יְצוּר חָדָשׁ בְּגַן הַחַיוֹת

בְּ אוֹתוֹ זְמַן פּוֹמְפּוֹזוֹן עֲדַיִן לֹא הָיָה מֶלֶךְ, אֶלָא רַק נָשִׂיא צָעִיר – נְשִׂיא הַחַיוֹת שֶׁל גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי. כְּבָר אָז הוּא לֹא הִתְגוֹרֵר מֵאֲחוֹרֵי גָדֵר וְסוֹרָגִים כִּשְׁאַר שׁוֹכְנֵי הַגַן. הִרְשׁוּ לוֹ, לַטַוָס, לְהִתְהַלֵךְ חוֹפְשִׁי – כָּנָהוּג בְּגַנֵי חַיוֹת. אַךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר – "זֶה בִּגְלַל שֶׁאֲנִי הַנָשִׂיא!"
אוֹתוֹ בּוֹקֶר הָיָה קַר וְהַשָׁמַיִם כְּחוּלִים לְלֹא עָנָן. הַמְבַקְרִים הַמְעַטִים בְּגַן הַחַיוֹת הִתְהַלְכוּ בִּמְעִילִים וּכְפָפוֹת, צְעִיפִים וְכוֹבָעִים.
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִיפֵּחַ אֶת נוֹצוֹתָיו מִפְּנֵי הַקוֹר וְדָרַךְ בַּמָקוֹם כְּדֵי לְהַפְשִׁיר אֶת עַצְמוֹתָיו הַקְפוּאוֹת. וְאָז, כָּרָאוּי לְנָשִׂיא אַחְרָאִי, הוּא נִיגַשׁ לִבְדוֹק מָה קוֹרֶה בְּשִׁטְחֵי שְׁלִיטָתוֹ וּמָה שְׁלוֹם נְתִינָיו.
הוּא עָבַר לְיַד הַפִּילִים וְהַקֶנְגוּרוּאִים וְהָאַיָלוֹת. "בּוֹקֶר טוֹב לָכֶם!"
"בּוֹקֶר טוֹב גַם לְךָ!"
"אוֹמְרִים בּוֹקֶר טוֹב אֲדוֹנִי הַנָשִׂיא!" הוּא נָזַף בָּהֶם.
"נָשִׂיא!.. אֵיזֶה טַוָס מְגוּחָךְ..." הֵם צִחְקְקוּ. הַמְנוּמַסִים שֶׁבָּהֶם מִיהֲרוּ להִסְתַלֵק וְצָחֲקוּ מֵרָחוֹק. בֵּינְתַיִם טִיפְּסָה הַשֶׁמֶשׁ בַּשָׁמַיִם וְשָׁלְחָה קַרְנַיִם חֲמִימוֹת. מְרוּצֶה מֵעַצְמוֹ הִשְׂתָרֵעַ פּוֹמְפּוֹזוֹן עַל גֶדֶר אֶבֶן וְעָצַם אֶת עֵינָיו בִּנְעִימוּת. וְכַאֲשֶׁר פָּקַח אוֹתָן – נִבְהַל. זְנָבוֹ רָעַד.
עַל סַפְסָל שֶׁבְּצַד הַשְׁבִיל הוּא רָאָה מַשֶׁהוּ מוּזָר.
פּוֹמְפּוֹזוֹן מִצְמֵץ בְּעֵינָיו וְנִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ. וְהִסְתַכֵּל שׁוּב. זֶה הָיָה עֲדַיִן מוּנָח בִּמְקוֹמוֹ.
וּכְכָל שֶׁהִתְבּוֹנֵן הִגִיעַ הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן לְמַסְקָנָה שֶׁהַדָבָר אֵינוֹ אֶלָא חַיָה חֲדָשָׁה וַחֲשׁוּדָה שֶׁלֹא רָאָה מִיָמָיו.
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְקָרֵב בִּזְהִירוּת. מִין יְצוּר אָרוֹךְ מְאוֹד נָח שָׁם מְקוּפָּל עַל מִשְׁעֶנֶת הַסַפְסָל, כּוּלוּ כְּמוֹ פַּרְוָה אַחַת אֲרוּכָּה, מִן הָרֹאשׁ וְעַד הַזָנָב. וְהַפַּרְוָה כָּל כָּךְ עָבָה עַד שֶׁלֹא נִיתַן לְהַבְחִין בְּאֵיזֶה צַד הָרֹאשׁ וְאֵיפֹה הַזָנָב. הָעֵינַיִם לֹא נִרְאוּ וְהָרַגְלַיִם לֹא בִּצְבְּצוּ. בְּתוֹךְ סְבַךְ הַפַּרְוָה יָכְלוּ כָּל הָאֵיבָרִים לִמְצוֹא מִסְתוֹר. וְגָרוּעַ מִזֶה הָיוּ הַצְבָעִים שֶׁל הַחַיָה הַחֲדָשָׁה. פַּסִים יְרוּקִים וַאֲדוּמִים וּכְחוּלִים וּצְהוּבִּים. פַּרְוָה צִבְעוֹנִית בְּיוֹתֵר – וְדַוְקָא מִשׁוּם כָּךְ הִתְעַצְבֵּן פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא לֹא הִתְכַּוֵן לְקַבֵּל יְצוּר כָּזֶה בִּבְרָכָה.
הוּא חָטַף מַצַב רוּחַ.
עַד עַכְשָׁו, כַּאֲשֶׁר הוֹפִיעַ יְצוּר חָדָשׁ בַּגַן, הָיָה פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׂמֵחַ עִם הַנָתִין הַנוֹסָף שֶׁבָּא תַחַת כַּנְפֵי שִׁלְטוֹנוֹ. הָיָה נִיגָשׁ וּמְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת בָּרוּךְ הַבָּא. אָכֵן, כְּבָר בִּהְיוֹתוֹ נָשִׂיא צָעִיר הוּא נָהַג בְּנִימוּס וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ וְלֹא כְּשָׁלִיט כּוֹחָנִי. אֲבָל לֹא הַפַּעַם. "אֵיזֶה צְבָעִים צַעֲקָנִיִים וְגַסִים!" הוּא רָטַן כְּלַפֵּי הַיְצוּר.
הַיְצוּר לֹא הֵגִיב.
"לָמָה אַתָה שׁוֹתֵק? תִסְתַכֵּל עָלַי!"
הוּא פָּרַס כְּמוֹ מְנִיפָה אֶת זְנָבוֹ הַמַרְהִיב. קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הִשְׁתַבְּרוּ עַל נוֹצוֹתָיו הַיְרוּקוֹת שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן וְהִבְרִיקוּ בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶשֶׁת.
"תִרְאֶה אוֹתִי, אֶת הַצְבָעִים הַמְכוּבָּדִים שֶׁלִי! אֶת הַסִגְנוֹן הַמַרְשִׁים וְהָאֲצִילִי שֶׁלִי! לֹא כְּמוֹ שֶׁלְךָ – וּבִגְלַל זֶה אֲנִי הַנָשִׂיא!"
הַשַׁתְקָן הוֹסִיף לִשְׁתוֹק. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִבִּיט לְאָחוֹר אֶל זְנָבוֹ הַפָּרוּס, נִפְעָם וּמִתְפַּעֵל מֵעַצְמוֹ הַמְפוֹאָר. וְכָל הַ'עֵינַיִם' הָרַבּוֹת שֶׁעַל נוֹצוֹת זְנָבוֹ הִבִּיטוּ בּוֹ בַּחֲזָרָה. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁכָּל הָעֵינַיִם הָאֵלֶה הַנְעוּצוֹת בּוֹ, גַם הֵן מִתְפַּעֲלוֹת מִמֶנוּ.
רַק הַיְצוּר שֶׁלְפָנָיו לֹא גִילָה שׁוּם סִימָן שֶׁל הַעֲרָצָה.
"חָצוּף, תַגִיד מַשֶׁהוּ כְּשֶׁהַנָשִׂיא מְדַבֵּר אֵלֶיךָ! מִי אַתָה? מָה שִׁמְךָ?"
שְׁתִיקָה.
"אַתָה אִילֵם? חֵרֵשׁ? אוֹ שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד?"
פּוֹמְפּוֹזוֹן רָקַע בְּרַגְלוֹ וְהָלַךְ מִשָׁם לַחְשׁוֹב מָה לַעֲשׂוֹת.
'לָמָה הוּא שָׁתַק וְלֹא זָז מִמְקוֹמוֹ? אוּלַי הוּא הִגִיעַ מֵרָחוֹק וְאֵין לוֹ כּוֹחַ לְהָזִיז אֵיבָר? אוּלַי נִרְדַם? וְאוּלַי – אוּלַי הוּא רַק עוֹשֶׂה אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ סְמַרְטוּט זָרוּק, כְּדֵי שֶׁלֹא אֶחְשׁוֹד בּוֹ..."
הַחֲשָׁד גָדַל וְתָפַח מֵרֶגַע לְרֶגַע.
'אָה! כַּמוּבָן! הַנָבָל הַזֶה זוֹמֵם לִתְפּוֹס אֶת תַפְקִיד הַנָשִׂיא בִּמְקוֹמִי!'
פּוֹמְפּוֹזוֹן, טַוָסוֹן צְעִיר יָמִים, עֲדַיִן לֹא הִרְגִישׁ בְּאוֹתָם יָמִים בָּטוּחַ בְּשִׁלְטוֹנוֹ. הוּא נָשַׁם בִּכְבֵדוּת. עֵינָיו הִתְרוֹצְצוּ בְּבֶהָלָה. לִיבּוֹ דָפַק. נוֹצוֹתָיו סָמְרוּ. הוּא חָשַׁשׁ מִפְּנֵי כָּל מִי וְמָה שֶׁצִבְעוֹנִי מִמֶנוּ.
'אֲנִי מוּכְרָח לְהִילָחֵם בַּיְצוּר הַמְסוּכָּן וְהַנִתְעָב הַזֶה, לִפְנֵי שֶׁיִהְיֶה מְאוּחָר. לִפְנֵי שֶׁנְתִינַי יַעְדִיפוּ אוֹתוֹ. מַהֵר, אֵין רֶגַע זְמַן. אָרוּץ עַכְשָׁו וְאֶחְשׂוֹף בִּפְנֵי כּוּלָם אֶת פַּרְצוּפוֹ הָאֲמִיתִי, הַצַעֲקָנִי...'
וּמִיָד רָץ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְסַפֵּר לַבַּרְוָזִים. בִּמְקוֹם שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִתְרוֹצֵץ, הֵם, הַבַּרְוָזִים, יָפִיצוּ אֶת דְבָרוֹ בְּרַחֲבֵי גַן הַחַיוֹת. כִּי מִי כַּבַּרְוָזִים הָאוֹהֲבִים לְגַעְגֵעַ וּלְרַכֵל לְכָל עֵבֶר? אֶלָא שֶׁמִכָּל הַחַיוֹת, רַק פּוֹמְפּוֹזוֹן הַצָעִיר סָמַךְ עַל אָמָנֵי הָרָכִיל הָאֵלֶה.
הַבַּרְוָזִים יָצְאוּ מִן הַבְּרֵיכָה, הִתְנַעֲרוּ וְהִתְקָרְבוּ בַּהֲלִיכָתָם הַמִתְנַדְנֶדֶת. הֵם עָמְדוּ וְהִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן.
"בַּרְוָזַי! יְצוּר חָדָשׁ הִגִיעַ אֵלֵינוּ. טִיפּוּס לֹא יָשָׁר, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם. הוּא מַסְתִיר מַשֶׁהוּ, אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת אֵיפֹה הָרֹאשׁ שֶׁלוֹ וְאֵיפֹה הַזָנָב. גַם אֶת הָרַגְלַיִם הוּא מַחְבִּיא. הוּא זוֹמֵם רַע. שׁוֹתֵק כְּמוֹ אִילֵם. וְהוּא אָרוֹךְ כְּמוֹ נָחָשׁ, אֲבָל אֵינֶנוּ נָחָשׁ מִפְּנֵי שֶׁיֵשׁ לוֹ פַּרְוָה עָבָה. וּצְבָעִים מַגְעִילִים וַאֲיוּמִים כָּאֵלֶה לֹא רָאִיתִי מִיָמַי!"
מִיָד גִעְגְעוּ הַבַּרְוָזִים זֶה לָזֶה אֶת דִבְרֵי פּוֹמְפּוֹזוֹן שׁוּב וָשׁוּב, וְחָזְרוּ וְקִשְׁקְשׁוּ וּבִרְבְּרוּ בְּהִתְפַּעֲלוּת אֶת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁשָׁמְעוּ. וּמֵרוֹב שֶׁפִּטְפְּטוּ וְטָחֲנוּ בִּלְשׁוֹנָם וּבִמְקוֹרָם, הִשְׁתַבְּשׁוּ וְהִתְבַּלְבְּלוּ לָהֶם הַמִילִים. 'טִיפּוּס לֹא יָשָׁר' הָפַךְ לְ'טִיפּוּס שֶׁשָׁר'. 'זוֹמֵם רַע' הִתְגַלְגֵל וְהָיָה לְ'זִמְרָה'. 'פַּרְוָה עָבָה' הָיְתָה לְ'אַהֲבָה'. הֵם לֹא הִפְסִיקוּ לִלְעוֹס אֶת הַמִילִים עַד שֶׁ'זָנָב' הָפַךְ לְ'אוֹזְנָיו', וְ'צְבָעִים מַגְעִילִים וַאֲיוּמִים' הָיוּ לְ'עֲגִילִים אֲדוּמִים'. וּלְבַסוֹף הֵפִיצוּ הַבַּרְוָזִים אֶת הַיְדִיעָה הַמְעַנְיֶנֶת הַזֹאת לְכָל עֵבֶר:
"בַּעַל חַיִים חָדָשׁ הִגִיעַ לְגַן הַחַיוֹת, שׁוֹתֵק כְּמוֹ אִילֵם אַךְ אוֹהֵב זִמְרָה, טִיפּוּס שֶׁשָׁר שִׁירֵי אַהֲבָה, וּלְאוֹזְנָיו עוֹנֵד עֲגִילִים אֲדוּמִים." הַשְׁכֵנִים, פְלָמִינְגוֹאִים וְשַׂקְנָאִים אַחְרָאִיִים וְדַיְקָנִיִים, הֶעֱבִירוּ הָלְאָה בְּדִיוּק אֶת מָה שֶׁשָׁמְעוּ. וּבִמְהֵרָה הִתְפַּשְׁטָה הַיְדִיעָה בְּכָל הַכְּלוּבִים וְהַבִּיתָנִים וְהַמִתְחָמִים הַמְגוּדָרִים. הַחַיָה הַחֲדָשָׁה עוֹרְרָה סַקְרָנוּת רַבָּה בְּקֶרֶב כָּל שׁוֹכְנֵי הַגַן וְהֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה:
"עַל פִּי הַתֵיאוּר, בַּעַל חַיִים נֶחְמָד הִגִיעַ אֵלֵינוּ לְגַן הַחַיוֹת. אַף פַּעַם לֹא הָיָה לָנוּ זַמָר אִילֵם עִם עֲגִילִים. וּמִי שֶׁשָׁר שִׁירֵי אַהֲבָה – בָּרוּךְ הַבָּא! מָה שְׁמוֹ, מָה שְׁמוֹ, מִישֶׁהוּ יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ?"
בֵּינְתַיִם נָשְׁבָה רוּחַ וְהֵעִיפָה אֶת הַמָה-שְׁמוֹ הַפַּרְוָתִי מִן הַסַפְסָל. וּכְשֶׁחָזַר פּוֹמְפּוֹזוֹן מֵאֵצֶל הַבַּרְוָזִים מָצָא אֶת הַיָרִיב שֶׁלוֹ שׁוֹכֵב עַל הַשְׁבִיל.
'אֲהָה, אָז הוּא כֵּן זָז מִמְקוֹמוֹ!"
צִיפּוֹרֵי דְרוֹר נָחֲתוּ עַל הַשְׁבִיל, נִקְרוּ גַרְגְרִים וּפֵירוּרִים וְצִיְצוּ בְּרַעַשׁ גָדוֹל. הַיְצוּר הַצִבְעוֹנִי לֹא נָע וְלֹא זָע.
פִּתְאוֹם הִבְרִיקָה מַחְשָׁבָה בְּמוֹחוֹ שֶׁל הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן.
''הַיְצוּר הַזֶה מְפַחֵד מִמֶנִי! רַק רָאָה אוֹתִי – וְנִבְהַל! מֵרוֹב פַּחַד הוּא לֹא מִסְתַכֵּל לִי בָּעֵינַיִם, מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל סְמַרְטוּט צִבְעוֹנִי! וְהוּא מֵעֵז לָזוּז רַק כְּשֶׁאֲנִי לֹא בַּסְבִיבָה!'
פּוֹמְפּוֹזוֹן נָשַׁם לִרְוָחָה.
'אָז הַכּוֹל בְּסֵדֶר. אֵין לִי מָה לַחְשׁוֹשׁ מִפָּנָיו, הַפַּחְדָן הַזֶה לֹא יָעֵז לִתְפּוֹס אֶת מְקוֹמִי.'
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְרַחֵק מִן הַשְׁבִיל. הוּא הִשְׂתָרֵעַ עַל גֶדֶר הָאֶבֶן וְהִתְחַמֵם לַהֲנָאָתוֹ בַּשֶׁמֶשׁ.
'עַכְשָׁו הַפַּחְדָן שׁוּב לֹא רוֹאֶה אוֹתִי, וְשׁוּב יָזִיז אֶת עַצְמוֹ כְּדֵי לִבְרוֹחַ. וּכְשֶׁאֶחְזוֹר, כְּבָר לֹא אֶמְצָא אוֹתוֹ עַל הַשְׁבִיל.'
פּוֹמְפּוֹזוֹן רָאָה זוּג צָעִיר עוֹבֵר לְיָדוֹ. אַךְ לֹא רָאָה שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶרֶךְ הֵם מָצְאוּ מַשֶׁהוּ צִבְעוֹנִי מְאוֹד זָרוּק עַל הָאָרֶץ. הַבַּחוּרָה הֵרִימָה אֶת הַצָעִיף וְהִסְתַכְּלָה סָבִיב. וְאָז תָלְתָה אוֹתוֹ עַל עָנָף שֶׁל עֵץ.
וּכְשֶׁחָזַר פּוֹמְפּוֹזוֹן גִילָה שֶׁאָכֵן הוּא צָדַק: שׁוּב זָז הַפַּחְדָן מִמְקוֹמוֹ, וְהַפַּעַם טִיפֵּס מִן הָאָרֶץ אֶל עֲנַף הָעֵץ.
'כַּמוּבָן, הוּא בּוֹרֵחַ מִפָּנַי! בַּהִזְדַמְנוּת הַבָּאָה הוּא יוֹצִיא אֶת הַכְּנָפַיִם וְיָעוּף מִפֹּה! בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָבָר, נִיצַחְתִי. הַבּוֹקֶר הַזֶה עוֹמֵד לְהִסְתַיֵם בְּטוֹב.'
כֵּן, צָדַק פּוֹמְפּוֹזוֹן. אוֹתוֹ בּוֹקֶר הִסְתַיֵם בְּטוֹב. כִּי הִנֵה הִתְקָרְבָה בְּרִיצָה אִישָׁה אַחַת עֲגַלְגַלָה בִּמְעִיל יָרוֹק וְעָבֶה. הִיא חָבְשָׁה מִין כּוֹבַע מוּזָר, כָּזֶה שֶׁלֹא רוֹאִים בְּאַרְצֵנוּ. מֵאֲחוֹרֶיהָ הָלְכָה יַלְדָה קְטַנָה. הָאִישָׁה פָּנְתָה אֶל הַזוּג הַצָעִיר.
"רַק רֶגַע, בְּבַקָשָׁה, אוּלַי פֹּה מִישֶׁהוּ מָצָא צָעִיף? שֶׁל יַלְדָה עִם כָּזֶה הָמוֹן צְבָעִים...?"
"הֵי סָבְתָא, יֵשׁ שָׁם תוּכִּי אָרוֹךְ עַל הָעֵץ," הִתְלוֹצֵץ הַבָּחוּר, "אֲבָל מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי זֶה צָעִיף."
"זֶה צָעִיף שֶׁלָנוּ! תוֹדָה תוֹדָה הַרְבֵּה!" הָאִישָׁה הוֹרִידָה אֶת הַצָעִיף וְעָטְפָה בּוֹ אֶת צַוַאר הַיַלְדָה.
הַנָשִׂיא הַצָעִיר פּוֹמְפּוֹזוֹן רָאָה וְשָׁמַע וְנִשְׁאַר נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ כְּמוֹ הָעֵץ. הוּא הִתְכַּוֵן לָלֶכֶת לִישׁוֹן כְּדֵי לִשְׁכּוֹחַ מִכָּל מָה שֶׁקָרָה. אֲבָל הַבַּרְוָזִים קָרְאוּ לוֹ מֵרָחוֹק לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.
"הֵיי, פּוֹמְפּוֹזוֹן!"
"אוֹמְרִים 'אֲדוֹנִי הַנָשִׂיא..." הוּא נָזַף בָּהֶם בְּקוֹל לֹא נִשְׁמָע.
"פּוֹמְפּוֹזוֹן, כּוּלָם סַקְרָנִים לָדַעַת מָה שְׁמוֹ שֶׁל הֶחָדָשׁ שֶׁבָּא אֵלֵינוּ לַגַן."
"לֹא מְשָׁנֶה, לֹא מְשָׁנֶה..." לָחַשׁ פּוֹמְפּוֹזוֹן, מִשְׁתַדֵל לִזְקוֹף אֶת רֹאשׁוֹ, "הוּא לֹא נִשְׁאַר אֶצְלֵנוּ. כֵּן כֵּן, יַלְדָה אַחַת וְסָבְתָא לָקְחוּ אוֹתוֹ..."
הַבַּרְוָזִים, לְאַחַר שֶׁהִקְשִׁיבוּ הֵיטֵב, גִעְגְעוּ וְקִשְׁקְשוּ וּפִטְפְּטוּ עַד שֶׁסִיפְּרוּ לְכוּלָם: "הַיְצוּר, שֶׁשְׁמוֹ 'לוֹמְשָׁנֶה', כְּבָר לֹא שָׁר אֶצְלֵנוּ. מִסְכֵּן, יַלְדָה אַחַת וְסָבְתָא חָטְפוּ אוֹתוֹ."
חֲבָל שֶׁלוֹמְשָׁנֶה לֹא נִשְׁאַר אִיתָנוּ, הִצְטַעֲרוּ כּוּלָם. ~~~~