~~~ 3 ~~~
הָאַיָלוֹנֶת הָעִיוֶרֶת
פַּ
עַם הָיְתָה אַיָלָה שֶׁהוֹלִידָה שְׁתֵי אַיָלוֹת קְטַנוֹת; לְמַרְבֵּה הַצַעַר, חָתוּל בַּר טָרַף אַחַת מֵהֶן, וְהַשְׁנִיָה נִשְׁאֲרָה לְבַד עִם הָאִימָא שֶׁלָהּ.
הָאַיָלוֹנֶת הַזֹאת הָיְתָה יְצוּר קָטָן וְיָפֶה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הָאִימָהוֹת הָאַיָלוֹת בַּיַעַר קִיווּ שֶׁגַם לָהֶן תִהְיֶה בַּת כָּזֹאת; וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת חִיבָּתָן, הֵן הָיוּ מְכוֹפְפוֹת אֵלֶיהָ אֶת הָרֹאשׁ וּמְדַגְדְגוֹת אוֹתָהּ בַּבֶּטֶן בַּעֲדִינוּת.
בְּכָל בּוֹקֶר, כְּשֶׁהָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה קָמָה מֵהַמִיטָה, הָיְתָה אִימָא מְשַׁנֶנֶת אִיתָהּ אֶת אַרְבַּעַת הַדִיבְּרוֹת שֶׁכָּל הָאַיָלוֹת הַקְטַנוֹת לוֹמְדוֹת בְּעַל פֶּה:
א. אֲנִי חַיֶבֶת לְהָרִיחַ כָּל עָלֶה יָרוֹק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת אוֹתוֹ; כִּי יֵשׁ עָלִים יְרוּקִים וּמְסוּכָּנִים שֶׁמְכִילִים רַעַל.
ב. בַּנַחַל עָלַי לַעֲצוֹר וְתָמִיד לְהִסְתַכֵּל בִּזְהִירוּת יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לִפְנֵי שֶׁאֲכוֹפֵף אֶת הָרֹאשׁ כְּדֵי לִשְׁתוֹת; אַחֶרֶת תַנִין עָלוּל לֶאֱכוֹל אוֹתִי.
ג. אֲנִי חַיֶבֶת לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ כָּל כַּמָה דַקוֹת וּלְרַחְרֵחַ בִּזְהִירוּת לְכָל הַכִּיווּנִים; אַחֶרֶת פַּנְתֵר עָלוּל לְהִתְגַנֵב וְלִתְפּוֹס אוֹתִי.
ד. כְּשֶׁאֲנִי רוֹעָה בָּאָחוּ, אֲנִי חַיֶבֶת לְהַקְשִׁיב לְכָל רַחַשׁ עַל הָאֲדָמָה סְבִיבִי; אַחֶרֶת נָחָשׁ עָלוּל לִנְשׁוֹךְ אוֹתִי.
כָּל הָעוֹפָרִים לוֹמְדִים אֶת הָעִיקָרִים הָאֵלֶה בְּעַל פֶּה; וּכְשֶׁהָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה יָכְלָה לְהַגִיד אֶת זֶה לְבַד, הִתְחִילָה אִימָהּ לְהַרְשוֹת לָהּ לָצֵאת לְבַד מֵהַבַּיִת.
אַחַר צָהֳרַיִם אֶחָד בַּקַיִץ, שׁוֹטְטָה הָאַיָלוֹנֶת עַל צֶלַע הָהָר וְחִיפְּשָׂה דֶשֶׁא עֲסִיסִי וְגִבְעוֹלִים עֲדִינִים. וְהִנֵה רָאֲתָה לְפָנֶיהָ עֵץ עִם גֶזַע חָלוּל. בְּתוֹכוֹ הָיוּ תְלוּיוֹת מִסְפַּר שַׂקִיוֹת קְטַנוֹת בְּצֶבַע אָפוֹר.
"וּמָה זֶה?" אָמְרָה לְעַצְמָהּ הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה. הִיא מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה דָבָר כָּזֶה. אַיָלוֹת, כְּמוֹ אֲנָשִׁים, נוֹטִים לְזַלְזֵל קְצָת בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים. הַשַׂקִיוֹת הַתְפוּחוֹת, הָאֲפוֹרוֹת, נִרְאוּ לָהּ הֲכִי מְגוּחָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! הִיא הִתְקָרְבָה וּסְתָם חָבְטָה בָּהֶן בְּכָל הַכּוֹח. מִיָד רָאֲתָה אֵיךְ מִן הַשַׂקִיוֹת הַחֲבוּלוֹת מַתְחִילוֹת לְטַפְטֵף טִיפּוֹת שֶׁל נוֹזֵל סָמִיךְ וּמַבְרִיק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוֹפִיעַ נְחִיל שֶׁל זְבוּבִים אֲדַמְדַמִים, בַּעֲלֵי מוֹתְנַיִם צָרִים, מְזַמְזְמִים וּמִסְתוֹבְבִים מֵעַל הַקֵן הַשָׁבוּר שֶׁלָהֶם.
הַזְבוּבִים הָאֲדוּמִים הִתְעוֹפְפוּ סְבִיב הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, אַךְ לֹא עָשׂוּ לָהּ כְּלוּם. וּמָה עִם הַחוֹמֶר הַמְטַפְטֵף הָעֲסִיסִי הַזֶה? בִּזְהִירוּת, בַּעֲדִינוּת, מָתְחָה הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה אֶת רֹאשָׁהּ עַד שֶׁהִצְלִיחָה לָגַעַת בְּאַחַת מִטִיפּוֹת הַנוֹזֵל הַסָמִיךְ בִּקְצֵה הַלָשׁוֹן.
אֵיזוֹ הַפְתָעָה, אֵיזוֹ הַפְתָעָה נִפְלָאָה בִּשְׁבִיל אַיָלוֹנֶת כַּזֹאת קְטַנָה וְחַסְרַת נִיסָיוֹן! הִיא לִיקְקָה בְּמֶרֶץ אֶת הַנוֹזֵל שֶׁדָבַק בִּשְׂפָתֶיהָ וְגַם בָּאַף. בַּהֲנָאָה רַבָּה בָּלְעָה אֶת כָּל הַטִיפּוֹת שֶׁטִיפְטְפוּ. כִּי זֶה הָיָה דְבַשׁ, דְבַשׁ מֵהַסוּג הַמָתוֹק בְּיוֹתֵר. וְהַזְבוּבִים הָאֲדוּמִים הָיוּ דְבוֹרִים! אֲבָל הֵן לֹא עָקְצוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶה הָיוּ מִסוּג הַדְבוֹרִים לְלֹא עוֹקֶץ! כֵּן, יֵשׁ דְבוֹרִים כָּאֵלֶה בִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה.
הָאַיָלוֹנֶת לֹא הִסְתַפְּקָה בַּטִיפּוֹת שֶׁזָלְגוּ לְאִיטָן מִתוֹךְ הַסְדָקִים שֶׁבַּשַׂקִיוֹת. הִיא קָרְעָה שַׂקִית אַחַת גְדוֹלָה וְאָכְלָה אֶת כָּל הַדְבַשׁ שֶׁבִּפְנִים; וְאָז, קוֹפֶצֶת מִשִׂמְחָה, הִיא מִיהֲרָה הַבַּיְתָה כְּדֵי לְסַפֵּר לְאִימָא.
אֲבָל הָאֵם הָאַיָלָה קִימְטָה אֶת מִצְחָהּ בִּדְאָגָה רַבָּה.
"לְהַבָּא אַל תִגְעִי בְּקִינֵי הַדְבוֹרִים, אַיָלוֹנֶת שֶׁלִי!" הִיא הִזְהִירָה בְּחוּמְרָה, "הַדְבַשׁ הוּא טוֹב מְאוֹד לַאֲכִילָה; אֲבָל מְסוּכָּן לְהִתְקָרֵב לָזֶה. עָלַיִךְ לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַקִינִים שֶׁאַתְ רוֹאָה!"
"אֲבָל דְבוֹרִים לֹא עוֹקְצוֹת, אִימָא!" קָרְאָה הָאַיָלוֹנֶת בְּשִׂמְחָה. "צְרָעוֹת עוֹקְצוֹת, דַבּוּרִים עוֹקְצִים; אֲבָל דְבוֹרִים – לֹא!"
"אַתְ טוֹעָה, יַקִירָתִי!" עָנְתָה הָאֵם. "הָיָה לָךְ מַזָל גָדוֹל, זֶה הַכּוֹל. דְבוֹרִים מְסוּכָּנוֹת וְעוֹקְצוֹת כְּמוֹ צְרָעוֹת, שֶׁתֵדְעִי לָךְ! אָז מֵעַכְשָׁו הִיזָהֲרִי, אוֹ שֶׁיוֹם אֶחָד תִצְטַעֲרִי מְאוֹד."
"בְּסֵדֶר, אִימָא, אֲנִי אֶזָהֵר," אָמְרָה הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה.
אֲבָל הַדָבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא עָשְׂתָה כְּבָר לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר הָיָה לָרוּץ בָּאָחוּ הַפָּתוּחַ כְּדֵי לְחַפֵּשׂ קִינֵי דְבוֹרִים! כִּי גָדוֹל הַסִיכּוּי לִמְצוֹא בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מֵאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַיַעַר.
וְאָכֵן, הִיא מָצְאָה אֶת מָה שֶׁחִיפְּשָׂה – קֵן שֶׁל דְבוֹרִים. הַפַּעַם הָיוּ הַדְבוֹרִים שְׁחוֹרוֹת, עִם פַּסִים צְהוּבִּים בַּמוֹתְנַיִם; גַם הַקֵן הָיָה בְּצֶבַע שׁוֹנֶה, וְגָדוֹל בְּהַרְבֵּה מֵהַשַׂקִיוֹת שֶׁהָאַיָלוֹנֶת מָצְאָה בַּיוֹם הַקוֹדֶם.
אֲבָל מִבְּחִינָתָהּ זֶה הָיָה בְּסֵדֶר גָמוּר. "אִם הַקֵן גָדוֹל יוֹתֵר – הַדְבַשׁ כַּנִרְאֶה מָתוֹק יוֹתֵר וּבְכַמוּת גְדוֹלָה יוֹתֵר!" מְאוֹד פָּשׁוּט.
אֲבָל אָז הִיא נִזְכְּרָה בְּמָה שֶׁאִימָא שֶׁלָהּ אָמְרָה. "הוֹ, אִימָא מְפַחֶדֶת מִדַי! כָּל הָאִימָהוֹת מְפַחֲדוֹת מִדַי!" וְהִיא נָגְחָה בְּרֹאשָׁהּ בַּקֵן.
תוֹךְ שְׁנִיָה אוֹ שְׁתַיִם הִיא הִתְחָרְטָה מְאוֹד. הַדְבוֹרִים הַפַּעַם הָיוּ דְבוֹרִים רְגִילוֹת. וְהָיוּ שָׁם אֲלָפִים כָּאֵלֶה שֶׁפָּרְצוּ מִן הַקֵן בִּנְחִיל גָדוֹל, הִתְנַפְּלוּ עַל הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, עַל הָרֹאשׁ וְהַצַוָאר וְהַכְּתֵפַיִם, וַאֲפִילוּ זָחֲלוּ מִתַחַת לְבִטְנָהּ וְעַל זְנָבָהּ. וְהֵן עָקְצוּ אוֹתָהּ בְּכָל הַגוּף, אֲבָל הֲכִי גָרוּעַ – בָּעֵינַיִם. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר עֲקִיצוֹת בְּכָל עַיִן!
הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, מִשְׁתוֹלֶלֶת מִכְּאֵב וּמִפַּחַד, בָּרְחָה מִשָׁם בִּצְרָחוֹת אֲיוּמוֹת. הִיא רָצָה וְרָצָה. אֲבָל לְבַסוֹף הִיא נֶאֶלְצָה לַעֲצוֹר, כִּי הִיא כְּבָר לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. שְׁתֵי עֵינֶיהָ הָיוּ נְפוּחוֹת; כָּל כָּךְ נְפוּחוֹת שֶׁלֹא יָכְלָה לִפְקוֹחַ אוֹתָן. רוֹעֶדֶת מִפַּחַד וְסוֹבֶלֶת מִכְּאֵב, עָצְרָה וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.
"אִימָא!... אִימָא!"
הָאֵם הָאַיָלָה נֶעֶשְׂתָה מוּדְאֶגֶת מְאוֹד. אַחַר הַצָהֳרַיִם חָלַף וְהָאַיָלוֹנֶת – אֵינֶנָה, לֹא חָזְרָה הַבַּיְתָה; לְבַסוֹף הִיא יָצְאָה לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בְּעִקְבוֹת הָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאַיָלוֹת יוֹדְעוֹת, וּלְפִי הָעֲקֵבוֹת הַקְטָנוֹת שֶׁהִשְׁאִירָה הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
סוֹף סוֹף שָׁמְעָה אוֹתָהּ מֵרָחוֹק, אַךְ בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ, מָה רַב הָיָה צַעֲרָהּ לִמְצוֹא אוֹתָהּ בּוֹכָה עַד לֵב הַשָׁמַיִם. וְצַעֲרָהּ עוֹד גָדַל כַּאֲשֶׁר גִילְתָה שֶׁהָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ לֹא רוֹאָה כְּלוּם – עִיוֶרֶת!
שְׁתֵי הָאַיָלוֹת, הָאֵם וְהַבַּת, חָזְרוּ לְאַט לְאַט הַבַּיְתָה. וְכָל הַדֶרֶךְ תָקְעָה הָאַיָלוֹנֶת אֶת הַחוֹטֶם שֶׁלָהּ בַּבֶּטֶן שֶׁל אִימָא. כָּל הָאַיָלוֹת הַזְקֵנוֹת בָּאוּ לִבְדוֹק אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל הַקְטַנָה וּלְהַצִיעַ תְרוּפָה. הָאֵם הָאַיָלָה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. לֹא הָיוּ לָהּ טִיפּוֹת אוֹ מְשָׁחוֹת אוֹ תַחְבּוֹשׁוֹת בִּשְׁבִיל לְהַרְגִיעַ אֶת הַכְּאֵב בָּעֵינַיִם שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ.
הִיא שָׁמְעָה שֶׁמֵעֵבֶר לֶהָרִים חַי אָדָם הַבָּקִי בִּתְרוּפוֹת. הָאִישׁ הַזֶה אוֹמְנָם הָיָה פַּעַם צַיָד, אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא הִפְסִיק לָצוּד. וּלְפִי הַשְׁמוּעוֹת שֶׁשָׁמְעָה עָלָיו, הִיא הִגִיעָה לְמַסְקָנָה שֶׁהוּא כַּנִרְאֶה אָדָם טוֹב לֵב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאַיָלָה רָעֲדָה מֵהַמַחְשָׁבָה לִפְגוֹשׁ אָדָם שֶׁבְּעָבָר הָיָה צָד בַּעֲלֵי חַיִים, הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְסַכֵּן אֶת עַצְמָהּ לְמַעַן הַבַּת שֶלָהּ. וּמִשׁוּם שֶׁמֵעוֹלָם לֹא פָּגְשָׁה אֶת הָאִישׁ, הִיא הֶחְלִיטָה לְבַקֵשׁ הַמְלָצָה מֵאֵת דוֹב הַנְמָלִים, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בִּיחָסָיו הַטוֹבִים מְאוֹד עִם כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַפַּנְתֵרִים וַחֲתוּלִי הַבַּר הִשְׁתוֹלְלוּ בַּיַעַר, לֹא חִיכְּתָה הָאֵם לְרֶגַע. הִיא כִּיסְתָה בִּזְהִירוּת אֶת הַקְטַנָה הַיְשֵׁנָה שֶׁלָהּ בַּעֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁטוֹרְפִים לֹא יוּכְלוּ לִמְצוֹא אוֹתָהּ. וְאָז יָצְאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל דוֹב הַנְמָלִים.
הִיא הָלְכָה כָּל כָּךְ מַהֵר וְכָל כָּךְ רָחוֹק, עַד שֶׁכִּמְעַט הִתְעַלְפָה מֵעֲיֵפוּת כַּאֲשֶׁר הִגִיעָה לְשָׁם; וּפַעַם אַחַת, עַל הַכְּבִישׁ, רַק בְּמַזָל הִיא הִצְלִיחָה לְהִימָלֵט מֵהַנִיבִים שֶׁל אַרְיֵה הָרִים שֶׁהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ.
דוֹב הַנְמָלִים הָיָה יְצוּר קָטָן וְצָהוֹב עִם שִׁכְמִיָה שְׁחוֹרָה הַמוּטֶלֶת עַל כְּתֵפָיו וּמַגִיעָה לוֹ עַד הַמוֹתְנַיִם, שָׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה מִתַחַת לְבִטְנוֹ בְּחוּטִים שְׁחוֹרִים.
אֵיךְ קָרָה שֶׁדוֹב הַנְמָלִים הִתְיַדֵד כָּל כָּךְ עִם הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, אַף אֶחָד בַּיַעַר לֹא יָדַע; אֲבָל יוֹם אֶחָד, בְּלִי סָפֵק, הָאֱמֶת עוֹד תִתְגַלֶה.
מִכָּל מָקוֹם, הָאַיָלָה הָאֵם הִגִיעָה לַבַּיִת שֶׁבּוֹ גָר דוֹב הַנְמָלִים.
"טָאק טָאק טָאק!" הִיא דָפְקָה, מִתְנַשֶׁפֶת.
"מִי זֶה?" שָׁאַל דוֹב הַנְמָלִים, יַשְׁנוּנִי.
"זֹאת אֲנִי!" אָמְרָה הָאַיָלָה וּמִיָד תִיקְנָה אֶת עַצְמָהּ וְאָמְרָה: "זֹאת אֲנִי – הָאִימָא שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת הַיָפָה!"
"כֵּן, שָׁמַעְתִי עָלַיִךְ," אָמַר דוֹב הַנְמָלִים. "נוּ, מָה אַתְ רוֹצָה?"
"אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַכִּיר לִי אֶת הָאִישׁ עִם הַתְרוּפוֹת, זֶה שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתִיתֵן לִי הַמְלָצָה בַּיָד כְּדֵי שֶׁהוּא יַסְכִּים לְקַבֵּל אוֹתָנוּ. כִּי הַבַּת שֶׁלִי הַמִסְכֵּנָה נֶעֶשְׂתָה עִיוֶרֶת!"
"מָה אַתְ אוֹמֶרֶת! עִיוֶרֶת? הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה הַיְקָרָה שֶׁלָךְ שֶׁכּוּלָם רוֹצִים אַחַת כָּמוֹהָ? הַמְלָצָה? אַתְ לֹא צְרִיכָה מִמֶנִי שׁוּם הַמְלָצָה בַּיָד. כְּשֶׁתִרְאִי אֶת הָאִישׁ, פָּשׁוּט תַגִידִי לוֹ שֶׁדוֹב הַנְמָלִים שָׁלַח אוֹתָךְ."
"תוֹדָה רַבָּה," קָרְאָה הָאַיָלָה. "אֲבָל הָאִישׁ הַזֶה הָיָה פַּעַם צַיָד! אַתָה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לא צְרִיכָה יוֹתֵר מִזֶה?"
"בְּהֶחְלֵט לֹא!" אָמַר דוֹב הַנְמָלִים.
"אַתָה דוֹב נְמָלִים עִם לֵב טוֹב," אָמְרָה הָאַיָלָה וְעֵינֶיהָ הִתְמַלְאוּ בִּדְמָעוֹת.
הַשָׁעָה הִתְחִילָה לִהְיוֹת מְאוּחֶרֶת, וְהִיא עוֹד רָצְתָה לְהַגִיעַ לְבֵית הַצַיָד עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר.
הִיא מִיהֲרָה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה וּמָצְאָה אֶת הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִיטָה וּבוֹכָה. הָאֵם הֵקִימָה אוֹתָהּ, וּבְיַחַד הֵן עָשׂוּ אֶת דַרְכָּן לְעֵבֶר הַכְּפָר שֶׁבּוֹ גָר הַצַיָד. הֵן הִתְגַנְבוּ בְּשֶׁקֶט רַב וְצָעֲדוּ צְמוּדִים לְאוֹרֶךְ קִירוֹת הַבָּתִים, כְּדֵי שֶׁהַכְּלָבִים לֹא יִרְאוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אוֹתָן.
הֵן הִגִיעוּ אֶל בִּקְתַת הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. הָאֵם דָפְקָה חָזָק בַּדֶלֶת:
"טָאק טָאק טָאק!"
גַּם הָאַיָלוֹנֶת דָפְקָה חָזָק כְּכָל שֶׁיָכְלָה:
"טָא! טָא! טָא!"
"מִי שָׁם?" קוֹל קָרָא מִבִּפְנִים.
"זֶה אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ," אָמְרָה הָאַיָלוֹנֶת.
"כְּלוֹמַר," הוֹסִיפָה הָאֵם, "דוֹב הַנְמָלִים הוּא חָבֵר שֶׁלָנוּ, וְהוּא שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ!"
"בְּסֵדֶר," אָמַר הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, פָּתַח אֶת הַדֶלֶת וְיָצָא הַחוּצָה. "מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילֵךְ?"
"הַבַּת שֶׁלִי, הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, נֶעֶשְׂתָה עִיוֶרֶת. אוּלַי אַתָה יָכוֹל לַעְזוֹר לָהּ?"
וְהָאִימָא הָאַיָלָה סִיפְּרָה אֶת מָה שֶׁקָרָה עִם הַדְבוֹרִים.
"הְמְמְמְ!" הִמְהֵם הָאִישׁ. "רַק תְנִי לִי לִבְדוֹק אֶת הַגְבֶרֶת הַצְעִירָה הַנֶחְמָדָה הַזֹאת."
הַצַיָד לְשֶׁעָבַר נִכְנַס שׁוּב לַבִּקְתָה וְחָזַר עַד מְהֵרָה עִם שְׁרַפְרַף גָבוֹהַ. הוּא הִנִיחַ אֶת הָאַיָלוֹנֶת עַל הַשְׁרַפְרַף בְּצוּרָה כָּזֹאת שֶׁיוּכַל לִבְדוֹק אֶת עֵינֶיהָ בְּלִי לְהִתְכּוֹפֵף. אַחַר כָּךְ הוֹצִיא זְכוּכִית מַגְדֶלֶת גְדוֹלָה וְהִסְתַכֵּל בָּעוֹקָצִים שֶׁנִתְקְעוּ בָּעֵינַיִם. בְּאוֹתוֹ זְמַן אָחֲזָה אִימָא אַיָלָה בְּפָנָס וְהֵאִירָה בִּשְׁבִיל הָאִישׁ כְּדֵי שֶׁיוּכַל לִרְאוֹת בְּבֵרוּר, כִּי הַשֶׁמֶשׁ עֲדַיִן לֹא עָלְתָה לְגַמְרֵי.
"הְמְמְמְ, אֵין מָה לִדְאוֹג," אָמַר לְבַסוֹף הָאִישׁ לָאֵם, וְעָזַר לַקְטַנָה שֶׁלָהּ לָרֶדֶת מֵהַשְׁרַפְרַף. "זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן וְשֶׁל טִיפּוּל נָכוֹן." וְהוּא שׁוּב נִכְנַס לַבִּקְתָה וְחָזַר מִשָׁם עִם דְבָרִים בַּיָד.
"הִנֵה, קְחִי אֶת הַמִשְׁחָה הַזֹאת," אָמַר לָאַיָלָה, "מִרְחִי אוֹתָהּ עַל הַתַחְבּוֹשׁוֹת הָאֵלֶה וְהַנִיחִי עַל הָעֵינַיִם שֶׁלָהּ. כָּךְ עָלֶיהָ לְהִישָׁאֵר – בְּחוֹשֶׁךְ גָמוּר – בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יוֹם. וְרַק אָז תָסִירִי אֶת הַתַחְבּוֹשׁוֹת. לְאַחַר מִכֵּן, הִיא צְרִיכָה לְהַרְכִּיב אֶת הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים הָאֵלֶה לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם. וְאִם תַעֲשׂוּ זֹאת בְּדִיוּק, הַקְטַנָה תִהְיֶה בְּסֵדֶר."
"תוֹדָה, הֲמוֹן הֲמוֹן תוֹדָה," אָמְרָה הָאֵם הָאַיָלָה בְּרֶגֶשׁ רַב. "וְעַכְשָׁו, אֲדוֹנִי, כַּמָה אֲנִי חַיֶבֶת לְךָ?"
"שׁוּם דָבָר, זֶה לְגַמְרֵי בְּחִינָם, גְבִרְתִי," הֵשִׁיב בְּחִיוּךְ הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. "וְעוֹד דָבָר: כַּאֲשֶׁר אַתֶם יוֹצְאִים עַכְשָׁו מִפֹּה, הִיזָהֲרוּ מֵהַכְּלָבִים שֶׁבַּבַּיִת הַסָמוּךְ. הַשָׁכֵן שֶׁלִי הוּא צַיָד שֶׁמַחְזִיק כַּלְבֵי צַיִד בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִיל לִרְדוֹף אַחֲרֵי חַיוֹת נֶחְמָדוֹת שֶׁכְּמוֹתְכֶן".
בְּרֶגַע שֶׁשָׁמְעוּ זֹאת, נִמְלְאוּ הָאֵם וְהַבַּת פַּחַד עַד שֶׁבְּקוֹשִׁי הֵעֵזוּ לִנְשׁוֹם; הֵן הָלְכוּ מִשָׁם עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, וְעָצְרוּ דוֹמְמִים כָּל כַּמָה מֶטְרִים. וּבְכָל זֹאת שָׁמְעוּ אוֹתָן הַכְּלָבִים וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶן כִּמְעַט קִילוֹמֶטֶר עַד שֶׁהִגִיעוּ לַיַעַר. שָׁם יָדְעָה הָאֵם לַחְמוֹק בְּבִיטָחוֹן מִן הָרוֹדְפִים.
הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה הֶחְלִימָה, לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ בְּדִיוּק כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָה קָשֶׁה הָיָה לָאֵם לִשְׁמוֹר עַל הָאַיָלוֹנֶת סְגוּרָה בְּחוֹשֶׁךְ גָמוּר, בְּתוֹךְ עֵץ חָלוּל, בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יָמִים אֲרוּכִּים. אֶת פֶּתַח הָעֵץ חָסְמָה הָאֵם בָּעֲנָפִים, כָּךְ שֶׁשׁוּם אוֹר לֹא חָדַר פְּנִימָה, אֲפִילוּ אֶת קְצֵה הַחוֹטֶם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת.
לִבְסוֹף, בּוֹקֶר אֶחָד, הֵזִיזָה הָאֵם אֶת הָעֲנָפִים מִפֶּתַח הָעֵץ הֶחָלוּל, הֵסִירָה אֶת הַתַחְבּוֹשׁוֹת מֵעַל עֵינֶיהָ שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת וְהִרְכִּיבָה לָהּ אֶת הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים.
עַכְשָׁו, עִם הַמִשְׁקָפַיִם עַל אַפָּהּ, יָצְאָה הָאַיָלוֹנֶת אֶל אוֹר הַשֶׁמֶשׁ.
"הוֹ, אִימָא, אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת עַכְשָׁו! כֵּן, אִימָא, אֲנִי רוֹאָה!"
וְאִימָא אַיָלָה, אִם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, הֶחְבִּיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מֵאֲחוֹרֵי הַשִׂיחִים כְּדֵי לְהַסְתִיר אֶת דִמְעוֹת הַשִׂמְחָה שֶׁעָלוּ בְּעֵינֶיהָ.
תוֹךְ שְׁבוּעַיִם הוּסְרוּ גַם הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים.
הַאִם הַכּוֹל חָזַר לִהְיוֹת כָּרָגִיל? לֹא. כִּי כְּכָל שֶׁהַזְמַן חָלַף, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיאָה לְגַמְרֵי, הִתְחִילָה הָאַיָלוֹנֶת לִהְיוֹת עֲצוּבָה. לָמָה? מִפְּנֵי שֶׁרָצְתָה מְאוֹד לִגְמוֹל טוֹבָה לָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, הָאִישׁ שֶׁהִצִיל אֶת מְאוֹר עֵינֶיהָ – אֲבָל הִיא לֹא יָדְעָה אֵיךְ.
עַד שֶׁיוֹם אֶחָד עָלָה בְּמוֹחָהּ רַעְיוֹן. זֶה קָרָה כַּאֲשֶׁר טִיְלָה לְאוֹרֶךְ שְׂפַת אֲגַם עִם הֲמוֹן עוֹפוֹת מַיִם, שָׁם מָצְאָה נוֹצָה שֶׁל אֲנָפָה כְּחוּלָה.
"אוּלַי הָאִישׁ הַטוֹב יֹאהַב אֶת הַנוֹצָה הַיָפָה הַזֹאת?" הִיא חָשְׁבָה, וְהֵרִימָה אוֹתָהּ בִּשְׂפָתֶיהָ.
וְאָז, לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁיָרַד גֶשֶׁם חָזָק, יָצְאָה הָאַיָלוֹנֶת אֶל בִּקְתַת הַצַיָד לְשֶׁעָבַר – כִּי יָדְעָה שֶׁבִּסְעָרָה כָּזֹאת לֹא יוֹצִיאוּ כַּלְבֵּי הַשָׁכֵן אֶת הָאַף מֵהַמְלוּנוֹת.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שָׁכַב הָאִישׁ וְקָרָא בַּחֲדַר הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ, מְרוּצֶה מֵעַצְמוֹ שֶׁהִסְפִּיק לְתַקֵן אֶת גַג הַבִּקְתָה לִפְנֵי שֶׁהַגֶשֶׁם הִתְחִיל. כָּעֵת הוּא הָיָה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַסְעָרָה.
פִּתְאוֹם שָׁמַע: "טָא טָא טָא!"
כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶלֶת, עָמְדָה שָׁם הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה שֶׁטִיפֵּל בָּהּ לִפְנֵי זְמַן מָה. הִיא עָמְדָה בַּגֶשֶׁם, כּוּלָהּ רְטוּבָה, עִם נוֹצַת אֲנָפָה בְּפִיהָ.
"הִנֵה מַשֶׁהוּ שֶׁהֵבֵאתִי בִּשְׁבִילְךָ," הִסְבִּירָה הָאַיָלוֹנֶת.
אֲבָל הַצַיָד הִתְחִיל לִצְחוֹק.
הָאַיָלוֹנֶת חָזְרָה הַבַּיְתָה, מְבוּיֶשֶׁת, כּוּלָהּ צַעַר. הִיא חָשְׁבָה שֶׁהָאִישׁ צָחַק בְּלַעַג עַל הַמַתָנָה הָעֲלוּבָה שֶׁלָהּ. אַחֲרֵי שֶׁחָשְׁבָה עוֹד קְצָת, הֶחְלִיטָה לְחַפֵּשׂ נוֹצָה טוֹבָה וּגְדוֹלָה יוֹתֵר לָתֵת לָאִישׁ שֶׁהִצִיל אוֹתָהּ; וְהַפַּעַם הִיא מָצְאָה כַּמָה נוֹצוֹת שֶׁהָיוּ בֶּאֱמֶת יְפֵהפִיוֹת; הִיא הִקְפִּידָה לִשְׁמוֹר אוֹתָן נְקִיוֹת וִיבֵשׁוֹת.
וְלַיְלָה אֶחָד הִיא שׁוּב חָזְרָה לְבִקְתַת הָאִישׁ שֶׁרִיפֵּא אוֹתָהּ; וְהַפַּעַם הוּא לֹא צָחַק. הוּא הָיָה אִישׁ אָדִיב וּמְנוּמָס; הוּא הֵבִין שֶׁבַּפַּעַם הַקוֹדֶמֶת טָעָה וּפָגַע בְּרִגְשׁוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁצָחַק. לָכֵן, עַכְשָׁו, הוּא הִזְמִין אוֹתָהּ לְהִיכָּנֵס פְּנִימָה, מָשַׁךְ אֶת הַשְׁרַפְרַף הַגָבוֹהַ אֶל הַשׁוּלְחָן וְנָתַן לָהּ צְלוֹחִית דְבַשׁ. לִיק לַק, לִיק לַק! הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה לִיקְקָה אֶת הַמַעֲדָן הַמָתוֹק בַּהֲנָאָה גְדוֹלָה.
מֵאָז הָפְכוּ הַשְׁנַיִם לַחֲבֵרִים טוֹבִים. הָאַיָלוֹנֶת בִּילְתָה חֵלֶק גָדוֹל מִזְמַנָהּ בְּאִיסוּף שֶׁל נוֹצוֹת מְיוּחָדוֹת בִּשְׁבִיל הָאִישׁ, שֶׁאוֹתָן הוּא מָכַר תְמוּרַת סְכוּם כֶּסֶף טוֹב. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא בָּאָה עִם נוֹצָה בֵּין שְׂפָתֶיהָ, נָתַן לָהּ הַצַיָד לְשֶׁעָבַר צִנְצֶנֶת דְבַשׁ; לִפְעָמִים, אוֹמְנָם לְעִיתִים רְחוֹקוֹת, אַף הָיָה מַצִיעַ לָהּ סִיגָר מִן הַסִיגָרִים שֶׁלוֹ. הָאַיָלוֹנֶת אָכְלָה אֶת הַסִיגָר הֶעָשׂוּי מֵעֲלֵי טַבָּק. כַּמוּבָן שֶׁלֹא עִישְׁנָה אוֹתוֹ, הֲרֵי הָעִישׁוּן מַזִיק גַם לְאַיָלוֹת וְלֹא רַק לִבְנֵי אָדָם.
לֵילוֹת שְׁלֵמִים הָיוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים מְבַלִים יַחְדָיו, מְשׂוֹחֲחִים לְיַד הָאֵשׁ הַדוֹלֶקֶת בָּאָח, בְּעוֹד הָרוּחַ מְיַלֶלֶת בַּחוּץ; כִּי הָאַיָלוֹנֶת בָּאָה לְבַקֵר רַק בְּלֵילוֹת שֶׁל מֶזֶג אֲוִיר סוֹעֵר, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהַכְּלָבִים יִשָׁאֲרוּ בַּמְלוּנוֹת.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשָׁמַיִם קָדְרוּ וְהִבְטִיחוּ סְעָרָה וְגֶשֶׁם, הָיָה הָאִישׁ מְצַפֶּה לַבִּיקוּר הַמְיוּחָד. הוּא הָיָה מַדְלִיק מְנוֹרָה, מֵנִיחַ צִנְצֶנֶת דְבַשׁ עַל הַשׁוּלְחָן, מוֹצִיא סֵפֶר וּמַתְחִיל לִקְרוֹא, וּמְחַכֶּה לִשְׁמוֹעַ אֶת הַדְפִיקוֹת בַּדֶלֶת – "טָא טָא טָא!". כֵּן, הָאַיָלוֹנֶת, שֶׁבֵּינְתַיִם גָדְלָה לְאַיָלָה יְפֵהפִיָה, נִשְׁאֲרָה כָּל חַיֶיהָ יְדִידָתוֹ הַנֶאֱמָנָה.
~~~~
הָאַיָלוֹנֶת הַזֹאת הָיְתָה יְצוּר קָטָן וְיָפֶה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הָאִימָהוֹת הָאַיָלוֹת בַּיַעַר קִיווּ שֶׁגַם לָהֶן תִהְיֶה בַּת כָּזֹאת; וּכְדֵי לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת חִיבָּתָן, הֵן הָיוּ מְכוֹפְפוֹת אֵלֶיהָ אֶת הָרֹאשׁ וּמְדַגְדְגוֹת אוֹתָהּ בַּבֶּטֶן בַּעֲדִינוּת.
בְּכָל בּוֹקֶר, כְּשֶׁהָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה קָמָה מֵהַמִיטָה, הָיְתָה אִימָא מְשַׁנֶנֶת אִיתָהּ אֶת אַרְבַּעַת הַדִיבְּרוֹת שֶׁכָּל הָאַיָלוֹת הַקְטַנוֹת לוֹמְדוֹת בְּעַל פֶּה:
א. אֲנִי חַיֶבֶת לְהָרִיחַ כָּל עָלֶה יָרוֹק לִפְנֵי שֶׁאֲנִי אוֹכֶלֶת אוֹתוֹ; כִּי יֵשׁ עָלִים יְרוּקִים וּמְסוּכָּנִים שֶׁמְכִילִים רַעַל.
ב. בַּנַחַל עָלַי לַעֲצוֹר וְתָמִיד לְהִסְתַכֵּל בִּזְהִירוּת יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לִפְנֵי שֶׁאֲכוֹפֵף אֶת הָרֹאשׁ כְּדֵי לִשְׁתוֹת; אַחֶרֶת תַנִין עָלוּל לֶאֱכוֹל אוֹתִי.
ג. אֲנִי חַיֶבֶת לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ כָּל כַּמָה דַקוֹת וּלְרַחְרֵחַ בִּזְהִירוּת לְכָל הַכִּיווּנִים; אַחֶרֶת פַּנְתֵר עָלוּל לְהִתְגַנֵב וְלִתְפּוֹס אוֹתִי.
ד. כְּשֶׁאֲנִי רוֹעָה בָּאָחוּ, אֲנִי חַיֶבֶת לְהַקְשִׁיב לְכָל רַחַשׁ עַל הָאֲדָמָה סְבִיבִי; אַחֶרֶת נָחָשׁ עָלוּל לִנְשׁוֹךְ אוֹתִי.
כָּל הָעוֹפָרִים לוֹמְדִים אֶת הָעִיקָרִים הָאֵלֶה בְּעַל פֶּה; וּכְשֶׁהָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה יָכְלָה לְהַגִיד אֶת זֶה לְבַד, הִתְחִילָה אִימָהּ לְהַרְשוֹת לָהּ לָצֵאת לְבַד מֵהַבַּיִת.
אַחַר צָהֳרַיִם אֶחָד בַּקַיִץ, שׁוֹטְטָה הָאַיָלוֹנֶת עַל צֶלַע הָהָר וְחִיפְּשָׂה דֶשֶׁא עֲסִיסִי וְגִבְעוֹלִים עֲדִינִים. וְהִנֵה רָאֲתָה לְפָנֶיהָ עֵץ עִם גֶזַע חָלוּל. בְּתוֹכוֹ הָיוּ תְלוּיוֹת מִסְפַּר שַׂקִיוֹת קְטַנוֹת בְּצֶבַע אָפוֹר.
"וּמָה זֶה?" אָמְרָה לְעַצְמָהּ הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה. הִיא מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה דָבָר כָּזֶה. אַיָלוֹת, כְּמוֹ אֲנָשִׁים, נוֹטִים לְזַלְזֵל קְצָת בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לֹא מְבִינִים. הַשַׂקִיוֹת הַתְפוּחוֹת, הָאֲפוֹרוֹת, נִרְאוּ לָהּ הֲכִי מְגוּחָכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! הִיא הִתְקָרְבָה וּסְתָם חָבְטָה בָּהֶן בְּכָל הַכּוֹח. מִיָד רָאֲתָה אֵיךְ מִן הַשַׂקִיוֹת הַחֲבוּלוֹת מַתְחִילוֹת לְטַפְטֵף טִיפּוֹת שֶׁל נוֹזֵל סָמִיךְ וּמַבְרִיק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוֹפִיעַ נְחִיל שֶׁל זְבוּבִים אֲדַמְדַמִים, בַּעֲלֵי מוֹתְנַיִם צָרִים, מְזַמְזְמִים וּמִסְתוֹבְבִים מֵעַל הַקֵן הַשָׁבוּר שֶׁלָהֶם.
הַזְבוּבִים הָאֲדוּמִים הִתְעוֹפְפוּ סְבִיב הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, אַךְ לֹא עָשׂוּ לָהּ כְּלוּם. וּמָה עִם הַחוֹמֶר הַמְטַפְטֵף הָעֲסִיסִי הַזֶה? בִּזְהִירוּת, בַּעֲדִינוּת, מָתְחָה הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה אֶת רֹאשָׁהּ עַד שֶׁהִצְלִיחָה לָגַעַת בְּאַחַת מִטִיפּוֹת הַנוֹזֵל הַסָמִיךְ בִּקְצֵה הַלָשׁוֹן.
אֵיזוֹ הַפְתָעָה, אֵיזוֹ הַפְתָעָה נִפְלָאָה בִּשְׁבִיל אַיָלוֹנֶת כַּזֹאת קְטַנָה וְחַסְרַת נִיסָיוֹן! הִיא לִיקְקָה בְּמֶרֶץ אֶת הַנוֹזֵל שֶׁדָבַק בִּשְׂפָתֶיהָ וְגַם בָּאַף. בַּהֲנָאָה רַבָּה בָּלְעָה אֶת כָּל הַטִיפּוֹת שֶׁטִיפְטְפוּ. כִּי זֶה הָיָה דְבַשׁ, דְבַשׁ מֵהַסוּג הַמָתוֹק בְּיוֹתֵר. וְהַזְבוּבִים הָאֲדוּמִים הָיוּ דְבוֹרִים! אֲבָל הֵן לֹא עָקְצוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶה הָיוּ מִסוּג הַדְבוֹרִים לְלֹא עוֹקֶץ! כֵּן, יֵשׁ דְבוֹרִים כָּאֵלֶה בִּדְרוֹם אָמֵרִיקָה.
הָאַיָלוֹנֶת לֹא הִסְתַפְּקָה בַּטִיפּוֹת שֶׁזָלְגוּ לְאִיטָן מִתוֹךְ הַסְדָקִים שֶׁבַּשַׂקִיוֹת. הִיא קָרְעָה שַׂקִית אַחַת גְדוֹלָה וְאָכְלָה אֶת כָּל הַדְבַשׁ שֶׁבִּפְנִים; וְאָז, קוֹפֶצֶת מִשִׂמְחָה, הִיא מִיהֲרָה הַבַּיְתָה כְּדֵי לְסַפֵּר לְאִימָא.
אֲבָל הָאֵם הָאַיָלָה קִימְטָה אֶת מִצְחָהּ בִּדְאָגָה רַבָּה.
"לְהַבָּא אַל תִגְעִי בְּקִינֵי הַדְבוֹרִים, אַיָלוֹנֶת שֶׁלִי!" הִיא הִזְהִירָה בְּחוּמְרָה, "הַדְבַשׁ הוּא טוֹב מְאוֹד לַאֲכִילָה; אֲבָל מְסוּכָּן לְהִתְקָרֵב לָזֶה. עָלַיִךְ לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַקִינִים שֶׁאַתְ רוֹאָה!"
"אֲבָל דְבוֹרִים לֹא עוֹקְצוֹת, אִימָא!" קָרְאָה הָאַיָלוֹנֶת בְּשִׂמְחָה. "צְרָעוֹת עוֹקְצוֹת, דַבּוּרִים עוֹקְצִים; אֲבָל דְבוֹרִים – לֹא!"
"אַתְ טוֹעָה, יַקִירָתִי!" עָנְתָה הָאֵם. "הָיָה לָךְ מַזָל גָדוֹל, זֶה הַכּוֹל. דְבוֹרִים מְסוּכָּנוֹת וְעוֹקְצוֹת כְּמוֹ צְרָעוֹת, שֶׁתֵדְעִי לָךְ! אָז מֵעַכְשָׁו הִיזָהֲרִי, אוֹ שֶׁיוֹם אֶחָד תִצְטַעֲרִי מְאוֹד."
"בְּסֵדֶר, אִימָא, אֲנִי אֶזָהֵר," אָמְרָה הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה.
אֲבָל הַדָבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא עָשְׂתָה כְּבָר לְמָחֳרָת בַּבּוֹקֶר הָיָה לָרוּץ בָּאָחוּ הַפָּתוּחַ כְּדֵי לְחַפֵּשׂ קִינֵי דְבוֹרִים! כִּי גָדוֹל הַסִיכּוּי לִמְצוֹא בַּמֶרְחָב הַפָּתוּחַ מֵאֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַיַעַר.
וְאָכֵן, הִיא מָצְאָה אֶת מָה שֶׁחִיפְּשָׂה – קֵן שֶׁל דְבוֹרִים. הַפַּעַם הָיוּ הַדְבוֹרִים שְׁחוֹרוֹת, עִם פַּסִים צְהוּבִּים בַּמוֹתְנַיִם; גַם הַקֵן הָיָה בְּצֶבַע שׁוֹנֶה, וְגָדוֹל בְּהַרְבֵּה מֵהַשַׂקִיוֹת שֶׁהָאַיָלוֹנֶת מָצְאָה בַּיוֹם הַקוֹדֶם.
אֲבָל מִבְּחִינָתָהּ זֶה הָיָה בְּסֵדֶר גָמוּר. "אִם הַקֵן גָדוֹל יוֹתֵר – הַדְבַשׁ כַּנִרְאֶה מָתוֹק יוֹתֵר וּבְכַמוּת גְדוֹלָה יוֹתֵר!" מְאוֹד פָּשׁוּט.
אֲבָל אָז הִיא נִזְכְּרָה בְּמָה שֶׁאִימָא שֶׁלָהּ אָמְרָה. "הוֹ, אִימָא מְפַחֶדֶת מִדַי! כָּל הָאִימָהוֹת מְפַחֲדוֹת מִדַי!" וְהִיא נָגְחָה בְּרֹאשָׁהּ בַּקֵן.
תוֹךְ שְׁנִיָה אוֹ שְׁתַיִם הִיא הִתְחָרְטָה מְאוֹד. הַדְבוֹרִים הַפַּעַם הָיוּ דְבוֹרִים רְגִילוֹת. וְהָיוּ שָׁם אֲלָפִים כָּאֵלֶה שֶׁפָּרְצוּ מִן הַקֵן בִּנְחִיל גָדוֹל, הִתְנַפְּלוּ עַל הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, עַל הָרֹאשׁ וְהַצַוָאר וְהַכְּתֵפַיִם, וַאֲפִילוּ זָחֲלוּ מִתַחַת לְבִטְנָהּ וְעַל זְנָבָהּ. וְהֵן עָקְצוּ אוֹתָהּ בְּכָל הַגוּף, אֲבָל הֲכִי גָרוּעַ – בָּעֵינַיִם. יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר עֲקִיצוֹת בְּכָל עַיִן!
הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, מִשְׁתוֹלֶלֶת מִכְּאֵב וּמִפַּחַד, בָּרְחָה מִשָׁם בִּצְרָחוֹת אֲיוּמוֹת. הִיא רָצָה וְרָצָה. אֲבָל לְבַסוֹף הִיא נֶאֶלְצָה לַעֲצוֹר, כִּי הִיא כְּבָר לֹא יָכְלָה לִרְאוֹת לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת. שְׁתֵי עֵינֶיהָ הָיוּ נְפוּחוֹת; כָּל כָּךְ נְפוּחוֹת שֶׁלֹא יָכְלָה לִפְקוֹחַ אוֹתָן. רוֹעֶדֶת מִפַּחַד וְסוֹבֶלֶת מִכְּאֵב, עָצְרָה וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.
"אִימָא!... אִימָא!"
הָאֵם הָאַיָלָה נֶעֶשְׂתָה מוּדְאֶגֶת מְאוֹד. אַחַר הַצָהֳרַיִם חָלַף וְהָאַיָלוֹנֶת – אֵינֶנָה, לֹא חָזְרָה הַבַּיְתָה; לְבַסוֹף הִיא יָצְאָה לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ בְּעִקְבוֹת הָרֵיחַ, כְּמוֹ שֶׁאַיָלוֹת יוֹדְעוֹת, וּלְפִי הָעֲקֵבוֹת הַקְטָנוֹת שֶׁהִשְׁאִירָה הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
סוֹף סוֹף שָׁמְעָה אוֹתָהּ מֵרָחוֹק, אַךְ בִּמְקוֹם לִשְׂמוֹחַ, מָה רַב הָיָה צַעֲרָהּ לִמְצוֹא אוֹתָהּ בּוֹכָה עַד לֵב הַשָׁמַיִם. וְצַעֲרָהּ עוֹד גָדַל כַּאֲשֶׁר גִילְתָה שֶׁהָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ לֹא רוֹאָה כְּלוּם – עִיוֶרֶת!
שְׁתֵי הָאַיָלוֹת, הָאֵם וְהַבַּת, חָזְרוּ לְאַט לְאַט הַבַּיְתָה. וְכָל הַדֶרֶךְ תָקְעָה הָאַיָלוֹנֶת אֶת הַחוֹטֶם שֶׁלָהּ בַּבֶּטֶן שֶׁל אִימָא. כָּל הָאַיָלוֹת הַזְקֵנוֹת בָּאוּ לִבְדוֹק אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל הַקְטַנָה וּלְהַצִיעַ תְרוּפָה. הָאֵם הָאַיָלָה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. לֹא הָיוּ לָהּ טִיפּוֹת אוֹ מְשָׁחוֹת אוֹ תַחְבּוֹשׁוֹת בִּשְׁבִיל לְהַרְגִיעַ אֶת הַכְּאֵב בָּעֵינַיִם שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ.
הִיא שָׁמְעָה שֶׁמֵעֵבֶר לֶהָרִים חַי אָדָם הַבָּקִי בִּתְרוּפוֹת. הָאִישׁ הַזֶה אוֹמְנָם הָיָה פַּעַם צַיָד, אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא הִפְסִיק לָצוּד. וּלְפִי הַשְׁמוּעוֹת שֶׁשָׁמְעָה עָלָיו, הִיא הִגִיעָה לְמַסְקָנָה שֶׁהוּא כַּנִרְאֶה אָדָם טוֹב לֵב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאַיָלָה רָעֲדָה מֵהַמַחְשָׁבָה לִפְגוֹשׁ אָדָם שֶׁבְּעָבָר הָיָה צָד בַּעֲלֵי חַיִים, הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לְסַכֵּן אֶת עַצְמָהּ לְמַעַן הַבַּת שֶלָהּ. וּמִשׁוּם שֶׁמֵעוֹלָם לֹא פָּגְשָׁה אֶת הָאִישׁ, הִיא הֶחְלִיטָה לְבַקֵשׁ הַמְלָצָה מֵאֵת דוֹב הַנְמָלִים, שֶׁהָיָה יָדוּעַ בִּיחָסָיו הַטוֹבִים מְאוֹד עִם כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַפַּנְתֵרִים וַחֲתוּלִי הַבַּר הִשְׁתוֹלְלוּ בַּיַעַר, לֹא חִיכְּתָה הָאֵם לְרֶגַע. הִיא כִּיסְתָה בִּזְהִירוּת אֶת הַקְטַנָה הַיְשֵׁנָה שֶׁלָהּ בַּעֲנָפִים, כְּדֵי שֶׁטוֹרְפִים לֹא יוּכְלוּ לִמְצוֹא אוֹתָהּ. וְאָז יָצְאָה אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל דוֹב הַנְמָלִים.
הִיא הָלְכָה כָּל כָּךְ מַהֵר וְכָל כָּךְ רָחוֹק, עַד שֶׁכִּמְעַט הִתְעַלְפָה מֵעֲיֵפוּת כַּאֲשֶׁר הִגִיעָה לְשָׁם; וּפַעַם אַחַת, עַל הַכְּבִישׁ, רַק בְּמַזָל הִיא הִצְלִיחָה לְהִימָלֵט מֵהַנִיבִים שֶׁל אַרְיֵה הָרִים שֶׁהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ.
דוֹב הַנְמָלִים הָיָה יְצוּר קָטָן וְצָהוֹב עִם שִׁכְמִיָה שְׁחוֹרָה הַמוּטֶלֶת עַל כְּתֵפָיו וּמַגִיעָה לוֹ עַד הַמוֹתְנַיִם, שָׁם הָיְתָה קְשׁוּרָה מִתַחַת לְבִטְנוֹ בְּחוּטִים שְׁחוֹרִים.
אֵיךְ קָרָה שֶׁדוֹב הַנְמָלִים הִתְיַדֵד כָּל כָּךְ עִם הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, אַף אֶחָד בַּיַעַר לֹא יָדַע; אֲבָל יוֹם אֶחָד, בְּלִי סָפֵק, הָאֱמֶת עוֹד תִתְגַלֶה.
מִכָּל מָקוֹם, הָאַיָלָה הָאֵם הִגִיעָה לַבַּיִת שֶׁבּוֹ גָר דוֹב הַנְמָלִים.
"טָאק טָאק טָאק!" הִיא דָפְקָה, מִתְנַשֶׁפֶת.
"מִי זֶה?" שָׁאַל דוֹב הַנְמָלִים, יַשְׁנוּנִי.
"זֹאת אֲנִי!" אָמְרָה הָאַיָלָה וּמִיָד תִיקְנָה אֶת עַצְמָהּ וְאָמְרָה: "זֹאת אֲנִי – הָאִימָא שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת הַיָפָה!"
"כֵּן, שָׁמַעְתִי עָלַיִךְ," אָמַר דוֹב הַנְמָלִים. "נוּ, מָה אַתְ רוֹצָה?"
"אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַכִּיר לִי אֶת הָאִישׁ עִם הַתְרוּפוֹת, זֶה שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. אֲנִי צְרִיכָה שֶׁתִיתֵן לִי הַמְלָצָה בַּיָד כְּדֵי שֶׁהוּא יַסְכִּים לְקַבֵּל אוֹתָנוּ. כִּי הַבַּת שֶׁלִי הַמִסְכֵּנָה נֶעֶשְׂתָה עִיוֶרֶת!"
"מָה אַתְ אוֹמֶרֶת! עִיוֶרֶת? הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה הַיְקָרָה שֶׁלָךְ שֶׁכּוּלָם רוֹצִים אַחַת כָּמוֹהָ? הַמְלָצָה? אַתְ לֹא צְרִיכָה מִמֶנִי שׁוּם הַמְלָצָה בַּיָד. כְּשֶׁתִרְאִי אֶת הָאִישׁ, פָּשׁוּט תַגִידִי לוֹ שֶׁדוֹב הַנְמָלִים שָׁלַח אוֹתָךְ."
"תוֹדָה רַבָּה," קָרְאָה הָאַיָלָה. "אֲבָל הָאִישׁ הַזֶה הָיָה פַּעַם צַיָד! אַתָה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי לא צְרִיכָה יוֹתֵר מִזֶה?"
"בְּהֶחְלֵט לֹא!" אָמַר דוֹב הַנְמָלִים.
"אַתָה דוֹב נְמָלִים עִם לֵב טוֹב," אָמְרָה הָאַיָלָה וְעֵינֶיהָ הִתְמַלְאוּ בִּדְמָעוֹת.
הַשָׁעָה הִתְחִילָה לִהְיוֹת מְאוּחֶרֶת, וְהִיא עוֹד רָצְתָה לְהַגִיעַ לְבֵית הַצַיָד עִם עֲלוֹת הַשַׁחַר.
הִיא מִיהֲרָה לַחְזוֹר הַבַּיְתָה וּמָצְאָה אֶת הָאַיָלוֹנֶת שֶׁלָהּ שׁוֹכֶבֶת בַּמִיטָה וּבוֹכָה. הָאֵם הֵקִימָה אוֹתָהּ, וּבְיַחַד הֵן עָשׂוּ אֶת דַרְכָּן לְעֵבֶר הַכְּפָר שֶׁבּוֹ גָר הַצַיָד. הֵן הִתְגַנְבוּ בְּשֶׁקֶט רַב וְצָעֲדוּ צְמוּדִים לְאוֹרֶךְ קִירוֹת הַבָּתִים, כְּדֵי שֶׁהַכְּלָבִים לֹא יִרְאוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ אוֹתָן.
הֵן הִגִיעוּ אֶל בִּקְתַת הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. הָאֵם דָפְקָה חָזָק בַּדֶלֶת:
"טָאק טָאק טָאק!"
גַּם הָאַיָלוֹנֶת דָפְקָה חָזָק כְּכָל שֶׁיָכְלָה:
"טָא! טָא! טָא!"
"מִי שָׁם?" קוֹל קָרָא מִבִּפְנִים.
"זֶה אֲנַחְנוּ, אֲנַחְנוּ," אָמְרָה הָאַיָלוֹנֶת.
"כְּלוֹמַר," הוֹסִיפָה הָאֵם, "דוֹב הַנְמָלִים הוּא חָבֵר שֶׁלָנוּ, וְהוּא שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ!"
"בְּסֵדֶר," אָמַר הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, פָּתַח אֶת הַדֶלֶת וְיָצָא הַחוּצָה. "מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילֵךְ?"
"הַבַּת שֶׁלִי, הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה, נֶעֶשְׂתָה עִיוֶרֶת. אוּלַי אַתָה יָכוֹל לַעְזוֹר לָהּ?"
וְהָאִימָא הָאַיָלָה סִיפְּרָה אֶת מָה שֶׁקָרָה עִם הַדְבוֹרִים.
"הְמְמְמְ!" הִמְהֵם הָאִישׁ. "רַק תְנִי לִי לִבְדוֹק אֶת הַגְבֶרֶת הַצְעִירָה הַנֶחְמָדָה הַזֹאת."
הַצַיָד לְשֶׁעָבַר נִכְנַס שׁוּב לַבִּקְתָה וְחָזַר עַד מְהֵרָה עִם שְׁרַפְרַף גָבוֹהַ. הוּא הִנִיחַ אֶת הָאַיָלוֹנֶת עַל הַשְׁרַפְרַף בְּצוּרָה כָּזֹאת שֶׁיוּכַל לִבְדוֹק אֶת עֵינֶיהָ בְּלִי לְהִתְכּוֹפֵף. אַחַר כָּךְ הוֹצִיא זְכוּכִית מַגְדֶלֶת גְדוֹלָה וְהִסְתַכֵּל בָּעוֹקָצִים שֶׁנִתְקְעוּ בָּעֵינַיִם. בְּאוֹתוֹ זְמַן אָחֲזָה אִימָא אַיָלָה בְּפָנָס וְהֵאִירָה בִּשְׁבִיל הָאִישׁ כְּדֵי שֶׁיוּכַל לִרְאוֹת בְּבֵרוּר, כִּי הַשֶׁמֶשׁ עֲדַיִן לֹא עָלְתָה לְגַמְרֵי.
"הְמְמְמְ, אֵין מָה לִדְאוֹג," אָמַר לְבַסוֹף הָאִישׁ לָאֵם, וְעָזַר לַקְטַנָה שֶׁלָהּ לָרֶדֶת מֵהַשְׁרַפְרַף. "זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל זְמַן וְשֶׁל טִיפּוּל נָכוֹן." וְהוּא שׁוּב נִכְנַס לַבִּקְתָה וְחָזַר מִשָׁם עִם דְבָרִים בַּיָד.
"הִנֵה, קְחִי אֶת הַמִשְׁחָה הַזֹאת," אָמַר לָאַיָלָה, "מִרְחִי אוֹתָהּ עַל הַתַחְבּוֹשׁוֹת הָאֵלֶה וְהַנִיחִי עַל הָעֵינַיִם שֶׁלָהּ. כָּךְ עָלֶיהָ לְהִישָׁאֵר – בְּחוֹשֶׁךְ גָמוּר – בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יוֹם. וְרַק אָז תָסִירִי אֶת הַתַחְבּוֹשׁוֹת. לְאַחַר מִכֵּן, הִיא צְרִיכָה לְהַרְכִּיב אֶת הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים הָאֵלֶה לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁבוּעַיִם. וְאִם תַעֲשׂוּ זֹאת בְּדִיוּק, הַקְטַנָה תִהְיֶה בְּסֵדֶר."
"תוֹדָה, הֲמוֹן הֲמוֹן תוֹדָה," אָמְרָה הָאֵם הָאַיָלָה בְּרֶגֶשׁ רַב. "וְעַכְשָׁו, אֲדוֹנִי, כַּמָה אֲנִי חַיֶבֶת לְךָ?"
"שׁוּם דָבָר, זֶה לְגַמְרֵי בְּחִינָם, גְבִרְתִי," הֵשִׁיב בְּחִיוּךְ הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. "וְעוֹד דָבָר: כַּאֲשֶׁר אַתֶם יוֹצְאִים עַכְשָׁו מִפֹּה, הִיזָהֲרוּ מֵהַכְּלָבִים שֶׁבַּבַּיִת הַסָמוּךְ. הַשָׁכֵן שֶׁלִי הוּא צַיָד שֶׁמַחְזִיק כַּלְבֵי צַיִד בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִיל לִרְדוֹף אַחֲרֵי חַיוֹת נֶחְמָדוֹת שֶׁכְּמוֹתְכֶן".
בְּרֶגַע שֶׁשָׁמְעוּ זֹאת, נִמְלְאוּ הָאֵם וְהַבַּת פַּחַד עַד שֶׁבְּקוֹשִׁי הֵעֵזוּ לִנְשׁוֹם; הֵן הָלְכוּ מִשָׁם עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת, וְעָצְרוּ דוֹמְמִים כָּל כַּמָה מֶטְרִים. וּבְכָל זֹאת שָׁמְעוּ אוֹתָן הַכְּלָבִים וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶן כִּמְעַט קִילוֹמֶטֶר עַד שֶׁהִגִיעוּ לַיַעַר. שָׁם יָדְעָה הָאֵם לַחְמוֹק בְּבִיטָחוֹן מִן הָרוֹדְפִים.
הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה הֶחְלִימָה, לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ בְּדִיוּק כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם הָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד. קָשֶׁה לְתָאֵר כַּמָה קָשֶׁה הָיָה לָאֵם לִשְׁמוֹר עַל הָאַיָלוֹנֶת סְגוּרָה בְּחוֹשֶׁךְ גָמוּר, בְּתוֹךְ עֵץ חָלוּל, בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים יָמִים אֲרוּכִּים. אֶת פֶּתַח הָעֵץ חָסְמָה הָאֵם בָּעֲנָפִים, כָּךְ שֶׁשׁוּם אוֹר לֹא חָדַר פְּנִימָה, אֲפִילוּ אֶת קְצֵה הַחוֹטֶם אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת.
לִבְסוֹף, בּוֹקֶר אֶחָד, הֵזִיזָה הָאֵם אֶת הָעֲנָפִים מִפֶּתַח הָעֵץ הֶחָלוּל, הֵסִירָה אֶת הַתַחְבּוֹשׁוֹת מֵעַל עֵינֶיהָ שֶׁל הָאַיָלוֹנֶת וְהִרְכִּיבָה לָהּ אֶת הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים.
עַכְשָׁו, עִם הַמִשְׁקָפַיִם עַל אַפָּהּ, יָצְאָה הָאַיָלוֹנֶת אֶל אוֹר הַשֶׁמֶשׁ.
"הוֹ, אִימָא, אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת עַכְשָׁו! כֵּן, אִימָא, אֲנִי רוֹאָה!"
וְאִימָא אַיָלָה, אִם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, הֶחְבִּיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מֵאֲחוֹרֵי הַשִׂיחִים כְּדֵי לְהַסְתִיר אֶת דִמְעוֹת הַשִׂמְחָה שֶׁעָלוּ בְּעֵינֶיהָ.
תוֹךְ שְׁבוּעַיִם הוּסְרוּ גַם הַמִשְׁקָפַיִם הַצְהוּבִּים.
הַאִם הַכּוֹל חָזַר לִהְיוֹת כָּרָגִיל? לֹא. כִּי כְּכָל שֶׁהַזְמַן חָלַף, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיאָה לְגַמְרֵי, הִתְחִילָה הָאַיָלוֹנֶת לִהְיוֹת עֲצוּבָה. לָמָה? מִפְּנֵי שֶׁרָצְתָה מְאוֹד לִגְמוֹל טוֹבָה לָאִישׁ שֶׁהָיָה פַּעַם צַיָד, הָאִישׁ שֶׁהִצִיל אֶת מְאוֹר עֵינֶיהָ – אֲבָל הִיא לֹא יָדְעָה אֵיךְ.
עַד שֶׁיוֹם אֶחָד עָלָה בְּמוֹחָהּ רַעְיוֹן. זֶה קָרָה כַּאֲשֶׁר טִיְלָה לְאוֹרֶךְ שְׂפַת אֲגַם עִם הֲמוֹן עוֹפוֹת מַיִם, שָׁם מָצְאָה נוֹצָה שֶׁל אֲנָפָה כְּחוּלָה.
"אוּלַי הָאִישׁ הַטוֹב יֹאהַב אֶת הַנוֹצָה הַיָפָה הַזֹאת?" הִיא חָשְׁבָה, וְהֵרִימָה אוֹתָהּ בִּשְׂפָתֶיהָ.
וְאָז, לַיְלָה אֶחָד, כְּשֶׁיָרַד גֶשֶׁם חָזָק, יָצְאָה הָאַיָלוֹנֶת אֶל בִּקְתַת הַצַיָד לְשֶׁעָבַר – כִּי יָדְעָה שֶׁבִּסְעָרָה כָּזֹאת לֹא יוֹצִיאוּ כַּלְבֵּי הַשָׁכֵן אֶת הָאַף מֵהַמְלוּנוֹת.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שָׁכַב הָאִישׁ וְקָרָא בַּחֲדַר הַשֵׁינָה שֶׁלוֹ, מְרוּצֶה מֵעַצְמוֹ שֶׁהִסְפִּיק לְתַקֵן אֶת גַג הַבִּקְתָה לִפְנֵי שֶׁהַגֶשֶׁם הִתְחִיל. כָּעֵת הוּא הָיָה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַסְעָרָה.
פִּתְאוֹם שָׁמַע: "טָא טָא טָא!"
כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶלֶת, עָמְדָה שָׁם הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה שֶׁטִיפֵּל בָּהּ לִפְנֵי זְמַן מָה. הִיא עָמְדָה בַּגֶשֶׁם, כּוּלָהּ רְטוּבָה, עִם נוֹצַת אֲנָפָה בְּפִיהָ.
"הִנֵה מַשֶׁהוּ שֶׁהֵבֵאתִי בִּשְׁבִילְךָ," הִסְבִּירָה הָאַיָלוֹנֶת.
אֲבָל הַצַיָד הִתְחִיל לִצְחוֹק.
הָאַיָלוֹנֶת חָזְרָה הַבַּיְתָה, מְבוּיֶשֶׁת, כּוּלָהּ צַעַר. הִיא חָשְׁבָה שֶׁהָאִישׁ צָחַק בְּלַעַג עַל הַמַתָנָה הָעֲלוּבָה שֶׁלָהּ. אַחֲרֵי שֶׁחָשְׁבָה עוֹד קְצָת, הֶחְלִיטָה לְחַפֵּשׂ נוֹצָה טוֹבָה וּגְדוֹלָה יוֹתֵר לָתֵת לָאִישׁ שֶׁהִצִיל אוֹתָהּ; וְהַפַּעַם הִיא מָצְאָה כַּמָה נוֹצוֹת שֶׁהָיוּ בֶּאֱמֶת יְפֵהפִיוֹת; הִיא הִקְפִּידָה לִשְׁמוֹר אוֹתָן נְקִיוֹת וִיבֵשׁוֹת.
וְלַיְלָה אֶחָד הִיא שׁוּב חָזְרָה לְבִקְתַת הָאִישׁ שֶׁרִיפֵּא אוֹתָהּ; וְהַפַּעַם הוּא לֹא צָחַק. הוּא הָיָה אִישׁ אָדִיב וּמְנוּמָס; הוּא הֵבִין שֶׁבַּפַּעַם הַקוֹדֶמֶת טָעָה וּפָגַע בְּרִגְשׁוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁצָחַק. לָכֵן, עַכְשָׁו, הוּא הִזְמִין אוֹתָהּ לְהִיכָּנֵס פְּנִימָה, מָשַׁךְ אֶת הַשְׁרַפְרַף הַגָבוֹהַ אֶל הַשׁוּלְחָן וְנָתַן לָהּ צְלוֹחִית דְבַשׁ. לִיק לַק, לִיק לַק! הָאַיָלוֹנֶת הַקְטַנָה לִיקְקָה אֶת הַמַעֲדָן הַמָתוֹק בַּהֲנָאָה גְדוֹלָה.
מֵאָז הָפְכוּ הַשְׁנַיִם לַחֲבֵרִים טוֹבִים. הָאַיָלוֹנֶת בִּילְתָה חֵלֶק גָדוֹל מִזְמַנָהּ בְּאִיסוּף שֶׁל נוֹצוֹת מְיוּחָדוֹת בִּשְׁבִיל הָאִישׁ, שֶׁאוֹתָן הוּא מָכַר תְמוּרַת סְכוּם כֶּסֶף טוֹב. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהִיא בָּאָה עִם נוֹצָה בֵּין שְׂפָתֶיהָ, נָתַן לָהּ הַצַיָד לְשֶׁעָבַר צִנְצֶנֶת דְבַשׁ; לִפְעָמִים, אוֹמְנָם לְעִיתִים רְחוֹקוֹת, אַף הָיָה מַצִיעַ לָהּ סִיגָר מִן הַסִיגָרִים שֶׁלוֹ. הָאַיָלוֹנֶת אָכְלָה אֶת הַסִיגָר הֶעָשׂוּי מֵעֲלֵי טַבָּק. כַּמוּבָן שֶׁלֹא עִישְׁנָה אוֹתוֹ, הֲרֵי הָעִישׁוּן מַזִיק גַם לְאַיָלוֹת וְלֹא רַק לִבְנֵי אָדָם.
לֵילוֹת שְׁלֵמִים הָיוּ שְׁנֵי הַחֲבֵרִים מְבַלִים יַחְדָיו, מְשׂוֹחֲחִים לְיַד הָאֵשׁ הַדוֹלֶקֶת בָּאָח, בְּעוֹד הָרוּחַ מְיַלֶלֶת בַּחוּץ; כִּי הָאַיָלוֹנֶת בָּאָה לְבַקֵר רַק בְּלֵילוֹת שֶׁל מֶזֶג אֲוִיר סוֹעֵר, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהַכְּלָבִים יִשָׁאֲרוּ בַּמְלוּנוֹת.
בְּכָל פַּעַם שֶׁהַשָׁמַיִם קָדְרוּ וְהִבְטִיחוּ סְעָרָה וְגֶשֶׁם, הָיָה הָאִישׁ מְצַפֶּה לַבִּיקוּר הַמְיוּחָד. הוּא הָיָה מַדְלִיק מְנוֹרָה, מֵנִיחַ צִנְצֶנֶת דְבַשׁ עַל הַשׁוּלְחָן, מוֹצִיא סֵפֶר וּמַתְחִיל לִקְרוֹא, וּמְחַכֶּה לִשְׁמוֹעַ אֶת הַדְפִיקוֹת בַּדֶלֶת – "טָא טָא טָא!". כֵּן, הָאַיָלוֹנֶת, שֶׁבֵּינְתַיִם גָדְלָה לְאַיָלָה יְפֵהפִיָה, נִשְׁאֲרָה כָּל חַיֶיהָ יְדִידָתוֹ הַנֶאֱמָנָה.