~~~ פֶּרֶק שֵׁנִי ~~~

וּבוֹ יִתְגַלֶה אֵיךְ נִיצַל אוּרִיאֵל מִפְּנֵי הַשִׁיעֲמוּם בְּעֶזְרַת אַרְנָב הַקְסָמִים שֶׁל קִרְקָס 'סְפֶּקְטְרוּם'



הַ בַּיִת שֶׁל סַבָּא סִימוֹן נִרְאָה לְאוּרִיאֵל יוֹתֵר כְּמוֹ חֲנוּת עַתִיקוֹת שֶׁפַּעַם רָאָה בְּשׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים.
כָּל עוֹד סָבְתָא סִימָה הָיְתָה בַּחַיִים הָיָה הַבַּיִת מְסוּדָר, עִם הַרְבֵּה עֲצִיצִים וַאֲגַרְטְלֵי פְּרָחִים. אֶת הַקִירוֹת קִישְׁטוּ צִיוּרִים עֲדִינִים שֶׁסָבְתָא צִיְרָה בְּצִבְעֵי מַיִם. הַבַּיִת הָיָה בַּיִת. אַךְ מֵאָז שֶׁסַבָּא סִימוֹן נִשְׁאַר לְבַדוֹ, הֵגִיחוּ הַסְפָרִים הַחוּצָה מִתוֹךְ הָאֲרוֹנוֹת וּמִכָּל מַחֲבוֹא. צִילוּמִים יְשָׁנִים-נוֹשָׁנִים יָצְאוּ מִתוֹךְ הָאַלְבּוֹמִים וְנִשְׁאֲרוּ בַּחוּץ. וּמַזְכָּרוֹת עַתִיקוֹת מֵחַיָיו שֶׁל סַבָּא סִימוֹן נִרְאוּ בְּכָל פִּינָה.
"וְאֵיפֹה שְׁמַעְיָה?" שָׁאַל אוּרִיאֵל. כְּלוּב גָדוֹל וְרֵיק הָיָה מוּנָח עַל גַבֵּי שְׁתֵי עֲרֵימוֹת סְפָרִים.
סַבָּא סִימוֹן הִצְבִּיעַ עַל הַר נוֹסָף שֶׁל סְפָרִים. הָאַרְנָב יָשַׁב שָׁם לְמַעְלָה, עַל סֵפֶר עָבֶה, זָקַף אֶת אוֹזְנָיו וְהִתְבּוֹנֵן בְּאוּרִיאֵל בְּעֵינַיִם גְדוֹלוֹת. שְׁמַעְיָה הָיָה יְצוּר מַקְסִים בְּצֶבַע זָהוֹב עִם פַּסִים שְׁחוֹרִים.
"לָמָה אַתָה מַרְשֶׁה לוֹ לְהִסְתוֹבֵב כָּכָה חוֹפְשִׁי?" אָמַר אוּרִיאֵל, "הוּא יְכַרְסֵם אֶת הַבַּיִת. הוּא יִבְרַח הַחוּצָה."
סַבָּא סִימוֹן לָחַשׁ: "כְּשֶׁסָבְתָא סִימָה הָיְתָה בַּחַיִים, הָיָה לִשְׁמַעְיָה מָה לְכַרְסֵם בַּבַּיִת הַזֶה. עַכְשָׁו לֹא צָרִיךְ לִדְאוֹג, הַסְפָרִים שֶׁלִי אֵינָם טְעִימִים לְחִיכּוֹ. וְהוּא לֹא יִבְרַח. הוּא מְחַכֶּה פֹּה לְסִימָה."
אַגַב, שְׁמוֹ שֶׁל סַבָּא סִימוֹן הָיָה בְּעֶצֶם שִׁמְעוֹן, וּבִשְׂפַת הַדִיבּוּר – שִׁימוֹן. אֲבָל כְּשֶׁהִכִּיר אֶת סָבְתָא סִימָה, זֶה הָיָה לִפְנֵי הָמוֹן שָׁנִים, הִתְחִילוּ כּוּלָם לִקְרוֹא לוֹ סִימוֹן. סִימָה וְסִימוֹן, סִימוֹן וְסִימָה.
אַבָּא וְאִימָא הִתְקַשְׁרוּ מִשְׂדֵה הַתְעוּפָה, לִפְנֵי הַהַמְרָאָה.
"אַל תִדְאֲגוּ!" הִכְרִיז סַבָּא סִימוֹן, "אוּרִיאֵל יַעֲשֶׂה אִיתִי חַיִים מְשׁוּגָעִים! תִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁהוּא לֹא יִרְצֶה לַעֲזוֹב אֶת הַבַּיִת הַזֶה!"

כָּל שָׁעָה עֲגוּלָה דִינְדֵן שְׁעוֹן קִיר גָדוֹל שֶׁנִקְרָא אוֹרְלוֹגִין. הָיָה זֶה שָׁעוֹן נוֹשָׁן עָשׂוּי עֵץ שָׁחוֹר עִם מְטוּטֶלֶת נְחוֹשֶׁת שֶׁמִתְנוֹעַעַת בְּתִקְתוּק מִצַד לְצַד בְּלִי סוֹף.
אוּרִיאֵל הִנִיחַ אֶת שְׁמַעְיָה הָאַרְנָב בְּחֵיקוֹ. בַּעֲדִינוּת רַבָּה לִיטֵף אֶת פַּרְוָתוֹ הַנְעִימָה. לְפָחוֹת יֵשׁ לוֹ פֹּה אֶת שְׁמַעְיָה. לְפָחוֹת? עוֹד מְעַט יְגַלֶה שֶׁשְׁמַעְיָה הוּא הַרְבֵּה הַרְבֵּה יוֹתֵר... הבית של סבא סימון בַּסָלוֹן עָמַד שׁוּלְחַן כְּתִיבָה עִם מְגֵירוֹת, וְעָלָיו מְכוֹנַת כְּתִיבָה שְׁחוֹרָה, יְשָׁנָה וּכְבֵדָה, מַמָשׁ עַנְתִיקָה. כַּמוּבָן שֶׁלֹא הָיָה מַחְשֵׁב בַּבַּיִת.
סַבָּא סִימוֹן הִתְיַשֵׁב לְתַקְתֵק בִּמְכוֹנַת הַכְּתִיבָה. קוֹדֶם תָחַב לְתוֹכָה נְיָר צְהַבְהַב. וְסוֹף סוֹף רָאָה אוּרִיאֵל מַשֶׁהוּ קְצָת מַצְחִיק בַּבַּיִת הַזֶה. סַבָּא סִימוֹן הִשְׁתַמֵשׁ רַק בְּאֶצְבַּע אַחַת, הֵנִיף אוֹתָהּ מֵעַל הַמְכוֹנָה וְהִתְעַצְבֵּן: "אֵיפֹה הָאוֹת מֵ"ם? אֵיפֹה הִיא נֶעְלְמָה לִי, לַעֲזָאזֵל?". וּכְשֶׁמָצָא אֶת הַמַקָשׁ שֶׁל הָאוֹת מֵ"ם, הִנְחִית אֶת הָאֶצְבַּע בְּכוֹחַ רַב שֶׁזִיעְזֵעַ אֶת הַשׁוּלְחָן, וּמִיַד חָזַר לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹת הַבָּאָה.
"לָמָה שֶׁלֹא תִכְתוֹב בְּמַחְשֵׁב, סַבָּא? זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל. אֲנִי אֲלַמֵד אוֹתְךָ."
"תוֹדָה אוּרִיאֵל! אֲבָל אֲנִי לֹא מְחַפֵּשׂ לִי חַיִים קַלִים."
"בְּעֶצֶם, מָה אַתָה כּוֹתֵב?"
סַבָּא סִימוֹן גֵרֵד בְּמִצְחוֹ הַגָבוֹהַ, לִיטֵף אֶת זְקַנְקַנוֹ הַחַד וְעָנָה לְאַחַר מַחְשָׁבָה:
"אֲנִי כּוֹתֵב כָּל מִינֵי רַעְיוֹנוֹת עַל סְמַךְ קוֹרוֹת חַיַי, וּלְיֶתֶר דִיוּק: 'מֶחְקָר הִיסְטוֹרִי־​פִילוֹסוֹפִי מֵהֶבֵּט אוֹטוֹבִּיוֹגְרָפִי'... אוֹי! הִבְטַחְתִי לֹא לְבַלְבֵּל לְךָ בָּרֹאשׁ עִם מִילִים כָּאֵלֶה... אֲבָל שָׁאַלְתָ, אָז זֶה מָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב."
אוּרִיאֵל נִדְנֵד אֶת רַגְלָיו לְקֶצֶב תְנוּעוֹת הַמְטוּטֶלֶת. שְׁלוֹשֶׁת הַיָמִים הָאֵלֶה לֹא יַעַבְרוּ לְעוֹלָם! מָה יַעֲשֶׂה, יִסְתַכֵּל בִּשְׁעוֹן הַקִיר וְיִסְפּוֹר אֶת דִנְדוּנֵי הַשָׁעוֹת?
"סַבָּא, מָתַי תָבוֹא דוֹדָה אַנְגֶ'לִינָה, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בָּעֶרֶב אוֹ בְּיוֹם רְבִיעִי בַּבּוֹקֶר?"
סַבָּא סִימוֹן הִפְסִיק מִיָד לְהַכּוֹת בִּמְכוֹנַת הַכְּתִיבָה. שְׂפָמוֹ רָעַד מֵרוֹב כַּעַס. 'דוֹדָה אַנְגֶ'לִינָה?' הוּא רָתַח בְּתוֹכוֹ, 'הִיא עוֹד עֲלוּלָה בֶּאֱמֶת לְהַצְלִיחַ לִסְחוֹב אֶת הַיֶלֶד מִמֶנִי! אֲבָל לֹא. אוֹתִי הִיא לֹא תְנַצֵחַ, הַגַנְדְרָנִית הַזֹאת! לְעוֹלָם לֹא, כָּל עוֹד הַשֵׁם שֶׁלִי סִימוֹן! אֶלָחֵם בְּכָל כּוֹחִי כְּדֵי שֶׁאוּרִיאֵל יִרְצֶה לְהִישָׁאֵר אִיתִי!'
וְשׁוּב הִזְדַעְזֵעַ סַבָּא סִימוֹן כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת אוּרִיאֵל לוֹחֵשׁ בְּאוֹזְנֵי הָאַרְנָב:
"...אֲבָל אֲנִי בְּעוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים עוֹבֵר לְדוֹדָה אַנְגֶ'לִינָה, וְאַתָה נִשְׁאָר פֹּה. מִסְכֵּן, גַם לְךָ נוֹרָא מְשַׁעְמֵם, נָכוֹן, שְׁמַעְיָה?"
"מְשַׁעְמֵם?!" נִשְׁמַע לְפֶתַע קוֹל מְשׁוּנֶה בַּחֶדֶר, "מָה פִּתְאוֹם, לִי בִּכְלָל לֹא מְשַׁעְמֵם!"
הַפְלֵא וָפֶלֶא, שְׁמַעְיָה הָאַרְנָב יוֹדֵעַ לְדַבֵּר!
זֶה הָיָה כַּמוּבָן סַבָּא סִימוֹן אֲשֶׁר שִׁינָה אֶת קוֹלוֹ. אוּרִיאֵל בְּהֶחְלֵט יָדַע זֹאת וְרַק שִׂיחֵק אֶת הַמִשְׂחָק. לָמָה לֹא? זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת מִשְׂחָק מְעַנְיֵן. קֶרֶן אוֹר בַּבַּיִת הָאָפוֹר הַזֶה. בְּעֶצֶם, אוּרִיאֵל הִסְכִּים לְהַאֲמִין שֶׁהָאַרְנָב הוּא שֶׁמְדַבֵּר אֵלָיו.
"זֶה אַתָה שֶׁדִיבַּרְתָ, שְׁמַעְיָה?" אוּרִיאֵל רָצָה שֶׁהַמִשְׂחָק יַמְשִׁיךְ, "אָמַרְתָ שֶׁלֹא מְשַׁעְמֵם לְךָ, שָׁמַעְתִי נָכוֹן?"
"כֵּן, אוּרִיאֵל. זֶה אֲנִי, שְׁמַעְיָה..." נִשְׁמַע הַקוֹל הַאַרְנָבִי הַמְלָאכוּתִי, מְהַסֵס מְעַט, "וְנָכוֹן, לִי לֹא מְשַׁעְמֵם, בֶּאֱמֶת... וְלָמָה שֶׁיְשַׁעְמֵם אִם אֲנִי כָּל הַזְמַן נִזְכָּר בְּכָל מָה שֶׁעָבַר עָלַי בְּקִרְקָס הַחַיִים..."
"הֵי, אַתָה חָיִיתָ בְּקִרְקָס, שְׁמַעְיָה?" אוּרִיאֵל הִתְלַהֵב, סַקְרָן, "קִרְקָס? אָז סַפֵּר אֵיךְ הָיָה שָׁם!"
סַבָּא סִימוֹן חִיֵךְ מִתַחַת לִשְׂפָמוֹ כִּי הֵבִין שֶׁמָצָא אֵיךְ לְהַחְזִיק בְּאוּרִיאֵל.
"כֵּן כֵּן." הָאַרְנָב נֶאֱנַח. "בָּאתִי מִן הַקִרְקָס, אֲבָל זֶהוּ סִיפּוּר אָרוֹךְ. הִיסְטוֹרְיָה אֲרוּכָּה..."
"הִיסְטוֹרְיָה שֶׁל קִרְקָס? זֶה נִשְׁמָע מְעַנְיֵן..."
"בֶּאֱמֶת? זוֹ הַתְחָלָה טוֹבָה!" הָאַרְנָב הִלְהִיב אֶת עַצְמוֹ, "אֲנִי כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ שֶׁאַתָה אוֹהֵב הִיסְטוֹרְיָה! מְצוּיָן!.. פַנְטַסְטִי!.. יוֹצֵא מִן הַכְּלָל!.. אֵיזֶה מַזָל שֶׁבָּאתָ לְבַקֵר..."
"קָדִימָה. סַפֵּר," הִתְעַקֵשׁ אוּרִיאֵל שֶׁהִרְגִישׁ כִּי הָאַרְנָב מְנַסֶה לְהִתְחַמֵק. יֵשׁ לוֹ בִּכְלָל מָה לְסַפֵּר? אוֹ שֶׁסְתָם זָרַק אֶת הַמִילָה קִרְקָס לָאֲוִיר?
"אוּלַי אַחַר כָּךְ..." אָמַר הָאַרְנָב.
"עַכְשָׁו. בְּבַקָשָׁה. עַכְשָׁו."
'הִסְתַבַּכְתִי,' חָשַׁב סַבָּא סִימוֹן וּמָשַׁךְ בִּזְקַנְקַנוֹ הַחַד, ''מָה לִי וּלְסִיפּוּרִים? מֵאֵיפֹה אֶשְׁלוֹף לוֹ סִיפּוּר עַל קִרְקָס? הֲרֵי הִתְכַּוַנְתִי לַקִרְקָס שֶׁל הַחַיִים, לֹא לְקִרְקָס קִרְקָס...'
וּבֶאֱמֶת, לֹא הָיָה לוֹ מוּשָׂג עַל קִרְקָסִים. רַק אֵיזֶה זִיכָּרוֹן רָחוֹק רָחוֹק שֶׁל קִרְקָס שֶׁרָאָה מִזְמַן מִזְמַן, כְּשֶׁהָיָה בַּגִיל שֶׁל אוּרִיאֵל, אֵי שָׁם בְּאֶרֶץ הוּלַדְתוֹ הָרְחוֹקָה. בֵּינְתַיִם שׁוּם רַעְיוֹן לֹא עָלָה בְּמוֹחוֹ. הוּא הִרְגִישׁ שֶׁרֹאשׁוֹ סָתוּם לְגַמְרֵי.
וְאָז הוּא שׁוּב נִזְכַּר בַּדוֹדָה אַנְגֶ'לִינָה שֶׁעֲלוּלָה חָלִילָה לְנַצֵחַ, וְהַמַחְשָׁבָה הַמְזַעְזַעַת הַזֹאת הִטְרִיפָה אוֹתוֹ. כְּדֵי לְהֵירָגַע הוּא סְתָם לִיטֵף אֶת שְׂפָמוֹ – וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם נִיצַת הַדִמְיוֹן שֶׁלוֹ, כְּמוֹ גַפְרוּר הַנִדְלָק בְּשִׁפְשׁוּף. הַמִילִים כְּאִילוּ הוֹפִיעוּ עַל לְשׁוֹנוֹ מֵעַצְמָן! לֹא הַמִילִים הַמְסוּבָּכוֹת שֶׁלוֹ, אֶלָא מִילִים פְּשׁוּטוֹת וְקַלוֹת. מִילִים שֶׁל סִיפּוּר קַל כְּמוֹ שָׂפָם. סִיפּוּר עַל קִרְקָס.
אוּרִיאֵל הִמְתִין בְּקוֹצֶר רוּחַ. הוּא הִסְתַכֵּל עַל שְׁמַעְיָה, אַךְ אֶת אוֹזְנָיו כִּיוֵן אֶל סַבָּא סִימוֹן שֶׁמֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה. הָאַרְנָב כִּחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְסִיפֵּר אֶת סִיפּוּרוֹ:

נ וֹלַדְתִי בְּקִרְקָס 'סְפֶּקְטְרוּם'. סְתָם קִרְקָס רָגִיל, לֹא מִן הַחֲשׁוּבִים בָּעוֹלָם. כָּתְבוּ עָלָיו רַק בְּחֵלֶק מִסִפְרֵי הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הַקִרְקָסִים, וְלֹא יוֹתֵר מִשׁוּרָה אַחַת, בְּסוֹגְרַיִם וּבְדֶרֶךְ אַגַב. וְרַק פַּעֲמַיִם הִזְכִּירוּ אוֹתוֹ בַּיַרְחוֹן הַבֵּינְלְאוּמִי 'עוֹלָם הַקִרְקָס'. אֲבָל גַם קִרְקָס רָגִיל זֶה בְּכָל זֹאת קִרְקָס וְלֹא אֵיזֶה פִּינַת חַי עִם לֵיצָן. וּבְכֵן, שָׁם נוֹלַדְתִי, בָּאַרְנָבִיָה שֶׁל קִרְקָס 'סְפֶּקְטְרוּם'.
הָאַרְנָבִיָה לֹא הָיְתָה אֶלָא כְּלוּב גָדוֹל, אַךְ קָטָן מִדַי בִּשְׁבִילֵנוּ. הַמִשְׁפָּחָה שֶׁלָנוּ מָנְתָה אָז שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת: אַבָּא וְאִימָא, סַבָּא וְסַבְתָא, אָחִי הַגָדוֹל מִמֶנִי – וַאֲנִי. אִימָא סִיפְּרָה לִי בְּצַעַר כִּי נוֹלַדְתִי בְּיַחַד עִם עוֹד חֲמִישָׁה אַחִים וַאֲחָיוֹת מַקְסִימִים, אַךְ אֵלֶה נִמְכְּרוּ לַחֲנוּיוֹת שֶׁל חַיוֹת מַחְמַד, מִפְּנֵי שֶׁקִרְקָס אֵינוֹ זָקוּק לְשֵׁבֶט שֶׁל אַרְנָבִים. גַם אֶת כָּל הָאַחִים שֶׁנוֹלְדוּ עִם אָחִי הַגָדוֹל מָכְרוּ. וְכָךְ נוֹתַרְתִי הַגוּר הַקָטָן וְהָאָהוּב בַּמִשְׁפָּחָה.
הָיִיתִי אַרְנָבוֹן שָׂמֵחַ וּמְאוּשָׁר. כְּשֶׁגָדַלְתִי מְעַט גִילִיתִי, לְצַעֲרִי, שֶׁהוֹרַי הָאֲהוּבִים אוֹמְנָם אֵינָם חֵרְשִׁים גְמוּרִים, אֲבָל הַשְׁמִיעָה שֶׁלָהֶם לְקוּיָה מְאוֹד. כָּךְ שֶׁתָמִיד נֶאֱלַצְנוּ לְדַבֵּר בְּקוֹל רָם. חֵרְשִׁים הָיוּ גַם סַבָּא וְסַבְתָא הַקְשִׁישִׁים, דָבָר מוּבָן בִּגְלַל גִילָם הַמוּפְלָג. אַךְ אֶת הַסִיבָּה לַחֵרְשׁוּת שֶׁל הוֹרַי לֹא הִצְלַחְתִי לְגַלוֹת. בָּרוּר שֶׁלֹא הָיְתָה כָּאן מַחֲלָה מִשְׁפַּחְתִית הָעוֹבֶרֶת מִדוֹר לְדוֹר, שֶׁכֵּן אָחִי וַאֲנִי הִתְבָּרַכְנוּ בִּשְׁמִיעָה מְצוּיֶנֶת. כַּאֲשֶׁר חָקַרְתִי בָּעִנְיָן הִתְחַמְקוּ כּוּלָם שׁוּב וָשׁוּב מִן הַנוֹשֵׂא וְנוֹתַרְתִי בְּלִי תְשׁוּבָה. הִרְגַשְׁתִי שֶׁמַסְתִירִים מִפָּנַי אֵיזֶה סוֹד. לָרִאשׁוֹנָה חָדַר צֵל לֹא נוֹדָע אֶל חַיַי הַמְאוּשָׁרִים.
פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלוֹשׁ בְּיוֹם הָיְתָה מְגִיחָה מִפְלֶצֶת בַּעֲלַת חָמֵשׁ זְרוֹעוֹת לְתוֹךְ הַכְּלוּב, מִלְמַעְלָה, וְלוֹקַחַת אִיתָהּ אֶת אִימָא אוֹ אַבָּא, לִפְעָמִים אֶת סַבָּא אוֹ סַבְתָא. וְכַעֲבוֹר זְמַן מָה הָיְתָה הַמִפְלֶצֶת מְבִיאָה אוֹתָם בַּחֲזָרָה. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁפָּחַדְתִי מִמֶנָה מְאוֹד. כְּשֶׁגָדַלְתִי מְעַט הִסְבִּירוּ לִי שֶׁאֵין זוֹ מִפְלֶצֶת, אֶלָא יָד אָדָם עַל חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ. אֲבָל הַהֶסְבֵּר לֹא הִשְׁקִיט אֶת פְּחָדַי. גַם יַד הָאָדָם הֵטִילָה עָלַי אֵימָה בְּאוֹתָהּ מִידָה. כְּשֶׁגָדַלְתִי עוֹד, סִיפְּרוּ לִי שֶׁזוֹהִי הַיָד שֶׁל הָאָדוֹן קוֹסֵם. עַד הַיוֹם עוֹבֶרֶת בִּי צְמַרְמוֹרֶת כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בָּאֶצְבָּעוֹת הָאֲרוּכּוֹת וְהַזְרִיזוֹת שֶׁלוֹ.
"אַל תִפְחַד, חָמוּד שֶׁלִי," צָעֲקָה אִימָא בְּאוֹזְנַי וְלִיקְקָה אוֹתִי בְּאַהֲבָה, "כְּשֶׁתִגְדַל, יִקַח הָאָדוֹן קוֹסֵם גַם אוֹתְךָ. הֲלוֹא אֲנַחְנוּ גָרִים בַּקִרְקָס, וַעֲבוֹדַת הַקִרְקָס הִיא הַפַּרְנָסָה שֶׁלָנוּ. זֶה הַתַפְקִיד שֶׁלָנוּ, לִהְיוֹת אַרְנְבֵי קְסָמִים."
אַרְנְבֵי קְסָמִים? דִבְרֵי אִימָא זִיעְזְעוּ וְהִפְחִידוּ אוֹתִי עוֹד יוֹתֵר. יָמִים מִסְפָּר הִתְהַלַכְתִי חָרֵד וְעָצוּב. כּוּלָם שָׁאֲלוּ אוֹתִי אִם אֲנִי חוֹלֶה. אַךְ שָׁתַקְתִי וְלֹא גִילִיתִי מָה מֵעִיק עָלַי. עַד שֶׁלֹא יָכוֹלְתִי לִסְבּוֹל עוֹד.
"זֶה בִּגְלַל שֶׁ..." הִתְחַלְתִי לְהַגִיד.
"מָה הוּא אוֹמֵר?" שָׁאֲלוּ סַבָּא וְסַבְתָא בִּצְעָקָה כְּשֶׁהֵם מַטִים אֶת אוֹזְנֵיהֶם לְעֶבְרִי.
"דַבֵּר בְּקוֹל רָם," בִּיקְשָׁה מִמֶנִי אִימָא בְּקוֹל רָם מְאוֹד, "אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִשְׁמוֹעַ אוֹתְךָ."
"אֲנִי עָצוּב בִּגְלַל שֶׁגַם אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת אַרְנָב קְסָמִים כְּשֶׁאֶגְדַל," צָעַקְתִי, "אֲבָל אֲנִי לֹא כְּמוֹכֶם, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת שׁוּם קֶסֶם!" וְכָאן פָּרַצְתִי בִּבֶכִי וְהִמְשַׁכְתִי לִצְעוֹק בְּאוֹזְנֵיהֶם כְּשֶׁדְמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינַי: "אוּלַי אַתֶם לֹא יוֹדְעִים, אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁנוֹלַדְתִי בְּלִי שׁוּם כִּישָׁרוֹן לִקְסָמִים. בְּרֶגַע שֶׁהָאָדוֹן קוֹסֵם יְגַלֶה זֹאת, הוּא יְגָרֵשׁ אוֹתִי מִן הַקִרְקָס. וַאֲנִי לֹא אוֹסִיף לִרְאוֹת אֶתְכֶם עוֹד."
לְהַפְתָעָתִי הֵם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק.
"מָה הוּא אָמַר? מָה פֹּה מַצְחִיק?" צָעַק סַבָּא שֶׁלֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְבָרַי. אַחֲרֵי שֶׁאָמְרוּ לוֹ הִתְפַּקֵעַ גַם הוּא מִצְחוֹק.
"חָמוּדִי, כַּמָה שֶׁאַתָה טִיפְּשׁוֹן," הִרְגִיעָה אוֹתִי אִימָא, "אַרְנָב קְסָמִים לֹא צָרִיךְ בִּכְלָל לַעֲשׂוֹת קְסָמִים. הָאָדוֹן קוֹסֵם הוּא שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַקְסָמִים. אַרְנָב קְסָמִים צָרִיךְ רַק לָתֵת לָאָדוֹן קוֹסֵם לִדְחוֹף אוֹתוֹ לְתוֹךְ תֵיבָה צָרָה. וְאָז לְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט עַד שֶׁהָאָדוֹן קוֹסֵם דוֹפֵק עָלֶיהָ בְּמַקְלוֹ, וְהָאַרְנָב מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּתוֹךְ סִיר. וּמִן הַסִיר מַעֲבִיר אוֹתוֹ הָאָדוֹן קוֹסֵם בִּזְרִיזוּת מוּפְלָאָה אֶל כּוֹבַע הַקְסָמִים שֶׁלוֹ. וְאָז בָּא הָרֶגַע הֲכִי חָשׁוּב בַּתַפְקִיד שֶׁל אַרְנָב הַקְסָמִים – הָאָדוֹן קוֹסֵם תוֹפֵס אוֹתוֹ חָזָק בָּאוֹזְנַיִם וְשׁוֹלֵף אוֹתוֹ הַחוּצָה מִתוֹךְ כּוֹבַע הַקְסָמִים."
"חָזָק בָּאוֹזְנַיִם?!" צָעַקְתִי בְּבֶהָלָה כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, "הֲרֵי זֶה נוֹרָא כּוֹאֵב!"
"כֵּן, זֶה דֵי כּוֹאֵב..." הִסְבִּירָה אִימָא, תְחִילָה בְּהִיסוּס וְאַחַר כָּךְ בְּלִי לְהַסְתִיר, "הִגִיעַ הַזְמַן שֶׁתֵדַע אֶת הָאֱמֶת. כֵּן, זֶה בְּהֶחְלֵט כּוֹאֵב, אֲבָל זֹאת הָעֲבוֹדָה שֶׁלָנוּ. כָּךְ אֲנַחְנוּ מַרְוִיחִים בְּיוֹשֶׁר אֶת הָאוֹכֶל שֶׁנוֹתְנִים לָנוּ."
"וּבִגְלַל זֶה אַתֶם כּוּלְכֶם חֵרְשִׁים!" לָחַשְׁתִי בִּכְאֵב נוֹרָאִי.
"מָה הוּא אוֹמֵר?" שָׁאֲלָה סַבְתָא.
סוֹף סוֹף גִילִיתִי אֶת הַסִיבָּה לַחֵרְשׁוּת שֶׁל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִי. וְגַם הֵבַנְתִי לָמָה הָאוֹזְנַיִם שֶׁל הוֹרַי וְשֶׁל סַבָּא וְסַבְתָא שְׁמוּטוֹת וּנְפוּלוֹת, בְּעוֹד שֶׁהָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי וְשֶׁל אָחִי זְקוּפוֹת וְנִיצָבוֹת. לֹא בִּגְלַל הַגִיל נִשְׁמְטוּ אוֹזְנֵיהֶם, אֶלָא בִּגְלַל יָדָיו הַמְרוּשָׁעוֹת שֶׁל הָאָדוֹן קוֹסֵם. כָּעַסְתִי עָלָיו, לָמָה שֶׁהוּא לֹא יָרִים אוֹתָנוּ בְּאוֹפֶן שֶׁאֵינוֹ מַכְאִיב? לָמָה לִמְשׁוֹךְ בָּאוֹזְנַיִם? הִסְבִּירוּ לִי שֶׁזֶה בִּשְׁבִיל לְשַׁעְשֵׁעַ יוֹתֵר, שֶׁזֶה מוֹסִיף 'פִּלְפֵּל' לַהַצָגָה. זֶה נִרְאָה לִי אַכְזָרִי וּמְרוּשָׁע מְאוֹד.
"אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה אַרְנָב קְסָמִים!" צָעַקְתִי, "לְעוֹלָם לֹא אַסְכִּים שֶׁיִקְטְפוּ אוֹתִי בָּאוֹזְנַיִם! אֲנִי אֶבְרַח מִפֹּה רָחוֹק!"
"הַקָטַנְצִ'יק לֹא יוֹדֵעַ מָה הוּא מְדַבֵּר!" שָׁאַג סַבָּא.
"אָז תַסְבִּיר לוֹ," בִּיקְשָׁה סָבְתָא בְּקוֹל צַוְחָנִי מְבוֹהָל, "סַפֵּר לוֹ מָה קָרָה לְאִימָא שֶׁלְךָ."
"בְּוַדַאי שֶׁאֲסַפֵּר!" קוֹלוֹ שֶׁל סַבָּא הִתְגַלְגֵל עָלַי כְּרַעַם, "לִבְרוֹחַ אַתָה רוֹצֶה? אַתָה פָּשׁוּט עֲדַיִן צוּצִיק שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיוֹתֵר בָּטוּחַ לִבְרוֹחַ אֶל הַחוֹפֶשׁ. אֲנִי נוֹלַדְתִי בַּטֶבַע, חוֹפְשִׁי וּמְאוּשָׁר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים. הָיִיתִי בְּגִילְךָ כְּשֶׁהַדָבָר הַנוֹרָא קָרָה. הַנוֹרָא מִכּוֹל. גַרְנוּ בִּקְצֵה חוֹרֶשׁ אַלוֹנִים, הִסְתַתַרְנוּ מִתַחַת לָעֵצִים. אִימָא, אִימָא הָאֲהוּבָה שֶׁלִי יָצְאָה מִן הַחוֹרֶשׁ אֶל הָאָחוּ לְהָבִיא לָנוּ עֵשֶׂב רַעֲנָן. זֶה קָרָה כְּהֶרֶף עַיִן. הִסְפַּקְתִי לְהַבְחִין רַק בְּצֵל חוֹלֵף... וְהָעַיִט אוֹ הַפֶּרֶס... צִיפּוֹרְנַיִם אַכְזָרִיוֹת נָשְׂאוּ אוֹתָהּ מִמֶנִי רָחוֹק רָחוֹק, וְהִיא, הָאוּמְלָלָה מְפַרְפֶּרֶת בָּאֲוִיר... יוֹתֵר לֹא רָאִיתִי אֶת אִימִי הַמִסְכֵּנָה..."
סַבָּא פָּרַץ בִּבֶכִי מַר.
"אָז תִישָׁאֵר פֹּה, חֲבִיבִי, וְאַל תְחַפֵּשׂ לְךָ צָרוֹת." סַבָּא קִינֵחַ אֶת עֵינָיו וְחוֹטְמוֹ בְּגַב כַּפָּתוֹ. "מְשִׁיכָה קְטַנָה בָּאוֹזְנַיִם זֶה בִּכְלָל לֹא נוֹרָא. מִתְרַגְלִים לָזֶה. בַּסוֹף אֲפִילוּ לוֹמְדִים לְחַבֵּב אֶת הַקְסָמִים. וְגַם לוֹמְדִים לֵיהָנוֹת מִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שֶׁל הַקָהָל."
וְסַבְתָא סִיפְּרָה עַל אַבָּא שֶׁלָהּ אֲשֶׁר הִכִּישׁ אוֹתוֹ נָחָשׁ אַרְסִי בִּשְׂדֵה כַּלָנִיוֹת. סִיפְּרָה עַל אַחֶיהָ שֶׁנִקְטְלוּ בְּמַחֲלוֹת. וְעַל שְׁנֵי דוֹדִים שֶׁחָיוּ בַּכְּפָר וּבָלְעוּ פִּתְיוֹנוֹת רַעַל לְהַדְבָּרַת מַזִיקִים.
"וְאַל תַחְשׁוֹב שֶׁהַחַיִים טוֹבִים יוֹתֵר בְּפִינַת חַי, אוֹ בְּבַיִת שֶׁל אֲנָשִׁים," הִתְעָרֵב גַם אַבָּא, "מֵילָא הַלִיטוּפִים הַמְעַצְבְּנִים, אֲבָל שָׁמַעְתִי גַם עַל מִקְרִים שֶׁל הַזְנָחָה וְהִתְאַכְזְרוּת. בְּקִיצוּר, תַאֲמִין לִי שֶׁגַם לִגְדוֹל בֵּין בְּנֵי אָדָם זֶה לֹא תָמִיד מְצִיאָה גְדוֹלָה. תָלוּי לְאֵיזֶה יָדַיִם נוֹפְלִים."
הַדְבָרִים הָאֵלֶה הֵבִיאוּ אוֹתִי לִידֵי מְבוּכָה וְיֵאוּשׁ וְלֹא יָדַעְתִי מָה אֶעְשֶׂה כְּשֶׁאֶגְדַל. לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יַקִירַי וְלִהְיוֹת גַם אֲנִי אַרְנָב קְסָמִים חֵרֵשׁ? לֹא. לֹא וָלֹא. מִצַד שֵׁנִי הֵבַנְתִי שֶׁגַם לִבְרוֹחַ זֶה רַעְיוֹן רַע וּמְסוּכָּן. הַאִם יֵשׁ מִפְלָט אַחֵר?
כַּעֲבוֹר יָמִים לֹא רַבִּים נִשְׁלְחָה הַיָד הַזְרִיזָה מִלְמַעְלָה וְשָׁלְפָה אֶת אָחִי הַגָדוֹל אֶל מוֹפַע הַקְסָמִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלוֹ. כָּל כָּךְ דָאַגְתִי לוֹ. חִיכִּיתִי בְּקוֹצֶר רוּחַ שֶׁיָשׁוּב. וְהוּא שָׁב אֵלֵינוּ. כְּשֶׁאֲנִי עַכְשָׁו נִזְכָּר בְּכָךְ עוֹלוֹת דְמָעוֹת בְּעֵינַי. בַּיוֹם הַהוּא נִלְקַח אָחִי בָּרִיא וְשָׁלֵם וְחָזַר שֶׁבֶר כְּלִי: אוֹזֶן אַחַת שְׁמוּטָה לְגַמְרֵי וְהָאַחֶרֶת כְּפוּפָה לְמֶחֱצָה. הוּא רָעַד כּוּלוֹ וְנֶחְבָּא אֶל פִּינַת הַכְּלוּב. בְּאוֹתוֹ יוֹם גָמְלָה בְּלִיבִּי הַהַחְלָטָה: לִי זֶה לֹא יִקְרֶה. בַּחַיִים לֹא אֶהְיֶה אַרְנָב קְסָמִים.
הַזְמַן חָלַף. יָדַעְתִי שֶׁגַם הַיוֹם שֶׁלִי מִתְקָרֵב. וּכְשֶׁהִגִיעַ הָרֶגַע, לְפָחוֹת הִסְפַּקְתִי לִמְשׁוֹךְ אֶת אוֹזְנַי לְאָחוֹר. לָכֵן תָפְסָה אוֹתִי הַיָד מִתַחַת לַגוּף, יָד חֲזָקָה עִם אֶצְבָּעוֹת אֲרוּכּוֹת שֶׁדָקְרוּ בְּבִטְנִי. רֹאשִׁי הָיָה סְחַרְחַר, הָיִיתִי מְבוּלְבָּל. פָּחַדְתִי, יְצוּר קָטָן אָחוּז בְּיַד עֲנָקִים. נִיסִיתִי לִנְשׁוֹם נְשִׁימוֹת עֲמוּקוֹת כְּדֵי לְהֵירָגַע וְלִפְעוֹל בְּהִיגָיוֹן.
נִכְנַסְנוּ לְאוֹהֶל הַקִרְקָס. הַקָהָל שָׁאַג קְרִיאוֹת שִׂמְחָה. אוֹר עָגוֹל הֵאִיר עָלֵינוּ. הָאָדוֹן קוֹסֵם סָגַר אוֹתִי לְעֵינֵי כּוֹל בְּתוֹךְ תֵיבַת עֵץ צָרָה עִם חֲרִירִים, דַרְכָּם רָאִיתִי אֵיךְ הוּא מְבַצֵעַ קְסָמִים שׁוֹנִים וּמְשׁוּנִים. בֵּינְתַיִם נִרְגַעְתִי וְהַמַחְשָׁבָה שֶׁלִי נֶעֶשְׂתָה שׁוּב צְלוּלָה. לְפֶתַע, דְחִיפָה חֲזָקָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ, גָלַשְׁתִי הַחוּצָה מִן הַתֵיבָה וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בִּן רֶגַע בְּתוֹךְ סִיר. הַסִיר הָיָה מְכוּסֶה בִּירִיעַת בַּד שְׁחוֹרָה. הָאָדוֹן קוֹסֵם הֵרִים אֶת הַבַּד מֵעָלַי. הַקָהָל הֵרִיעַ וּמָחָא כַּפַּיִם, מִתְפַּעֵל אֵיךְ נֶעְלַמְתִי מֵהַתֵיבָה וְצַצְתִי בְּתוֹךְ הַסִיר.
רָעַדְתִי, הִתְכַּוַצְתִי כּוּלִי. וּפִתְאוֹם דְקִירָה חֲזָקָה הִקְפִּיצָה אוֹתִי. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי הַפַּעַם דָחוּק בְּתוֹךְ חָלָל מְעוּגָל, צַר וְחָשׁוּךְ מִשְׁחוֹר. מִיָד יָדַעְתִי, לְפִי מָה שֶׁסִיפְּרוּ בַּמִשְׁפָּחָה, שֶׁזֶהוּ הַכּוֹבַע הַנוֹרָא שֶׁל הַקוֹסֵם. שֶׁעוֹד מְעַט הוּא יָרִים אוֹתוֹ וְיַצִיג לַקָהָל שֶׁהוּא כְּאִילוּ רֵיק, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מוּחְבָּא בְּתוֹכוֹ. וְאָז הוּא יִשְׁלוֹף אוֹתִי מִתוֹךְ הַכּוֹבַע בְּאוֹזְנַי. יָדַעְתִי שֶׁגַם אִם אֶמְשׁוֹךְ אֶת אוֹזְנַי לְאָחוֹר, הָאָדוֹן קוֹסֵם לֹא יְוַתֵר, יְחַטֵט בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁיִקְטוֹף אוֹתִי לְקוֹל צַהֲלַת הַקָהָל.
כַּיָדוּעַ, שִׁינֵי הָאַרְנָב הֵן חֲזָקוֹת וּזְרִיזוֹת. שׁוּם כּוֹבַע לֹא יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי שִׁינַיִם שֶׁל אַרְנָב. בִּזְרִיזוּת כִּירְסַמְתִי בְּדוֹפֶן הַכּוֹבַע וּבָרַחְתִי מִשָׁם בְּרִיצַת בָּזָק. לֹא יָדַעְתִי שֶׁאֲנִי מָהִיר כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁבִּכְלוּב הַמִשְׁפָּחָה לֹא הָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת לִבְחוֹן אֶת כִּישׁוּרֵי הָרִיצָה שֶׁלִי. הִסְפַּקְתִי לִבְרוֹחַ בְּלִי שֶׁהָאָדוֹן קוֹסֵם הִבְחִין. הָיִיתִי מוּכָן לָתֵת הַרְבֵּה בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת אֶת הַפָּנִים שֶׁלוֹ כְּשֶׁהוּא מַכְנִיס אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ הַכּוֹבַע כְּדֵי לִתְפּוֹס בְּאוֹזְנַי, וְאֶצְבְּעוֹתָיו רַק מְמַשְׁשׁוֹת אֶת הֶחָלָל הָרֵיק וְאֶת הַחוֹר שֶׁכִּירְסַמְתִי בַּדוֹפֶן. הארנב בורח באמצע מופע הקוסם מֵרָחוֹק הִסְפַּקְתִי לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ צוֹוֵחַ מֵהַפְתָעָה וְאֶת הַקָהָל מִתְפּוֹצֵץ מִצְחוֹק לְמַרְאֵה הָאָדוֹן קוֹסֵם הַנָבוֹךְ. מְאוּחָר יוֹתֵר נוֹדַע לִי שֶׁמֵעוֹלָם הוּא לֹא יָדַע כִּישָׁלוֹן, וּבַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה לִצְחוֹק וּלְבוּז.
רַצְתִי הַחוּצָה וְהִתְחַבֵּאתִי קָרוֹב לָאַרְנָבִיָה. רָאִיתִי אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִי מְחַכִּים לְשׁוּבִי, עַצְבָּנִיִים מִדְאָגָה. טוֹב שֶׁהִסְתַתַרְתִי, שֶׁכֵּן הָאָדוֹן קוֹסֵם הִתְקָרֵב וּבָא וּפָנָיו אֲדוּמוֹת מִכַּעַס וְעֶלְבּוֹן. אִיתוֹ גַם בָּא אָדָם שָׁמֵן מְאוֹד שֶׁלֹא רָאִיתִי עַד עַכְשָׁו. זֶה הָיָה מְנַהֵל קִרְקָס 'סְפֶּקְטְרוּם' בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הוּא נִרְאָה זוֹעֵם לֹא פָּחוֹת מֵהָאָדוֹן קוֹסֵם.
הֵם הִסְתוֹבְבוּ לְיַד הָאַרְנָבִיָה וְחִיפְּשׂוּ אוֹתִי.
"הוּא עֲדַיִן לֹא חָזַר, הַמְנוּוָל!" צָעַק הָאָדוֹן קוֹסֵם, "אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיַחְזוֹר. הוּא רָגִיל לְקַבֵּל כָּאן אֶת הָאֲרוּחוֹת שֶׁלוֹ, אוֹכֵל חִינָם שֶׁכָּמוֹהוּ."
"כְּשֶׁיַחְזוֹר תָבִיא אוֹתוֹ אֵלַי," צִיוָה הָאָדוֹן מְנַהֵל הַשָׁמֵן וְלִיקֵק אֶת שְׂפָתָיו, "מֵהַצַלַחַת שֶׁלִי הוּא כְּבָר לֹא יִמָלֵט."
עַכְשָׁו לֹא יָדַעְתִי מָה לַעֲשׂוֹת. אֶל חֵיק מִשְׁפַּחְתִי לֹא יָכוֹלְתִי לַחְזוֹר. הֶאֱמַנְתִי לָאָדוֹן מְנַהֵל, שֶׁהוּא בְּהֶחְלֵט הִתְכַּוֵן לַעֲשׂוֹת מִמֶנִי מַטְעַמִים. אַךְ גַם לִבְרוֹחַ מִן הַקִרְקָס לֹא יָכוֹלְתִי. לֹא רָצִיתִי לַעֲזוֹב אֶת מִשְׁפַּחְתִי הָאֲהוּבָה. וְגַם פָּחַדְתִי מִמָה שֶׁעָלוּל לִקְרוֹת לִי בַּחוּץ, בָּעוֹלָם הַגָדוֹל וְהָאַכְזָר.
אָז נִשְׁאַרְתִי בַּקִרְקָס וְ...
וְ...

שְׁמַעְיָה הָאַרְנָב הִשְׁתַתֵק. אוּרִיאֵל חִיכָּה. וְחִיכָּה.
"וּמָה קָרָה הָלְאָה?" שָׁבַר לְבַסוֹף אוּרִיאֵל אֶת הַשְׁתִיקָה. הוּא הִשְׁתוֹקֵק לָדַעַת מָה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל הָאַרְנָב הַנִרְדָף. אֵיפֹה יָשָׁן? מִנַיִן הִשִׂיג אוֹכֶל? וּבִכְלָל, אֵיךְ הִגִיעַ לְבַסוֹף אֶל הַבַּיִת שֶׁל סַבָּא סִימוֹן?
גַם סַבָּא סִימוֹן רָצָה שֶׁסוֹף הַסִיפּוּר יִהְיֶה יָפֶה וּמְיוּחָד, וּבְעִיקָר רָצָה סוֹף עִם תִקְוָה. לֹא יִתָכֵן שֶׁיַשְׁאִיר אֶת הָאַרְנָב חָרֵד לְגוֹרָלוֹ, וְאֶת אוּרִיאֵל עִם סַקְרָנוּתוֹ. אֲבָל אֵיךְ לְסַיֵם אֶת הַסִיפּוּר?
"אוּרִיאֵל, נִדְמֶה לִי שֶׁהִגִיעַ הַזְמַן לַאֲרוּחַת הַצָהֳרַיִם," אָמַר סַבָּא סִימוֹן בְּקוֹלוֹ הָרָגִיל.
"לֹא, בְּבַקָשָׁה. אֵין לִי עֲדַיִן תֵיאָבוֹן. מַהֵר, שְׁמַעְיָה, סַפֵּר מָה הָיָה בַּסוֹף?"
סַבָּא סִימוֹן גִלְגֵל אֶת שְׁתֵי כַּנְפֵי הַשָׂפָם עַל שְׁתֵי אֶצְבָּעוֹת, אֶצְבַּע מִכָּל צַד. כַּמָה סִיבּוּבִים וְצָץ פִּתְרוֹן. פִּתְרוֹן סָבִיר לְמַדַי. הוּא הִסְתִיר אֶת פָּנָיו מֵאֲחוֹרֵי מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה וְשִׁינָה שׁוּב אֶת קוֹלוֹ. אוּרִיאֵל שָׁמַע קוֹל כִּחְכּוּחַ וּשְׁמַעְיָה הָאַרְנָב סִיֵם אֶת סִיפּוּרוֹ:

וּמֵאָז שֶׁבָּרַחְתִי מִן הָאָדוֹן קוֹסֵם לֹא דָרְכוּ עוֹד רַגְלַי בְּתוֹךְ הָאַרְנָבִיָה. אַךְ גַם לֹא יָצָאתִי מִתְחוּמֵי הַקִרְקָס. נָע וְנָד הָיִיתִי, בֶּן בְּלִי בַּיִת, בּוֹדֵד וְעַצְמָאִי בַּשֶׁטַח. כָּל פִּינָה וְכָל חוֹר שִׁימְשׁוּ לִי מִסְתוֹר. לִפְעָמִים יָשַׁנְתִי מִתַחַת לִקְרוֹן הַלֵיצָן וְלִפְעָמִים הֶעְדַפְתִי אֶת מַחְסָן הַתִלְבּוֹשׁוֹת. בִּמְהֵרָה לָמַדְתִי אֵיךְ לַחְמוֹק מִסַכָּנָה. לְמַזָלִי לֹא הָיוּ חֲתוּלִים בֵּין גְדֵרוֹת הַקִרְקָס כִּי הָאָדוֹן מְנַהֵל אָסַר עֲלֵיהֶם אֶת הַכְּנִיסָה. בִּמְיוּחָד הִרְגַשְׁתִי בָּטוּחַ בְּקִרְבַת הַכְּלוּב שֶׁל הָאַרְיֵה, שֶׁכֵּן יָדַעְתִי שֶׁחוּץ מֵהַמְאַלֵף שֶׁלוֹ אִישׁ לֹא מֵעֵז לְהִימָצֵא שָׁם. לְעוּמַת זֹאת, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב שָׁמַרְתִי מֶרְחָק מִן הַקָרוֹן שֶׁל הָאָדוֹן מְנַהֵל. עַד שֶׁמָצָאתִי דֵי אוֹמֶץ לְהִתְקָרֵב. כִּי דַוְקָא שָׁם, מִתַחַת לַקָרוֹן שֶׁלוֹ, מָצָאתִי מָקוֹם מְצוּיָן לְהִסְתַתֵר בּוֹ, וּבְקִרְבָתוֹ שֶׁפַע שֶׁל שְׁיָרֵי מָזוֹן שֶׁזָרַק הָאָדוֹן הַמְנַהֵל מֵחַלוֹנוֹ.
מָזוֹן מָצָאתִי גַם לְיַד קְרוֹן הַמִטְבָּח וּלְיַד כְּלוּבֵי הַפִּילִים וְהַדוֹב וּשְׁאָר הַחַיוֹת. לְעִיתִים קְרוֹבוֹת בָּאתִי לְבַקֵר אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִי בַּחֲשַׁאי, וּבְכָל הִזְדַמְנוּת הִגְנַבְתִי לָהֶם מָזוֹן כְּכָל שֶׁיָכוֹלְתִי. כָּל כָּךְ רִיחַמְתִי עֲלֵיהֶם, עַל אֲהוּבַי הַכְּלוּאִים בַּכְּלוּב, שְׁמוּטֵי אוֹזְנַיִם וְחֵרְשִׁים. אֲבָל בְּעֵינֵיהֶם דַוְקָא אֲנִי הָיִיתִי הָאוּמְלָל, נָע וְנָד הַזָקוּק לְרַחֲמִים וּלְחֶמְלָה.
"בְּבַקָשָׁה, אַל תְרַחֲמוּ עָלַי," אָמַרְתִי לָהֶם תוֹךְ שֶׁזָקַפְתִי אֶת הָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי בְּגַאֲוָה, "הַאֲמִינוּ לִי שֶׁאֵין מְאוּשָׁר מִמֶנִי – כָּל עוֹד שְׁלֵמוֹת אוֹזְנַי וּפְקוּחוֹת לִשְׁמוֹעַ!"
"מָה הוּא אוֹמֵר?" הֵם שָׁאֲלוּ זֶה אֶת זֶה.
אָכֵן, זוּג הָאוֹזְנַיִם הַשְׁלֵמוֹת שֶׁלִי הָיוּ בִּמְהֵרָה לְמָקוֹר אוֹשְׁרִי. חָיִיתִי בֵּין הַכְּלוּבִים וְהַקְרוֹנוֹת, בֵּין הַחַיוֹת וְעוֹבְדֵי הַקִרְקָס וְהֶאֱזַנְתִי בַּהֲנָאָה. הִקְשַׁבְתִי, הֶאֱזַנְתִי, צוֹתַתִי, כָּרִיתִי אוֹזֶן – בְּקִיצוּר, חָגַגְתִי עִם הַשְׁמִיעָה שֶׁלִי בְּכָל דֶרֶךְ אֶפְשָׁרִית. הַכּוֹל הַכּוֹל נִקְלַט דֶרֶךְ אֲפַרְכְּסוֹת הָאוֹזְנַיִם שֶׁלִי. וְאֵיזֶה סִיפּוּרִים מְרַתְקִים עָבְרוּ שָׁם! בְּחַיַי, מְשַׁעְמֵם לֹא הָיָה לִי אַף פַּעַם, עַל זֶה אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִתְלוֹנֵן בִּכְלָל. אֵין אֶחָד שֶׁמַכִּיר כָּמוֹנִי אֶת הָאַרְיֵה וְהַדוֹב. אֶת הַפִּיל וְהָעַכְבָּרִים. אֶת הַזֶבְּרוֹת וְהַקוֹף. בְּחַיַי, סֵפֶר שָׁלֵם אֶפְשָׁר לְמַלֵא בַּסִיפּוּרִים שֶׁלָהֶם.
בִּתְחִילָה הָיִיתִי מִסְתַתֵר וּמַקְשִׁיב. מְאוּחָר יוֹתֵר, הַחַיוֹת בְּעַצְמָן שָׁפְכוּ לְפָנַי אֶת הַלֵב. כִּי כַּיָדוּעַ, כָּל יְצוּר זָקוּק לְאוֹזֶן קַשֶׁבֶת. וַאֲנִי תָמִיד הָיִיתִי מוּכָן לְהַקְשִׁיב בְּאוֹזְנַיִם גְדוֹלוֹת, זְקוּפוֹת וְאוֹהֲבוֹת.

בְּלִי שֶׁשָׂם לֵב מִישֵׁשׁ אוּרִיאֵל אֶת אוֹזְנָיו.

~~~~