~~~ פֶּרֶק  י' ~~~

חוּם כְּמוֹ אֲדָמָה



תָּ מִימִי כְּבָר הִתְיָאֵשׁ, לֹא הֶאֱמִין שֶׁיַצְלִיחַ לְהַשִׂיג אֶת הַצֶבַע הַסוֹדִי שֶׁל זֶהָבָה. נָכוֹן, הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהַשִׂיגוֹ. לְהֶפֶך, הַצֶבַע הוּא שֶׁהִשִׂיג אוֹתוֹ – מַמָשׁ צָץ לְרַגְלָיו.
וְכָךְ קָרָה הַדָבָר.
תָמִימִי הִסְתַתֵר בֵּין הַבְּלוֹקִים וְהֵצִיץ לְמַטָה לַחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. שַׁעַר הַבַּרְזֶל צִלְצֵל, וּכְשֶׁנִפְתַח הוּא כִּמְעַט לֹא הִכִּיר אֶת מִי שֶׁנִכְנְסָה. גְבֶרֶת רוֹזָה – הַשֵׂיעָר שֶׁלָהּ הָיָה חוּם כֵּהֶה כְּמוֹ אֲדָמָה. שׁוּם שַׂעֲרָה לְבָנָה!
"רוֹזָה," הִתְפַּעֲלָה גְבֶרֶת מַזָל, "אַתְ בֶּן אָדָם חָדָשׁ! צְעִירָה בְּעֶשְֹרִים שָׁנָה."
'וַאֲנִי,' קִיוָה תָמִימִי, 'אֲנִי, עִם הַצֶבַע שֶׁל זֶהָבָה אֶהְיֶה כֶּלֶב חָדָשׁ!'
וּגְבֶרֶת רוֹזָה אָמְרָה: "כֵּן מַזָל, זֶהָבָה שֶׁלָךְ, יֵשׁ לָהּ יָדַיִם שֶׁל זָהָב. הוֹ, אַתְ יוֹדַעַת שֶׁמְנַחֵם שֶׁלִי מַגִיעַ הַיוֹם מִנְיוּ-יוֹרְק? הִתְחַלְתִי לְהָכִין אֶת עוּגַת הַשׁוֹקוֹלָד שֶׁהוּא אוֹהֵב, וְנִגְמַר לִי הַקָקָאוֹ..."
"בֶּטַח, בֶּטַח, רַק רֶגַע," אָמְרָה גְבֶרֶת מַזָל וְחָזְרָה עִם שַׂקִית קָקָאוֹ, "רוֹזָה, לֹא תַאֲמִינִי מָה עָלָה פִּתְאוֹם בְּרֹאשִׁי. כָּכָה פִּתְאוֹם! זֶה בִּגְלַל מָה שֶׁאָמַרְתְ הָרֶגַע, שֶׁיֵש לְזֶהָבָה יָדַיִם שֶׁל זָהָב. וְגַם אָמַרְתְ שֶׁמְנַחֵם מַגִיעַ. גַם לוֹ יֵשׁ יָדַיִם זָהָב, בְּעַצְמוֹ בָּנָה אֶת הַמַרְתֵף. נוּ, אַתְ מְבִינָה?... הֲרֵי שְׁתֵינוּ אַלְמָנוֹת, כָּל הַיְלָדִים שֶׁלָנוּ כְּבָר הִתְחַתְנוּ, חוּץ מִזֶהָבָה שֶׁלִי וּמְנַחֵם שֶׁלָךְ. אָז אוּלַי... הַלְוַאי שֶׁיָכוֹלְנוּ לִשְֹמוֹח בְּיַחַד בְּאוֹתָה שִֹמְחָה... זֹאת אוֹמֶרֶת, הוּא בָּחוּר כָּזֶה נֶחְמָד. וְהִיא – עֵינַיִם גְדוֹלוֹת, שֵׂיעָר שָׁחוֹר שָׁחוֹר. גְבוֹהָה כְּמוֹ עֵץ תָמָר. הֲרֵי רָאִית אוֹתָהּ בְּעַצְמְךְ..."
"הַכּוֹל נָכוֹן, מַזָל, וַאֲנִי מְבִינָה יָפֶה לְמָה אַתְ מִתְכַּוֶנֶת. אֲבָל לָמָה לָנוּ לְהִתְעָרֵב... אוּלַי מְנַחֵם מְחַפֵּשׂ אָמֵרִיקָאִית בְּלוֹנְדִינִית עֲשִׁירָה, כְּמוֹ בַּסְרָטִים בַּטֶלֶוִיזְיָה? מִי יוֹדֵעַ..."
"הוֹ רוֹזָה רוֹזָה..." נֶאֱנְחָה גְבֶרֶת מַזָל וּמָחֲקָה גַם אֶת מְנַחֵם מֵרְשִׁימַת הַמוּעֲמָדִים.
גְבֶרֶת רוֹזָה לָקְחָה אֶת הַקָקָאוֹ וְיָצְאָה בַּהֲלִיכָה הַמִתְנוֹדֶדֶת שֶׁלָהּ מִצַד לְצַד.
"מִי זֹאת הָיְתָה, אִימָא?" צָעֲקָה זֶהָבָה מִתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁשִׁימֵשׁ לָהּ מִסְפָּרָה. זֶה הָיָה יוֹם שֵׁנִי, עוֹד מְעַט תָבוֹא לָקוֹחָה וְהִיא בָּחֲשָׁה בִּקְעָרָה רוֹתַחַת אֶת עִיסַת הַצֶבַע הַסוֹדִית.
"זֹאת הָיְתָה רוֹזָה. הַבֵּן שֶׁלָהּ מַגִיעַ הַיוֹם מֵאָמֵרִיקָה. מְנַחֵם, אַתְ זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ?"
"הַדַחְלִיל הַזֶה?" קָרְאָה זֶהָבָה וְהוֹפִיעָה בַּחָצֵר וּבְיָדָהּ הַקְעָרָה הַמַהְבִּילָה.
"לָמָה דַחְלִיל, זֶהָבָה? מְנַחֵם הוּא בָּחוּר כָּאֶרֶז, כְּמוֹ אַבָּא שֶׁלוֹ, זִיכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה סַתָת אֲבָנִים מוּצָק וּשְׁרִירִי. אַתְ, אֶצְלֵךְ כָּל בָּחוּר טוֹב הוּא טֶמְבֶּל, אוֹ גוֹלֶם אוֹ דַחְלִיל."
תָמִימִי עָקַב אַחֲרֵי זֶהָבָה. הִיא לָבְשָׁה חָלוּק עֲבוֹדָה לָבָן. הִיא הֵנִיחָה אֶת הַקְעָרָה עַל הַשׁוּלְחָן הַיָשָׁן שֶׁבַּחָצֵר כְּדֵי לְצַנֵן אֶת הַצֶבַע שֶׁהֵכִינָה. וְאָז חָזְרָה אֶל חַדְרָהּ. תָמִימִי הֵרִיחַ אֶת אֵדֵי הַמַתְכּוֹן עַל כָּל מַרְכִּיבָיו.
וְהִנֵה נִפְתְחָה דֶלֶת הַחַדְרוֹן הַכָּחוֹל לְמַעְלָה. עִם תְנוּפַת הַדֶלֶת, נִדְמֶה הָיָה שֶׁשְִׁתֵי הַיוֹנִים הַמְצוּיָרוֹת עָלֶיהָ מִתְעוֹפְפוֹת. נַפְתָלִי נִמְרוֹד, חֲצִי רָדוּם כִּי הִתְעוֹרֵר רַק עַכְשָׁו, יָרַד לְמַטָה בַּמַדְרֵגוֹת אֶל חֲדַר הָרַחְצָה שֶׁבַּחָצֵר. בְּרוֹב הַבָּתִים בַּשְׁכוּנָה נִמְצְאוּ חַדְרֵי הָרַחְצָה וְהַשֵׁירוּתִים בַּחוּץ, בַּחָצֵר.
בַּדֶרֶךְ חֲזָרָה לְחַדְרוֹנוֹ, כַּף רַגְלוֹ כְּבָר דָרְכָה עַל הַמַדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, הִבְחִין נַפְתָלִי בַּקְעָרָה שֶׁעַל הַשׁוּלְחָן. הוּא חָשַׁב בְּטָעוּת שֶׁהָעִיסָה הַחוּמָה וְהַחַמָה שֶׁבַּקְעָרָה הִיא הַתַבְשִׁיל שֶׁהֵכִינָה גְבֶרֶת מַזָל בִּשְׁבִיל הַחָתוּל, כְּמוֹ בְּכָל יוֹם. לָכֵן הוּא הִכְנִיס אֶת הַקְעָרָה לְתוֹךְ הַדְלִי כְּדֵי שֶׁהִיא לֹא תִקְרָא לוֹ עוֹד מְעַט לִמְשׁוֹךְ בַּחֶבֶל בְּדִיוּק כְּשֶׁיִהְיֶה בְּאֶמְצַע שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר.
נַפְתָלִי עָלָה לְמַעְלָה וּמָשַׁךְ אֶת הַדְלִי. הוּא הֵנִיחַ אֶת הַקְעָרָה מִחוּץ לַדְלִי, סָגַר אַחֲרָיו אֶת הַדֶלֶת וְנִיגַשׁ לַעֲמוֹל עַל שִׁירָיו.
תָמִימִי יָצָא מִמִסְתוֹר הַבְּלוֹקִים. לֹא, מָה שֶׁמָצָא בַּקְעָרָה הַפַּעַם לֹא הָיָה תַבְשִׁיל מְגָרֶה שֶׁל גְבֶרֶת מַזָל. הָיָה לְזֶה אוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁל עִיסַת הַצֶבַע שֶׁזֶהָבָה הֵכִינָה. בְּדִיוּק אוֹתוֹ הָרֵיחַ! לֹא מִזְמַן הִיא מָרְחָה בַּחוֹמֶר הַזֶה אֶת הַשֵֹיעָר הַלָבָן שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. זֶה נִרְאָה כְּאִילוּ שֶׁשָֹמוּ לָהּ בּוֹץ עַל הָרֹאשׁ. אֲבָל זֶה הִדִיף רֵיחַ שֶׁל קָפֶה שָׁחוֹר, דְבַשׁ, סֶלֶק וּבְעִיקָר אוֹתוֹ רֵיחַ, אֵיךְ קוֹרְאִים לְזֶה? כֵּן, חֵינָה. וְעַכְשָׁו כָּל הָרֵיחוֹת הָאֵלֶה בְּדִיוּק עוֹלִים מִן הַקְעָרָה מוּל חוֹטְמוֹ.
תָמִימִי, זְנָבוֹ רָקַד מֵעַצְמוֹ. בְּלִי שׁוּם מַאֲמָץ מִצִידוֹ – הִנֵה הַצֶבַע הַסוֹדִי הִגִיעַ יָשָׁר אֵלָיו בַּדְלִי! הַדְלִי הַנָדִיב שֶׁגַם מֵבִיא לוֹ כָּל יוֹם אֶת אֲרוּחָתוֹ.
הוּא נִשְׁכַּב עַל הַקְעָרָה. הַקְעָרָה הִתְהַפְּכָה וּתְכוּלָתָהּ הַחֲמִימָה נִשְׁפְּכָה עַל מִשְׁטַח הַזֶפֶת. תָמִימִי הִתְגוֹלֵל בְּתוֹךְ הָעִיסָה שׁוּב וָשׁוּב כְּדֵי לִמְרוֹחַ בְּצֶבַע כָּל שַֹעֲרָה וְשַֹעֲרָה בְּכָל חֶלְקֵי גוּפוֹ. הוּא רַק פִסְפֵס קְצָת בַּמֵצַח, בֵּין הָאוֹזְנָיִם, וְרַק שָׁם נִשְׁאַר לוֹ כֶּתֶם לָבָן קָטָן. תמימי מצטבע בצבע החינה. הוּא זָכַר שֶׁזֶהָבָה אָמְרָה לִגְבֶרֶת רוֹזָה שֶׁצָרִיךְ לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת, לְפָחוֹת שָׁעָה, עַד שֶׁהַצֶבַע יִיסָפֵג, וְרַק אָז לִשְׁטוֹף בְּמַיִם. לָכֵן הוּא פָּנָה לְהִתְהַלֵךְ בֵּינְתַיִם בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת.
לְאַחַר שֶׁהַחוֹמֶר הַבּוֹצִי הִתְיַבֵּשׁ, נִרְאָה גוּפוֹ כַּעֲשֹוּי מֵאֲדָמָה סְדוּקָה. הִגִיעַ הַזְמַן לִשְׁטוֹף בְּמַיִם. אֲבָל דוּדֵי הַשֶׁמֶשׁ טִפְטְפוּ רַק בְּטִיפֵּי טִיפּוֹת וּשְׁלוּלִיוֹת הַגֶשֶׁם עַל הַגַגוֹת הָיוּ רְדוּדוֹת מִדַי. תָמִימִי הֵרִיחַ גֶשֶׁם רָחוֹק שֶׁנִמְצָא בַּדֶרֶךְ וְצָפוּי לְהַגִיעַ רַק בַּלַיְלָה. לְאַחַר שֶׁיִשְׁטוֹף מֵעָלָיו אֶת הַבּוֹץ בַּגֶשֶׁם יִהְיֶה לְכֶלֶב אַחֵר. עֲדַיִן בִּישֹוֹן-פְרִיזֶה, אֲבָל בְּצֶבַע חוּם כְּמוֹ אֲדָמָה כֵּהָה. וּמִתַחְתָיו מִסְתַתֵר תָמִימִי, רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.
וְאָז יֵלֵךְ אֶל מִירְצָ'ה. מָחָר בַּבּוֹקֶר.
תָמִימִי קִיוָה שֶׁמִירְצָ'ה יַסְכִּים לָתֵת הִזְדַמְנוּת נוֹסֶפֶת לְכֶלֶב שֶׁאֵינֶנוּ דוּבֶּרְמָן אוֹ אַמְסְטָף.
'וְהַפַּעַם לֹא אֶהְיֶה עוֹד אוֹתוֹ תָמִימִי בַּיְשָׁן. אֶהְיֶה כֶּלֶב שְׁמִירָה אַמִיץ. כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי אַמִיץ בְּלֵיל הַסְעָרָה.'
זֶה הָיָה יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן בְּאֶרֶץ הַגַגוֹת וְהוּא שׁוֹטֵט בָּהּ מִפֹּה לְשָׁם. מִירְצָ'ה עֲדַיִן יָשַׁן וְלֹא הָיָה טַעַם לְהָצִיץ לַחֲצֵרוֹ. תָמִימִי עָבַר לְיַד הַגַג שֶׁל הַמַרְתֵף, זֶה שֶׁהָיָה לְפָנִים בּוֹר מַיִם. עַל הַגַג הַזֶה הוּא לֹא אָהַב לַעֲלוֹת. בִּגְלַל הַזִיכָּרוֹן הָרַע מִן הַצַיָר וּמִן הָאַרְגָז הַשָׁבוּר הֶהָפוּךְ.
פִּתְאוֹם שָׁמַע רַעַשׁ מֵחֲצַר הַבַּיִת הַסָמוּךְ, זֶה שֶׁל גְבֶרֶת רוֹזָה. תָמִיד שָׂרַר שָׁם שֶׁקֶט, רַק בָּעֶרֶב דָלְקָה הַטֶלֶוִיזְיָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. תָמִימִי הֵצִיץ לְמַטָה וְרָאָה אֶת הַשַׁעַר הָאָדוֹם פָּתוּחַ וּבְתוֹךְ הַחָצֵר – מִזְוָדָה. וְהִנֵה הוֹפִיעַ בַּשַׁעַר אִישׁ מוּצָק וּרְחָב כְּתֵפַיִם, לָבוּשׁ חֲלִיפָה כְּחוּלָה. הוּא גָרַר עוֹד מִזְוָדָה עַל גַלְגַלִים.
"מְנַחֵם, הוֹ מְנַחֵם! זֶה אַתָה?" צָעֲקָה גְבֶרֶת רוֹזָה מִתוֹךְ הַמִטְבָּח וְיָצְאָה אֶל הַחָצֵר, כִּמְעַט הִצְלִיחָה לָרוּץ בְּרַגְלֶיהָ הַכְּבֵדוֹת.
מְנַחֵם בָּא לְבִיקוּר קָצָר שֶׁבְּסוֹפוֹ יִקַח אֶת אִימוֹ לִנְיוּ-יוֹרְק לְחוֹדְשַׁיִם. תָמִימִי לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְנַתֵק מִשָׁם. הוּא הֶאֱזִין לַפְּגִישָׁה הַמְרַגֶשֶׁת בֵּין הָאֵם לִבְנָהּ. חִיבּוּקִים, נִישׁוּקִים, כַּנָהוּג אֵצֶל בְּנֵי הָאָדָם. זֶה הִזְכִּיר לְתָמִימִי אֵיךְ מִירְצָ'ה, בְּחוֹזְרוֹ מִן הַעֲבוֹדָה, הָיָה מְקַבֵּל כָּל בּוֹקֶר אֶת פָּנָיו.
"אִימָא! בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לֹא הִכַּרְתִי אוֹתָךְ! אַתְ נִרְאֵית צְעִירָה בְּעֶשְֹרִים שָׁנָה!"
"וּמָה קָרָה לְךָ, מְנַחֵם, אֲנִי רוֹאָה שֶׁצָמְחוּ לְךָ כַּמָה שְֹעָרוֹת לְבָנוֹת! זֶה בִּגְלַל דְאָגוֹת שֶׁיֵשׁ לְךָ בְּאָמֵרִיקָה? סַפֵּר לְאִימָא."
מְנַחֵם לֹא עָנָה, רַק הִכְנִיס אֶת הַמִזְוָדוֹת פְּנִימָה.
תָמִימִי כְּבָר לֹא הִצְלִיחַ לִשְׁמוֹע עוֹד אֶת שִֹיחַתָם.
כַּעֲבוֹר זְמַן יָצְאָה גְבֶרֶת רוֹזָה וְשׁוּב עָמְדָה בְּשַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁל גְבֶרֶת מַזָּל. תָמִימִי הִקְשִׁיב.
"סְלִיחָה, מַזָל, אֲנִי שׁוּב מַפְרִיעָה לָךְ הַיוֹם בַּפַּעַם הַשְׁנִיָה."
"הוֹ רוֹזָה, אֵיךְ אַתְ מַפְרִיעָה לִי אִם בָּאת בְּדִיוּק בַּזְמַן כְּדֵי שֶׁלֹא אֶשְׁתֶה אֶת הַתֶה לְבַדִי. בּוֹאִי הִיכָּנְסִי, יֵשׁ גַם עוּגִיוֹת."
"תוֹדָה מַזָל, אֲבָל אֵין לִי כָּרֶגַע זְמַן. מְנַחֵם שֶׁלִי הִגִיעַ מִנְיוּ-יוֹרְק, הוּא יָשֵׁן עַכְשָׁו, אַחֲרֵי טִיסָה שֶׁל 20 שָׁעוֹת. אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַשְׁאִיר אֶת הַיֶלֶד לְבַד. בָּאתִי רַק בִּשְׁבִיל לְהַזְמִין תוֹר אֵצֶל זֶהָבָה. בִּשְׁבִיל מְנַחֵם. הוֹפִיעוּ לוֹ כְּבָר כַּמָה שְֹעָרוֹת לְבָנוֹת. קָשֶׁה לְאִימָא לִרְאוֹת שְֹעָרוֹת לְבָנוֹת אֵצֶל הַבֵּן שֶׁלָהּ. מְנַחֵם אוֹמֵר שֶׁבִּנְיוּ-יוֹרְק גַם גְבָרִים צוֹבְעִים שְֹעָרוֹת. אֲפִילוּ לִכְלָבִים צוֹבְעִים, יֵשׁ שָׁם מִסְפָּרוֹת מְיוּחָדוֹת לִכְלָבִים! יָדַעְתְ מִזֶה, מַזָל? אָז מָתַי לְהַגִיד לוֹ לָבוֹא, לְמְנַחֵם?"
"מָחָר, יוֹם חֲמִישִׁי, בְּעֶשֶֹר וָחֵצִי. אֶרְשׁוֹם בַּיוֹמָן שֶׁל זֶהָבָה."

בַּלַיְלָה חָזַר תָמִימִי אֶל מְלוּנָתוֹ. כְּשֶׁנִשְׁכַּב, דָקַר הַבּוֹץ הַיָבֵשׁ בְּגוּפוֹ. בַּחוּץ, בַּחוֹשֶׁךְ, הִתְחִילוּ הַתְרִיסִים וְהַפַּחִים הָרוֹפְפִים לַחְרוֹק בָּרוּחַ. רֵיחַ גֶשֶׁם חָזָק כְּבָר עָמַד בָּאֲוִיר וְהַגֶשֶׁם לֹא בָּא. תָמִימִי נִרְדַם.
לִפְנוֹת בּוֹקֶר הוּא הִתְעוֹרֵר פִּתְאוֹם וּמִיָד רָץ הַחוּצָה. שַֹקֵי הָעָנָנִים נִפְתְחוּ סוֹף סוֹף וּמַיִם רַבִּים נִשְׁפְּכוּ בְּמַטָח חָזָק וְקָצָר. תָמִימִי נָטַף קִילוּחִים שֶׁל בּוֹץ, נָתַן לַגֶשֶׁם לִשְׁטוֹף אוֹתוֹ. מִדֵי פַּעַם נִיעֵר אֶת גוּפוֹ וְהַמַיִם הִתִיזוּ לְכָל עֵבֶר. הוּא כְּבָר לֹא נִרְאָה לָבָן.
תָמִימִי רָץ מִקָצֶה אֶל קָצֶה עַל פְּנֵי אֶרֶץ הַגַגוֹת, יִיבֵּשׁ וְחִימֵם אֶת פַּרְוַתוֹ הַחוּמָה בַּשֶׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

~~~~