הָעַלְמָה, אוֹ הַנָמֵר?
יוֹם אֶחָד הוּא צִיוָה לִבְנוֹת אִצְטַדְיוֹן גָדוֹל, רַעְיוֹן שֶׁלָקַח מֵאֲרָצוֹת תַרְבּוּתִיוֹת שְׁכֵנוֹת. אֲבָל הוּא לֹא בָּנָה אוֹתוֹ לְשֵׁם תַחֲרוּיוֹת סְפּוֹרְט וְאֵרוּעֵי תַרְבּוּת, אֶלָא כְּהֵיכַל לְמִשְׁפַּט צֶדֶק. וְהוּא הֶחְלִיט שֶׁהַמִשְׁפָּט לֹא יֵעָשֶׂה עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים מְלוּמָדִים וְלֹא לְפִי חוּקֵי הַצֶדֶק הַמוּסְכָּמִים. כִּי שׁוֹפְטִים הֵם רַק בְּנֵי אָדָם, וְאָדָם יָכוֹל לִטְעוֹת אוֹ לְהַטוֹת מִשְׁפָּט. וְגַם חוּקִים אֵינָם מוּשְׁלָמִים כִּי הֵם נֶחְקָקִים בִּידֵי אָדָם. עַל כֵּן קָבַע הַמֶלֶךְ שֶׁהַצֶדֶק יֵעָשֶׂה עַל יְדֵי "שׁוֹפֵט" מְיוּחָד בְּמִינוֹ וְהוּא – הַגוֹרָל.
וְכָךְ זֶה הָיָה:
כָּל אָדָם חָשׁוּד שֶׁנֶאְשָׁם בְּפֶשַׁע נֶגֶד הַמֶלֶךְ אוֹ הַמַמְלָכָה, אוֹ בְּכָל אִישׁוּם אַחֵר – הוּבָא אֶל הָאִצְטַדְיוֹן, הוּא הֵיכַל הַצֶדֶק. כָּרוֹזִים הִזְמִינוּ אֶת הַצִיבּוּר לְהִתְיַצֵב שָׁם לַחְזוֹת בְּמוֹפַע הַמִשְׁפָּט; וְהֶהָמוֹן בָּא בַּהֲמוֹנָיו כְּמוֹ אֶל הַצָגָה גְדוֹלָה, נִרְגָשׁ מִמָה שֶׁעוֹמֵד לִקְרוֹת.
הַמֶלֶךְ, מוּקָף בְּאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ, יָשַׁב גָבוֹהַ עַל כֵּס מַלְכוּתוֹ בְּצַד אֶחָד שֶׁל הָאִצְטַדְיוֹן. וְכַאֲשֶׁר נָתַן אוֹת, נִפְתְחָה מִתַחְתָיו דֶלֶת שֶׁמִתוֹכָהּ יָצָא הַנֶאְשָׁם אֶל זִירַת הָאִצְטַדְיוֹן. מַמָשׁ מוּלוֹ, בַּצַד הַשֵׁנִי שֶׁל הַזִירָה, הָיוּ שְׁתֵי דְלָתוֹת, וּשְׁתֵיהֶן דוֹמוֹת בְּדִיוּק זוֹ לְזוֹ.
וְאָז – חוֹבָה הָיָה עַל הָעוֹמֵד לַדִין לָגֶשֶׁת אֶל הַדְלָתוֹת הָאֵלֶה וְלִפְתוֹחַ אַחַת מֵהֶן. אַךְ נִיתְנָה לוֹ הַזְכוּת לִבְחוֹר בְּעַצְמוֹ אֵיזוֹ דֶלֶת שֶׁיִרְצֶה, הַיְמָנִית אוֹ הַשְׂמָאלִית. אַף אֶחָד לֹא קָבַע לוֹ כְּמוֹ שֶׁשׁוֹפֵט קוֹבֵעַ בְּמִשְׁפָּט רָגִיל; לֹא הָיָה שָׁם שׁוֹפֵט שֶׁעָלוּל לִטְעוֹת אוֹ שׁוֹפֵט מוּשְׁחָת; שׁוּם עוֹרֵךְ דִין לֹא הֵגֵן עַל הַנֶאְשָׁם וְלֹא קִטְרֵג עָלָיו; בְּקִיצוּר – כָּל הַהַחְלָטָה הָיְתָה מוּטֶלֶת עַל הַנֶאְשָׁם בִּלְבַד: רַק הוּא הָיָה צָרִיךְ לִבְחוֹר אֵיזוֹ דֶלֶת לִפְתוֹחַ.
וּגְזַר הַדִין הָיָה תָלוּי בְּאֵיזוֹ דֶלֶת בָּחַר הַנֶאְשָׁם.
אִם פָּתַח דֶלֶת אַחַת, יָצָא מִמֶנוּ נָמֵר הֲכִי רָעֵב וְאַכְזָרִי שֶׁמִיָד זִינֵק עַל הַנֶאְשָׁם וְקָרַע אוֹתוֹ לִגְזָרִים. גְזַר הַדִין הַזֶה בּוּצַע בֵּין אִם הַנֶאְשָׁם הָיָה פּוֹשֵׁעַ אַכְזָרִי שֶׁפָּשַׁע, וּבֵין אִם הָיָה לְגַמְרֵי חַף מִפֶּשַׁע וְזַכַּאי כִּבְדוֹלֵחַ. בְּרֶגַע שֶׁהַמוֹפָע הָאַכְזָרִי הִסְתַיֵם, צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵי בַּרְזֶל כְּבֵדִים. הַקָהָל הֶעָצוּם יָצָא מֵהָאִצְטַדְיוֹן, וְאִם יָדְעוּ שֶׁהַנֶאְשָׁם הָיָה בְּעֶצֶם זַכַּאי, הָיוּ כּוּלָם צוֹעֲדִים בְּרֹאשׁ מוּרְכָּן וּבְלֵב כּוֹאֵב, בּוֹכִים וַאֲבֵלִים עַל הָאָדָם שֶׁהָיָה וְאֵינֶנוּ, שֶׁהַגוֹרָל הִתְאַכְזֵר אֵלָיו בָּאוֹפֶן הֲכִי נוֹרָא.
אֲבָל אִם פָּתַח הַנֶאְשָׁם אֶת הַדֶלֶת הָאַחֶרֶת, יָצְאָה מִמֶנָה עַלְמָה יְפַת מַרְאֶה מֵאֵין כָּמוֹהָ. וְעִם הָעַלְמָה הַזֹאת הוּא הָיָה חַיָב לְהִתְחַתֵן; כָּזֶה הָיָה גְזַר הַדִין – בֵּין אִם הָיָה חַף מִפֶּשַׁע וּבֵין אִם פָּשַׁע. וְלֹא מְשַׁנֶה אִם הוּא כְּבָר הָיָה נָשׂוּי אוֹ לֹא, אוֹ שֶׁהָיָה מַעְדִיף לִבְחוֹר בְּעַצְמוֹ אֶת רַעְיָתוֹ – חוֹבָה הָיָה עָלָיו לְהִינָשֵׂא – וּמִיָד. כִּי הַמֶלֶךְ הַנוּקְשֶׁה וְהַכָּל־יָכוֹל לֹא רָצָה לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן אֶפְשָׁרוּיוֹת אֲחֵרוֹת, חוּץ מֵהָאֶפְשָׁרוּת הָאַחַת שֶׁקָבַע.
וּגְזַר הַדִין, כְּמוֹ קוֹדֶם, הִתְבַּצֵעַ בּוֹ בַּמָקוֹם לְעֵינֵי הַקָהָל בָּאִצְטַדְיוֹן.
דֶלֶת נוֹסֶפֶת נִפְתְחָה מִתַחַת לַמֶלֶךְ, מִשָׁם יָצְאוּ כּוֹהֵן הַדָת עִם הַקְטוֹרֶת בְּיָדָיו, וְאַחֲרָיו מַקְהֵלָה מְזַמֶרֶת וְלַהֲקַת נְעָרוֹת בְּתוּפִּים וּבִמְחוֹלוֹת. הַתַהֲלוּכָה צָעֲדָה לַמָקוֹם שֶׁבּוֹ עָמַד הַזוּג, זֶה לְצַד זוֹ, וְהַחֲתוּנָה נֶעֶרְכָה בַּחֲגִיגִיוּת וּבַעֲלִיצוּת. אָז צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים וְהַקָהָל צָהַל עַל הַמַזָל הַטוֹב. יְלָדִים הִשְׁלִיכוּ פְּרָחִים עַל הָאִישׁ שֶׁהַגוֹרָל הוֹצִיא אוֹתוֹ זַכַּאי, גַם אִם הָיָה פּוֹשֵׁעַ נוֹרָאִי, וְהָאִישׁ הוֹבִיל אֶת כַּלָתוֹ הַטְרִיָה אֶל בֵּיתוֹ.
כָּזֹאת הָיְתָה שִׁיטַת הַצֶדֶק שֶׁהִתְקַיְמָה בָּאִצְטַדְיוֹן, הוּא הֵיכַל הַמִשְׁפָּט שֶׁבָּנָה הַמֶלֶךְ שֶׁכְּבָר לֹא הָיָה לְגַמְרֵי פֶּרֶא, אַךְ גַם עֲדַיִן לֹא בֶּן תַרְבּוּת שֶׁל מַמָשׁ.
וְהִנֵה, בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן הָיוּ לַשִׁיטָה הַזֹאת גַם כַּמָה יִתְרוֹנוֹת. רֵאשִׁית, הַמִשְׁפָּט לֹא מִתְאָרֵךְ, אֶלָא מַתְחִיל וְנִגְמָר בְּכִינוּס אֶחָד. שֵׁנִית, אֵין תְלוּנוֹת עַל חוּשׁ הַצֶדֶק שֶׁל הַשׁוֹפֵט, כִּי אֵין בִּכְלָל שׁוֹפֵט; וּבְעֶצֶם, הַנֶאְשָׁם עַצְמוֹ קוֹבֵעַ אֶת גוֹרָלוֹ לְטוֹב אוֹ לָרַע, וְאֵין לוֹ לְהִתְלוֹנֵן אֶלָא עַל עַצְמוֹ; וּשְׁלִישִׁית, כְּמוֹ בְּמוֹפַע בִּידוּר, לַהֲמוֹן צִיפְּתָה הַפְתָעָה מְרַגֶשֶׁת בְּכָל מִקְרֶה – בֵּין אִם זִמְרָה וְנִיגוּנִים לִכְבוֹד חָתָן וְכַלָה, וּבֵין אִם שַׁאֲגוֹת נָמֵר וּזְעָקוֹת נִטְרָף.
וְלַמֶלֶךְ הַחֲצִי פְּרָאִי הַזֶה הָיְתָה בַּת. וּמִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה דוֹמָה לוֹ בְּאוֹפְיוֹ, הוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאוֹד וְשָׁמַר עָלֶיהָ כְּמוֹ עַל בָּבַת עֵינוֹ.
מֵעוֹלָם לֹא זָרַם הָמוֹן כֹּה רַב לַחְזוֹת בַּמִשְׁפָּט. הֵם בָּאוּ מִכָּל קְצוֹת הַמַמְלָכָה. הֲמוֹנִים הִצְטוֹפְפוּ בְּתוֹךְ הָאִצְטַדְיוֹן וּמִי שֶׁלֹא הִצְלִיחוּ לְהִיכָּנֵס, הִתְגוֹדְדוּ בַּחוּץ.
וּבָאַרְמוֹן, בֵּין הַמְשָׁרְתִים הָרַבִּים, הָיָה גֶבֶר צָעִיר, אִישׁ עֲדִין נֶפֶשׁ מִמַעֲמַד הַמְשָׁרְתִים הֲכִי נָמוּךְ. וּכְמוֹ שֶׁקוֹרֶה בְּסִיפּוּרֵי הָאַהֲבָה שֶׁבָּאַגָדוֹת, בַּת הַמֶלֶךְ הִתְאַהֲבָה בּוֹ מִשׁוּם שֶׁהָיָה יְפֵה תוֹאַר וְאַמִיץ מִכָּל הַבַּחוּרִים בַּמַמְלָכָה. הִיא אָהֲבָה אוֹתוֹ בְּכָל לַהַט נִשְׁמָתָהּ הַחֲצִי פְּרָאִית. הֵם אָהֲבוּ בְּכָל לִיבָּם וְנִשְׁמָתָם, וּכְאִילוּ הָיוּ לְלֵב אֶחָד וּנְשָׁמָה אַחַת.
אַהֲבָתָם הַמְאוּשֶׁרֶת נִמְשְׁכָה בַּסֵתֶר מִסְפַּר חוֹדָשִׁים; עַד שֶׁיוֹם אֶחָד, בְּמִקְרֶה, גִילָה הַמֶלֶךְ אֶת מָה שֶׁמִתְרַחֵשׁ מִתַחַת לְאַפּוֹ. בִּיתוֹ הַנְסִיכָה וּמְשָׁרֵת פָּשׁוּט!? מֵעוֹלָם לֹא הָיָה כַּדָבָר הַזֶה שֶׁאָדָם מִן הַדַרְגָה הַנְמוּכָה מֵעֵז לֶאֱהוֹב בַּת מֶלֶךְ.
זוֹ הָיְתָה אַהֲבָה אֲסוּרָה. כָּךְ הָיָה בְּאוֹתָם יָמִים קְדוּמִים וּבְאוֹתָהּ מַמְלָכָה.
הַמֶלֶךְ לֹא הִיסֵס לְרֶגַע וּמִיָד פָּעַל לְפִי עֶקְרוֹן לִיבּוֹ הַפְּרָאִי. לְפִי פְּקוּדָתוֹ, הוּשְׁלַךְ הַמְשָׁרֵת הַצָעִיר לְבֵית הַסוֹהַר, וּמִיָד נִקְבַּע הַמוֹעֵד לְמִשְׁפָּטוֹ בְּהֵיכַל הַצֶדֶק, הוּא הָאִצְטַדְיוֹן.
לִקְרַאת הָאֵירוּעַ הֶחָשׁוּב חִיפְּשׂוּ בְּכָל הַמַמְלָכָה אַחַר הַנְמֵרִים הַפְּרָאִיִים בְּיוֹתֵר, מֵהֶם בָּחֲרוּ בַּנָמֵר הֶחָזָק וְהָאַכְזָרִי בְּיוֹתֵר שֶׁיוּבָא לָאִצְטַדְיוֹן. וּבִזְמַן שֶׁחִיפְּשׂוּ אַחַר הַנְמֵרִים, גַם חִיפְּשׂוּ אַחַר הַעֲלָמוֹת הַיָפוֹת בְּיוֹתֵר בַּמַמְלָכָה; וּמִבֵּינֵיהֶן בָּחֲרוּ שׁוֹפְטִים מוּסְמָכִים אֶת הָאַחַת הַיְפֵהפִיָה בְּיוֹתֵר. זֹאת תִהְיֶה הַכַּלָה שֶׁל הַצָעִיר, לְמִקְרֶה שֶׁהַגוֹרָל יִקְבַּע לוֹ חַיִים וְלֹא אֶת הָאֶפְשָׁרוּת הָאַחֶרֶת, הָאֲיוּמָה.
בָּרוּר הָיָה לַכּוֹל שֶׁהַמַעֲשֶׂה בּוֹ הוּאְשַׁם הַנֶאְשָׁם אָכֵן נַעֲשָׂה; הַמְשָׁרֵת הוֹדָה שֶׁאָהַב אֶת בַּת הַמֶלֶךְ וְגַם בַּת הַמֶלֶךְ עַצְמָהּ הוֹדְתָה בְּאַהֲבָתָהּ. עַל פִּי הַהִיגָיוֹן הָיָה עַל הַצָעִיר לְהֵיעָנֵשׁ עַל אַהֲבָתוֹ הָאֲסוּרָה. אֲבָל הַמֶלֶךְ לֹא חָשַׁב לְוַתֵר עַל שִׁיטַת הַצֶדֶק הַמוּזָרָה שֶׁהִמְצִיא. זוֹ תִהְיֶה הַצָגָה מְשַׁעְשַׁעַת בִּשְׁבִילוֹ לִרְאוֹת מָה יִגְזוֹר הַגוֹרָל – הַאִם הַצָעִיר יֵצֵא אָשֵׁם בְּאַהֲבָה אֲסוּרָה וְיִטָרֵף, אוֹ יֵצֵא זַכַּאי וְיִזְכֶּה לַחֲתוּנָה.
בַּת הַמֶלֶךְ עָמְדָה בִּפְנֵי שְׁאֵלָה מְזַעְזַעַת: אֵיזוֹ אֶפְשָׁרוּת הִיא מַעְדִיפָה מִבֵּין הַשְׁתַיִם?
כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁבָּהּ אֲהוּבָהּ פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶלֶת וְהַנָמֵר מִסְתַעֵר עָלָיו בְּנִיבָיו הָאֲיוּמִים, נִתְקְפָה בְּאֵימָה נוֹרָאָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר חָשְׁבָה עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַשְׁנִיָה, שֶׁבָּהּ הָעַלְמָה הַיְפֵהפִיָה נוֹפֶלֶת לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו, וְהַפַּעֲמוֹנִים מְצַלְצְלִים וְכוֹהֵן הַדָת מְבָרֵךְ אוֹתָם כְּבַעַל וְאִישָׁה, הַדָם הַחַם שֶׁלָהּ רָתַח מִקִנְאָה וְזַעַם וְיֵאוּשׁ. וְאָז חָשְׁבָה שֶׁבְּכָל זֹאת עָדִיף הַנָמֵר, אַךְ שׁוּב נֶחְרְדָה וְהֶעְדִיפָה שֶׁיִשָׁאֵר בַּחַיִים, וּמִיָד הִשְׁתַגְעָה כְּשֶׁדִמְיְנָה אֶת הַכַּלָה... וְכָךְ שׁוּב וָשׁוּב סָבְבוּ הַתְמוּנוֹת הַנוֹרָאִיוֹת בְּרֹאשָׁהּ בְּמַעְגָל וְלֹא יָדְעָה לְהַחְלִיט, כִּי שְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת הָיוּ אֲיוּמוֹת בִּשְׁבִילָהּ בְּאוֹתָהּ מִידָה.
כָּךְ עָבְרוּ עָלֶיהָ יָמִים שֶׁל הִתְלַבְּטוּת וְלֵילוֹת לְלֹא שֵׁינָה. עַד שֶׁבַּלַיְלָה לִפְנֵי הַיוֹם הַגוֹרָלִי – הִיא הֶחְלִיטָה מָה הִיא מַעְדִיפָה.
וּבַבּוֹקֶר הַגוֹרָלִי שֶׁל הַמִשְׁפָּט, הִיא, בְּתוֹר בַּת הַמֶלֶךְ, נִיצְלָה אֶת קְשָׁרֶיהָ בָּאַרְמוֹן, וּבְעֶזְרַת שׁוֹחַד שֶׁל כִּיכַּר זָהָב – גִילוּ לָהּ אֶת סוֹד שְׁתֵי הַדְלָתוֹת. הִיא יָדְעָה בְּאֵיזוֹ דֶלֶת יִמָצֵא הַנָמֵר הָרָעֵב, וּבְאֵיזוֹ – הַכַּלָה הַיָפָה.
הַמֶלֶךְ וְאַנְשֵׁי חֲצֵרוֹ יָשְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, מוּל שְׁתֵי הַדְלָתוֹת הַזֵהוֹת; הַפַּעַם גַם הַגוֹרָל שֶׁהִמְתִין לַצָעִיר מֵאֲחוֹרֵי שְׁתֵי הַדְלָתוֹת הָיָה זֵהֶה בְּרִשְׁעוּתוֹ: לְאַבֵּד אֶת הַחַיִים, אוֹ לְאַבֵּד אֶת בַּת הַמֶלֶךְ הָאֲהוּבָה. כָּל אַחַת מִשְׁתֵי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת יִהְיוּ אֲיוּמוֹת בִּשְׁבִילוֹ בְּאוֹתָהּ מִידָה.
הַכּוֹל הָיָה מוּכָן. הָאוֹת נִיתַן. הַדֶלֶת שֶׁמִתַחַת לַפָּמַלְיָה הַמַלְכוּתִית נִפְתְחָה, וְהַנֶאְשָׁם נִכְנַס לַזִירָה. גָבוֹהַ, חָסוֹן, יְפֵה תוֹאַר; רַחַשׁ שֶׁל הִתְפַּעֲלוּת וַחֲרָדָה עָבַר בַּקָהָל. רוּבָּם כְּלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁצָעִיר נֶהְדָר כָּזֶה חַי בֵּינֵיהֶם. לֹא פֶּלֶא שֶׁהַנְסִיכָה אַהֲבָה אוֹתוֹ! מָה נוֹרָא בִּשְׁבִילוֹ לַעֲמוֹד שָׁם!
כַּאֲשֶׁר צָעַד הַצָעִיר לְתוֹךְ הַזִירָה, הוּא פָּנָה לַאֲחוֹרָיו; אַךְ לֹא כְּדֵי לְהִשְׁתַחֲווֹת לַמֶלֶךְ, כַּנָהוּג. לֹא בַּמֶלֶךְ הוּא נָעַץ אֶת עֵינָיו, אֶלָא בְּבַת הַמֶלֶךְ שֶׁיָשְׁבָה לִימִינוֹ.
כָּל אַחַת אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ בִּכְלָל לֹא הָיְתָה מְסוּגֶלֶת לָבוֹא וְלִרְאוֹת אֵיךְ אָהוּב לִיבָּה נִטְרָף חַיִים, אוֹ נִמְסָר לְתָמִיד לְמִישֶׁהִי אַחֶרֶת. אֲבָל הִיא הָיְתָה חֲצִי פְּרָאִית כְּמוֹ אָבִיהָ, וְהִשְׁתוֹקְקָה לִרְאוֹת בַּמַחֲזֶה הַקָשֶׁה.
הִיא יָשְׁבָה לְצַד אָבִיהָ הַמֶלֶךְ, קְפוּאָה, לְבָנָה כְּסִיד. וְכַאֲשֶׁר אֲהוּבָה הִפְנָה אֵלֶיהָ אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַזִירָה, נִפְגְשׁוּ עֵינֵיהֶם לְהֶרֶף, וְהוּא תֵכֶף נִיחֵשׁ מִתוֹךְ מַבָּטָהּ שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת הַסוֹד הַגוֹרָלִי, כְּלוֹמַר, מֵאֲחוֹרֵי אֵיזוֹ דֶלֶת עוֹמֶדֶת הָעַלְמָה, וּמֵאֲחוֹרֵי אֵיזוֹ דֶלֶת – הַנָמֵר הָאָיוֹם. מִפְּנֵי שֶׁאָהֲבוּ וְהָיוּ כְּמוֹ לֵב אֶחָד, הוּא הִרְגִישׁ בְּוַדָאוּת שֶׁהִיא יוֹדַעַת.
וְהִיא מִצִידָהּ יָדְעָה בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁמַבָּטוֹ הַמָהִיר שׁוֹאֵל אוֹתָהּ: גַלִי לִי, אֲהוּבָה, אֵיזוֹ דֶלֶת לִבְחוֹר? גַלִי לִי, יָמִין אוֹ שְׂמֹאל?
וְהִיא סִימְנָה לוֹ בְּיָדָהּ לְכִיווּן יָמִין. אִישׁ מִלְבַדוֹ לֹא הִבְחִין בְּכָךְ, כִּי עֵינֵי כּוּלָם עָקְבוּ אַחֲרֵי הַנֶאְשָׁם בַּזִירָה. הוּא הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ מִמֶנָהּ וְצָעַד לְעֵבֶר שְׁתֵי הַדְלָתוֹת.
כָּל לֵב בַּקָהָל הִפְסִיק לִפְעוֹם, כָּל נְשִׁימָה נֶעְצְרָה. בְּלִי כָּל הִיסוּס נִיגַשׁ הַנֶאְשָׁם לַדֶלֶת מִיָמִין וּפָתַח אוֹתָהּ.
עַכְשָׁו, זֹאת הַשְׁאֵלָה הַגְדוֹלָה בַּסִיפּוּר הַזֶה: הַאִם מֵהַדֶלֶת יָצָא הַנָמֵר, אוֹ יָצְאָה הָעַלְמָה?
אֲבוֹי! גַם אֲנִי, הַמְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִיפּוּר הַזֶה, גַם אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ לְהַחְלִיט מָה הִיא הֶחְלִיטָה, בַּת הַמֶלֶךְ הַחֲצִי פְּרָאִית... וְלָכֵן אַשְׁאִיר זֹאת לְךָ, הַקוֹרֵא, לְהַחְלִיט בְּעַצְמְךָ: מִי יָצָא מֵהַדֶלֶת שֶׁנִפְתְחָה - הָעַלְמָה אוֹ הַנָמֵר?