גְבֶרֶת מַזָל מְחַפֶּשֶֹת
אֶת מַקְס

בַּלֵילוֹת, מִזֶה כַּמָה שָׁנִים, נָדְדָה שְׁנָתָהּ שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. כָּל לַיְלָה הָיְתָה מִתְעוֹרֶרֶת עִם דְאָגָה אַחֶרֶת. וְהַלַיְלָה נַפְשָׁהּ לֹא יָדְעָה מְנוּחָה בִּגְלַל מַקְס שֶׁלָהּ. לָמָה הוּא בְּעֶצֶם לֹא מִסְתַפֵּק בִּי, לָמָה הוּא הוֹלֵךְ לְבַלוֹת בְּבָתִים זָרִים? הַאִם אֲנִי לֹא מַסְפִּיק טוֹבָה בִּשְׁבִילוֹ? הֲרֵי אֵין בָּעוֹלָם מִי שֶׁיִדְאַג לוֹ כָּמוֹנִי. הַאִם הוּא שָׁכַח אֵיךְ קִיבַּלְתִי אוֹתוֹ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים?
לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים הִתְאַלְמְנָה גְבֶרֶת מַזָל מִבַּעְלָהּ הָאָהוּב מֹשֶׁה. הַאִם זֶה מִקְרִי שֶׁבְּעֶצֶם יְמֵי הָאֵבֶל, בְּלִי לָדַעַת מֵאַיִן, הוֹפִיעַ חֲתַלְתוּל שָׁחוֹר בַּחָצֵר? כְּבֶן חוֹדֶשׁ הָיָה. מֵאָז הִיא טִיפְּלָה בּוֹ. אֶת הַשֵׁם מַקְס הֶעֱנִיקָה לוֹ בִּגְלַל שֶׁהָיָה מַקְסִים. כָּל הַשָׁנִים הָאֵלֶה הִיא שָׁמְרָה לוֹ אֱמוּנִים וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא נֶאֱמָן לָהּ. וְעַכְשָׁו, מְאַכְזֵב לְגַלוֹת פִּתְאוֹם שֶׁיֵשׁ לוֹ עוֹד אֲחֵרִים מִלְבַדָהּ. לְפָחוֹת עוֹד שְׁנַיִם, אוּלַי אַרְבַּע וְחָמֵשׁ, מִי יוֹדֵעַ.
'וְאוּלַי יֵשׁ לְמַקְס תֵשַׁע בָּתִים,' הִיא חָשְׁבָה, 'מִפְּנֵי שֶׁאוּלַי זֶה בְּכָל זֹאת נָכוֹן שֶׁיֵשׁ לְחָתוּל תֵשַׁע נְשָׁמוֹת. וְכָל נְשָׁמָה זְקוּקָה לְבַיִת מִשֶׁלָהּ. אוֹי אוֹי, כַּמָה זְמַן יַעֲבוֹר עַד שֶׁהוּא יִזָכֵר בִּי וְיַחְזוֹר אֵלַי? וְאוּלַי שָׁכַח לְתָמִיד?'
גְבֶרֶת מַזָל חָטְפָה מַצַב רוּחַ רַע. וְאָז עָשְֹתָה אֶת מָה שֶׁלָמְדָה מֵהַשְׁכֵנָה וְהַחֲבֵרָה הַטוֹבָה שֶׁלָהּ, גְבֶרֶת רוֹזָה. הִיא קָמָה וְשָׁתְתָה כּוֹס מַיִם וְהִתְחִילָה לַחְשׁוֹב עַל דְבָרִים טוֹבִים.
'הֲרֵי מַקְס תָמִיד חָזַר אֵלַי בַּסוֹף, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי כֵּן חֲשׁוּבָה לוֹ. וְאִם הוּא רוֹצֶה, מוּתָר לוֹ לָלֶכֶת גַם לְבָתִים אֲחֵרִים. לָמָה הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת רַק שֶׁלִי? גַם אֲנִי – אֲנִי אָהַבְתִי גַם אֶת מֹשֶׁה בַּעֲלִי וְגַם אֶת הַיְלָדִים וְגַם אֶת הַהוֹרִים וְגַם אֶת הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִי, נָכוֹן? אָז לָמָה מַקְס חַיָב לֶאֱהוֹב רַק אוֹתִי? דַי, מַסְפִּיק לִהְיוֹת אָנוֹכִית. וְגַם אִם אֵינֶנִי הַיְחִידָה שֶׁלוֹ, אַמְשִׁיךְ לִדְאוֹג לוֹ כְּמוֹ קוֹדֶם. וַאֲפִילוּ יוֹתֵר. כֵּן, אֲפִילוּ יוֹתֵר. מִפְּנֵי שֶׁאִם יֵשׁ עוֹד אֲנָשִׁים שֶׁמְחַפְּשִֹים אַחֲרָיו – סִימָן שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ בּוֹ מַשֶׁהוּ מְיוּחָד!'
אַחֲרֵי כַּמָה רְגָעִים הִיא שׁוּב נֶחְרְדָה. 'וְאוּלַי הוּא לֹא מִתְפַּנֵק עַכְשָׁו בְּשׁוּם בַּיִת, אוּלַי בְּכָל זֹאת קָרָה לוֹ מַשֶׁהוּ רַע?'
גְבֶרֶת מַזָל לָבְשָׁה אֶת חֲלוּק הַבַּיִת עַל הַפִּיגָ'מָה. וְשׁוּב יָצְאָה לְחַפֵּשֹ אֶת מַקְס בַּחוּץ, בְּאֶמְצַע הַלַיְלָה.