~~~ פֶּרֶק  א' ~~~

קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי



הַ סִיפּוּר הַזֶה עַל תָמִימִי הַבַּיְשָׁן קָרָה בִּשְׁכוּנָה קְטַנָה שֶׁנִקְרְאָה פַּעַם "שֶׁבֶת אַחִים". בְּאוֹתָם יָמִים גַם הַשְׁכוּנָה הָיְתָה בַּיְשָׁנִית, נֶחְבֵּאת בֵּין רְחוֹב הָעֵמֶק לִרְחוֹב נֵס-הָרִים. הַבָּתִים הַנְמוּכִים, הַפְּשׁוּטִים, כְּאִילוּ בִּיקְשׁוּ לֹא לִמְשׁוֹךְ תְשֹוּמֶת לֵב. עֲרֵימָה שֶׁל בָּתִים יְשָׁנִים, כְּפוּפִים וַעֲקוּמִים, מִסְתַתְרִים זֶה מֵאֲחוֹרֵי זֶה. עָבְרוּ שָׁנִים וְאֵלֶה הָלְכוּ וְנֶעְלְמוּ וּבִמְקוֹמָם צָמְחוּ בִּנְיָנִים חֲדָשִׁים וּגְבוֹהִים. וּמֵאָז קוֹרְאִים לַשְׁכוּנָה "צַמֶרֶת הָאַחִים" (עַל שֵׁם קַבְּלָנֵי הַבִּנְיָין "הָאַחִים שַׁבָּתִי בע"מ"). אֲבָל הַסִיפּוּר עַל תָמִימִי קָרָה עוֹד בַּיָמִים שֶׁל שְׁכוּנַת "שֶׁבֶת אַחִים".
בְּיוֹם סְתָיו אֶחָד עָצְרָה מְכוֹנִית מְרוּפֶּטֶת לְיַד שַׁעַר חָלוּד בִּרְחוֹב נֵס-הָרִים. מִמֶנָה יָצְאוּ שְׁנֵי הַדַיָרִים הַחֲדָשִׁים שֶׁבָּאוּ לָגוּר בַּשְׁכוּנָה. הָאֶחָד הָיָה הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא. הוּא נָשָֹא אֶת חֲפָצָיו מֵהַמְכוֹנִית, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. הַשֵׁנִי הָיָה כֶּלֶב לָבָן קָטָן. פַּרְוָה רַכָּה וּמְתוּלְתֶלֶת. אוֹזֶן אַחַת שְׁמוּטָה, הַזָנָב מְעוּגָל כְּלַפֵּי מַעְלָה. הוּא עֲדַיִן לא יָדַע שֶׁקוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי. קָרְאוּ לוֹ בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת.
הוּא זִינֵק פְּנִימָה לַחָצֵר וּבָדַק בִּזְהִירוּת אֶת הַמָקוֹם הֶחָדָשׁ. רִחְרֵחַ כָּל פִּינָה בְּלִי לְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָנָב.
"תַפְסִיק לְהִסְתוֹבֵב לִי בֵּין הָרַגְלַיִם," צָעַק עָלָיו הַצַיָר כְּשֶׁהוּא נוֹשֵֹא מִזְרָן מְקוּפָּל עַל כְּתֵפוֹ, "כִּמְעַט נָפַלְתִי בִּגְלָלְךָ, סְמַרְטוּט צֶמֶר," זֶה הָיָה אַחַד הַשֵׁמוֹת שֶׁבּוֹ כִּיבֵּד אֶת כַּלְבּוֹ, "אֲנִי שׁוֹבֵר אֶת הַגַב וְאַתָה מְשַׂחֵק לְךָ," הוּא בָּעַט וְהֶחְטִיא, "שֵׁב בַּצַד בְּשֶׁקֶט."
הַכֶּלֶב הִשְׁמִיעַ יְבָבָה חֲנוּקָה וְהִשְׁפִּיל אֶת זְנָבוֹ. הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּצַיָר הַמֵבִיא מֵהַמְכוֹנִית עוֹד וְעוֹד קַרְטוֹנִים וְעוֹרֵם אוֹתָם בַּחָצֵר. מִדֵי פַּעַם פָּלַט הַצַיָר מִפִּיו קְלָלָה מְלוּוָה בִּירִיקָה. בַּסוֹף הוּא הֵבִיא כַּן שֶׁל צַיָרִים, בַּדֵי צִיוּר וּגְלִילֵי נְיָר. הצייר נכנס לגור בחדר ששכר. הוּא הִכְנִיס אֶת כָּל חֲפָצָיו לַחֲדַר הַמַרְתֵף שֶׁשָֹכַר, יָרַד וְעָלָה, יָרַד וְעָלָה. לִבְסוֹף סָקַר אֶת הַחָצֵר הָרֵיקָה מֵחֲפָצָיו. לְיַד חַדְרוֹן הַמִקְלַחַת שֶׁבְּפִינַת הַחָצֵר רָאָה אַרְגָז יָשָׁן וְשָׁבוּר. הוּא הִצְבִּיעַ עַל הָאַרְגָז וְהִזְהִיר אֶת הַכֶּלֶב בְּאֶצְבַּע מְתוּחָה.
"זֶה הַמָקוֹם שֶׁלְךָ, קַרְצִיָה. הַחֶדֶר שֶׁלִי לֹא בִּשְׁבִילְךָ."
תָמִימִי נִיגַש בְּרֹאשׁ מוּשְׁפָּל אֶל הַמְלוּנָה שֶׁקִיבֵּל. אַרְגָז הָפוּךְ עִם חוֹר קָרוּעַ בַּדוֹפֶן. הוּא הִתְיַשֵׁב נֶעֱלָב לְיַד הָאַרְגָז הֶעָלוּב, מִתְנַשֵׁם וּמִתְנַשֵׁף, לְשׁוֹנוֹ מְשׁוּרְבֶּבֶת בַּחוּץ.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע נִפְתַח הַשַׁעַר הֶחָלוּד בַּחֲרִיקָה.

זֹאת הָיְתָה גְבֶרֶת רוֹזָה, בַּעֲלַת הַבַּיִת. הִיא נִכְנְסָה לַחָצֵר, מִתְנַדְנֶדֶת מִצַד לְצַד. פָּנִים עֲגוּלוֹת וּוְרוּדוֹת, שֵׂיעָר לָבָן צְהַבְהַב מֵצִיץ מִמִטְפַּחַת רֹאשׁ אֲדוּמָה. קְטַנָה וַעֲגַלְגַלָה. הִיא חִיְכָה אֶל הַצַיָר.
"אָה, כְּבָר הִסְפַּקְתָ לְהַכְנִיס הַכּוֹל. אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁתֵיהָנֶה לָגוּר בַּחֶדֶר הַנֶחְמָד."
"לא בָּאתִי לֵיהָנוֹת פֹּה." הוּא רָטַן.
גְבֶרֶת רוֹזָה בָּחֲנָה אֶת כִּתְמֵי הַצְבָעִים עַל הַסַרְבָּל שֶׁלָבַשׁ הַצַיָר.
"כֵּן, בָּאתָ לַעֲבוֹד פֹּה, וּבְכָל זֹאת יוֹתֵר נָעִים לְצַיֵר בְּחֶדֶר נָעִים. מָה אַתָה אוֹהֵב לְצַיֵר?"
"אֲנִי בִּכְלָל לֹא אוֹהֵב לְצַיֵר," אָמַר הַצַיָר כִּמְעַט בְּכַעַס, "אֲבָל אֲנִי חַיָב לְצַיֵר. אִם לֹא, אֶשְׁתַגֵע. מָה אֲנִי מְצַיֵר? אֶת עַצְמִי. תָמִיד. רַק אֶת עַצְמִי. זֶה מָה שֶׁאֲנִי הֲכִי אוֹהֵב."
"וְלֹא תְצַיֵר אֶת הַשְׁכוּנָה שֶׁלָנוּ? חֲבָל! אוֹמְרִים שֶׁזֹאת שְׁכוּנָה צִיוּרִית."
וְאָז הִבְחִינָה גְבֶרֶת רוֹזָה בַּכֶּלֶב הַלָבָן שֶׁנֶחְבָּא לְיַד הָאַרְגָז הַשָׁבוּר.
"שֶׁלְךָ? כָּזֶה חָמוּד! שָׁקֵט כָּל כָּךְ. בַּיְשָׁן, מוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ."
תָמִימִי הִתְבַּיֵשׁ עוֹד יוֹתֵר וְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הָאַרְגָז. תמימי מתבייש ומתחבא בארגז השבור. "מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיִךְ? אַתְ יְכוֹלָה לָקַחַת אֶת זֶה," אָמַר הַצַיָר בְּעוֹדוֹ מְנַגֵב אֶת מִצְחוֹ מִזֵיעָה, "תַרְנְגוֹלֶת פַּחְדַנִית עַל אַרְבַּע. אֵין לִי סַבְלָנוּת לְזֶה. רַק בְּמִקְרֶה נָפַל עָלַי. זֶה הָיָה פַּעַם שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁנָסַע לְפָּרִיז וְהִשְׁאִיר אֶת זֶה לְמִישֶׁהִי. כַּעֲבוֹר חוֹדְשַׁיִם גַם הִיא נָסְעָה, לְלוֹנְדוֹן, וְלִפְנֵי שֶׁטָסָה הִשְׁאִירָה אֶת זֶה אֶצְלִי וְנֶעְלְמָה. וְהִשְׁאִירָה גַם פֶּתֶק: קוֹרְאִים לוֹ תָמִימִי. אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא לְזֶה בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת."
"תָמִימִי! בֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ פָּנִים כָּאֵלֶה תְמִימוֹת וּמְתוּקוֹת..."
"יוֹתֵר מִדַי! אֲנִי צָרִיךְ כֶּלֶב, לֹא סוּכָּרִיָה. בִּתְחִילָה עוֹד נִיסִיתִי לְלַמֵד אוֹתוֹ. אַל תִתְבַּיֵשׁ, אַל תִפְחַד לִנְבּוֹחַ, אַל תִפְחַד לִנְשׁוֹךְ כְּשֶׁצָרִיךְ. מִקְרֶה אָבוּד."
"הוֹ, חָמוּד כָּזֶה."
"זֶה שֶׁלָךְ, הָאַרְנָב הַזֶה. מָה דַעְתֵךְ?"
"מִצְטַעֶרֶת, אֵיךְ אֲטַפֵּל בּוֹ? הָרַגְלַיִם בְּקוֹשִׁי סוֹחֲבוֹת אוֹתִי." גְבֶרֶת רוֹזָה נֶאֶנְחָה. "וְחוּץ מִזֶה, אֲנִי טָסָה בַּקָרוֹב לְבַקֵר אֶת הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם. הוּא גָר עַכְשָׁו בִּנְיוּ-יוֹרְק. הוֹ, מְנַחֵם, כַּמָה הוּא מוּכְשָׁר!"
הִיא נִשְׁעֲנָה בִּזְהִירוּת עַל הַמַשְׁקוֹף וְהֵצִיצָה לְתוֹךְ הַמַרְתֵף הֶעָמוֹק שֶׁמִתַחַת לָאֲדָמָה. מִיָד הִפְנְתָה מִשָׁם אֶת הָרֹאשׁ כִּי קִיבְּלָה סְחַרְחוֹרֶת.
"הַחֶדֶר הַנֶחְמָד הַזֶה," הִסְבִּירָה לַצַיָר, "לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים זֶה הָיָה בּוֹר מַיִם. כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָה עֲדַיִן הִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ, לִפְנֵי שֶׁהָיוּ בְּרָזִים בְּכָל בַּיִת. בַּחוֹרֶף אָסְפוּ בַּבּוֹר אֶת הַגֶשֶׁם בִּשְׁבִיל הַקַיִץ. אַחֲרֵי שָׁנִים הִנִיחוּ בַּשְׁכוּנָה צִינוֹרוֹת וְחִיבְּרוּ בְּרָזִים, וְהַבּוֹר נִשְׁכַּח וְהִתְמַלֵא עִם הַזְמַן בְּאַשְׁפָּה וּבְעָפָר. לִפְנֵי שָׁנָה הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם נִיקָה אֶת הַבּוֹר וּבָנָה אֶת הַחֶדֶר הַזֶה. מְנַחֵם, הוּא לא צַיָר, אֲבָל גַם לוֹ יֵשׁ יָדַיִם שֶׁל זָהָב. אֶת הַחַלוֹן עָשָׂה, אֶת הַדֶלֶת עָשָׂה, אֶת הַמַדְרֵגוֹת לָרֶדֶת, אֶת הַחַשְׁמַל וְכִיוֹר הַמַיִם."
לֹא נִרְאָה שֶׁדְבָרֶיהָ הִרְשִׁימוּ אֶת הַצַיָר, אַךְ גְבֶרֶת רוֹזָה הִמְשִׁיכָה.
"חֶדֶר יָפֶה, נָכוֹן? הַבֵּן שֶׁלִי מְנַחֵם אוֹמֵר, לָגוּר קוֹמָה מֵעַל לָאֲדָמָה אוֹ קוֹמָה מִתַחַת, זֶה אוֹתוֹ דָבָר. הֲרֵי לֹא מְשַׁנֶה אִם אַתָה קוֹדֶם עוֹלֶה וְאַחַר כָּךְ יוֹרֵד, אוֹ קוֹדֶם יוֹרֵד וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה. זֶה חֶדֶר מְצוּיָן, בְּכָל זֹאת אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אוֹתוֹ בְּזוֹל."
"אֲנִי חַיָב לְהַתְחִיל לַעֲבוֹד עַכְשָׁו," אָמַר הַצַיָר וְנוֹפֵף בְּמִכְחוֹל שֶׁשָׁלַף מִכִּיס הַסַרְבָּל.
"טוֹב טוֹב, אֲנִי כְּבָר הוֹלֶכֶת," אָמְרָה וְעָצְרָה לְיַד הָאַרְגָז הַשָׁבוּר, "רַק תִשְׁמוֹר עָלָיו. תִהְיֶה בֶּן אָדָם."
תָמִימִי הִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ הָאַרְגָז.
לְיַד הַשַׁעַר הִיא שׁוּב עָצְרָה.
"גַבְרִיאֵל, אִם תִזְדַקֵק לְמַשֶׁהוּ, אַל תִתְבַּיֵשׁ לְבַקֵש מִמֶנִי."
"אֲנִי נִרְאֶה לָךְ בַּיְשָׁן? אֲבָל לֹא אֲבַקֵשׁ כְּלוּם."
"בְּכָל זֹאת, אִם יִקְרֶה מַשֶׁהוּ, כְּדַאי שֶׁתֵדַע שֶׁאֲנִי גָרָה מַמָשׁ מֵעֵבֶר לַחֶדֶר שֶׁלְךָ. הַחַלוֹן שֶׁלְךָ פּוֹנֶה לַחָצֵר שֶׁלִי. אֲבָל כְּדֵי לְהַגִיעַ אֵלַי צָרִיךְ לָלֶכֶת מִסָבִיב. אַתָה יוֹצֵא מִפֹּה לִרְחוֹב נֵס-הָרִים וְהוֹלֵךְ יָמִינָה. תִזְכּוֹר, יָמִינָה, לֹא שְֹמֹאלָה. הוֹלֵךְ הוֹלֵךְ, וְאָז שׁוּב יָמִינָה, יוֹרֵד אֶת שֶׁבַע הַמַדְרֵגוֹת. תִיזָהֵר, כִּי מַדְרֵגָה אַחַת שְׁבוּרָה. זֶהוּ. אַתָה בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מְכוֹנִיוֹת לֹא נִכְנָסוֹת שָׁם. בִּקְצֵה הָרְחוֹב מִשְֹמֹאל יֵשׁ מֵיכַל אַשְׁפָּה יָרוֹק, גָדוֹל. וּקְצָת לִפְנֵי זֶה, מִצַד יָמִין, יֵשׁ שַׁעַר בַּרְזֶל אָדוֹם. זֶהוּ. שָׁם תִמְצָא אוֹתִי אִם תִצְטָרֵךְ מַשֶׁהוּ."
"אֲנִי לא צָרִיךְ כְּלוּם," הוּא נָהַם.
גְבֶרֶת רוֹזָה הָלְכָה וְהַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא יָרַד אֶל חַדְרוֹ.
תָמִימִי יָצָא מִתוֹךְ מְלוּנָתוֹ, הָאַרְגָז הַשָׁבוּר. הוּא רָץ סָבִיב סִָבִיב, נִרְגָשׁ וְאַף מְכַשְׁכֵּש בִּזְנָבוֹ.
"תָמִימִי... תָמִימִי..." לָחַשׁ תָמִימִי שֶׁעַד עַכְשָׁו רַק זָכָה לְכָל מִינֵי כִּינוּיִים, "גַם לִי יֵשׁ שֵׁם! אֲנִי תָמִימִי. סוֹף סוֹף אֲנִי יוֹדֵעַ מִי אֲנִי."
לֹא בְּדִיוּק. תָמִימִי אֲפִילוּ לֹא זָכַר אֵיפֹה נוֹלַד וּמִי נָתַן לוֹ אֶת שְׁמוֹ. בְּחַיָיו הַקְצָרִים כְּבָר הִסְפִּיק לְהִתְגַלְגֵל מִיָד לְיָד בֵּין חֲמִישָׁה בְּעָלִים. בְּעֶצֶם, הַצַיָר הָיָה הַשִׁישִׁי.

הַצַיָר בִּילָה רוֹב הַיוֹם בַּמַרְתֵף לְמַטָה, צִיֵר כָּל הַזְמַן אֶת עַצְמוֹ (הַצַיָרִים קוֹרְאִים לְזֶה דְיוֹקָן עַצְמִי). וְאִילוּ תָמִימִי גָר בַּחוּץ בְּתוֹךְ הָאַרְגָז הַשָׁבוּר בַּחָצֵר. לִזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַיָר יֵאָמֵר שֶׁהוּא זָכַר אֶת תָמִימִי וְרִיפֵּד אֶת הָאַרְגָז בִּסְמַרְטוּטִים יְשָׁנִים שֶׁבָּהֶם נִיגֵב פַּעַם אֶת הַמִכְחוֹלִים שֶׁלוֹ. כְּמוֹ כֵן זָכַר הַצַיָר הֶעָסוּק לְהָנִיחַ אֶת שְׁאֵרִיוֹת הָאוֹכֶל שֶׁלוֹ לְיַד הָאַרְגָז בִּשְׁבִיל תָמִימִי. כָּךְ חָסַךְ לְעַצְמוֹ אֶת הַטִרְחָה לָצֵאת הַחוּצָה אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים וְלָרֶדֶת בַּמַדְרֵגוֹת אֶל רְחוֹב הָעֵמֶק, שָׁם נִיצַב מֵיכַל הָאַשְׁפָּה.
בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב יָצָא הַצַיָר אֶל הַפַּארְק הַקָרוֹב כְּדֵי לְהַרְהֵר עַל הָאָמָנוּת שֶׁלוֹ. הוּא הִרְשָׁה לְתָמִימִי לָרוּץ אַחֲרָיו, אֲבָל לֹא קָרוֹב מִדַי. 'אַל תִסְתַבֵּךְ לִי בֵּין הָרַגְלַיִם', צָעַק עָלָיו. בִּגְלַל זֶה תָמִימִי כִּמְעַט נִדְרַס פַּעַם כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַכְּבִישׁ הַסוֹאֵן בַּדֶרֶךְ אֶל הַפַּארְק.
זֶה קָרָה כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם בְּעֵרֶךְ, לֹא יוֹתֵר. פִּתְאוֹם, בְּצָהֳרֵי הַיוֹם, בָּקְעָה מִתוֹךְ חֲדַר הַמַרְתֵף צְעָקָה אֲיוּמָה שֶׁזִעְזְעָה אֶת כָּל הַשְׁכוּנָה. מְבוֹהָל עַד אֵימָה, פָּרַץ הַצַיָר הַחוּצָה וּבְיָדוֹ הַצִיוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁצִיֵר. אַחַר כָּךְ יָרַד וְעָלָה וְיָרַד וְעָלָה שׁוּב וָשׁוּב עַד שֶׁהוֹצִיא לַחָצֵר אֶת כָּל חֲפָצָיו.
תָמִימִי הִתְחַבֵּא רוֹעֵד בְּתוֹך הָאַרְגָז, לא הֵבִין מָה קָרָה.
אֶת הַצְעָקָה שָׁמְעָה גַם גְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁגָרָה מֵהָעֵבֶר הַשֵׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר, בִּרְחוֹב הָעֵמֶק. מִיָד יָצְאָה וְהָלְכָה מִתְנַדְנֶדֶת כָּל הַדֶרֶךְ אֶל רְחוֹב נֵס-הָרִים, מְמַלְמֶלֶת בִּדְאָגָה, מָה קָרָה מָה קָרָה.
כַּאֲשֶׁר הִגִיעָה גְבֶרֶת רוֹזָה, מָצְאָה אֶת הַשַׁעַר הֶחָלוּד פָּתוּחַ. הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא כְּבָר הִסְפִּיק לְהַעֲבִיר אֶת כָּל חֲפָצָיו לִמְכוֹנִיתוֹ. הוּא זָרַק אוֹתָם שָׁם בְּאִי סֵדֶר וּבְלִי לֶאֱרוֹז בְּקַרְטוֹנִים.
רַק אֶת הַצִיוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁצִיֵר הִשְׁאִיר בַּחָצֵר לְיַד הַדֶלֶת.
"אַתָה עוֹזֵב?" שָׁאֲלָה גְבֶרֶת רוֹזָה, "אֲבָל לָמָה? כָּכָה פִּתְאוֹם? דַוְקָא הַחֶדֶר מְאוֹד נָעִים!"
"זֶה לא חֶדֶר, גְבֶרֶת רוֹזָה, זֶה לֹא מַרְתֵף – זֶה בּוֹר! בּוֹר!" צָעַק הַצַיָר כִּמְטוֹרָף, "בּוֹר עָמוֹק וְשָׁחוֹר וּמְדַכֵּא. כָּל אָדָם בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ יֵצֶא מִפֹּה מְשׁוּגָע. הִנֵה, הַבּוֹקֶר צִיַרְתִי אֶת עַצְמִי. וְתִרְאִי מָה יָצָא. תִסְתַכְּלִי בַּצִיוּר וְתַגִידִי מָה זֶה. זֶה דוֹמֶה לִי? זֶה דוֹמֶה לְגַבְרִיאֵל גַבְרָא? זֶה תַרְנְגוֹל! צִיַרְתִי אֶת עַצְמִי וְיָצָא תַרְנְגוֹל! אַתְ מְבִינָה, לִפְנֵי שֶׁאֶשְׁתַגֵעַ לְגַמְרֵי, לִפְנֵי שֶׁבְּעַצְמִי אֶהֱפוֹךְ לְתַרְנְגוֹל, אֲנִי בּוֹרֵחַ מִפֹּה. וְאֶת הַצִיוּר הַזֶה אֲנִי מַשְׁאִיר לָךְ בְּמַתָנָה."
וְהוּא טָרַק בְּכוֹחַ אֶת הַשַׁעַר הֶחָלוּד מֵאֲחוֹרָיו.
גְבֶרֶת רוֹזָה מִיהֲרָה אַחֲרָיו כְּכָל שֶׁיָכְלָה, פָּתְחָה אֶת הַשַׁעַר וְקָרְאָה אֵלָיו:
"שָׁכַחְתָ לָקַחַת אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלְךָ!"
אֲבָל הַצַיָר גַבְרִיאֵל גַבְרָא כְּבָר הִסְתַלֵק בִּמְכוֹנִיתוֹ. הִיא יָצְאָה לָרְחוֹב, סָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַשַׁעַר וְהָלְכָה אֶל בֵּיתָהּ. הִיא הִתְכַּוְנָה לַחְזוֹר יוֹתֵר מְאוּחָר עִם אוֹכֶל בִּשְׁבִיל הַכֶּלֶב, אַךְ כְּשֶׁיָרְדָה בְּשֶׁבַע הַמַדְרֵגוֹת כְּבָר שָׁכְחָה מִזֶה. מִפְּנֵי שֶׁמַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָיוּ נְתוּנוֹת לַטִיסָה שֶׁלָהּ לִנְיוּ-יוֹרְק, אֶל הַבֵּן שֶׁלָהּ מְנַחֵם.
תָמִימִי נִשְׁאַר לְבַד, סָגוּר בַּחָצֵר.

~~~~