הַגָמָל וְהַדַבֶּשֶׁת הַמוּזָרָה

לַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא הָיָה שֶׁמֶץ שֶׁל מוּשָׂג מָה לַעֲשׂוֹת. אֵיךְ יִמְנַע מִן הַיְלָדִים לְהַשְׁלִיךְ לַגָמָל אֶת שַׂקִיוֹת הָאוֹכֶל שֶׁלָהֶם? פּוֹמְפּוֹזוֹן הִתְהַלֵךְ בַּגַן, כּוּלוֹ שָׁקוּעַ בַּבְּעָיָה, שׁוֹבֵר אֶת הָרֹאשׁ. עָבַר יוֹם, חָלְפוּ יוֹמַיִם, וְלֹא מָצָא פִּתְרוֹן. וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא הִרְגִיעַ אֶת הַיְצוּר הָאוּמְלָל.
"אַל תִדְאַג! לֹא אַרְשֶׁה שֶׁתִתְפּוֹצֵץ, אַתָה נִמְצָא בַּיָדַיִם הֲכִי טוֹבוֹת. דֶרֶךְ אַגַב, מָתַי הֵם צְרִיכִים לְהַגִיעַ שׁוּב, הַמַזִיקִים שֶׁלְךָ?"
"בְּיוֹם חֲמִישִׁי הַקָרוֹב."
"אִם כָּךְ, יֵשׁ לָנוּ עוֹד הָמוֹן זְמַן. סְמוֹךְ עָלַי, יִהְיֶה בְּסֵדֶר!"
בְּיוֹם רְבִיעִי עֲדַיִן לֹא מָצָא פּוֹמְפּוֹזוֹן שׁוּם רַעְיוֹן.
'יוֹעֵץ הַסְתָרִים שֶׁלִי,' הָיָה הָרַעְיוֹן הַיָחִיד שֶׁעָלָה בְּמוֹחוֹ. כָּל מֶלֶךְ צָרִיךְ מִישֶׁהוּ חָכָם שֶׁיִלְחַשׁ לוֹ בָּאוֹזֶן בַּסֵתֶר. וְהַיוֹעֵץ שֶׁל הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן הָיָה הַיַנְשׁוּף. עוֹף הַלַיְלָה הַזֶה, מִי טוֹב מִמֶנוּ לְיַעֵץ בַּסֵתֶר?
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה פּוֹמְפּוֹזוֹן לֹא נִרְדַם. חִיכָּה עַד שֶׁיָרְדָה דְמָמָה וְשָׁמַע אֶת אַחֲרוֹנֵי הַקִיפּוֹדִים הַלֵילִיִים יוֹצְאִים מִמְחִילוֹתֵיהֶם. אָז קָם וְהָלַךְ אֶל הַיוֹעֵץ. הַיַנְשׁוּף גָר בִּמְרוֹמֵי עֵץ הָאַלוֹן שֶׁגִזְעוֹ נָטוּעַ מִחוּץ לַגָדֵר שֶׁל גַן הַחַיוֹת. הָעֵץ שָׁלַח עֲנָפִים רַבִּים לְתוֹךְ שֶׁטַח הַגַן, וְעַל אֶחָד מֵהֶם גָר הַיַנְשׁוּף. וְלָכֵן הֶחְשִׁיב אוֹתוֹ הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְנָתִין שֶׁלוֹ. אֲבָל הַיַנְשׁוּף הִתְנַהֵג כְּמוֹ יְצוּר חוֹפְשִׁי בְּעוֹלָם לְלֹא גְדֵרוֹת וּגְבוּלוֹת.
זֶה עַכְשָׁו הוּא הִתְעוֹרֵר מִשְׁנָתוֹ, הַיַנְשׁוּף. פּוֹמְפּוֹזוֹן סִיפֵּר לוֹ עַל הַבְּעָיָה שֶׁל הַגָמָל. הַיַנְשׁוּף מָתַח אֶת כְּנָפָיו וּפִיהֵק פִּיהוּק אָרוֹךְ. הוּא סוֹבֵב אֶת רֹאשׁוֹ מִצַד לְצַד וּמִצְמֵץ בְּעֵינָיו. פִּתְאוֹם פָּרַס אֶת כְּנָפָיו, פָּלַט מִילָה אַחַת וְהִתְעוֹפֵף לְתוֹךְ הַלַיְלָה. הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הִסְפִּיק לָצוּד אֶת הַמִילָה שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו יוֹעֵץ הַסְתָרִים:
"שֶׁלֶט!"
פּוֹמְפּוֹזוֹן הָלַךְ מִשָׁם, מִתְנוֹדֵד מֵעֲיֵפוּת וּמְמַלְמֵל כָּל הַדֶרֶךְ: שֶׁלֶט, שֶׁלֶט, שֶׁלֶט... לְמָה הִתְכַּוֵן הַיַנְשׁוּף? הַשָׁעָה הָיְתָה מְאוּחֶרֶת. הוּא צָנַח עַל אֵיזֶה סַפְסָל וְנִרְדַם מִיָד.
בַּבּוֹקֶר, כְּבָר בּוֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי, הִתְעוֹרֵר פּוֹמְפּוֹזוֹן וְהַמִילָה שֶׁלֶט לֹא הִפְסִיקָה לְנַקֵר בְּרֹאשׁוֹ. שֶׁלֶט, שֶׁלֶט. לָמָה הַיוֹעֵץ לֹא הִסְבִּיר? פִּתְאוֹם הוּא הֵבִין וְסוֹף סוֹף הוּא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת. מִיָד מִיהֵר לְבַשֵׂר אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ.
"בּוֹקֶר טוֹב, גָמָל!"
"בּוֹקֶר טוֹב???" הַגָמָל נִרְאֶה שָׁפוּף וּמוּדְאָג. עוֹד יוֹם שְׁלִישִׁי מַזְוִיעַ הִגִיעַ.
"הִבְטַחְתִי לַעְזוֹר, וּמָצָאתִי פִּתְרוֹן! שֶׁלֶט. זֶה מָה שֶׁאַתָה צָרִיךְ. שֶׁלֶט!"
"שֶׁלֶט?.."
"נָכוֹן. כְּשֶׁזוֹרְקִים לְךָ סְתָם כָּכָה לֶחָלָל הָאֲוִיר אֶת הַמִילָה שֶׁלֶט, אֵין בָּזֶה כְּלוּם. זֶה לֹא חוֹכְמָה לְהַגִיד שֶׁלֶט. הַחוֹכְמָה הִיא לְהָבִין מָה עוֹשִׂים בַּשֶׁלֶט. וְאֶת זֶה אֲנִי הֵבַנְתִי, אֲנִי בְּעַצְמִי וּבְחוֹכְמָתִי."
אֲפִילוּ הַגָמָל הַתָמִים הִרְגִישׁ שֶׁפּוֹמְפּוֹפְזוֹן מִתְרַבְרֵב בְּרַעְיוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלוֹ. אֲבָל הוּא שָׁתַק, הַגָמָל.
נוֹצוֹתָיו שֶׁל פּוֹמְפּוֹזוֹן וְהַצִיצִית שֶׁעַל רֹאשׁוֹ רִשְׁרְשׁוּ מֵרוֹב הִתְלַהֲבוּת.
"אַתָה לֹא מֵבִין, גָמָל? הַפִּתְרוֹן שֶׁלִי אַדִיר! שֶׁלֶט – זֶה מָה שֶׁאַצִיב עַל הַגָדֵר שֶׁלְךָ. כִּי מָה, לְמָשָׁל, עוֹשֶׂה הַשֶׁלֶט בַּכְּנִיסָה לְגַן הַחַיוֹת? מוֹדִיעַ לַאֲנָשִׁים מֵאֵיפֹה לְהִיכָּנֵס. וְהַשֶׁלֶט בַּיְצִיאָה מוֹדִיעַ לָהֶם מֵאַיִן לָצֵאת. כִּי הַשְׁלָטִים יוֹדְעִים אֶת הַתַפְקִיד שֶׁלָהֶם, לְפִי הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ מַצִיבִים אוֹתָם. זֶה הַטֶבַע שֶׁלָהֶם. הַשֶׁלֶט שֶׁאַצִיב פֹּה לְיָדְךָ יַזְהִיר אֶת הַיְלָדִים שֶׁאָסוּר לָהֶם לְהַשְׁלִיךְ לְךָ דִבְרֵי מָזוֹן. סוֹף לְשַׂקִיוֹת הָאוֹכֶל, הוֹ גָמָל! לֹא סֶנְדְוִיץ', לֹא יָרָק וּפְרִי, שׁוּם מַעֲדָן חָלָב!"
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָיָה גֵאֶה בַּהֲבָנָה שֶׁלוֹ בִּשְׁלָטִים, שֶׁהֵם כְּמוֹ הַסַדְרָנִים שֶׁיוֹדְעִים לְכַוֵן, לְהַסְבִּיר וְלִשְׁמוֹר עַל הַסֵדֶר הַצִיבּוּרִי וְהַהִתְנַהֲגוּת הַהוֹלֶמֶת.
"לֹא אִיכְפַּת לִי..." אָמַר הַגָמָל תוֹךְ שֶׁהוּא לוֹעֵס אֶת אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר שֶׁלוֹ, "מִצִידִי שֶׁיִהְיֶה שֶׁלֶט, מֶלֶט, דֶלֶת... רַק שֶׁהַיְלָדִים לֹא יְפַטְמוּ אוֹתִי שׁוּב הַיוֹם. הֵם בָּאִים אַחַר הַצָהֳרַיִם."
הַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָרִאשׁוֹן יָצָא לְחַפֵּשׂ שֶׁלֶט. הוּא הִגִיעַ אֶל מֵאֲחוֹרֵי מַחְסָן הַצִיוּד. שָׁם מָצָא עֲרֵימָה שֶׁל שְׁלָטִים זְרוּקִים.
בְּאֵיזֶה שֶׁלֶט יִבְחַר? הַקָטָן לֹא יִבְלוֹט מַסְפִּיק וְהַגָדוֹל כָּבֵד מִכְּדֵי לִסְחוֹב אוֹתוֹ. לָכֵן בָּחַר פּוֹמְפּוֹזוֹן בְּשֶׁלֶט בֵּינוֹנִי. הוּא דָחַף אוֹתוֹ בְּרַגְלָיו, הָדַף אוֹתוֹ בִּבְעִיטוֹת וְגַם גָרַר אוֹתוֹ בִּמְקוֹרוֹ.
"תִרְאוּ אֶת הַטַוָס הַזֶה, מְשַׂחֵק לוֹ עִם שֶׁלֶט," צָחֲקוּ כַּמָה מִמְבַקְרֵי גַן הַחַיוֹת. אֲבָל פּוֹמְפּוֹזוֹן בָּז לָהֶם.
'שֶׁיִצְחֲקוּ. לוּ רַק יָדְעוּ שֶׁאֲנִי מַצִיל אֶת אֶחָד מִנְתִינַי.'
לְאַחַר שְׁעָתַיִם שֶׁל מַסָע נוֹעָז וּמְפָרֵךְ הִצְלִיחַ פּוֹמְפּוֹזוֹן לְהָבִיא אֶת הַשֶׁלֶט אֶל הַמִתְחָם שֶׁל הַגָמָל. וּלְאַחַר מַאֲמָץ, בְּעֶזְרַת הַמָקוֹר, הִצְלִיחַ לְהַשְׁעִין אוֹתוֹ עַל הַגָדֵר.
"זֶהוּ, גָמָל! מֵרֶגַע זֶה אִישׁ לֹא יָצִיק לְךָ עוֹד. אֶעְזוֹב אוֹתְךָ עַכְשָׁו וְאֵלֵךְ לִי קְצָת לָנוּחַ. אֲנִי עָיֵף. זֶה הָיָה מַאֲמָץ אַדִיר לַחְשׁוֹב עַל הַפִּתְרוֹן וְאָז גַם לִגְרוֹר לְכָאן אֶת הַשֶׁלֶט הַזֶה. אֲבָל בִּשְׁבִיל מָה יֵשׁ מֶלֶךְ, אִם לֹא בִּשְׁבִיל לְהֵיטִיב עִם נְתִינָיו?"
וְהַמֶלֶךְ פּוֹמְפּוֹזוֹן הָלַךְ מִשָׁם בְּלֵב שָׁקֵט, מָלֵא סִיפּוּק וְגַאֲוָה.

יַלְדֵי הַחוּג עֲדַיִן לֹא הִגִיעוּ. הִגִיעָה מִשְׁפָּחָה אַחַת עִם אַרְבָּעָה יְלָדִים הוֹמִים.
"אַבָּא, אִימָא, תִרְאוּ!" קָרָא הַיֶלֶד הַקָטָן שֶׁהָיָה בְּגַן חוֹבָה וּכְבָר יָדַע חֲצִי מֵאוֹתִיוֹת הָאָלֶ"ף בֵּי"ת, "הַשֶׁלֶט הַזֶה הָפוּךְ! הָאוֹתִיוֹת הֲפוּכוֹת!"
"נָכוֹן," הִסְכִּים הָאָב, סוֹבֵב אֶת הַשֶׁלֶט וְהִצִיב אוֹתוֹ יָשָׁר. וְזֶה מָה שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ:

פִּינַת הַאֲכָלָה