הַתַיָר פּוֹלוֹמְבּוּס

ה וּא עָמַד עַל שְׂפַת הָאֲגַם וּבָכָה. בְָּכָה כְּאִילוּ אֵינוֹ הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, אֶלָא אַחַד הַיְצוּרִים הָרְגִילִים. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה אֶת הָעוֹלָם מְטוּשְׁטָשׁ מִבַּעַד לִדְמָעוֹת. וְדַוְקָא אָז, עָמוֹק בְּתוֹכוֹ, הוּא הִרְגִישׁ בָּאוֹפֶן הֲכִי בָּרוּר וְצָלוּל שֶׁהֶעָגוּר הַצָעִיר דִיבֵּר אֱמֶת.
כַּאֲשֶׁר יָבְשׁוּ דִמְעוֹתָיו וּרְאִיָתוֹ חָזְרָה וְהִתְחַדְדָה, הִבְחִין פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּקַרְפָּדָה הַמִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ מִתוֹךְ הַבּוֹץ. וּמִמֶרְחָק שָׁטוּ וְהִתְקָרְבוּ אֵלָיו כַּמָה אֲגַמִיוֹת. הַאִם רָאוּ אוֹתוֹ, אֶת הַמֶלֶךְ שֶׁלָהֶם, בּוֹכֶה? בּוּשָׁה תָקְפָה אוֹתוֹ וְהוּא זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ בְּגַאֲוָה וְהִסְתִיר מֵעַצְמוֹ אֶת הָאֱמֶת שֶׁהִרְגִישׁ רַק לִפְנֵי רֶגַע.
הוּא חָזַר לִהְיוֹת אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן.
לֹא, הוּא לֹא יַרְשֶׁה לֶעָגוּר הַחוּצְפָּן, הַפּוֹחֵחַ, לִפְגוֹעַ בִּכְבוֹדוֹ.
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְרַחֵק מִן הָאֲגַם וְנִיעֵר אֶת הַבּוֹץ מֵרַגְלָיו. הָעֶרֶב כְּבָר יָרַד וְהוּא הָלַךְ אֶל 'מִזְרַקַת שׁוֹשַׁנָה'. בְּקוֹשִׁי הִצְלִיחַ לִישׁוֹן. בַּבּוֹקֶר רָץ בַּחֲזָרָה אֶל הַמִרְפָּאָה. הוּא מָצָא אֶת הֶעָגוּר עֵר, שׁוֹכֵב עַל צִידוֹ בְּנַחַת.
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּשֶׁצֶף קֶצֶף.
"חֲזוֹר בְּךָ, שַׁקְרָן חָצוּף! וַאֲנִי עוֹד הִיצַלְתִי אוֹתְךָ, כְּפוּי טוֹבָה שֶׁכָּמוֹךְ. טִיפַּת כָּבוֹד אֵין לְךָ בִּפְנֵי מֶלֶךְ! הִתְנַצֵל בְּפָנַי מִיָד, וָלֹא..."
פּוֹלוֹמְבּוּס הִתְיַשֵׁב עַל מַצַע הַקַשׁ. הוּא לֹא הִתְרַגֵשׁ וְאָמַר בְּקוֹל רַךְ וְנָעִים:
"כַּמָה שֶׁאַתֶם הַטַוָסִים דוֹמִים לָנוּ, הָעֲגוּרִים! הִנֵה, גַם אַתֶם לֹא אוֹהֲבִים לִשְׁמוֹעַ אֶת הָאֱמֶת בַּפָּנִים. גַם אֶתְכֶם הָאֱמֶת מַרְגִיזָה. אֶצְלֵנוּ, אֵצֶל הָעֲגוּרִים, כָּל עוֹד אַתָה גוֹזָל רַךְ, מְלַמְדִים אוֹתְךָ לֹא לְשַׁקֵר, לוֹמַר רַק אֶת מָה שֶׁאַתָה חוֹשֵׁב וּמָה שֶׁאַתָה מַרְגִישׁ בֶּאֱמֶת. אֲבָל לְאַחַר שֶׁקְצָת גָדַלְתָ – זֶה כְּבָר סִיפּוּר אַחֵר. פִּתְאוֹם אָסוּר לְךָ לוֹמַר אֶת מָה שֶׁבְּלִיבְּךָ. חָס וְחָלִילָה. אַתָה צָרִיךְ לוֹמַר רַק מָה שֶׁרוֹצִים לִשְׁמוֹעַ מִמְךָ. גַם אֶצְלְכֶם הַטַוָסִים זֶה כָּכָה, נָכוֹן? אוּלַי זֶה כָּךְ בְּכָל מִשְׁפַּחַת הָעוֹפוֹת. אֲבָל אֲנִי, לְטוֹב אוֹ לְרַע, שׁוֹנֶה מִכּוּלָם. אֲנִי נִשְׁאַרְתִי גוֹזָל, גוֹזָל מְגוּדָל שֶׁעֲדַיִן אוֹמֵר רַק אֱמֶת. וּבִגְלַל זֶה לֹא אוֹהֲבִים אוֹתִי."
הוּא הִשְׁתַתֵק מְעַט, וְהִמְשִׁיךְ בְּעֶצֶב.
"...אֲפִילוּ אִימָא שֶׁלִי שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתִי, אֲפִילוּ הִיא לֹא מְרוּצָה מִמֶנִי... מִתְבַּיֶשֶׁת בִּי. כֵּן, לְמַרְבֵּה הַצַעַר, לְדַבֵּר תָמִיד אֱמֶת זֶה לֹא פָּשׁוּט וְלֹא קַל. תַאֲמִין לִי, פּוֹמְפּוֹזוֹן."
'הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן,' רָצָה פּוֹמְפּוֹזוֹן לְתַקֵן אוֹתוֹ. הוּא זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ, פָּרַס קַלוֹת אֶת זְנָבוֹ הַנֶהְדָר וְאָמַר אֶל הֶעָגוּר:
"דַי, תַפְסִיק לְהִתְעַקֵשׁ, תִתְנַצֵל בְּפָנַי וְאֶסְלַח לְךָ! אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁהָעֲגוּרִים אָמְרוּ עָלַי אֶת הַדְבָרִים שֶׁאָמַרְתָ. אַל תְסַדֵר אוֹתִי, פּוֹל, כִּי בַּסוֹף תִיפּוֹל."
"קְרָא לִי פּוֹלוֹמְבּוּס," אָמַר הָעֲגוּרוֹן בְּשַׁלְוָה, "פּוֹלוֹמְבּוּס זֶה שְׁמִי הָאֲמִיתִי."
"אֲמִיתִי, אֲמִיתִי!" פּוֹמְפּוֹזוֹן הֵטִיחַ אֶת זְנָבוֹ בָּרִצְפָּה. "אַתָה עוֹשֶׂה צָרוֹת מִלֵידָה, זֶה כָּל מָה שֶׁאֲמִיתִי אֶצְלְךָ! אַתָה חוּצְפָּן שֶׁלֹא מַקְשִׁיב לִגְדוֹלִים וְרַק מְזַלְזֵל בְּבַעֲלֵי הַנִיסָיוֹן. זֶה מָה שֶׁחוֹשְׁבִים עָלֶיךָ הָעֲגוּרִים, אִם לֹא יָדַעְתָ. הֵם סִיפְּרוּ לִי הַכּוֹל, אֵיךְ לֹא שָׁמַעְתָ בְּקוֹלָם וְשֶׁבִּגְלַל הַסַקְרָנוּת הַמְטוּפֶּשֶׁת שֶׁלְךָ נִשְׁאַרְתָ אֵצֶל עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל הַמְסוּכָּנִים. הֵם בְּטוּחִים שֶׁעוֹף בַּרְזֶל טָרַף אוֹתְךָ, וְאַתָה יוֹדֵעַ מָה? הֵם לֹא נִרְאוּ עֲצוּבִים בִּכְלָל. הֵם לֹא הִזִילוּ עָלֶיךָ אֲפִילוּ חֲצִי דִמְעָה. וְדֵי בְּצֶדֶק. לָמָה שֶׁיִבְכּוּ עַל טִיפּוּס כָּמוֹךָ? אַתָה בֶּטַח מְזוּעְזָע. אֲבָל זוֹ הָאֱמֶת שֶׁאַתָה כָּל כָּךְ אוֹהֵב."
לְהַפְתָעָתוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן, הֶעָגוּר לֹא הֶרְאָה כָּל סִימָן שֶׁל זַעְזוּעַ אוֹ עֶלְבּוֹן.
"אֲנִי מַאֲמִין לְךָ, לְצַעֲרִי," אָמַר פּוֹלוֹמְבּוּס בְּנַחַת, תוֹךְ שֶׁהוּא מְנַעְנֵעַ לְאַט בְּרֹאשׁוֹ, "לָמָה שֶׁיִתְאַבְּלוּ עַל עוֹף מוּזָר כָּמוֹנִי שֶׁלֹא הוֹלֵךְ בְּדַרְכָּם? הֵם אַף פַּעַם לֹא הֵבִינוּ אוֹתִי. וּמָה כְּבָר בִּיקַשְׁתִי מֵהֶם? רַק לְהִסְתַכֵּל עַל עוֹפוֹת הַבַּרְזֶל. זֶה פָּשׁוּט סִיקְרֵן אוֹתִי. וְאַתָה יוֹדֵעַ מָה גִילִיתִי? שֶׁעוֹפוֹת הַבַּרְזֶל בִּכְלָל לֹא טוֹרְפִים. וְהֵם לֹא אַכְזָרִיִים, כְּמוֹ שֶׁהָעֲגוּרִים חוֹשְׁבִים. אֵלֶה בִּכְלָל לֹא עוֹפוֹת! הֵם נִקְרָאִים מְטוֹסִים, בְּנֵי הָאָדָם בָּנוּ אוֹתָם כְּדֵי לָטוּס בָּהֶם לְמֶרְחַקִים גְדוֹלִים וּבִמְהִירוּת. הֵם לֹא אוֹכְלִים, רַק שׁוֹתִים מִין מַשְׁקֶה שֶׁנִקְרָא דֶלֶק. אִם הֵם פּוֹגְעִים בָּעֲגוּרִים, זֶה בְּלִי כַּוָנָה, וּבְעֶצֶם בְּאַשְׁמָתֵנוּ. כְּדֵי לֹא לְהִיפָּגַע מֵהֶם, אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְהִתְרַחֵק מִמַסְלוּל הַטִיסָה שֶׁלָהֶם. כְּלוֹמַר, עָלֵינוּ רַק לְשַׁנוֹת מְעַט אֶת נְתִיב הַנְדִידָה שֶׁלָנוּ שֶׁנִקְבַּע לִפְנֵי דוֹרוֹת רַבִּים, לִפְנֵי שֶׁהוֹפִיעוּ הַמְטוֹסִים. שִׁינוּי הַנָתִיב יַצִיל חַיִים. אֲבָל הָעֲגוּרִים הָעַקְשָׁנִיִים לֹא מוּכָנִים לְשַׁנוֹת כְּלוּם. הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים הַכּוֹל, רַק בִּגְלַל שֶׁהֵם זְקֵנִים מִמֶנִי."
פּוֹלוֹמְבּוּס שָׁאַף אֲוִיר.
פּוֹמְפּוֹזוֹן חִיכָּה לִשְׁמוֹע עוֹד.
"הַרְבֵּה לָמַדְתִי מִן הַדְרוֹרִים שֶׁגָרִים בִּשְׂדֵה הַתְעוּפָה. הֵם נִכְנָסִים לִפְעָמִים לְאוּלַמוֹת הַנוֹסְעִים וְסִיפְּרוּ לִי מָה זֶה דַרְכּוֹן. הֲרֵי אַף אֶחָד מֵהָעֲגוּרִים לֹא יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מַהוּ הַדַרְכּוֹן הַזֶה שֶׁבִּיקַשְׁתָ מֵהֶם, כְּשֵׁם שֶׁגַם אַתָה עַצְמְךָ לֹא יוֹדֵעַ. וַאֲנִי, כְּבָר רָאִיתִי מֵרָחוֹק כַּמָה דַרְכּוֹנִים! אָז אַתָה רוֹאֶה, מָה כָּל כָּךְ רַע לִהְיוֹת סַקְרָן?"
פּוֹלוֹמְבּוּס קָם וְקָפַץ בִּזְהִירוּת עַל הָרִצְפָּה. הוּא הִצְלִיחַ לְהִתְהַלֵךְ לְאַט לְאַט בַּחֶדֶר. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁתַק וְלֹא הוֹצִיא מִילָה. שֶׁפַע הַדְבָרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁשָׁמַע גָרְמוּ לוֹ סְחַרְחוֹרֶת. כֵּן, הָעֲגוּרוֹן הַזֶה מְסוּגָל לַעֲשׂוֹת חוֹר בָּרֹאשׁ. פַּטְפְּטָן לֹא קָטָן, וְהוּא עֲדַיִן לֹא סִיֵם אֶת דְבָרָיו.
"אֲנִי פָּשׁוּט לֹא מֵבִין, פּוֹמְפּוֹזוֹן. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קְטַנִים – מְעוֹדְדִים אוֹתָנוּ לִהְיוֹת סַקְרָנִים, לְגַלוֹת אֶת הָעוֹלָם, לְהִתְנַסוֹת בּוֹ. כּוּלָם נֶהֱנִים לִרְאוֹת עָגוּר קָטָן וְסַקְרָן. עֲגוּרִי, גוּרִי גוּרִי, אֵיזֶה מוֹתֶק... חָמוּד כָּזֶה שֶׁתָמִיד סוֹלְחִים לוֹ גַם כְּשֶׁהוּא תוֹחֵב אֶת הַמָקוֹר לְכָל חוֹר. אֲבָל אָז, יוֹם אֶחָד – הוֹפּ, מַסְפִּיק וְדַי, לֹא גוּרִי גוּרִי וְלֹא מוֹתֶק... פִּתְאוֹם אוֹמְרִים לְךָ שְׁתוֹק, וְקוֹבְעִים לְךָ מָתַי לִפְתוֹחַ אֶת הַמָקוֹר וּמָה לְהַגִיד. פִּתְאוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת דוֹמֶה לְכוּלָם, לַעֲשׂוֹת בְּדִיוּק מָה שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, לַחְשׁוֹב מָה שֶׁאֲחֵרִים חוֹשְׁבִים. מוּתָר לֶאֱכוֹל וְלִישׁוֹן וְלָעוּף רַק כְּמוֹ כּוּלָם, רַק עִם כּוּלָם, תָמִיד בְּיַחַד, אֶחָד בַּזָנָב שֶׁל הַשֵׁנִי, בְּלִי רֶגַע לְבַד. אָסוּר לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת כְּמוֹ לָמָה? בִּשְׁבִיל מָה? אוּלַי? אֵיךְ? לְאָן? אֲבָל אֲנִי לֹא כְּמוֹ כּוּלָם. אֲנִי נִשְׁאַרְתִי גוּרִי גוּרִי..."
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן, רֹאשׁוֹ כָּאַב. הוֹ, אֵיזֶה בִּלְבּוּל וּמְבוּכָה.
הַטִיפּוּס הֶחָצוּף הַזֶה שֶׁדְבָרָיו הִכְאִיבוּ וְהֶעֱלִיבוּ – דַוְקָא נִשְׁמָע חָבִיב וְיָשָׁר וַאֲמִיתִי. מָה קוֹרֶה פֹּה, הַאִם הָעוֹלָם הִתְהַפֵּךְ? הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן, הַגָדוֹל וְהֶחָשׁוּב, לְפֶתַע הִרְגִישׁ עַצְמוֹ קָטָן מִן הֶעָגוּר הַקָטָן. הָעֲגוּרוֹן רַק חָטַף הִתְכַּוְצוּת שְׁרִירִים בַּכְּנָפַיִם, וְאִילוּ הוּא, פּוֹמְפּוֹזוֹן, כּוּלוֹ שָׁבוּר וְחָלוּשׁ וְרָצוּץ עַד עָפָר.
"הֵי, מָה קוֹרֶה לְךָ, פּוֹמְפּוֹזוֹן?" אָמַר פּוֹלוֹמְבּוּס בִּדְאָגָה, "אַתָה לֹא מַרְגִישׁ טוֹב, יְדִידִי? אַתָה מוּכְרָח לִשְׁתוֹת קְצָת מַיִם. הִתְאוֹשֵׁשׁ, חָבֵר! בּוֹא נֹאכַל קְצָת בְּיַחַד. מַסְפִּיק עִם הַדִיבּוּרִים."
הָיוּ שָׁם צְלוֹחִיוֹת מַיִם וְגַרְעִינֵי דְגָנִים. הַשְׁנַיִם שָׁתוּ וְאָכְלוּ בְּלִי לְהוֹצִיא מִילָה נוֹסֶפֶת. הֵם רַק הֵצִיצוּ זֶה בָּזֶה מִדֵי פַּעַם.
'מָה הוּא אָמַר לִפְנֵי רֶגַע?' חָשַׁב פּוֹמְפּוֹזוֹן, 'חָבֵר, יָדִיד? מָה פִּתְאוֹם, הֲלוֹא אֲנִי מֶלֶךְ הַמוֹלֵךְ כְּבָר שָׁנִים, וְהַיְצוּר הַזֶה הוּא רַק גוֹזַל עֲגוּרִים.'
כְּשֶׁסִיְמוּ לֶאֱכוֹל הִצִיעַ פּוֹלוֹמְבּוּס לָצֵאת לְטַיֵל קְצָת מִחוּץ לַמִרְפָּאָה וְלִשְׁאוֹף אֲוִיר צַח. רַק לִזְמַן קָצָר, לִפְנֵי שֶׁהָרוֹפְאָה תַגִיעַ וְלֹא תִמְצָא אוֹתוֹ. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִסְכִּים, כְּדֵי שֶׁבְּהִזְדַמְנוּת זוֹ יַרְאֶה לָאוֹרֵחַ עַד כַּמָה גְדוֹלָה וּמַרְשִׁימָה הִיא מַמְלַכְתוֹ.
"נֵלֵךְ קוֹדֶם לָאֲגַם," אָמַר הֶעָגוּר, "אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֵיפֹה הַלַהֲקָה שֶׁלִי חוֹנָה כָּל שָׁנָה אֶת חֲנָיַת הַמְנוּחָה. אִימָא שֶׁלִי סִיפְּרָה לִי עַל הָאֲגַם הַזֶה."
"שָׁם מָצָאתִי אוֹתְךָ אַחֲרֵי שֶׁצָנַחְתָ מְעוּלָף. אֵינְךָ יָכוֹל לִזְכּוֹר."
אַחֲרֵי שֶׁצָעֲדוּ מִסְפַּר פְּסִיעוֹת הִצִיעַ פּוֹלוֹמְבּוּס לְפּוֹמְפּוֹזוֹן: "לָמָה שֶׁלֹא תָעוּף עַד לְשָׁם? אֲנִי, כְּדַאי לִי לָתֵת מְנוּחָה לִשְׁרִירֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁלִי. אֵלֵךְ לְאַט בָּרֶגֶל, אֲבָל אַתָה יָכוֹל לָעוּף, וְנִיפָּגֵשׁ שָׁם."
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְבַּיֵשׁ לְהוֹדוֹת שֶׁאֵינוֹ מֵטִיב לָעוּף וּמִלְמֵל מַשֶׁהוּ לֹא בָּרוּר.
"אַל תִתְחַשֵׁב בִּי כָּל כָּךְ," אָמַר פּוֹלוֹמְבּוּס, "אַל תִהְיֶה אִיתִי כָּל כָּךְ נִימוּסִי. גַם אֲנִי בִּמְקוֹמְךָ לֹא הָיִיתִי מְדַדֶה כְּמוֹ אֵיזוֹ זְקֵנָה רַק בִּגְלַל הַנִימוּס. אָז עוּף לְשָׁם וַאֲנִי אַגִיעַ אַחֲרֶיךָ."
שׁוּב הִתְחַמֵק פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּמִלְמוּל כָּלְשֶׁהוּ.
הֶעָגוּר עָמַד מִלֶכֶת, הִתְבּוֹנֵן בַּטַוָס וּפִתְאוֹם קָרָא:
"נִזְכַּרְתִי – אַתָה לֹא יוֹדֵעַ לָעוּף!... הֲרֵי גַם זֶה מָה שֶׁשָׁמַעְתִי עָלֶיך... מוּזָר, עוֹף שֶׁלֹא עָף!"
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בִּמְבוּכָה.
"אֲנִי קְצָת יוֹדֵעַ... עַד לְגוֹבַה עַנְפֵי הָעֵץ. תְעוּפָה, טִיסָה, הַנוֹשֵׂא הַזֶה אַף פַּעַם לֹא עִנְיֵן אוֹתִי בִּמְיוּחָד..." פּוֹמְפּוֹזוֹן גִמְגֵם, הִתְבַּיֵשׁ שֶׁהוּא, הַמֶלֶךְ הַגָדוֹל, חָסֵר אֶת הַכִּישָׁרוֹן שֶׁיֵשׁ לְכָל צִיפּוֹר קְטַנָה.
"אָז אֵיךְ תוּכַל לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם?!" אָמַר פּוֹלוֹמְבּוּס בִּפְלִיאָה גְדוֹלָה, "אַתָה לֹא יוֹדֵעַ מָה אַתָה מַפְסִיד! הָעוֹלָם גָדוֹל וּמְעַנְיֵן, שָׁוֶה לִחְיוֹת רַק בִּשְׁבִיל לְהַכִּיר אוֹתוֹ! דַע לְךָ שֶׁהָעוֹלָם הוּא הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר גַן הַחַיוֹת הַקְטַנְטַן הַזֶה! הַגַן הַזֶה הוּא רַק גַרְגֵר אָבָק מְשַׁעֲמֵם לְעוּמַת הָעוֹלָם הַגָדוֹל וְהַמְרַתֵק!"
הֶעָגוּר שֶׁהִבְחִין בַּטַוָס הַנֶעֱלַב וְהַנֶעֱצָב, מִיהֵר לְהוֹסִיף:
"אֲבָל אַל תִתְיָאֵשׁ, פּוֹמְפּוֹזוֹן, לָמָה שֶׁלֹא תִלְמַד לָעוּף? אֲנִי יָכוֹל לְלַמֵד אוֹתְךָ! סְמוֹךְ עָלַי."
וּבְשָׁעָה שֶׁצָעֲדוּ אֶל הָאֲגַם, הוֹסִיף פּוֹלוֹמְבּוּס וְסִיפֵּר כַּמָה מְרַתֵק לָטוּס מִמָקוֹם לְמָקוֹם וּלְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם. שֶׁהוּא עַצְמוֹ, מֵרֶגַע שֶׁגָדַל וְיָדַע לָעוּף, עָזַב מִדֵי פַּעַם אֶת הַלַהֲקָה וְעָף רָחוֹק מִן הַבִּיצָה שֶׁבָּהּ גָרוּ. שׁוּם עָגוּר לֹא רָצָה לְהִצְטָרֵף אֵלָיו, אָז הוּא טִיֵל וְתִיֵר לְבַדוֹ וּכְבָר הִסְפִּיק לִרְאוֹת הָמוֹן, עַל אַף גִילוֹ הַצָעִיר. אֲפִילוּ הֶעָגוּר הַזָקֵן רָאָה בְּכָל חַיָיו הָאֲרוּכִּים רַק מְעַט שֶׁבַּמְעַט מִמָה שֶׁרָאָה פּוֹלוֹמְבּוּס הַצָעִיר לְיָמִים.
בֵּינְתַיִם הִגִיעוּ הַשְׁנַיִם אֶל שְׂפַת הָאֲגַם וְעָצְרוּ שָׁם לָנוּחַ.
"עַכְשָׁו נִזְכַּרְתִי!" אָמַר הֶעָגוּר, "בְּדִיוּק פֹּה צָנַחְתִי אֶתְמוֹל, נָכוֹן? אַתָה הִיצַלְתָ אוֹתִי. לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ זֹאת."
שֶׁלֹא כְּהֶרְגְלוֹ, פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא הִתְנַפֵּחַ מִגַאֲוָה. הוּא רַק שָׁתַק. הֶעָגוּר הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר.
"אָז זֶהוּ הָאֲגַם, פֹּה נָחָה הַלַהֲקָה שֶׁלִי כָּל שָׁנָה. אֲגַם נֶחְמָד, אֲבָל קְטַנְטַן. לְדַעְתִי זֶהוּ אֲגַם מְלָאכוּתִי. כְּלוֹמַר, מַעֲשֵׂה יְדֵי בְּנֵי הָאָדָם. כָּל אֲגַם שֶׁרָאִיתִי גָדוֹל בְּהַרְבֵּה מִזֶה. שֶׁלֹא לְדַבֵּר עַל הַיָם, שֶׁהוּא כָּל כָּךְ גָדוֹל שֶׁגַם אִם תָעוּף גָבוֹהַ גָבוֹהַ לֹא תִרְאֶה אֶת הַיַבָּשָׁה בָּאוֹפֶק. תָאֵר לְךָ!"
בְּדַרְכָּם חֲזָרָה אֶל הַמִרְפָּאָה, הִתְחִיל הֶעָגוּר לְסַפֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת עַל הַמְקוֹמוֹת הַמוּפְלָאִים שֶׁרָאָה. עַל נְהָרוֹת וְיָמִים שֶׁבָּהֶם שָׁטִים דָגִים עֲנָקִיִים שֶׁהָאָדָם בָּנָה, עֲשׂוּיִים עֵץ וְאַף בַּרְזֶל. הוּא סִיפֵּר עַל בְּנֵי הָאָדָם שֶׁמַצְמִיחִים אֶת מְזוֹנָם בְּשָׂדוֹת יְרוּקִים, אַךְ גַם מְגַדְלִים מָזוֹן מִן הַחַי בִּכְלוּבִים אַכְזָרִיִים הַקְרוּיִים לוּלִים וּרְפָתוֹת. הוּא סִיפֵּר עַל הָרִים גְבוֹהִים. יֵשׁ הָרִים שֶׁשֶׁלֶג עַד מְכַסֶה אֶת פִּסְגוֹתֵיהֶם. פּוֹמְפּוֹזוֹן הַסַקְרָן הֶאֱזִין. וְגַם בְּתוֹךְ הַמִרְפָּאָה לֹא הִפְסִיק הֶעָגוּר הַהַרְפַּתְקָן, הִמְשִׁיךְ וְסִיפֵּר.
עֲגוּרִים אֵינָם נִכְנָסִים לְתוֹךְ עָרִים, אֲבָל פּוֹלוֹמְבּוּס גִילָה לְפּוֹמְפּוֹזוֹן שֶׁהֵעֵז וְנִכְנַס פַּעַם לְעִיר אַחַת גְדוֹלָה וְרָאָה אֶת פִּלְאוֹתֶיהָ. בִּנְיָנִים עֲצוּמִים שֶׁרֹאשָׁם מַגִיעַ לַשָׁמַיִם, רְחוֹבוֹת שֶׁבָּהֶם נוֹסְעִים הָמוֹן קוּפְסָאוֹת שֶׁבְּתוֹכָם יוֹשְׁבִים אֲנָשִׁים.
"אֶת זֶה גַם אֲנִי מַכִּיר," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן, "אֵלֶה טֶנְדֶרִים מְסוּכָּנִים."
וְהֶעָגוּר סִיפֵּר עַל הָמוֹן הַחֲנוּיוֹת שֶׁבָּהֶם קוֹנִים כָּל טוּב, "אֲפִילוּ כּוֹבָעִים עִם נוֹצוֹת כְּמוֹ שֶׁלְךָ לְקִישׁוּט."
"גַם כּוֹבַע כָּזֶה רָאִיתִי."
"בְּמֶרְכַּז הָעִיר," הוֹסִיף הֶעָגוּר, "יֵשׁ כִּיכָּרות עִם מִזְרְקוֹת מַיִם וּפְסָלִים מַרְהִיבִים."
"כְּמוֹ אַרְמוֹן הַקַיִץ שֶׁלִי..."
"וּמִסָבִיב לָעִיר יֵשׁ בִּנְיָנִים עֲנָקִיִים הַיוֹרְקִים עָשָׁן לַשָׁמַיִם. אֵלֶה בָּתֵי חֲרוֹשֶׁת וְעוֹבְדִים בָּהֶם הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב. רַק מְבוּגָרִים רַשָׁאִים לַעֲבוֹד שָׁם. הַיְלָדִים הוֹלְכִים לְמָקוֹם שֶׁנִקְרָא בֵּית סֵפֶר."
"בָּאִים פֹּה הַרְבֵּה יְלָדִים כָּאֵלֶה. הֵם נִקְרָאִים תַלְמִידִים."
"נָכוֹן, הֵם לוֹמְדִים שָׁנִים רַבּוֹת רַבּוֹת בְּבָתֵי סֵפֶר. רַק כְּשֶׁיְסַיְמוּ לִלְמוֹד יָרְשׁוּ לָהֶם לַעֲבוֹד מִבּוֹקֶר עַד עֶרֶב בְּבָתֵי הַחֲרוֹשֶׁת. הַיְלָדִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם הֵם כַּנִרְאֶה דֵי טִיפְּשִׁים אִם הֵם צְרִיכִים לִלְמוֹד כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים. אֶצְלֵנוּ, בְּכַמָה שָׁבוּעוֹת בִּלְבַד, מַסְפִּיקִים הַגוֹזָלִים הָעֲגוּרִים לִלְמוֹד אֶת כָּל מָה שֶׁהֵם צְרִיכִים לָדַעַת. אֲנִי סְתָם מִתְלוֹצֵץ, גַם לָעֲגוּרִים יֵשׁ עוֹד הָמוֹן הָמוֹן מָה לִלְמוֹד..."
פּוֹלוֹמְבּוּס סִיפֵּר עוֹד שָׁעָה אֲרוּכָּה. הִתְלַהֲבוּתוֹ סָחֲפָה אֶת פּוֹמְפּוֹזוֹן שֶׁהֶאֱזִין לוֹ בְּמָקוֹר פָּעוּר וּבְזָנָב שָׁמוּט. הַכַּעַס עַל הֶעָגוּר חָלַף עָבַר. לְהֶפֶךְ, פּוֹמְפּוֹזוֹן רָחַשׁ לוֹ אֵמוּן וְחִיבָּה גְדוֹלָה.
"מָה אַגִיד לְךָ, פּוֹמְפּוֹזוֹן – הָעוֹלָם גָדוֹל וְיָפֶה!" סִיכֵּם לְבַסוֹף פּוֹלוֹמְבּוּס, "וְרָאִיתִי רַק גַרְגֵר זָעִיר מִמֶנוּ. וְגַם אִם אַזְקִין לֹא אַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶלָא מְעַט מִמֶנוּ. תָאֵר לְךָ."
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת. הַתַיָר פּוֹלוֹמְבּוּס הִצְלִיחַ לִשְׁבּוֹת אֶת לִיבּוֹ בְּתֵאוּרָיו מְשׁוֹבְבֵי הַלֵב, וּלְעוֹרֵר גַם בּוֹ אֶת הַחֵשֶׁק לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם. בְּעֶצֶם, לָמָה לֹא? גַם בּוֹ קַיֶמֶת הַתְכוּנָה הַזֹאת, הַסַקְרָנוּת. סַקְרָנוּת טִבְעִית. אֲבָל לְמַעַן נְתִינָיו הוּא הִנִיחַ אֶת הַסַקְרָנוּת שֶׁלוֹ בַּצַד כְּדֵי לְהַשְׁקִיעַ בַּמַמְלָכָה. וְעַכְשָׁו הַמַמְלָכָה כְּבָר מְסוּדֶרֶת, וְאִם יַנִיחַ לָהּ לִזְמַן מָה, הִיא תִתְנַהֵל גַם בִּלְעָדָיו.
כֵּן, הוּא סַקְרָן לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם. וְאִם לֹא עַכְשָׁו, אָז מָתַי? הַחַיִים חוֹלְפִים וְהוּא לֹא נַעֲשֶׂה צָעִיר יוֹתֵר. הֶעָגוּר הַצָעִיר כְּאִילוּ קָרָא אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו וְחָזַר עַל הַצָעָתוֹ:
"אֲלַמֵד אוֹתְךָ לָעוּף! אִם לֹא תֵדַע לָעוּף, לֹא תוּכַל לְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם. אֲנִי מִתְכַּוֵן בִּרְצִינוּת – זֹאת הַהִזְדַמְנוּת שֶׁלְךָ, לִפְנֵי שֶׁאַמְשִׁיךְ בְּדַרְכִּי. אָז מָה אַתָה אוֹמֵר?"
כָּל נוֹצוֹתָיו שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן רִשְׁרְשׁוּ.
'מָה יֵשׁ לִי לְהַפְסִיד,' הוא חָשַׁב, 'לֹא כָּל יוֹם מוֹצְאִים מַדְרִיךְ טִיסָה שֶׁמוּכָן לְלַמֵד אוֹתְךָ. קוֹדֶם אֶלְמַד לָעוּף וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה. אוּלַי אֵצֵא לְטַיֵל בָּעוֹלָם וְאוּלַי לֹא. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלִלְמוֹד לָעוּף יִדְרוֹשׁ מִמֶנִי לְהִתְאַמֵץ וְגַם לְהִסְתַכֵּן בִּנְפִילוֹת וְחַבָּלוֹת. אֲבָל אֶזָהֵר מְאוֹד. וְאִם אָחוּשׁ סַכָּנָה, מִיָד אַפְסִיק.'
"בְּסֵדֶר. אֲנִי מַסְכִּים," אָמַר הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן, "אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁשׁוּם דָבָר רַע לֹא יְאוּנֶה לִי."
הוּא בְּעִיקָר הִתְכַּוֵן שֶׁשׁוּם נוֹצָה לֹא תִיפּוֹל מִזְנָבוֹ הַמְפוֹאָר. ~~~~