שְׁוִיצִי־קוֹץ לֹא הִפְסִיק לְנַדְנֵד. לְגָרֵשׁ, לְסַלֵק. עַד שֶׁיוֹם אֶחָד כִּינֵס הָאָדוֹן מְנַהֵל אֶת צֶוֶת הַקִרְקָס.
"בַּשָׁבוּעַ הַבָּא נִתְקַפֵּל וְנַעֲבוֹר לָעִיר הַבָּאָה. שָׁם נָקִים אֶת הַמַחֲנֶה הֶחָדָשׁ שֶׁלָנוּ לְיַד גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי." וּבְדֶרֶךְ אַגַב הוֹסִיף: "גַן הַחַיוֹת מוּכָן לְשַׁלֵם סְכוּם נָאֶה עֲבוּר פִּילִי־בּוֹשׁ. זוֹ בְּהֶחְלֵט עִסְקָה טוֹבָה."
צָרִיךְ לוֹמַר כָּאן לִזְכוּתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן מְנַהֵל, שֶׁהוּא לֹא הִסְכִּים לִדְרִישָׁתוֹ שֶׁל שְׁוִיצִי־קוֹץ לְגָרֵשׁ אֶת פִּילִי־בּוֹשׁ. הוּא רַק רָצָה לִמְכּוֹר אוֹתוֹ.
הוֹ, פִּילִי־בּוֹשׁ הָאוּמְלָל. כּוּלָם רִיחֲמוּ עָלָיו וְנִיסוּ לְבַטֵל אֶת רוֹעַ הַגְזֵירָה. אֲבָל לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהָזִיז אֶת הָאָדוֹן מְנַהֵל מֵהַחְלָטָתוֹ.
"קוּפַּת הַקִרְקָס כִּמְעַט רֵיקָה," הוּא הִסְבִּיר בְּעוֹדוֹ שׁוֹתֶה בִּירָה סְקוֹטִית וְלוֹעֵס נַקְנִיק קַבָּנוֹס, "לְהַאֲכִיל פִּיל אֶחָד פָּחוֹת זֶה חִיסָכוֹן עָצוּם. וְחוּץ מִזֶה, בַּזְמַן הָאַחֲרוֹן פִּילִי־בּוֹשׁ נִרְאֶה לִי עָצוּב וּמְדוּכָּא. לֹא יוֹדֵעַ לָמָה. אוּלַי צָפוּף לוֹ בַּכְּלוּב. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁיִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר טוֹב בְּגַן הַחַיוֹת. זֶהוּ גַן חַיוֹת נוֹחַ וּמְרוּוָח, וּבְפִיקוּחַ מֶמְשַׁלְתִי."
"וּמִי יָקִים אֶת הָאוֹהֶל?" אָמַר לֵיצָן אֶחָד שֶׁנִיסָה לְהַסְבִּיר לָאָדוֹן מְנַהֵל אֶת טָעוּתוֹ, "וּמִי יִגְרוֹר אֶת הַקְרוֹנוֹת? וּמִי יָנִיף אֶת שְׁוִיצִי־קוֹץ? לִקְנוֹת מָנוֹף יַעֲלֶה לַקִרְקָס הַרְבֵּה יוֹתֵר כֶּסֶף."
"לֹא יִהְיֶה לָנוּ צוֹרֶךְ בְּמָנוֹף. שְׁוִיצִי־קוֹץ יִגְרוֹר וְיָקִים אֶת הַקִרְקָס. וְאַתֶם, עוֹבְדֵי הַקִרְקָס הַחֲרוּצִים שֶׁלִי, אַתֶם כּוּלְכֶם בְּיַחַד תָנִיפוּ אֶת הַפַּרְפַּר בִּמְקוֹם פִּילִי־בּוֹשׁ!"
אַשְׁרֵי הַמַאֲמִין! כּוּלָם יָדְעוּ שֶׁהַפִּיל הַמְגוּנְדָר וְהַמִתְיַפְיֵף לֹא מוּכָן לְהָרִים אֲפִילוּ יָתֵד שֶׁל אוֹהֶל. זֶה לֹא נָאֶה לוֹ, לַכּוֹכָב הַזוֹהֵר, לַעֲבוֹד כְּאַחַד הַפִּילִים. עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁכָּל דְרִישׁוֹתָיו הִתְמַלְאוּ, הִתְהַלֵךְ שְׁוִיצִי־קוֹץ עִם הַחֵדֶק לְמַעְלָה וְעָשָׂה הַרְבֵּה רוּחַ בָּאוֹזְנַיִם.
וּמָה עִם פִּילִי־בּוֹשׁ? פִּילִי־בּוֹשׁ עָמַד בַּכְּלוּב הַקָטָן שֶׁלוֹ, שׁוֹתֵק בְּחֵדֶק שָׁמוּט. קְמָטִים עֲמוּקִים נוֹסְפוּ סְבִיב עֵינָיו. מָה יִהְיֶה אִיתוֹ בְּגַן הַחַיוֹת? אֵיךְ יַעֲמוֹד שָׁם לִתְצוּגָה בִּפְנֵי קְהַל הַמְבַקְרִים, וְהוּא כָּל-כָּךְ בַּיְשָׁן?
בֵּינְתַיִם הוּא עָבַד כָּרָגִיל. לְאַחַר כַּמָה יָמִים עָזַר לְקַפֵּל אֶת הַמַחֲנֶה וְגָרַר אֶת הַקְרוֹנוֹת בִּדְרָכִים תְלוּלוֹת, בֵּין הָרִים, עַד שֶׁהִגִיעוּ אֶל הָעִיר הָאַחֶרֶת, שָׁם חָנוּ בַּמִגְרָשׁ שֶׁלְיַד גַן הַחַיוֹת הָעִירוֹנִי. הַפַּעַם לֹא הִרְשׁוּ לוֹ לְהָקִים אֶת הָאוֹהֶל הַגָדוֹל.
"כְּדַאי שֶׁנִתְרַגֵל לְהִסְתַדֵר בְּלִי פִּילִי־בּוֹשׁ," אָמַר הָאָדוֹן מְנַהֵל, "כִּי מָחָר נִמְסוֹר אוֹתוֹ לְגַן הַחַיוֹת."

פִּילִי־בּוֹשׁ עָמַד מִן הַצַד וְהִתְבּוֹנֵן בְּעֶצֶב אֵיךְ הָעֲבוֹדָה שֶׁלוֹ נַעֲשֵׂית בִּידֵי אֲחֵרִים. כָּל עוֹבְדֵי הַקִרְקָס סָחֲבוּ וְהֵרִימוּ, מָשְׁכוּ וּמָתְחוּ. כּוּלָם, חוּץ מִמֶנוּ וּמֵהָאָדוֹן מְנַהֵל – וְחוּץ מִשְׁוִיצִי־קוֹץ, כַּמוּבָן. כְּמוֹ תָמִיד, הַכּוֹכָב הַגָדוֹל הִשְׁתַמֵט מִן הָעֲבוֹדָה הַקָשָׁה בְּתֵירוּצִים שׁוֹנִים. כָּל הַלֵיצָנִים וְהַלוּלְיָנִים עָבְדוּ, גַם הַסַדְרָנִים וּמוֹכְרֵי הַכַּרְטִיסִים, הַנַגָנִים וְהַמְאַלְפִים, כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. בְּמַאֲמָץ רַב הֵם הִצְלִיחוּ לְהַעֲמִיד אֶת הַמוֹט הָרָאשִׁי הֶעָבֶה וְהַכָּבֵד בְּמֶרְכַּז הָאוֹהֶל הָעֲנָקִי.
אַחֲרֵי שֶׁהִצִיבוּ אֶת הַמוֹט בִּמְקוֹמוֹ, אוֹמְנָם קְצָת עָקוּם, כְּבָר לֹא נִשְׁאַר לָהֶם עוֹד כּוֹחַ לִמְתוֹחַ כָּרָאוּי אֶת הַחֲבָלִים. אֵלֶה הַחֲבָלִים שֶׁקָשְׁרוּ אֶת כְּלוֹנְסָאוֹת הָאוֹהֶל אֶל יְתֵדוֹת הַבַּרְזֶל הַתְקוּעוֹת בָּאֲדָמָה.
סוֹף סוֹף הוּקַם הַמַחֲנֶה. כּוּלָם הָיוּ עֲיֵפִים עַד מָוֶת. הֵם נִשְׁכְּבוּ לָנוּחַ עַל הָאָרֶץ, מִתְנַשְׁפִים וְנוֹטְפִים זֵיעָה. מִשׁוּם כָּךְ הִתְחִילָה הַהַצָגָה בְּאִיחוּר שֶׁל שָׁעָה. לֹא עֶשֶׂר דַקוֹת, לֹא עֶשְׂרִים, אֶלָא אִיחוּר שֶׁל שָׁעָה! הַצוֹפִים הִתְלוֹנְנוּ, הָאָדוֹן מְנַהֵל כָּעַס. שַׁעֲרוּרִיָה, אַף פַּעַם לֹא קָרָה כַּדָבָר הַזֶה.
גַם שְׁוִיצִי־קוֹץ הִתְמַרְמֵר עַל שֶׁנֶאֱלַץ לְהַמְתִין סְתָם בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה. הוּא חִיכָּה בְּקוֹצֶר רוּחַ לִמְחִיאוֹת הַכַּפַּיִם וְלִשְׁרִיקוֹת הַהִתְפַּעֲלוּת.
וּמֵאַחַר שֶׁכּוּלָם הָיוּ סְחוּטִים מֵעֲיֵפוּת, גַם הַהוֹפָעוֹת בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הָיוּ עֲיֵפוֹת. רַק שְׁוִיצִי־קוֹץ הָיָה רַעֲנָן וּמָלֵא מֶרֶץ כְּתָמִיד. הוּא רָקַד בְּבִגְדֵי הָרִיקוּד הַמַצְחִיקִים שֶׁלוֹ בַּצְעָדִים הַכְּבֵדִים וְהַגַסִים. הַקָהָל צָחַק לְמַרְאֵה הָרַקְדָן הַמְגוּחָךְ הַזֶה. אַךְ שְׁוִיצִי־קוֹץ הָיָה בָּטוּחַ שֶׁמְרִיעִים לוֹ בִּגְלַל כִּישְׁרוֹנוֹ הַמַדְהִים, קְלִילוּתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ.
וְאָז, בְּשִׂיא הַמוֹפָע, נִיגְנָה הַתִזְמוֹרֶת אֶת 'עוּף פַּרְפַּר אֶל צוּף הַפֶּרַח'. הַפִּיל הַכָּבֵד נִיסָה לְהַמְרִיא וְלָעוּף כְּמוֹ פַּרְפַּר אֶל הַפֶּרַח שֶׁבְּתִקְרַת הָאוֹהֶל.
הוּא נוֹפֵף בָּאוֹזְנַיִם-כְּנָפַיִם שֶׁלוֹ בְּכָל הַמֶרֶץ – אַךְ דָבָר לֹא קָרָה. עוֹבְדֵי הַקִרְקָס שֶׁמָשְׁכוּ בַּחֶבֶל בַּחוּץ לֹא הִצְלִיחוּ לַהֲרִימוֹ. הוּא הָיָה כָּבֵד מִדַי וְהֵם כְּבָר הָיוּ מוּתָשִׁים מֵהֲקָמַת הָאוֹהֶל. הַמַשָׂא הָיָה עַכְשָׁו מֵעַל כּוֹחוֹתֵיהֶם וְהַחֲבָלִים נִשְׁמְטוּ מִבֵּין יְדֵיהֶם.
אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ מָה חָשַׁב שְׁוִיצִי־קוֹץ בְּלִיבּוֹ. 'מָה קוֹרֶה פֹּה, לַעֲזָאזֵל? הֲרֵי תָמִיד הִצְלַחְתִי לְהַמְרִיא וְלָעוּף. הַאִם הַיוֹם שָׁכַחְתִי מַשֶׁהוּ שֶׁבִּגְלָלוֹ אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְהִתְרוֹמֵם?'
הוּא טִלְטֵל אֶת אוֹזְנָיו בִּמְהִירוּת וּבִמְלוֹא הַכּוֹחַ.
וְאָז קָרָה הַדָבָר.

"לֹא!" אוּרִיאֵל לֹא הִתְאַפֵּק וְהִתְעָרֵב, מְאוּכְזָב. "רַק שֶׁהוּא לֹא הִצְלִיחַ לָעוּף, הַשְׁוִיצֶר הַזֶה!"
"מָה פִּתְאוֹם!" הִרְגִיעוֹ הָאַרְנָב, "פִּיל יָכוֹל לָעוּף רַק בְּסִיפּוּר דִמְיוֹנִי. וַאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ סִיפּוּר אֲמִיתִי שֶׁרָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי. וְעַכְשָׁו שְׁמַע מָה שֶׁקָרָה."

פִּתְאוֹם הִיטַלְטֵל הַפֶּרַח שֶׁבַּתִקְרָה, וּדְלִי הַמַיִם עִם הַבּוֹשֶׂם נָפַל עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל שְׁוִיצִי־קוֹץ. כָּל הָאוֹהֶל הָעֲנָקִי חָרַק וְהִזְדַעְזֵעַ. כֵּן, הָאוֹהֶל שֶׁלֹא פִּילִי־בּוֹשׁ הֱקִימוֹ, הָאוֹהֶל הַזֶה עָמַד לִקְרוֹס. הַאִם זֶה קָרָה בִּגְלַל שֶׁלֹא מָתְחוּ אֶת חַבְלֵי הָאוֹהֶל כָּרָאוּי? בִּגְלַל שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַמוֹט הָרָאשִׁי עָקוּם? בִּגְלַל שֶׁהַפַּרְפַּר הַכָּבֵד, בִּזְמַן שֶׁנוֹפֵף בִּכְנָפָיו, חָבַט בַּמוֹט וְהִפִּילוֹ? מָה שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁהָאוֹהֶל לֹא הוּקַם כַּהֲלָכָה.
הַקָהָל הַמְבוֹהָל נִיסָה לִבְרוֹחַ הַחוּצָה, אֲבָל הַיְרִיעוֹת בַּצְדָדִים כְּבָר צָנְחוּ וְחָסְמוּ אֶת פִּתְחֵי הַיְצִיאָה. הָאוֹהֶל הָלַךְ וְהִתְמוֹטֵט וּמִתוֹכוֹ בָּקְעוּ שַׁאֲגוֹת פַּחַד וְצִוְחוֹת אֵימָה. עוֹד מְעַט וְכוּלָם יִמָחֲצוּ מִתַחַת לָאוֹהֶל הַכָּבֵד. הַמוֹט הָרָאשִׁי הֶעָבֶה נָטָה בְּזָוִית מְסוּכֶּנֶת.
"נוּ שְׁוִיצִי!" צָעַק הָאָדוֹן מְנַהֵל, "עֲשֵׂה מַשֶׁהוּ! מַהֵר! תַחְזִיק חָזָק בַּמוֹט הָרָאשִׁי!"
אֲבָל שְׁוִיצִי־קוֹץ כְּבָר לֹא נִרְאָה בַּסְבִיבָה. הוּא הִצְלִיחַ לְפַלֵס לוֹ דֶרֶךְ מִתַחַת לְאַחַת הַיְרִיעוֹת, חָמַק וּבָרַח מִן הָאוֹהֶל כְּמוֹ שָׁפָן הַנָס עַל נַפְשׁוֹ, נֶעְלַם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו רַק רֵיחַ מְתַקְתַק שֶׁל בּוֹשֶׂם זוֹל.
בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, בְּתוּשִׁיָה רַבָּה, צִיוָה הָאָדוֹן מְנַהֵל בְּקוֹל זְעָקָה:
"פִּילִי־בּוֹשׁ! קִרְאוּ מַהֵר לְפִּילִי־בּוֹשׁ!"
מוֹכֵר הַכַּרְטִיסִים שֶׁהָיָה מִחוּץ לָאוֹהֶל שָׁמַע וְהִזְעִיק אֶת הָעֶזְרָה הַדְרוּשָׁה.
פִּילִי־בּוֹשׁ דָהַר בִּמְהִירוּת אֶל זִירַת הָאָסוֹן. מִי שֶׁרָאָה אוֹתוֹ לֹא הֶאֱמִין שֶׁפִּיל מְסוּגָל לִזְרִיזוּת כָּזֹאת. כְּהֶרְגֵלוֹ תָמִיד, פָּעַל פִּילִי־בּוֹשׁ בִּיעִילוּת וּבִתְבוּנָה. הוּא הֵרִים יְרִיעָה אַחַת בַּחֶדֶק שֶׁלוֹ וְנִכְנַס פְּנִימָה. גַם אֶת כָּל הַשְׁאָר עָשָׂה בְּעֶזְרַת הַחֵדֶק. קוֹדֶם כּוֹל טִיפֵּל בַּמוֹט הָרָאשִׁי, לָפַת אוֹתוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ יָשָׁר וְיַצִיב. וְאָז יָצָא הַחוּצָה וּמָתַח אֶת כָּל הַחֲבָלִים, וְשׁוּב חָזַר אֶל הָאוֹהֶל וְחִיזֵק סוֹפִית אֶת הַמוֹט.
כָּל הַצוֹפִים הַנִיצוֹלִים רָאוּ אֶת עֲבוֹדָתוֹ הַחֲרוּצָה וְהַמְדוּיֶקֶת וְהַזְרִיזָה שֶׁל מוֹשִׁיעָם. בְּעֶצֶם, זוֹ הָיְתָה הַהוֹפָעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַפִּיל הַבַּיְשָׁן בַּקִרְקָס. הוֹפָעָה שֶׁל עֲשִׂיָה אֲמִיתִית, רַבַּת רוֹשֶׁם מִכָּל הַצָגָה שֶׁל בִּידוּר וְרַאֲוָה. הַקָהָל אֲסִיר הַתוֹדָה פָּרַץ בִּתְשׁוּאוֹת סוֹעֲרוֹת, בִּשְׁרִיקוֹת וּקְרִיאוֹת עִידוּד. אֵיזֶה 'מִסְפָּר' נִפְלָא! מֵעוֹלָם לֹא גָרַם מוֹפָע שֶׁל קִרְקָס לְהִתְלַהֲבוּת כֹּה עֲצוּמָה כְּפִי שֶׁגָרַם הַמוֹפָע הַזֶה שֶׁל פִּילִי־בּוֹשׁ.
"אִתָהּ רוֹאֶה, פִּילִי־בּוֹשׁ," אָמַרְנוּ כּוּלָנוּ לַפִּיל הַבַּיְשָׁן, "זֶה לֹא כָּל כָּךְ נוֹרָא לְהוֹפִיעַ בִּפְנֵי קָהָל. הִנֵה, הִצְלַחְתָ, וְהַקָהָל אָהַב אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אָהַב אֶת שְׁוִיצִי־קוֹץ אֵי פַּעַם!"
אֲבָל עַל אַף הַהוֹפָעָה הַמוּצְלַחַת סֵירֵב פִּילִי־בּוֹשׁ לְהוֹפִיעַ שׁוּב בִּפְנֵי קָהָל.
פִּילִי־בּוֹשׁ לֹא נִמְסַר לְגַן־הַחַיוֹת וְנִשְׁאַר אִיתָנוּ בַּקִרְקָס. אוֹמְנָם הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְגוֹרֵר בַּכְּלוּב הַקָטָן, אֲבָל חָזַר וְקִיבֵּל אֶת הָאֲרוּחוֹת הַגְדוֹלוֹת כְּמוֹ קוֹדֶם. וְשְׁוִיצִי־קוֹץ? הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַשְׁוִיץ, אֲבָל מֵאָז לֹא הֵעֵז עוֹד לְהָצִיק מְאוֹד לְפִּילִי־בּוֹשׁ. רַק הֲצָקוֹת קְטַנוֹת פֹּה וָשָׁם.

"אֲנִי מְחַבֵּב מְאוֹד אֶת פִּילִי־בּוֹשׁ," הֵעִיר אוּרִיאֵל.
"אָמַרְתָ מַשֶׁהוּ, אוּרִיאֵל?" שָׁאַל סַבָּא סִימוֹן בְּקוֹלוֹ הָרָגִיל וְקָם בְּרַעַשׁ מִכִּיסְאוֹ.