~~~ פֶּרֶק י"ד וְאַחֲרוֹן ~~~

וּבוֹ נִיפָּרֵד מִפּוֹמְפּוֹזוֹן



לַ יְלָה אָרוֹךְ עָבַר עַל פּוֹמְפּוֹזוֹן. הוּא כִּמְעַט לֹא עָצַם עַיִן. קָם, שָׁכַב. קָם, הִתְהַלֵךְ. רַק לִפְנוֹת בּוֹקֶר נִרְדַם וְיָשַׁן עַד הַצָהֳרַיִם. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָלַךְ אֶל הַמִרְפָּאָה. הוּא מָצָא אֶת פּוֹלוֹמְבּוּס שָׂרוּעַ בַּחוּץ עַל אַרְגַז, מִתְחַמֵם בְּשֶׁמֶשׁ הַחוֹרֶף הַנְעִימָה.
"טוֹב שֶׁבָּאתָ, פּוֹמְפּוֹזוֹן, כְּבָר הִתְחַלְתִי לִדְאוֹג לְךָ. וְאַל תִתְנַצֵל. זֶה בְּסֵדֶר. לָמָה שֶׁתֵלֵךְ נֶגֶד הַטֶבַע שֶׁלְךָ, נֶגֶד הָאוֹפִי שֶׁלְךָ?"
פּוֹלוֹמְבּוּס הוֹסִיף לְעוֹדֵד אֶת חֲבֵרוֹ בְּמִילִים רַבּוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה חַסְכָן בְּמִילִים. וּלְבַסוֹף סִיפֵּר שֶׁהַהִתְכַּוְצוּת בִּשְׁרִירֵי הַכְּנָפַיִם שֶׁלוֹ חָלְפָה, וְשֶׁכִּמְעַט חָזַר לְאֵיתָנוֹ. וְשֶׁהוּא, פּוֹלוֹמְבּוּס, מִשְׁתוֹקֵק לִהְיוֹת כְּבָר גָבוֹהַ בָּאֲוִיר, לִגְלוֹשׁ עַל זֶרֶם אֲוִיר חַם, לָחוּשׁ אֶת הָרוּחַ בְּנוֹצוֹתָיו. מָחָר, הַשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר, יֵצֵא לַדֶרֶךְ, יַמְרִיא וְיָעוּף בְּקֶצֶב אִיטִי, שֶׁלֹא לְהִתְאַמֵץ מִדַי.
עוֹד אָמַר הֶעָגוּר שֶׁהוּא יָעוּף צָפוֹנָה, בְּמַסְלוּל הַנְדִידָה שֶׁל הָעֲגוּרִים. אַךְ פֹּה וְשָׁם יִסְטֶה מִן הַדֶרֶךְ וְיִרְאֶה מְקוֹמוֹת מְעַנְיְנִים. אִם הוּא לֹא יִפְגוֹשׁ אֶת הַלַהֲקָה בְּדַרְכָּהּ חֲזָרָה מֵאַרְצוֹת הַחוֹם, יְחַכֶּה לָהֶם בַּבִּיצָה. כֵּן, הוּא יָשׁוּב לַלַהֲקָה שֶׁלוֹ, אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁיְקַבְּלוּ אוֹתוֹ בְּתוֹר פּוֹלוֹמְבּוּס וְלֹא בְּתוֹר פּוֹל. אִם לֹא יַסְכִּימוּ, יִפָּרֵד מֵאִימוֹ הַטוֹבָה וְיֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ. כֵּן, עוֹד הָעֶרֶב הֵם, פּוֹמְפּוֹזוֹן וְפּוֹלוֹמְבּוּס, יִפָּרְדוּ לְשָׁלוֹם.
"אֲבָל לֹא נוֹרָא, פּוֹמְפּוֹזוֹן, אֶחְזוֹר לְכָאן בְּעוֹד שָׁנָה, בְּדַרְכִּי דָרוֹמָה אֶל אַרְצוֹת הַחוֹם, בְּיַחַד עִם הַלַהֲקָה אוֹ בִּלְעָדֶיהָ. בְּעוֹד שָׁנָה נִיפָּגֵשׁ כָּאן שׁוּב!"
"אַל תִהְיֶה בָּטוּחַ בְּכָךְ," הִצְלִיחַ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְהַשְׁחִיל סוֹף סוֹף מִילָה, "מִי יוֹדֵעַ אִם עַד אָז אָשׁוּב לְכָאן מִמַסָעִי הַגָדוֹל בָּעוֹלָם! אַתָה צוֹדֵק, פּוֹלוֹמְבּוּס יְדִידִי, מָחָר יִפָּרְדוּ דְרָכֵינוּ. אַתָה תֵצֵא לְדַרְכְּךָ לָשׁוּב אֶל הַבִּיצָה וְאֶל הַלַהֲקָה שֶׁלְךָ. וַאֲנִי אֵצֵא לְדַרְכִּי הַחֲדָשָׁה, הַלֹא נוֹדַעַת."
פּוֹלוֹמְבּוּס נִזְקַק לְכַמָה רְגָעִים עַד שֶׁקָלַט.
"כְּלוֹמַר, כְּלוֹמַר... אַתָה מִתְכַּוֵן שֶׁתָעוּף לְדַרְכְּךָ הַחֲדָשָׁה?"
"מָה כָּל כָּךְ מוּזָר בָּזֶה, פּוֹלוֹמְבּוּס יְדִידִי? לֹא רָאִיתָ מִיָמֶיךָ עוֹף שֶׁעָף? לָמָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִזֶה עִנְיָן?"
"הוֹ פּוֹמְפּוֹזוֹן! אֲנִי מַמָשׁ מַעֲרִיץ אוֹתְךָ! מֵאֵיפֹה שָׁאַבְתָ אֶת הָאוֹמֶץ הַזֶה, אַתָה פָּשׁוּט..."
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִפְסִיק אוֹתוֹ בִּרְקִיעַת רֶגֶל.
"דַי, פּוֹלוֹמְבּוּס! מַסְפִּיק לְקַשְׁקֵשׁ! בִּמְקוֹם לְדַבֵּר שְׁטוּיוֹת, בּוֹא אַחֲרַי. אָמַרְתָ שֶׁאַתָה כְּבָר מַסְפִּיק חָזָק. אָז יֵשׁ לִי עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילְךָ."
כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֶל הַגָדֵר הַצְפוֹנִית אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן: "רַק תִשְׁתַדֵל לְהַכְאִיב לִי כַּמָה שֶׁפָּחוֹת."
וְהֶעָגוּר גָזַר בִּמְקוֹרוֹ הַחַד אֶת הַשׁוֹבֶל הַמְפוֹאָר, נוֹצָה אַחַר נוֹצָה. כַּמָה מִן הַנוֹצוֹת הָיוּ קְשׁוּרוֹת מְאוֹד אֶל בַּעֲלֵיהֶן וְסֵירְבוּ לְהִיפָּרֵד בְּקַלוּת.
"הוֹפּ! סְלִיחָה אִם אֲנִי מַכְאִיב לְךָ, יְדִידִי, הַנוֹצָה הַזֹאת פָּשׁוּט עַקְשָׁנִית."
הַנוֹצוֹת הָאֲרוּכּוֹת, הַסַסְגוֹנִיוֹת, הַמְעוּטָרוֹת בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת – נָשְׁרוּ אַחַת אַחַת וְנֶעֶרְמוּ בִּתְלוּלִית. נִשְׁאַר רַק הַזָנָב הַקָצָר מֵאָחוֹר. זֶה הַזָנָב הָאֲמִיתִי, הַדָרוּשׁ לְשֵׁם אִיזוּן וְשִׁיווּי מִשְׁקָל בְּעֵת הַתְעוּפָה.
"הַתִסְפּוֹרֶת הַזֹאת דַוְקָא מַתְאִימָה לְךָ!" הִתְפַּעֵל הֶעָגוּר הַסַפָּר מִן הַמַרְאֶה הֶחָדָשׁ שֶׁהַטַוָס קִיבֵּל, "בְּחַיַי, אַתָה נִרְאֶה צָעִיר בְּכַמָה שָׁנִים! וְעַכְשָׁו צִיצִית הָרֹאשׁ שֶׁלְךָ נֶעֶשְׂתָה בּוֹלֶטֶת יוֹתֵר, מַמָשׁ כְּמוֹ כֶּתֶר מַלְכוּת!"
"עֲזוֹב אוֹתִי מִכֶּתֶר וּמִמַלְכוּת," אָמַר פּוֹמְפּוֹזוֹן, "הַצִיצִית מַפְרִיעָה לַטִיסָה? קַצֵץ גַם אוֹתָהּ."
"לֹא לֹא, מָה פִּתְאוֹם, אֵין צוֹרֶך. בְּחַיַי, הִיא מוֹסִיפָה לְךָ חֵן."
הִסְתַיְמָה מְלֶאכֶת הַתִסְפּוֹרֶת. בְּעָמָל רַב כָּרָה פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּרַגְלָיו בּוֹר בָּאֲדָמָה, דָחַף לְתוֹכוֹ אֶת עֲרֵימַת הַנוֹצוֹת וְלָחַשׁ:
"שָׁלוֹם לְךָ, זְנָבִי הַיָקָר, זְנָבִי הַמְפוֹאָר! הָיִיתָ לִי זָנָב נֶאֱמָן וְאֵינְךָ אָשֵׁם אִם הִגְזַמְתִי לְהִתְפָּאֵר בְּךָ. אֲנִי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאַשְׁמָה עָלַי. יְפֵה מַרְאֶה הָיִיתָ, זְנָבִי, גַם עָדִין וְצָנוּעַ. תָמִיד הֶעְדַפְתָ לֹא לְהִתְבַּלֵט, לְהִישָׁאֵר מְקוּפָּל, נוֹצָה עַל נוֹצָה, נֶחְבָּא אֶל גַבִּי, נִגְרָר עַל הָאֲדָמָה. אַךְ אֲנִי הִפְרַעְתִי אֶת מְנוּחָתְךָ וּבְלִי לְהִתְחַשֵׁב בְּךָ פָּרַסְתִי אוֹתְךָ לְרַאֲוָה בְּכָל הִזְדַמְנוּת. עַכְשָׁו תָבוֹא עָלֶיךָ הַשַׁלְוָה. עֲצוֹם אֶת 'עֵינֶיךָ' הָרַבּוֹת וְנוּחַ בְּשָׁלוֹם. מִי יוֹדֵעַ אִם אֶזְכֶּה עוֹד לְזָנָב יָפֶה וְטוֹב כָּמוֹךָ! אֵינֶנִי יוֹדֵעַ אִם זָנָב שֶׁנִגְזָז צוֹמֵחַ שׁוּב. אַךְ גַם אִם יִצְמַח לִי זָנָב חָדָשׁ, אוֹתְךָ לֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם, זְנָבִי הָאָהוּב הָרִאשׁוֹן!"
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בְּעֶצֶב, וּמִתוֹךְ כָּבוֹד לַנוֹצוֹת כִּיסָה אֶת הַבּוֹר בֶּעָפָר. שָׁעָה אֲרוּכָּה שָׁתַק. אַחַר כָּךְ נִיגַשׁ רְצִינִי וְהֶחְלֵטִי אֶל נְקוּדַת הַמְרָאָה נוֹחָה וְהִכְרִיז:
"אֲנִי מוּכָן!"
"זְכוֹר לְבַצֵעַ בְּדִיוּק אֶת מָה שֶׁלָמַדְתָ," אָמַר פּוֹלוֹמְבּוּס לִפְנֵי שֶׁנָתַן אֶת אוֹת הַזִינוּק, "הִתְרַכֵּז מְאוֹד בַּהַמְרָאָה. הַקְפֵּד בַּהֲנָעַת כְּנָפַיִם נְכוֹנָה וּבְנִיצוּל יָעִיל שֶׁל הַדְאִיָה. וּלְבַסוֹף הִיזָהֵר מְאוֹד בַּנְחִיתָה. כָּל סְטִיָה מֵהַכְּלָלִים יְכוֹלָה לִהְיוֹת גוֹרָלִית. אַתָה מוּכָן, פּוֹמְפּוֹזוֹן? אָז הִיכּוֹן, הָכֵן, עוּף!"
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִמְרִיא לַמְרוֹמִים. לְלֹא מַשָׂא הַזָנָב הַכָּבֵד הוּא הִרְגִישׁ אֶת אֲבָרָיו צָפִים בָּאֲוִיר. גוּפוֹ הֵגִיב לְכָל נִיעַ שֶׁל כְּנָפָיו. בִּגְלַל הַקַלוּת הַיְתֵרָה הוּא הִתְקַדֵם מַהֵר מִדַי וְנָסַק גָבוֹהַ מִדַי. הֶעָגוּר הִמְרִיא בְּעִקְבוֹתָיו, הִשִׂיג אוֹתוֹ וְעָף לְצִידוֹ.
"אָז מָה אַתָה אוֹמֵר? נָכוֹן שֶׁהָאָרֶץ נִרְאֵית נִפְלָא מִלְמַעְלָה?"
"נִפְלָא??!!" פּוֹמְפּוֹזוֹן צָוַח בְּבֶהָלָה. "אֲנִי לֹא מֵעֵז לְהִסְתַכֵּל לְמַטָה! אֲנִי מוּכְרָח מִיָד לַעֲצוֹר! אֲנִי רוֹצֶה לָרֶדֶת!"
"לֹא לֹא! שֶׁלֹא תָעֵז לַעֲצוֹר, אִם תַעֲצוֹר תִיפּוֹל כְּמוֹ אֶבֶן. עַכְשָׁו רַק תִנְחַת בִּזְהִירוּת כְּמוֹ שֶׁלָמַדְתָ!"
"הוֹ, פּוֹלוֹמְבּוּס... אֵיךְ אֶנְחַת וַאֲנִי לֹא מֵעֵז לִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם! עוֹד מְעַט אֶתְרַסֵק עַל הָאָרֶץ!"
פּוֹלוֹמְבּוּס הֵאִיץ אֶת מְעוּפוֹ קָדִימָה, עַד שֶׁזְנָבוֹ נִצְמָד מַמָשׁ אֶל מוּל הַמָקוֹר שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן.
"אַתָה מַרְגִישׁ אֶת הַזָנָב שֶׁלִי? עוּף אַחֲרַי וְאוֹבִיל אוֹתְךָ. פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ כָּל פַּעַם רַק קְצָת, עַד שֶׁתִתְרַגֵל לַגְבָהִים. עַכְשָׁו הִתְכּוֹנֵן לִנְחִיתָה."
וְכָךְ הִנְחִית פּוֹלוֹמְבּוּס אֶת פּוֹמְפּוֹזוֹן.
"הָיָה נִפְלָא! הָיָה נֶהְדָר!" פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְגָאָה בְּטִיסָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.
לְאַחַר נִיסָיוֹן נוֹסָף כְּבָר הֵעֵז פּוֹמְפּוֹזוֹן לִפְקוֹחַ עֵינַיִם וּלְהַבִּיט לְמַטָה בְּלִי שֶׁאֲחוֹרַיִם תְקוּעִים בְּחַרְטוֹמוֹ. הוּא הִתְפַּעֵל מִמַרְאֵה עֵינָיו.
"אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאֲגַם, וְהִנֵה הַצְרִיף, וְשָׁם הַקָרוֹן!"
לִפְנֵי שֶׁהַשֶׁמֶשׁ שָׁקְעָה כְּבָר יָדַע פּוֹמְפּוֹזוֹן לָעוּף כְּאֶחָד מֵעוֹפוֹת הַשָׁמַיִם. פּוֹלוֹמְבּוּס הִרְעִיף עָלָיו שְׁבָחִים. הוּא חָזַר אֶל הַמִרְפָּאָה כְּדֵי לֶאֱגוֹר עוֹד כּוֹחַ בַּלַיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁלוֹ בְּגַן הַחַיוֹת. וְאִילוּ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָלַךְ לִישׁוֹן עַל סַפְסָל מְקוּרֶה לְיַד 'מִזְרַקַת שׁוֹשַׁנָה', לֹא בִּמְרוֹמֵי הַמִזְרָקָה.
בַּחוֹרָפִים, בִּגְלַל הַקוֹר, הוּא לֹא הָיָה יָשֵׁן בְּאַרְמוֹן הַקַיִץ הַמַתִיז מַיִם. הוּא סָמַךְ עַל שְׁנֵי הָאֲרָיוֹת שֶׁיִשְׁמְרוּ עָלָיו גַם מִלְמַעְלָה. הוּא הָיָה מַקְשִׁיב לִזְרִימַת הַמַיִם שֶׁפָּלְטוּ חַיוֹת הַבְּרוֹנְזָה, וְנִרְדַם עַל הַסַפְסָל עִם הַפִּכְפּוּךְ הַמַשְׁרֶה שַׁלְוָה.
וְעַכְשָׁו, לְלֹא הַזָנָב הַמַלְכוּתִי, הוּא כְּבָר לֹא הִרְגִישׁ כְּמוֹ מֶלֶךְ. וּשְׁנֵי הָאֲרָיוֹת בִּמְרוֹמֵי הַמִזְרָקָה לֹא נִרְאוּ עוֹד בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ. וְהוּא שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: 'הוֹ, פּוֹמְפּוֹזוֹן, מִי אַתָה בֶּאֱמֶת עַכְשָׁו? וְאֵיפֹה תִישַׁן מָחָר בַּלַילָה?'.
הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּשָׁמַיִם הַבְּהִירִים וְהַקָרִים הַזְרוּעִים כּוֹכָבִים. כַּמָה בּוֹדְדִים הֵם הַכּוֹכָבִים, כָּל אֶחָד נִפְרָד לְעַצְמוֹ, לֹא נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה.
לְפֶתַע גַם הוּא הִרְגִישׁ אֶת עַצְמוֹ בּוֹדֵד מְאוֹד. מָחָר יִפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ, הֶעָגוּר הַסַקְרָן וְהֶחָצוּף וְהַחִינָנִי, הַמוֹרֶה שֶׁלִימֵד אוֹתוֹ בְּלִי פְּשָׁרוֹת מַהִי אֱמֶת. מָחָר הוּא, פּוֹמְפּוֹזוֹן, יַעֲזוֹב אֶת גַן הַחַיוֹת וְיֵצֵא לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. יִרְצֶה – יַרְחִיק עַד קְצֵה הָעוֹלָם. יִרְצֶה – יַחְזוֹר לְכָאן, אֶל הַגַן, בְּמוּקְדָם אוֹ בִּמְאוּחָר. הוּא יִנְהַג לְפִי מָה שֶׁיַגִיד לוֹ לִיבּוֹ בְּלִי לְשַׁקֵר לְעַצְמוֹ.

בַּבּוֹקֶר מוּקְדָם הִתְעוֹרֵר פּוֹמְפּוֹזוֹן וְשָׁטַף אֶת פָּנָיו בְּמַיִם שֶׁזָרְמוּ מֵחֶדֶק שֶׁל אֶחָד מִפִּילֵי הַבְּרוֹנְזָה. הָיָה זֶה יוֹם חוֹרֶף צָלוּל עִם שָׁמַיִם כְּחוּלִים. פּוֹמְפּוֹזוֹן עָף לְאוֹרְכּוֹ וּלְרוֹחְבּוֹ שֶׁל גַן הַחַיוֹת, מֵעַל הַבַּרְוָזִים וְהַפִּילִים, הַקֶנְגוּרוּאִים וְהַנְמֵרִים, הַגָמָל וְהָאֲרָיוֹת, הַצְבָאִים וְהַזֶבְּרוֹת. הֵם לֹא הֵרִימוּ אֶת הָרֹאשׁ לְמַעְלָה, וּמִי שֶׁהֵרִים לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ.
אֲבָל הוּא, פּוֹמְפּוֹזוֹן, כֵּן הִסְתַכֵּל, מִלְמַעְלָה לְמַטָה וְסָבִיב וְרָחוֹק, עַד קְצֵה הָאוֹפָקִים.
'צָדַק פּוֹלוֹמְבּוּס,' חָשַׁב, 'כַּמָה קָטָן הוּא גַן הַחַיוֹת מִלְמַעְלָה. כּוּלוֹ נִכְנָס בְּמַבָּט אֶחָד.'
וּפִתְאוֹם שָׂם לֵב שֶׁהוּא קוֹרֵא לַמָקוֹם הַזֶה גַן חַיוֹת וְלֹא מַמְלָכָה אוֹ אֶרֶץ.
מֵרָחוֹק הוּא רָאָה הָמוֹן בִּנְיָנִים צְפוּפִים זֶה לְיַד זֶה, וְכוּלָם נִרְאוּ דוֹמִים לְבִנְיַן הַמִשְׂרָד שֶׁל הַמְנַהֵל. לָמָה צָרִיךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בִּנְיְנֵי מְנַהֲלִים? לְאַחַר רֶגַע הֵבִין שֶׁאֵלֶה בָּתֵי הַמְגוּרִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. כָּל חַיָיו לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע מָה מִשְׂתָרֵעַ בְּמֶרְחָק כֹּה קָצָר מִמֶנוּ. רַק הִתְרוֹמֵם קְצָת לְמַעְלָה וּכְבָר גִילָה עוֹלָם חָדָשׁ. מָה עוֹד מְחַכֶּה לוֹ בַּיָמִים הַבָּאִים?
פּוֹמְפּוֹזוֹן נָחַת עַל הַגַג שֶׁל צְרִיף הַמִרְפָּאָה. פּוֹלוֹמְבּוּס הִתְעוֹפֵף הַחוּצָה מִבַּעַד לַחַלוֹן וְנָחַת לְצִידוֹ.
וְאָז הַשְׁנַיִם הִמְרִיאוּ. עוֹד מְעַט הֵם יִפָּרְדוּ, עוֹף עוֹף יָעוּף לְדַרְכּוֹ.
"אֶל קְרוֹן הָעוֹבְדִים! אֶל הַקָרוֹן!" קָרָא פּוֹמְפּוֹזוֹן וְגַם פּוֹלוֹמְבּוּס הִצְטָרֵף אֵלָיו, "כַּמוּבָן, אֶל הַקָרוֹן!" צוות גן החיות נפרד מהמלך פומפוזון הראשון ומפולומבוס. וְהֵם חָגוּ מֵעַל הַקָרוֹן, מְנַעְנְעִים בְּכַנְפֵיהֶם לְשָׁלוֹם אֶל עוֹבְדֵי גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי אֲשֶׁר הִתְכַּנְסוּ שָׁם לִשְׁתִיַת תֵה הַבּוֹקֶר. גַמְלִיאֵל גָ'אמִילִי, דוֹקְטוֹר דְרוֹרָה חָסִיד, אַיָלָה וְאָרִיק וְכָל הַשְׁאָר. תֶה חַם עִם עֲלֵי נַעְנַע. רַק דוֹקְטוֹר חָסִיד עִם מַרְוָה.
רִאשׁוֹנָה הִבְחִינָה בָּהֶם אַיָלָה.
"הֲרֵי זֶה הֶעָגוּר מַרְקוֹ פּוֹלוֹ! וּמִי זֶה לְצִידוֹ? הַאִם זֶה לֹא הַטַוָס הַמַקְסִים שֶׁלָנוּ? אֵיפֹה נֶעְלַם הַזָנָב שֶׁלוֹ?"
וְאָרִיק קָרָא: "אַתְ צוֹדֶקֶת, חֵי נַפְשִׁי שֶׁזֶה הוּא, הוּא וְלֹא אַחֵר – אַךְ בְּלִי הַזָנָב הַנֶהְדָר שֶׁלוֹ! אֵיךְ זֶה קָרָה לוֹ?"
"נִדְמֶה לִי שֶׁהֵם עוֹזְבִים אוֹתָנוּ," אָמַר גַמְלִיאֵל. הוּא כָּסַס בְּשִׁינָיו גִבְעוֹל יָרוֹק וּשְׂפָמוֹ הָאָרוֹךְ עָלָה וְיָרַד כְּמוֹ לֵב פּוֹעֵם.
"עוֹזְבִים אוֹתָנוּ? גַם הַטַוָס שֶׁלָנוּ עוֹזֵב?" אַיָלָה נִזְכְּרָה בַּיוֹם הַהוּא שֶׁבּוֹ אָרִיק וְהִיא לֹא הִצְלִיחוּ לִלְכּוֹד אֶת פּוֹמְפּוֹזוֹן, אֲבָל נִלְכְּדוּ בְּאַהֲבָתָם. סֵפֶל הַתֶה עִם נַעְנַע שֶׁבְּיָדָהּ רָעַד, כִּמְעַט נִשְׁפַּךְ. אָרִיק, מְטַפֵּל הָאֲרָיוֹת הַנוֹעָז, נָשַׁךְ אֶת שְׂפָתָיו עַד כְּאֵב. הַגִבְעוֹל שֶׁל גַמְלִיאֵל נָשַׁר אַרְצָה.
דוֹקְטוֹר דְרוֹרָה חָסִיד הֶאֱהִילָה בְּכַף יָדָהּ עַל עֵינֶיהָ וְעָקְבָה בְּתִימָהוֹן אַחֲרֵי מְעוּפָם שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן וְפּוֹלוֹמְבּוּס. "מְשׁוּנֶה, מְשׁוּנֶה מְאוֹד," אָמְרָה הַמוּמְחִית בִּתְחוּם הַצַפָּרוּת, "אֵין סָפֵק, מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים פֹּה זֶה מִקְרֶה מְעַנְיֵן לְמֶחְקָר מַדָעִי."

~~~~

2013