשׁוּנֶה שֶׁכְּבָר אָמַר פַּעַם: "בַּסוֹף לֹא תִהְיֶה לִי בְּרֵרָה אֶלָא לְהִתְעָרֵב. מַקְס, עוֹד אוֹצִיא אוֹתְךָ מֵהַצָרָה הַזֹאת. כַּאֲשֶׁר אֵדַע אֵיךְ."
"אֲנִי כְּבָר לֹא בְּצָרָה," אָמַר מַקְס, מִתְנַשֵׁם וּמִתְנַשֵׁף מִמַאֲמַץ הַיְרִיקוֹת, "אֵין לִי צוֹרֶךְ בְּשׁוּם עֶזְרָה. אֲנִי מַאֲמִין שֶׁעוֹד רֶגַע-שְׁנַיִם אֲנִי בַּחוּץ. וּלְכָל הַיוֹתֵר בְּסוֹף הַיוֹם."
אֲבָל גַם אַחֲרֵי יוֹמַיִם עוֹד נִשְׁאָר מַקְס בַּבּוֹר. מַצָבוֹ רַק הוּרַע. בִּמְקוֹם לִשְׁמוֹר עַל כּוֹחוֹתָיו לְיָמִים קָשִׁים שֶׁעוֹד יָבוֹאוּ, הוּא רַק נֶחְלַשׁ. כָּל צְרוֹר יְרִיקוֹת גָזַל מִמֶנוּ עוֹד כּוֹח יָקָר. שְׁלוּלִיוֹת נִקְווּ עַל רִצְפַּת הַטִיחַ הַמְיוּחָד שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג נוֹזְלִים. כַּפּוֹת רַגְלָיו נִרְטְבוּ. כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא בָּא אוֹכֶל אֶל פִּיו. הָאֲוִיר הַדַל וְהַמְעוּפָּשׁ לְמַטָה, עַל רִצְפַּת הַבּוֹר, גָרַם לוֹ לִכְאֵבֵי רֹאשׁ. מַאֲגַר כּוֹחוֹתָיו הָלַך וְהִתְרוֹקֵן.
עִם רֶדֶת הַלַיְלָה טִיפֵּס מַקְס הַגָדוֹל בַּמַדְרֵגוֹת כְּדֵי לָנוּחַ עַל מִישׁוֹרֶת הָעֵץ. הוּא צָנַח שָׁם תָשׁוּשׁ וְרָצוּץ. הָרָעָב הֵצִיק לוֹ. הוּא שָׁתָה עוֹד וָעוֹד מִן הַבֶּרֶז, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר יָבֵשׁ וְצָמֵא. הַסָפֵק הִתְחִיל לְהִתְגַנֵב אֶל לִיבּוֹ.
וְלִקְרַאת עֶרֶב הֵבִין סוֹפִית שֶׁטָעָה. לְחִינָם כִּילָה אֶת כּוֹחוֹתָיו. הֲרֵי גַם בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם לֹא כּוּלָם מַאֲמִינִים שֶׁחָתוּל שָׁחוֹר מֵבִיא מַזָל רַע. יֵשׁ הַמַאֲמִינִים וְיֵשׁ שֶׁלֹא. רַק עַכְשָׁו, בְּאִיחוּר, נִזְכַּר מַקְס שֶׁגְבֶרֶת מַזָל אָמְרָה פַּעַם לִגְבֶרֶת רוֹזָה:
"חָתוּל שָׁחוֹר זֶה סְתָם אֱמוּנָה טְפֵלָה. אֲבָל שֵׁדִים, מֵהֶם צָרִיךְ לְהִיזָהֵר."
מְאוּכְזָב וּמְיוֹאָשׁ, שׁוּב בָּרַח מַקְס אֶל הַשֵׁינָה. חֲלוֹמוֹת מְשׁוּנִים חָלַם, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר לֹא זָכַר כְּלוּם. הוּא רַק רָעַד מִפַּחַד, מִפְּנֵי מַשֶׁהוּ לֹא נוֹדָע. הָיָה עֲדַיִן חוֹשֶׁךְ, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַׁחַר. הוּא הִסְתַכֵּל בַּחַלוֹן וְעָצַם אֶת עֵינָיו. אִם לֹא הַמַזָל הָרַע, אָז מַהוּ הַדָבָר שֶׁמִתְנַכֵּל לוֹ? אוּלַי זֶה שֵׁד, כְּמוֹ שֶׁגְבֶרֶת מַזָל חוֹשֶׁבֶת? מָה זֶה שֵׁד? וְאוּלַי זֶה מַשֶׁהוּ אַחֵר, כּוֹח אַחֵר. מִי יוֹדֵעַ.
"הַלְוַאי, הַלְוַאי, הַלְוַאי שֶׁ..." לָחַשׁ בְּכַוָנָה גְדוֹלָה.
בְּכָל יְמֵי חַיָיו, מַקְס מֵעוֹלָם לֹא אָמַר "הַלְוַאי שֶׁ" – אֶלָא תָמִיד קָם וְעָשָׂה. וְעַכְשָׁו, כָּלוּא בַּבּוֹר, לֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת חוּץ מֵאֲשֶׁר לְבַקֵשׁ מִשְׁאָלָה – הַלְוַאי, הַלְוַאי. הַלְוַאי שֶׁאוֹתוֹ מַשֶׁהוּ חָזָק וְלֹא יָדוּעַ יִסְלַח לוֹ וְיוֹשִׁיעַ.
מַקְס כָּל כָּךְ רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁיֵש בָּעוֹלָם מַשֶׁהוּ שֶׁיָכוֹל לְהַצִיל אוֹתוֹ.
רָצָה – וּמָצָא.
כַּאֲשֶׁר פָּקַח אֶת עֵינָיו, כִּמְעַט הִתְעַלֵף מֵהִתְרַגְשׁוּת. הָאוֹר בַּחַלוֹן הָיָה אָדוֹם, אוֹר הַדִמְדוּמִים שֶׁל הַשַׁחַר הָעוֹלֶה. קֶרֶן אוֹר אֲדוּמָה חָדְרָה פְּנִימָה וְהִטִילָה כֶּתֶם אָדוֹם עַל קִיר הַבּוֹר שֶׁמִמוּל. הַכֶּתֶם עָמַד בְּדִיוּק עַל צִיוּר הַתַרְנְגוֹל הַתָלוּי שָׁם עָקוּם עַל הַקִיר. הַצִיוּר מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא.
מַקְס הַגָדוֹל נֶעֱמַד עַל רַגְלָיו בְּפִיק בִּרְכַּיִם. הַתַרְנְגוֹל הָאַדְמוֹנִי נָעַץ בּוֹ עֵינַיִם חוֹדְרוֹת, מַפְחִידוֹת, כּוֹעֲסוֹת. נוֹצוֹתָיו בָּעֲרוּ כָּאֵשׁ. הַכַּרְבּוֹלֶת מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהַדִלְדוּלִים מִתַחַת לְצַוָארוֹ נִרְאוּ אֲדוּמִים כְּדָם. זֹאת קֶרֶן הַשֶׁמֶשׁ הָאֲדוּמָה שֶׁהֶעֱצִימָה אֶת הַצְבָעִים הָעַזִים שֶׁל הַצִיוּר.
מַקְס הַגָדוֹל הִרְגִישׁ כִּמְשׁוּתָק, שֶׁהַמַבָּט הַשׂוֹרֵף שֶׁל הַתַרְנְגוֹל יַהֲפוֹךְ אוֹתוֹ עוֹד רֶגַע לְאֶבֶן. הוּא מִיהֵר לְהַשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ. וּמִתוֹךְ בֶּהָלָה וּבִלְבּוּל הֵגִיחָה בּוֹ הַמַחְשָׁבָה: לֹא יִתָכֵן שֶׁקֶרֶן הַשֶׁמֶשׁ הַאֲדוּמָה הֵאִירָה לְגַמְרֵי בְּמִקְרֶה דַוְקָא עַל הַתַרְנְגוֹל, כְּאִילוּ הִצְבִּיעָה עָלָיו בְּאֶצְבַּע! עַכְשָׁו הַכּוֹל בָּרוּר.
הַכּוֹל בָּא מֵהַתַרְנְגוֹל! הַתַרְנְגוֹל הַמִסְתוֹרִי הַזֶה.
בִּגְלַל הַתַרְנְגוֹל הַזֶה בָּרַח מִפֹּה הַצַיָר. וּבִגְלַל הַתַרְנְגוֹל הַזֶה חָטַף פֹּה הַמְשׁוֹרֵר דִיכָּאוֹן. וּבָרוּר שֶׁבִּגְלַל הַתַרְנְגוֹל הַזֶה מַקְס אֵינוֹ מַצְלִיחַ לָצֵאת לַחוֹפְשִׁי. זֶה נִרְאֶה רַק צִיוּר עַל בַּד, אֲבָל יֵשׁ לוֹ כּוֹח עָצוּם וְאַדִיר.
מַקְס הַגָדוֹל רָבַץ וְהִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בְּיִרְאָה עַל כַּפּוֹת רַגְלָיו הַקִדְמִיוֹת. בִּימֵי חַיָיו מַקְס תָמִיד נִיצֵחַ וְהִכְנִיעַ. עַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא חָשׁ אֶת עַצְמוֹ כָּנוּעַ וּשְׁפַל רוּחַ. כָּנוּעַ בִּפְנֵי תַרְנְגוֹל שֶׁעַכְשָׁו נִרְאָה בְּעֵינָיו נוֹרָא וּמְלֵא הוֹד. וּבְעִיקָר נִרְאָה הַתַרְנְגוֹל זוֹעֵם וְזוֹעֵף. הַאִם יֶשְׁנָהּ בּוֹ גַם טִיפָּה שֶׁל רַחֲמִים?
מַקְס, שִׁינָיו נָקְשׁוּ בְּלִי שְׁלִיטָה: "תַרְנְגוֹל, תַרְנְגוֹל, אַתָה כָּל יָכוֹל, אַדִיר וְאָיוֹם וְנוֹרָא, חַלְצֵנִי הַיוֹם מִצָרָה." מַקְס לֹא הֵבִין מֵאֵיפֹה בָּאוּ לוֹ הַמִילִים הָאֵלֶה. מָה קוֹרֶה לוֹ, לָמָה כָּל בְּשָֹרוֹ וּשְׁרִירָיו וְגִידָיו מְשַׁקְשְׁקִים, וְלָמָה פַּרְוָתוֹ סוֹמֶרֶת, כָּל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה מִשׁוֹרֶש עַד קָצֶה.
"בְּבַקָשָׁה תַצִיל אוֹתִי, תַרְנְגוֹל אָדוֹם!" רָעַד קוֹלוֹ שֶׁל מַקְס הַגָדוֹל שֶׁהִרְגִישׁ עַכְשָׁו כֹּה קָטָן, "אִם תוֹצִיא אוֹתִי מִפֹּה אֶעֱשֶֹה כָּל מָה שֶׁתְצָוֶה עָלַי... אֲנִי מַבְטִיחַ."
"אָמַרְתָ מַשֶׁהוּ, מַקְס?"
מַקְס הַגָדוֹל נִבְהַל מְאוֹד. אֲבָל זֶה לֹא הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הַתַרְנְגוֹל הָאָדוֹם אֶלָא שֶׁל הַצָב הַזָקֵן שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵאֲחוֹרֵי הַדֶלֶת.
"שָׁמַעְתִי אוֹתְךָ אוֹמֵר מַשֶׁהוּ, מַקְס. אַתָה בְּסֵדֶר שָׁם?"
מַקְס הִתְבַּלְבֵּל. כְּאִילוּ נִקְרַע מִתוֹךְ חֲלוֹם וְחָזַר אֶל קַרְקַע הַמְצִיאוּת. הַצִיוּר כְּבָר לֹא הָיָה מוּאָר בְּאָדוֹם לוֹהֵט. קֶרֶן הַשֶׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה מִן הַבּוֹר וּבַחוּץ הֵצִיץ בּוֹקֶר כְּחַלְחַל. מַקְס כְּבָר לֹא הָיָה לְגַמְרֵי בָּטוּחַ בְּכוֹחוֹ שֶׁל הַתַרְנְגוֹל. וּבְכָל זֹאת, מָה עוֹד נִשְׁאַר לוֹ חוּץ מִלְהַאֲמִין?
"הַתַרְנְגוֹל הָאָדוֹם..." לָחַשׁ מַקְס.
"אֵיזֶה תַרְנְגוֹל בָּרֹאשׁ שֶׁלְךָ? אַתָה בֶּאֱמֶת מַתְחִיל לְהִשְׁתַגֵעַ שָׁם, מַקְס! לֵךְ תִשְׁתֶה מַיִם!"
"הוּא הַתִקְוָה שֶׁלִי... הַתִקְוָה..."
"מַקְס הַגָדוֹל! לֹא תִקְוָה מְדַבֶּרֶת מִגְרוֹנְךָ אֶלָא דַוְקָא הַיֵאוּשׁ וְהַפַּחַד. אֲבָל אַל תִתְיָאֵשׁ, מַקְס, עוֹד יַגִיעַ הַזְמַן..."
חָלַף יוֹם, עָבַר לַיְלָה. וּבָא עוֹד יוֹם. וְגַם הַתַרְנְגוֹל לֹא הוֹשִׁיעַ. מַקְס כָּעַס עַל עַצְמוֹ, עַל תְמִימוּתוֹ. וּבְיִחוּד כָּעַס עַל הַתַרְנְגוֹל הַנוֹכֵל שֶׁשִׁיקֵר לוֹ.
בְּלִי לָחוּס עַל כּוֹחוֹתָיו הָאוֹזְלִים, נִיתֵר מַקְס וְהִסְתַעֵר עַל הַצִיוּר בְּצִיפּוֹרְנָיו. וְהַתַרְנְגוֹל – לא שָׂרַט בְּצִיפּוֹרְנָיו בַּחֲזָרָה, לֹא נִיקֵר בְּמָקוֹרוֹ. סִימָן בָּרוּר שֶׁהוּא רַק צֶבַע עַל בַּד, סְתָם צִיוּר בְּלִי שׁוּם כּוֹחַ.
הַצִיפּוֹרְנַיִם שֶׁל מַקְס קָרְעוּ בַּבַּד קֶרַע קָטָן. הַצִיוּר עֲדַיִן נִשְׁאַר תָלוּי עָקוּם, אֲבָל לַצַד הַנֶגְדִי.
שָׁעָה אֲרוּכָּה הִתְהַלֵךְ מַקְס בְּזָנָב נָפוּחַ מִזַעַם. לִבְסוֹף הִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וְנִרְדַם.