סִיפּוּרָם שֶׁל
שְׁנֵי גוּרִים דְבִיבוֹנִים
וּשְׁנֵי גוּרֵי אָדָם

לְ אִימָא דְבִיבוֹנָה הָיוּ שְׁלוֹשָׁה דְבִיבוֹנִים גוּרִים; הֵם חָיוּ בַּיַעַר וּמְזוֹנָם – פֵּרוֹת וּפֵרוֹת יַעַר וּבֵיצֵי צִיפּוֹרִים. בְּכָל פַּעַם שֶׁנִמְצְאוּ גָבוֹהַ עַל עֵץ וְשָׁמְעוּ פִּתְאוֹם רַעַשׁ, הֵם הָיוּ מְזַנְקִים אֶל הַקַרְקַע בִּקְפִיצַת רֹאשׁ וּבוֹרְחִים בִּזְנָבוֹת מוּרָמִים בָּאֲוִיר.
יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שֶׁהַגוּרִים גָדְלוּ לִהְיוֹת דְבִיבוֹנִים גְדוֹלִים לְמַדַי, הֶעְלְתָה אִימָם אֶת כּוּלָם אֶל צַמֶרֶת שֶׁל עֵץ תַפּוּז. עֲצֵי הַתַפּוּז – לְמִי שֶׁלֹא יוֹדֵעַ – הִגִיעוּ בַּמָקוֹר מִסְפָרַד, וְכָעֵת הֵם גְדֵלִים בַּר בַּיְעָרוֹת שֶׁבִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה. אֲבָל נַחְזוֹר אֶל מְרוֹמֵי הָעֵץ, שָׁם אָמְרָה הָאִימָא לִשְׁלוֹשֶׁת גוּרֶיהָ:
"חֲבִיבוֹנִים אֲהוּבִים שֶׁלִי, אַתֶם כְּבָר לֹא גוּרִים, אַתֶם כְּבָר דְבִיבוֹנִים מַסְפִּיק גְדוֹלִים; הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁתַתְחִילוּ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹכֶל שֶׁלָכֶם בְּעַצְמְכֶם. מְאוֹד חָשׁוּב שֶׁתִלְמְדוּ אֵיךְ עוֹשִׂים זֹאת, כִּי לֹא לָנֶצַח אֶחְיֶה, וְיָבוֹא יוֹם שֶׁתִישָׁאֲרוּ לְגַמְרֵי לְבַד בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁקוֹרֶה לְכָל הַדְבִיבוֹנִים."
וְהִיא לִימְדָה אֶת הַגוּרִים.
לַבְּכוֹר אָמְרָה: "אַתָה, שֶׁאוֹהֵב חֶלְזוֹנוֹת וְג'וּקִים, אוֹתָם עָלֶיךָ לָצוּד בְּתוֹךְ גְזָעִים שֶׁל עֵצִים נִרְקָבִים וּמִתַחַת לַעֲרֵימוֹת עֵץ. שָׁם יֵשׁ תָמִיד הַרְבֵּה חֶלְזוֹנוֹת וְג'וּקִים."
לַגוּר הַשֵׁנִי אָמְרָה: "אַתָה שֶׁאוֹהֵב תַפּוּזִים, תִמְצָא אוֹתָם עַל הָעֵצִים עַד חוֹדֶשׁ דֶצֶמְבֶּר."
וְלַצָעִיר אָמְרָה: "אַתָה תָמִיד מְבַקֵשׁ בֵּיצִים. יֵשׁ הַרְבֵּה קִינֵי צִיפּוֹרִים עַל הָעֵצִים. חַפֵּשׂ אוֹתָם רַק שָׁם. אֲבָל זְכוֹר וְאַל תִשְׁכַּח: לְעוֹלָם אַל תֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ בֵּיצִים בַּחַוָה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. זֶה מְאוֹד מְסוּכָּן לִדְבִיבוֹנִים לְהִתְקָרֵב לְשָׁם."
הַגוּרִים הִקְשִׁיבוּ וְאַחֲרֵי זְמַן הוֹסִיפָה הָאֵם וְאָמְרָה:
"חֲבִיבוֹנִים שֶׁלִי! יֵשׁ עוֹד מַשֶׁהוּ שֶׁעֲלֵיכֶם לְהִיזָהֵר מְאוֹד מִמֶנוּ: הַכֶּלֶב! הַכְּלָבִים! אַתֶם רוֹאִים אֶת הַשִׁינַיִם הַשְׁבוּרוֹת שֶׁלִי? שָׁבַרְתִי אוֹתָן בִּקְטָטָה עִם כֶּלֶב. אָז אֲנִי יוֹדַעַת בְּדִיוּק עַל מָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת! כִּי בְּעִקְבוֹת הַכְּלָבִים בָּאִים בְּנֵי הָאָדָם – עִם רוֹבִים. וְהָרוֹבִים עוֹשִׂים הַרְבֵּה רַעַשׁ וְהוֹרְגִים דְבִיבוֹנִים. בְּרֶגַע שֶׁאַתֶם שׁוֹמְעִים אוֹ מְרִיחִים כֶּלֶב אוֹ אָדָם אוֹ רוֹבֶה, תָרִימוּ רַגְלַיִם אוֹ תִקְפְּצוּ מֵהָעֵץ הֲכִי גָבוֹהַ – וְרוּצוּ, רוּצוּ! אִם לֹא תִבְרְחוּ הֵם יַהַרְגוּ אֶתְכֶם, עַל בָּטוּחַ!"
זֶה מָה שֶׁהָאֵם אָמְרָה לַדְבִיבוֹנִים שֶׁלָהּ. וְאָז יָרְדוּ כּוּלָם מִצַמֶרֶת הָעֵץ וְהָלְכוּ כָּל אֶחָד לְדַרְכּוֹ, מְרַחְרְחִים מִיָמִין לִשְׂמֹאל וּמִשְׂמֹאל לְיָמִין מִתַחַת לְשִׁכְבַת הֶעָלִים שֶׁעַל הָאֲדָמָה, כְּאִילוּ חִיפְּשׂוּ מַשֶׁהוּ שֶׁאָבַד לָהֶם. כִּי כָּךְ צָדִים דְבִיבוֹנִים אֶת מְזוֹנָם.
הַגוּר הַגָדוֹל שֶׁאָהַב חֶלְזוֹנוֹת וְג'וּקִים, חִיפֵּשׂ בֵּין עֵצִים וְעָלִים רְקוּבִים. עַד מְהֵרָה הוּא אָכַל אֲרוּחָה כָּל כָּךְ טוֹבָה שֶׁנִשְׁכַּב עַל מַצַע עָלִים וְנִרְדַם בִּנְעִימוּת.
הַשֵׁנִי, שֶׁאָהַב תַפּוּזִים, לֹא זָז מֵאוֹתָהּ פִּינַת יַעַר. הוּא פָּשׁוּט עָבַר מֵעֵץ לְעֵץ וְאָכַל אֶת הַתַפּוּזִים הַיָפִים בְּיוֹתֵר; וְהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לָרוּץ וְלִבְרוֹחַ מִשָׁם, כִּי לֹא רָאָה שׁוּם אָדָם אוֹ כֶּלֶב אוֹ רוֹבֶה שֶׁמִתְקָרֵב אֵלָיו.
אֲבָל הַדְבִיבוֹן הַצָעִיר שֶׁלֹא אָהַב אֶלָא בֵּיצֵי צִיפּוֹרִים, מָצָא כָּל הַיוֹם רַק שְׁנֵי קִינֵי צִיפּוֹרִים – הָאֶחָד שֶׁל יוֹנַת הַיַעַר, וּבוֹ שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים, וְהַשֵׁנִי שֶׁל טוּקָן, עִם שְׁתֵי בֵּיצִים. חָמֵשׁ בֵּיצִים קְטַנוֹת! זֶה לֹא הִסְפִּיק בִּשְׁבִיל הַדְבִיבוֹן. וּכְשֶׁהִגִיעַ הָעֶרֶב, הוּא נִשְׁאַר רָעֵב כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ בּוֹקֶר.
הוּא יָשַׁב בִּקְצֵה הַיַעַר, רוֹעֵד מִקוֹר, עָיֵף וּבוֹדֵד. הַיַעַר הִשְׂתָרֵעַ עַל הַר, וְהַדְבִיבוֹן הִשְׁקִיף מִשָׁם לְמַטָה עַל הַשָׂדוֹת הַיְרוּקִים וְעַל הַחַוָה שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם. הוּא נִזְכַּר מָה אָמְרָה לוֹ אִימוֹ עַל הַמָקוֹם הַזֶה.
"לָמָה אִימָא אָמְרָה אֶת זֶה? לְמָה הִתְכַּוְנָה? לָמָה לֹא לָרֶדֶת אַף פַּעַם לְחַפֵּשׂ בֵּיצִים בַּחַוָה?"
וּבְדִיוּק כְּשֶׁאָמַר אֶת זֶה לְעַצְמוֹ, מָה הוּא שׁוֹמֵעַ אִם לֹא שִׁיר שֶׁל אֵיזוֹ צִיפּוֹר מוּזָרָה?
"קוּק-אַ-דוּדְל דוּ-אוּ-אוּ!" זֶה הִגִיעַ מֵרָחוֹק, מִכִּיווּן הַחַוָה.
"הוֹ, מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִי צִיפּוֹר שֶׁשָׁרָה כָּל כָּךְ חָזָק!" אָמַר לְעַצְמוֹ הַדְבִיבוֹן הַצָעִיר. "זֹאת בְּוַדַאי צִיפּוֹר גְדוֹלָה! וְהַבֵּיצִים שֶׁלָהּ בְּגוֹדֶל שֶׁל אֱגוֹז קוֹקוֹס!"
"קוּק-אַ-דוּדְל דוּ-אוּ-אוּ!" נִשְׁמְעָה שׁוּב שִׁירַת הַצִיפּוֹר.
הַדְבִיבוֹן הַקָטָן וְהָרָעֵב פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק וּלְוַתֵר עַל בֵּיצָה בְּגוֹדֶל שֶׁל אֱגוֹז קוֹקוֹס. קוֹל הַצִיפּוֹר הִגִיעַ מֵרָחוֹק, מִן הַשָׂדוֹת שֶׁלְמָטָה.
הַשֶׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה לִשְׁקוֹעַ וְהוּא רָץ בֵּין עֲצֵי הַיַעַר שֶׁבָּהָר, זְנָבוֹ בָּאֲוִיר. עַד שֶׁהִגִיעַ הֲכִי קָרוֹב לַמָקוֹם שֶׁמִמֶנוּ בָּא הַקוֹל. מִקְצֵה הַיַעַר הוּא שׁוּב הִשְׁקִיף לְמַטָה אֶל הַשָׂדוֹת הַפְּרוּסִים לְמַרְגְלוֹת הָהָר.
"קוּקוּ-רִי-קוּ-דוּדְל אוּ-אוּ-אוּ!"
עַכְשָׁו, בֵּין הַשָׂדוֹת, הוּא רָאָה בְּבֵרוּר אֶת הַחַוָה. בַּחֲצַר הַבַּיִת הִתְהַלֵךְ שָׁם אָדָם, נָעוּל מַגָפַיִם גְבוֹהִים. הָאִישׁ אָחַז בְּרֶסֶן שֶׁל סוּס וְהוֹבִיל אוֹתוֹ לָאוּרְוָה. עַל גֶדֶר הַלוּל רָאָה הַדְבִיבוֹן הַקָטָן אֶת הַצִיפּוֹר שֶׁלוֹ.
"אֵיזֶה דְבִיבוֹן קָטָן וְטִיפֵּשׁ אֲנִי," הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ. "זֹאת לֹא צִיפּוֹר! זֶה תַרְנְגוֹל! אִימָא הֶרְאֲתָה לִי אוֹתוֹ פַּעַם, כְּשֶׁטִיפַּסְנוּ עַל עֵץ גָבוֹהַ בַּיַעַר. לְתַרְנְגוֹלִים יֵשׁ שִׁירָה מְשׁוּבַּחַת; וְיֵשׁ לָהֶם הַרְבֵּה מְאוֹד תַרְנְגוֹלוֹת שֶׁמְטִילוֹת בֵּיצִים מְתוּקוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאוּכַל לֶאֱכוֹל עֶשֶׂר בֵּיצִים כָּאֵלֶה בְּבַת אַחַת!"
זְמַן מָה יָשַׁב הַדְבִיבוֹן הַקָטָן וְהִבִּיט בַּתַרְנְגוֹל וּבַלוּל וּבְבֵית הַחַוָה, וְחָשַׁב עַל הָאַזְהָרָה שֶׁל אִימוֹ. אֲבָל לְבַסוֹף הוּא חָשַׁב: "אִימָא רְחוֹקָה! הִיא לְעוֹלָם לֹא תֵדַע"; וְהוּא הֶחְלִיט לְחַכּוֹת עַד הַחֲשֵׁיכָה, וְאָז יֵרֵד לְלוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת וְיִקַח מָה שֶׁיִמְצָא.
תוֹךְ זְמַן קָצָר נֶעְלְמָה הַשֶׁמֶשׁ לְגַמְרֵי. נַעֲשָׂה כֹּה חָשׁוּךְ שֶׁהַדְבִיבוֹן הַקָטָן כִּמְעַט לֹא רָאָה אֶת קְצֵה חוֹטְמוֹ. הוּא יָצָא מֵהַיַעַר, וְיָרַד בְּמִדְרוֹן הָהָר אֶל בֵּית הַחַוָה.
כְּשֶׁנִכְנַס עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת לֶחָצֵר, עָצַר וְהִקְשִׁיב בִּזְהִירוּת. דְמָמָה, שׁוּם רַחַשׁ. הַדְבִיבוֹן הַקָטָן שָׂמַח מְאוֹד: הִנֵה הוּא עוֹמֵד לֶאֱכוֹל מֵאָה, אֶלֶף, אַלְפַּיִם מֵהַבֵּיצִים הָאֵלֶה! הוּא חִיפֵּשׂ אֶת לוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת. הִנֵה זֶה פֹּה! הוּא הִתְקָרֵב אֶל הַשַׁעַר וְהֵצִיץ פְּנִימָה דֶרֶךְ הָרְוָחִים.
אֲבָל עַל הָאָרֶץ, מַמָשׁ לִפְנֵי הַשַׁעַר, מָה מוּנָח שָׁם אִם לֹא בֵּיצָה? בֵּיצָה כָּל כָּךְ גְדוֹלָה! אִם לֹא כְּמוֹ אֱגוֹז קוֹקוֹס, אָז לְפָחוֹת כְּמוֹ תַפּוּז!
"קוֹדֶם אֶכָּנֵס לַלוּל לִשְׂבּוֹעַ שָׁם, וְאֶת הַבֵּיצָה הַזֹאת אֶשְׁמוֹר לְקִינוּחַ לְאַחַר שֶׁאֵצֵא," כָּךְ חָשַׁב הַגוּר. אֲבָל הָרוֹק כְּבָר נָזַל מִפִּיו מֵרוֹב חֵשֶׁק. הוּא פָּשׁוּט לֹא יָכוֹל הָיָה לְחַכּוֹת, הִתְרוֹמֵם וְהִכְנִיס אֶת שִׁינָיו הַקִדְמִיוֹת לְתוֹךְ הַבֵּיצָה. וְאָז –
טְרָאק-ק-ק!
נְגִיעָה קַלָה הִסְפִּיקָה. נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה חַדָה. הַדְבִיבוֹן הַקָטָן חָטַף מַכָּה חֲזָקָה בְּפָנָיו, וּבוֹ בַּזְמַן חָשׁ כְּאֵב צוֹרֵב בְּכַף רַגְלוֹ הַיְמָנִית.
"אִימָא! אִימָא!" הוּא קָרָא, קוֹפֵץ לְכָאן וּלְכָאן, מִשְׁתוֹלֵל וּמִטַלְטֵל. אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְשַׁחְרֵר אֶת רַגְלוֹ. הוּא נִתְפַּס בְּמַלְכּוֹדֶת! מַלְכּוֹדֶת קְפִיץ, וְהַבֵּיצָה שֶׁאוֹתָהּ רָצָה לֶאֱכוֹל הָיְתָה הַפִּיתָיוֹן.
וּבְדִיוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְחִיל כֶּלֶב לִנְבּוֹחַ!
עוֹד קוֹדֶם לָכֵן, בִּזְמַן שֶׁהַדְבִיבוֹן הַקָטָן חִיכָּה בַּיַעַר לְבוֹא הַלַיְלָה, כְּדֵי שֶׁיוּכַל לָרֶדֶת לִמְצוֹא אֶת הַבֵּיצִים בְּלוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת – הוּא רָאָה שָׁם בֶּחָצֵר שְׁנֵי יְלָדִים. הֵם, יֶלֶד וְיָלְדָה בְּשֵׂיעָר מְתוּלְתָל, שִׂיחֲקוּ בַּדֶשֶׁא בְּתוֹפֶסֶת עִם אַבָּא שֶׁלָהֶם, בַּעַל הַחַוָה. שְׁלוֹשְׁתָם נֶהֱנוּ הֲנָאָה גְדוֹלָה מִן הַמִשְׂחָק.
כַּאֲשֶׁר הֶחְשִׁיךְ, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהַדְבִיבוֹן הִגִיעַ, אָמַר לָהֶם הָאִישׁ:
"עַכְשָׁו בּוֹאוּ נָשִׂים אֶת הַמַלְכּוֹדֶת שֶׁלָנוּ לְיַד לוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת. וְאִם הַסַמוּר יָבוֹא הַלַיְלָה לַהֲרוֹג אֶת הַתַרְנְגוֹלוֹת שֶׁלָנוּ וְלֶאֱכוֹל אֶת הַבֵּיצִים, נִתְפּוֹס אוֹתוֹ."
הֵם הִנִיחוּ אֶת הַמַלְכּוֹדֶת לִפְנֵי שַׁעַר הַלוּל. אַחַר כָּךְ אָכְלָה הַמִשְׁפָּחָה אֲרוּחַת עֶרֶב, וּשְׁנֵי הַיְלָדִים הָלְכוּ לִישׁוֹן.
אֲבָל שְׁנֵיהֶם מְאוֹד הִתְרַגְשׁוּ בִּגְלַל הַמַלְכּוֹדֶת וְהַסַמוּר. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְהֵירָדֵם. הֵם הִתְיַשְׁבוּ בְּמִיטוֹתֵיהֶם וְהִתְחִילוּ לִזְרוֹק כָּרִיוֹת זֶה עַל זֶה. אֲבִיהֶם וְאִימָם יָשְׁבוּ בַּחֲדַר הָאוֹכֶל וְקָרְאוּ סֵפֶר. הֵם שָׁמְעוּ מָה הַיְלָדִים עוֹשִׂים, אֲבָל לֹא אָמְרוּ כְּלוּם.
לְפֶתַע הִפְסִיקוּ לִזְרוֹק אֶת הַכָּרִיוֹת, וְאַחֲרֵי רֶגַע הַיֶלֶד הַקָטָן קָרָא:
"אַבָּא! אַבָּא! הַסַמוּר נִתְפַּס בַּמַלְכּוֹדֶת! אַתָה לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת טוּקֶה נוֹבֵחַ? תֵן לָנוּ לָלֶכֶת לִרְאוֹת, אַבָּא!"
טוּקֶה, לְמִי שֶׁלֹא הֵבִין, הָיָה כַּמוּבָן, הַכֶּלֶב.
אֲבִיהֶם אָמַר שֶׁהוּא יוֹצֵא הַחוּצָה, וְשֶׁגַם לָהֶם מוּתָר לָצֵאת אִיתוֹ, אֲבָל רַק בִּתְנַאי שֶׁיִנְעֲלוּ אֶת הַנַעֲלַיִם שֶׁלָהֶם. הוּא לְעוֹלָם לֹא יַרְשֶׁה לָהֶם לָצֵאת בַּלַיְלָה יְחֵפִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיַכִּישׁ אוֹתָם נָחָשׁ.
הֵם נָעֲלוּ נַעֲלַיִם וְיָצְאוּ הַחוּצָה בְּפִּיגָ'מָה.
וּמָה אַתֶם חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם מָצְאוּ בַּמַלְכּוֹדֶת? הֵם רָאוּ אֶת אֲבִיהֶם מִתְכּוֹפֵף בְּשַׁעַר הַלוּל, אוֹחֵז בַּקוֹלָר שֶׁל טוּקֶה הַנוֹבֵחַ, וּמוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ לְאָחוֹר. וְכַאֲשֶׁר הִזְדַקֵף, הוּא אָחַז דְבִיבוֹן קָטָן בִּזְנָבוֹ; וְהַדְבִיבוֹן הַקָטָן מְצַפְצֵף וְשׁוֹרֵק וְצוֹרֵחַ "אִימָא! אִימָא!" בְּקוֹל חַד וְצַוְחָנִי כְּמוֹ שֶׁל צְרָצַר.
"הוֹ, אַל תַהֲרוֹג אוֹתוֹ, אַבָּא!" קָרְאוּ הַיֶלֶד וְהַיַלְדָה. "כַּמָה שֶׁהוּא חָמוּד, הַדְבִיבוֹן הַזֶה! כַּמָה שֶׁהוּא יָפֶה! תֵן לָנוּ אוֹתוֹ וְאָנוּ נְאַלֵף אוֹתוֹ!"
"בְּסֵדֶר," אָמַר הָאָב. "הוּא שֶׁלָכֶם. רַק אַל תִשְׁכְּחוּ שֶׁגַם דְבִיבוֹנִים שׁוֹתִים מַיִם כְּשֶׁהֵם צְמֵאִים, כְּמוֹ יְלָדִים וִילָדוֹת".
הוּא אָמַר אֶת זֶה כִּי פַּעַם אַחַת הוּא תָפַס חֲתַלְתוּל בַּר וְנָתַן לָהֶם אוֹתוֹ שֶׁיִהְיֶה לָהֶם לְחַיַת מַחְמָד. הֵם הֶאֱכִילוּ אוֹתוֹ בְּשֶׁפַע. אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁחָתוּל צָרִיךְ גַם מַיִם. וְחָתוּל הַבַּר הַמִסְכֵּן כִּמְעַט מֵת, וְכַנִרְאֶה שֶׁבִּגְלַל זֶה בָּרַח מֵהֶם.
הַכְּלוּב שֶׁבּוֹ הוּחְזַק חֲתוּל הַבַּר עֲדַיִן עָמַד לְיַד לוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת. הֵם הִכְנִיסוּ אֶת הַדְבִיבוֹן לַכְּלוּב וְחָזְרוּ הַבַּיְתָה. הַפַּעַם, כְּשֶׁנִכְנְסוּ לַמִיטוֹת, נִרְדְמוּ מִיָד.
כְּבָר הָיָה חֲצוֹת, דְמָמָה, וְהַדְבִיבוֹן הַקָטָן עֲדַיִן עֵר, רַגְלוֹ כּוֹאֶבֶת מְאוֹד בִּגְלַל הַחֲתָכִים שֶׁחָתְכוּ בּוֹ שִׁינֵי הַמַלְכּוֹדֶת.
וְהִנֵה, לְאוֹר הַיָרֵחַ שֶׁהֵאִיר כָּעֵת בְּקוֹל קָלוּשׁ, רָאָה שְׁלוֹשָׁה צְלָלִים מִתְגַנְבִים לְעֵבֶר הַכְּלוּב שֶׁלוֹ; הֵם הִתְקָרְבוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, נָעוּ בִּצְעָדִים רַכִּים בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ שׁוּם רַעַשׁ. לִיבּוֹ דָפַק כִּמְשׁוּגָע בְּרֶגַע שֶׁגִילָה מִי אֵלֶה – אִימוֹ וּשְׁנֵי אֶחָיו שֶׁחִיפְּשׂוּ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם.
"אִימָא! אִימָא!" הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת בַּכְּלוּב שֶׁלוֹ, אֲבָל בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי שֶׁלֹא לְהָעִיר אֶת הַכֶּלֶב. "אֲנִי פֹּה, אֲנִי פֹּה! הוֹ, בּוֹאוּ תוֹצִיאוּ אוֹתִי מֵהַכְּלוּב! אֲנִי מְפַחֵד! אֲנִי מְפַחֵד! אִימָא! אִימָא!" הַדְבִיבוֹן הַקָטָן נֶחְנַק מִדְמָעוֹת.
הָאֵם וּשְׁנֵי הָאַחִים הַדְבִיבוֹנִים שָׂמְחוּ מְאוֹד כְּשֶׁמָצְאוּ אוֹתוֹ. הֵם חִיכְּכוּ בּוֹ אֶת אַפָּם דֶרֶךְ סוֹרְגֵי הַכְּלוּב וְנִיסוּ לְלַטֵף אוֹתוֹ בְּכַפּוֹתֵיהֶם. וְאָז הֵם נִיסוּ לַחְתוֹךְ אֶת הַסוֹרָגִים בַּשִׁינַיִם כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִשָׁם. אֲבָל שִׁינֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לַבַּרְזֶל. הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ. וְאָז צָץ לְאִימָא רַעְיוֹן.
"בְּנֵי הָאָדָם, בְּמִקְרֶה כָּזֶה, הָיוּ מִשְׁתַמְשִׁים בִּפְצִירָה! פְּצִירָה זֶה חֲתִיכַת בַּרְזֶל אֲרוּכָּה עִם הֲמוֹן שִׁינַיִם בּוֹלְטוֹת וְחַדוֹת. נְשַׁפְשֵׁף אֶת זֶה בִּמְהִירוּת עַל הַסוֹרָגִים, עַד שֶׁיִשָׁבְרוּ. אֵיפֹה אֶפְשָׁר לְהַשִׂיג פְּצִירָה? בּוֹאוּ נְנַסֶה לָצוּד אֶחָד כָּזֶה בַּמַחְסָן."
הֵם מִיהֲרוּ אֶל הַמַחְסָן שֶׁבּוֹ הֶחְזִיק בַּעַל הַחַוָה אֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁלוֹ, שָׁם מָצְאוּ בְּקַלוּת אֶת הַפְּצִירָה וְחָזְרוּ לַכְּלוּב. הֵם שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַכְּלִי קָדִימָה וַאֲחוֹרָה עַל הַסוֹרָגִים. הַכְּלוּב רָעַד כּוּלוֹ וְהִשְׁמִיעַ רַעַשׁ נוֹרָאִי. וּמִן הָרַעַשׁ הֶחָזָק הִתְעוֹרֵר טוּקֶה וְהִתְחִיל לִנְבּוֹחַ בְּכָל כּוֹחוֹ. הַדְבִיבוֹנִים נִבְהֲלוּ, זָרְקוּ אֶת הַפְּצִירָה, וּבִזְנָבוֹת בָּאֲוִיר בָּרְחוּ חֲזָרָה אֶל הַיַעַר.
בַּבּוֹקֶר, מוּקְדָם מֵהָרָגִיל, הִתְעוֹרְרוּ הַיֶלֶד הַקָטָן וְהַיַלְדָה הַקְטַנָה, וּמִיָד הָלְכוּ לִרְאוֹת אֶת חַיַת הַמַחְמָד הַחֲדָשָׁה שֶׁלָהֶם, אֶת הַדְבִיבוֹן שֶׁרָבַץ כָּל הַלַיְלָה עָצוּב בַּכְּלוּב.
"אֵיךְ נִקְרָא לוֹ?" שָׁאַל הַיֶלֶד הַקָטָן.
"נִקְרָא לוֹ שְׁבַע־עֶשְׂרֵה," עָנְתָה הַיַלְדָה הַקְטַנָה. "כִּי אֲנִי יוֹדַעַת לִסְפּוֹר עַד שְׁבַע־עֶשְׂרֵה!"
וּמָה אָכַל "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" לַאֲרוּחַת בּוֹקֶר? כָּל מָה שֶׁנָתְנוּ לוֹ הַיְלָדִים: בֵּיצַת תַרְנְגוֹלֶת, כָּזֹאת שֶׁנִיסָה לְהַשִׂיג בַּלַיְלָה וּבִגְלַל זֶה נִלְכַּד בַּמַלְכּוֹדֶת; וְאַחֲרֵי הַבֵּיצָה – חָגָב; וְאָז חֲתִיכַת בָּשָׂר; וְאָז אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים; וּלְבַסוֹף קוּבִּיַת שׁוֹקוֹלָד!
עַד סוֹף הַיוֹם, הוּא כְּבָר הִרְשָׁה לִשְׁנֵי הַיְלָדִים לְהוֹשִׁיט אֶת אֶצְבָּעָם דֶרֶךְ הַכְּלוּב וּלְלַטֵף אֶת רֹאשׁוֹ, וְלֹא הִתְחַמֵק מֵהֶם; וְהוּא הָיָה כָּל כָּךְ מְרוּצֶה מִמַצָבוֹ הֶחָדָשׁ, עַד שֶׁאָהַב לִהְיוֹת אָסִיר בַּכְּלוּב כִּמְעַט כְּמוֹ לִהְיוֹת גוּר דְבִיבוֹן חוֹפְשִׁי בַּיַעַר. הוּא אָהַב אֶת מִינֵי הַמָזוֹן הַנֶחְמָדִים שֶׁהִגִישׁוּ לוֹ בַּכְּלוּב; וְהוּא אָהַב אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים הַמְתוּלְתָלִים הָאֵלֶה שֶׁבָּאוּ כָּל הַזְמַן לִרְאוֹת אוֹתוֹ.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּבַלַיְלָה שֶׁלְאַחַר מִכֵּן, טוּקֶה, הַכֶּלֶב, יָשַׁן קָרוֹב לַכְּלוּב שֶׁל "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה". וְכַאֲשֶׁר אִימוֹ שֶׁל הַדְבִיבוֹן וּשְׁנֵי אֶחָיו חָזְרוּ כְּדֵי שׁוּב לְנַסוֹת לְהַצִיל אוֹתוֹ, הֵם לֹא הֵעֵזוּ לְהִתְקָרֵב. אֲבָל בַּלַיְלָה הַשְׁלִישִׁי הֵם לֹא מָצְאוּ שָׁם אֶת טוּקֶה. הוּא יָשַׁן בַּבַּיִת. הֵם הָלְכוּ לַמַחְסָן, שׁוּב לָקְחוּ אֶת הַפְּצִירָה וּמִיהֲרוּ אֶל הַכְּלוּב.
"אֲבָל אִימָא," אָמַר הַדְבִיבוֹן הַקָטָן שֶׁבַּשֶׁבִי, "נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מַעְדִיף לְהִישָׁאֵר פֹּה. הַיְלָדִים מַאֲכִילִים אוֹתִי בְּבֵיצִים וּבְכָל טוּב, וְהֵם מְאוֹד אֲדִיבִים אֵלַי. הַיוֹם אָמְרוּ לִי שֶׁאִם אֶתְנַהֵג יָפֶה, בַּקָרוֹב יַרְשׁוּ לִי לָלֶכֶת חוֹפְשִׁי בֶּחָצֵר. יֵשׁ שְׁנַיִם כָּאֵלֶה, וְלִשְׁנֵיהֶם תַלְתַלִים יָפִים. הֵם גוּרֵי אָדָם בְּדִיוּק כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ גוּרֵי דְבִיבוֹן. יִהְיֶה לִי כֵּיף לְשַׂחֵק אִיתָם".
שְׁלוֹשֶׁת דְבִיבוֹנִי הַבַּר הָיוּ עֲצוּבִים מְאוֹד לִשְׁמוֹעַ אֶת דְבָרָיו; הֵם לֹא הִתְוַכְּחוּ וְהָלְכוּ מִשָׁם, רַק הִבְטִיחוּ לַחְזוֹר וְלִרְאוֹת אֶת "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" כָּל לַיְלָה.
וְכָךְ הָיָה. בְּכָל עֶרֶב, גַם כְּשֶׁיָרַד גֶשֶׁם, בְּרֶגַע שֶׁנַעֲשָׂה חָשׁוּךְ, הִגִיעָה הָאֵם עִם שְׁנֵי הַגוּרִים שֶׁלָהּ לִרְאוֹת אֶת בֵּן הַמִשְׁפָּחָה הַקָטָן שֶׁלָהֶם. הוּא שָׁמַר בִּשְׁבִילָם לֶחֶם וְשׁוֹקוֹלָד, וְהוֹשִׁיט לָהֶם אֶת הַכִּיבּוּד מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי הַכְּלוּב; וְהֵם אָכְלוּ בַּהֲנָאָה בִּזְמַן הַבִּיקוּר.
כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם שׁוּחְרַר הַדְבִיבוֹן הַקָטָן מִן הַכְּלוּב וְהוּא הִתְרוֹצֵץ כָּל הַיוֹם בֶּחָצֵר; וּבַלַיְלָה הוּא חָזַר מֵרְצוֹנוֹ לִישׁוֹן בַּכְּלוּב שֶׁכְּבָר לֹא נָעֲלוּ אוֹתוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁנִיסָה לְהִתְקָרֵב אֶל לוּל הַתַרְנְגוֹלוֹת, הָיָה בַּעַל הַחַוָה מֵרִים אוֹתוֹ בָּאוֹזְנַיִם וּמַרְחִיק אוֹתוֹ מִשָׁם, בְּלִי לִשְׁעוֹת לַצְוָחוֹת שֶׁלוֹ. אַחֲרֵי מִסְפַּר פְּעָמִים כָּאֵלֶה, כְּבָר לֹא הֵעֵז הַדְבִיבוֹן לְהִתְקָרֵב לַלוּל.
מִיוֹם לְיוֹם אָהֲבוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים אֶת הַדְבִיבוֹן שֶׁלָהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הָאֵם וּשְׁנֵי הָאַחִים, דְבִיבוֹנֵי הַבַּר מֵהַיַעַר, כַּמָה טוֹב לוֹ בֶּחָצֵר, הִתְחִילוּ גַם הֵם לְחַבֵּב אֶת שְׁנֵי גוּרֵי הָאָדָם הַמְתוּלְתָלִים.
זֶה קָרָה בְּלַיְלָה אֶחָד חָשׁוּךְ מְאוֹד וְחַם מְאוֹד. סוּפַת רְעָמִים הִשְׁתוֹלְלָה עַל הָהָר. דְבִיבוֹנֵי הַבַּר שֶׁיָרְדוּ מִן הַיַעַר לְבַקֵר אֶת הַדְבִיבוֹן הַקָטָן, הִתְגַנְבוּ אֶל הֶחָצֵר, קָרְאוּ לוֹ – וְאֵין עוֹנֶה.
"שְׁבַע־עֶשְׂרֵה, זֶה אֲנַחְנוּ!"
אֵין תְשׁוּבָה.
"שְׁבַע־עֶשְׂרֵה! שְׁבַע־עֶשְׂרֵה!"
אֲבָל הוּא לֹא עָנָה. חֲרֵדִים וּמְבוֹהָלִים הֵם הִתְקָרְבוּ אֶל הַכְּלוּב וְהִסְתַכְּלוּ פְּנִימָה.
פְּסְסְסְ-פְּסְסְסְ!
הֵם הִסְפִּיקוּ לָסֶגֶת אָחוֹרָה בְּדִיוּק בַּזְמַן. שָׁם בְּפֶתַח הַכְּלוּב הַפָּתוּחַ שָׁכַב לוֹ, מְפוּתָל, נָחָשׁ עַכְסָן גָדוֹל. הֵם כִּמְעַט נָגְעוּ בּוֹ בָּאַף. וְעַכְשָׁו הֵם יָדְעוּ לָמָה "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" לֹא עוֹנֶה! הַנָחָשׁ הִכִּישׁ אוֹתוֹ וְכַנִרְאֶה שֶׁכְּבָר מֵת.
שְׁלוֹשֶׁת הַדְבִיבוֹנִים יָדְעוּ שֶׁהֵם חַיָבִים קוֹדֶם כּוֹל לְהַעֲנִישׁ אֶת הַנָחָשׁ. הֵם הִתְנַפְּלוּ עָלָיו מִשְׁלוֹשָׁה כִּיווּנִים וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהָבִין מָה קוֹרֶה. וְאָז הֵם מִיהֲרוּ לְהִיכָּנֵס לַכְּלוּב.
"שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" שָׁכַב שָׁם עַל הָרִצְפָּה בִּשְׁלוּלִית דָם, רַגְלָיו בָּאֲוִיר, וְצַלְעוֹתָיו רוֹעֲדוֹת עִם כָּל נְשִׁימָה. בְּמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מֵרֶבַע שָׁעָה הֵם לִיטְפוּ אוֹתוֹ בְּכַפּוֹת רַגְלֵיהֶם וְלִיקְקוּ בִּלְשׁוֹנָם אֶת גוּפוֹ. אֲבָל זֶה לֹא עָזַר. "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" פָּעַר לְבַסוֹף אֶת פִּיו וְהִפְסִיק לִנְשׁוֹם. הוּא מֵת.
אֶרֶס נְחָשִׁים, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לֹא מַזִיק לִדְבִיבוֹנִים. וְיֵשׁ בַּעֲלֵי חַיִים שֶׁהָאֶרֶס כְּלָל לֹא מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם. אֲבָל הַנָחָשׁ הַזֶה הִכִּישׁ אֶת "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" בָּעוֹרֵק; וְהוּא מֵת, לֹא מֵהָאֶרֶס, אֶלָא מֵאִיבּוּד דָם.
זְמַן רַב נִשְׁאֲרוּ הָאֵם וּשְׁנֵי הַדְבִיבוֹנִים לְיַד גוּפַת הַמִסְכֵּן – וּבָכוּ; וְאָז, כֵּיוָן שֶׁלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כְּלוּם בִּשְׁבִילוֹ, הֵם עָזְבוּ אֶת הֶחָצֵר שֶׁבּוֹ הָיָה כָּל כָּךְ מְאוּשָׁר וְחָזְרוּ אֶל הַיַעַר. אֲבָל בַּדֶרֶךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לַחְשׁוֹב כָּל הַזְמַן: "מָה יַגִידוּ שְׁנֵי גוּרֵי הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יְגַלוּ בַּבּוֹקֶר שֶׁהֶחָבֵר הַקָטָן שֶׁלָהֶם מֵת? הֵם כַּנִרְאֶה יִהְיוּ מְאוֹד מְאוֹד עֲצוּבִים וְיִבְכּוּ עָלָיו הַרְבֵּה!"
הַשְׁלוֹשָׁה אָהֲבוּ אֶת שְׁנֵי הַיְלָדִים הַמְתוּלְתָלִים, בִּגְלַל כָּל מָה שֶׁסִיפֵּר עֲלֵיהֶם "שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" הַמִסְכֵּן. וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה מַחְרִיד חָשְׁבוּ שְׁלוֹשְׁתָם רַק עַל דָבָר אֶחָד: מָה יַעֲשׂוּ כְּדֵי לִמְנוֹעַ מֵהֶם צַעַר, כְּאֵב וּבֶכִי, מִשְׁנֵי גוּרֵי הָאָדָם הַטוֹבִים הָאֵלֶה.
לְבַסוֹף הֵם הִסְכִּימוּ עַל תוֹכְנִית. הַדְבִיבוֹן הַשֵׁנִי נִרְאָה כִּמְעַט כְּמוֹ אָחִיו הַדְבִיבוֹן שֶׁמֵת. אוֹתוֹ גוֹדֶל, אוֹתוֹ צֶבַע פַּרְוָה, אוֹתָם פַּסִים בַּזָנָב, אוֹתָהּ צוּרַת הֲלִיכָה. לָמָה שֶׁהוּא לֹא יִכָּנֵס וְיִתְפּוֹס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל אָחִיו בַּכְּלוּב? אָחִיו הִרְבָּה לְסַפֵּר לָהֶם אֵיךְ מִתְנַהֲלִים הָעִנְיָנִים בֶּחָצֵר, כָּךְ שֶׁהַדְבִיבוֹן הֶחָדָשׁ יוּכַל בְּקַלוּת לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהוּא הָיָה שָׁם כָּל הַזְמַן. גוּרֵי הָאָדָם אֲפִילוּ לֹא יַרְגִישׁוּ בַּהֶבְדֵל.
מִיָד חָזְרוּ הַשְׁלוֹשָׁה לַחַוָה, וְהַדְבִיבוֹן הַקָטָן תָפַס אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל אָחִיו הַמֵת. וְאִילוּ הָאֵם וְהַגוּר הַנוֹתָר שֶׁלָהּ אָחֲזוּ בִּ"שְׁבַע־עֶשְׂרֵה" בְּשִׁינֵיהֶם וְגָרְרוּ אוֹתוֹ אֶל הַיַעַר, שָׁם קָבְרוּ אוֹתוֹ מִתַחַת לְעָלִים.
לְמָחֳרָת, הַיֶלֶד וְהַיַלְדָה אוֹמְנָם שָׂמוּ לֵב לַהִתְנַהֲגוּת הַשׁוֹנָה בְּמִקְצָת שֶׁל הַדְבִיבוֹן, אֲבָל לֹא הֶעְלוּ בְּדַעְתָם מָה קָרָה בַּלַיְלָה. הֵם חָשְׁבוּ שֶׁהַדְבִיבוֹן הוּא שֶׁהָרַג אֶת הַנָחָשׁ שֶׁמָצְאוּ בְּפֶתַח הַכְּלוּב. הֵם שִׂיחֲקוּ אִיתוֹ כָּל הַיוֹם וְלֹא גִילוּ שֶׁאָח הִתְחַלֵף בְּאָח.
כְּבָר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הוֹפִיעוּ שְׁנֵי דְבִיבוֹנִי הַבַּר לְבִיקוּר, וְהִמְשִׁיכוּ בָּזֶה בְּכָל הַלֵילוֹת הַבָּאִים. הַמְאָרֵחַ הַדְבִיבוֹן, מַמָשׁ כְּמוֹ אָחִיו, הָיָה שׁוֹמֵר בִּשְׁבִילָם חֲתִיכוֹת מֵהַבֵּיצִים הַמְבוּשָׁלוֹת שֶׁקִיבֵּל, לִפְעָמִים גַם עֲנָבִים וְשׁוֹקוֹלָד; וְהֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים אֶצְלוֹ וְאוֹכְלִים לְיַד הַכְּלוּב וּמְסַפְּרִים זֶה לָזֶה אֶת הַחֲדָשׁוֹת. הוּא סִיפֵּר לָהֶם מָה קוֹרֶה בַּחַוָה, וְהֵם סִיפְּרוּ לוֹ מָה מִתְרַחֵשׁ בַּיַעַר שֶׁעַל הָהָר.
~~~~