מֶלֶךְ הַחַיוֹת

א וֹתוֹ יוֹם הִתְחִיל כְּכָל הַיָמִים. הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא הִבְחִין בְּשׁוּם סִימָן שֶׁזֶה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת יוֹם כֹּה חָשׁוּב. יוֹם שֶׁבּוֹ הוּא יַהֲפוֹךְ לְמֶלֶךְ.
אַחֲרֵי הַסִיוּר הַיוֹמִי שֶׁלוֹ וְאַחֲרֵי שֶׁוִידֵא שֶׁהַכּוֹל כָּשׁוּרָה בְּגַן הַחַיוֹת, חִיפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם לָנוּחַ. פּוֹמְפּוֹזוֹן בָּחַר בְּעֵץ הֶחָרוּב שֶׁנִיצַב בְּצַד אַחַד הַשְׁבִילִים. הוּא הִתְעוֹפֵף וְנָחַת עַל הָעָנָף הַנָטוּי עַל הַשְׁבִיל.
מִמְרוֹמֵי הָעֵץ, חָבוּי בֵּין הֶעָלִים, אָהַב הַנָשִׂיא לְהַשְׁקִיף עַל הָעוֹבְרִים וְהַשָׁבִים לְמַטָה וּלְהַקְשִׁיב לַשִׂיחוֹת שֶׁלָהֶם. כַּעֲבוֹר זְמַן הָיָה נִמְאָס לוֹ לִהְיוֹת רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. הוּא חִיפֵּשׂ קְצָת תְשׂוּמֶת לֵב. לָמָה קָשֶׁה לָהֶם לְהָרִים אֵלָיו אֶת הָרֹאשׁ? כְּדֵי שֶׁלֹא יִתְעַלְמוּ מִמֶנוּ, הָיָה מְכַוֵן אֶת אֲחוֹרָיו אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ מִתַחְתָיו – וְיוֹרֶה עֲלֵיהֶם אֶת הַתַחְמוֹשֶׁת שֶׁלוֹ בִּקְלִיעָה מְדוּיֶקֶת. הוּא הָיָה עֲדַיִן נָשִׂיא צָעִיר וְשׁוֹבָב, עֲדַיִן נֶהֱנָה מִמַעֲשֵׂי קוּנְדָס מְטוּפָּשִׁים כָּאֵלֶה.
אָז הָיוּ הָעוֹבְרִים וְהַשָׁבִים מְרִימִים אֶת הָעֵינַיִם אֶל הַצַלָף שֶׁבִּמְרוֹמֵי הָעֵץ. לְאַחַר שֶׁקִינְחוּ בְּסַלְחָנוּת אֶת הַחוֹמֶר, הָיוּ עוֹמְדִים וְסוֹף סוֹף מִתְבּוֹנְנִים בְּהִתְפַּעֲלוּת בַּטַוָס הַנָאֶה הַנָח לוֹ לְמַעְלָה כְּמוֹ מֶלֶךְ עַל סַפָּה מַלְכוּתִית.
הוֹ, כַּמָה שֶׁהַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן אָהַב לִרְאוֹת עֵינַיִם הַמִסְתַכְּלוֹת מִלְמַטָה אֵלָיו לְמַעְלָה!
אֲבָל, כָּאָמוּר, בְּאוֹתוֹ יוֹם הִתְגַלְגְלוּ הַדְבָרִים אַחֶרֶת. פּוֹמְפּוֹזוֹן שָׁכַב עַל עֵץ הֶחָרוּב, נֶחְבָּא אֶל הָעֲנָפִים. יֶלֶד קָטָן אֶחָד פָּסַע לְמַטָה עִם אָבִיו.
"אַבָּא, לָמָה שֶׁלֹא נֵלֵךְ לִרְאוֹת עַכְשָׁו אֶת הַדִינוֹזָאוּרִים?" "הַדִינוֹזָאוּרִים נֶעְלְמוּ מִזְמַן מִן הָעוֹלָם," אָמַר הָאָב בְּכוֹבֶד רֹאשׁ, "הַיוֹם הֵם נִמְצָאִים רַק בַּסְפָרִים, וְרַק אֶת הָעֲצָמוֹת שֶׁלָהֶם אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בְּמוּזֵיאוֹנִים."
"חֲבָל. וַאֲנִי כָּל כָּךְ חִיכִּיתִי לִרְאוֹת דִינוֹזָאוּרִים."
הַרְגָשָׁה מְרִירָה חָלְפָה בְּלִיבּוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן: 'וּמָה אִיתִי? לָמָה אוֹתִי לֹא רוֹצִים לִרְאוֹת? הַאִם אֲנִי לֹא מְעַנְיֵן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָם זִינוֹרָאוּדִים, אוֹ אֵיךְ שֶׁקוֹרְאִים לָהֶם, אֵלֶה שֶׁנֶעְלְמוּ מִזְמַן מִן הָעוֹלָם? הֵיי, אֲנִי נִמְצָא כָּאן וְעַכְשָׁו, לֹא נֶעְלַמְתִי מִן הָעוֹלָם, אָז לָמָה אוֹתִי אַף אֶחָד לֹא מְחַפֵּשׂ?'
הוּא הִתְכַּוֵן לְהַעֲנִישׁ אֶת הַיֶלֶד בּוֹ בָּרֶגַע, וּכְבָר כִּיוֵן אֵלָיו אֶת הַתוֹתָח. אַךְ הַיֶלֶד וְאָבִיו הִסְפִּיקוּ לַחְלוֹף מִתַחַת וּלְהִינָצֵל מִפְּגִיעָתוֹ.
אַחַר כָּךְ עָבְרוּ שְׁתֵי קְשִׁישׁוֹת שֶׁהִגִיעוּ מִכִּיווּן בִּיתָנֵי הַקוֹפִים.
"זֶלְדָה, חֲבָל שֶׁאֵין גוֹרִילָה בְּגַן הַחַיוֹת הַזֶה."
"נָכוֹן, מָתִילְדָה, גַם אֵין פֹּה אוֹרַנְגְ-אוּטָנְג."
הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן שׁוּב חָשׁ צְבִיטָה שֶׁל אַכְזָבָה בַּלֵב. הֵן מְחַפְּשׂוֹת אֶת מָה שֶׁאֵין! וּמָה אִיתִי? אֲנִי יֶשְׁנוֹ פֹּה! יֶשְׁנוֹ, וְאִישׁ לֹא מְגַלֶה בִּי עִנְיָן, לֹא יֶלֶד וְלֹא זְקֵנָה. וּבֵינְתַיִם שׁוּב לֹא הִסְפִּיק פּוֹמְפּוֹזוֹן לִירוֹת. בְּקוֹצֶר רוּחַ חִיכָּה לִפְרוֹק אֶת אַכְזָבָתוֹ עַל אַחֵר. וְהִנֵה הִתְקָרְבוּ אִימָא וּבִיתָהּ הַקְטַנָה בַּהֲלִיכָה אִיטִית – מַטָרוֹת נוֹחוֹת לִפְגִיעָה. פּוֹמְפּוֹזוֹן בָּחַר לִקְלוֹעַ בָּרֹאשׁ הַזָהוֹב שֶׁל הַיַלְדָה. כִּי הָאֵם לֹא תַעֲשֶׂה עִנְיָן גָדוֹל, רַק תְנַגֵב וְזֶהוּ, בְּעוֹד שֶׁסְבִיב הַקְטַנָה תִתְחוֹלֵל מְהוּמָה. הַצַלָף כְּבָר כִּיוֵן אֵלֶיהָ אֶת כְּלִי הַיְרִיָה שֶׁלוֹ.
"...וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת מֶלֶךְ הַחַיוֹת!" אָמְרָה הַיַלְדָה.
"טוֹב, דָנִיאֵלָה, נֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל מֶלֶךְ הַחַיוֹת."
פּוֹמְפּוֹזוֹן, שֶׁכִּמְעַט יָרָה אֶת הַתַחְמוֹשֶׁת בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל הַיַלְדָה, עָצַר בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
'מִיהוּ פֹּה מֶלֶךְ הַחַיוֹת? הֲרֵי אֵין לָנוּ שׁוּם מֶלֶךְ בַּגַן. הַתַפְקִיד הַגָבוֹהַ בְּיוֹתֵר הוּא הַנָשִׂיא. כֵּן, הֵן בֶּטַח טוֹעוֹת וּמְחַפְּשׂוֹת אֶת הַנָשִׂיא, לֹא אֶת הַמֶלֶךְ. וּמִיהוּ הַנָשִׂיא אִם לֹא אֲנִי? מְעַנְיֵן לָמָה הֵן מְחַפְּשׂוֹת אוֹתִי. מִי סִיפֵּר לָהֶן עָלַי?'
אַחֲרֵי שֶׁדָנִיאֵלָה וְאִימָא שֶׁלָהּ חָלְפוּ מִתַחַת לָעֵץ, הִתְעוֹפֵף פּוֹמְפּוֹזוֹן וְנָחַת אַרְצָה. וְאָז רָץ קָדִימָה וְנֶעֱמַד לִפְנֵיהֶן כְּמִי שֶׁטָרוּד וְעָסוּק בְּעִנְיָנָיו.
הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁעוֹד רֶגַע הֵן יִקְרְאוּ בְּשִׂמְחָה: 'הוֹ, הִנֵה הוּא מֶלֶךְ הַחַיוֹת שֶׁחִיפַּשְׂנוּ!'. וְהוּא, פּוֹמְפּוֹזוֹן, יוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ בִּמְלוֹא הַצְנִיעוּת וְהָעֲנָוָה, וְהֵן יָבִינוּ אֶת כַּוָנָתוֹ: 'אֲנִי לֹא מֶלֶךְ. עֲדַיִן לֹא. אֲנִי נָשִׂיא. נְשִׂיא גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי.'
אֲבָל לְצַעֲרוֹ חָלְפוּ הַשְׁתַיִם עַל פָּנָיו וְלֹא אָמְרוּ דָבָר. לֹא כְּלוּם.
'הֵן כַּנִרְאֶה לֹא הִבְחִינוּ בִּי.' וְפּוֹמְפּוֹזוֹן רָץ שׁוּב קָדִימָה וְנֶעֱמַד מַמָשׁ קָרוֹב אֲלֵיהֶן. חָזַר וְעָשָׂה עַצְמוֹ עָסוּק. וְחִיכָּה.
אֲבָל הֵן שׁוּב חָלְפוּ עַל פָּנָיו בְּלִי לְהִתְיַחֵס אֵלָיו בִּכְלָל. כְּאִילוּ הָיָה אֲוִיר וְלֹא נָשִׂיא סַסְגוֹנִי לְתִפְאֶרֶת.
'מָה קוֹרֶה פֹּה?' פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְעַצְבֵּן. 'הַאִם הֵן עִיוְרוֹת? הַאִם אֲנִי לֹא בּוֹלֵט מַסְפִּיק?'
וְהוּא רָץ וּפָרַס לִפְנֵיהֶן אֶת זְנָבוֹ כִּמְנִיפָה מְפוֹאֶרֶת, עִם כָּל הַ'עֵינַיִם' הַמַרְהִיבוֹת וְהַבָּרָק הַמִתְנַצְנֵץ.
'תִרְאִי כַּמָה שֶׁהוּא יָפֶה, דָנִיאֵלָה!'
"הוּא מַקְסִים," אָמְרָה הַיַלְדָה.
'סוֹף סוֹף הֵן רוֹאוֹת אוֹתִי!' פּוֹמְפּוֹזוֹן נִיפֵּחַ בְּגַאֲוָה אֶת חָזֵהוּ. 'וְעַכְשָׁו אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת לָמָה הֵן מְחַפְּשׂוֹת אוֹתִי.'
אֲבָל לְהַפְתָעָתוֹ הָרַבָּה אָמְרָה הָאֵם אֶל בִּיתָהּ:
"דָנִיאֵלָה, שַׂמְתְ לֵב שֶׁהַטַוָס הַזֶה רוֹדֵף אַחֲרֵינוּ? מְעַנְיֵן מָה הוּא מְחַפֵּשׂ אֶצְלֵנוּ. אוּלַי בִּגְלַל שֶׁהוּא מְחַבֵּב יְלָדִים?"
הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן דָפַק בְּרַגְלוֹ. 'חוּצְפָּה שֶׁכָּזֹאת! לְהַגִיד שֶׁאֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן! אֲנִי?! הֲרֵי זֶה הֵן שֶׁבָּאוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתִי! הֵן אוֹתִי! אָה, מְחַבֵּב יְלָדִים! אֵיזֶה עִנְיָן יֵשׁ לִי בִּילָדִים? מָה לִנְשִׂיא גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי וְלַיַלְדָה הַזֹאת?'
פּוֹמְפּוֹזוֹן קִיפֵּל מִיָד אֶת זְנָבוֹ הַמַרְשִׁים וְחִרְחֵר בְּכַעַס.
"הוּא כּוֹעֵס עָלֵינוּ. אֵין לִי מוּשָׂג לָמָה," אָמְרָה הָאֵם.
"הוּא דַוְקָא חָמוּד," אָמְרָה דָנִיאֵלָה, אֲבָל הַמַחֲמָאָה לֹא רִיכְּכָה אֶת כַּעֲסוֹ שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן.
"וְעַכְשָׁו," אָמְרָה הָאֵם, "קָדִימָה אֶל מֶלֶךְ הַחַיוֹת שֶׁרָצִית כָּל כָּךְ לִרְאוֹת!" וְהֵן עָזְבוּ אֶת פּוֹמְפּוֹזוֹן וְהָלְכוּ.
הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן נִשְׁאַר עִם כַּעֲסוֹ וְעִם הַשְׁאֵלָה הַגְדוֹלָה: מִיהוּ אוֹתוֹ מֶלֶךְ הַחַיוֹת? מֶלֶךְ יֵשׁ לָהֶן בָּרֹאשׁ! בָּרוּר שֶׁזֹאת טָעוּת חֲמוּרָה אוֹ שֶׁקֶר גָדוֹל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בַּגַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי מִישֶׁהוּ גָדוֹל בַּחֲשִׁיבוּתוֹ מִן הַנָשִׂיא.
סַקְרָן וְכוֹעֵס עָקַב פּוֹמְפּוֹזוֹן אַחֲרֵי הָאֵם וְהַבַּת. הוּא לֹא חִיבֵּב אוֹתָן, בִּמְיוּחָד לֹא חִיבֵּב אֶת הַיַלְדָה שֶׁמְחַפֶּשֶׂת אֵיזֶה מֶלֶךְ וְלֹא אוֹתוֹ. הוּא דִידָה אַחֲרֵי הַשְׁתַיִם בְּמַעֲלֵה הַשְׁבִיל. הֵן פָּסְעוּ בְּלִי לְהַבִּיט לַצְדָדִים וּבְלִי לַעֲצוֹר לְיַד שׁוּם בַּעַל חַיִים. עַד אֲשֶׁר סוֹף סוֹף נֶעֱמְדוּ מוּל הַמִתְחָם הַמוּגָן בְּיוֹתֵר בְּגַן הַחַיוֹת.
לֹא יֵאָמֵן! פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְאַכְזֵב אַכְזָבָה קָשָׁה. הוּא הִרְגִישׁ פָּגוּעַ עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ.
"הִנֵה הִגַעְנוּ, דָנִיאֵלָה. הִנֵה הוּא הָאַרְיֵה מֶלֶךְ הַחַיוֹת!"
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְפּוֹצֵץ מִכַּעַס. זְנָבוֹ רָעַד וְרִשְׁרֵשׁ.
"הִנֵה הָאַרְיֵה מֶלֶךְ הַחַיוֹת!" חָזְרָה וְאָמְרָה הָאֵם.
"אֵיפֹה?" דָנִיאֵלָה הַקְטַנָה הִסְתַכְּלָה, חִיפְּשָׂה.
"שָׁם! בְּתוֹךְ הָעֵשֶׂב, שׁוֹכֵב בְּצֵל הַסֶלַע."
"אַתְ מִתְכַּוֶנֶת לַעֲרֵימָה הַצְהוּבָּה הַהִיא?" "כֵּן. זֶה הָאַרְיֵה. הוּא פָּשׁוּט יָשֵׁן עַכְשָׁו."
"אַתְ בְּטוּחָה?" אָמְרָה דָנִיאֵלָה בְּאַכְזָבָה בְּרוּרָה, "הוּא לֹא מֶלֶךְ, הוּא לֹא מַפְחִיד. הוּא בִּכְלָל לֹא נִרְאֶה חָזָק כְּמוֹ בַּצִיוּרִים."
"אִילוּ הָיָה מִתְעוֹרֵר וְעוֹמֵד עַל הַסֶלַע וְשׁוֹאֵג – הָיִית מְדַבֶּרֶת אַחֶרֶת."
דָנִיאֵלָה לֹא הִתְרַשְׁמָה בִּמְיוּחָד. "וְאֵיפֹה הָרַעֲמָה שֶׁלוֹ?"
"אַתְ לֹא רוֹאָה?"
"אֲבָל אִימָא, זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ סְמַרְטוּט צָהוֹב, לֹא כְּמוֹ הָרַעֲמָה בְּסֵפֶר הַחַיוֹת שֶׁלִי..."
"נוּ בֶּאֱמֶת, מָה אִיתָךְ דָנִיאֵלָה..."
הוֹ, כַּמָה שָׂמַח הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן לִשְׁמוֹעַ אֶת דְבָרֶיהָ שֶׁל דָנִיאֵלָה הַקְטַנָה. טוֹב שֶׁהִשְׁאִיר אֶת רֹאשָׁהּ הֶחָמוּד לְלֹא פֶּגַע. הוּא הִגִיעַ לְמַסְקָנָה שֶׁזֹאת יַלְדָה נְבוֹנָה.
'אֲנִי מַתְחִיל לְחַבֵּב אוֹתָהּ.'
לְרוֹעַ הַמַזָל עָמַד שָׁם אָרִיק, הַבָּחוּר שֶׁמְטַפֵּל בַּאֲרָיוֹת. פּוֹמְפּוֹזוֹן הִכִּיר אוֹתוֹ, בָּחוּר נָאֶה וְטוֹב וְחָבִיב.
"אִימָא שֶׁלָךְ צוֹדֶקֶת, יַלְדָה," אָמַר אָרִיק, "הָאַרְיֵה הוּא מֶלֶךְ הַחַיוֹת."
מֵאוֹתוֹ רֶגַע פָּסַל הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן אֶת הָאָרִיק הַזֶה מִכּוֹל וָכוֹל.
"תַאֲמִינִי לִי," אָרִיק הוֹסִיף וְדִיבֵּר אֶל הַיַלְדָה, "אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאַרְיֵה הַזֶה מְצוּיָן. אֲנִי מְטַפֵּל בּוֹ יוֹם יוֹם. הוּא עָצוּם, הוּא אַדִיר. מֶלֶךְ הַחַיוֹת."
אֲבָל דָנִיאֵלָה טִלְטְלָה אֶת רֹאשָׁהּ מִצַד לְצַד וְאָמְרָה בְּבִיטָחוֹן: "זֶה לֹא אַרְיֵה אֲמִיתִי כְּמוֹ הָאַרְיֵה בַּסֵפֶר שֶׁלִי."
פּוֹמְפּוֹזוֹן הִסְכִּים כַּמוּבָן עִם הַיַלְדָה הַנְבוֹנָה בְּכָל לִיבּוֹ, וְלִכְבוֹדָהּ שׁוּב פָּרַס אֶת זְנָבוֹ הַכַּבִּיר וְנִיפֵּחַ אֶת חָזֵהוּ בְּגַאֲוָה. הִתְבָּרֵר שֶׁזֶה הָיָה מַעֲשֶׂה מְחוּכָּם בְּיוֹתֵר מִצִידוֹ.
"אַתֶם רוֹאִים," אָמְרָה דָנִיאֵלָה הַקְטַנָה בְּנִיצָחוֹן, "הַטַוָס הַזֶה מַרְשִׁים יוֹתֵר מֵהָאַרְיֵה!"
אָרִיק צָחַק וְאִימָא שֶׁל דָנִיאֵלָה צָחֲקָה וְלִיטְפָה אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל בִּיתָהּ.
וְאִילוּ הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן הָלַךְ מִשָׁם בִּצְעָדִים גֵאִים.
הוּא אָמַר בַּלֵב: 'כָּל אֱמֶת – בַּסוֹף מִתְגַלָה. כָּל יֶלֶד יָכוֹל לָדַעַת מִי אֲנִי וּמִיהוּ הָאַרְיֵה. מִי בֶּאֱמֶת שָׁוֶה מַשֶׁהוּ, וּמִיהוּ סְתָם מִתְחַזֶה עָלוּב.'
וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הִבְזִיק רַעְיוֹן כַּבִּיר בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַנָשִׂיא פּוֹמְפּוֹזוֹן.
'עַכְשָׁו הַדָבָר בָּרוּר: כֵּן, לְחַיוֹת הַגַן יֵשׁ מֶלֶךְ – וְהַמֶלֶךְ הַזֶה הוּא אֲנִי! אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתִי עַל כָּךְ קוֹדֶם?! מֵרֶגַע זֶה, לֹא עוֹד נָשִׂיא אֲנִי – אֶלָא מֶלֶךְ! כָּל כָּךְ פָּשׁוּט.'
כֵּן, הָיָה זֶה יוֹם נִפְלָא בִּשְׁבִילוֹ. רַק חִיפֵּשׂ קְצָת תְשׂוּמֶת לֵב, וּמָצָא אֶת הַמְלוּכָה.
וְכָךְ זָכָה גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי לְמֶלֶךְ, הוּא הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן.
יְחִי הַמֶלֶךְ! ~~~~