~~~ פֶּרֶק  י"א ~~~

הֶעָגוּר פּוֹלוֹמְבּוּס
וְכָל הָאֱמֶת הַמָרָה



פּ וֹמְפּוֹזוֹן מִיהֵר אֶל צְרִיף הַמִרְפָּאָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּמִקְרֶה, נִמְצְאוּ שָׁם גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי וְאָרִיק. אָרִיק בָּא כְּדֵי לָקַחַת מִשְׁחַת חִיטוּי בִּשְׁבִיל לְבִיאָה שֶׁנִשְׂרְטָה. וְהִנֵה הַטַוָס מִתְפָּרֵץ בַּדֶלֶת, נוֹקֵשׁ בִּמְקוֹרוֹ וּמְנַעְנֵעַ בִּזְנָבוֹ וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו וּמַצְבִּיעַ בְּרֹאשׁוֹ לְכִיווּן הָאֲגַם.
"בְּסֵדֶר, אֵלֵךְ לִרְאוֹת קָרָה," אָמַר אָרִיק.
מִיָד רָץ וּמָצָא עַל שְׂפַת הָאֲגַם עָגוּר צָעִיר מְחוּסַר הַכָּרָה. בִּזְהִירוּת רַבָּה הֵרִים אוֹתוֹ וְנָשָׂא אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת אֶל הַמִרְפָּאָה. פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא זָז מִשָׁם, מְפַקֵחַ עַל מִבְצָע הַהַצָלָה.
הָרוֹפְאָה, דוֹקְטוֹר דְרוֹרָה חָסִיד, נִמְצְאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּבִיקוֹרֶת אֵצֶל הַלֶמוּרִים וְהַקֶנְגוּרוּאִים. בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁהָרוֹפְאָה תַחְזוֹר, בָּדַק גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי בַּעֲדִינוּת אֶת הֶעָגוּר הַמְעוּלָף כְּדֵי לָתֵת אֶת הָעֶזְרָה הָרִאשׁוֹנָה הַדְחוּפָה.
"לֹא נוֹרָא," אָמַר לְבַסוֹף וְהַגִבְעוֹל רָקַד בֵּין שְׂפָתָיו, "נִרְאֶה לִי שֶׁהַבַּחוּרְצִ'יק הַזֶה סוֹבֵל רַק מֵחוּלְשָׁה. הוּא צָעִיר וְיַבְרִיא מַהֵר."
גַמְלִיאֵל פָּתַח מְעַט אֶת לִסְתוֹת הַמָקוֹר שֶׁל הֶעָגוּר וְהִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם בְּעֶזְרַת טַפְטֶפֶת. עַל רֶגֶל הֶעָגוּר מָצָא גַמְלִיאֵל טַבַּעַת מַעֲקָב, מֵאֵלֶה שֶׁמוּצְמָדִים עַל יְדֵי חוֹקְרֵי צַפָּרוּת.
"אוֹהוֹ, זֶה יְעַנְיֵן מְאוֹד אֶת דוֹקְטוֹר חָסִיד..." הוֹסִיף גַמְלִיאֵל כְּשֶׁהוּא מְלַטֵף אֶת שְׂפָמוֹ. מִי שֶׁהִכִּיר אֶת דוֹקְטוֹר חָסִיד יָדַע שֶׁהִיא מְטַפֶּלֶת בְּכָל בַּעֲלֵי הַחַיִים, אַךְ בְּבַעֲלֵי כָּנָף הִיא מוּמְחִית גְדוֹלָה. בָּהֶם גִילְתָה הִתְעַנְיְנוּת מְיוּחֶדֶת, וְאַף הָיְתָה חֲבֵרָה בַּאֲגוּדַת הַצַפָּרִים הָאַרְצִית וּבְאִיגוּד הַצַפָּרוּת הַבֵּינְלְאוּמִי.
גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי יָצָא מִן הַמִרְפָּאָה כְּשֶׁהוּא מְזַמְזֵם לְעַצְמוֹ שִׁיר יָשָׁן, וְהַקֵיסָם שֶׁבְּפִיו רוֹטֵט. אָרִיק וְפּוֹמְפּוֹזוֹן נִשְׁאֲרוּ לְהַשְׁגִיחַ עַל הֶעָגוּר שֶׁשָׁכַב עַל צִידוֹ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
דוֹקְטוֹר דְרוֹרָה חָסִיד הִגִיעָה. מִיָד בָּדְקָה אֶת הַמְטוּפָּל הֶחָדָשׁ. הִיא הֵנִיעָה בִּזְהִירוּת אֶת כְּנָפָיו, מִישְׁשָׁה אֶת רַגְלָיו, הֵרִימָה אֶת עַפְעַפָּיו וְהֵצִיצָה לְתוֹךְ עֵינָיו. לְבַסוֹף הִגִיעָה לְמַסְקָנָה דוֹמָה לְזוֹ שֶׁל גַמְלִיאֵל.
"אֲנִי רוֹאָה שֶׁיֵשׁ לָנוּ מַזָל הַיוֹם!" קָבְעָה הָרוֹפְאָה שֶׁלֹא הִתְבַּיְשָׁה לְדַבֵּר בְּקוֹל אֶל הֶעָגוּר, "בְּסַךְ הַכּוֹל חוּלְשָׁה וְהֶלֶם קַל. וּכְמוֹ כֵן, יְדִידִי הַצָעִיר, מֵרוֹב מַאֲמָץ חָטַפְתָ הִתְכַּוְצוּת בִּשְׁרִירֵי הַכְּנָפַיִם. הַהִתְכַּוְצוּת תַעֲבוֹר מֵאֵלֶיהָ תוֹךְ יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה. לֹא, אֵין שׁוּם חַבָּלָה אוֹ פְּצִיעָה. יְדִידִי הַנִכְבָּד, אַחֲרֵי שֶׁתִתְעוֹרֵר תִהְיֶה זָקוּק רַק לִמְנוּחָה הֲגוּנָה וְלִתְזוּנָה טוֹבָה לִפְנֵי שֶׁתַמְשִׁיךְ בְּדַרְכְּךָ."
"טוֹב מְאוֹד," אָמַר אָרִיק.
וְהַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִכְרִיז בִּנְדִיבוּת: "אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ, אוֹרֵחַ צָעִיר, לְהִישָׁאֵר בְּמַמְלַכְתִי עַד שֶׁתַבְרִיא."
אָרִיק וְדוֹקְטוֹר חָסִיד תָמְהוּ מָה הַטַוָס מְהַמְהֵם.
הָרוֹפְאָה פָּתְחָה בְּמִקְצָת אֶת הַמָקוֹר שֶׁל הֶעָגוּר הַשָׁקוּעַ בַּחֲצִי עִילָפוֹן וְטִפְטְפָה פְּנִימָה שְׁתֵי טִיפּוֹת שֶׁל תְרוּפָה צְהַבְהַבָה לְשֵׁם חִיזוּק. וְעַכְשָׁו נִיגְשָׁה דוֹקְטוֹר חָסִיד לִבְדוֹק אֶת טַבַּעַת הַמַעֲקָב.
"אֵיזֶה צָמִיד יָפֶה יֵשׁ לְךָ פֹּה עַל הָרֶגֶל הַנֶחְמָדָה!" הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַסְתִיר אֶת הִתְרַגְשׁוּתָהּ. "רֶגַע רֶגַע, הֲרֵי זֹאת לֹא טַבַּעַת רְגִילָה, הוֹ הוֹ..."
"אָז מָה זֶה?" אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן.
"אָז מָה זֶה?" אָמַר אָרִיק.
"אָרִיק, זוֹ לֹא טַבַּעַת רְגִילָה, אֶלָא טַבַּעַת עִם מַשְׁדֵר מַעֲקָב. אֶת זֶה הִצְמִידוּ לוֹ חוֹקְרִים שֶׁל אֵיזֶה מֶרְכַּז צַפָּרוּת, אִֵי שָׁם בָּעוֹלָם. מַשְׁדְרִים כָּאֵלֶה כָּל הַזְמַן מְשַׁדְרִים אוֹתוֹת, וְעַל פִּיהֶם עוֹקְבִים אַחֲרֵי מַסְלוּלֵי הַטִיסָה שֶׁל הָעוֹפוֹת. וְכָךְ לוֹמְדִים עַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָהֶם וְעַל אֵירוּעִים חֲשׁוּבִים בְּחַיֵיהֶם."
"מְעַנְיֵן," אָמַר אָרִיק.
"מְסוּבָּךְ," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן.
וְדוֹקְטוֹר חָסִיד הִמְשִׁיכָה.
"כָּל הָאוֹתוֹת נִקְלָטִים וְנִרְשָׁמִים בְּתוֹךְ מַחְשֵׁב מֶרְכָּזִי בֵּינְלְאוּמִי, וְכָל הַמֵידַע הַזֶה גָלוּי לִפְנֵי כָּל חוֹקֵר צַפָּרוּת בָּעוֹלָם. כַּמוּבָן שֶׁגַם מֵידַע עַל הֶעָגוּר הַזֶה תוּכְלוּ לִמְצוֹא שָׁם. כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת הוּא הָיָה וּמָה הַמִיקוּם שֶׁלוֹ מַמָשׁ בְּרֶגַע זֶה עַל כַּדוּר הָאָרֶץ. אֲבָל לֹא מְסוּפָּר שָׁם שֶׁהוּא נָפַל בְּלִי כּוֹחוֹת, וְאֵיךְ הוּא נִיצַל וְאֵיזֶה טִיפּוּל הוּא מְקַבֵּל פֹּה בַּמִרְפָּאָה שֶׁל גַן הַחַיוֹת. וְאֶת כָּל זֶה חָשׁוּב לִרְשׁוֹם בַּמַחְשֵׁב. וְזֶה מָה שֶׁעוֹד מְעַט אֶעֱשֶׂה, אֶכְתוֹב שָׁם כְּדֵי שֶׁכָּל הַחוֹקְרִים בָּעוֹלָם יֵדְעוּ. זֶהוּ עָגוּר צָעִיר וַחֲסַר נִיסָיוֹן – מִקְרֶה מְעַנְיֵן לְמֶחְקָר. הַמִסְכֵּן אִיבֵּד אֶת הַלַהֲקָה שֶׁלוֹ, מְאוֹרָע מְזַעְזֵעַ בְּחַיָיו הַקְצָרִים."
פּוֹמְפּוֹזוֹן, סַקְרָן כְּכָל שֶׁהָיָה, לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין מָה זֶה אוֹתוֹת שֶׁנִקְלָטִים, אוֹ מַחְשֵׁב בֵּינְלְאוּמִי. אֲבָל הוּא הֵבִין דָבָר אַחֵר, לְגַמְרֵי בְּעַצְמוֹ.
'אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִי עַל זֶה קוֹדֶם! הֲרֵי זֶהוּ פּוֹל, אוֹתוֹ עָגוּר סַקְרָן שֶׁהִתְקָרֵב אֶל עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. חַיָיו נִיצְלוּ, וְהָעֲגוּרִים לֹא יוֹדְעִים. הַלְוַאי שֶׁאִימוֹ הַמִסְכֵּנָה הָיְתָה יוֹדַעַת.'
הֶעָגוּר הַצָעִיר פָּקַח עַיִן. פּוֹמְפּוֹזוֹן נִיצַב לְיָדוֹ וְלֹא מָשׁ מִמֶנוּ.
"צֶמֶד-חֶמֶד שֶׁל חֲבֵרִים!" אָמְרָה דוֹקְטוֹר חָסִיד לְאָרִיק, "מַמָשׁ לֹא יֵאָמֵן – הַטַוָס הַזֶה לֹא עוֹזֵב אֶת הֶעָגוּר הַמִסְכֵּן. בַּעֲלֵי חַיִים מַצְלִיחִים תָמִיד לְהַפְתִיעַ אוֹתִי מֵחָדָשׁ."
"זֶהוּ טַוָס מְיוּחָד בְּמִינוֹ," אָמַר אָרִיק וְפּוֹמְפּוֹזוֹן הִנְהֵן בְּהַסְכָּמָה, "הַרְבֵּה עֲלִילוֹת אֲנִי יָכוֹל לְסַפֵּר עָלָיו. וְהַיוֹם הוּא הִצִיל אֶת הֶעָגוּר. הוּא שֶׁהִזְעִיק אוֹתִי מִן הַמִרְפָּאָה וְהוֹבִיל אוֹתִי אֶל הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ הַמִסְכֵּן צָנַח."
הֶעָגוּר הַצָעִיר נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי פּוֹמְפּוֹזוֹן כְּאוֹמֵר לוֹ תוֹדָה. תוֹדָה שֶׁהִיצַלְתָ אוֹתִי. ד הַטֶלֶפוֹן צִלְצֵל. דוֹקְטוֹר חָסִיד נִקְרְאָה לְטַפֵּל בְּבַעֲלֵי חַיִים אֲחֵרִים. הָיָה צָפוּי לָהּ יוֹם עָמוּס. אֶת כְּתִיבַת הַדוּח בַּמַחְשֵׁב הִיא נֶאֶלְצָה בֵּינְתַיִם לִדְחוֹת.
אָרִיק הֵכִין דַיְסָה מְזִינָה. הֶעָגוּר בָּלַע אוֹתָהּ בִּרְעַבְתָנוּת וְשׁוּב שָׁקַע בְּשֵׁינָה עֲמוּקָה. אַחַר כָּךְ יָצָא אָרִיק אֶל בִּיתַן הָאֲרָיוֹת. רַק פּוֹמְפּוֹזוֹן נִשְׁאַר לְיַד הֶעָגוּר. הָיָה לוֹ עַכְשָׁו מַסְפִּיק זְמַן וְשֶׁקֶט לַחְשׁוֹב עַל כָּל הָאֵירוּעַ.
'עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהִיצַלְתִי אֶת הֶעָגוּר וְחַיָיו אֵינָם עוֹד בְּסַכָּנָה, כְּדַאי שֶׁאֶפְקַח עַיִן עַל הַפִּרְחָח הַצָעִיר הַזֶה. נָכוֹן שֶׁהַסַקְרָנוּת שֶׁלוֹ אֵינֶנָה פֶּשַׁע. נָכוֹן שֶׁהָעֲגוּרִים לֹא גִילוּ שׁוּם רַחֲמִים כְּלַפָּיו, וְזֶה לֹא יָפֶה מִצִידָם. נָכוֹן שֶׁהוּא לֹא נִרְאֶה בִּרְיוֹן אַכְזָר. אֲבָל בְּכָל זֹאת צָרִיךְ לְהִיזָהֵר. שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה אֶצְלִי שְׁטוּיוֹת. אוּלַי הַיְצוּר הַזֶה הוּא בֶּאֱמֶת חָצוּף מִדַי? הֲרֵי לֹא יִתָכֵן שֶׁכָּל הָעֲגוּרִים טוֹעִים!'
הַחַשְׁדָנוּת שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן גָדְלָה וְתָפְחָה מֵרֶגַע לְרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר קָרָה לוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים.
'בָּרוּר שֶׁזֶהוּ טִיפּוּס שֶׁעוֹשֶׂה צָרוֹת. אִם הוּא לֹא שָׁמַע בְּקוֹל הָעֲגוּרִים הַזְקֵנִים – גַם בְּקוֹלִי לֹא יִשְׁמַע! מִי יוֹדֵעַ מָה הוּא עָלוּל לְעוֹלֵל. לָכֵן מֵעַכְשָׁו אֶשָׁאֵר לְיָדוֹ וְאֶשְׁמוֹר עָלָיו בְּשֶׁבַע עֵינַיִם'.
פּוֹמְפּוֹזוֹן בָּחַן מִקָרוֹב אֶת הֶעָגוּר. 'הוּא נִרְאֶה דֵי תָמִים כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. וְהוּא סָחוּט כְּמוֹ סְמַרְטוּט.'
הַטַבַּעַת עִם מַשְׁדֵר הַמַעֲקָב בָּלְטָה עַל רֶגֶל הֶעָגוּר.
'חֲבָל שֶׁדוֹקְטוֹר חָסִיד לֹא יוֹדַעַת לְהַסְבִּיר בָּרוּר. אֲבָל הֵבַנְתִי שֶׁזֶה מַשֶׁהוּ טוֹב. אָז לָמָה לִי אֵין דָבָר כָּזֶה עַל הָרֶגֶל?'
פּוֹמְפּוֹזוֹן מָתַח אֶת צַוָארוֹ וְנָגַע בִּמְקוֹרוֹ בְּצָמִיד הַמַתֶכֶת, נִיקֵר וְחִיטֵט. הֶעָגוּר הִרְגִישׁ שֶׁמַשֶׁהוּ דוֹקֵר בְּרַגְלוֹ וְהִתְעוֹרֵר. הוּא הִזְדַקֵף, נִיעֵר אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר בִּפְלִיאָה:
"אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא?"
צְלִיל קוֹלוֹ הָיָה דַוְקָא נָעִים וְרַךְ, אֲבָל פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא יַרְשֶׁה לְשׁוּם קוֹל חָבִיב לְהַטְעוֹת אוֹתוֹ. וְלָכֵן הֵשִׁיב:
"אַתָה נִמְצָא בְּמִרְפָּאָה. אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָה כְּבָר מַרְגִישׁ יוֹתֵר טוֹב. וְאִם אַתָה מִתְכַּוֵן לְהַתְחִיל לְעוֹלֵל פֹּה מַשֶׁהוּ מִתוֹךְ סַקְרָנוּת אוֹ סְתָם מִתוֹךְ חוּצְפָּה – אָז לֹא אֶצְלִי! אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ מֵרֹאשׁ!"
"לָמָה צָרִיךְ לְהַזְהִיר אוֹתִי?" הִשְׁתוֹמֵם הֶעָגוּר, "אֵין לִי שׁוּם כַּוָנוֹת רָעוֹת... בִּמְיוּחָד לֹא כְּלַפֵּי מִי שֶׁהִצִיל אוֹתִי..."
"שׁוּם כַּוָנוֹת, אָה? אַתָה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ טִיפֵּשׁ? כְּבָר שָׁמַעְתִי עָלֶיךָ. הַשֵׁם שֶׁלְךָ עָף לְפָנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. אַתָה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִי אַתָה? הָעֲגוּרִים סִיפְּרוּ לִי הַכּוֹל. אַתָה לֹא שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל חֲכָמִים מִמְךָ. מִתְקָרֵב לְעוֹפוֹת בַּרְזֶל מְסוּכָּנִים. מְחַפֵּשׂ צָרוֹת וְרוֹצֶה לִסְחוֹף אֶת כּוּלָם אַחֲרֵי הַשְׁטוּיוֹת שֶׁלְךָ. אִיתִי אַל תְנַסֶה לְהִתְחַכֵּם. אֲנִי לֹא סְתָם אֶחָד. אֲנִי הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, וְלֹא אַרְשֶׁה..."
"אָה, הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן! הָרִאשׁוֹן! הָאֶחָד וְהַיָחִיד וְהַמְיוּחָד! עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין... גַם אֲנִי שָׁמַעְתִי עָלֶיךָ..." הֶעָגוּר צָחַק בְּפָנָיו שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּגָלוּי, לֹא כְּמוֹ עֲגוּרֵי הַלַהֲקָה שֶׁתָמִיד צִחְקְקוּ וְגִיחֲכוּ עָלָיו בַּסֵתֶר, "כֵּן כֵּן, כָּל מִינֵי דְבָרִים שָׁמַעְתִי עָלֶיךָ..."
פּוֹמְפּוֹזוֹן קָפַץ מִמְקוֹמוֹ כְּאִילוּ נֶעֱקַץ.
"מָה שָׁמַעְתָ עָלַי? מִמִי? סַפֵּר! מַהֵר!"
הֶעָגוּר נִיעֵר בַּעֲדִינוּת אֶת רֹאשׁוֹ וְנֶאֱנַח קַלוֹת.
"זֶהוּ הַמַסָע הָרִאשׁוֹן שֶׁלִי לְאַרְצוֹת הַחוֹם, אֲבָל עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי כֵן יָדַעְתִי מִי אַתָה. עֲדַיִן הָיִיתִי עֲגוּרוֹן קָטָן וּכְבָר שָׁמַעְתִי עָלֶיךָ מֵהַגְדוֹלִים. הַרְבֵּה סִיפּוּרִים מִתְהַלְכִים אֶצְלֵנוּ עָלֶיךָ."
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִרְגַע. הוּא יָדַע בְּבִיטָחוֹן מָה בְּעֵרֶךְ אָמְרוּ עָלָיו הָעֲגוּרִים הָאֲפוֹרִים. מַסְפִּיק שָׁנִים הֵם מַכִּירִים אוֹתוֹ, וּמָה כְּבָר יָכְלוּ לְסַפֵּר עָלָיו? שֶׁהוּא חָכָם וְאַמִיץ. מְפוֹאָר. וְסַסְגוֹנִי, בַּסִגְנוֹן הַמְכוּבָּד וְהָאֲצִילִי. שֶׁהֵם, הָעֲגוּרִים, תָמִיד זָכוּ אֶצְלוֹ לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, נֶהֱנוּ מִנְדִיבוּת לִיבּוֹ וְנוֹעַם הֲלִיכוֹתָיו. וְכָמוּבָן לֹא שָׁכְחוּ שֶׁהוּא הִרְשָׁה לַלַהֲקָה לְהִיכָּנֵס בְּלִי דַרְכּוֹנִים, לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִין. וְהָרְשִׁימָה אֲרוּכָּה אֲרוּכָּה.
"אָז מָה סִיפְּרוּ לְךָ עָלַי? אֱמוֹר לִי, עָגוּר."
פּוֹמְפּוֹזוֹן פָּרַס אֶת זְנָבוֹ בַּהֲנָאָה, הִיטָה אֶת רֹאשׁוֹ וּפָקַח הֵיטֵב אֶת אוֹזְנָיו שֶׁלֹא יַפְסִיד אַף מִילַת שֶׁבַח. הוּא חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ.
אַךְ הֶעָגוּר שָׁתַק.
"אֲנִי מְחַכֶּה," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן, שָׁלֵו וְרָגוּעַ.
הֶעָגוּר נִיסָה לָקוּם עַל רַגְלָיו הַחַלָשׁוֹת עֲדַיִן, אַךְ צָנַח מִיָד תַחְתָיו בִּכְבֵדוּת.
"אַתָה בָּטוּחַ שֶׁאַתָה רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ?" אָמַר הֶעָגוּר.
"אֵיזוֹ שְׁאֵלָה!"
"כְּדַאי שֶׁתֵדַע שֶׁאֲנִי אֶחָד שֶׁדוֹבֵר תָמִיד אֱמֶת. וְגַם כְּדַאי שֶׁקוֹדֶם אַצִיג אֶת עַצְמִי. שְׁמִי פּוֹלוֹמְבּוּס. הֶעָגוּר פּוֹלוֹמְבּוּס."
פּוֹמְפּוֹזוֹן נִזְכַּר בְּמָה שֶׁסִיפֵּר לוֹ הֶעָגוּר הַזָקֵן. פּוֹלוֹמְבּוּס זֶה כַּנִרְאֶה הַשֵׁם שֶׁבָּחַר הַפִּרְחָח לְעַצְמוֹ בִּמְקוֹם פּוֹל. זֶה הָיָה נִיחוּשׁ קוֹלֵעַ.
"סַפֵּר כְּבָר." אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן, חֲסַר סַבְלָנוּת.
"כְּפִי שֶׁאָמַרְתִי לָךְ, אֲנִי פּוֹלוֹמְבּוּס שֶׁדוֹבֵר תָמִיד אֱמֶת. כָּל הָאֱמֶת. יָשָׁר בַּפָּנִים. בְּלִי חוֹכְמוֹת."
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִשְׁתוֹקֵק לִשְׁמוֹעַ כְּבָר אֶת הָאֱמֶת הַמְתוּקָה, כָּל כּוּלָהּ. טִיפּוּסִים מְפוּקְפָּקִים לֹא אוֹהֲבִים שֶׁיַגִידוּ לָהֶם אֶת הָאֱמֶת בַּפָּנִים. אֲבָל הוּא, מָה יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיד? רַק לְהַרְוִיחַ מַחְמָאוֹת!
"דַי. תַפְסִיק לִמְתוֹחַ אוֹתִי!" אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן, לֹא כִּמְבַקֵשׁ אֶלָא כִּמְצַוֵה.
"אִם אַתָה כָּל כָּךְ דוֹרֵשׁ..." הֶעָגוּר פּוֹלוֹמְבּוּס נָשַׁם נְשִׁימָה עֲמוּקָה וְדִיבֵּר בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב. "אָז הִנֵה מָה שֶׁחוֹשְׁבִים עָלֶיךָ אֶצְלֵנוּ הָעֲגוּרִים. שֶׁאַתָה טַוָס חָבִיב שֶׁגָר בְּגַן חַיוֹת עִירוֹנִי קָטָן, אֲבָל חוֹשֵׁב אֶת עַצְמְךָ לְמֶלֶךְ שֶׁל מַמְלָכָה גְדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה. אוֹמְרִים שֶׁאַתָה טַוָס טִיפְּשׁוֹן שֶׁלֹא מַרְגִישׁ שֶׁמְסַפְּרִים עָלֶיךָ בְּדִיחוֹת, אוֹמְנָם חֲבִיבוֹת, מֵאֲחוֹרֵי הַגַב שֶׁלְךָ."
"מָה???"
"שֶׁבִּמְקוֹם לִרְצוֹת לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת אַתָה רוֹדֵף אַחֲרֵי כָּבוֹד רֵיק. שֶׁאַתָה מְנוּפָּח וְרַק עוֹשֶׂה הַרְבֵּה רוּחַ עִם הַזָנָב הַמַרְשִׁים שֶׁלְךָ. שֶׁאַתָה מְקַנֵא בְּכָל מִי וּמָה שֶׁצִבְעוֹנִי מִמְךָ. זֶה מָה שֶׁמְסַפְּרִים עָלֶיךָ. מָה עוֹד? שֶׁאַתָה קְצָת נוּדְנִיק, דוֹרֵשׁ לִרְאוֹת דַרְכּוֹנִים בְּלִי לָדַעַת בִּכְלָל מָה זֶה, אֲבָל אֶפְשָׁר לִקְנוֹת אוֹתְךָ בְּקַלֵי קַלוּת בִּמְעַט דִבְרֵי חֲנוּפָּה."
פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא הוֹצִיא מִילָה, הַמִילִים נִתְקְעוּ בִּגְרוֹנוֹ. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁהַדָם אוֹזֵל מִמֶנוּ, שֶׁהַקוּרְקְבָן מִתְהַפֵּךְ בְּקִרְבּוֹ. זְנָבוֹ רָעַד מֵרוֹב עֶלְבּוֹן.
"אֲבָל בְּבַקָשָׁה, פּוֹמְפּוֹזוֹן, אַל תִיקַח לַלֵב!" נִיחֵם אוֹתוֹ פּוֹלוֹמְבּוּס, "לֹא נוֹרָא! כִּי אוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁלַמְרוֹת הַכּוֹל – אַתָה טַוָס חָמוּד, לֹא מֵהַיְצוּרִים הַבִּלְתִי נִסְבָּלִים לְגַמְרֵי. שֶׁבְּסַךְ הַכּוֹל אַתָה יְצוּר תָמִים, פֶּתִי טוֹב לֵב שֶׁלֹא מַפְרִיעַ לָעֲגוּרִים בְּעֵת חֲנָיַת הַמְנוּחָה שֶׁלָהֶם בָּאֲגַם שֶׁל גַן הַחַיוֹת. שֶׁבְּכָל פַּעַם אַתָה מִתְעַנְיֵן בָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא מְסַפְּרִים לְךָ כְּלוּם.
"זֶה מָה שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ. וְעַכְשָׁו, אִם תַרְשֶׁה לִי, אַפְסִיק לְדַבֵּר. אֲנִי מוּכְרָח לַחְזוֹר וְלָנוּחַ עוֹד קְצָת כִּי בָּאתִי מִדֶרֶךְ מְאוֹד אֲרוּכָּה. אַחֲרֵי שֶׁהִצַלְתָ אוֹתִי יִהְיֶה חֲבָל שֶׁאֶתְמוֹטֵט עַכְשָׁו בִּגְלַל דִיבּוּרִים מְיוּתָרִים. הַגָרוֹן שֶׁלִי כְּבָר צָרוּד. אוֹי, כַּמָה שֶׁכָּל הַגוּף כּוֹאֵב לִי! תֵן לִי בְּבַקָשָׁה לִישׁוֹן עוֹד קְצָת..."
שָׁעָה אֲרוּכָּה עָמַד פּוֹמְפּוֹזוֹן תָקוּעַ בְּרִצְפַּת הַצְרִיף כְּמוֹ בּוּל עֵץ, מוּכֶּה הֶלֶם.
"אֵיךְ אַתָה מֵעֵז!" צָעַק לְבַסוֹף, אַךְ הַצְעָקָה יָצְאָה מִפִּיו חֲלוּשָׁה וְרָפָה.
הוּא רָצָה לְהִתְנַפֵּל עַל הֶעָגוּר וּלְהַרְאוֹת לוֹ אֶת נַחַת זְרוֹעוֹ, אַךְ לִיבּוֹ לֹא נָתַן לוֹ לִפְגוֹעַ בַּיְצוּר הַתָשׁוּשׁ שֶׁצָנַח וְנִרְדַם לְפָנָיו.
'לָמָה, לָמָה הוּא מְדַבֵּר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, הַפּוֹלוֹמְבּוּס הַזֶה? אֲנִי מְנוּפָּח? אִם אֲנִי מְנוּפָּח זֶה רַק בִּגְלַל שֶׁהוּא מְנַפֵּחַ לִי אֶת הַשֵׂכֶל, לֹא סוֹתֵם לְרֶגַע אֶת הַפֶּה. נָכוֹן שֶׁאֲנִי בִּיקַשְׁתִי שֶׁיְסַפֵּר, אֲבָל לֹא דְבָרִים כָּאֵלֶה, לֹא בַּכִּיווּן הַזֶה!'
רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִסְתַחְרֵר כְּגַלְגַל, לִיבּוֹ הָלַם כְּמוֹ פַּטִישׁ. מֵעוֹלָם לֹא יָדַע שֶׁמִילִים יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת מוּשְׁחָזוֹת וְחַדוֹת כְּמוֹ סַכִּין. בְּלִי לִשְׁלוֹט בְּעַצְמוֹ הוּא יָצָא בְּרִיצָה מְטוֹרֶפֶת מִן הַמִרְפָּאָה. רָץ וְרָץ נִסְעָר עַד קְצֵה הַשְׁבִיל, עַד שְׂפַת הָאֲגַם, כִּמְעַט שֶׁנָפַל לְתוֹכוֹ. הוּא עָמַד בַּבּוֹץ וְהִסְדִיר אֶת נְשִׁימָתוֹ.
עֲנָנִים מְעַטִים רִיחֲפוּ עַכְשָׁו בְּשָׁמַיִם כְּחוּלִים וַעֲמוּקִים. הַשֶׁמֶשׁ זָהָרָה, הָאָרֶץ הָרְטוּבָה מִן הַגֶשֶׁם נָצְצָה וְהִבְהִיקָה. אַדְווֹת הִבְרִיקוּ עַל פְּנֵי הַמַיִם. אַךְ בְּעֵינֵי פּוֹמְפּוֹזוֹן כָּל הָעוֹלָם נִרְאָה קוֹדֵר וְעָצוּב. דִבְרֵי הֶעָגוּר נִיקְרוּ בְּרֹאשׁוֹ כּמוֹ מַקוֹרִים חַדִים.
רַגְלָיו עֲדַיִן טָבְלוּ בַּבּוֹץ שֶׁבִּשְׂפַת הָאֲגַם.
'הַאִם זֶה מָה שֶׁחוֹשְׁבִים עָלַי? לֹא, לֹא יִתָכֵן! לָמָה שֶׁאַאֲמִין לוֹ, לְעוֹשֵׂה הַצָרוֹת הַזֶה? הוּא סְתָם שַׁקְרָן, אוֹ סְתָם מִתְלוֹצֵץ, מְנַסֶה לְהַפִּיל אוֹתִי בַּפַּח. פִּרְחָח חָצוּף, בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו הָעֲגוּרִים. וְאוּלַי... אוּלַי בְּכָל זֹאת הוּא... אוּלַי פּוֹלוֹמְבּוּס לֹא כָּל כָּךְ מְשַׁקֵר?..'
גוּשׁ מַחְנִיק הִתְנַפֵּח בִּגְרוֹנוֹ. וּפִתְאוֹם.
'מָה זֶה... מָה קוֹרֶה לִי?' הוּא שִׁקְשֵׁק, צְמַרְמוֹרֶת אָחֲזָה בּוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא בָּכָה. תָמִיד הִצְלִיחַ לַעֲצוֹר אֶת זֶה. וְעַכְשָׁו, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת מֵעֵינָיו.
~~~~