שִׁישָׁה כִּיסְאוֹת מְיוֹאָשִׁים

שִׁישָׁה כִּיסְאוֹת מְיוֹאָשִׁים
סְבִיב הַשׁוּלְחָן מִתְלַחֲשִׁים:

תִרְאוּ אוֹתוֹ, אֶת הַשׁוּלְחָן הַמִתְנַשֵׂא –
אֵיךְ בְּמַפַּת רִקְמָה יָפָה הוּא מִתְכַּסֶה,
גַם מִתְקַשֵׁט תָמִיד בַּאֲגַרְטָל פְּרָחִים.
מָה מַגִישִׁים עָלָיו? רַק סְעוּדוֹת מְלָכִים.

תִרְאוּ, נִבְרֶשֶׁת בְּדוֹלַח מְאִירָה אוֹתוֹ
בְּאוֹר חָזָק, רַק לְהַרְאוֹת אֶת גְדוּלָתוֹ.
שׁוּלְחָן שַׁחְצָן עָשׂוּי מֵעֵץ הַמָהָגוֹנִי,
וְרַק מַשְׁוִיץ, תִרְאוּ אוֹתִי, אֵין עוֹד כָּמוֹנִי!

אֵיזֶה יַחַס מְקַבֵּל הוּא,
הַשׁוּלְחָן הַמְיוּחָס!
אַךְ עַל הַכִּיסְאוֹת, עָלֵינוּ,
אַף אֶחָד לֹא חָס.

אֲנַחְנוּ הַכִּיסְאוֹת נוֹשְׂאִים בַּנֵטֶל וּבָעוֹל.
זֶה לֹא חַיִים, זֶה רַק לִסְבּוֹל, זֶה שְׁאוֹל!
בְּכָל הַטוּב שֶׁבָּעוֹלָם זָכָה הָרַבְרְבָן
וַאֲנַחְנוּ פֹּה כּוֹרְעִים מִכּוֹבֶד כָּל יַשְׁבָן.

הָרִיפּוּד שֶׁלָנוּ כְּבָר קָרוּעַ, מְשׁוּפְשָׁף,
שָׁחוּק מִכָּל עַכּוּז וְטוּסִיק שֶׁיָשַׁב.
וְאִם הָאֲחוֹרַיִם בְּמִשְׁקָל שֶׁל הַר,
מִתְפָּרְקוֹת רַגְלֵינוּ וְצָרִיךְ נַגָר.

בִּמְקוֹם סוּלָם – לוֹקְחִים כִּיסֵא,
עוֹלִים עָלֵינוּ – עִם הַנַעֲלַיִם,
אֵיפֹה נִשְׁמַע דָבָר כָּזֶה?
(וְלָמָה לְפָחוֹת לֹא בְּגַרְבַּיִם?)

בְּקִיצוּר, אָמַר כִּיסֵא אֶחָד דֵי בְּגַסוּת,
אֲנַחְנוּ הַדְפוּקִים וְהַשׁוּלְחָן מַבְּסוּט!

אָז הַשׁוּלְחָן כְּבָר לֹא שָׁתַק יוֹתֵר.
אָמַר: נוּ דַי כִּיסְאוֹת, מַסְפִּיק פֹּה לְקַטֵר!
כִּי מַזַלְכֶם שֶׁלֹא שָׁפַר, לֹא יִשְׁתַפֵּר
אִם תְקַנְאוּ בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הָאַחֵר.

זִיכְרוּ, הִנֵה יֵשׁ טוֹב בְּצַד הָרַע:
אַתֶם אַחִים, אַחִים לְצַעַר וְצָרָה.
אַתֶם תָמִיד בְּיַחַד, שִׁישִׁיָה, לֹא בְּנִפְרָד.
וַאֲנִי? אֲנִי אֶחָד, יָחִיד, גַלְמוּד,
תָמִיד לְבַד.

~~~~