~~~ פֶּרֶק י ' ~~~
בִּיקוּר הָעֲגוּרִים
לִ
פְעָמִים הָיָה פּוֹמְפּוֹזוֹן תוֹהֶה: 'מִנַיִן בָּאִים הָעֲנָנִים? וּלְאָן הֵם הוֹלְכִים? לָמָה קַיִץ, לָמָה חוֹרֶף?...' מִין שְׁאֵלוֹת חֲכָמוֹת וּמְעַנְיְנוֹת. אַךְ הֵן רַק חָלְפוּ בְּרֹאשׁוֹ כְּעַנְנֵי נוֹצָה קַלִים, וּמִיָד נֶעְלְמוּ. מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁמֶלֶךְ כָּמוֹהוּ צָרִיךְ רַק לַעֲסוֹק בְּעִנְיְנֵי מַמְלַכְתוֹ, וּסְתָם לִשְׁאוֹל זֶה סְתָם בִּזְבּוּז. גַם הַפַּעַם, כַּאֲשֶׁר הִסְתַכֵּל בַּשָׁמַיִם, הוּא גֵרֵשׁ אֶת סַקְרָנוּתוֹ הַטִבְעִית וְרַק קָבַע עוּבְדָה:
'הַחוֹרֶף הִגִיעַ לַמַמְלָכָה שֶׁלִי.'
גֶשֶׁם רִאשׁוֹן יָרַד עַל גַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מָצָא מַחֲסֶה מִתַחַת לַגַגוֹן שֶׁל מַחְסָן הַכֵּלִים. הַגֶשֶׁם הָיָה נָעִים, בְּלִי בְּרָקִים וּרְעָמִים וְרוּחוֹת. לְפֶתַע הֵאִירוּ מְעַט הַשָׁמַיִם וְקֶשֶׁת מַרְהִיבָה נִמְתְחָה מִקְצֵה הָאָרֶץ אֶל קָצֶהָ. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו. כְּשֶׁפָּסַק הַגֶשֶׁם נָשָׂא שׁוּב אֶת מַבָּטוֹ אֶל עַל. בִּמְקוֹם הַקֶשֶׁת הוּא שָׂמַח לְגַלוֹת לַהֲקַת עוֹפוֹת מִתְקָרֶבֶת מִכִּיווּן צָפוֹן, טָסָה בְּמִבְנֶה מְסוּדָר בְּצוּרַת רֹאשׁ חֵץ.
'הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים שׁוּב הִגִיעוּ לְבִיקוּר!'
וְהוּא רָץ אֶל הָאֲגַם שֶׁל הַגַן. לְעִיתִים הִגִיעוּ כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי כָּנָף אֶל מַמְלַכְתוֹ. אוֹרְחִים לֹא חֲשׁוּדִים הִתְקַבְּלוּ עַל יָדוֹ בַּאֲדִיבוּת. הָעֲגוּרִים זָכוּ מִמֶנוּ תָמִיד לְקַבָּלַת פָּנִים מְיוּחֶדֶת. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲפוֹרִים הָאֵלֶה יָדְעוּ לְהַעְמִיד פָּנִים כְּאִילוּ שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים אֵלָיו בְּכָבוֹד הָרָאוּי לְמֶלֶךְ, וְפּוֹמְפּוֹזוֹן הַתָמִים הֶאֱמִין. הֵם הָיוּ אוֹרְחִים וָתִיקִים. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִכִּיר אוֹתָם הוּא הָיָה עֲדַיִן נָשִׂיא צָעִיר.
הַלַהֲקָה נָחֲתָה בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם עַל גְדוֹת הָאֲגַם.
"בְּרוּכִים הַבָּאִים אֶל מַמְלַכְתִי, עֲגוּרִים יְקָרִים! אֵיךְ שֶׁהַזְמַן רָץ! רַק אֶתְמוֹל נִפְרַדְנוּ פֹּה בְּנִפְנוּף זָנָב וּכְבָר נָשְׁרָה שָׁנָה!"
"שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה, עָגוּר גְדוֹל מֵימַדִים שֶׁנוֹצוֹתָיו כְּבָר מְרוּפָּטוֹת וְרַגְלָיו מְקוּמָטוֹת מְאוֹד. "אַתָה כָּרָגִיל צוֹדֵק. אָכֵן, אֵיךְ עָפָה טָסָה לָנוּ עוֹד שָׁנָה! רַק פָּרַסְנוּ כָּנָף וְהִמְרֵאנוּ מִפֹּה, וְשׁוּב אֲנַחְנוּ פֹּה בְּיַחַד."
"מָה שְׁלוֹם אֶרֶץ הַקוֹר שֶׁמִמֶנָה בָּאתֶם?"
"בְּאַרְצֵנוּ הַכּוֹל אָפוֹר!" אָמַר הֶעָגוּר הַגָדוֹל, וּבְעֶצֶם הִתְכַּוֵן לְהַגִיד שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם מְצוּיָן. כִּי אֵצֶל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים 'אָפוֹר' זֶה 'מְצוּיָן'.
הֵם הָיוּ מְאוֹד גֵאִים בַּחַיִים הָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם הִגִיעוּ, רַק זֹאת שָׁמַע מֵהֶם פּוֹמְפוֹזוֹן, שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם אָפוֹר. יוֹתֵר מִזֶה הֵם לֹא סִיפְּרוּ כְּלוּם, אַף פַּעַם. גַם לֹא הָיָה לָהֶם מָה לְסַפֵּר. מִפְּנֵי שֶׁחוּץ מִן הַבִּיצָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ וְגָרוּ, הֵם עַצְמָם לֹא הִכִּירוּ אֶת אַרְצָם. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַכְּפָרִים שֶׁמִסָבִיב, וְלֹא אֶת הֶעָרִים וְהַדְרָכִים וְהֶהָרִים. לֹא הָיְתָה בָּהֶם שׁוּם סַקְרָנוּת. הֵם רַק עָמְלוּ וְטָרְחוּ לְהַשִׂיג מָזוֹן, מֵרֶגַע שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בַּבּוֹקֶר בַּבִּיצָה עַד לָרֶגַע שֶׁנִרְדְמוּ בָּעֶרֶב בַּבִּיצָה.
הֵם תָמִיד הָיוּ מְרוּצִים מֵעַצְמָם, מְרוּצִים מֵהַחַיִים הַמְסוּדָרִים וְהָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. וּבְבוֹא הַחוֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הֵם נֶאֶלְצוּ לִנְדוֹד דָרוֹמָה לְאַרְצוֹת הַחוֹם, כָּל מָה שֶׁעִנְיֵן אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הָיָה לִשְׁמוֹר עַל קֶצֶב תְעוּפָה אָחִיד, לֹא לִסְטוֹת מִן הַמַסְלוּל הַמוּכָּר לָהֶם מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלַחֲנוֹת לִמְנוּחָה בְּמִקְוֵי הַמַיִם הַקְבוּעִים.
"וְאֵיךְ עָבְרָה עֲלֵיכֶם הַדֶרֶךְ?" שָׁאַל פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת הָעֲגוּרִים.
רַק מִתוֹךְ נִימוּס שָׁאַל, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל הַשָׁנִים הַקוֹדְמוֹת גַם עַל מַסָעָם הֵם אַף פַּעַם לֹא סִיפְּרוּ לוֹ כְּלוּם וְרַק אָמְרוּ 'הַכּוֹל הָיָה אָפוֹר!'.
אֲבָל הַפַּעַם הַזֹאת, לְהַפְתָעָתוֹ, פָּלַט הֶעָגוּר הַזָקֵן חִרְחוּר חָזָק, וְכָל הָעֲגוּרִים הִרְעִישׁוּ וְנִעְנְעוּ בַּכְּנָפַיִם אוֹ נִיפְּחוּ אֶת הַצַוָאר. בָּרוּר שֶׁמַשֶׁהוּ קָרָה לָהֶם בַּדֶרֶךְ, מַשֶׁהוּ הַהֶפֶךְ מֵאָפוֹר.
"יָדַעְתִי שֶׁיוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה," קָרָא הֶעָגוּר נִרְעָשׁ וְנִרְגָשׁ, "וְזֶה קָרָה לוֹ מַהֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְתִי..."
"מָה קָרָה? לְמִי? סַפֵּר לִי, אוּלַי אוּכָל לַעְזוֹר!" הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן בֶּאֱמֶת הִתְכַּוֵן לַעֲזוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲגוּרִים לֹא הָיוּ נְתִינָיו.
הַפַּעַם הֶעָגוּר הַזָקֵן דִיבֵּר וְדִיבֵּר. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּכְלָל סִיפֵּר מַשֶׁהוּ לְפּוֹמְפּוֹזוֹן. אַךְ בְּעֶצֶם, הוּא דִיבֵּר רַק כְּדֵי לִפְרוֹק מֵעָלָיו אֵיזֶה זַעַם כָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו. קוֹלוֹ רָעַד, וּכְכָל שֶׁדִיבֵּר הֶאְדִים הַכֶּתֶם הָאָדוֹם שֶׁעַל מִצְחוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתוֹ! שָׁאַלְתָ אֵיךְ עָבְרָה הַטִיסָה שֶׁלָנוּ. הִיא יָכְלָה לִהְיוֹת אֲפוֹרָה כְּתָמִיד, אִלְמָלֵא אֵירַע אֵירוּעַ מְצַעֵר. לִפְנֵי כַּמָה יָמִים, כַּאֲשֶׁר חָלַפְנוּ לְיַד שְׂדֵה תְעוּפָה... מָה זֶה שְׂדֵה תְעוּפָה? זֶה אוֹמְנָם נִקְרָא שָׂדֶה, אַךְ צִמְחִיָה לֹא תִמְצָא שָׁם. זֶהוּ שֶׁטַח עָצוּם עִם כְּבִישׁ רָחָב וְיָשָׁר. מִמֶנוּ מַמְרִיאִים וְנוֹחֲתִים עוֹפוֹת בַּרְזֶל עֲנָקִיִים. הָעוֹפוֹת הָאֵלֶה טָסִים בְּרַעַשׁ עָצוּם בְּלִי לְהָנִיעַ אֶת הַכְּנָפַיִם. לְצַעֲרֵנוּ, שְׂדֵה תְעוּפָה כָּזֶה נִבְנָה בְּקִרְבַת נְתִיב הַמַסָע הַקָבוּעַ שֶׁלָנוּ מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְשֶׁמִמֶנוּ אָסוּר לָנוּ לִסְטוֹת. תָמִיד נִזְהַרְנוּ מִפְּנֵי עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל, שֶׁחָלִילָה לֹא יִטְרְפוּ אוֹתָנוּ. מִדֵי שָׁנָה נֶאֱלַצְנוּ לַחְלוֹף לְיַד הַשָׂדֶה הַמְסוּכָּן הַזֶה, תָמִיד בָּרַחְנוּ מִשָׁם בִּמְהִירוּת מוּגְבֶּרֶת. בְּכָל יְמֵי חַיַי, נִטְרְפוּ בְּסַךְ הַכּוֹל רַק שְׁמוֹנָה עֲגוּרִים. אֲבָל הַפַּעַם זֶה הָיָה אַחֶרֶת... אַחֶרֶת... אַתָה שׁוֹמֵעַ?"
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִעְנַע בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ. כֵּן, כֵּן, שׁוֹמֵעַ בְּהֶחְלֵט. הֶעָגוּר הַזָקֵן טָבַל בְּכַעַס אֶת מְקוֹרוֹ בְּמֵי הָאֲגַם, הִרְטִיב אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְהִמְשִׁיךְ.
"יָצָא אִיתָנוּ עָגוּר אֶחָד צָעִיר, פִּרְחָח. זֶה הָיָה מַסַע הַחוֹרֶף הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ. הוּא הִצִיעַ לַלַהֲקָה לַחֲנוֹת לְיַד שְׂדֵה הַתְעוּפָה. תָאֵר לְךָ! עָגוּר חָצוּף וַחֲסַר אַחְרָיוּת. שְׁמוֹ פּוֹל. לְיֶתֶר דִיוּק, שְׁמוֹ הָיָה פּוֹל. בִּמְקוֹם שֶׁנִסְתַלֵק בִּמְהִירוּת הוּא בִּיקֵשׁ שֶׁנַעֲצוֹר שָׁם, אַתָה יָכוֹל לְהַאֲמִין לְדָבָר כָּזֶה? הַפּוֹל הַזֶה בִּיקֵשׁ לִרְאוֹת מִקָרוֹב אֶת עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. רַק כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַסַקְרָנוּת הַחוֹלָנִית שֶׁלוֹ! הִתְחַשֵׁק לוֹ לִבְחוֹן אֶת דֶרֶךְ חַיֵיהֶם. הִתְחַשֵׁק! כַּמוּבָן שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹלוֹ. הֵאַצְנוּ אֶת הַמְהִירוּת בְּלִי לִסְטוֹת מֵהַמַסְלוּל שֶׁלָנוּ, הוּא נְתִיב הָעֲגוּרִים. אֲבָל פּוֹל הָעַקְשָׁן נִשְׁאַר מֵאָחוֹר וְצָעַק לְעֶבְרֵנוּ שֶׁהוּא יִשָׁאֵר שָׁם קְצָת וְאַחַר כָּךְ יַשִׂיג אוֹתָנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָבוּד. וּבֶאֱמֶת, יוֹתֵר לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ. אֵין סָפֵק שֶׁעוֹפוֹת הַבַּרְזֶל טָרְפוּ אוֹתוֹ."
"אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֵר לִשְׁמוֹעַ זֹאת," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא נִזְכַּר בְּעֶצֶב בַּגוּר הָאוּמְלָל שֶׁל הָאַיָלָה יָעֵל. "אַתֶם בֶּטַח עֲצוּבִים מְאוֹד."
הָיְתָה דְמָמָה קַלָה שֶׁבְּסוֹפָהּ אָמַר זְקַן הָעֲגוּרִים בְּיוֹבֶשׁ: "פּוֹל לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ. הוּא אַף פַּעַם לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, מֵאָז שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אוֹתוֹ. הַלְוַאי שֶׁלֹא יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ."
כָּל הָעֲגוּרִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה מוּחְלֶטֶת. רַק עֲגוּרָה אַחַת, אִימוֹ שֶׁל הַגוּר, רַק הִיא הִרְכִּינָה אֶת צַוָארָהּ וְהִשְׁמִיעָה בְּבֶכִי עָצוּר: "הוֹ פּוֹל, לָמָה, לָמָה, פּוֹלִי שֶׁלִי..."
"דַי כְּבָר אַתְ עִם הַפּוֹלִי פּוֹלִי שֶׁלָךְ," גָעַר בָּהּ הֶעָגוּר הַזָקֵן בְּנוֹקְשׁוּת. הִיא הִתְרַחֲקָה מִשָׁם וְהוּא הִמְשִׁיךְ, "הַפּוֹלִי שֶׁלָהּ הָיָה מֵבִיא עָלֵינוּ אָסוֹן. תָמִיד הָיָה יוֹצֵא דוֹפֶן. מֵרֶגַע שֶׁנוֹלַד. אֲפִילוּ אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ הֶחְלִיף, זִלְזֵל בַּשֵׁם שֶׁקָבַעְנוּ לוֹ. מָה רַע בַּשֵׁם פּוֹל? תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא חָכָם גָדוֹל. שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֵצָה מִזְקֵנִים? מָה פִּתְאוֹם! הוּא הֲרֵי חָכָם מֵהֶם. כַּמָה פְּעָמִים אָמַרְנוּ לוֹ: הִיזָהֵר פּוֹל, כִּי בַּסוֹף פּוֹל תִיפּוֹל. אֲבָל לְדַבֵּר אֵלָיו זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר לָרוּחַ. פִּרְחָח צָעִיר! רַק צָרוֹת עָשָׂה לָנוּ. וְרַק צָרוֹת חִיפֵּשׂ לְעַצְמוֹ. עַד שֶׁנָפַל וְשִׁילֵם בְּחַיָיו."
כָּל הָעֲגוּרִים הִסְכִּימוּ שׁוּב בְּטִלְטוּלֵי רֹאשׁ עָזִים וְחָזְרוּ וְרָטְנוּ בְּכַעַס: "עוֹף מְשׁוּנֶה... חָצוּף... עוֹשֶׂה צָרוֹת..." הֵם הִסְכִּימוּ בְּכָל דָבָר עִם זְקַן הַלַהֲקָה, לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁחָשַׁב אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהֵעֵז לַחְשׁוֹב אַחֶרֶת.
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִצְטַעֵר שֶׁאֵין בַּלֵב שֶׁל הָעֲגוּרִים שׁוּם עֶצֶב עַל הֶעָגוּר הָאוּמְלָל, וְשֶׁהֵם רוֹגְזִים עָלָיו כְּאִילוּ הָיָה פּוֹשֵׁעַ. כְּאִילוּ שֶׁסַקְרָנוּת זֶה פֶּשַׁע. גַם אִם הֶעָגוּר הָיָה חָצוּף מִדַי וְעוֹשֶׂה צָרוֹת, אֵיפֹה הָרַחֲמִים שֶׁלָהֶם? לָמָה לִכְעוֹס עַל מִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנוּ?
מֵרוֹב כַּעַס, הַכֶּתֶם הַמִתְאַדֵם שֶׁעַל מִצְחָם הֶאְדִים עוֹד וְאַף הִתְנַפֵּחַ פִּי שְׁנַים, וְגַם הָרַגְלַיִם שֶׁל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים הֶאְדִימוּ עַד שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁל פְלָמִינְגוֹאִים וְרוּדִים.
מִטַעֲמֵי נִימוּס שָׁתַק פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן. זְקַן הָעֲגוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁפָּרַק אֶת זַעְמוֹ, נִיצֵל אֶת הַשְׁתִיקָה כְּדֵי לְהַחְלִיף אֶת נוֹשֵׂא הַשִׂיחָה. וּכְאִילוּ שֶׁלֹא כָּעַס רַק לִפְנֵי רֶגַע, הוּא קָרָא בְּקוֹל מְשׁוּעְשָׁע:
"הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּמָה שֶׁהִתְגַעְגַעְנוּ אֵלֶיךָ וְאֶל הַמַמְלָכָה הַיָפָה שֶׁלְךָ!"
וְכָל הָעֲגוּרִים גִעְגְעוּ אַחֲרָיו שֶׁגַם הֵם הִתְגַעְגְעוּ.
"אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִכֶּם," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּגַאֲוָה, וְאָז נִזְכַּר וְהוֹסִיף: "אֲנִי מְקַוֶה שֶׁלֹא שְׁכַחְתֶם לְהָבִיא אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם, כְּפִי שֶׁשְׁכַחְתֶם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם."
לִפְנֵי שְׁנָתַיִם הֶחְלִיט הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לַעֲרוֹךְ בִּיקוֹרֶת דַרְכּוֹנִים לְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנוֹחֲתִים בְּמַמְלַכְתוֹ – כְּמוֹ שֶׁכָּל מְבַקֵר עַל שְׁתַיִם מַצִיג כַּרְטִיס כְּנִיסָה לְגַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁמַע פַּעַם שִׂיחַת יְלָדִים. מֵהֶם לָמַד שֶׁכָּל מִי שֶׁנִכְנָס בִּגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ, חַיָב לְהַצִיג דַרְכּוֹן. לְמַעַן הָאֱמֶת, הוּא כְּלָל לֹא יָדַע אֵיךְ נִרְאֶה דַרְכּוֹן. אַךְ מָה זֶה מְשַׁנֶה? מָה שֶׁנִדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה נִדְרָשׁ גַם בְּמַמְלַכְתוֹ. יִתָכֵן שֶׁעָלָיו לִדְרוֹשׁ שְׁנַיִם, אוֹ אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה דַרְכּוֹנִים, וְלֹא לְהִסְתַפֵּק בְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָהוּג.
"הַפַּעַם לֹא שָׁכַחְנוּ לָקַחַת אִיתָנוּ אֶת הַדַרְכּוֹנִים!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה וְהִסְתִיר חִיוּךְ לוֹעֵג.
שְׁאָר הָעֲגוּרִים הִסְתִירוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם מִתַחַת לַכְּנָפַיִם. גַם הֵם לֹא יָדְעוּ מָה הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן דוֹרֵשׁ מֵהֶם, וְשֶׁגַם לַטַוָס עַצְמוֹ אֵין מוּשָׂג מָה זֶה דַרְכּוֹן, אֲבָל הוּא גֵאֶה מִכְּדֵי לְהוֹדוֹת בְּכָךְ.
"טוֹב שֶׁהֲבֵאתֶם הַפַּעַם אֶת הַדַרְכּוֹנִים," קָרָא פּוֹמְפּוֹזוֹן, "כִּי לַמְרוֹת הַחִיבָּה שֶׁלִי אֲלֵיכֶם, הַשָׁנָה לֹא הָיִיתִי מַרְשֶׁה לָכֶם בְּשׁוּם אוֹפֶן לְהִיכָּנֵס לְאַרְצִי."
פּוֹמְפּוֹזוֹן חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ. סוֹף סוֹף הוּא יִרְאֶה דַרְכּוֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָיו. אֲבָל לְמַרְבֵּה הָאַכְזָבָה הוֹסִיף זְקַן הָעֲגוּרִים וְאָמַר:
"הוֹד מַלְכוּתְךָ, מָה שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לְךָ הוּא שֶׁאוֹמְנָם לֹא שָׁכַחְנוּ הַפַּעַם לָקַחַת אִיתָנוּ אֶת הַדַרְכּוֹנִים, אֲבָל... מָה נוֹרָא!" וּפֹה קָרַץ הֶעָגוּר בַּחֲשַׁאי אֶל חֲבֵרָיו, "הַאֲמֵן לָנוּ שֶׁאָחַזְנוּ בַּדַרְכּוֹנִים בְּכָל כּוֹחֵנוּ, אֲבָל... הַכּוֹל בִּגְלַל אוֹתָם עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. אֶחָד מֵהֶם חָלַף לֹא רָחוֹק מֵאִיתָנוּ. אַתָה לֹא יָכוֹל לְתָאֵר לְךָ אֶת הַהֶדֶף הָאַדִיר שֶׁעוֹף בַּרְזֶל כָּזֶה יוֹצֵר, אֵיזוֹ מְעַרְבּוֹלֶת אֲוִיר! בִּן רֶגַע נִשְׁמְטוּ לָנוּ כָּל הַדַרְכּוֹנִים, צָלְלוּ לְמַטָה וְאָבְדוּ. אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁגַם הַשָׁנָה לֹא נוּכַל לְהַצִיג אוֹתָם בְּפָנֶיךָ! וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁגַם הַפַּעַם תַרְשֶׁה לָנוּ לְהִיכָּנֵס לַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ, לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִין."
זְנָבוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְכַּוֵץ מֵאַכְזָבָה.
"בְּבַקָשָׁה, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" זְקַן הָעֲגוּרִים הִגְנִיב קְרִיצָה הַצִידָה. "אָנָא הַרְשֵׁה לָנוּ לְבַלוֹת פֹּה גַם הַשָׁנָה. הֲלוֹא יָכוֹלְנוּ לַחֲנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אֲנַחְנוּ מַעְדִיפִים אֶת הַמַמְלָכָה הַמְסוּדֶרֶת הַזֹאת, עִם הַמֶלֶךְ הֶחָכָם וְעִם הָאֲגַם הַגָדוֹל וְהַיָפֶה הַזֶה!"
כַּמוּבָן שֶׁגַם הַשָׁנָה נִיתַן הֶתֵר מְיוּחָד לַעֲגוּרִים לִשְׁהוֹת בַּמַמְלָכָה, בְּהֶחְלֵט בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וּבִתְנַאי שֶׁבַּשָׁנָה הַבָּאָה הֵם יַשִׂיגוּ דַרְכּוֹנִים חֲדָשִׁים וְיַצִיגוּ אוֹתָם בִּפְנֵי הַמֶלֶךְ – וְשׁוּם הֶסְבֵּרִים לֹא יִתְקַבְּלוּ עוֹד.
'הַחוֹרֶף הִגִיעַ לַמַמְלָכָה שֶׁלִי.'
גֶשֶׁם רִאשׁוֹן יָרַד עַל גַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מָצָא מַחֲסֶה מִתַחַת לַגַגוֹן שֶׁל מַחְסָן הַכֵּלִים. הַגֶשֶׁם הָיָה נָעִים, בְּלִי בְּרָקִים וּרְעָמִים וְרוּחוֹת. לְפֶתַע הֵאִירוּ מְעַט הַשָׁמַיִם וְקֶשֶׁת מַרְהִיבָה נִמְתְחָה מִקְצֵה הָאָרֶץ אֶל קָצֶהָ. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו. כְּשֶׁפָּסַק הַגֶשֶׁם נָשָׂא שׁוּב אֶת מַבָּטוֹ אֶל עַל. בִּמְקוֹם הַקֶשֶׁת הוּא שָׂמַח לְגַלוֹת לַהֲקַת עוֹפוֹת מִתְקָרֶבֶת מִכִּיווּן צָפוֹן, טָסָה בְּמִבְנֶה מְסוּדָר בְּצוּרַת רֹאשׁ חֵץ.
'הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים שׁוּב הִגִיעוּ לְבִיקוּר!'וְהוּא רָץ אֶל הָאֲגַם שֶׁל הַגַן. לְעִיתִים הִגִיעוּ כָּל מִינֵי בַּעֲלֵי כָּנָף אֶל מַמְלַכְתוֹ. אוֹרְחִים לֹא חֲשׁוּדִים הִתְקַבְּלוּ עַל יָדוֹ בַּאֲדִיבוּת. הָעֲגוּרִים זָכוּ מִמֶנוּ תָמִיד לְקַבָּלַת פָּנִים מְיוּחֶדֶת. מִפְּנֵי שֶׁהָאֲפוֹרִים הָאֵלֶה יָדְעוּ לְהַעְמִיד פָּנִים כְּאִילוּ שֶׁהֵם מִתְנַהֲגִים אֵלָיו בְּכָבוֹד הָרָאוּי לְמֶלֶךְ, וְפּוֹמְפּוֹזוֹן הַתָמִים הֶאֱמִין. הֵם הָיוּ אוֹרְחִים וָתִיקִים. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִכִּיר אוֹתָם הוּא הָיָה עֲדַיִן נָשִׂיא צָעִיר.
הַלַהֲקָה נָחֲתָה בְּמַשַׁק כְּנָפַיִם עַל גְדוֹת הָאֲגַם.
"בְּרוּכִים הַבָּאִים אֶל מַמְלַכְתִי, עֲגוּרִים יְקָרִים! אֵיךְ שֶׁהַזְמַן רָץ! רַק אֶתְמוֹל נִפְרַדְנוּ פֹּה בְּנִפְנוּף זָנָב וּכְבָר נָשְׁרָה שָׁנָה!"
"שָׁלוֹם לְךָ, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה, עָגוּר גְדוֹל מֵימַדִים שֶׁנוֹצוֹתָיו כְּבָר מְרוּפָּטוֹת וְרַגְלָיו מְקוּמָטוֹת מְאוֹד. "אַתָה כָּרָגִיל צוֹדֵק. אָכֵן, אֵיךְ עָפָה טָסָה לָנוּ עוֹד שָׁנָה! רַק פָּרַסְנוּ כָּנָף וְהִמְרֵאנוּ מִפֹּה, וְשׁוּב אֲנַחְנוּ פֹּה בְּיַחַד."
"מָה שְׁלוֹם אֶרֶץ הַקוֹר שֶׁמִמֶנָה בָּאתֶם?"
"בְּאַרְצֵנוּ הַכּוֹל אָפוֹר!" אָמַר הֶעָגוּר הַגָדוֹל, וּבְעֶצֶם הִתְכַּוֵן לְהַגִיד שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם מְצוּיָן. כִּי אֵצֶל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים 'אָפוֹר' זֶה 'מְצוּיָן'.
הֵם הָיוּ מְאוֹד גֵאִים בַּחַיִים הָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם הִגִיעוּ, רַק זֹאת שָׁמַע מֵהֶם פּוֹמְפוֹזוֹן, שֶׁהַכּוֹל אֶצְלָם אָפוֹר. יוֹתֵר מִזֶה הֵם לֹא סִיפְּרוּ כְּלוּם, אַף פַּעַם. גַם לֹא הָיָה לָהֶם מָה לְסַפֵּר. מִפְּנֵי שֶׁחוּץ מִן הַבִּיצָה שֶׁבָּהּ נוֹלְדוּ וְגָרוּ, הֵם עַצְמָם לֹא הִכִּירוּ אֶת אַרְצָם. הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת הַכְּפָרִים שֶׁמִסָבִיב, וְלֹא אֶת הֶעָרִים וְהַדְרָכִים וְהֶהָרִים. לֹא הָיְתָה בָּהֶם שׁוּם סַקְרָנוּת. הֵם רַק עָמְלוּ וְטָרְחוּ לְהַשִׂיג מָזוֹן, מֵרֶגַע שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בַּבּוֹקֶר בַּבִּיצָה עַד לָרֶגַע שֶׁנִרְדְמוּ בָּעֶרֶב בַּבִּיצָה.
הֵם תָמִיד הָיוּ מְרוּצִים מֵעַצְמָם, מְרוּצִים מֵהַחַיִים הַמְסוּדָרִים וְהָאֲפוֹרִים שֶׁלָהֶם. וּבְבוֹא הַחוֹרֶף, כַּאֲשֶׁר הֵם נֶאֶלְצוּ לִנְדוֹד דָרוֹמָה לְאַרְצוֹת הַחוֹם, כָּל מָה שֶׁעִנְיֵן אוֹתָם בַּדֶרֶךְ הָיָה לִשְׁמוֹר עַל קֶצֶב תְעוּפָה אָחִיד, לֹא לִסְטוֹת מִן הַמַסְלוּל הַמוּכָּר לָהֶם מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלַחֲנוֹת לִמְנוּחָה בְּמִקְוֵי הַמַיִם הַקְבוּעִים.
"וְאֵיךְ עָבְרָה עֲלֵיכֶם הַדֶרֶךְ?" שָׁאַל פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת הָעֲגוּרִים.
רַק מִתוֹךְ נִימוּס שָׁאַל, מִפְּנֵי שֶׁבְּכָל הַשָׁנִים הַקוֹדְמוֹת גַם עַל מַסָעָם הֵם אַף פַּעַם לֹא סִיפְּרוּ לוֹ כְּלוּם וְרַק אָמְרוּ 'הַכּוֹל הָיָה אָפוֹר!'.
אֲבָל הַפַּעַם הַזֹאת, לְהַפְתָעָתוֹ, פָּלַט הֶעָגוּר הַזָקֵן חִרְחוּר חָזָק, וְכָל הָעֲגוּרִים הִרְעִישׁוּ וְנִעְנְעוּ בַּכְּנָפַיִם אוֹ נִיפְּחוּ אֶת הַצַוָאר. בָּרוּר שֶׁמַשֶׁהוּ קָרָה לָהֶם בַּדֶרֶךְ, מַשֶׁהוּ הַהֶפֶךְ מֵאָפוֹר.
"יָדַעְתִי שֶׁיוֹם אֶחָד זֶה יִקְרֶה," קָרָא הֶעָגוּר נִרְעָשׁ וְנִרְגָשׁ, "וְזֶה קָרָה לוֹ מַהֵר מִמָה שֶׁחָשַׁבְתִי..."
"מָה קָרָה? לְמִי? סַפֵּר לִי, אוּלַי אוּכָל לַעְזוֹר!" הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן בֶּאֱמֶת הִתְכַּוֵן לַעֲזוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲגוּרִים לֹא הָיוּ נְתִינָיו.
הַפַּעַם הֶעָגוּר הַזָקֵן דִיבֵּר וְדִיבֵּר. זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבִּכְלָל סִיפֵּר מַשֶׁהוּ לְפּוֹמְפּוֹזוֹן. אַךְ בְּעֶצֶם, הוּא דִיבֵּר רַק כְּדֵי לִפְרוֹק מֵעָלָיו אֵיזֶה זַעַם כָּבֵד שֶׁהֵעִיק עָלָיו. קוֹלוֹ רָעַד, וּכְכָל שֶׁדִיבֵּר הֶאְדִים הַכֶּתֶם הָאָדוֹם שֶׁעַל מִצְחוֹ.
"הוֹד מַלְכוּתוֹ! שָׁאַלְתָ אֵיךְ עָבְרָה הַטִיסָה שֶׁלָנוּ. הִיא יָכְלָה לִהְיוֹת אֲפוֹרָה כְּתָמִיד, אִלְמָלֵא אֵירַע אֵירוּעַ מְצַעֵר. לִפְנֵי כַּמָה יָמִים, כַּאֲשֶׁר חָלַפְנוּ לְיַד שְׂדֵה תְעוּפָה... מָה זֶה שְׂדֵה תְעוּפָה? זֶה אוֹמְנָם נִקְרָא שָׂדֶה, אַךְ צִמְחִיָה לֹא תִמְצָא שָׁם. זֶהוּ שֶׁטַח עָצוּם עִם כְּבִישׁ רָחָב וְיָשָׁר. מִמֶנוּ מַמְרִיאִים וְנוֹחֲתִים עוֹפוֹת בַּרְזֶל עֲנָקִיִים. הָעוֹפוֹת הָאֵלֶה טָסִים בְּרַעַשׁ עָצוּם בְּלִי לְהָנִיעַ אֶת הַכְּנָפַיִם. לְצַעֲרֵנוּ, שְׂדֵה תְעוּפָה כָּזֶה נִבְנָה בְּקִרְבַת נְתִיב הַמַסָע הַקָבוּעַ שֶׁלָנוּ מִדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְשֶׁמִמֶנוּ אָסוּר לָנוּ לִסְטוֹת. תָמִיד נִזְהַרְנוּ מִפְּנֵי עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל, שֶׁחָלִילָה לֹא יִטְרְפוּ אוֹתָנוּ. מִדֵי שָׁנָה נֶאֱלַצְנוּ לַחְלוֹף לְיַד הַשָׂדֶה הַמְסוּכָּן הַזֶה, תָמִיד בָּרַחְנוּ מִשָׁם בִּמְהִירוּת מוּגְבֶּרֶת. בְּכָל יְמֵי חַיַי, נִטְרְפוּ בְּסַךְ הַכּוֹל רַק שְׁמוֹנָה עֲגוּרִים. אֲבָל הַפַּעַם זֶה הָיָה אַחֶרֶת... אַחֶרֶת... אַתָה שׁוֹמֵעַ?"
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִעְנַע בְּמֶרֶץ בְּרֹאשׁוֹ. כֵּן, כֵּן, שׁוֹמֵעַ בְּהֶחְלֵט. הֶעָגוּר הַזָקֵן טָבַל בְּכַעַס אֶת מְקוֹרוֹ בְּמֵי הָאֲגַם, הִרְטִיב אֶת לְשׁוֹנוֹ, וְהִמְשִׁיךְ.
"יָצָא אִיתָנוּ עָגוּר אֶחָד צָעִיר, פִּרְחָח. זֶה הָיָה מַסַע הַחוֹרֶף הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ. הוּא הִצִיעַ לַלַהֲקָה לַחֲנוֹת לְיַד שְׂדֵה הַתְעוּפָה. תָאֵר לְךָ! עָגוּר חָצוּף וַחֲסַר אַחְרָיוּת. שְׁמוֹ פּוֹל. לְיֶתֶר דִיוּק, שְׁמוֹ הָיָה פּוֹל. בִּמְקוֹם שֶׁנִסְתַלֵק בִּמְהִירוּת הוּא בִּיקֵשׁ שֶׁנַעֲצוֹר שָׁם, אַתָה יָכוֹל לְהַאֲמִין לְדָבָר כָּזֶה? הַפּוֹל הַזֶה בִּיקֵשׁ לִרְאוֹת מִקָרוֹב אֶת עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. רַק כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַסַקְרָנוּת הַחוֹלָנִית שֶׁלוֹ! הִתְחַשֵׁק לוֹ לִבְחוֹן אֶת דֶרֶךְ חַיֵיהֶם. הִתְחַשֵׁק! כַּמוּבָן שֶׁלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹלוֹ. הֵאַצְנוּ אֶת הַמְהִירוּת בְּלִי לִסְטוֹת מֵהַמַסְלוּל שֶׁלָנוּ, הוּא נְתִיב הָעֲגוּרִים. אֲבָל פּוֹל הָעַקְשָׁן נִשְׁאַר מֵאָחוֹר וְצָעַק לְעֶבְרֵנוּ שֶׁהוּא יִשָׁאֵר שָׁם קְצָת וְאַחַר כָּךְ יַשִׂיג אוֹתָנוּ. יָדַעְנוּ שֶׁהוּא אָבוּד. וּבֶאֱמֶת, יוֹתֵר לֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ. אֵין סָפֵק שֶׁעוֹפוֹת הַבַּרְזֶל טָרְפוּ אוֹתוֹ.""אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֵר לִשְׁמוֹעַ זֹאת," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא נִזְכַּר בְּעֶצֶב בַּגוּר הָאוּמְלָל שֶׁל הָאַיָלָה יָעֵל. "אַתֶם בֶּטַח עֲצוּבִים מְאוֹד."
הָיְתָה דְמָמָה קַלָה שֶׁבְּסוֹפָהּ אָמַר זְקַן הָעֲגוּרִים בְּיוֹבֶשׁ: "פּוֹל לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ. הוּא אַף פַּעַם לֹא שָׁמַע בְּקוֹלֵנוּ, מֵאָז שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכְרִים אוֹתוֹ. הַלְוַאי שֶׁלֹא יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ."
כָּל הָעֲגוּרִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם בְּהַסְכָּמָה מוּחְלֶטֶת. רַק עֲגוּרָה אַחַת, אִימוֹ שֶׁל הַגוּר, רַק הִיא הִרְכִּינָה אֶת צַוָארָהּ וְהִשְׁמִיעָה בְּבֶכִי עָצוּר: "הוֹ פּוֹל, לָמָה, לָמָה, פּוֹלִי שֶׁלִי..."
"דַי כְּבָר אַתְ עִם הַפּוֹלִי פּוֹלִי שֶׁלָךְ," גָעַר בָּהּ הֶעָגוּר הַזָקֵן בְּנוֹקְשׁוּת. הִיא הִתְרַחֲקָה מִשָׁם וְהוּא הִמְשִׁיךְ, "הַפּוֹלִי שֶׁלָהּ הָיָה מֵבִיא עָלֵינוּ אָסוֹן. תָמִיד הָיָה יוֹצֵא דוֹפֶן. מֵרֶגַע שֶׁנוֹלַד. אֲפִילוּ אֶת הַשֵׁם שֶׁלוֹ הֶחְלִיף, זִלְזֵל בַּשֵׁם שֶׁקָבַעְנוּ לוֹ. מָה רַע בַּשֵׁם פּוֹל? תָמִיד חָשַׁב שֶׁהוּא חָכָם גָדוֹל. שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֵצָה מִזְקֵנִים? מָה פִּתְאוֹם! הוּא הֲרֵי חָכָם מֵהֶם. כַּמָה פְּעָמִים אָמַרְנוּ לוֹ: הִיזָהֵר פּוֹל, כִּי בַּסוֹף פּוֹל תִיפּוֹל. אֲבָל לְדַבֵּר אֵלָיו זֶה כְּמוֹ לְדַבֵּר לָרוּחַ. פִּרְחָח צָעִיר! רַק צָרוֹת עָשָׂה לָנוּ. וְרַק צָרוֹת חִיפֵּשׂ לְעַצְמוֹ. עַד שֶׁנָפַל וְשִׁילֵם בְּחַיָיו."
כָּל הָעֲגוּרִים הִסְכִּימוּ שׁוּב בְּטִלְטוּלֵי רֹאשׁ עָזִים וְחָזְרוּ וְרָטְנוּ בְּכַעַס: "עוֹף מְשׁוּנֶה... חָצוּף... עוֹשֶׂה צָרוֹת..." הֵם הִסְכִּימוּ בְּכָל דָבָר עִם זְקַן הַלַהֲקָה, לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁחָשַׁב אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהֵעֵז לַחְשׁוֹב אַחֶרֶת.
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִצְטַעֵר שֶׁאֵין בַּלֵב שֶׁל הָעֲגוּרִים שׁוּם עֶצֶב עַל הֶעָגוּר הָאוּמְלָל, וְשֶׁהֵם רוֹגְזִים עָלָיו כְּאִילוּ הָיָה פּוֹשֵׁעַ. כְּאִילוּ שֶׁסַקְרָנוּת זֶה פֶּשַׁע. גַם אִם הֶעָגוּר הָיָה חָצוּף מִדַי וְעוֹשֶׂה צָרוֹת, אֵיפֹה הָרַחֲמִים שֶׁלָהֶם? לָמָה לִכְעוֹס עַל מִי שֶׁכְּבָר אֵינֶנוּ?
מֵרוֹב כַּעַס, הַכֶּתֶם הַמִתְאַדֵם שֶׁעַל מִצְחָם הֶאְדִים עוֹד וְאַף הִתְנַפֵּחַ פִּי שְׁנַים, וְגַם הָרַגְלַיִם שֶׁל הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים הֶאְדִימוּ עַד שֶׁנִרְאוּ כְּמוֹ שֶׁל פְלָמִינְגוֹאִים וְרוּדִים.
מִטַעֲמֵי נִימוּס שָׁתַק פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן. זְקַן הָעֲגוּרִים, אַחֲרֵי שֶׁפָּרַק אֶת זַעְמוֹ, נִיצֵל אֶת הַשְׁתִיקָה כְּדֵי לְהַחְלִיף אֶת נוֹשֵׂא הַשִׂיחָה. וּכְאִילוּ שֶׁלֹא כָּעַס רַק לִפְנֵי רֶגַע, הוּא קָרָא בְּקוֹל מְשׁוּעְשָׁע:
"הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, כַּמָה שֶׁהִתְגַעְגַעְנוּ אֵלֶיךָ וְאֶל הַמַמְלָכָה הַיָפָה שֶׁלְךָ!"
וְכָל הָעֲגוּרִים גִעְגְעוּ אַחֲרָיו שֶׁגַם הֵם הִתְגַעְגְעוּ.
"אֲנִי שָׂמֵחַ לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִכֶּם," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּגַאֲוָה, וְאָז נִזְכַּר וְהוֹסִיף: "אֲנִי מְקַוֶה שֶׁלֹא שְׁכַחְתֶם לְהָבִיא אֶת הַדַרְכּוֹנִים שֶׁלָכֶם, כְּפִי שֶׁשְׁכַחְתֶם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁנָתַיִם."
לִפְנֵי שְׁנָתַיִם הֶחְלִיט הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לַעֲרוֹךְ בִּיקוֹרֶת דַרְכּוֹנִים לְכָל בַּעֲלֵי הַכָּנָף הַנוֹחֲתִים בְּמַמְלַכְתוֹ – כְּמוֹ שֶׁכָּל מְבַקֵר עַל שְׁתַיִם מַצִיג כַּרְטִיס כְּנִיסָה לְגַן הַחַיוֹת. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁמַע פַּעַם שִׂיחַת יְלָדִים. מֵהֶם לָמַד שֶׁכָּל מִי שֶׁנִכְנָס בִּגְבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל אֶרֶץ, חַיָב לְהַצִיג דַרְכּוֹן. לְמַעַן הָאֱמֶת, הוּא כְּלָל לֹא יָדַע אֵיךְ נִרְאֶה דַרְכּוֹן. אַךְ מָה זֶה מְשַׁנֶה? מָה שֶׁנִדְרָשׁ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה נִדְרָשׁ גַם בְּמַמְלַכְתוֹ. יִתָכֵן שֶׁעָלָיו לִדְרוֹשׁ שְׁנַיִם, אוֹ אֲפִילוּ שְׁלוֹשָׁה דַרְכּוֹנִים, וְלֹא לְהִסְתַפֵּק בְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָהוּג.
"הַפַּעַם לֹא שָׁכַחְנוּ לָקַחַת אִיתָנוּ אֶת הַדַרְכּוֹנִים!" אָמַר זְקַן הַלַהֲקָה וְהִסְתִיר חִיוּךְ לוֹעֵג.
שְׁאָר הָעֲגוּרִים הִסְתִירוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם מִתַחַת לַכְּנָפַיִם. גַם הֵם לֹא יָדְעוּ מָה הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן דוֹרֵשׁ מֵהֶם, וְשֶׁגַם לַטַוָס עַצְמוֹ אֵין מוּשָׂג מָה זֶה דַרְכּוֹן, אֲבָל הוּא גֵאֶה מִכְּדֵי לְהוֹדוֹת בְּכָךְ.
"טוֹב שֶׁהֲבֵאתֶם הַפַּעַם אֶת הַדַרְכּוֹנִים," קָרָא פּוֹמְפּוֹזוֹן, "כִּי לַמְרוֹת הַחִיבָּה שֶׁלִי אֲלֵיכֶם, הַשָׁנָה לֹא הָיִיתִי מַרְשֶׁה לָכֶם בְּשׁוּם אוֹפֶן לְהִיכָּנֵס לְאַרְצִי."
פּוֹמְפּוֹזוֹן חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ. סוֹף סוֹף הוּא יִרְאֶה דַרְכּוֹן בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָיו. אֲבָל לְמַרְבֵּה הָאַכְזָבָה הוֹסִיף זְקַן הָעֲגוּרִים וְאָמַר:
"הוֹד מַלְכוּתְךָ, מָה שֶׁרָצִיתִי לוֹמַר לְךָ הוּא שֶׁאוֹמְנָם לֹא שָׁכַחְנוּ הַפַּעַם לָקַחַת אִיתָנוּ אֶת הַדַרְכּוֹנִים, אֲבָל... מָה נוֹרָא!" וּפֹה קָרַץ הֶעָגוּר בַּחֲשַׁאי אֶל חֲבֵרָיו, "הַאֲמֵן לָנוּ שֶׁאָחַזְנוּ בַּדַרְכּוֹנִים בְּכָל כּוֹחֵנוּ, אֲבָל... הַכּוֹל בִּגְלַל אוֹתָם עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. אֶחָד מֵהֶם חָלַף לֹא רָחוֹק מֵאִיתָנוּ. אַתָה לֹא יָכוֹל לְתָאֵר לְךָ אֶת הַהֶדֶף הָאַדִיר שֶׁעוֹף בַּרְזֶל כָּזֶה יוֹצֵר, אֵיזוֹ מְעַרְבּוֹלֶת אֲוִיר! בִּן רֶגַע נִשְׁמְטוּ לָנוּ כָּל הַדַרְכּוֹנִים, צָלְלוּ לְמַטָה וְאָבְדוּ. אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁגַם הַשָׁנָה לֹא נוּכַל לְהַצִיג אוֹתָם בְּפָנֶיךָ! וַאֲנִי מְקַוֶה שֶׁגַם הַפַּעַם תַרְשֶׁה לָנוּ לְהִיכָּנֵס לַמַמְלָכָה שֶׁלְךָ, לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִין."
זְנָבוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְכַּוֵץ מֵאַכְזָבָה.
"בְּבַקָשָׁה, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן!" זְקַן הָעֲגוּרִים הִגְנִיב קְרִיצָה הַצִידָה. "אָנָא הַרְשֵׁה לָנוּ לְבַלוֹת פֹּה גַם הַשָׁנָה. הֲלוֹא יָכוֹלְנוּ לַחֲנוֹת בְּמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אֲנַחְנוּ מַעְדִיפִים אֶת הַמַמְלָכָה הַמְסוּדֶרֶת הַזֹאת, עִם הַמֶלֶךְ הֶחָכָם וְעִם הָאֲגַם הַגָדוֹל וְהַיָפֶה הַזֶה!"
כַּמוּבָן שֶׁגַם הַשָׁנָה נִיתַן הֶתֵר מְיוּחָד לַעֲגוּרִים לִשְׁהוֹת בַּמַמְלָכָה, בְּהֶחְלֵט בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה, וּבִתְנַאי שֶׁבַּשָׁנָה הַבָּאָה הֵם יַשִׂיגוּ דַרְכּוֹנִים חֲדָשִׁים וְיַצִיגוּ אוֹתָם בִּפְנֵי הַמֶלֶךְ – וְשׁוּם הֶסְבֵּרִים לֹא יִתְקַבְּלוּ עוֹד.
לְמָחֳרָת הִזְמִין הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת אוֹרְחָיו לְסִיוּר בַּגַן. אַךְ הֵם הֶעְדִיפוּ לָנוּחַ עַל שְׂפַת הָאֲגַם. הוּא רַק הִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לִמְתוֹחַ קְצָת אֶת הַצַוָאר וְלִרְאוֹת, לְפָחוֹת מֵרָחוֹק, אֶת הַמִרְפָּאָה הַחֲדָשָׁה הַהוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית, 'מִרְפְּאַת צִיפּוֹרָה'. הָעֲגוּרִים שִׁיבְּחוּ וְהִתְפַּעֲלוּ, כָּךְ הֶאֱמִין פּוֹמְפּוֹזוֹן. אַךְ לַאֲמִיתוֹ שֶׁל דָבָר, הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים לֹא הִתְעַנְיְנוּ בִּכְלוּם, הַכּוֹל נִרְאָה לָהֶם אָפוֹר כְּמוֹ הַבִּיצָה שֶׁמִמֶנָה בָּאוּ, וְאָפוֹר זֶה מְצוּיָן. הֵם רַק חִיכּוּ לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יַאַסְפוּ כּוֹחַ וְיָעוּפוּ לְדַרְכָּם.
הָעֲגוּרִים הִמְרִיאוּ מוּקְדָם בַּבּוֹקֶר. הֵם חָגוּ מֵעַל הַגַן בְּמַעְגָלִים, וְתוֹךְ רְחִיפָה הִסְתַדְרוּ בְּמִבְנֶה שֶׁל רֹאשׁ חֵץ. אַחַר כָּךְ פָּנוּ דָרוֹמָה, מְנוֹפְפִים בְּכַנְפֵיהֶם בְּמֶרֶץ כְּדֵי לַעֲלוֹת עַל זֶרֶם אֲוִיר חַם. אַךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן חָשַׁב שֶׁהֵם מְנוֹפְפִים לוֹ לְשָׁלוֹם. הוּא לֹא נוֹפֵף לָהֶם בִּכְנָפָיו הַקְטַנוֹת, אֶלָא פָּרַס אֶת זְנָבוֹ הַמַרְשִׁים וְנִיעֵר אוֹתוֹ לְאוֹת שָׁלוֹם. פּוֹמְפּוֹזוֹן אוֹמְנָם הִשְׁתַיֵךְ לְבַעֲלֵי הַכָּנָף, אֲבָל הָאֵיבָר הַמְפוּתָח שֶׁלוֹ הָיָה הַזָנָב.
פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא חָדַל לְנַעְנֵעַ לְשָׁלוֹם, עַד שֶׁהָעֲגוּרִים נֶעְלְמוּ מִן הָעַיִן. עוֹד רֹאשׁוֹ בַּשָׁמַיִם, וְהִנֵה רָאָה לְהַפְתָעָתוֹ עָגוּר אָפוֹר בּוֹדֵד אֶחָד מִתְקָרֵב מִן הַכִּיווּן הַנֶגְדִי, מִצַד צָפוֹן. הֶעָגוּר הִתְעוֹפֵף בְּצוּרָה מְשׁוּנָה, זִגְזֵג זִגְזָגִים בָּאֲוִיר וְטָפַח נוֹאָשׁוֹת בִּכְנָפָיו.
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו נָחַת-נָפַל הֶעָגוּר עַל שְׂפַת הָאֲגַם בְּקוֹל חֲבָטָה עָמוּם. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן מִיהֵר לָרוּץ אֵלָיו.
"דַרְכּוֹן בְּבַקָשָׁה!"
זֶה הָיָה עָגוּר צָעִיר. הוּא הֵרִים מְעַט אֶת רֹאשׁוֹ, עֵינָיו חֲצִי עֲצוּמוֹת.
"אוּלַי... אוּלַי רָאִיתָ בְּמִקְרֶה... לַהֲקָה שֶׁל עֲגוּרִים שֶׁעָבְרָה פֹּה בַּסְבִיבָה?" זֶה מָה שֶׁהִסְפִּיק הָעֲגוּרוֹן לִשְׁאוֹל בְּקוֹל חָלוּשׁ לִפְנֵי שֶׁהִתְמוֹטֵט וְהִתְעַלֵף.